עורך דין תאונת עבודה בפתח תקווה

אודות המחבר


עורכת דין ריקי בקבני

RDB עו"ד ריקי בקבני

עורכת דין משפחה נזיקין ועבודה ריקי בקבני

עורך דין תאונת עבודה בפתח תקווה

במדינת ישראל מתרחשות עשרות תאונות עבודה מדי יום, בהם אנשים נפגעים באורח קל, לעיתים קשה במקרים מסוימים התאונות אף גורמות למוות. לא פעם תאונת עבודה שוללות מהאדם את היכולת לעבוד לזמן מה או לצמיתות. במקרה שכזה ישנם שפונים ל עורך דין תאונת עבודה לניהול תהליך של מתן הפיצוי.

מהי תאונת עבודה? לפי מערכת החוק וביטוח לאומי, תאונת עבודה היא תאונה שנגרמה לאדם במסגרת עבודתו אצל מעסיקו, בין אם זה היה במקום העבודה עצמו או בדרך למקום מסוים. תאונת עבודה יכולה לקרות אף לאדם בעל עסק עצמאי בעת שעסק בתחום עבודתו

על מנת להגן על העובדים שנפגעו בעת מילוי תפקידם, החוק מעניק זכויות רבות שמטרתן לפצות על אבדן הזמן בו הם יכלו לעבוד ולהתפרנס. בנוסף ישנו פיצוי על הנזק שנגרם בגוף ובנפש כתוצאה מהתאונה

במאמר הבא נביא לפניכם את הזכויות הראשיות להן זכאי אדם אשר נפגע בתאונת עבודה. כיצד יש להתנהל מול המוסד לביטוח לאומי, מול חברות הביטוח ומול המעביד עצמו

תביעות נזיקין

כאמור לעיל, כל תאונה שאירעה במסגרת עבודתו של האדם, בין אם במקום העבודה עצמו ובין התאונה אירעה בדרכו לעבודה או בדרכו חזרה לביתו מן העבודה חשובה כתאונת עבודה. העובד הנפגע יהיה זכאי לכל סעד ופיצוי לפי החוק.

אילו מקרים אינם נחשבים כתאונת עבודה?

מקרים רבים לא יוגדרו כתאונות עבודה ואז העובד לא יהיה זכאי לפיצויים והכרה מהמוסד לביטוח לאומי. הנה כמה דוגמאות:

  • במקרה והתאונה אירעה בדרכו לעבודה או בדרכו חזרה, התאונה תחשב רק במידה והעובד התהלך במסלול שאינו רחוק מהמסלול הקבוע הקרוב למקום עבודתו.
  • במקרה העובד נאלץ לסור מן הדרך הקבועה על מנת לאסוף את ילדיו ממסגרות חינוכיות או לשם ביקור בבית כנסת אותו הוא פוקד באופן קבוע, במקרים כאלו התאונה תחשב כתאונת עבודה.
  • עובד שזלזל בנהלי הבטיחות במקום עבודתו, לא היה קשוב להוראות של המעסיק שלו שהועבו לידיו בעל פה ובכתב ונפגע כתוצאה מהתנהגותו, פגיעתו לא תחשב כתאונת עבודה.

חשוב לציין כי במדיה ועובד נפגע במקום עבודתו והוא לא הוכר כנפגע בתאונת עבודה, הוא רשאי להגיש ערעור על ההחלטה במידה והוא סבור כי נעשה לו עוול מתוקף הפסיקה.

הייתם מעורבים בתאונת עבודה? כך תתנהלו בצורה הנכונה

  • אדם שנפגע בעת עבודתו, הפעולה הראשונה שעליו לעשות היא לגשת לקבל טיפול רפואי. בין אם בקופת חולים או בבית חולים, לפי חומרת הפציעה. במידה וקיים חדר אחות או מרפאת עזרה ראשונה יש לגשת לקבלת טיפול ראשוני.
  • יש לשמור ולתייק את חוות הדעת הרפואית וכל מסמך אחד דוגמת צילומים ובדיקות שונות.
  • מומלץ לתעד את השתלשלות האירועים שקדמו לתאונה עד לרגע התאונה עצמה, תוך ציון עדים שהיו נוכחים בזמן התאונה כולל פרטים אישיים.
  • העובד נדרש למלא טופס תאונת עבודה ייעודי, על המעביד לחתום על הטופס. את הטופס יש למסור לרופא המטפל תוך ציון המקרה כתאונת עבודה בתיק הרפואי.

 

תאונת עבודה – הגשת תביעה לביטוח לאומי

כל מעסיק מפריש מדי חודש סכום מסוים לביטוח לאומי עבוד העובד שלו, התשלום הזה נועד בדיוק למקרים בהם אירעה תאונה עבודה, זהו הביטוח שלו למקרים מהסוג הזה. במקרים בהם העובד אינו כשיר לחזור לעבוד ביטוח לאומי ישלם לעובד מדי 3 חודשים תשלום מפאת חוסר יכולתו לכלכל את עצמו. על מנת לקבל את התשלום יש להגיש את המסמכים הנדרשים (חוות דעת רפואית). לאחר שלושה חודשים יש צורך לקבל אישור מהוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי להמשך קבלת תשלומים.

מה ניתן לעשות במידה ונגרם לעובד נזק גופני קבוע?

תאונת עבודה שבעקבותיה נגרם לעובד נזק קבוע, לאחר שלושה חודשים העובד זכאי להגיש תביעה לביטוח לאומי על מנת לקבל הכרה כנכה בדרגה מסוימת. מלבד חוות הדעת שהעובד נדרש להגיש בטופס תאונת העובדה, יש לביא אישור וחוות דעת מרופא תעסוקתי שיפסוק כי אתו עובד אינו בעל מסוגלות להמשיך לעבוד בעבודתו או בעבודה דומה מפאת הנכות שנגרמה לו בעקבות הפציעה.

מיותר לציין כי חברות ביטוח רבות ינסו לעקב ככל יכולתן את תשלום התביעות בגין תאונת עבודה. העובד יידרש להוכיח את נכותו על ידי בדיקות רבות ופעולות שונות. המטרה העיקרית בבדיקות הללו היא לנסות להוכיח כי העובד תרם לרשלנות שהובילה לתאונת העבודה או לחילופין לברר היטב האם העובד אינו מעמיד פני פצוע. כל זאת בכדי לצמצם את תשלום הפיצויים לאותו אדם.

תאונת עבודה – תביעת פיצויים מהמעסיק

תאונות עבודה רבות מתרחשות בעקבות התרשלות בטיחותית מצד המעסיק, אם לא הועברו נהלי בטיחות כשורה, או שמא לא הייתה הקפדה על אמצעי בטיחות הנדרשים למען שמירת בטחונו של העובד. במקרה כזה העובד רשאי לתבוע פיצויים גם מצד המעסיק שלו.

לצערנו מקרים כאלו הינם דבר שבשגרה. ברוב המקרי המעסיקים מבוטחים בעצמם על ידי חברות ביטוח שונות כנגד תביעות גוף מצד העובדים שלהם.

לסיכום, תאונות עבודה קורות מדי יום, במידה והייתם מעורבים בתאונת עבודה שגרמה לפציעתכם מומלץ להיעזר בעורך דין מנוסה בדיני עבודה שינהל את התביעה עבורכם. קחו בחשבון כי חברות הביטוח מעסיקות עורכי דין המומחים בתחומים הללו, זאת בכדי להקטין את גובה הפיצויים ככל האפשר.

כמה מילים לסיכום

למרבה הצער ניתן לזהות אפליה במקומות עבודה רבים, ישנה חשיבות רבה לא לאפשר למעשים כאלו להתרחש. במידה והופלתם לרעה במקום עבודתם מומלץ להיעזר בעורך דין מקצועי המתמחה ביני עבודה על מנת לפתוח בהליכים משפטיים כנגד המעסיק או האנשים המתבטאים ומתנהגים בצורה מפלה במקום עבודתכם. על מנת שהליך כזה יצלח יש להוכיח כי התקיימה אפליה ולהסתייע בעובדות.

עורכי דין בפתח תקווה

R.D.B LAW FIRM– הבית שלך לעולם המשפט

טל': 03-9133341 פקס: 03-9133345

אם נפצעתם בשעת עבודתכם כדאי שתדעו מהם הזכויות והפיצויים שעומדים לרשותכם, חברתנו בעל וותק רב בתחום דיני עבודה. נשמח לסייע לכם להגיע למיצוי הזכויות והפיצויים המגיעים לכם. אנו מעניקים ליווי אישי ומותאם לאורך הדרך עד להשגת המטרה במקצועיות ויעילות 

"האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי כל תיק הינו ייחודי ומשכך יש לבחון אסטרטגיה משפטית בכל תיק לגופו"

עורכי דין
 

סימוכין

ת"א (חיפה) 17283-08-09- יעקב רוזנברג נגד מגדל חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: אריקה פריאל

  • במקרה דנן, חוות דעת המומחה חד-משמעית ושוללת קשר סיבתי בין התאונה למצבו של התובע. 9. בהיות התאונה תאונת עבודה כל הוצאותיו הרפואיות הנובעות מהתאונה מכוסות על ידי המוסד לביטוח לאומי. מעבר לכך, ספק רב אם התובע נזקק לטיפול רפואי מעבר לביקורו אצל רופא המשפחה פעם או פעמים לאחר התאונה. 10. התובע זכאי לפיצוי בגין נזק בלתי ממוני. אני מעריכה פיצוי זה בסך 8,000 נכון ליום מתן פסק הדין. 11. הנתבעת תשלם אפוא לתובע סך של 8,000 בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 13 ומע"מ כדין וכן תשיב לו את סכום האגרה ששילם. מהנימוקים שפורטו בהחלטה למינוי מומחה על התובע לשאת בשכר המומחה. הסכומים הנקובים לעיל ישולמו תוך שלושים יום מיום המצאת פסק הדין לידי בא כח הנתבעת, שאם לא כן יישא הסכום שאיחרו בתשלומו ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. נוכח השלב והדרך בהם הסתיים ההליך, אני פוטרת מתשלום יתרת האגרה.

ב"ל (נצרת) 48029-01-11- באסם כריים נגד המוסד לביטוח לאומי

שמות השופטים: אורית יעקבס,גב קרן קנדרו,מעבידים: חיים שניר

  • מכאן, שתנאי ראשון לבחינת קיומה של "תאונה", הינו קיומו של אירוע תאונתי – קרי, אירוע בלתי צפוי מראש, שניתן לאיתור מבחינת המקום והזמן. בהתייחס לפגיעות גב, נקבע בהלכה הפסוקה כי "כשניתן לייחס את הפגיעה בגב לאירוע כלשהו בעבודה, ייקבע שהמדובר בתאונת עבודה". . נטל הראיה מונח לפתחו של התובע. עליו להביא ראשית ראיה ש"אכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר את הפגימה לעבודה". . כאשר אין לתובע עדות ממשית בכל הקשור לאירוע התאונתי שהוא טוען, "יפנה בית הדין לשאר העדויות והראיות שהובאו בפניו על מנת ללמוד מהם אם אכן קרתה לתובע תאונה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. אחד הסימנים לקרות התאונה הוא אנמנזה. בהוכחת האירוע יש לייחס משקל רב לאנמנזה, רישומי בית החולים, מתוך ידיעה, שהיא פרי ניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדויקים שכן יש להניח כי אדם הפונה לטיפול רפואי ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול נכון" . עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי בבוא בית הדין לקבוע עובדתית אם התרחשה תאונה במהלך העבודה אם לאו, עליו לייחס משקל רב להתבטאויותיו של תובע בסמוך לאחר האירוע הנטען, מועד שניתן להניח, כי האיש מסיח לפי תומו. בית הדין יעדיפן, בדרך כלל, על פני התבטאויות מאוחרות יותר של תובע בעת הגשת התביעה לבית הדין . 4. דיון והכרעה לאחר ששמענו את טענות וסיכומי באי כח הצדדים ולאחר ששקלנו את הראיות שהוצגו לפנינו, וכן עיינו בכתבי הטענות ובתצהירי התובע והעד מטעמו הגענו לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל עליו ולהוכיח כי ביום 22/3/10, ארע לו אירוע תאונתי שניתן לאתרו בזמן ובמקום, בהתאם לפסיקה. וזאת מהטעמים שיפורטו להלן: א. תיאור האירוע בתצהירו של התובע, תיאור אשר ספק אם הוא מלמד על אירוע , כמשמעותו, בחוק ובפסיקה בסעיף 4 לתצהירו של התובע הוא הצהיר כך: "בתאריך 22/3/10 שעה 9:00 או בסמוך לכך, עבדתי בתיקונים ובתחזוקת תאורת רחוב בשכונת "אלקפזה" בנצרת תוך כדי העבודה נתפס לי הגב ונאלצתי לשבת בצד".

ב"ל (תל אביב) 30250-12-12- אריה צפריר נגד המוסד לביטוח לאומי

שמות השופטים: אופירה דגן טוכמכר,איסר בוימל,מעבידים גב הילנה ערד שטיינבך

  • התובע צירף לתצהיר התומך בתביעה פרוטוקול של דיון של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 5/5/08 בתיק פ 3823/07. עיון בפרוטוקול העלה כי מדובר היה בדיון קצר, בו התובע ביקש לדחות את מועד ההקראה על מנת להעמיד לעצמו יצוג משפטי, ומשהתברר שיתר הנאשמים בתיק כלל לא התייצבו לדיון. 12. בעקבות בקשה של הנתבע לברר את מטרת הדיון ואת שעת הדיון, ניתן על ידי בית הדין צו גילוי מסמכים המורה לתובע להמציא לנתבע את כל המסמכים שהוגשו לבית המשפט השלום בפתח תקווה בתיק פ 3823/07 (ראה החלטות בית הדין מיום 11/7/13 ומיום 12/8/13). טענות הצדדים 13. לטענת התובע, התאונה אירעה בעת שיצא מדיון משפטי בתיק הקשור לעבודתו והיה בדרכו חזרה למשרדי החברה ולכן יש להכיר בה כתאונת עבודה. לטענתו, גרסאותיו הקודמות בדבר היותו בפגישה בבנק, נבעו מטעות שמקורה בשיכחה שנובעת מחלוף הזמן. 14. לטענת הנתבע התובע שינה את גרסתו ביחס לנסיבות בהן יצא ממקום העבודה מספר פעמים, ולכן, אין אפשרות לתת אמון בגרסאותיו, הנתבע מוסיף וטוען כי גם אילו היה ממש בטענה כי התאונה אירעה בצאתו של התובע מבית המשפט הרי שאין לראות בכך תאונת עבודה, מחמת שמדובר בפעילות שהיא נגזרת של ביצוע עבירה פלילית, והיא איננה חלק לגיטימי של ה"עבודה". נסיבות התרחשות תאונת הדרכים 4 15. בעדותו בפנינו התובע חזר בו מעדויותיו הקודמות לפיהן התאונה אירעה בעת שיצא לבנק, וטען כי התאונה אירעה בעת שיצא מדיון בבית המשפט. 16. נקדים ונבהיר כי אין חולק כי מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה בצומת הרחובות שמשון פינת מוטה גור בפתח תקווה ביום 5/5/08 בשעה 12:15, בסמוך לבית משפט השלום בפ"ת. 17. אין גם חולק כי באותו יום התובע היה בדיון בבית משפט בפתח תקווה.

ב"ל (תל אביב) 37175-07-13- ד ש נגד נגד המוסד לביטוח לאומי

שמות השופטים: חופית גרשון יזרעאלי

  • דין התובע, אשר הועסק כמאבטח בחברת "תום אבטחה" (להלן: "החברה"), מבקש להכיר בפגיעה בברכו כתאונת עבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). עיקרי העובדות נשוא כתב התביעה 1. התובע, יליד 1946, הועסק בעבודות שמירה ואבטחה בחברה החל מחודש ספטמבר 2004. 2. תחילה הוצב התובע בעיקר כמאבטח טיולים ובהמשך הוצב בעבודות אבטחה שונות, בהתאם לדרישת החברה. 3. ביום 15.3.2012 התובע לא שובץ לעבודה אולם הגיע למשרדי החברה. 4. לטענתו של התובע, עת שהה במשרדי החברה הוא נחבל בברכו לאחר שנדחף והופל לרצפה על ידי אדם ששהה במקום, ממנו ביקש עט (להלן גם: "האירוע"). 2 5. התובע פנה לנתבע בתביעה לתשלום דמי פגיעה בגין האירוע מיום 15.3.2012 (להלן: "האירוע"), אולם תביעתו נדחתה במכתב מיום 9.8.2012 מהנימוקים הבאים: "על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו. מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים שצורפו אליה, מתברר, שהתאונה הנ"ל אירעה בשעה שהגעת למשרד ביום שלא שובצת לעבודה מיוזמתך וללא קשר עם עבודתך כמאבטח. על כן, אין לראותה כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתך. " טענות הצדדים 6. טוען התובע, כי האירוע מהווה תאונת עבודה והוא זכאי לתשלום דמי פגיעה בעבור מלוא תקופת אי הכושר. התאונה אירעה במהלך העבודה ועקב העבודה וזאת נוכח העובדה כי נדרש על ידי המעסיק להגיע למשרדי החברה כדי לחתום על מסמכים. 7. הנתבע טוען, כי ביום 15.3.2012 לא אירעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי וכי לא אירע לתובע אירוע תאונתי כלשהו. התובע כלל לא עבד בעת האירוע והאירוע לא אירע תוך כדי ועקב העבודה. כמו כן, האירוע הנטען אינו קשור לעבודת התובע, אינו נובע ממילוי חובותיו כלפי המעסיק ואין קשר סיבתי בין האירוע לברכו של התובע.

ב"ל (תל אביב) 13202-05-21- פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי

שמות השופטים: יפית מזרחי לוי,אמיר אופיר,דניאל הרפז

  • הפסיקה עסקה בהבחנה בין אירוע פתאומי המהווה "אירוע תאונתי" לבין התנהלות שגרתית, במהלכה חש המבוטח – גם אם באופן פתאומי – בכאב ללא סיבה נראית לעין. נקבע כי ". . . בהעדר ראשית ראיה לכך שלפנינו סיכון שהמבוטח לא היה עומד בפניו לולא העבודה, וכאשר מסתמן מדרך התרחשות הדברים שהכאב אותו חש המבוטח החל בזמן העבודה באופן אקראי וללא קשר לתנועה או אירוע שהתרחש במהלכה, אין הצדקה להכליל את אותו אירוע תחת מטריית ביטוח נפגעי העבודה" (עבל (ארצי) 6017-07-21 יצחק עובדיה – המוסד לביטוח לאומי ( 14.8.22 ) (עניין עובדיה)). לעומת זאת, ". . . במקרים בהם קיים ספק ניתן למנות מומחה רפואי. . . תאונת עבודה אינה רק 'אירוע עובדתי פיזי המתרחש בעבודה בפתאומיות בנקודת זמן ברורה וגורר עצמו תוצאה מיידית ונראית לעין', אלא גם מיקרוטראומה ו'אירוע הבא על רקע קונסטיטוציונלי הפורץ בהקשר לתקרית בעבודה' (בג"צ עובדיה כרם). . . את המונח 'תאונה' יש לפרש באופן מרחיב על מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה" (שם). מן הכלל אל הפרט 13. הלכה פסוקה היא כי חוות דעת המומחה הרפואי משמשת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל:"בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין" (עב"ל (עבודה ארצי) 315/06 יוסף מיכאלי – המוסד לביטוח לאומי ( 5.2.09 )). 14. עוד נקבע בפסיקה כי בית הדין ייתן משקל מיוחד לחוות דעת המומחה אשר מונה כדי לייעץ לבית הדין בתחום הרפואי ולא יסטה ממנה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.

פסיקה רלוונטית

ע"א 8251-04- המערערות 1. דולב חברה לביטוח בע"מ נגד דוד אייש

שמות השופטים: א ברק מ נאור,א חיות

  • גם בית המשפט המחוזי דחה את טענת המערערות כי התאונה הינה תאונת עבודה ופסק למשיב פיצוי בסך 558,795 , בניכוי התשלומים התכופים ששולמו (בסך 49,878 ), בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13. 5. הן בפני בית המשפט המחוזי והן בפנינו לא כפרו המערערות בחבותן כלפי המשיב וגדר המחלוקת בין הצדדים, כאז גם עתה, נוגעת לגובה הפיצוי ובעיקר לשאלה האם מדובר בתאונת עבודה אם לאו. דיון 6. השאלה המרכזית המתעוררת בערעור זה היא שאלת סיווגה של התאונה, קרי, אם היתה זו תאונת עבודה וכנגזרת מכך, שאלת ניכויים של תגמולים רעיוניים העולים, לטענת המערערות, כדי למעלה ממחצית מהסכום שנפסק לטובת המשיב (269,456 ש"ח). 7. טוענות המערערות כי התאונה בה נפגע המשיב היתה תאונת עבודה, כמובנה בחוק הביטוח הלאומי , התשנ"ה-1995, קרי, "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". אשר על כן היה על בית המשפט, לטענתן, לנכות מסכום הפיצויים שנפסק לטובת המשיב את סכום התגמולים אותם זכאי היה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי לו פעל למיצוי זכויותיו. 8. לעניין זה טוענות המערערות כי בית המשפט התעלם מההודעה החתומה אותה הגיש המשיב למוסד לביטוח לאומי לפיה התאונה היתה אכן תאונת עבודה, וזאת מפיו של המשיב עצמו. אשר לטענת המשיב כי ממילא דחה המוסד לביטוח לאומי את התביעה אותה הגיש וקבע כי אין המדובר בתאונת עבודה, משיבות המערערות כי מחובתו של תובע לפעול בתום לב מול המוסד לביטוח לאומי. לטענתן, הגרסה אותה מסר המשיב לחוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי, גרסה שהיתה שונה מהגרסה הראשונית שמסר למוסד, הביאה להכשלת התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. על כן אין מקום להתחשב בדחיית התביעה שהוגשה למוסד ויש לערוך ניכוי רעיוני של התגמולים.

בגץ 3622/06- מיכאל רחימי נגד המוסד לביטוח לאומי ואח

שמות השופטים: ע ארבל,א רובינשטיין,ע פוגלמן

  • לשם הוכחת תאונת עבודה יש להוכיח קיומם של שני מרכיבים: אירוע של תאונה וקשר סיבתי בין העבודה לתאונה. באשר לקשר הסיבתי ניתן לעשות שימוש בחזקת הסיבתיות הקבועה בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, לפיה אם אירעה תאונה תוך כדי העבודה, רואים אותה כתאונה שאירעה עקב העבודה, והנטל עובר למוסד לביטוח לאומי להוכיח כי התאונה נגרמה שלא עקב העבודה (בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 529, 537 (1999) (להלן: עניין כרם)). 30. תאונה פורשה על-ידי בתי הדין כמתרחשת באחד משלושה מצבים: האחד, אירוע עובדתי-פיזי המתרחש בעבודה בפתאומיות ובנקודת זמן ברורה וגורר עמו תוצאה מידית ונראית לעין. השני, שורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן, כאשר כל אחת מהפגיעות היא מעין תאונה. זוהי תורת המיקרוטראומה. השלישי, אירוע הבא על רקע קונסטיטוציונלי הפורץ בעניין תקרית בעבודה (עניין כרם, בעמ' 541-542). ענייננו הוא בסוג המקרים השלישי. 31. באשר לסוג המקרים השלישי, שפותח על-ידי בתי הדין בעיקר בנוגע לאוטם שריר הלב, נקבע כי נדרש מאמץ מיוחד או אירוע חריג בעבודה על מנת לראות באוטם תאונת עבודה (בג"ץ 1199/92 לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(5) 734 (1993)). בית משפט זה הבהיר כי דרישת האירוע החריג ממלאת תפקיד כפול: ראשית, תפקיד ראייתי, כאשר דרישת האירוע החריג מקלה על הוכחת הקשר הסיבתי בין האוטם לבין העבודה. שנית, תפקיד מהותי, שכן באמצעות דרישת האירוע החריג מתמלאת דרישת התאונה שבחוק (עניין כרם, בעמ' 545; בג"ץ 1619/91 פרץ נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד מו(3) 386, 393 (1991); בג"ץ 1063/91 פפו נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מה(4) 267, 271 (1991)).

עב"ל 1392/01- חביבה בן ששון נגד המוסד לביטוח לאומי

שמות השופטים: יגאל פליטמן,נילי ארד,שמואל צור נציגת עובדים,גב רבקה גן,נציגת מעבידים,גב שושנה פלומין

  • לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו ולטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דינו של הערעור להידחות וכי פסק דינו של בית הדין ראוי להתאשר מטעמיו. על כך נוסיף את ההערות שלהלן. 8. הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי "תאונה פירושה אירוע פתאומי שלא נגרם בכוונה, שלא ראו מראש ולא צפו לו ואשר גרם נזק" (עב"ל 13/57 המוסד לביטוח לאומי נ' בקשי נאג'י, פב"ל כרך ג' עמ' 55); וכי "נזק" הינו אחד היסודות המרכיבים את המונח תאונה (דב"ע נד/240-0 יצחק און – המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך א(2), 677, המפנה גם לפסק הדין בעניין בקשי הנ"ל). על הקשר הסיבתי הנדרש בין האירוע התאונתי לבין החבלה – הפגיעה הגופנית עמד, בין היתר, סגן הנשיא אדלר (כתוארו אז) בפסק הדין בעניין קופטי כמאל בדברים אלה: " "תאונת עבודה" מורכבת מ"אירוע תאונתי" ו"חבלה" לגוף העובד כתוצאה מהאירוע התאונתי. על כן כאשר הוכח קיומו של "אירוע תאונתי" ייתכנו שני מצבים שהאחד מהם הוא "אירוע תאונתי הקשור לעבודה, אשר כתוצאה ממנו נגרמה חבלה-פגיעה גופנית" (דב"ע נב/88-0 קופטי כמאל – המוסד לביטוח לאומי פד"ע כט 169, שם בעמ' 171; ראו והשוו גם: דב"ע שם/96-0 המוסד לביטוח לאומי – אמנון וייל פ"ד יב, 225, במיוחד שם בסעיף 6; עב"ל 217/96 המוסד לביטוח לאומי – עליזה נזרד עבודה ארצי, כרך לב(2) 116, שם בסעיף 11 לחוות דעתו של סגן הנשיא אליאסוף; עב"ל 177/97 חיה סיבוני – המוסד לביטוח לאומי פ"ד ל"ב 281, שם בעמ' 286-288). 9. הנה כי כן, לאור הלכות פסוקות אלה, בדין ובסמכות החליט בית הדין האזורי על מינויו של המומחה הרפואי לצורך קביעתו של הקשר הסיבתי בין האירוע לבין תלונותיה של המערערת על כאבים אלה ואחרים בגופה.

דב"ע נג/0-222- המוסד לביטוח לאומי נגד שרה זילברשטיין

שמות השופטים: אדלראליאסוף,פורת,ניוביץ,עצמון

  • ההבחנה עליה הצביעה ב"כ המוסד לביטוח לאומי, המושתתת על גורם הזמן כמבטא קשר הדוק לעבודה שנסתיימה, יכולה להיות בסיס לתשובה לשאלה זו (ר' בעניין זה פסק הדין ב-דב"ע מג0-50/, נורי גזלה – המוסד לביטוח לאומי פד"ע ט"ו, 57, 59, מול האות א'), אך ייתכן שיש להתייחס גם לגורמים אחרים או לגורמים נוספים". "תוך כדי" ו"עקב" העבודה או העיסוק 15. כמפורט בפיסקה 11 לעיל, על מנת שתאונה תיחשב כ"תאונת עבודה", דרוש שארוע התאונה יהיה "תוך כדי" ו"עקב" העבודה או העיסוק, בכפוף להרחבת המונח "תאונת עבודה" בסעיף 36 לחוק. 16. לא כל תאונה אשר ארעה "תוך כדי" העבודה או העיסוק (גורם הזמן) היא בהכרח "עקב" העבודה או העיסוק (גורם הסיבתיות). ואולם, ככל שעובד הוכיח כי התאונה ארעה "תוך כדי" עבודתו, היינו בדרך כלל – "במסגרת הזמן שבין תחילת העבודה ביום מסוים ובין גמר העבודה באותו יום" (דב"ע נא0-22/, שטרן – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב', 207, 212) , קיימת לגביו חזקת הסיבתיות הקבועה ברישה של סעיף 39 לחוק. על פי חזקה זו, "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך". לעומת זאת, על עובד עצמאי מוטל נטל ההוכחה שהתאונה ארעה גם "עקב" עיסוקו במשלח ידו. לנטל זה יש יתרון מה, בכך שעיסוקו במשלח ידו יכול להיות באופן חלקי אף בביתו (דב"ע שם0-117/, אברהם ישראל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ב, 130, 182) . 17. כאשר ארוע התאונה לא היה "תוך כדי" העבודה או העיסוק, אלא הוכח כי הוא היה "עקב" העיסוק, יוכרע העניין "על פי כלל בלתי כתוב, הרואה כיסוד עיקרי, בתאונת העבודה, את הגורם הסיבתי ה"עקב" (העבודה), כשגורם הזמן, ה"תוך כדי" (העבודה) אינו אלא טפל ונגרר" (דב"ע לג0-9/, יהודה הלוי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד', 208, 211).

ת"א (ירושלים) 8773-07- המוסד לבטוח לאומי נגד נגה חב לביטוח בעמ

שמות השופטים: עירית כהן

  • בע"א (מחוזי י-ם) אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם במאגרים, 9.8.09 ) נפסק כי במקרה של קביעות שונות בנוגע לשאלה של קשר סיבתי בין מומחה ביהמ"ש ומומחה של המוסד לביטוח לאומי, במסגרת נכות כללית, הנובעות מכך שהתשתית העובדתית שעמדה בפני מומחה המוסד לביטוח לאומי לא הייתה מלאה, יש להעדיף את קביעת מומחה ביהמ"ש ולקבוע כי לא הוכח קשר סיבתי בין התאונה לבין נכותו של הנפגע פרשנות זו מתיישבת עם רוח ההסכם בין הצדדים ומגשימה את תכליתו (לעניין מטרת ההסכם ותכליתו ראו את דנ"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 5.1.06 )). 19. אשר לגובה הנכות, כפי שנפסק, בתביעות המבוססות על ההסכם בין הצדדים, כאשר יש הבדל בין הערכות מומחי בית המשפט והערכות המוסד לביטוח לאומי, יש להעדיף את קביעת המוסד לביטוח לאומי (ע"א (מחוזי י-ם) 6467/05 המוסד לביטוח לאומי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 27.12.05 ); ת"א (שלום י-ם) 4373/03 המוסד לביטוח לאומי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 16.1.06 ); ת"א (מחוזי י-ם) 8380/06 המוסד לביטוח לאומי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 2.6.08 )). 20. על רקע הפסיקה ועל רקע הראיות שהוצגו בתיק זה אבחן את הנכויות שקבע המוסד לביטוח לאומי. הנכות בתחום הסכרת 21. אין מחלוקת כי אין קשר סיבתי בין הנכות בתחום הסכרת ובין התאונה. הנכות בגין הגב התחתון 22. הועדות הרפואיות אשר בדקו את הנפגע במסגרת ענף נפגעי עבודה התייחסו לפגיעה בגב התחתון וקבעו כי לאחר התאונה הייתה החמרה זמנית בלבד וכי אין קשר סיבתי בין הנכות בגב ובין התאונה והועדה מיום 20.8.01 קבעה כי: "התלונות המתייחסות לע"ש מותני, יש לראות בהם קשר סיבתי של החמרה לתאונה קודמת (1992) ולהתקפים רבים חוזרים.

תא"ק (חיפה) 18842-01-09- המוסד לביטוח לאומי נגד איילון חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: אבישי רובס

  • הנפגעת נפגעה בתאונת דרכים, שהוכרה כתאונת עבודה. ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי, בשני דרגים, סמכו ידיהן על חוות דעתם של רופאים שמינו, וקבעו כי לא קיים קשר סיבתי בין מצבה הרפואי של הנפגעת לבין התאונה מיום 1.2.2002 . קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי, באמצעות הועדות הרפואיות בענף נכות מעבודה, לפיהן לא קיים קשר סיבתי בין מצבה הרפואי של הנפגעת לתאונה וכי לא נותרה לה נכות רפואית כתוצאה מהתאונה, מנעו מהנפגעת קבלת תגמולים מהתובע (ובכך יצא התובע נשכר בהליך קודם וזכה ליתרון על בסיס טיעון הפוך). דרישת תום הלב וההגינות, העומדות בבסיס דוקטרינת ההשתק השיפוטי, אינן מאפשרות מצב בו מחד – בהליך המתנהל במוסד לביטוח לאומי, בשתי ערכאות פנימיות, המהוות טריבונאל מעין שיפוטי, יוכרע עניין מסויים ומאידך – יעלה המוסד לביטוח לאומי טענה הסותרת את קביעותיהן של ועדותיו הרפואיות שלו באותו עניין. לפיכך, משעה שהמוסד לביטוח לאומי קבע כי לא קיים קשר סיבתי בין מצבה הרפואי של הנפגעת לתאונה, הוא מושתק מלהעלות טענה הפוכה בהליך בו פתח כנגד הנתבעות בבית המשפט. 20. כפועל יוצא מכך שלא קיים קשר סיבתי בין הנכויות שנקבעו לנפגעת במוסד לביטוח לאומי (נכות כללית) לבין התאונה, הרי שהתובע אינו זכאי לשיפוי מהנתבעות ולכן, דין התביעה להדחות.

ב"ל (ירושלים) 1087-09-19- פלוני נגד ' המוסד לביטוח לאומי

שמות השופטים: אייל אברהמי,משה נחמיה,דוד זהבי

  • דהיינו, וכנגד טענות התובע, יש לומר כי בין אם מתקיים קשר סיבתי העולה על 50% ובין אם לאו, קבע המומחה באופן ברור כי אירוע הלב היה מתרחש באותו מועד או בסמוך לו-ובכך הנתבע מרים את הנטל המוטל עליו. 13. בסיכומיו (סעיף 11/13) מעלה התובע טענה באשר להתקיימות הקשר הסיבתי, ומפנה לחוות הדעת הראשונה של המומחה, שלמעשה ביקש התובע להעביר בגינה שאלות הבהרה למומחה, משזו לא הייתה בהירה מספיק לטענתו. שאלות הבהרה לפי נוסח מוצע של בית הדין אכן הועברו, חוות הדעת חודדה באמצעות שאלות ותשובות ההבהרה, ומשכך אין לקבל את ניסיונות התובע להסתמך על חלקים שלא היו מדויקים מספיק ושחודדו כאמור לאחר מכן. אף אם נקבל את טענותיו של התובע בעניין זה, עדיין מתקיים הסיפא של סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") ("תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים"), ודי בכך-שכן בכך הנתבע הרים את הנטל המוטל עליו, אף לפי פסק דין עב"ל 25208-01-23 מסארווה-המוסד לביטוח לאומי ( 20.5.24 ) (להלן: "ענין מסארווה") שאוזכר על ידי התובע. 14. התובע הפנה לענין מסארווה, וטען כי לא ניתן להתעלם מהקביעה של המומחה בחוות הדעת הראשונה בעניין עיתוי קרות אירוע הלב. בעניין זה ממשיך התובע ומפנה לעב"ל 27849-09-13 המוסד לביטוח לאומי-ואנונו ( 30.03.15 ) (להלן:"ענין ואנונו"). לשם הבהירות תובא להלן הפסקה הרלוונטית בענין מסארווה (פסקה 14): "על יסוד האמור עד כה נקל להבין את העקרונות שנקבעו ביחס להכרה באירוע לב כפגיעה בעבודה בקשר עם דרישת המאמץ החריג-בין אם נפשי או גופני: ראשית, המנגנון הפיזיולוגי שתואר לעיל מחייב, מבחינה רפואית, סמיכות זמנים מסויימת (שלא כאן המקום לקבוע את

ב"ל (תל אביב) 11190-04-21- פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי

שמות השופטים: שרון שביט כפתורי

  • תאונת עבודה מוגדרת בפסיקה כ"אירוע פתאומי, שניתן לאתרו בזמן ובמקום" (בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נגד בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2) 529; עב"ל 481/99 המוסד לביטוח לאומי נג מכלוביץ', פ"ד לח(2003) 461; עב"ל (ארצי) 6981-11-3 שלמה דרעי נגד המוסד לביטוח לאומי ( 6.8.2015 ); עב"ל (ארצי) 63762-06-19 רוזה קוצ'רו נגד המוסד לביטוח לאומי ( 14.4.2021 ). 19. הנטל להוכחת התקיימותה של תאונה מוטל על כתפי התובע (בג"צ 3523/04 גבריאל למברגר נגד בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נח(5) 104). 4 20. בנוסף לקיומה של תאונה, נדרש התובע להוכיח כי התאונה התרחשה תוך כדי או עקב עבודתו. סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקת סיבתיות לפיה "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים", אולם יש להוכיח קיומה של תאונה על מנת תחול חזקה זו. דיון והכרעה 21. לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים ואת עדות התובע אשר נשמעה בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין תביעת התובע להידחות כבר בשלב זה, שכן לא עלה בידו של התובע להוכיח את עצם קיומה של תאונת העבודה הנטענת. 22. לאורך ההליך טען התובע כי נחבל בברכו הימנית בעת שסובב את רגלו כאשר ירד מן האוטובוס תוך סיבוב הרגל בתנועה לא נכונה . במסגרת חקירתו הנגדית הסביר התובע כי לא היו לידו אנשים בעת קרות האירוע הנטען , עם זאת טען מספר פעמים כי סיפר על האירוע לעמיתיו ולעבודה וכי ביכולתו להביא אנשים רבים אשר ראו אותו צולע ושאלו מה הסיבה לכך: " העד, מר ש': לא דיווחתי לו שעשיתי תאונה, אמרתי, שאל אותי למה אתה צולע ברגל, גם חברים, אני יכול להביא לך רשימה, עו"ד בן שלום: זה לא מה שאתה אמרת, העד, מר ש': 20, 30 נהגים, הש' שביט כפתורי: אבל רגע שנייה אדוני, העד, מר ש': ששאלו למה אתה הולך צולע עם הרגל.

ב"ל (תל אביב) 39457-04-16- ק ס נגד המוסד לביטוח לאומי

שמות השופטים: יונה טילמן כרמית פלד

  • בנוסף, גם בביקור אצל הרופא המטפל ביום 30.4.15 לא צוין כלל וכלל כי התובע נפגע בתאונת עבודה, לא צוין כי קיים אירוע חבלתי כלשהן, גם לא כזה שאירע בעבודה. יש ליתן משקל רב לכך שהרישומים הרפואיים אינם מלמדים על קרות אירוע תאונתי. 12. לתובע עבר רפואי עשיר הזהה לטענותיו ולא נמצא תיעוד רפואי בסמוך לאירוע הנטען בו ציין התובע כי נפגע בעבודתו. 13. העד אבי, הוא חברו של התובע לעבודה וככזה כן יש ליתן לעדותו משקל מתאים. לעומת זאת, התובע לא הביא לעדות את מנהלת הסניף והדבר צריך להיזקף לחובתו. מסגרת נורמטיבית 14. תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו . . . ". 15. יסוד הכרחי לקיום תאונת עבודה הוא עצם קיומה של תאונה. הנטל להוכחת התאונה מוטל על התובע (בג"צ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נח(5) 104). 16. תאונת עבודה הינה אירוע "פתאומי" שניתן לאתרו במישור הזמן והמקום (עב"ל (ארצי) 6981-11-13 שלמה דרעי נגד המוסד לביטוח לאומי; דב"ע לא/5-0 עפרה ושדי נגד המוסד לביטוח לאומי, כפי שמאוזכר בדב"ע לג/0-157 כרמלה רביע נגד המוסד לביטוח לאומי (4/2/74) ובג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נגד בית הדין הארצי לעבודה (25/3/99)). 17. "הגדרת המושג "אירוע תאונתי" הקשור למחלות גב נדונה רבות בפסיקה, אולם, הן על פי הגישה התומכת בהרחבת ההגדרה והן על פי הגישה של צמצומה, חייב המבוטח להוכיח אירוע תאונתי הקשור לעבודה וחורג מתנועותיו שאינן קשורות לעבודה. השלב הראשון של הדיון במקרים הללו הינו הקביעה המשפטית, אם קיימת ראשית ראיה לאירוע תאונתי, שעל פיה ניתן לשאול מומחה רפואי אם קיים קשר בין אותו האירוע לבין הופעת או החמרת מחלת הגב ממנה סובל המבוטח" (דב"ע (ארצי) נה/0-181 המוסד לביטוח לאומי נגד נפתלי לפידות (14/12/95) ור' עוד דב"ע (ארצי) נו/0-288 אורי עמר נגד המוסד לביטוח לאומי (2/6/97)).

ב"ל (תל אביב) 22943-02-15- א ש נגד המוסד לביטוח לאומי

שמות השופטים: שלמה לס כרמית פלד

  • בהקשר זה נפסק בהלכת נוח כי "אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטרואמה, שכן "השימוש במונח מיקרוטרואמה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים". (ר' עוד בהקשר זה עב"ל (ארצי) 490/09 ספרוני נגד המוסד לביטוח לאומי (8/11/10); עב"ל (ארצי) 47434-09-13 חקנזרי נגד המוסד לביטוח לאומי (9/3/15)). 37. מהטעמים האמורים -התביעה להכרה בעילת המיקרוטראומה נדחית. נפנה לבחון את תביעת התובעת בכל הנוגע לתאונת העבודה. תאונת העבודה הנטענת מסגרת נורמטיבית 38. תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו . . . ". 39. יסוד הכרחי לקיום תאונת עבודה הוא עצם קיומה של תאונה. הנטל להוכחת התאונה מוטל על התובע (בג"צ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נח(5) 104). 11 40. תאונת עבודה הינה אירוע "פתאומי" שניתן לאתרו במישור הזמן והמקום (עב"ל (ארצי) 6981-11-13 שלמה דרעי נגד המוסד לביטוח לאומי; דב"ע לא/0-5 עפרה ושדי נגד המוסד לביטוח לאומי, כפי שמאוזכר בדב"ע לג/0-157 כרמלה רביע נגד המוסד לביטוח לאומי (4/2/74) ובג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נגד בית הדין הארצי לעבודה (25/3/99)). 41. "הגדרת המושג "אירוע תאונתי" הקשור למחלות גב נדונה רבות בפסיקה, אולם, הן על פי הגישה התומכת בהרחבת ההגדרה והן על פי הגישה של צמצומה, חייב המבוטח להוכיח אירוע תאונתי הקשור לעבודה וחורג מתנועותיו שאינן קשורות לעבודה. השלב הראשון של הדיון במקרים הללו הינו הקביעה המשפטית, אם קיימת ראשית ראיה לאירוע תאונתי, שעל פיה ניתן לשאול מומחה רפואי אם קיים קשר בין אותו האירוע לבין הופעת או החמרת מחלת הגב ממנה סובל המבוטח" (דב"ע (ארצי) נה/0-181 המוסד לביטוח לאומי נגד נפתלי לפידות (14/12/95) ור' עוד דב"ע (ארצי) נו/0-288 אורי עמר נגד המוסד לביטוח לאומי (2/6/97)).

חקיקה רלוונטית

תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ"ח – 1988

סעיף: 1. פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה

  • 1. לענין תקנות אלה יראו כפעולות המיועדות לגיהות ולמניעת תאונות בעבודה (להלן – פעולות בטיחות וגיהות בעבודה) – (1) מחקר בתחום בטיחות וגיהות בעבודה שנועד לגיבוש מסקנות הניתנות ליישום רחב במטרה למנוע תאונות בעבודה או לצמצמן; (2) בדיקת מסקנות של מחקר כאמור בפסקה (1) בדרך של הפעלה נסיונית במפעל מסויים, במטרה לבחון מידת ישימותן של המסקנות ותרומתן לקידום הבטיחות והגיהות בעבודה; (3) בדיקה נסיונית במפעל מסויים של אמצעים להגברת הבטיחות והגיהות בעבודה במגמה ליישמם במקומות עבודה אחרים; (4) סקירה, מיפוי והערכה של סיכונים קיימים ועתידיים במקומות עבודה, הצעת פתרונות להסרת הסיכונים האמורים ויישום הפתרונות המוצעים; (5) פעולות הסברה, הדרכה ותירגול של כללי התנהגות למניעת תאונות בעבודה ופעולות לפיתוח מודעות לבטיחות וגיהות בעבודה, באחת מהדרכים המפורטות להלן ובלבד שסך כל ההוצאה השנתית לכל הפעולות האמורות לא תעלה על 25% מההקצאה השנתית שלפי סעיף 89ב לחוק, לאותה שנה: (א) הדרכת מעבידים ועובדים בנושא אמצעים ודרכים להגברת הבטיחות והגיהות במקום העבודה ומעקב אחר יישום אותם אמצעים, הכל במקום עבודה שנתקיים בו אחד מאלה: (1) אין חובה בדין לקיים בו ועדת בטיחות; (2) מועסקים בו לא יותר מ-150 עובדים והוכחו להנחת דעתו של המוסד שני אלה: (א) מקום העבודה ייעד מתקציבו בשנת המס שבה תקויים הפעולה המוצעת (להלן – השנה השוטפת) סכומים למימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה שאינם פחותים מהסכומים שצויינו בבקשה שהגיש לפי תקנה 2; (ב) בשנת המס שקדמה לשנה השוטפת, היו כלל הוצאות המעביד לפעולות בטיחות וגיהות באותו מקום עבודה, כפליים או יותר מהסכום שצויין בבקשה למימון ופרטים אלה אושרו בידי רואה חשבון או יועץ מס הרשום בפנקס כמשמעותו בסעיף 236ב לפקודת מס הכנסה; (ב) הדרכה מרוכזת לעובדים ומעבידים המיועדת לנושאי בטיחות וגיהות בעבודה, בתנאי שיוזם ההדרכה או מבצעה משתתף מתקציבו במימון מחצית הוצאות ההדרכה לפחות וזאת בנוסף לכל תשלום שהוא גובה בקשר לאותה הדרכה; (ג) סדנאות ופעולות אחרות שאינן הדרכה כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), המיועדות לפיתוח תודעת הבטיחות והגיהות בעבודה, בקרב עובדים ומעבידים; (6) רכישת אמצעים, מכשירים ואבזרים חדשניים, העשויים לתרום להגברת הבטיחות והגיהות במקום העבודה וכן התקנתם של אמצעים כאמור ובלבד שלמעסיק אין חובה בדין להתקין המכשיר, האבזר או האמצעי האמור; (7) פיתוח או שיפור של אמצעים, מכשירים ואבזרים המיועדים להגברת הבטיחות והגיהות במקום העבודה, במטרה להציגם בפני מעבידים אחרים ובלבד שאמצעים, מכשירים ואבזרים כאמור עשויים לתרום להגברת הבטיחות והגיהות במקומות עבודה נוספים; (8) קיום מבצעי הסברה ארציים באמצעי התקשורת ההמונית ובדרכי פרסום אחרות, המיועדים לפיתוח מודעות לבטיחות וגיהות בעבודה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995

סעיף: 149א. דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה – הוראת שעה

  • 149א. (א) בסעיף זה, "תאונת עבודה" – כל אחת מאלה: (1) תאונת עבודה כמשמעותה בסעיפים 79 ו-80(2) עד (6); (2) מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 84 או 84א. (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה: (1) התקדמות עבודת הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי החלטת הממשלה מס' 230 מיום ג' באדר התשפ"ג (24 בפברואר 2023) לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן – הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה; (2) המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ-ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה; (3) נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי-הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה; (4) שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי לוח י'. (ג) דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן: (1) דיווחים לפי פסקאות (1) ו–(2) – החל מיום תחילתו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה; (2) דיווחים לפי פסקאות (3) ו–(4) – החל ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027).

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995

סעיף: 80. חזקת תאונת עבודה

  • 80. רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם – (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו; (2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש; (3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה; (4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו; (5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות; (6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים; (7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשל"א – 1971

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בתקנות אלה – "זמן קובע" , "נכה" ו "אמצעי סיוע לשיקום" – כמשמעותם בתקנה 1 לתקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשי"ג-1953 (להלן – תקנות להוכחת חוסר פרנסה); "חוק הביטוח" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968; "לשכה" – לשכת עבודה של שירות התעסוקה לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959; "רשות" – מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה במקומו ומנהל השיקום של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוא מינה במקומו; "ועדות רפואיות" – כמשמעותן בסימן ה' שבפרק ג' לחוק הביטוח ובתקנותיו; "רישום" – רישום בלשכה; "נכה משוקם" – נכה שסודר או הסתדר בעבודה או בעסק או שיש לו מקור פרנסה אחר; "רופא מוסמך" – רופא אשר המוסד לביטוח לאומי מינה אותו להיות רופא מוסמך; "פקיד תביעות" – כמשמעותו בסעיף 130 לחוק הביטוח; "הגוף המוסמך" – רשות כמשמעותה בתקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ"ד-1984

סעיף: 1. קביעת גוף ציבורי

  • ו) "בית רבקה", פתח תקווה; (ז) "נאות השרון", פתח תקווה; (ח) "מרכז רפואי שיקומי", תל אביב; (ט) טנדר קר, אור יהודה; (י) "נאות התיכון", תל אביב; (יא) "נוף הגפן", חיפה; (יב) "בית בלב", נשר; (יג) "בית החולים האיטלקי", נצרת; (יד) "מרכז גריאטרי", שפרעם; (טו) "נאות – הוד עמל", טבריה; (טז) "בית בלב", בת ים; (יז) "שמואל הרופא", באר יעקב; (יח) "נאות המושבה", נס ציונה; (יט) "הרצפלד", גדרה; (כ) "בית הדר", אשדוד; (כא) "בית בלב", עומר; (כב) "בית בלב", אילת; (כ ג) "בית החולים הרצוג", ירושלים; (כד) "נווה שבא", באר שבע; (כה) "דורות, מרכז רפואי לשיקום וגריאטריה", נתניה; (כו) "בית החולים הצרפתי סנט לואיס", ירושלים; (כז) "הוד אדומים", מעלה אדומים; (כח) "בית אבות סיעודי", דבוריה; (כט) "דושי נצרת – מרכז רפואי גולדנקייר ", נצרת. (9) קופת חולים מאוחדת במקומות המפורטים להלן: (א) מחלקת סיעודי מורכב בבית החולים "משגב לדך", ירושלים; (ב) "נווה עמית" – בית החולים הסיעודי, רחובות; (ג) "מעון הורים – בתי מחסה לקשישים", ירושלים; (ד) "האגודה למען הקשיש", בית אבות סיעודי, דבוריה; (ה) "דושי נצ רת – מרכז רפואי שיקומי וגריאטרי גולדנקייר", נצרת; (ו) מרכז גריאטרי "בית אלענאיה" בע"מ, שפרעם; (ז) "מול הנוף", ירכא; (ח) "נווה שבא", באר שבע; (ט) מרכז רפואי "עמל טבריה", טבריה; (י) מרכז רפואי גריאטרי, "קשת האגודה למען הקשיש", תל אביב;

תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991

סעיף: 14. תובענה על פי חוק הביטוח הלאומי

  • 14. בכתב תביעה שעילתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) או בחוק אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל על פיו, יצויין מספר זהותו של התובע ויצורפו לו העתקי כל החלטות המוסד לביטוח לאומי שבגינן מוגשת התובענה.

פקודת תאונות ומחלות משלח-יד (הודעה), 1945

סעיף: 3. הודעת תאונות

  • 3. (1) מקום שאירעה איזו תאונה שמקורה בעבודתו של איזה עובד, ובהמשך אותה עבודה, והיא – (א) גורמת למותו של אותו עובד; או (ב) עושה אותו עובד נטול-יכולת – במשך יותר משלושה ימים – מלהשתכר שכר מלא בעבודה שבה הועסק בשעת אותה התאונה, או – אם אותו עובד הוא חבר לאגודה שיתופית רשומה ומועסק על ידה ואינו עובד תמורת שכר אלא מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו של האגודה השיתופית – עושה אותו עובד לנטול-יכולת, במשך יותר משלושה ימים, מלבצע את המלאכה שבה היה מועסק בשעת אותה תאונה, ישלח המעסיק מיד למפקח אשר על האזור שבו אירעה התאונה – הודעה בכתב על התאונה באותו טופס, ובצירוף אותם פרטים המובאים בתוספת הראשונה. (2) מקום שנמסרה הודעה לפי סעיף זה על כל תאונה שגרמה לאי-יכולת ונסתיימה, לאחר מסירת הודעה עליה, במותו של האדם שניטל כושר עבודתו, ישלח המעסיק הודעה בכתב על מקרה המוות למפקח אשר על האזור שבו אירעה אותה התאונה, מיד כשנודע דבר מקרה המוות למעסיק. (3) כל מעסיק החדל מלמלא אחר דרישות סעיף קטן (1) או סעיף קטן (2) יאשם בעבירה על פקודה זו. (4) מקום שאירעה כל תאונה שעליה חל סעיף זה לעובד, ששירותו הושאל או הושכר אותה שעה באופן זמני על ידי המעסיק לאדם אחר, יאשם אותו אדם אחר בעבירה על פקודה זו, אם חדל מלהודיע למעסיק את דבר התאונה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995

סעיף: 82. רשלנות

  • 82. אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995

סעיף: 83. חזקת סיבתיות

like
dislike
copy
enlarge
83. תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל"ב – 1972

סעיף: 2. תחולה

  • 2. תושב האזור שהנו עובד, שאירעה לו תאונה באזור בדרכו ממעונו לעבודה או מן העבודה למעונו, יראו את התאונה כתאונת-עבודה במשמעותה בחוק אם התקיימו בו כל אלה: (1) התאונה אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו ממעונו לעבודה בישראל או מן העבודה למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו; (2) מקום העבודה הוא בישראל; (3) העובד נשלח לעבודה על ידי לשכת העבודה.

אודות המחבר


עורכת דין ריקי בקבני

RDB עו"ד ריקי בקבני

לייעוץ מקצועי ללא עלות:


תחומי התעסקות:
משפחה
נוטריון
נזיקין
עבודה
רשלנות רפואית

לקוחות ממליצים:

"עד לפני הערעור לביטוח לאומי התמודדתי איתם לבד שהגיע הזמן לתת נכות לצמיתות ביטוח לאומי הוריד משמעותית את הנכות מהמחלה שלי בעזרת עוד ריקי הביטוח הלאומי החזיר את אחוז הנכות לשביעות רצוני תודה"

רונן ברוך אל- תיק נזיקין

שמי יורם, עו"ד בקבני מלווה ומכילה אותי כבר כמה שנים טובות מעבר להיות אמינה ומקצועית ברמה הגבוהה ביותר היא בן אדם לפני הכל יחס אנושי מהמעלה הראשונה.טופלתי דרכה בנושאים שונים ומגוונים והיא הוכיחה מקצועיות ונאמנות מלאה לאורך כל הדרך אני ממליץ עליה ומאחל לכל אדם אשר זקוק לעו"ד להגיע רק לשיחת הכירות איתה לא צריך יותר מזה בכדי להבין שאתה בידיים הכי טובות שרק ניתן.

יורם לב ארי

מאמרים נוספים:

עו"ד נוטריון בפתח תקווה

בעולם המשפטי המודרני, עו"ד נוטריון בפתח תקווה משחק תפקיד מרכזי במגוון רחב של הליכים משפטיים ואדמיניסטרטיביים. נוטריון הוא עורך דין בעל הסמכה מיוחדת מטעם משרד.. קרא עוד

יפוי כוח נוטריון בפ"ת

יפוי כוח נוטריוני - מדריך מקיף להבנת המסמך המשפטי החשובתשובה תמציתיתיפוי כוח נוטריוני הוא מסמך משפטי רשמי המאושר על ידי נוטריון, המסמיך אדם או גוף.. קרא עוד

ייפוי כוח נוטריון בפ"ת

ייפוי כוח נוטריוני - מדריך מקיף להבנת המסגרת המשפטית והדרישותהמסגרת הנורמטיביתעל פי סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976:"יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם.. קרא עוד
פרטים נוספים

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם