עורך דין רשלנות רפואית בפתח תקווה

אודות המחבר


עורכת דין ריקי בקבני

RDB עו"ד ריקי בקבני

עורכת דין משפחה נזיקין ועבודה ריקי בקבני

עורך דין רשלנות רפואית בפתח תקווה

לטעות זה דבר אנושי, אך ישנם מקצועות מסוימים בהם טעות אחת יכולה לעלות בחיי אדם או לגרום לפגיעה בלתי הפיכה. באילו מקרים טעות היא בכל רשלנות שנבעה מזלזול וחוסר מקצועיות? עורך דין רשלנות רפואית מסבירה את העניין.

מכרעת החוק מגדירה מהי רשלנות, לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין- רשלנות הינה מעשה או מחדל הנובעים ממעשיו של אדם שהקל ראש במשלח ידו, לא פעל במיומנות המצופה ממנו כאיש מקצוע. ובחר לפעול בצורה שאינה זהירה, ואדם חכם ונורמטיבי אחר לא היה עושה כן באותן הנסיבות.    

בתחום הרפואה, כאשר אדם פועל בצורה רשלנית זה עשוי להיות קריטי מאד ולגרם ליותר נזק מתועלת. אם נפגעתם כתוצאה מטיפול רפואי לא הולם או מקצועי מומלץ לפנות לעורך דין רשלנות רפואית שיכווין וילווה אתכם לאורך הדרך עד למיצוי זכויותיכם וקבלת פיצויים הולמים. אך כיצד תדעו אם נפלתם קורבן לרשלנות רפואית ויש לכם עילה לתביעה? המאמר הבא יעשה לכם מעט סדר

רשלנות רפואית

המונח רשלנות רפואית מתייחס למקרים בהם רופא, אח/ות, רוקח או טכנאי רנטגן, פעל בצורה שאינה סבירה, נבונה או מקצועית כלפי המטופל וכתוצאה מכך נגרם לו נזק. בסיטואציות שאנשי מקצוע מקבילים לא היו פועלים באופן דומה מול אותן הנסיבות.

אחת התביעות המורכבות ביותר היא תביעה בגין רשלנות רפואית. זאת מכיוון שהתביעה מתבצעת ברוב המקרים מול מוסדות רפואיים בעלי כוח רב ומנגנון שמגן עליהם מפני תביעות שכאלו. האדם שנפגע מהרשלנות הרפואית נדרש להוכיח כי הנזק שנגרם לו הוא תוצאה ישירה של הטיפול הרפואי שהוא קיבל או לא קיבל.  

עורכי דין נזיקין

אחת הדוגמאות הנפוצות, היא כאשר מטופל מקבל תרופה הגורמת לו לתגובה אלרגית קשה או תופעות לוואי חמורות. כך שלא רק שמצבו של המטופל לא משתפר, הוא מחמיר אף יותר ונוצרות בעיות חדשות שנדרש לטפל בהן. מצד שני, מטופל רשאי לתבוע מוסד רפואי בגין רשלנות רפואית במידה והרופא מיאן להעניק לו טיפול או תרופה כלשהי מתוך הנחה כי מצבו עשוי להשתפר לבד תוך יום או יומיים כשלמעשה מצבו הלך והחמיר מבחינה נפשית ופיזית.

באילו מקרים ישנה עילה לתביעת פיצוי רשלנות רפואית?

  • טיפול יתר- בכל מקרה בו הרופא מחליט על טיפול עם תרופה שאינה נדרשת למען בריאותו של המטופל, מה שגורם להתדרדרות במצבו הרפואי או גורם לבעיה חדשה.
  • אבחנה מוטעית- ישנם מצבים בהם הרופא מאבחן את החולה במחלה מסוימת כאשר הוא סובל ממחלה שונה לגמרי. או שהרופא פוסק כי המטופל לא סובל ממחלה כלל, כשהאמת היא שהרופא לא הצליח לזהות את המחלה האמיתית.
  • מנת יתר של תרופה- כאשר רופא או אח/ות נותנים או רושמים לחולה טיפול תרופתי במינון גבוהה מדי מה שגורם לו לנזק והחמרה במצבו הרפואי.
  • חוסר מקצועיות בעת הטיפול- ביצוע הליך כירורגי בצורה רשלנית כמו, תפירה לא טובה מה שגורם לזיהום או איחוי לא מוצלח.. או במקרים בהם מתבצע ניתוח להסרת גידול, כשבפועל לא הסירו את כל הגידול אל רק חלק ממנו.
  • איחור באבחון- במידה והמטופל הלך לסדרת בדיקות שלא הביאה לתוצאות, ולבסוף איבנו את המטופל אך עד שהגיעו לאבחנה המדויקת המחלה התפשטה או מצבו של החולה הורע משמעותית.
  • רשלנות רפואית כלפי יולדת- במידה ורופא מיילד גורם ליולדת לנזק, זה עשוי לקרות בעת הלידה עצמה, או במידה והרופא לא זיהה שהעובר בעל מום שהיה ניתן לזהות מבעוד מועד.

לצערנו רשימת התביעות בגין רשלנות רפואית עוד ארוכה ולא ניתן לציין את כל המקרים. מה גם שאנו פוגשים כל יום במקרים שונים ומשונים. כמו, הרופא המנתח שכח מספריים בתוך הגוף של המטופל וזה התגלה לאחר התפירה. כך בית המשפט נדרש לפסוק במקרים חדשים שטרם קבעו עליהם חוקים מה שיוצר תקדים.

תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית

תביעות בגין רשלנות רפואית הן עניין מורכב מאוד, יש להציג קשר סיבתי בין הטיפול שהמטופל קיבל או לא קיבל, לבין הבעיה שנוצרה כתוצאה מהרשלנות. תביעות רשלנות רפואית ברוב המקרים מתבצעות מול גורמים בעלי כוח שיעשו כל שביכולתם להוכיח שהם לא אחראים על הנזק שנגרם לתובע. יש לאסוף מסמכים רפואיים, עדויות וראית על מנת לגבש תיק תביעה בעל כוח רב.

 תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית הוא לבנות אסטרטגיית תביעה מדויקת, אחת כזו שתכיל את המסמכים הנדרשים, העדויות והראיות שיוכיחו כי הוא זכאי לפיצוי בגין הפגיעה שנגרמה לו כתוצאה מהרשלנות הרפואית.

לסיכום, תביעה בגין רשלנות רפואית תתבצע רק על ידי עורך דין נזיקין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית.

במידה ונפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית, יש לפנות לעורך דין רשלנות רפואית מקצועי ואמין על מנת לקבל את הליווי והייצוג המשפטי הטוב והמתאים ביותר. מאחר והתביעה מתנהלת מול מוסדות בעלי כוח רב יש לנהל את התביעה בצורה המקצועית ביותר כדי להגיע לתוצאות הרצויות.

R.D.B LAW FIRM– הבית שלך לעולם המשפט

טל': 03-9133341 פקס: 03-9133345

חברתנו מתמחה בתחום הנזיקין ורשלנות רפואית.

 אם נפגעתם, אל תתפשרו על פחות מהטוב ביותר! אנחנו כאן למענכם, עם צוות מקצועי וחסר פשרות, יחד נגיע למטרה ונשיג את הפיצויים המגיעים לכם.

מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם

"האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי כל תיק הינו ייחודי ומשכך יש לבחון אסטרטגיה משפטית בכל תיק לגופו" 

עורכי דין

סימוכין

ת"א (חיפה) 18943-07- ענת זקס נגד ד"ר מואיגר גוסטבו ואח

שמות השופטים: שלמה לבנוני

  • התובעת הגישה תובענת נזיקין, שעיקרה רשלנות רפואית בגין טיפול רשלני נטען שניתן לה על ידי הנתבע 1, מנהל מחלקת רפואה פה ולסת בבית החולים כרמל (להלן – "הנתבע"). לרשלנותו הנטענת חברה רשלנות רפואית נטענת נוספת בטיפול שקיבלה התובעת אצל הנתבע 2 (להלן – "בית החולים"). לאחרונה הוגשה הודעה המסלקת התביעה נגד בית החולים ונותר בזירה הנתבע בלבד. 2. התובענה הוגשה ב- 13.11.07 . שנים התובעת לא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין. החל מיום 28.2.11 היא מיוצגת. הונחה בפניי בקשת ב"כ התובעת להתיר לה לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית מטעמה של פרופ' צבי ארצי בנושא הרשלנות הרפאית הנטענת וכן להאריך לה את המועד להגשת חוות דעת רפואית במישור הנכות והנזק למשך 30 יום נוספים לאחר קבלת החלטת בית המשפט. הונחה בפניי תגובת ב"כ הנתבע ותשובת ב"כ התובעת לתגובה האמורה. 3. תשובת ב"כ הנתבע מפרטת בהרחבה את תולדותיו של תיק זה, לרבות שורה של החלטות שניתנו על ידי. ב"כ התובעת, בתשובה לתגובה, כלל לא מתיימר להתמודד עם הטענות האמורות, וממילא עליי לאמצם. עולה מהם כי התובענה שבפניי היא תביעה שנייה לאחר שתביעתה הראשונה של התובעת בבית משפט זה נמחקה, לנוכח העובדה שלא נתמכה בחוות דעת וזאת לאחר שתלונה שהגישה למשרד הבריאות נדחתה. 4. לאורך השנים הרבות חזרתי והמלצתי לתובעת להיות מיוצגת על ידי עורך דין, ומכל מקום להגיש חוות דעת. בהחלטתי מיום 16.12.08 רשמתי כי לא זו בלבד שהתובעת "לא צרפה חוות דעת רפואית התומכת בתביעתה, אף אין בדעתה לעשות כן". חתמתי את החלטתי ורשמתי כי "הנני קובע כי התובעת לא השכילה להיכנס לטרקלין הבירור בעניין הרשלנות הרפואית הנטענת וככל שתביעתה נסמכת על הנדבך האמור לא אדרש לה, והיא נדחית".

החלטה |27/11/2011 |שלום – חיפה מאזכרים – 0 |עמודים – 3

 

ת"א (חיפה) 42104-02-11- עזבון המנוחה רוזה בודובניץ זל נגד מדינת ישראל- משרד הבריאות

שמות השופטים: חנה לפין הראל

  • יעקב רחמן ואח', פד"י מ"ט (2) עמ' 369, נאמר ע"י כב' השופט דב לוין: "רואה אני לחזור ולהדגיש, כי רשלנות רפואית מתגבשת כבר בעצם אי ניהול תקין של הרישומים הרפואיים שחייבים בהם הרופאים המטפלים במוסדות הרפואיים השונים. היעדרו של רישום מסודר על מהלך המחלה ושל הטיפול בה פוגע לא רק בקביעת ממצאים לאחר האירוע, כי אם בראש ובראשונה בטיפול בחולה עצמו בזמן אמת. סדרי מנהל תקינים מחייבים איפוא ניהול תרשומת מפורטת ומדויקת של הטיפול בחולה, ולאו דווקא מהבחינה המנהלית גרידא. " (עמ' 376 מול האותיות ד-ה). ד"ר עדי אזר וד"ר אילנה נירנברג בספרם "רשלנות רפואית" מהדורה שנייה, בעמ' 478-491, סוקרים את העברת חובת ההוכחה עקב העדר רישום רפואי נאות. בין השאר, מציינים המחברים כי הפרת הוראות חוק זכויות החולה הינה עוולה של הפרת חובה חקוקה, ומסתמכים על פסק הדין בעניין ע"א 434/94 שי ברמן נ' מור – המכון למידע רפואי, פד"י נ"א(4) 205, שם נקבע כי עילת תביעה זו עומדת בפני עצמה בצד תביעת הרשלנות. לדעת המחברים, הסנקציה האזרחית בגין אי רישום נאות היא העברת נטל השכנוע ונימוקיהם הם כדלקמן: "העובדות נמצאות בידיעתם המיוחדת של הרופאים. דיני הראיות מטילים לרוב את נטל השכנוע על הצד שבידיעתו נמצאות העובדות. בכוחם של הרופאים לעמוד בחובת הרישום בנקל. הפרת חובת הרישום יוצרת 'נזק ראייתי' כבד לחולה, הפרת חובת הרישום מכבידה על תביעת הרשלנות הרפואית. הפרת חובת הרישום פוגעת ביכולת הפיקוח השיפוטי על איכות הטיפול הרפואי. חובת הרישום היא כיום חובה חקוקה וקבועה בחוק זכויות החולה. לחולה אין כל שליטה על הרישום הרפואי, ואין מצדו כל אשמה באי ביצוע רישום.

פסק דין | 11/01/2015 |שלום – חיפה מאזכרים – 0 |עמודים – 44

ע"א 7276/18- עזבון המנוחה פלונית נגד מדינת ישראל- המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל

שמות השופטים: נ הנדל,נ סולברג,א שטיין

  • רשלנות רפואית מוגדרת במחוזותינו, מאז ומעולם, כסטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות אשר התפתחו בגדרן של דיסציפלינות רפואיות שונות ואשר קובעות מהו הטיפול הרפואי הנכון והמועיל למטופל בהתבסס על שקילתם של הסיכויים מול הסיכונים (ראו: עניין קוהרי, בעמ' 172). במסגרת זו, רופא או בית חולים ייחשב לרשלן רק כאשר הוא אינו מונע נזק למטופל שאותו ניתן למנוע באמצעים רפואיים מוכרים ומקובלים, שעלותם, לפי הדעה הרפואית המקובלת, פחותה מתוחלת הנזק. בהינתן הערך הרב שחברתנו מייחסת לחייהם ולבריאותם של אנשים הנזקקים לשירותים רפואיים, במקרים רבים, אם כי לא בכל המקרים, האיזון של עלות-מול-תועלת יחייב את ספקי השירותים הרפואיים לספקם למטופליהם חרף עלותם הגבוהה, כל אימת שהדבר מועיל לבריאותו של המטופל (ראו והשוו: סעיף 5 לחוק זכויות החולה: "מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש. "). 15 33. בכגון דא, חשיבות רבה עד-כדי-מכרעת מיוחסת לעמדת המומחים הרפואיים אשר באים להעיד בפני בתי המשפט על המקובלוֹת בדיסציפלינות רפואיות שונות, על הנורמות אשר פותחו ושוכללו בגדרי דיסציפלינות אלה, ועל הפרקטיקה הראויה. ככלל, מומחים אלו – ולא אנחנו, השופטים – הם שיגדירו את היחס הראוי בין תוחלת הנזק לבין עלות האמצעים הרפואיים אשר יכולים למנעו או למזערו. לצד זאת, שמרנו לעצמנו שיקול-דעת שיורי אשר מאפשר לנו לחלוק, במקרים חריגים, על עמדתו של מומחה רפואי ועל האופן שבו הלה מעריך את העלות מול תועלת – הפוסק האחרון בשאלה אם רופא או מוסד רפואי פלוני התרשל ואם לאו, הוא בית המשפט ולא המומחה.

פסק דין | 01/03/2021 | בית המשפט העליון מאזכרים – 18 |עמודים – 51

ת"א (תל אביב) 28574-04-22- עזבון המנוחה פלונית ז"ל נגד ' המרכז הרפואי על שם סוראסקי בית חולים איכילוב

שמות השופטים: קרן שמש

  • קרי, בהיעדרה של חוות דעת רפואית, או בקיומה של חוות דעת רפואית שאינה מפרטת ברמה העובדתית הנדרשת את הרשלנות הרפואית המיוחסת לנתבע-אין מנוס מהמסקנה, כי התביעה שהוגשה הינה משוללת עילה, וככזו-דינה להימחק, בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות. . . אין די באמירה כללית לצורך ביסוס טענה משפטית בדבר קיומה של רשלנות. על הטוען לנזק כתוצאה מרשלנות, לפרט את פרטי המעשה או המחדל שגרמו לאותו נזק, וזאת על-מנת לאפשר לבית המשפט לבדוק את טענותיו של התובע ולהכריע במחלוקת שבין הצדדים. " (בש"א (מחוזי ת"א) 7784/09 בית החולים על שם רבקה זיו נ' אדרי ( 24.9.2009 )). 27. יתרה מכך, לעניין מעמדן המיוחד של חוות דעת מומחים בתביעות שעילתן רשלנות רפואית יפים דברי כב' השופטת נאור (כתוארה אז) בת"א (ירושלים) 62/89 [לא פורסם] כפי שצוטטו בהחלטה בת"א (חיפה) 914/03 חזות נ' פרופ' מרדכי שוחט ( 14.1.2005 ): "בתביעות רשלנות רפואית מוצב סימן שאלה לגבי מעמדם וכושרם המקצועי של רופאים ומוסדות רפואיים אשר חייהם ובריאותם של בני אדם תלויים יום אחר יום ביכולתם המקצועית. עצם הצבת סימן שאלה, יש בה כדי לפגוע באמון שרוחש הציבור לאנשי רפואה אלה. מן הצדק הוא אפוא לדרוש, כי הבא לטעון כנגדם טענה חמורה, כטענת רשלנות בדיני נפשות, לא יוכל לעשות זאת על-ידי הפרחה סתמית של טענות, מבלי שיצביע לפחות על בסיס ראשוני לטענותיו. הגשת כתב תביעה בעניין של רשלנות רפואית, מבלי לצרף לכך חוות דעת רפואית תומכת, פגומה, איפוא, לא רק מבחינת הדין אלא גם מבחינת הצדק. " 28. אם כן, נמצאנו למדים כי בתביעות שעילתן רשלנות רפואית חוות הדעת של המומחים ברפואה הן חלק אינטגרלי מכתב התביעה, והן המשרטטות את עילת התביעה.

פסיקה רלוונטית

ע"א 1960/11- דוד אלמוג ואח נגד שירותי בריאות כללית ואח

שמות השופטים: י דנציגר,י עמית,א שהם

  • לא למותר לציין כי לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית כמצוות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א), אך בהמשך צירפו המערערים חוות דעת מטעמם, לאחר שבית משפט קמא האריך את המועד להגשתה. 3. ביום 17.2.2011 ניתן על ידי בית משפט קמא פסק דין (חלקי) לפיו נדחתה על הסף התביעה נגד בית החולים בהיעדר עילה. בית משפט קמא קבע כי פרשנותם של המשיבים את הלכת גיא-ליפל היא מרחיקת לכת; כי לא סגי בהגיגי נפש בגדרם "חושד" מאן דהוא בקיומה של רשלנות, אלא שהחשד חייב להיות מבוסס על ראיה כלשהי, ממנה ניתן יהיה להסיק, ולו באופן ראשוני, על קיומה של רשלנות. מאחר שהמערערים לא העלו "ולו קציה של עובדה או ידיעה" המעלה חשד לטיפול רשלני במנוחה, ואף הצהירו כי תביעתם מבוססת על תחושת בטן בלבד, הרי שכתב התביעה לא מגלה עילה כנגד בית החולים ומכאן דחיית התביעה נגדו. על כך נסב הערעור בע"א 1960/11. 4. ביום 4.7.2011 ניתנה החלטת בית משפט קמא המתייחסת לתביעה כנגד קופת החולים, המכון והרופא. בהחלטה זו נדחתה תביעת העזבון מחמת התיישנות, תביעת המיטיבים נמחקה בשל חוסר עילה ותביעת התלוי נותרת על כנה. בהחלטתו, עמד בית משפט קמא על הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות) והוראת סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין (להלן: הפקודה) והיחס בין שתי הוראות החוק כפי שנתפרש בפסיקה. בשורה התחתונה נקבע כי תביעת העזבון התיישנה. זאת, באשר נזקה של המנוחה התגלה לכל המאוחר במועד גילוי מחלתה בתאריך 30.9.1999 , עת פוענחו ממצאי בדיקת הממוגרפיה, ואין חולק כי בפענוח זה נרשם כי הממצא החולני היה קיים כבר שנה קודם לכן, ורישום זה היה ללא ספק בידיעתה של המנוחה.

פסק דין | 05/05/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 92 | עמודים- 11

רע"א 2237/12- שירותי בריאות כללית נגד פלוני ואח

שמות השופטים: א חיות,י עמית,צ זילברטל

  • באותם מקרים אכן יש מקום לפסוק, כעקרון, וכשמדובר בתביעת רשלנות רפואית, כי כיוון שהתובע לא יוכל להוכיח ענין שברפואה וכיוון שכל-כולה של התביעה הוא ענין שברפואה, אין לתביעה תקומה ודינה להיות מסולקת על הסף, כתביעה שאינה מגלה עילה. לא כך הם פני הדברים בענייננו. אין כל מניעה שכללית תסמוך על חוות הדעת שמטעם התובעים, שבגדרה נטען להתרשלות של הדסה כלפיהם, ובענין זה מצטרפת כללית לטענות התובעים. בנוסף, כללית תוכל לסמוך על חוות דעתו של פרופ' פייגין, שהוגשה מטעמה במצורף לכתב ההגנה, הקובע כי כללית עצמה נהגה על-פי הנחיות רופאי הדסה. אי צירוף חוות דעת להודעה אינו אלא ענין פורמלי שאין לו משמעות מעשית ושניתן לפתור אותו בנקל (ככל שתידרש החלטה פורמלית) על-ידי קביעה שמדובר במקרה המצדיק מתן פטור מצירוף חוות דעת, כאמור בתקנה 127 לתקנות. הפטור מוצדק, כיוון שטענות כללית נתמכות בחוות דעת שמצויות בתיק, והשאלה מי הזמינן היא שאלה שולית בהקשר זה. הדסה טוענת, כי לא כל טענות ההתרשלות שמפורטות בהודעה נתמכות בחוות הדעת שמטעם התובעים. אם אכן כך הוא, במקרה כזה לא תהיה כללית רשאית לטעון בענין שברפואה שלא נתמך, ספציפית, בחוות דעת רפואית ולא תוכל להוכיחו. אך מדובר בסוגיות ספציפיות, ככל שקיים מצב כזה, שאינן מצדיקות סילוק ההודעה כולה על הסף. 7. אוסיף, כי קיימת סתירה פנימית בעמדת הדסה. מצד אחד, היא טוענת שאין צורך בהודעה נוכח קביעת בית משפט קמא שידון בחלוקת האחריות בינה לבין כללית גם ללא הודעה. והרי גם לענין זה אמורה כללית לתמוך את טענותיה נגד הדסה, ככל שהן בגדר "ענין שברפואה" (תקנה 127), בחוות דעת רפואית.

פסק דין | 13/06/2012 |  בית המשפט העליון מאזכרים – 58 | עמודים – 8

רע"א 2589/23- פלוני נגד אסותא אשדוד בעמ

שמות השופטים: י עמית

  • בתוך כך נטען כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר סבר כי לפי התקנות החדשות בתביעות רשלנות רפואית ניתן לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית רק אם הוגשה בקשה לפי סעיף 87(ד) לתקנות; כי מדובר בפרשנות דווקנית הפוגעת קשות בזכות הגישה לערכאות; כי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות) לבית המשפט הייתה סמכות ליתן פטור מיוזמתו ולפי שיקול דעתו; וכי כך ראוי לפרש גם את תקנות 87(א) ו-(ד) לתקנות החדשות. עוד נטען כי הבקשהמעלה שאלות עקרוניות, המצדיקות מתן רשות ערעור. 5. לאחר שעיינתי בבקשה, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובהחלטת בית משפט השלום, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. 6. כידוע, נקודת המוצא היא שבעל דין המבקש להוכיח "עניין שברפואה" נדרש לצרף לכתב טענותיו חוות דעת מומחה ברפואה, וזאת בשונה מחווֹת דעת מומחים בתחומים אחרים, שאותן אין צורך לצרף לכתב הטענות(ראו תקנות 87(א) ו-15(א)(2) לעומת תקנות 87(ה) ו-15(ב) לתקנות החדשות, וכן ראו רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון אייזנבך, פסקה 8 ( 8.5.2012 ) (להלן: עניין עזבון אייזנבך); רע"א 4047/18 פלונית נ' המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, פסקה 6 ( 6.11.2018 )). מכאן, שרואים את חוות הדעת הרפואית כחלק מכתב הטענות של בעל הדין, והיא נחשבת "למרכיב הכרחי לצורך העמדת עילת תביעה טובה ושלמה" (עניין עזבון אייזנבך, פסקה 8; רע"א 2399/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 28 ( 29.7.2021 ) (להלן: רע"א 2399/21), וכן ראו גם רע"א 1321/15 דיאמנט נ' פלוני, פסקה 12 ( 7.7.2015 ); רע"א 5302/17 בית החולים נצרת אי.

החלטה |19/06/2023 | בית המשפט העליון מאזכרים – 4 | עמודים – 9

רע"א 2399/21- פלוני נגד פלוני

שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר

  • חוות דעת מעין זו נחשבת "למרכיב הכרחי לצורך העמדת עילת תביעה טובה ושלמה" (ראו: רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון אייזנבך, פסקה 8 ( 8.5.2012 )), ובהיעדרה נשמטת הקרקע תחת טענות רפואיות המועלות על-ידי מי מהצדדים (ראו: תקנה 93(א) לתקנות סדר הדין האזרחי; יוער כי תקנה 87(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית כאמור, אך במקרים אלה, ימונה חלף זאת מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ראו: רע"א 7975/18 פלוני נ' המרכז הרפואי תל אביב, פסקה 7 ( 9.12.2018 ); רע"א 3046/18 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקאות 30/28 ( 24.12.2018 ); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 677 (כרכים א-ב, מהד' 13, 2020)). יתירה מזאת, לא אחת נקבע כי חוות דעת של מומחה אשר צורפה לכתב הטענות, נחשבת לחלק בלתי-נפרד מכתב הטענות עצמו, עדי כדי שהגשת חוות דעת רפואית נוספת או משלימה מחייבת תיקון של כתב הטענות (ראו: רע"א 6098/92 זכאי נ' מדינת ישראל, משרד הבריאות, פ"ד מז(3) 651, 654 (1993); רע"א 3686/16 פלונית נ' מדינת ישראל – המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב), פסקה 7 ( 26.7.2016 ); רע"א 4741/19 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני, פסקה 10 ( 18.9.2019 )). 12 29. הנה כי כן, בירורן של תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף מחייב, ככלל, את כל אחד מבעלי הדין לצרף חוות דעת רפואית לכתב טענותיו ככל שברצונו להוכיח עניין שברפואה (אם לשם ביסוס התביעה ואם לשם התגוננות מפניה). עוד יצוין כי לעתים ממנה בית המשפט אף מומחה רפואי מטעמו על מנת לסייע בידו להכריע בין חוות הדעת מטעם הצדדים (ראו: תקנה 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי; לחשיבותו של מינוי מומחה מטעם בית המשפט בנסיבות שכאלה, ראו למשל: ע"א 9418/04 צוות ברקוביץ מאגרי בניה בע"מ נ' דמארי, פסקה יב ( 9.4.2006 ); ע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם חיפה, פסקאות טו-טז ( 5.3.2009 )).

פסק דין |28/07/2021 | בית המשפט העליון מאזכרים – 6 | עמודים – 18

ת"א (תל אביב) 28574-04-22- עזבון המנוחה פלונית ז"ל נגד ' המרכז הרפואי על שם סוראסקי בית חולים איכילוב

שמות השופטים: קרן שמש

  • קרי, בהיעדרה של חוות דעת רפואית, או בקיומה של חוות דעת רפואית שאינה מפרטת ברמה העובדתית הנדרשת את הרשלנות הרפואית המיוחסת לנתבע-אין מנוס מהמסקנה, כי התביעה שהוגשה הינה משוללת עילה, וככזו-דינה להימחק, בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות. . . אין די באמירה כללית לצורך ביסוס טענה משפטית בדבר קיומה של רשלנות. על הטוען לנזק כתוצאה מרשלנות, לפרט את פרטי המעשה או המחדל שגרמו לאותו נזק, וזאת על-מנת לאפשר לבית המשפט לבדוק את טענותיו של התובע ולהכריע במחלוקת שבין הצדדים. " (בש"א (מחוזי ת"א) 7784/09 בית החולים על שם רבקה זיו נ' אדרי ( 24.9.2009 )). 27. יתרה מכך, לעניין מעמדן המיוחד של חוות דעת מומחים בתביעות שעילתן רשלנות רפואית יפים דברי כב' השופטת נאור (כתוארה אז) בת"א (ירושלים) 62/89 [לא פורסם] כפי שצוטטו בהחלטה בת"א (חיפה) 914/03 חזות נ' פרופ' מרדכי שוחט ( 14.1.2005 ): "בתביעות רשלנות רפואית מוצב סימן שאלה לגבי מעמדם וכושרם המקצועי של רופאים ומוסדות רפואיים אשר חייהם ובריאותם של בני אדם תלויים יום אחר יום ביכולתם המקצועית. עצם הצבת סימן שאלה, יש בה כדי לפגוע באמון שרוחש הציבור לאנשי רפואה אלה. מן הצדק הוא אפוא לדרוש, כי הבא לטעון כנגדם טענה חמורה, כטענת רשלנות בדיני נפשות, לא יוכל לעשות זאת על-ידי הפרחה סתמית של טענות, מבלי שיצביע לפחות על בסיס ראשוני לטענותיו. הגשת כתב תביעה בעניין של רשלנות רפואית, מבלי לצרף לכך חוות דעת רפואית תומכת, פגומה, איפוא, לא רק מבחינת הדין אלא גם מבחינת הצדק. " 28. אם כן, נמצאנו למדים כי בתביעות שעילתן רשלנות רפואית חוות הדעת של המומחים ברפואה הן חלק אינטגרלי מכתב התביעה, והן המשרטטות את עילת התביעה.

פסק דין | 29/09/2024 | שלום – תל אביב מאזכרים – 0 | עמודים – 13

ת"א (ירושלים) 6743-09-11- ע"ז המנוח שלמה אייזנבך זל ואח נגד מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון ואח

שמות השופטים: יוסף שפירא

  • מגמה זו, אשר מתגברת עם השנים, מקשה על התנהלותם של נפגעי רשלנות רפואית, ושל עורכי הדין המייצגים אותם לצורך הגשת תביעות רשלנות רפואית, בהשגת ראיה כנגד הרופאים המטפלים או המוסד הרפואי שבו אירע המעשה או המחדל הרשלני. כפועל יוצא, תיקי רשלנות רפואית רבים לא מגיעים לדיון משפטי, הצדק אינו נעשה ונפגעים אינם מקבלים את הפיצוי לו הם זכאים. במקרי מוות כתוצאה מרשלנות רפואית, לא מקבלים השאירים את הפיצוי לו הם זכאים. עוד מציינים התובעים, כי כבר בשלב זה כי הרשומה הרפואית בכלל, ובאופן ספציפי דוח הניתוח, הנו לאקוני ביותר ואינו מפרט את מהלך הניתוח ברמת הפירוט המקובלת והמתחייבת. לפיכך לא ניתן לדעת או להבין את הטכניקה שבה בוצע הניתוח, לא ניתן לדעת באילו שעות ובאיזה שלב ניתנו מנות דם למנוח, לא ניתן לדעת מדוע החל הניתוח באיחור או מה היה משך האיסכמיה, ועוד. עד כאן האמור בכתב התביעה לעניין אי צירוף חוות דעת רפואית. בבקשה עצמה מפרטים המבקשים את הנסיבות והניסיונות לאיתור מומחה מטעמם, וכן צורף לבקשה תצהירה של עו"ד ליאת שולמן- רוקח שטיפלה מטעם התובעים באיתור מומחה רפואי. דיון 4. עו"ד שולמן-רוקח נחקרה על תצהירה, ולהלן אתייחס לדבריה. ראשית נסקור את התקנות העוסקות במצב בו תובע אינו מגיש חוות דעת רפואית, המשמעות הנובעת מכך ומה תרופתו, והפסיקה המתייחסת לכך. הכלל הינו כאמור, שעניין שברפואה יש להוכיח על ידי מומחה. כאן אנו עוסקים בתביעת נזיקין שאינה תובענה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, השתמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") קובעת: "רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות , התשל"א-1971 (להלן-חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

החלטה | 22/01/2012 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 8 | עמודים – 20

בש"א (נצרת) 3266/05- שירותי בריאות כללית נגד גבריאל שוורץ ואח

שמות השופטים: דיאנה סלע

  • 4) זאת ועוד, נפסק כי שלב מקדמי זה של ההליך אינו העיתוי המתאים להעלאת הטענה בדבר העברת נטל הראיה: " כשלעצמי ספק בעיני אם העברת נטל הראיה, יש בה כדי לפטור תובע מהוראת תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. כלל חוות הדעת של התובע היא שמקימה את עילת התביעה, ומכאן הצורך בהגשת חוות הדעת כבר בעת הגשת התביעה. . . זאת ועוד, השלב המקדמי של ההליך דכאן, אינו העיתוי להעלאת הטענה להעברת הנטל, ולמיצער, כדי להגיע למסקנה להעברת נטל הראיה, יש להניח תשתית ראייתית מקדימה, על מנת שיתמלא התנאי השלישי בסעיף 41 לפקודת הנזיקין" (ראה דברי כב' השו' עמית בת"א (חי') 379/99 סבע גמילה נ' מדינת ישראל , תק- מח 2004(2) 1329) 5) יתרה מכך, לחובת צירוף חוות דעת ע"פ תקנה 127 חשיבות מיוחדת בתביעות ברשלנות רפואית. בתביעות ברשלנות רפואית מוצב סימן שאלה לגבי מעמדם וכושרם המקצועי של רופאים ומוסדות רפואיים אשר חייהם ובריאותם של בני אדם תלויים יום אחר יום ביכולתם המקצועית. עצם הצבת סימן שאלה, יש בה כדי לפגוע באמון שרוחש הציבור לאנשי רפואה אלה. מן הצדק הוא איפוא לדרוש, כי הבא לטעון כנגדם טענה חמורה, כטענת רשלנות בדיני נפשות, לא יוכל לעשות זאת על ידי הפרחה סתמית של טענות, מבלי שיצביע לפחות על בסיס ראשוני לטענותיו. הגשת כתב תביעה בעניין של רשלנות רפואית, מבלי לצרף לכך חוות דעת רפואית תומכת, פגומה, איפוא, לא רק מבחינת הדין, אלא גם מבחינת הצדק. . . (ראה ת. א. 914/03 חזות שרלי ואח' (פורסם במאגר המשפטי- נבו)). לפיכך, אין מקום לפטור את המשיבה מצירוף חוו"ד רפואית מטעמה.

החלטה | 29/01/2006 | מחוזי – נצרת מאזכרים – 4 | עמודים – 4

ת"א (חיפה) 11870-10-20- מדינת ישראל נגד ד"ר אמין נפאע

שמות השופטים: טלי מירום

  • עוד מפנה המשיב לסעיף 11 להודעה לצד ג' מטעמו, בו פירט את סעיפי הרשלנות שייחס לבית החולים. בנוסף טען המשיב, כי ניתן להוכיח את הטענות כנגד המבקשת בחקירתו הנגדית של המומחה מטעם פלונית. לבסוף טען המשיב, כי כיוון שבית המשפט כבר מינה מומחה מטעמו, הרי שהבקשה הקדימה את זמנה. דיון והכרעה 13. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להיעתר לבקשה. 14. אכן, נפסק לא אחת, כי סילוק על הסף הינו סעד קיצוני ומרחיק לכת, הננקט במקרים נדירים בלבד, שכן יש בו משום פגיעה בזכות הגישה לערכאות, שהיא זכות יסודית בדין הישראלי. נפסק, כי רק במקרים צרים וחריגים יאות בית המשפט לנקוט בצעד כזה מבלי לדון במחלוקות לגופן, וזאת כאשר על סמך כתבי הטענות ברי כי אין לתובע סיכוי כלשהו, ולו סיכוי קלוש, להצליח בתביעתו (ראה בר"ע 59/81 ארדיטי ואח' נ' ארדיטי, פ"ד לה(2) 811 ; ע"א 796/89 עז' המנוח חסיד ז"ל ואח' נ' עז' המנוח וכט ז"ל ואח', פ"ד מה(5) 558 ); אלא שבמקרה דנא מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים סילוק ההודעה לצד ג' על הסף. 15. הלכה פסוקה היא, כי – 5 "אחריות בגין רשלנות רפואית – כבכל מקרה של רשלנות – הינה אחריות תלוית אשם. באין חריגה מסטנדרט התנהגות סביר, לא ניתן לחייב רופא באחריות, אפילו הטיפול שבו נקט, הוא שהביא בסופו של יום לנזק שממנו סובל הניזוק ואולם, עצם קיומו של נזק, אין בו כדי להעיד בהכרח על קיומו של אשם" (ע"א 8693/08 יצחק הרמן נ' ד"ר עמוס שטרנברג ). 16. עוד נפסק, כי טענה להתרשלות רפואית הינה עניין שברפואה הדורש ראיה, ולא ניתן להוכיחו אלא באמצעות חוות דעת רפואית: "הוכחת רשלנות מצד המשיבות בנסיבות המקרה מותנית בהגשת חוות דעת רפואיות בעניינים רפואיות – חוות דעת אשר יהיה בהן לבסס רשלנות כזו ללא חוות דעת כזו ייבצר מהמבקשת להוכיח את טענתה בדבר התרשלות רפואית מצד המשיבות או מי מהן" (בר"ע 6098/92 זכאי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(3) 651 בעמ' 654).

פסק דין | 01/04/2022 | שלום – חיפה מאזכרים – 0 | עמודים – 6

ת"א 1109-04- ראלב מנסור נגד אפרים ברכה

שמות השופטים: דליה גנות

  • הנתבעים מבהירים, כי נוכח אי הגשת חוות הדעת במשך שנים, נוהלה הגנתם על בסיס הידיעה, כי שלבי אינו עומד על טענתו בדבר קיומו של נזק רפואי בתחום הנפשי, דבר שהובילם להסכים להסדר הדיוני, על פיו תידון שאלת ההתיישנות בסופו של הדיון, והם אף נמנעו מאיסוף התיעוד הרפואי הנדרש לצורך בדיקת מצבו הנפשי של שלבי והמצאת חוות דעת נגדית. 12. עוד טוענים הנתבעים, כי אין להרשות לשלבי להגיש בשלב זה חוות דעת רפואית, שכן תביעתו התיישנה, וזאת טוענים הם למרות הסכמתם לביטול החלטתי בעניין התיישנות תביעתו של שלבי. תשובת שלבי 13. שלבי חוזר וטוען, כי הנתבעים היו מודעים לקיומו של נזק נפשי כתוצאה מהאירועים המפורטים בכתב התביעה, ואף ידעו, כי שלבי לא ויתר מעולם על זכותו להוכיח את נזקיו הנטענים באמצעות הגשת חוות דעת רפואית. דיון והכרעה 14. תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת בעל דין לצרף לתביעתו חוות דעת לצורך הוכחת עניין שברפואה, ומשכך אין חולק, כי היה על שלבי לצרף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, או להגיש בקשה לפוטרו מהגשתה מחמת חסרון כיס, או מכל סיבה אחרת, דבר שלא נעשה. לא זו אף זו. הנחת המוצא הינה, כי חוות הדעת הרפואית, במקרים בהם היא נדרשת מקימה את עילת התביעה ומהווה כמעין "מסננת" ראשונית למניעת הגשת תביעות סרק בלתי מבוססות, והפועל היוצא הוא, שהגשת תביעות נזיקין בעילה של רשלנות ללא חוות דעת מעלה ספק באשר לרצינותה של התביעה, או באשר ליכולתו של התובע להוכיח את תביעתו. 15. אחת מהטענות המרכזיות, אשר בגינן מתנגדים המשיבים לצירוף חוות הדעת הרפואית לתובענה הינה, כי התביעה של שלבי התיישנה כבר במועד הגשתה.

החלטה | 15/07/2012 | מחוזי – תל אביב ממאזכרים – 1 | עמודים – 7

ת"ק (חדרה) 12071-11-19- ט ע נגד וגדי אבו עקל

שמות השופטים: רקפת סגל מוהר

  • מצוטט בע"א 2275/90 באמצעות בנין דור בע"מ נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 614 (1993)). 8 ג. זאת ועוד, סעיף 17 לחוק זכויות החולה תשנ"ו-1996 מחייב עריכת רשומה רפואית על ידי כל מטפל וכבר נקבע לא פעם כי יש לראות בהיעדר רישום מספיק, ככזה המעיד על התנהגות רשלנית. בעניין זה נפסק שהפרת החובה גוררת בעקבותיה את העברת נטל השכנוע אל כתפי המטפל, להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת בין הצדדים, שאילו מצוי היה בפנינו הרישום הרפואי החסר, ניתן היה לבררן: ". . . מקום שצריך לעשות רישום רפואי שכזה אך הרישום לא נעשה ולמחדל זה לא ניתן הסבר מניח את הדעת, יועבר נטל ההוכחה בדבר העובדות השנויות במחלוקת ושיכלו להתבהר מתוך הרישום אל כתפי הרופא או המוסד, שבמסגרתו ניתנו השירותים הרפואיים" (ע"א 612/78 פאר נ' קופר , בעמ' 724. בהסכמה בע"א 58/82 קנטור נ' מוסייב , בעמ' 259-260). וכן: "חובת התיעוד משרתת הן את ההליך הרפואי, הן את ההליך המשפטי והן את זכויות המטופל, ובבסיסה עומד הצורך לאפשר טיפול טוב יותר למטופל על ידי מעקב צמוד אחר הטיפולים שניתנים לו" (ר' ע"א 8146/13 ג'ושה נ' בית החולים אלדאני;ע"א 8842/08 עזבון המנוח לב ארי, ז"ל נ' ד"ר סרנת ועוד). ד. הוכחת טענה בדבר רשלנות רפואית טעונה הגשת חוות דעת רפואית שתתמוך בה. התובעת לא עשתה כן, ככל הנראה בשל בחירתה במסלול של תביעה קטנה ולא במסלול הנכון יותר למקרים מעין אלה, של תביעה אזרחית רגילה, ואולם היא תמכה טענותיה באמצעות תכניות טיפול והצעות לשיקום הפה שקיבלה מרופאים אחרים לאחר שטופלה על ידי נתבע 1, בעוד שהוא אשר אמור היה להוכיח באמצעות רשומה רפואית כי טיפל בה כנדרש, לא עשה כן.

פסק דין | 01/06/2021 | תביעות קטנות – חדרה מאזכרים – 1 |עמודים – 9

ת"א (באר שבע) 50014-01-19- פלונית נגד המרכז הרפואי ע"ש שיבא

שמות השופטים: יעל ייטב

  • מבוא 1. התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעים בגין רשלנות רפואית. במסגרת ההליך הגישו הצדדים מספר חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמם, בתחומים שונים. לאור הפערים בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, ניתנה לצדדים האפשרות להתייחס לכוונת בית המשפט למנות מומחה מטעמו. 2. התובעת התנגדה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בעוד שהנתבעת הותירה את הסוגייה להכרעת בית המשפט. 3. תמצית טענתה של התובעת היא כי בניגוד לתביעות רגילות המוגשות בגין נזקי גוף, תביעות בגין רשלנות רפואית הן בגדר 'מטריה' מיוחדת, שכן מומחה בית המשפט מתבקש בחוות דעתו להטיל בעמיתו 'אות קין' של רשלן, ועל כן ייטה המומחה מטעם בית המשפט, גם באופן בלתי מודע, להגן על עמיתו. חשש מהטייה זו קיים על אחת כמה וכמה כאשר הגוף הנתבע הוא מוסד רפואי ציבורי גדול, קל וחומר כאשר מדובר במדינת ישראל ובמשרד הבריאות, שהינם גם הגוף המפקח, המעניק רישיונות והמתקין תקנות. 4. התובעת הפנתה בתגובתה לפסיקה ולספרות, בין היתר לפסק דינו של כב' השופט ח' כהן בע"א 219/79 ד"ר ירמלוביץ' נ' חובב, פ"ד לה (3) 766, 783 (1980), ולפסק דינו של כב' השופט צ' זילברטל ברע"א 2104/12 פלונית נ' מדינת ישראל (מיום 1.5.2012 ). 2 5. לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים ואת חוות דעת המומחים מטעמם מצאתי שיש למנות מומחה בתחום הנוירוכירורגיה. המסגרת החוקית 6. ההלכה הפסוקה עמדה לא אחת על החשיבות במינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט גם בתביעות בגין רשלנות רפואית. כב' השופט ס' ג'ובראן (בהסכמת כב' השופטים מ' נאור (כתוארה אז) וד' חשין)) עמד על חשיבות מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרשלנות הרפואית, כ'גורם נטרלי' ו'כמתווך בין עולם הרפואה לעולם המשפט' עוד בע"א 916/05 כדר נ' הרישנו (מיום 28.11.2007 ) (להלן- "פרשת הרישנו")- בית משפט זה חזר והדגיש לא פעם את חשיבות מינויו של מומחה מטעם בית המשפט.

החלטה | 12/07/2022 | מחוזי – באר שבע מאזכרים – 0 |עמודים – 8

ת"א (כפר סבא) 2932-06-15- פלוני נגד ט.ר.מ- טיפול רפואי מיידי (טרמ) בעמ

שמות השופטים: רחל קרלינסקי

  • גם מומחה ההגנה הרחיב את האמור בחוות דעתו, והוסיף קביעה עובדתית על פיה ביום הראשון של הקרע בעצב לא ניתן לדעת בוודאות באם אכן התחושה היא אחרת. לעומת זאת ביום למחרת כבר היו ניכרים סימנים של פגיעה עצבית כי לדבריו "לוקח קצת זמן" (עמ 126 לפר') דיון האחריות 8 22. הפסיקה דנה רבות בהגדרתה של רשלנות רפואית ובע"א 7276/18 עזבון המנוחה פלונית נ' מדינת ישראל ( 2.3.21 ) נאמר: "רשלנות רפואית מוגדרת במחוזותינו, מאז ומעולם, כסטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות אשר התפתחו בגדרן של דיסציפלינות רפואיות שונות ואשר קובעות מהו הטיפול הרפואי הנכון והמועיל למטופל בהתבסס על שקילתם של הסיכויים מול הסיכונים. . . . במסגרת זו, רופא או בית חולים ייחשב לרשלן רק כאשר הוא אינו מונע נזק למטופל שאותו ניתן למנוע באמצעים רפואיים מוכרים ומקובלים, שעלותם, לפי הדעה הרפואית המקובלת, פחותה מתוחלת הנזק. " עוד נקבע כי ביה"ח או הרופא חייב לנקוט בכל אמצעי רפואי ולוגיסטי בגבולות של סבירות, הגיון ושכל ישר. 23. שני מומחי הצדדים הסכימו באשר לתפקידה של הנתבעת במרחב הטיפול הרפואי בקהילה. מומחה התביעה הסביר (עמ' 5 לפר'): "התפקיד של טר"ם בקהילה זה לתת מענה ראשוני, לזהות חומרה או אחרת של המצב הרפואי ובהתאם לכך להמשיך בטיפול או שמרני או להפנות לבי"ח. " מומחה הנתבעת הדגיש את משמעות ראשי התיבות- טיפול רפואי מידי וקבע כי הנתבעת העניקה לתובע את הטיפול המידי, המקובל והסביר בנסיבות לרבות הפניית התובע להמשך טיפול בקופת חולים. המחלוקת התפלגה בשאלה מהו היקף טיפול ראשוני כנ"ל והאם הנתבעת התרשלה בביצועו. 24. ממכלול הראיות עולה הרושם שהטיפול של רופא הנתבעת היה מקצועי וכלל את ביצוע הבדיקות הסבירות שהיה עליו לבצע בעת הרלבנטית.פסק דין | 28/08/2022 | שלום – כפר סבא מאזכרים – 0 |עמודים – 15 

ת"א (חיפה) 28452-09-14- פלונית נגד מרכז רפואי העמק עפולה

שמות השופטים: ר למלשטריך לטר

" 5.3 על מנת שבית משפט יפתור תובע מהגשת חוות דעת רפואית בתביעה לנזק כתוצאה מרשלנות רפואית נטענת, דרושות נסיבות מיוחדות ומשכנעות במיוחד. ראשית, המתווה החוקי דורש צירוף חוות דעת, זאת בשונה מתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 שם סמכות המינוי של מומחה רפואי ניתנת מלכתחילה לבית המשפט. שנית, אי צירוף חוות הדעת על ידי התובע והשלמתה ביוזמת בית המשפט יכולה להיראות כמתן סיוע לתובע מצד בית המשפט. וראו את האמור בע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון המנוח שלמה אייזנבך ז"ל ( 08.05.2012 ): 4 "אי צירוף חוות דעת על-ידי התובע והשלמת החסר על-ידי בית המשפט עלולים להיראות כמתן סיוע לתובע מצד בית המשפט. יש לזכור כי הוראות אלו מהוות חריג לשיטה האדברסרית הנוהגת במשפטנו, לפיה על בעל דין להביא את ראיותיו לשם ביסוס תביעתו או הגנתו: "בשיטת משפטנו האדברסרית בה נושא כל אחד מבעלי הדין בנטל ההוכחה לצדקת טענותיו, חוות דעת של מומחה המוגשת מטעמו מהווה חלק מראיותיו של אותו הצד" (בג"ץ 9198/02 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (, 2.10.2008 ), פסקה 4 לחוות דעתו של השופט י' אלון). זאת, מתוך תפישה כי "מתן ריבונות לצדדים בהבאת ראיות תורמת, ככלל, בדרך הטובה ביותר, לגילוי האמת" (ע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל (, 5.3.09 ), חוות דעתו של השופט (כתארו אז) א' ריבלין). בעניין הנ"ל אף עמד השופט א' ריבלין על הבעייתיות הנלווית בכל מקרה למינוי מומחה מטעם בית משפט, משום שמהלך זה עשוי " . . . ליצור נטיה מוגזמת להסתמכות על אותו מומחה ולהביא את הצדדים ובית-המשפט לכלל התנערות ממקדמי הזהירות שיש לנקוט בהם כלפי כל עדות, ועדות המומחה בכלל זה".החלטה | 11/09/2016 | מחוזי – חיפה מאזכרים – 1 |עמודים – 6

בש"א (תל-אביב-יפו) 171514/07- חוה גלבוע נגד מיכאל איגר ואח

שמות השופטים: ארנה לוי

מן הצדק הוא, איפוא, לדרוש, כי הבא לטעון כנגדם טענה חמורה, כטענת רשלנות בדיני נפשות, לא יוכל לעשות זאת על ידי הפרחה סתמית של טענות, מבלי שיצביע לפחות על בסיס ראשוני לטענותיו. הגשת כתב תביעה בעניין של רשלנות רפואית, מבלי לצרף לכך חוות דעת רפואית תומכת, פגומה, איפוא, לא רק מבחינת הדין אלא גם מבחינת הצדק". ראה ת"א (חי) 914/03 חזות שירלי ואח' נ' פרופ' שוחט ואח' ( 14.1.05 ) המפנה לת"א (י-ם) 62/89. 19. הטענות המופנות כנגד הצד השלישי, רופאת עור, הן טענות של רשלנות מקצועית. מדובר בטענות שכולן טענות שברפואה. הטענות אינן מוסכמות אלא שנויות במחלוקת. על הנתבע להוכיח טענות אלו. הדרך היחידה בה יוכל לעמוד בנטל להוכיח טענותיו היא באמצעות חוות דעת רפואית, כמצוות תקנה 127. בהעדר חוות דעת – עילת התביעה לא קמה וההודעה לצד השלישי אינה מראה עילת תביעה. 20. אכן, על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בטרם ימחוק תביעה, או הודעה לצד שלישי, על הסף. אכן, אין מדובר באמצעי שננקט כדבר של מה בכך. יש לבחון אם קיים סיכוי, ולו קלוש, להוכיח התביעה. בענייננו, כאמור, מקום לא קמה עילת תביעה בשל העדר חוות דעת רפואית ומקום בו מדובר בעילה שכל כולה טענות שברפואה, איני מוצאת מקום לאפשר המשך ניהולו של הליך סרק, חסר סיכוי כלשהו. עוד אציין כי איני סבורה כי יגרם לנתבע נזק בלתי סביר אם ההודעה לצד השלישי תימחק, שהרי תמיד יוכל להגיש תביעתו באופן נפרד, כנגד מי שימצא לנכון, אם וכאשר ישיג חוות דעת. הנתבע בחר להתנהל בניגוד לסדרי הדין ואינו יכול לצפות לחסדי בית המשפט לעולמים, תוך ויתור בלתי סביר על זכויות יתר בעלי הדין. 21. אני מקבלת את בקשת הצד השלישי ומורה, אם כן, על מחיקת ההודעה לצד השלישי על הסף.

חקיקה רלוונטית

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 6. הגדרות

  •  "תביעה לפינוי מושכר" – תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית" – תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תובענה" – הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח ב הגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף" – למעט תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 87. מומחים מטעם בעלי הדין

  • 87. (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט. (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט. (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה. (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת. (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו. (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 87. מומחים מטעם בעלי הדין

  • 87. (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט. (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט. (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה. (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת. (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו. (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 6. הגדרות

  • נות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנ גרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי; "תובענה"-הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף"-לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף; "תצהיר"-ת צהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)

סעיף: 129. חוות דעת מומחה מטעם בעל דין בענין שאינו רפואי

  • 129. (א) רצה בעל דין להביא עדות בענין שבמומחיות, שאינו ענין שברפואה, לביסוס טענה מטענותיו, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו ענין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בענין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות – תוגש חוות הדעת לא יאוחר מתשעים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת. (ב) רצה בעל דין, שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (א), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו ענין – יגישה לבית המשפט לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בענין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות – תוגש חוות הדעת לא יאוחר משלושים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת. (ג) חוות דעת מומחה, זולת חוות הדעת לפי תקנות משנה (א) ו–(ב), לא יוגשו מטעם בעלי הדין, אלא באישור בית המשפט. (ד) הגיש בעל דין לבית המשפט חוות דעת בהתאם לתקנה זו, ימציא באותו מועד העתקים ממנה לכל שאר בעלי הדין. (ה) אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של שופט בקדם משפט לפי תקנה 143.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 6. הגדרות

  • או ניתן סעד זמני; "מנגנון חלופי ליישוב סכסוך"-דרך לפתרון הסכסוך בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט שהיא, בין השאר, גישור, בוררות וכיוצא באלה; "מסמך"-כל כתב לפי תקנות אלה, ובכלל זה החלטה והזמנת עד; "מסמך מהותי"-(נמחקה); "מספר זהות"-(1) לגבי יחיד-אם הוא תושב ישראל, מספר זה ותו במרשם האוכלוסין כמשמעותו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין; אם אינו תושב ישראל, שם המדינה שבה הוצא הדרכון ומספרו; באין אלה-פרטי זיהוי מספיקים אחרים, אם יש כאלה; (2) לגבי תאגיד-מספר הרישום שלו לפי הדין החל עליו; ואם הוא תאגיד זר, גם שם המדינה שבה הוא רשום; "מען"-כתובת של אדם לפי סעיפים 2(א)(11) ו–(11א ) לחוק מרשם האוכלוסין, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית-סימן זיהוי אחר, ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד, ואם מדובר בתאגיד, הכתובת הרשומה לפי הדין החל עליו ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד; "נכס"-מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, בין אם הגיע מועד מימושן ובין אם לאו; "עילת תביעה"-מסכת העובדות הנדרש ות כדי לזכות את התובע בקבלת הסעד שהוא מבקש; "ערובה"-הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט או מתן ערבות צד שלישי לרבות ערבות של מוסד פיננסי; "פקודת הראיות"-פקודת הראיות [נוסח משולב], התשל"א-1971; "פרטי התקשרות"-מספר טלפון, מספר פקסימילה אם יש וכתובת דואר אלקטרוני שאליה ניתן להמציא מסמך לפי תק נות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנ

תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ"ג-2022

סעיף: 58. הגדרות

  • בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה ילדים המועסק במשרה מלאה; "מלר"ד כללי"-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה המועסק במשרה מלאה; "נתוני תפעול"-הנתונים האלה: (1) מזהה מטופל (נתון מותמם); (2) סוג מזהה מטופל (תעודת זהות, דרכון, מזהה במוסד, אחר); (3) שנת לידה; (4) מגדר; (5) מספר מזהה ביקור; (6) קוד ותיאור של המלר"ד שבו נרשם המטופל בקבלתו במערכת המינהלית; (7) קוד ותיאור של האגף או יחידת מלר"ד מהמערכת הקלינית; (8) קוד ותיאור של החדר במלר"ד; (9) אופן ההגעה למלר"ד (לדוגמה: עצמאי, באמבולנס וכיוצא באלה); (10) קוד ותיאור הגורם המפנה; (11) קוד ותיאור הגורם המבטח (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית, צה"ל, אחר); (12) קוד ותיאור סיבת הפניה למלר"ד מהמערכת המינהלית; (13) קוד ותיאור התלונה העיקרית כפי שרשם הרופא מהמערכת הקלינית; (14) תאריך ושעת הקליטה במערכת המינהלית; (15) תאריך ושעת ביצוע טריאז' בעמדת ה טריאז' או לצד מיטת המטופל; (16) דרגת הדחיפות שנקבעה בטריאז' מ–1 עד 5; (17) תאריך ושעת ביצוע הבדיקה הרפואית הראשונית שביצע רופא או עוזר רופא או עמית רופא; (18) תאריך ושעת ההחלטה האחרונה של הרופא על אשפוז או שחרור או כל החלטה אחרת; (19) קוד ותיאור ההחלטה האחרונה של הרופא או עוזר הרופא או עמית רופא; (20)

תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל"ח-1978

סעיף: 10. ביטול האישור

  • 10. (א) התחלפה הבעלות על המרפאה המוכרת לביצוע הפסקות היריון תרופתיות וכירורגיות, ובמקרה שהבעלות היא בידי תאגיד – עם חילופם של למעלה ממחצית בעלי זכות ההצבעה בו, או התחלף מנהל המרפאה, בטל אישורה כמוסד רפואי מוכר בתום שלושים יום מעת החילופים; היו חילופים בבעלות – רשאי הרופא המחוזי לדחות את מועד ביטול האישור בשלושים יום נוספים. (ב) השר רשאי לבטל אישורה של מרפאה כמוסד רפואי מוכר אם נתקיים אחד מאלה: (1) בוצעו בה פעולות בניגוד לחוק, לתקנות אלה או לתנאי האישור; (2) לפי דין וחשבון שהגיש לו הממונה פסק להתקיים אחד התנאים המפורטים בתקנות 3 ו-4; (3) לא נמסר לממונה דיווח כנדרש בתקנה 9; (4) לא ניתן לממונה או למי שהסמיך בכתב לערוך בקורת במרפאה; (5) הוברר לו כי היתה רשלנות גסה בטיפול במרפאה. (ג) השר רשאי לבטל אישורו של בית חולים כמוסד רפואי מוכר אם נתקיים אחד מאלה: (1) בוצעו בו פעולות בניגוד לחוק או לתקנות אלה; (2) לפי דין וחשבון שהגיש לו הממונה פסק להתקיים התנאי שבתקנה 2; (3) לא ניתן לממונה או למי שהסמיך בכתב לערוך בקורת בבית החולים; (4) הוברר לו כי היתה רשלנות גסה בטיפול הכרוך בהפסקת הריון בבית החולים.

תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ"ג-2022

סעיף: 58. הגדרות

  • 58. בפרק זה-"הדמיה רפואית"-סימולציה רפואית; "טריאז'"-מיון ראשוני של הפונים למלר"ד ומתן דרגת דחיפות להמשך טיפול לפי מצבם הרפואי; "יעד 1-טריאז'"-קביעת דרגת דחיפות לטיפול רפואי בתוך 15 דקות מזמן רישום המטופל במשרד הקבלה; "יעד 2-בדיקה רפואית ראשונית"-ביצוע בדיקה רפואית ראשונית בתוך שעה מ זמן רישום המטופל בקבלה; את הבדיקה יבצע רופא, עוזר רופא במחלקה לרפואה דחופה בבית חולים, או עמית רופא; "יעד 3-זמן שהייה במלר"ד לפונים שהועברו לאשפוז"-קבלה במחלקות האשפוז בבית החולים בתוך 12 שעות מזמן הרישום במשרד הקבלה במלר"ד; מדד זה נוגע לפונים שהתאשפזו, וכולל מטופלים שדווחו בהשהיה בלא העברה מסודרת למחלקת השהיה ייעודית, אם קיימת בבית החולים; "יעד 4-זמן שהייה במלר"ד למשתחררים"-מספר המטופלים שלא אושפזו, ושוחררו ממשרד הקבלה במלר"ד בתוך 4 שעות מזמן רישום, למעט פונים שעזבו על דעת עצמם או נפטרו בעת הטיפול במלר"ד, וכולל מטופלים שד ווחו בהשהיה בלא העברה מסודרת למחלקת השהיה ייעודית, אם קיימת בבית החולים; "מחלקת השהיה ייעודית"-מחלקת אשפוז ייעודית לטווח קצר, שאליה מועברים מטופלים לצורך טיפול קצר מועד; "מלר"ד"-מחלקה לרפואה דחופה שהיא אחת מאלה: (1) מלר"ד ילדים; (2) מלר"ד כללי; "מלר"ד ילדים"-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה ילדים המועסק במשרה מלאה; "מלר"ד כללי"-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה המועסק במשרה מלאה; "נתוני תפעול"-הנתונים האלה: (1) מזהה מטופל (נתון מותמם); (2) סוג מזהה מטופל (תעודת זהות,

תקנות שירות המדינה (משמעת) (בקשות לשינוי שיעור המשכורת המשתלמת לעובד מושעה), תשל"ח-1978

סעיף: 6. ראיות

  • 6. (א) דיני הראיות אינם מחייבים בדיונים לפי תקנות אלה; אולם – (1) לא יוכחו הכנסותיו, נכסיו, הוצאותיו וחובותיו של פלוני על ידי תצהיר בלבד שיוגש על ידי המבקש או מטעמו; (2) לא יוכח אי-כושרו של המושעה לעבודה מתאימה מחמת מצב בריאותו אלא על ידי תעודה רפואית או חוות דעת של רופא כמשמעותם בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, או על ידי עדות רופא הניתנת בפני מי שדן בבקשה. (ב) מי שדן בבקשה רשאי בכל עת לדרוש מבעל דין להמציא לו ראיות נוספות להוכחת טענותיו כפי שיפרש בדרישתו, ובין השאר רשאי הוא לצוות על המושעה להתייצב לבדיקה רפואית בפני רופא בשירות המדינה ולהיבדק על ידיו כשיש חשיבות בדיון למצב בריאותו של המושעה, ורשאי הוא לעכב את הדיון בבקשת המושעה כל עוד לא התייצב ונבדק כאמור.

תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשע"ב-2011

סעיף: 2. הכנת חוות דעת

  • 2. (א) קיבל הממונה בקשה לחוות דעת מאת בית המשפט כאמור בסעיף 51ב לחוק, יזמן הממונה או מי מטעמו את הנאשם להתייצב במקום ובעת שיורה בהזמנה לשם אבחון ומיון, לרבות בדיקה רפואית ומבחני השמה והתאמה לנשיאת מאסר בעבודת שירות (להלן – ריאיון אבחון ומיון); ההזמנה תיערך לפי טופס 1 שבתוספת. (ב) לריאיון האבחון והמיון יביא עמו הנאשם את הטפסים המפורטים להלן מלאים וחתומים כנדרש: (1) חוות דעת של רופא מטפל ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת; (2) שאלון רפואי וכתב ויתור על סודיות רפואית ערוכים לפי טופס 3 שבתוספת; (3) דף קשר ובו פרטים ליצירת קשר עם המועמד ערוך לפי טופס 4 שבתוספת. (ג) אי–המצאת אישור הרופא המטפל לפי טופס 2 שבתוספת יכול שתביא לדחיית מועד ריאיון האבחון והמיון עד המצאתו של האישור האמור. (ד) בריאיון יסביר הממונה או מי מטעמו לנאשם את הכללים החלים על עובד השירות בעבודת השירות. (ה) הממונה או מי מטעמו רשאי, על פי שיקול דעתו, לפנות לגורמים המנויים בחוק לקבלת חוות דעת לעניין התאמת הנאשם לנשיאת מאסר בעבודת שירות; הפנייה תיערך לפי טופס 5 שבתוספת; המענה לפניית הממונה תיערך לפי טופס 6 שבתוספת. (ו) הממונה או מי מטעמו רשאי לפנות לגורמי טיפול לצורך קבלת מידע על הנאשם לצורך השמתו בעבודת שירות; הפנייה תיערך לפי טופס 7 שבתוספת. (ז) נמצא הנאשם מתאים לביצוע עבודת שירות, יבדוק הממונה לאחר עריכת ריאיון האבחון והמיון וקבלת המסמכים שדרש הממונה אם קיימת אפשרות השמה שלו בעבודת שירות, בהתחשב בתבחינים המנויים בסעיף 51ב(ב1)(2)(א) עד (ו) לחוק. (ח) הממונה ישלח לבית המשפט חוות דעת שתיערך לפי טופס 8 שבתוספת; בחוות דעתו יפרט הממונה: (1) האם הנאשם מתאים לנשיאת עונשו בעבודת שירות, ככל שאין יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם לרבות הנאשם עצמו, אם יועסק הנאשם בעבודת שירות; קביעה כי הנאשם אינו מתאים תתבסס על חוות דעת כאמור בסעיף 51ב(ב1)(1) לחוק; (2) ככל שקיימת אפשרות להשמת הנאשם בעבודת שירות, יציין הממונה את מקום עבודת השירות ואת מועד תחילת עבודת השירות; נמצא כי לא קיימת אפשרות כאמור, יציין הממונה כי לא קיימת אפשרות השמה ובשל איזה תבחין ויפרט את הפעולות שביצע לצורך איתור מקום מתאים.

תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח), התשס"ח-2007

סעיף: 11. תיעוד הטיפול ברשומה רפואית

  • 11. (א) מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות ברשומה רפואית כהגדרתה בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), יתעד הרופא האחראי ברשומה הרפואית גם התייעצויות שקיים עם המטפלים בחולה הנוטה למות ועם רופאים הנוגעים לעניין או מומחים, ובמידת האפשר עם רופאו האישי של החולה הנוטה למות, או בירור שערך עם רשויות מוסמכות, לרבות האפוטרופוס הכללי והרישום המרכזי של פסולי דין בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי העניין ולפי הצורה כדי לקבוע אם כשיר המטופל כאמור בסעיף 6 לחוק, לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי בו, מתוך הבנה, שיקול דעת ורצון חופשי. (ג) ברשומה הרפואית של מטופל שרופא אחראי קבע לגביו שהוא חולה הנוטה למות, יתועדו מהלך הדיון בקביעה כאמור, והנימוקים שהביאו לה, דרך בירור רצונו של החולה לפי סעיף 9 לחוק וכאמור בסעיפים 5 ו–14 לחוק; הטיפול הרפואי שהוחלט לתת לו, הנחיות מקדימות שנתן, הוראות מיופה כוח, וכל מידע רלוונטי אחר.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994

סעיף: 47. עונשין

  • 47. (א) מי שעשה ביודעין אחד מאלה, דינו-מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן-חוק העונשין), ואם הוא תאגיד-כפל הקנס האמור: (1) סירב לרשום תושב שביקש להירשם בקופת החולים, הגביל את הרישום או התנה אותו בתנאי או בתשלום כלשהו, בניגוד לאמור בסעיף 4(ג); (1א) ביקש ממועמד לעבודה פרטים לגבי זהות קופת החולים שאליה הוא שייך, בניגוד להוראות סעיף 4(ד)(1) או התנה עבודה בתנאי כלשהו הקשור להשתייכות לקופת חולים מסויימת, או חייב עובד להירשם בקופת חולים מסויימת, בניגוד להוראות סעיף 4(ד)(2); (2) גבה דמי ביטוח בריאות או כל תשלום אחר עבור שירותי הבריאות או עבור ביטוח משלים, שלא כפי שנקבע בסעיפים 7, 8 ו– 10, או בניגוד להוראות סעיף 13(ב)(1); (3) לא שילם דמי ביטוח בריאות עבור עובדו כפי שנקבע בסעיף 14(ב)(1); (4) קיבל כספים ממקורות המימון כאמור בסעיף 13 והשתמש בתקבולים למטרה שאינה אחת המטרות המפורטות בסעיף 20; (5) היה אחראי למתן שירותי בריאות לפי חוק זה ולא נתנם למי שזכאי להם לפי חוק זה או הפלה בין זכאים במתן שירותים כאמור; (5 א) החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי או שלט בתאגיד ייעודי, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 32ד(א); (5ב) העביר אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי, אם היה בכך כדי להביא להפרה של הוראות סעיף 32ד או של הוראות היתר לפי סעיף 32ד, או ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 32ד(ה); (6) לא מסר למנהל או למי שהמנהל הסמיכו לכך, ידיעה, מסמך או הסבר שברשותו אשר נדרש למסרם לפי סעיף 36; (7) לא מסר למוסד או למשרד הבריאות מידע שחייב למוסרו לפי סעיף 40; (8) לא שמר על סודיות מידע שהגיע אליו לפי חוק זה, עשה בו שימוש או גילה אותו לאחר שלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה; (9) לא ניהל חשבונות או רשומות, או לא קיים חובת הדיו

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)

סעיף: 127. חוות דעת רפואית

  • 127. רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 ((להלן – חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)

סעיף: 127. חוות דעת רפואית

  • 127. רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 ((להלן – חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

תקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), התשמ"ב – 1982

סעיף: 11. אישורים רפואיים

  • 11. (א) לתביעה לגימלה יצורף אישור רפואי המעיד, כי – (1) התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה הנמשכת יותר מ-30 ימים רצופים – אם עילת תביעתו היא שמתקיימים בו תנאים אלה; (2) החולה זקוק להשגחה תמידית תקופה של 45 ימים רצופים לפחות – אם עילת תביעתו היא שהוא מטפל בחולה כאמור. (ב) באישור רפואי כאמור בתקנת משנה (א) יצויין גם מועד תחילת המחלה ומהותה, משך הזמן שבו מתקיימים, עד למתן האישור, התנאים האמורים בפיסקאות (1) או (2) לתקנת משנה האמורה וכן משך הזמן המשוער שבו עלולים להמשיך ולהתקיים תנאים אלה. (ג) אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן: (1) לגבי חולים שהם חברי קופות חולים שהוסמכו כשירות רפואי לפי סעיף 89(א)(3) לחוק הביטוח – בידי רופא קופת החולים; (2) לגבי חולים שהם עובדיו של בית חולים שהוסמך כאמור כשירות רפואי – בידי רופא אותו בית החולים; (3) לגבי חולה אחר – בידי הרופא המטפל; (4) לגבי חולה המאושפז בבית חולים – גם בידי רופא בית-החולים. (ד) רופא מוסמך רשאי לדרוש, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים בכל ענין הקשור באישור הרפואי, והכל אם המידע דרוש לצורך מתן חוות דעתו בדבר מצב בריאותו וכושרו של התובע לעבוד, הצורך בהשגחה תמידית עליו ובדבר תקופת תוקפו של האישור הרפואי. (ה) בהחלטתו בתביעה, יביא פקיד תביעות בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך. (ו) בתקנה זו, "רופא מוסמך" – כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

אודות המחבר


עורכת דין ריקי בקבני

RDB עו"ד ריקי בקבני

לייעוץ מקצועי ללא עלות:


תחומי התעסקות:
משפחה
נוטריון
נזיקין
עבודה
רשלנות רפואית

לקוחות ממליצים:

"עד לפני הערעור לביטוח לאומי התמודדתי איתם לבד שהגיע הזמן לתת נכות לצמיתות ביטוח לאומי הוריד משמעותית את הנכות מהמחלה שלי בעזרת עוד ריקי הביטוח הלאומי החזיר את אחוז הנכות לשביעות רצוני תודה"

רונן ברוך אל- תיק נזיקין

שמי יורם, עו"ד בקבני מלווה ומכילה אותי כבר כמה שנים טובות מעבר להיות אמינה ומקצועית ברמה הגבוהה ביותר היא בן אדם לפני הכל יחס אנושי מהמעלה הראשונה.טופלתי דרכה בנושאים שונים ומגוונים והיא הוכיחה מקצועיות ונאמנות מלאה לאורך כל הדרך אני ממליץ עליה ומאחל לכל אדם אשר זקוק לעו"ד להגיע רק לשיחת הכירות איתה לא צריך יותר מזה בכדי להבין שאתה בידיים הכי טובות שרק ניתן.

יורם לב ארי

מאמרים נוספים:

עו"ד נוטריון בפתח תקווה

בעולם המשפטי המודרני, עו"ד נוטריון בפתח תקווה משחק תפקיד מרכזי במגוון רחב של הליכים משפטיים ואדמיניסטרטיביים. נוטריון הוא עורך דין בעל הסמכה מיוחדת מטעם משרד.. קרא עוד

יפוי כוח נוטריון בפ"ת

יפוי כוח נוטריוני - מדריך מקיף להבנת המסמך המשפטי החשובתשובה תמציתיתיפוי כוח נוטריוני הוא מסמך משפטי רשמי המאושר על ידי נוטריון, המסמיך אדם או גוף.. קרא עוד

ייפוי כוח נוטריון בפ"ת

ייפוי כוח נוטריוני - מדריך מקיף להבנת המסגרת המשפטית והדרישותהמסגרת הנורמטיביתעל פי סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976:"יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם.. קרא עוד
פרטים נוספים

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם