עורכי דין בפתח תקווה מקרקעין

עורכי דין בתחום המקרקעין בפתח תקווה – סקירה משפטית
תמצית
מניתוח הפסיקה עולה תמונה מקיפה של פעילות עורכי דין בפתח תקווה מקרקעין, הכוללת מגוון רחב של סוגיות משפטיות ותיקים מורכבים.

המסגרת המשפטית והתפתחות הפסיקה
מניתוח פסקי הדין בשנים האחרונות, ניתן לזהות מספר תחומי עיסוק מרכזיים של עורכי דין בפתח תקווה מקרקעין:

ייצוג בהליכי הפקעה ותכנון ובנייה כפי שעולה מפסיקת בית המשפט המחוזי בעניין הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה עורכי דין בפתח תקווה מקרקעין:
הפ (מרכז) 22169-07-09- הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה נגד מזל קטה (ניתן ב 05/04/2011) "לוי פסק דין לפני תובענה לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "הפקודה"), בה נתבקשתי להורות למשיבים 1-14 למסור למבקשות את החזקה בשטח של 1,190 מ"ר מתוך שטח של 1,460 מ"ר בקרקע המצויה ברח' העצמאות בפתח תקווה"

טיפול בעסקאות מקרקעין מורכבות כפי שמשתקף בפסיקה העוסקת בהסכמי מכר ושכירות:
תא (מרכז) 62507-05-19- תקוה רובינסון נגד עיריית פתח תקווה (ניתן ב 01/01/2023) "התובענה שבכותרת הוא בתיקון טעות ברישום בעלי הזכויות בחלקה 160 בגוש 6717 בגני תקווה"

ייצוג בסכסוכי מקרקעין עורכי הדין מטפלים במגוון סכסוכים הנוגעים לזכויות במקרקעין, כפי שעולה מהפסיקה:
תא (פתח תקווה) 28831-03-16- מלכה בן דור נגד מנשה אברהם שאתי (ניתן ב 28/10/2021) "עניינו של תיק זה הוא תביעת התובעת לפירוק השיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 47 בגוש 6400"

שיקולים מעשיים בעבודת עורכי הדין
מומחיות בדיני תכנון ובנייה
הכרת התוכניות החלות בעיר
ידע בהליכי רישוי והיתרים
הבנת הליכי הפקעה
יכולות ייצוג מול רשויות
עבודה מול הוועדה המקומית
טיפול בהליכי רישום
ייצוג בהליכים משפטיים
מיומנויות בניהול משא ומתן
גישור בסכסוכי מקרקעין
ניסוח הסכמים מורכבים
פתרון מחלוקות

עורכי דין בפתח תקווה מקרקעין

סיכום:
עורכי דין בפתח תקווה מקרקעין נדרשים למומחיות רבה ומגוונת, הכוללת הבנה מעמיקה של דיני המקרקעין, תכנון ובנייה, וניסיון בניהול הליכים משפטיים מורכבים. הפסיקה מעידה על מעורבותם בתיקים משמעותיים המשפיעים על התפתחות העיר ועל זכויות התושבים.

סימוכין:

ה"פ (מרכז) 22169-07-09- הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה נגד מזל קטה

שמות השופטים: אברהם יעקב

לוי פסק דין לפני תובענה לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "הפקודה"), בה נתבקשתי להורות למשיבים 1-14 למסור למבקשות את החזקה בשטח של 1,190 מ"ר מתוך שטח של 1,460 מ"ר בקרקע המצויה ברח' העצמאות בפתח תקווה, בגוש 6715, חלקה 23 (להלן: "המקרקעין"). 1. הרקע (א) המבקשת 1, היא הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח-תקוה, המבקשת 2 היא הרשות המקומית שבתחום שיפוטה מצויים המקרקעין. (ב) המשיבים 1-14 בעלים במקרקעין במושע ורשומים כחוכרים בלשכת רישום המקרקעין בפתח תקוה (ראו: נספח "1" להמרצת הפתיחה). (ג) בהתאם לתכנית בניין עיר מאושרת, פת/1240 אשר פורסמה למתן תוקף בילקוט פרסומים 3552, התשמ"ח, בעמ' 1970, נקבע כי המקרקעין בשטח של 1,460 מ"ר יופקעו לצרכי ציבור (נספח "א" לתשובה להמרצת הפתיחה). (ד) ביום 29.7.90 , בהתאם לסעיפים 5 ו- 7 לפקודה, וכן סעיפים 189 ו-190 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"), פרסמה המבקשת 1 הודעה בדבר הפקעת שטח המקרקעין בילקוט פרסומים 3786, בעמ' 3467 (להלן: "ההודעה"). בהודעה צויין כי המקרקעין דרושים לצרכי ציבור וכי המבקשת 1 מוכנה לשאת ולתת על רכישת המקרקעין וכן נמסר בה כי המבקשת 1 מתכוונת לקנות מיד חזקה במקרקעין מפני שהיא דרושה לה באופן דחוף לצרכי ציבור והיא מורה כי כל אדם המחזיק במקרקעין ימסור מיד את החזקה לידיה (נספח "2" להמרצת הפתיחה). (ה) ביום 1.1.07 שלחה המבקשת 2, מכתב למשיבים 1-14 ובו הודיעה כי היא מתחילה בביצוע עבודות הרחבת רחוב העצמאות, וכי על מנת לפגוע בצורה מזערית במקרקעין, הוחלט כי בשלב זה תשתמש המבקשת 2 בשטח של 1,190 מ"ר בלבד, שהוא השטח המינימלי המותר בחוק לצורך הרחבת הכביש.

פסק דין |05/04/2011 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 4 |עמודים – 11

ת"א (פתח תקווה) 28831-03-16- מלכה בן דור נגד מנשה אברהם שאתי

שמות השופטים: נחום שטרנליכט

רקע עניינו של תיק זה הוא תביעת התובעת לפירוק השיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 47 בגוש 6400 (להלן – המקרקעין). התובעת הינה בעלים של 7/60 מהזכויות במקרקעין. הנתבעים הינם שאר בעלי הזכויות או מי שלזכותו נרשמה הערת אזהרה או משכנתא או עיקול, וכן הנתבעת 48, עיריית פתח תקווה, אשר זכאית להירשם כחלק מהבעלים של המקרקעין, חלק המיועד לשמש כדרך. התיק הועבר לטיפולי בהתאם להחלטת כב' סגנית הנשיאה, השופטת שלהבת קמיר וייס, מיום 25.5.20 , לאחר ששופט קודם, שדן בתיק, נאלץ לפסול עצמו. לעניין זה ראה ההחלטה מיום 24.5.20 . ביום 26.1.21 התקיים דיון בפני, ובסופו ניתנה על ידי ההחלטה הבאה: 3 "שמעתי בקשב רב עדותו של השמאי. בחנתי מצב המקרקעין, כפי שהוצגו בפניי בתיק במסגרת המסמכים השונים המצויים בו. למעשה מדובר ברחוב ללא מוצא, רחוב בת שבע בשכונת יוספטל בפתח תקווה, שהמקרקעין מורכבים ממגרשים, שלגביהם קיימת תכנית מטהר (צ"ל: "מתאר" – נ"ש) תקפה, כאשר כל אחד מן הצדדים מחזיק באחד מן המגרשים לבד או ביחד עם עוד אנשים מבני משפחתו. על רובם של המגרשים בנויים בתי מגורים פרטיים. משום מה, ולמרות השנים הרבות שחלפו, טרם נרשמה בפנקסי המקרקעין אותה חלוקה בהתאם לתכנית המתאר התקפה. בפועל אין מדובר במגרש גדול שכולם מחזיקים בו במושע. לכל אחד ואחד חלקו שלו. במצב דברים זה נראה כי הפתרון היחיד לפירוק השיתוף הוא הנצחת המצב הקיים באמצעות רישום תכנית החלוקה הקיימת בתכנית המתאר התקפה בפנקסי המקרקעין תוך הותרת כל אחד ואחד מן השותפים במגרש בו הוא מחזיק כבר ביום (צ"ל: "כיום" – נ"ש) ושאותו באופן ספציפי רכש או ירש או קיבל במתנה.

החלטה |28/10/2021 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 8

ת"א (מרכז) 62507-05-19- תקוה רובינסון נגד עיריית פתח תקווה

שמות השופטים: יעקב שפסר

נגד הנתבעים: 1. עיריית פתח תקווה ע"י ב"כ עוה"ד גיל זילבר 2. רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז 3. קרן קיימת לישראל 2-3 ע"י ב"כ עוה"ד אורלי ברנע – פמ"מ 4. ברטה רוזנבלט ע"י ב"כ עוה"ד עמנואל שופמן פסק דין תביעה להסדרת רישום זכויות הבעלות של התובעים במקרקעין הידועים כחלקות 100 ו-123 וחלק מחלקה 3 בגוש 6325 בפתח תקווה, על בסיס הסכם חילופי שטחים שנערך בין הנתבעת 1, עיריית פתח תקווה (להלן: "העירייה") לבין הבעלים המקורי של אותן חלקות, מר משה אבן עזרא (להלן: "אבן עזרא"). רקע עובדתי ותכנוני 1. שכונת פג'ה בעיר פתח תקווה, הוקמה על אדמות הכפר פג'ה שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות, כאשר השטח הוקנה לרשות הפיתוח. השכונה נבנתה בחודש מרץ 1950 ובנייתה הושלמה בשנת 1952. 2 2. עוד קודם לכן, ביום 23.5.1949 נערכה פגישה בין הנתבעת 3, קרן קיימת לישראל (להלן: "קק"ל"), לבין חברת עמידר. אקדים את המאוחר ואציין, כי בין הצדדים קיימת מחלוקת עקרונית בכל הנוגע להסכמות באותה פגישה. מחד, לגרסת התובעים, תועדו ההסכמות באותה פגישה במסמך שכותרתו "זיכרון דברים", במסגרתו התחייבו הנתבעת 2 – רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") וקק"ל להעביר לעירייה 300 דונם בחלקות שונות, לרבות בחלקות 11-9 בגוש 6325 ומזרחה להן (להלן: "זיכרון הדברים") (נספח 13א לכתב התביעה). לימים, בהתאם לתצ"ר 49/61, שונו מספרי אותן חלקות למספרים 100 ו-123, המצויות באותו מקום, בצמוד לחלקה 3, שמספרה לא השתנה (נספח 8 לכתב התביעה). גם העירייה סבורה, כי במסגרת אותו זיכרון דברים הועברו לה זכויות בחלקות 100 ו- 123. מאידך, לטענת רמ"י, כלל לא מדובר ב"זיכרון דברים" להעברת בעלות בחלקות, אלא במסמך פנימי שנערך בין קק"ל לבין עמידר ולא בהתחייבות של קק"ל כלפי העירייה.

פסק דין |01/01/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 2 |עמודים – 39

ה"פ (מרכז) 22169-07-09- מזל קטה 2. רפאל חיים קטה נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה

שמות השופטים: יסכה רוטנברג

עוה"ד שרון פטל נגד משיבות (מבקשות) 1. הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה 2. עירית פתח תקוה ע"י ב"כ עוה"ד יחזקאל ריינהרץ ו/או גיל זילבר החלטה בקשה שכותרתה: "בקשה בהולה מטעם המשיבים 1 – 2 להורות על קיום דיון דחוף ולחילופין להורות על דחיית התביעה". זו הבקשה על פי כותרתה. מהות הבקשה על פי תכנה, היא בקשה להורות כי הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה ועיריית פתח תקווה, אינן מוסמכות לתפוס חזקה בבית המגורים של המבקשים לרבות בחצר הבית, כולה או חלקה. רקע 1. ההליך דנן החל דרכו בשנת 2009, ועניינו תובענה שהגישו הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה ועירית פתח תקווה (המשיבות בבקשה דנן, "המשיבות") מכוח סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 ("פקודת הקרקעות"), ובה ביקשו צו המורה על פינוי ועל סילוק ידם של המשיבים בתובענה מהמקרקעין המצויים ברחוב העצמאות בפתח תקווה בגוש 6715 חלקה 23 בשטח של 1,460 מ"ר ("המקרקעין"). 2. התובענה הוגשה נגד 14 משיבים, אולם מי שהתנגד לה היו משיבים 1 – 2 בלבד, ה"ה קטה, הם המבקשים בבקשה זו ("המבקשים"). המבקשים הם בעלי הזכויות בבית שברחוב העצמאות 17 פתח תקווה ("הנכס"). 3. בתמצית. המקרקעין נושא התובענה הופקעו למטרת דרך עוד לפני שנים, בשנת 1990 פורסמו הודעות לפי סעיפים 5 ו – 7 לפקודת הקרקעות וסעיפים 189 – 190 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה – 1965 ("חוק התכנון והבנייה"). בתובענה שהגישו המשיבות טענו שהמקרקעין נחוצים להן לצרכי ציבור, לשם הרחבת הכביש ברחוב העצמאות בפתח תקווה, וכי המבקשים מסרבים למסור את החזקה בנכס.

החלטה |31/07/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 6

ת"א (מרכז) 52473-04-21- יעקב גרשוני נגד יורשי המנוח זהר עוזר זל

שמות השופטים: אורן שוורץ

נגד נתבעים 1. יורשי המנוח זהר עוזר ז"ל 2. תמר עוזר 3. רתם בהרב ע"י ב"כ עוה"ד יורם עברון פסק דין הרקע לתביעה 1. עניינה של התביעה שלפניי בהסכם פשרה שנערך בין כותלי בית המשפט ועסק בחלוקת הזכויות ובשימוש במקרקעין הידועים כחלקה 314 בגוש 6371, ברחוב דגל ראובן 69 בעיר פתח תקווה (להלן- המקרקעין). זכות הבעלות במקרקעין נתונה לקרן קיימת לישראל אשר החכירה אותם בשנות החמישים של המאה הקודמת לאגודה שיתופית בשם "שכונת פועלים נוה עוז בפתח תקוה אגודה שיתופית בע"מ" (להלן- האגודה השיתופית). לימים החכירה האגודה השיתופית את השטחים בשכונת נווה עוז לחוכרי משנה שונים. כך במהלך השנים רכשו משפחות גרשוני ועוזר, אשר נציגיהן מהווים בהתאמה התובעים והנתבעים בתביעה זו, את זכויות חכירת המשנה ובנו בתחום המקרקעין את בתיהן. 2. שטח המקרקעין הוא 1,019 מ"ר. במהלך השנים סומנה בחלק המערבי של המקרקעין רצועה בשטח 130 מ"ר כמיועדת להפקעה לצורך של שטח ציבורי פתוח (להלן- מגרש השצ"פ). יתרת שטח המקרקעין – 889 מ"ר – נחצתה לשניים באמצעות גדר. כך נוצרו שני מגרשי מגורים: מזרחי ומערבי. בראשית שנות השמונים התברר כי בסופו של דבר נדרשו לרשות המקומית רק 22 מ"ר לצרכי שצ"פ, קרי: שטח ההפקעה צומצם ב – 108 מ"ר. משפחת עוזר שרכשה באותה תקופה את הזכויות במגרש המערבי החלה בבניית בית חדש על המגרש, באופן שניצל את תוספת השטח שנפלה לידיה כתוצאה מצמצום ההפקעה. או אז, הגישה משפחת גרשוני תובענה אל בית משפט השלום בנתניה וביקשה לעצור את ביצוע עבודות הבנייה. בסופו של יום גובש בבית המשפט הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

ה"פ (מרכז) 22169-07-09- הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה נגד מזל קטה

שמות השופטים: אברהם יעקב

פסק דין |05/04/2011 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 4 |עמודים – 11
ת"א (פתח תקווה) 28831-03-16- מלכה בן דור נגד מנשה אברהם שאתי

שמות השופטים: נחום שטרנליכט

החלטה |28/10/2021 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 8
ת"א (מרכז) 62507-05-19- תקוה רובינסון נגד עיריית פתח תקווה

שמות השופטים: יעקב שפסר

פסק דין |01/01/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 2 |עמודים – 39
ה"פ (מרכז) 22169-07-09- מזל קטה 2. רפאל חיים קטה נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה

שמות השופטים: יסכה רוטנברג

החלטה |31/07/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 6
ת"א (מרכז) 52473-04-21- יעקב גרשוני נגד יורשי המנוח זהר עוזר זל

שמות השופטים: אורן שוורץ

פסק דין |27/08/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 19

פסיקה רלוונטית:

עעמ 2784/15- עיריית פתח-תקוה נגד יוסף שמוחה

שמות השופטים: מ נאור,י דנציגר,נ סולברג

המקומית לתכנון ולבניה פתח-תקוה נ ג ד המשיבים 2-1 והמערערים בערעור שכנגד: 1. יוסף שמוחה 2. משה שמוחה המשיבה 3 בערעור ובערעור שכנגד: 3. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 10.3.2015 בתיק עת"מ 58734-01-13 שניתן על ידי סגן הנשיא כבוד השופט מ' פינקלשטיין תאריכי הישיבות: ח' בשבט התשע"ו ( 18.1.2016 ); י"א בשבט התשע"ז ( 19.1.2017 ); הודעה מיום 30.4.2017 על כישלון הליך גישור בשם המערערות והמשיבות 2-1 בערעור שכנגד: עו"ד אהרון שפרבר; עו"ד מיכל אגסי; עו"ד גיל זילבר בשם המשיבים 2-1 והמערערים בערעור שכנגד: עו"ד גיורא בנטל; עו"ד הילה וינטרוב; עו"ד נטעלי מימון; עו"ד שני פל ד בשם המשיבה 3 בערעור ובערעור שכנגד: עו"ד נטע אורן; עו"ד יצחק ברט פסק -דין השופט נ' סולברג: 2 1. ערעור וערעור שכנגד על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (השופט סג"נ מ' פינקלשטיין). עניינו של פסק הדין הפקעת מקרקעין שבבעלות יוסף שמוחה ומשה שמוחה, באזור התעשייה קריית אריה שבפתח תקווה, וייעודם של מקרקעין אלו. מלכתחילה, סברנו כי הדרך הנכונה לפתרון הסכסוך שלפנינו תהא באמצעות הסכמה ועל דרך של פשרה, אולם ניסיונות הצדדים לגשר על המחלוקות שביניהם לא צלחו, כאמור בהודעה מיום 30.4.2017 . משכך, הגיעה עת ההכרעה. תמצית הרקע העובדתי 2. המשיבים לערעור והמערערים בערעור שכנגד הם יוסף ומשה שמוחה, בעלים בחלקים שווים של זכויות חכירה בשטח של כ-37,000 מ"ר בשטח הידוע כגוש 6365 חלקה 15.

פסק דין |20/07/2017 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 11 |עמודים – 20

עעמ 7946/16- שלומית הרץ נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה

שמות השופטים: י עמית,א שהם,ד ברק ארז

המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה 2. עיריית פתח תקוה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 12.9.2016 בעת"ם 5395-09-15 שניתן על-ידי כבוד השופט א' שוורץ תאריך הישיבה: ה' בחשון התשע"ח ( 25.10.2017 ) בשם המערערים: עו"ד משה י' קמר בשם המשיבות: עו"ד גיל זילבר פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. זהו אחד מאותם מקרים שבהם קרקע הופקעה לצורך ציבורי, אך הצורך שלשמה בוצעה ההפקעה טרם מומש, הגם שחלפו בינתיים שנים רבות. האם נסיבות העניין מצדיקות את השבת הקרקע לבעליה, בהתחשב בפרק הזמן שחלף, או שמא הצעדים שננקטו וההתפתחויות שחלו במהלך השנים מעידים שלא ראוי לעשות כן, חרף העיכוב זו השאלה שבה התבקשנו להכריע. עיקרי התשתית העובדתית 2 2. ההליך שבפנינו נסב על מקרקעין המצויים בעיר פתח תקווה, שהמערערים הם היורשים של בעלי הזכויות בהם. המדובר בחלקה 217 ובחלקה 558 (בעבר חלק מחלקה 218) בגוש 6400 הממוקם בשכונת כפר אברהם בעיר (להלן: המקרקעין או החלקות). המקרקעין יועדו להפקעה לצרכי ציבור בתוכנית בנין עיר פת/1207 שפורסמה למתן תוקף בשנת 1963. סעיף 6 בתקנון התכנית האמורה קבע כי חלק מהמקרקעין וכן חלקות סמוכות להם יופקעו ויירשמו על שמה של עיריית פתח תקווה (להלן: העירייה) ללא תמורה. בהמשך לכך, פורסמו תכניות עדכניות יותר (פת/9/1207 ו-פת/11/1207 מן השנים 1985 ו-1988, בהתאמה) שהותירו את ייעודם של המקרקעין האמורים לצרכי ציבור על כנו. 3. ביום 29.6.1997 פרסמה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקווה (להלן: הוועדה המקומית) הודעה בדבר הפקעת המקרקעין לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 וכן מכוח חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

פסק דין |28/01/2018 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 9 |עמודים – 18

ת"א (פתח תקווה) 10582-08-22- רבקה רוזנברג נגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה

שמות השופטים: עדנה יוסף קוזין

טענותיהם הן נגד עצם הפקעת המקרקעין או חלק מהם, נגד זכות הקניין של הנתבעות במקרקעין, ונגד האופן שבו הנתבעות מממשות את ההפקעה – טענות שהסמכות העניינית לדון בהן לא נתונה לבית משפט השלום. 3 ג. לכאורה התובעים היו מודעים להפקעה למן רכישת המקרקעין על ידי אשת תובע 2 בשנת 2007 ובמהלך כל השנים שחלפו מאז. בשום שלב הם לא נקטו בהליך כלשהו נגד הפקעת המקרקעין, הימנעות אשר יש בה, לכאורה, כרסום מהותי בזכות הנטענת על ידי התובעים. ד. הוועדה המקומית קיימה את התנאים הקבועים בסעיף 190(ב) לחוק התכנון והבניה, ולכן היא רשאית לתפוס חזקה במקרקעין המופקעים מבלי צורך בהגשת תובענה לפינוי המקרקעין. ב. דיון ב(1) מסגרת עובדתית 8. ביום 19.4.71 פורסמה למתן תוקף תכנית פת 5/1002, אשר חלה על כל שטח שכונת כפר גנים. בסעיפים 9 ו- 10 לתקנון התכנית נקבע כי כל הדרכים החדשות והרחבת הדרכים הקיימות וכן כל השטחים המיועדים לשטחי ציבור בנויים ופתוחים ירשמו על שם עיריית פתח תקווה. התכנית שינתה את ייעודה התכנוני של חלקה 105 מיעוד חקלאי ליעוד למגורים וסימנה חלק ממנה לצורך הרחבת רחוב העצמאות. ביום 13.4.88 פורסמה למתן תוקף תכנית פת/ 1240, אשר פירטה ודייקה את הפרשת הדרך מחלקה 105. (סעיפים 6-8 ו- 11, ונספחים 1-2 לתגובה). 9. ביום 29.3.1990 פורסמה ברשומות (ילקוט הפרסומים 3755) הודעה לפי סעיפים 5 ו- 7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 ("פקודת הקרקעות"), ולפי חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 ("חוק התכנון והבנייה"), לפיה השטחים הציבוריים שבתחום התוכנית, דרושים לנתבעת 1 ("הוועדה המקומית"), לצרכי ציבור.

החלטה |04/12/2022 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 1 |עמודים – 10

ה"פ (מרכז) 22169-07-09- מזל קטה 2. רפאל חיים קטה נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה

שמות השופטים: יסכה רוטנברג

החלטה |31/07/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 6

ת"א (מרכז) 52473-04-21- יעקב גרשוני נגד יורשי המנוח זהר עוזר זל

שמות השופטים: אורן שוורץ

פסק דין |27/08/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 19

עת"מ (מרכז) 29582-04-22- ויקטור לוזון נגד עיריית פתח תקווה

שמות השופטים: עבאס עאסי

פרטוש נגד משיבים עיריית פתח תקווה ע"י ב"כ עוה"ד עוה"ד א. שכטר ואח' פסק דין עניינה של העתירה בבקשה לרישיון עסק, שהוגשה ביחס למבנה קיים במקרקעין הידועים כחלקה 41 גוש 6715 ברחוב יעקב זרובבל 2 פתח תקווה (להלן: "העסק" ו"המקרקעין" בהתאמה), אשר נדחתה על ידי המשיבות. רקע כללי 1. אין חולק כי בתיק הבניין של המקרקעין קיים היתר בניה משנת 1950, להקמת קיוסק בשטח של 19.36 מ"ר. במהלך שנת 2000 הוגש כתב אישום ביחס למקרקעין בגין ביצוע עבודות של סככה ופתח בחזית המבנה ללא קבלת היתר בניה (עמ"ק 1090/00). בית המשפט לעניינים מקומיים זיכה מביצוע העבירות מחמת הספק. ביום 17.11.2016 הורשעו העותרים בגין הפעלת עסק ללא רישיון עסק, ונגזר עליהם בין השאר סגירת העסק (רע"ס 44545-09-16). משהעסק לא נסגר, הורשעו העותרים ביום 27.5.2021 בהפרת צו (רע"ס 52373-06-20). 2 לאחר הגשת העתירה והדיון המוקדם שהתקיים בה, הוגש נגד העותרים ביום 24.7.2022 כתב אישום נוסף, המייחס להם עבירות של שימוש פסול במבנה בשטח של כ 63 מ"ר עבור מרכול, ובמבנה בשטח של כ 4 מ"ר המשמש לאחסנה עבור העסק. משפטם של העותרים עודנו מתנהל בבית המשפט לעניינים מקומיים בפתח תקווה (תו"ב 59196-07-22). 2. ביום 25.4.2017 הגישו העותרים בקשה לרישיון עסק לעסק. הבקשה נדחתה ביום 7.12.2021 מהנימוק כי: "המבנה בנוי בסטיה מהיתר במקרקעין ביעוד ציבורי, חלק בשצ"פ וחלק ביעוד דרך". העותרים הגישו השגה כנגד החלטה זו, אשר נדחתה ביום 8.3.2022 . מכאן העתירה דנן. תמצית טענות העותרים 3. לטענת העותרים, במקרקעין ניתן היתר בניה עוד משנת 1950; בנוסף, ניתן רישיון להפעלת עסק מכולת בשנת 1978 לצמיתות; על המקרקעין חלה תכנית פת/1240 בתוקף מיום 13.4.1988 , אשר במסגרתה סומן מבנה העסק הקיים (להלן: גם "התכנית"); התכנית מייעדת חלק המקרקעין כשטח ציבורי פתוח ודרך.

פסק דין |02/10/2022 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 8

ה"פ (מרכז) 5174-06-08- חלקה 18 בגוש 6365 בע"מ ואח נגד הועדה המקומית לתכנון פתח תקוה ואח

שמות השופטים: אברהם יעקב

לפיכך, טוענות המשיבות כי התובענה התיישנה ודינה להידחות. לחילופין נטען, כי ככל שיקבע כי עילת התביעה צמחה במועד פרסום הודעות ההפקעה, הרי שיש לדחות את התובענה מחמת השיהוי בהגשתה. דיון והכרעה 9. עיקר העובדות הנוגעות לענייננו אינן במחלוקת והשאלה המשפטית הדרושה הכרעה היא האם זכאים המבקשים לפיצויים בגין הפקעת שטח המהווה כ- 40 מחלקתם, כאשר על פי התכניות החלות עליו יועד השטח לבנייני ציבור ייעוד הפוטר את הועדה המקומית מתשלום פיצויים בגין ההפקעה – אולם בפועל הוא משמש כחניון פתוח. 10. טרם שאדרש לשאלה זו, אומר כי על פי הוראות חוק התכנון והבניה, סמכות ההפקעה מסורה בידי הועדה המקומית לתכנון ובניה (המשיבה 1 בענייננו) ועל כן לצורך קביעת שיעור פיצויי ההפקעה, הוא הסעד המבוקש בענייננו, הועדה המקומית היא בעל הדין הנכון. המשיבה 2 עיריית פתח תקווה היא הרשות המקומית שבשטחה מצויים המקרקעין אולם אין היא מוסמכת לקבוע את שיעור הפיצויים או לתיתם. בהעדר סעד אחר הנתבע מן העירייה אני מורה על מחיקתה מן ההליך. 11. סעיף 188(א) לחוק התכנון והבניה מתיר לועדה המקומית להפקיע מקרקעין שנועדו לצרכי ציבור. השימוש בסמכות ההפקעה מותנה בקיום צורך ציבורי המצדיק ומחייב את ההפקעה. בפסיקה נקבע כי חוקיותה של הפקעה מותנית בהתמלא שלושה תנאים מצטברים: קיומו של צורך ציבורי מסוים ומוגדר; זיקתו של הצורך הציבורי המסוים למקרקעין המסוימים המיועדים להפקעה; וקיום צורך בהפקעת המקרקעין כדי לממש את הצורך הציבורי (בג"צ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 625, 639 (2001), בג"צ 307/82 לוביאניקר נ' שר האוצר, פ"ד לז(2) 141, 146 (1983)).

פסק דין |28/06/2012 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 4 |עמודים – 12

תפב (פתח תקווה) 1575-07-24- מדינת ישראל ע"י נגד ' דוד נחום ע"י

שמות השופטים: שרון דניאלי

המקרקעין מצויים במרחב התכנון של הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה וחלו עליה התכנית תמ"א 1/35; תכנית תמ"א/1; תכנית תמ"מ 21/3; תכנית תמ"מ 10/3; תכנית אב לפארק הירקון; תכנית פת/1224 ותכנית פת/2000. בתאריך 23.03.95 ניתן לחברת משקו היתר להקמת סככה חקלאית ובתאריך 26.12.00 הוכרזו המקרקעין כ"קרקע חקלאית מוכרזת". 4. על פי הנטען בכתב האישום בו הודה והורשע הנאשם, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק הוקם על המקרקעין במתחם ששטחו כ-2,000 מ"ר (להלן-המתחם), מבנה מבניה קלה בשטח של כ-500 מ"ר (להלן-המבנה), ובסמוך לשנת 2017 החל הנאשם לעשות שימוש במבנה ובשטח פתוח הסמוך לו שהיקפו כ-1,500 מ"ר, לצורך אחסון, תיקון ומכירה של משטחי עץ, מבלי שהיה לו היתר בנייה לכך ובניגוד לתכניות החלות על המקרקעין. 5. כאמור, הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום בתאריך 30.10.24 ובאותו מועד נשמעו טיעוני הצדדים לעונש והנאשם גם העיד לעצמו, ונחקר בחקירה נגדית ממושכת על ידי ב"כ המאשימה. ראיות הצדדים לעונש וטיעוניהם 6. טענתו העיקרית של הנאשם בעדותו הייתה כי על פי מצג שהוצג לו על ידי נציגי חברת משקו שהשכירו לו את המקרקעין, היה היתר בניה שחל על המקרקעין, ושאיפשר לו לעשות בהם את השימוש המסחרי המצוין בכתב האישום. הנאשם טען כי במועד ששכר את המקרקעין מחברת משקו הוצג בפניו היתר בניה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה (שמספרו 970371), ונאמר לו על ידי נציגי החברה שמכוח ההיתר אפשר "לקיים את המושכר בשטח" (ע' 2, ש' 23), אך במקביל גם הסביר שקיבל התראות על כך שאין היתר בנייה לעסק המופעל והיה "בטוח" כי יקבל היתר בנייה מכיוון שיש ברשותו את כל "האישורים", מאחר שמדובר ב"חווה חקלאית" (ע' 2, ש' 27).

גזר דין |31/12/2024 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 12

ה"פ (מרכז) 24335-01-18- קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה בע"מ נגד לשכת רישום מקרקעין פתח תקוה

שמות השופטים: יחזקאל קינר

ב"כ עוה"ד שירן מקאחל ונתנאל פריד נגד המשיבים .1 לשכת רישום מקרקעין פתח תקוה .2 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גני תקווה .4 בנק אגוד לישראל בע"מ .5 קבוצת הרכישה- כמפורט בנספח 1 להמרצת הפתיחה .6 לאה לינדה דיל חסון .7 ג'ונתן (יצחק) דיל .8 דיאנה (פאולינה) דיל (גולן) .9 אלן אברהם דיל .10 זבולון כוזהינוף ז"ל .11 נורית כוזהינוף .12 עוזי אהרוני .13 שלמה אריה ליבוביץ .14 שמואל בן מנחם דייץ .15 מאיר אברהם .16 ברטה גליק .17 רשות המיסים – לשכת מיסוי מקרקעין מחוז מרכז פסק דין 2 1. עניינה של התובענה שבכותרת (להלן גם: "המרצת הפתיחה") הוא בתיקון טעות ברישום בעלי הזכויות בחלקה 160 בגוש 6717 בגני תקווה (להלן: "החלקה"). 2. על פי הנטען בתובענה, יחידי המשיבה מס' 5 (להלן: "קבוצת הרכישה") נרשמו בטעות כבעלים של חלק מהזכויות בחלקה במסגרת רישום הליך איחוד וחלוקה על פי תוכנית ממ/5159 שחלה על החלקה, בעוד שמי שהייתה צריכה להירשם כבעלת הזכויות שנרשמו על שם יחידי קבוצת הרכישה היא המבקשת. 3. בתובענה מתוארת השתלשלות העניינים החל מעסקת קומבינציה בין המבקשת לבין המשיבים 6-9, שהמשכה בהסכמי מכר ושיתוף בין המבקשת לבין המשיבה 5, אישור תוכנית מס' ממ/5159 (להלן: "התוכנית") וביצוע איחוד וחלוקה כפי שנקבע בתוכנית, כאשר בעת רישום הפרצלציה בלשכת רישום המקרקעין התבססה המשיבה 2 על טבלת הקצאות לרישום פרצלציה שונה מזו שהיה צורך להתבסס עליה, וכך אירעה הטעות אותה מבקשים לתקן. 4.

פסק דין |06/01/2019 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 1 |עמודים – 7

עמ"נ (מרכז) 15390-07-23- הילת השרון השקעות בע"מ נגד ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה

שמות השופטים: יעל טויסטר ישראלי

ישראלי מערערות 1. הילת השרון השקעות בע"מ 2. הכשרת הישוב קניונים ומרכזי מסחר בע"מ 3. ל. א. שטרית נכסים בע"מ 4. ע. לוזון נכסים והשקעות בע"מ כולן ע"י ב"כ עוה"ד ענת בירן ואח' נגד משיבה ועדה מקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה ע"י ב"כ עוה"ד מיכל אגסי ו/או אדוה זגון פסק דין 1. בפניי ערעור מנהלי על החלטת ועדת ערר לפיצויים והיטלי השבחה מחוז מרכז, בפ"ת 9024/1122 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקווה נ' הכשרת היישוב בע"מ ואח' מיום 11.5.23 (להלן: "החלטת וועדת הערר" ו-"וועדת הערר", בהתאמה). 2. ועדת הערר קיבלה את הערר שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקווה (להלן: "הוועדה המקומית"), על החלטתו של השמאי המכריע מר יצחק ברמן (להלן: "השמאי המכריע"), וביטלה את חיובה של הוועדה המקומית בתשלום למערערות בסך של 10,739,904 ש"ח (נכון ליום 12.11.2003 ), בגין תביעת פיצויים לירידת ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), בשל אישורה של תמ"מ/21/3 (להלן: "תמ"מ/21/3"). העובדות והשתלשלות התוכניות הצריכות לעניין: 3. המערערות הן בעלות הזכויות במקרקעין הידועים כחלקות 13, 14 ו-37 בגוש 6350 בפתח תקווה, המצויים ממערב לכביש מספר 40 (להלן: "המקרקעין"). 4. עד לאישור תמ"מ/21/3 חלו על המקרקעין, לענייננו, התכניות כדלקמן: (1) תמ"מ/3-אושרה למתן תוקף ביום 31.3.82 וקבעה את ייעוד המקרקעין כקרקע חקלאית; (2) פת/2000-אושרה למתן תוקף ביום 14.5.92 וקבעה את ייעוד המקרקעין לאזור חקלאי; (3) תמ"א 31-תכנית מתאר ארצית שאושרה למתן תוקף ביום 2.3.98 המסווגת את המקרקעין כ-"איזור נוף כפרי פתוח".

פסק דין |03/11/2024 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 39

ת"א (חיפה) 43166-03-16- גודי נעמה נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: בטינה טאובר

החלקות נרשמו על שם מדינת ישראל בהתאם לסעיף 19 לפקודת הקרקעות והודעה על כך פורסמה בילקוט הפרסומים מס' 466 מיום 03/03/56. תמצית טענות הצדדים 7. התובעים טוענים כי אביהם המנוח היה ערב ההפקעה בעל זכויות הבעלות בחלק מהחלקות. חלקו של אביהם המנוח של התובעים בחלקות השתרע לטענתם על פני שטח של 1,450 מ"ר מתוך 5,448 מ"ר. לטענת התובעים הם זכאים לקבל מהנתבעת פיצויים בגין הפקעת המקרקעין בשטח של 1,450 מ"ר וזאת מכוח סעיפים 12 ו-13 לפקודת הקרקעות. בנוסף, נטען כי דמי החכירה האבודים שהתובעים זכאים לקבל נגזרים מערכן של החלקות לאורך השנים, מיום ההפקעה ועד ליום הגשת התביעה. התובעים תמכו תביעתם בחוות דעת שמאית שנערכה על ידי השמאי עו"ד יוסף דאוד אשר העמיד את דמי החכירה האבודים בגין הפקעת חלקו של המנוח על סך של 1,770,000 . 8. עוד טענו התובעים כי על מנת להחזיר את המצב לקדמותו ולהעמיד אותם במצב בו היו יכולים להיות אלמלא ההפקעה, יש לחייב את הנתבעת לפצותם בכל ההוצאות הכרוכות ברכישת קרקע חליפית, כגון מס רכישה, שכר טרחת עורך דין ודמי תיווך. 9. בנוסף, ביקשו התובעים היתר לפיצול סעדים, ככל שיתגלה כי הופקעו עוד חלקות שהיו בבעלותם ושפרטיהם לא נכללו בכתב התביעה דנן. 10. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובמסגרתו טענה כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות לאור הלכת ארידור – דנ"א 1595/06 עיזבון המנוח ארידור נ' עיריית פתח תקווה (21/03/13) (להלן: "הלכת ארידור"). לעמדתה התביעה כלפיה הוגשה ביום 17/04/16 לאחר תום תקופת המעבר שנקבעה בהלכת ארידור. 11. לחילופין, טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת השיהוי הניכר הכרוך בהגשתה והנזק הראייתי שנגרם לנתבעת כתוצאה מכך.

פסק דין |11/03/2024 |מחוזי – חיפהמאזכרים – 0 |עמודים – 7

עת"מ (תל אביב) 13874-11-09- עופר גרשון נגד 1. הועדה המקומית לתכנון ובניה הוד-השרון

שמות השופטים: קובי ורדי

המקרקעין פתח תקוה המשיבים 3 ו 4 ע"י ב"כ עו"ד בר-טל החלטה 1. בפניי בקשה לצו ביניים שהוגשה ביום 11.11.09 להשהות ו/או לעצור את קבלת ההצעות במכרז לבניה עצמית שפירסם המשיב 3 (להלן: "המינהל") ביום 7.9.09 לקבלת הצעות לחכירה מהוונת למטרות בניה עצמית של מגרשים (להלן: "המכרז"), בין היתר לגבי חלקות 973 ו- 826 בגוש 6455 בהוד השרון (להלן: "המקרקעין" או "הקרקע"), ושלא להכריז על זוכה במכרז עד לבירור העתירה. בעתירה נתבקש סעד שבית המשפט יורה על השבת הקרקע המופקעת לידי המבקשים, וכן על תשלום דמי שימוש ראויים בגין התקופה שהשטח המופקע לא הוחזר לידיהם. יש לציין שביום 11.11.09 ניתן על ידי צו ארעי שעד להחלטה בבקשה לא ייקבעו הזוכים במכרז וזאת כדי שלא "ליצור עובדות מוגמרות בשטח" ולערב צדדים שלישיים בטרם יוכרע גורל הבקשה. השאלה העומדת על הפרק הינה מה דינם של ניוד והחלפת הקרקעות במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה, באופן שהקרקעות שהיו מיועדות לצרכי ציבור הוחלפו עם קרקעות למגורים, כך שבסופו של יום לא השתנו השטחים ושוויים, ברם הקרקע לצרכי ציבור מוקמה במקום אחר. האם ניתן לטעון אז שהשתנה יעוד הקרקע המופקעת ושיש להשיבה שכן לפי סעיף 196 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965 (להלן: "החוק") מטרת יעוד ההפקעה לצרכי ציבור לא קיימת עוד זו השאלה העומדת לדיון. כפי שנראה בהמשך, למרות שהטענה שובה את העין במבט ראשון, יש לדחותה, כאשר במקרה זה דחיה זו הינה אף טענה מעבר לצורך, שכן יש לדחות את הבקשה גם לאור הטענות המקדמיות. 2. לטענת המבקשים, כשבועיים לפני הגשת הבקשה נודע למבקש 1 באקראי לחלוטין על המכרז ואז התברר לו כי המקרקעין שהופקעו מידיהם בשנת 1996 ללא כל פיצוי למטרת הקמת בית ספר (חטיבת ביניים) בהוד השרון, שלאחר שנים, בהסתר ובהיחבא, החליפו המשיבות 1 ו 2 את ייעודו של השטח המופקע למגורים ובחלק מהשטח המופקע משווקים מגרשים לקהל הרחב באמצעות מכרז שפירסם המשיב 3.

החלטה |05/01/2010 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 15

חקיקה רלוונטית:

כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014

סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי

10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.

תקנות הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (סדרי דין בוועדת השגות ובבקשה למינוי שמאי מכריע), התשע"א-2011

סעיף: 1. הגדרות

1. בתקנות אלה – "אמצעי אלקטרוני" – תקשורת בין מחשבים, דיסקט מגנטי או אופטי או התקן אחר שבאמצעותו ניתן להעביר מסמכים אל מערכת ממוכנת או ממנה; "בעל זכויות" – כל אחד מאלה: (1) בעל הזכויות כמשמעותו בסעיף 9א לפקודה; (2) בעל זכויות בקרקע כהגדרתו בסעיף 14(1ב)(א) לפקודה; (3) בעל הקרקע כהגדרתו בסעיף 14ב(א); "הודעת הפקעה" – הודעה לפי סעיפים 5, 7 או 5 ו–7 יחדיו לפקודה ביחס לקרקע שלבעל הזכויות יש זכויות בכולה או בחלקה, בין במשותף עם בעלי זכויות אחרים ובין בנפרד מהם; "הוועדה" – ועדת ההשגות כמשמעותה בפקודה; "הצעה לפיצוי" – הצעה לתשלום פיצויי הפקעה כמשמעותה בסעיף 9א לפקודה; "מזכיר" – עובד המדינה שימונה בידי המנהל הכללי של משרד המשפטים למזכיר ועדת ההשגות; "מחיר רכישה" – כמשמעותו בסעיף 14ב(ד)(1) לפקודה; "פיצויי הפקעה" – פיצויים שיש לשלמם לפי הפקודה או לפי חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד-1964 (להלן – חוק לתיקון דרכי הרכישה), בשל רכישת מקרקעין לפי הפקודה; "שומת מקרקעין" – כהגדרתה בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001 (להלן – חוק שמאי מקרקעין), שנערכה לפי חוק שמאי מקרקעין לשם קביעת פיצויי הפקעה, שווי השבחה, או מחיר רכישה, לפי העניין; "שמאי מכריע" – שמאי מקרקעין ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים לפי הוראות סעיף 202ג לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; "שמאי מקרקעין" – כהגדרתו בחוק שמאי מקרקעין; "תשלום בעד ההשבחה" – כמשמעותו בסעיף 14(2)(ד) לפקודה.

חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965

סעיף: 190. ביצוע ההפקעה

190. (א) במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר הפנים או של היועץ המשפטי לממשלה לפי הפקודה האמורה, לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה: (1) סעיף 20 לפקודה האמורה יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר באותו סעיף על "רבע" יבוא "ארבע עשיריות"; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש; (2) שר הפנים בהסכמת שר האוצר רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה; (3) לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים; (4) לענין סעיף 12 לפקודה האמורה יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור; (5) הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת; (6) סעיפים 5א, 7ב, 14(1א) ו–(1ב), 14א עד 14ד ו–21 לפקודה האמורה לא יחולו; (7) סעיף 9א לפקודה האמורה יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע. (ב) הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט.

פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943

סעיף: 2. פירוש

2. (1) בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן אם לא יחייב ענין הכתוב פירוש אחר:-"יועץ משפטי לממשלה"-לרבות נציגו של היועץ המשפטי לממשלה; "בית המשפט" פירושו בית המשפט המחוזי שבתחומי-שיפוטו נמצאת הקרקע הנדונה; "קרקע" כוללת קרקע מכל סוג או מכל צורת-חזקה, וכל בנין, עץ או דבר אחר המח וברים לקרקע וכל חלק מן הים, או משפת הים, או מנהר, וכל זכות, טובת-הנאה או זכות-שימוש בקרקע או במים או עליהם; "דרך", "מיתקני תשתית", "מיתקני תקשורת", "תשתיות לאומיות"-כהגדרתם לפי חוק התכנון והבניה; "הוועדה המייעצת"-הוועדה כמשמעותה בסעיף 2א; "הפרשי הצמדה" ו "ריבית צמודה"-כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "התחלת ביצוע של מטרת הרכישה"-ביצוע פעולות של ממש בקרקע בשקידה ראויה לשם מימוש מטרת הרכישה בה, ואולם הליכי תכנון, תפיסת חזקה או ביצוע פעולות נלוות להם לא ייחשבו ביצוע כאמור; "ועדת ההשגות"-הוועדה להשגות על שומות מקרקעין במשרד המשפטים; "ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה", "שמאי מכריע"-כמשמעותם בחוק התכנון והבניה; "חוק התכנון והבניה"-חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; "חוק פסיקת ריבית והצמדה"-חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "מדד"-מדד המחירים לצר כן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "מטרת הרכישה"-הצורך הציבורי שלשמו שר האוצר רוכש את הקרקע, כפי שפורט בהודעה לפי סעיף 5; "מקרקעי ישראל"-כמשמעותם בחוק–יסוד: מקרקעי ישראל; "פרויקט בטיחותי"-פרויקט שאישר שר התחבורה והבטיחות בדרכים ומטרתו היא שיפור תוואי דרך או תנאיה לשם ביטחון או בטיחות

החלטה בדבר שיעור חלקו של מינהל מקרקעי ישראל בעליית ערך הקרקע בעת העברת זכות חכירה (534) לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960

סעיף: 15. ,16. ,17. ,18. ,19. ,20. ,21. ,22. ,23. ,24. ,25. ,26. ,27. ,28. ,29. [תיקונים] 2

(א) המועצה תקים ועדת ערר. (ב) ועדת הערר תהא של ארבעה חברים שהמועצה תמנה ואשר אחד מהם לפחות יהא חבר בועדה האמורה בסעיף 26; המועצה תמנה את יושב ראש הועדה מבין חבריה. (ג) ועדת הערר תדון ותפסוק – (1) בעררים על דחיית בקשות לפטור או להנחה לפי סעיף 17; בבואה להחליט בעררים אלה תפעל הועדה למיצוי מלא ונכון של החלטות המועצה בדבר פטור והנחות לפי התוספות השניה או השלישית, לפי הענין. (2) בעררים אחרים של חוכרים, המתעוררים בביצוע החלטות אלה, אם הובאו עררים כאמור בפני הועדה בידי מנהל המינהל. 19. לא צויין בחוזה החכירה ערך הקרקע בעת רכישת זכות החכירה, יקבע השמאי את הערך לפי המחיר שהיה משלם קונה מרצון למוכר מרצון בעד הקרקע בעת רכישת זכות החכירה. 20. אם לא נקבע אחרת בחוזה החכירה, ישום השמאי את ערך הקרקע מתוך הנחה כי היא פנויה ובמצב מבחינת רמת פיתוחה, כפי שהיתה בעת שרכש החוכר את זכות החכירה מאת המינהל. 21. בקרקע שעליה בנויה יותר מיחידת דיור אחת, ייעשה ייחוס חלקי הקרקע לכל יחידה ויחידה בהתאם לחלוקת הרכוש המשותף בבית הרשום כבית משותף לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, או בהתאם לסך כל השטח המוחכר לחוכר בלבד, לפי הגדול מביניהם. 22. (א) דמי ההסכמה להעברת זכות החכירה, בדירה הבנויה בשיכון ציבורי רווי ייקבעו על פי הטבלאות שהכין המינהל ושאושרו בועדת המשנה לקרקע עירונית של המועצה. (ב) הטבלאות ייערכו בהתחשב במיקומה של הקרקע, בשטחה של הדירה, בשיעור דמי החכירה הראשוניים ששולמו ובשנת רכישת זכות החכירה בידי החוכר. (ג) המינהל יעדכן את הטבלאות אחת לששה חדשים, אולם אם ראה צורך בכך, רשאי הוא, באישור ועדת המשנה לקרקע עירונית של המועצה, להקדים את מועד העדכון.

תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית), התשנ"ט-1999

סעיף: 1. תנאים לאצילת סמכויות

1. ועדה מקומית לתכנון ולבניה לפי סעיף 19(א) לחוק רשאית לאצול את הסמכויות שלהלן, כולן, או מקצתן, לועדת משנה, שלא תפחת מחמישה חברים ויוזמנו לדיוניה הנציגים המנויים בסעיף 18 לחוק ובלבד שתתקבל הסכמתו של יושב ראש הועדה המחוזית לאצילת הסמכויות ולהרכב ועדת המשנה: (1) החלטה על תכנית בסמכות ועדה מחוזית, שינויה או ביטולה והגשתה לאישור הועדה המחוזית; (2) החלטה על עריכה, הפקדה ואישור של תכנית בסמכות ועדה מקומית, שינויה או ביטולה; (3) המצאת חוות דעת בקשר להתנגדות כאמור בסעיף 106 לחוק; (4) שימוש בזכות הערר, ככל שהיא ניתנה לועדה המקומית; (5) דיון והחלטה בבקשות לאישור שימוש חורג ומתן הקלה לפי סעיפים 146 ו-147 לחוק; (6) דיון והחלטה בבקשות למתן היתרים לפי סעיף 145 לחוק; (7) חלוקה ואיחוד של קרקעות לפי פרק ד' לחוק; (8) הפקעת מקרקעין וביצוע כל פעולה הכרוכה בהפקעה לפי חוק זה; (9) דיון והחלטה בתביעות ופיצויים בהתאם לפרק ט' לחוק; (10) נקיטת הליכים לפי פרק י' לחוק; (11) מינוי חוקר בהתאם לסעיף 107א לחוק; (12) הטלת הוצאות בהתאם לסעיף 106(ד) לחוק.

פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943

סעיף: 12. תקנון בענין הערכת הפיצויים

12. בבוא בית המשפט להעריך את הפיצויים שיש לפסוק בעד כל קרקע או זכות או טובת-הנאה בקרקע, ינהג לפי התקנות הבאות:-(א) אין לו לבית המשפט להביא בחשבון את העובדה שהקרקע נרכשה בכפיה; (ב) בכפיפות למותנה לקמן יקובל כשוויה של הקרקע, אותו הסכום שהיה מתקבל ממכירת הקרקע אילו נמכרה בשוק ע"י המוכר מרצונו הטוב: בתנאי שבבוא בית המשפט להעריך פיצויים אלה, יעריכם לפי השווי שימצאנו כשוויה של הקרקע, הזכות או טובת-ההנאה על אותו בסיס, בזמן ששר האוצר פרסם ברשומות את ההודעה על כוונתו לרכוש אותה, ובלי להביא בחשבון כל השבחה או עבודות שנעשו או תיעשינה או שתיבנינה על אותה קרקע: ובתנאי כי מקום שצבא-הגנה לישראל או כל מחלקה ממש לתית אחרת החזיקו בקרקע בתוקף זכות הקנין שהיא פחותה מבעלות מוחלטת, יעריכו את הפיצויים בלי להתחשב בכל עליה בשוויה מחמת העבודות שנבנו על אותה קרקע ע"י צבא-הגנה לישראל או כל מחלקה ממשלתית אחרת: ובתנאי כי בהעריך בית המשפט פיצויים אלה, חייב הוא להביא בחשבון את כל הרשימות וההערכות של השווי היסודי או של דמי החכירה שהוגשו לצורך הערכת מסים ע"י התובע או שהתובע הסכים להן; (ג) בית המשפט לא יביא בחשבון את התאמתה או הכשרתה המיוחדת של הקרקע לאיזו מטרה, אם זו מטרה שאי-אפשר להשתמש בה אלא עפ"י סמכויות הנובעות מחוקים, או שאין ביקוש עליה בשוק חוץ מביקושה ע"י קונה מסויים לצרכיו המיוחדים או מביקושה לצרכי שר האוצר; (ד) אם היתה הקרקע מוקדשת לתכלית אשר לפי מהותה אין ביקוש כללי או שוק לקרקע לשם אותה תכלית ואלמלא הרכישה בכפיה היתה הקרקע מוסיפה להיות מוקדשת לאותה תכלית, הרי אם יווכח בית המשפט שמתכוננים בתום-לב לסידור-מחדש במקום אחר, רשאי הוא להעריך את סכום הפיצויים על יסוד ההוצאות ההוגנות של סידור-מחדש

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

השקעות הון, התשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (ב) הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו; (ג) הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר (6) הענקת זכויות במקרקעין ל"צרכי ציבור" כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה; (7) הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי הה תקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 11 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענ