כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
סוגיית מינוי מומחים בתיקי רשלנות רפואית היא נושא מורכב ורגיש, המשפיע על התנהלות ההליך המשפטי ועל תוצאותיו. מומחים רפואיים ממלאים תפקיד מרכזי בקביעת האחריות של הגורמים הנתבעים, אך מינוי מומחים מטעם בית המשפט מעורר לעיתים חששות לגבי אובייקטיביותם והאפשרות להטיה לטובת הממסד הרפואי.
במאמר זה נסקור את משמעות חוות הדעת הרפואיות, נעמוד על האתגרים במינוי מומחים ונציג שיקולים מעשיים לבחירת מומחה ולהערכת חוות דעת רפואית.
חוות דעת רפואית היא מרכיב חיוני בכל תביעת רשלנות רפואית. היא מספקת לבית המשפט תמונה מקצועית ומדעית על התנהלות הצוות הרפואי, מזהה כשלים אפשריים ומבססת את עילת התביעה.
חוות הדעת נדרשת להיות מפורטת ומבוססת על ממצאים רפואיים וספרות מקצועית. ללא חוות דעת מספקת, התביעה עלולה להידחות מחוסר ראיות.
כאשר בית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו, הצדדים עשויים להטיל ספק בנייטרליותו. החשש המרכזי הוא שמומחה המשתייך לקהילה הרפואית עלול להימנע מהטלת אחריות על עמיתיו, במיוחד כאשר הנתבעים הם מוסדות רפואיים גדולים.
מינוי מומחה דורש שיקול דעת זהיר, תוך התחשבות בגורמים כגון תחום התמחותו, ניסיונו הקודם, והאם קיימים קשרים מקצועיים העלולים להוביל לניגוד עניינים.
בית המשפט בוחן את השאלה האם התרחשה רשלנות רפואית על פי סטנדרט הרופא הסביר. המשמעות היא שלא כל טעות רפואית מהווה בהכרח רשלנות – נדרש להוכיח שהרופא חרג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת באופן שלא ניתן להצדיקו.
בבחינת האחריות הרפואית, בית המשפט מתייחס לשאלה האם רופא מיומן אחר היה פועל באופן שונה באותן נסיבות. רק אם ניתן להוכיח שהייתה חריגה משמעותית מהסטנדרט הרפואי, ייתכן שהתנהלות הרופא תיחשב כרשלנית.
מינוי מומחה מטעם בית המשפט:
תביעות רשלנות רפואית מחייבות התייחסות מיוחדת למינוי מומחים רפואיים ולחוות הדעת הנלוות להן. עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית כדי להבטיח הליך הוגן, יש צורך בבחירה קפדנית של מומחים רפואיים, תוך הקפדה על אובייקטיביותם והימנעות מניגוד עניינים. בתי המשפט נדרשים לשקול בזהירות את משקל חוות הדעת ולוודא כי הן מבוססות על ניתוח מקצועי ולא על שיקולים חיצוניים.
זקוקים לייעוץ משפטי בנושא תפנו ל עורך דין רשלנות רפואית ? פנו אלינו לקבלת ליווי מקצועי.
ע"א 10508/08- והמשיבה שכנגד דור זהב חברה לקבלנות בנין והשקעות בע"מ נגד המשיבות והמערערות שכנגד 1. הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה
שמות השופטים: א ריבלין,א רובינשטיין,י דנציגר
הדבר מעורר שוב הרהורים נוגים לגבי שיטה ומקצועיות וכל כיוצא בזה בענייני מומחים. בתיק של רשלנות רפואית, שאף בו נחלקו באופן חד דעות מומחים, נזדמן לי לכתוב (ע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), כהאי לישנא: "תיק זה מדגים באופן שכמעט אין למעלה הימנו את מה שבעיני הוא כשל קשה בשיטה הנוהגת בתביעות מעין אלה, של חוות דעת רפואיות משני הצדדים. מבלי לפגוע באיש, אין בר דעת יכול שלא להתרשם בתיקים רבים, כי תוכן חוות הדעת קשור במזמין. בולט הפער בין חוות הדעת ש'במקרה' באו מטעם צד אחד, והתומכות בגישתו, אל מול אלה ש'במקרה' באו מטעם צד אחר והתומכות בגישתו. ועוד, האם וכיצד ניתן מניה וביה להידרש להתייחסותם הקוטבית של מומחים רפואיים לפרקטיקות במחלקות ליולדות האם וכיצד ניתן מניה וביה להידרש לכך שאף האבחנה באשר למחלה ממנה סובל המשיב אינה מוסכמת בין המומחים. . . האם ניתן מניה וביה בשכל הישר הפשוט והבהיר לקבל שרופא אחד ישקיף על המשיב, רחמנא ליצלן, כמעט כשבר כלי, ואילו האחר יציג אותו כאדם מן היישוב הכשיר לעבודה במידה רבה מאד אתמהה. בכגון דא מתעורר רצון עז כמעט להתעלם מחוות הדעת, וזה לדידי מן המקרים שבהם היה מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט. . . ואכן, בית המשפט מצוי בכגון דא במבוכה, דווקא מכיון שעסקינן בנושאים החופשים חדרי בטן, תרתי משמע, ונוגעים בנימים עמוקים של התנהגות מקצועית. אין תחום כמו הרפואה שבו מפקיד אדם את כל כולו בידי הרופא, תוך מתן אמון והישענות על ידע מקצועי שאינו נחלת המטופל. ובגלל אופיין של הסוגיות הנדונות מתחדד הקושי יותר מאשר בסוגיות בעלות אופי טכני, בהן מתנצחים ומתווכחים המומחים זה עם זה.
פסק דין |03/02/2010 |בית המשפט העליון
ת"א (ירושלים) 17250-08- מואייד מיעארי נגד מחמד עובייד
שמות השופטים: ארנון דראל
מבוא 1. התובע, עורך דין, טיפל עבור הנתבע בתביעת רשלנות רפואית. התביעה שבפני היא לתשלום שכר טרחת עורך דין עבור הטיפול שנתן התובע והיא הוגשה לאחר שהנתבע העביר את הטיפול בעניינו לעורך דין אחר, בא כוחו בהליך זה. 2. לפי המתואר בכתב התביעה היה הנתבע לקוח במשרדו של התובע וטופל בשני עניינים אחרים: קביעת נכות במסגרת המוסד לביטוח לאומי והכרה כנזקק לניידות. במועד מסוים בסוף שנת 2005 פנה אל התובע בבקשה לקבל יעוץ בתיק חדש שעניינו רשלנות בניתוח גב שבוצע בבית החולים אסותא על ידי ד"ר ולד. 3. לטענת התובע לאחר שלמד את החומר הרפואי, הוא הסביר לנתבע את המשמעות המשפטית של טענותיו בדבר רשלנות רפואית; הצעדים אותם יש לנקוט וההשלכות הכספיות. הוא הודיע לנתבע כי שכר טרחתו יעמוד על 20 מהפיצוי המתקבל וכי הוא יהיה זכאי להחזר הוצאות שיוציא. הנתבע הסכים לכך אך התקשה במימון ההוצאות. התובע הסכים לסייע במימון וההנתבע חתם על יפוי כוח ועל כתב ויתור על סודיות רפואית. 4. לאחר קבלת היצוג פעל התובע לצילום התיק הרפואי; החל לנסות ולאתר רופאים. משנמצא רופא מתאים הוכנה על ידי הרופא תמורת תשלום שאותו שילם התובע הערכה ראשונית. אף שלא ניתנה חוות דעת באותו זמן הגיש התובע בשם הנתבע כתב תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר שהוגש כתב הגנה הסדיר התובע מועד לבדיקת הנתבע על ידי המומחה מטעמו אך הנתבע לא הגיע לבדיקה ואז הוברר כי הוא מעוניין בהעברת הטיפול לעורך דין אחר. 5. התובע טוען כי הוא זכאי להחזר ההוצאות שהוציא וכן לשכר טרחת עורך דין בגובה של 20 מהסכום שיתקבל. לחילופין הוא מבקש כי בית המשפט יקבע את אחוז שכר הטרחה לו הוא זכאי ממה שיתקבל. ככל שלא תוגש תביעה בתוך פרק זמן שייקבע מבוקש שיפסק שכר ראוי בגין מאמציו והשקעתו הרבה בתיק.
פסק דין |09/04/2011 |שלום – ירושלים
ת"א (חיפה) 20863/98- עזבון המנוחה יעל נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ש לבנוני
שלילת העילה החוזית גורעת מזכותם של האחראים והחבים לפי החוק, לשפות את עצמם מן האחראי בחוזים. . . מבחינה מעשית יש חשיבות רבה לזכות השיבוב במקרה של רשלנות רפואית: נוהג הרכב או מבטחו, ששילמו פיצויים לנפגע, זכאים לחזור אל בית החולים ולתבוע ממנו את חלקו בנזק בגין הפרת החוזה למתן טיפול רפואי נאות" (שם, עמ' 113). 12. הטענה השניה, כאמור, היתה כי עסקינן לא ב"רשלנות סתם" אלא ב"רשלנות רבתי" אשר מנתקת את הקשר הסיבתי בין הארוע התאונתי לתוצאותיו. אכן היבט זה לא נדון בפרשת חוסיין ואולם הוא כבר זכה לטיפול בפסיקת בתי המשפט המחוזיים. אקדים ואציין כי לכתב התביעה צורף דו"ח וועדת חקירה ממנו לומד ב"כ התובעים על רשלנות בית החולים. הדו"ח האמור, לשיטתו, מצביע על רשלנות חמורה. אין צריך לומר כי בשלב זה אין ביכולתי לקבוע אם אכן הדו"ח האמור מצביע על רשלנות, אם לאו. בוודאי איני יכול לקבוע אם הדו"ח האמור מצביע על רשלנות חמורה, או שמא רשלנות רגילה. עניני בהחלטה זו בבקשת-סף. שומה עלי להניח, איפוא, לצורך הדיון בבקשה האמורה כי אכן המדינה חטאה ברשלנות וכי הרשלנות האמורה היתה רשלנות חמורה ביותר, כטענת התובעים. ב-ת"א (חי') 933/86 שוקיר נאדיה נ' צור שמיר בע"מ ואח' (פסקים תשנ"א ג' 45) דנה כב' השופטת שטרסברג-כהן, בשבתה בביהמ"ש המחוזי בחיפה, בשאלה העקרונית אודות ניתוק קשר סיבתי אפשרי בין רשלנות רפואית לארוע תאונת דרכים. לאחר שהיא שוללת ניתוק קשר סיבתי זה היא ציינה כי "אין הקשר הסיבתי מתנתק עקב הרשלנות הרפואית, כאשר הרשלנות איננה מגעת כדי רשלנות גסה או חמורה" (שם, עמ' . (53 הסוגיה האמורה זכתה להתפתחות נוספת ב-ת.
פסק דין |14/03/1999 |שלום – חיפה
חסמ (ירושלים) 28/81- פלוני נגד אלמוני
שמות השופטים: רביד
(pp .160-161 כאשר בוחנים את השאלה האם נעברה העבירה של רשלנות, המבחן איננו של חכמים לאחר מעשה ויש לבדוק את השאלה באספקלריה של הרופא הסביר בשעה שעשה או חדל במתן הטיפול הרפואי ובכלל זה הניתוח (ע"א 280/60, הנ"ל, שם, עמ' 1977; ע"א 323/89 הנ"ל, שם, עמ' and sawyer ,doctors and the law p.17 (1978) ;172 buckley ;sharp, שם, עמ' percy ,negligence, pp. 601-603 ;282-281 ,29 ;charlesworth . (ss. 8-88 – 8-89 (1990) החלטות הרופא צריכות להיות מבוססות על ידע הנתמך בספרות מקצועית, נסיון קודם וטיפול בהתאם לנורמות המקובלות בעולם הרפואה. רופא צריך לדעת בעת מתן הטיפול על התפתחויות חשובות ברפואה ולהתעדכן בהן (ראה ע"א 323/89, הנ"ל, שם, עמ' giesen ;172, שם, ס' 10 עמ' 12), אך אין לדרוש ממנו שידע כל מה שידוע בתחום מסוים של הרפואה או כל מאמר שהתפרסם, במיוחד אם אין זה בתחום מומחיותו (giesen, שם, ס' 10, עמ' 114; אך השווה ספרם של mason, mccall, smith, שם, עמ' 169-168 ,167). כשמדובר ברופא מומחה נדרש ממנו לדעת על ההתפתחויות בתחומו גם במדינות אחרות (giesen, שם, ס' 10 עמ' 114). גם השימוש בספרות הרפואית צריך להעשות בזהירות, במיוחד כשמדובר במאמר מקצועי המתאר מקרה אחד שאינו זהה למקרה העומד על המדוכה ויש להראות שהוא ביטוי לנורמות המקובלות ברפואה באותה עת שבה ניתן הטיפול או בוצע הניתוח (ראה ע"א 323/89, הנ"ל, שם, עמ' giesen ;174, שם, סעיף 10, עמ' 111-110). ולבסוף, מידת המומחיות של הרופא המטפל או המומחה או המנתח צריכה להיות של רופא מטפל, מומחה או מנתח סבירים ולא של אלה המצויים ברמה הגבוהה של המקצוע (ת"א (ים) 1252/82, שם, עמ' giesen ;8, שם, סעיף 9, עמ' 99 ,95/94 ,92/91; buckley, שם, עמ' 285 ,281) וזאת מתוך התיחסות לחולה הקונקרטי העומד לפניו (giesen, שם, עמ' 96, סעיף 10, עמ' 120).
החלטה |08/03/1993 |שלום – ירושלים
בש"א (נצרת) 3580/02- בסול עלי נגד מועצה מקומית אלרינה ואח
שמות השופטים: רים נדאף
אין ספק כי חוק הפיצויים יצר הסדר מיוחד, שמטרתו להימנע מבירור שאלת הרשלנות והפרדה בין מזיקים וגורמי נזק, מאחר ואדם הנפגע בתאונת דרכים מטופל בדרך כלל בבית חולים . הטיפול הרפואי יכול להיות טוב או רשלן בדרגה זו או אחרת. אלה תופעות נפוצות שאת הסיכון שבהן יש לצפות. (בש"א 7219/00 מדינת ישראל נ' משרד הבריאות ואחוזי ליפשיץ גנאדי). בת. א. 933/86 בעמוד 53 הביעה השופטת שטרסברג כהן את דעתה: "אני בדעה כי במקרה בו "מתערבת" רשלנות רפואית במהלך טיפול במי שנפגע בתאונת דרכים, כשהצורך בטיפול נובע מןהתאונה, אין הקשר הסיבתי מתנתק עקב הרשלנות הרפואית כאשר הרשלנות אינה מגעת כדי רשלנות גסה או חמורה, כפי שקבעתי לעיל". (ראה ת. א 5213/90 עזבון המנוחה אחל מלמד ז"ל ואח' נ' רותם חברה לביטוח בע"מ ואח'). ברור הוא כי על מנת להכריע בשאלה אם נופל האירוע בגדר תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד, ואם חלה בענייננו הוראת סעיף 8 לחוק הפלת"ד, ישנו צורך בבירור עובדתי מקיף למכלול נסיבות האירוע. נסיבות האירוע לא נבדקו לפני כן, ולא הייתה החלטה פוזיטיבית של בית המשפט בה נקבע כי האירוע מהווה או לא מהווה "תאונת דרכים", ובנסיבות אלו יש מקום להתיר לנתבעים כאן, המבקשים , לנסות ולהוכיח כי האירוע מהווה תאונת דרכים. ברגע שהגענו למסקנה כי יש מקום לבירור עובדתי של אותה טענת הגנה, שוב אין מקום לדחות את התביעה על הסף בגין אותה טענה. 6. אי צירוף חוות דעת רפואית; תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותי תעודת רופא או חוות דעת של מומחה לפי העניין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות (נוסח חדש), אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
החלטה |20/01/2003 |שלום – נצרת
בש"א (רחובות) 2827/04- ג אי. ארליך (1995) בע"מ נגד שי יפה ואח
שמות השופטים: אסתר שט
בית המשפט מדגיש כי בתביעות רשלנות רפואית הרופא הוא בעל המידע המלא לגבי מה שהתרחש בין הצדדים, ועל כן מוצדק להעמיד את כלי החקירה לרשות התובע. אני סבורה כי יש לאבחן את עניננו ממקרה מן הנ"ל, בכך שלשני הצדדים אותה ידיעה אודות ההתרחשויות, ואין האחד מהם זקוק לעזרה ראייתית יותר מרעהו. לפיכך יחול הכלל הרגיל בדיני גילוי וחסיון. 5. התיק נקבע לקדם משפט, לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית, ליום 9.5.2005 שעה 12:00. 6. התובעת תגיש את כל העדויות מטעמה בתצהירים תוך 45 יום מהיום, עם העתק שיומצא ישירות לצד שכנגד באותו מועד, ותצרף לתצהירים את כל המסמכים שברצונה להגיש כראיה מטעמה. 7. הנתבעים יגישו את כל העדויות מטעמם בתצהירים תוך 30 יום מיום קבלת תצהירי התובעת, עם העתק שיומצא ישירות לצד שכנגד באותו מועד, ויצרפו לתצהירים את כל המסמכים שברצונם להגיש כראיה מטעמם. 8. אם בדעת מי מן הצדדים להגיש חות דעת של מומחה, יעשה זאת במועדים הקבועים לעיל.
החלטה |01/02/2005 |שלום – רחובות
רע"א 8209/22- פלונית נגד המרכז הרפואי ע"ש שיבא
שמות השופטים: י עמית
אכן, להבדיל ממינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בשאלת הנזק, הרי שמינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרשלנות הרפואית אינו נעשה כדבר שבשגרה: "ההחלטה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית היא החלטה מהותית בהליך, שכן פעמים רבות לחוות הדעת מטעם המומחה השפעה מכרעת על גורל התביעה, (החלטת השופטת וילנר ברע"א 1941/19 אסותא-מרכזים רפואיים נ' פלוני, פסקה 12 והאסמכתאות שם ( 25.6.2019 )). מינוי מומחה מטעם בית המשפט בשאלת האחריות בתביעות רשלנות רפואית אינו נקי מקשיים: "- החשש שהמומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך בעצמו לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים אף הם משתייכים אליו. חשש זה גובר כאשר הרופא הנתבע הוא בעל מעמד בקהילה הרפואית או שהמוסד הנתבע הוא מוסד בבעלות גוף חזק ובעל השפעה, המעסיק רופאים רבים, כגון קופות החולים, המדינה וכו'. – החשש שהמומחה יתקשה או לא ירצה להתעמת עם המומחים מטעם הצדדים, או מי מהם, במיוחד אם מדובר ברופאים בעלי שם, מעמד או השפעה. – החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך. – החשש, שהלכה למעשה, ההכרעה מועברת מבית המשפט למומחה. על אף שלעולם 'המילה האחרונה' היא של בית המשפט, הרי שבפועל לעיתים קיים קושי לסטות מעמדת המומחה שבית המשפט מינה. – החשש שיתמנה מי שאינו בעל מירב הכישורים והידע, שכן לא תמיד יהיו לבית המשפט הכלים או המידע הנחוץ כדי לבחור את המומחה המתאים והראוי ביותר. לעיתים הבחירה אקראית במידה מסוימת, שכן בתי המשפט עדיין לא פתחו שיטה משוכללת לזיהוי המומחה המתאים ביותר בנסיבות" (החלטת השופט זילברטלברע"א 2104/12 פלונית נ' וינברג, פסקה 12 ( 1.5.2012 ) (להלן: עניין וינברג)).
רע"א 2104/12- פלונית נגד ד"ר אבי וינברג ואח
שמות השופטים: צ זילברטל
זאת, על מנת להצביע על כך שהמינוי, ככל שייעשה, חייב בשיקול דעת מעמיק מצד בית המשפט ובמתן הזדמנות נאותה לבעלי הדין לפרט את טענותיהם בטרם קבלת ההחלטה. כשמדובר במינוי בנסיבות המתוארות לעיל (במובחן, למשל, ממינוי מומחה מטעם בית המשפט להערכת הנזק או ממינוי מומחה בתחומים אחרים), אין להתעלם מהבעייתיות שיכולה להיווצר ומחששם של בעלי-הדין, ובעיקר של התובעים. להלן מקצת מהגורמים המקימים חשש מפני תוצאות מינוי מומחה בשאלת האחריות בתיקי רשלנות רפואית, שעל בית המשפט להיות מודע להם (אף אם בסופו של יום הם לא ימנעו בעדו למנות מומחה במקרה המתאים): – החשש שהמומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך בעצמו לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים אף הם משתייכים אליו. חשש זה גובר כאשר הרופא הנתבע הוא בעל מעמד בקהילה הרפואית או שהמוסד הנתבע הוא מוסד בבעלות גוף חזק ובעל השפעה, המעסיק רופאים רבים, כגון קופות החולים, המדינה וכו'. – החשש שהמומחה יתקשה או לא ירצה להתעמת עם המומחים מטעם הצדדים, או מי מהם, במיוחד אם מדובר ברופאים בעלי שם, מעמד או השפעה. – החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך. – החשש, שהלכה למעשה, ההכרעה מועברת מבית המשפט למומחה. על אף שלעולם "המילה האחרונה" היא של בית המשפט, הרי שבפועל לעיתים קיים קושי לסטות מעמדת המומחה שבית המשפט מינה. – החשש שיתמנה מי שאינו בעל מירב הכישורים והידע, שכן לא תמיד יהיו לבית המשפט הכלים או המידע הנחוץ כדי לבחור את המומחה המתאים והראוי ביותר. לעיתים הבחירה אקראית במידה מסוימת, שכן בתי המשפט עדיין לא פתחו שיטה משוכללת לזיהוי המומחה המתאים ביותר בנסיבות.
רע"א 4799/12- פלונית ואח נגד שירותי בריאות כללית ואח
שמות השופטים: צ זילברטל
הוחלט, כי בחלוף המועד למסירת הודעת הצדדים בנדון יימנה בית המשפט את המומחה בהחלטה נפרדת. על החלטה זו הוגשה בקשת הרשות לערער. 4. אינני רואה לנכון ליתן למבקשים רשות ערעור, אף מבלי שאדרש לצורך בקבלת תשובה לבקשה. 5. כפי שציינתי בפתח ההחלטה, הסוגיה המועלית על-ידי המבקשים מעוררת שאלות והתלבטויות לא מעטות. כאמור, המבקשים ממקדים את טיעונם בשאלת עיתוי המינוי, במובחן משאלת עצם האפשרות למנות מומחה מטעם בית המשפט בנסיבות התובענה שהגישו. לטענתם, מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית (לסוגיית החבות) אמור להיות החריג ולא הכלל, בין היתר נוכח הנימוקים שפורטו בהחלטתי ברע"א 2104/12 פלונית נ' ד"ר וינברג (לא פורסם, 1.5.2012 ), (להלן: עניין פלוניות). עוד נטען, כי גם אם יימצא שיש מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט, יש לעשות כן "בעיתוי הנכון", דהיינו רק לאחר שהובהר הצורך במינוי זה בעקבות חקירת המומחים שמטעם בעלי הדין, וככל שאפשר לתחום את המינוי לסוגיות מוגדרות שנותרו בלתי ברורות. המבקשים טוענים, כי אם לא ייעשה כן, הדבר עלול לגרום לעיוות דין לתובעים נוכח הקשיים האימננטיים באיתור מומחה אובייקטיבי שיוכל לצאת באומץ נגד מימסדים רפואיים ועמיתים למקצוע, לרבות רופאים בכירים, אם הדבר יידרש. המבקשים מוסיפים, כי לעיתים מינוי מומחה מטעם בית המשפט יוצר "אשליה של ניטרליות ושל דבקות באמיתות מדעיות", אך בפועל לא תמיד כך הם פני הדברים, וכאשר המינוי נעשה בטרם שבית המשפט נחשף למכלול העובדות וחוות הדעת שבתיק, הדבר עלול לקבע את דעת בית המשפט כבר בשלב מוקדם של ההליך. המבקשים מציינים, כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות האמורות, בשלבים התחלתיים של ההליך, הוא כיום "הפרקטיקה אצל ערכאות רבות במחוזות השונים"; ומוסיפים כי, למצער, יש צורך במתן הנמקה מפורטת כאשר בית המשפט מחליט על מינוי כאמור.
2146/08 רעא- 1. ע"ז המנוח בושוויק מיכאל זל נגד 1. מרכז רפואי בני ציון
שמות השופטים: א ריבלין,ח מלצר,נ הנדל
רע"א 2425/22- מדינת ישראל נגד פלונית
שמות השופטים: י וילנר
רע"א 975/23- חברת החשמל לישראל בע"מ נגד פלונית
שמות השופטים: י כשר
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
סעיף: 108א. מינוי מומחה מטעם בית המשפט
108א. (א) בתקנות לפי סעיף 108 רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבקשת התובע, לשם מתן חוות דעת בכתב בעניין מצבו הרפואי של תובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין שהנתבע ביצע כלפיו והורשע בה. (ב) מינה בית המשפט מומחה מטעמו בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (א), לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ג) בסעיף זה – "עבירת מין" – עבירה המנויה בסימן ה' בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, למעט עבירה לפי סעיף 352 לחוק האמור; "תביעה אזרחית" – תביעה אזרחית הנגררת להרשעה בפלילים כאמור בסעיף 77, או משפט אזרחי שהוגש בו כראיה פסק דין חלוט במשפט פלילי לפי סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022
סעיף: 16. איסור ניגוד עניינים
(ו) לצורך מניעת מינוי מומחה המצוי בניגוד עניינים, יחולו ההוראות האלה: (1) מומחה מטעם בית המשפט יצהיר מייד עם קבלת המינוי בהליך מסוים ובטרם יחל בתפקידו, על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לאחד המומחים האחרים בתיק בית המשפט או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת השנייה והמומחה יגיש אותה לבית המשפט וימציא אותה לבעלי הדין; (2) מינוי המומחה ייכנס לתוקף עם המצאת ההצהרה האמורה בפסקת משנה (1) לבית המשפט, ואולם אם הצהיר המומחה על זיקות העשויות להיות לו בנוגע להליך, רשאי בית המשפט להתלות או לבטל את מינויו מיוזמתו או לבקשת בעל דין. (ז) על אף האמור בתקנות אלה, בית המשפט רשאי למנות מומחה העלול להימצא במצב של ניגוד עניינים, לאחר שנתן את דעתו לסוג המינוי, לאופי הנושא הנדון, לכך שהמומחה הוא בעל ידע, כישורים ומיומנויות מיוחדים באותו התחום שבעניינו נדרשת המומחיות, וכן אם בית המשפט מצא כי לא ניתן למנות מומחה אחר שאינו עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים וכי הדבר דרוש לשם עשיית צדק; טרם מתן החלטה כאמור ייתן בית המשפט לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם בנוגע לזהות המומחה.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 87. מומחים מטעם בעלי הדין
87. (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט. (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט. (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה. (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת. (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו. (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 87. מומחים מטעם בעלי הדין
87. (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט. (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט. (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה. (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת. (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו. (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.
תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022
סעיף: 16. איסור ניגוד עניינים
(ה) מצא בית משפט כי קיימת זיקה אחרת בין מומחה לבין בעל דין או בא כוחו, שאינה מנויה בתקנת משנה (ד) ואינה מעוררת חשש סביר לניגוד עניינים, רשאי הוא למנותו למומחה מטעם בית המשפט, ובלבד שנתן לצדדים הזדמנות להביע את עמדתם. (ו) לצורך מניעת מינוי מומחה המצוי בניגוד עניינים, יחולו ההוראות האלה: (1) מומחה מטעם בית המשפט יצהיר מייד עם קבלת המינוי בהליך מסוים ובטרם יחל בתפקידו, על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לאחד המומחים האחרים בתיק בית המשפט או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת השנייה והמומחה יגיש אותה לבית המשפט וימציא אותה לבעלי הדין; (2) מינוי המומחה ייכנס לתוקף עם המצאת ההצהרה האמורה בפסקת משנה (1) לבית המשפט, ואולם אם הצהיר המומחה על זיקות העשויות להיות לו בנוגע להליך, רשאי בית המשפט להתלות או לבטל את מינויו מיוזמתו או לבקשת בעל דין.
תקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022
סעיף: 14. עדכון פרטים
14. מומחה שנכלל ברשימת המומחים או שהגיש בקשה להיכלל ברשימה כאמור, יודיע לממונה על יחידת המומחים על כל שינוי שחל בפרטים שציין בבקשה להיכלל ברשימת המומחים או בבקשה לחידוש רישום לרבות שינוי שחל בהכשרתו המקצועית וכן על כל הגבלה או איסור לעסוק במקצועו לפי כל דין, או על כל עניין אחר שעשוי להעלות חשש למניעה מלשמש מומחה מטעם בית המשפט, והכול לא יאוחר מ-15 ימים מיום שנודע לו על כך.
תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002
סעיף: 55. מינוי מומחה על ידי בית המשפט
55. (א) בית המשפט רשאי, בהליכים על פי תקנות אלה, למנות מומחה או מומחים, לרבות בעל השכלה בכלכלה, ראיית חשבון, מינהל עסקים או משפטים, כדי שייתן חוות דעת באשר לבקשה לפשרה או להסדר או לבקשה להקפאת הליכים, בהתאם להוראות פרק י"א לתקנות סדר הדין האזרחי, שיחולו בשינויים המחויבים לפי הענין. (ב) שכרו והוצאותיו של המומחה יחולו על החברה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. (ג) מועמד להתמנות למומחה יפרט בתצהיר, לפני מינויו, זיקה, ככל שיש לו, לבעל ענין בחברה או לנושה מהותי, ככל שקיימת.
צו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א-2001
סעיף: 9. כללים לאישור או קביעה של רופא מומחה
9. (א) הכללים לאישור או קביעה כאמור בסעיף 4(ג) יהיו כמפורט להלן: (1) דרש המבטח הרפואי מהעובד לעבור בדיקת רופא מומחה מטעמו, תהיה הבדיקה במימון המבטח הרפואי, והוא ימסור לעובד את חוות דעת הרופא המומחה, בצירוף הודעה בדבר זכאות העובד לפי פסקה (2), ובצירוף פרטי גופים או ארגונים העשויים לסייע לו במימושה, שנתנו את הסכמתם לכך; (2) העובד זכאי לקבל חוות דעת נגדית מרופא מומחה שבחר, שתימסר למבטח הרפואי בתוך 21 ימים מיום שהעובד קיבל את חוות דעת הרופא המומחה מטעם המבטח הרפואי; שכר הרופא המומחה מטעם העובד ישולם בידי המבטח הרפואי, בשיעור שקבעו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר (להלן – השכר הקבוע); (3) נחלקו בדעותיהם שני הרופאים המומחים כאמור, ימנו הצדדים רופא מוסכם עליהם, במימון המבטח הרפואי, ודעתו תקבע; לא הגיעו הצדדים להסכמה על רופא כאמור, ימונה רופא מומחה מכריע בידי ראש האיגוד של ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן – ההסתדרות) העוסק בענף הרפואי הנוגע למחלת העובד, ולענין קביעת אי הכושר לעבודה אף בהינתן טיפול רפואי – בידי ראש האיגוד לרפואה תעסוקתית של ההסתדרות (להלן – הרופא המכריע), וחוות דעתו היא שתקבע; לא מינה ראש איגוד כאמור רופא מכריע בתוך 15 ימים מיום שפנה אליו המבטח הרפואי, ימונה הרופא המכריע בידי המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך; שכרו של הרופא המכריע יהיה השכר הקבוע והוא ישולם בידי המבטח הרפואי. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם קבע מנהל המחלקה בבית חולים, שבה מאושפז העובד, או סגן מנהל המחלקה – בהיעדר המנהל – כי במועד שבו, לפי תניה בביטוח הרפואי כאמור בסעיף 4(א)(2) סיפה או (3), אמורה להיפסק זכאות העובד לשירותי בריאות, הוא לא הגיע עדיין לייצוב מצבו הרפואי, תהיה קביעתו קובעת כל עוד לא נקבע אחרת, בין בידי מנהל המחלקה או סגנו כאמור ובין לפי הוראות סעיף זה.
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©