כל הזכויות שמורות ©
במציאות הישראלית העכשווית, עורכי דין לדיני עבודה בבני ברק מהווים גורם מפתח בהגנה על זכויות עובדים ומעסיקים כאחד. עיר התורה והחסידות ידועה גם כמרכז עסקי משמעותי, המאופיין בשוק עבודה ייחודי המשלב מגזרים שונים ומגוונים. מאמר זה יספק לכם מידע מקיף אודות שירותי עורכי דין בתחום דיני העבודה בבני ברק, תוך התמקדות בסוגיות המשפטיות הרלוונטיות והשיקולים החשובים בבחירת עורך דין מתאים.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוא הערכאה המוסמכת לדון בסכסוכי עבודה הקשורים לאזור בני ברק. בערכאת ערעור משמש בית הדין הארצי לעבודה. הבנת מערכת זו חיונית לכל מי שמתמודד עם סוגיות בתחום דיני העבודה באזור.
פסיקה עדכנית (מספר תיק: 64269-08-23) הבהירה את סוגיית הסמכות המקומית: "תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי מקום השיפוט בתובענות… יהא ב'בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה'". עבור תושבי בני ברק ועובדים בה, משמעות הדבר היא שסכסוכי עבודה ידונו לרוב בבית הדין האזורי בתל אביב.
פסק דין מרכזי (תיק 70918-02-19) שניתן בקשר לעסק באזור בני ברק, הדגיש את חשיבותה של שמירה על זכויות העובדים ואת הצורך בתיעוד מסודר של תנאי העבודה. עורכי דין לדיני עבודה בבני ברק מסייעים לעובדים לוודא כי זכויותיהם נשמרות בהתאם לחוק.
בפסיקה נוספת (תיק 20944-04-12) קבע בית הדין כי יש לבחון את מהות היחסים בפועל ולא רק את ההגדרה הפורמלית של יחסי העבודה. קביעה זו משמעותית במיוחד במקרים של עובדי קבלן, פרילנסרים וסוגי העסקה לא שגרתיים הנפוצים גם בבני ברק.
בבחירת עורך דין לדיני עבודה בבני ברק, יש לשים דגש על:
מעבר למומחיות המקצועית, חשוב לבחון:
עורכי דין לדיני עבודה בבני ברק מטפלים במגוון סכסוכים, כגון:
תחום חשוב נוסף הוא הבטחת מימוש הזכויות הסוציאליות:
שירות משמעותי הוא ליווי בנושא הסכמי עבודה:
שוק העבודה בבני ברק מתאפיין במגוון רחב של מעסיקים – ממוסדות תורניים גדולים ועד עסקים פרטיים קטנים. היכרות עם המאפיינים הייחודיים של שוק העבודה המקומי מאפשרת לעורכי דין לדיני עבודה בבני ברק להציע ייעוץ מותאם ואפקטיבי.
הפסיקה העדכנית בבתי הדין לעבודה מצביעה על מגמה ברורה של הגנה על זכויות עובדים, לצד הכרה בצרכים הלגיטימיים של המעסיקים. עורך דין מנוסה יסייע לכם לנווט במורכבות זו תוך שמירה על האינטרסים שלכם.
עורכי דין לדיני עבודה בבני ברק ממלאים תפקיד חיוני בהגנה על זכויות עובדים ומעסיקים כאחד. בחירת עורך דין בעל מומחיות ספציפית בתחום דיני העבודה, ניסיון בבתי הדין הרלוונטיים והיכרות עם המאפיינים הייחודיים של שוק העבודה בבני ברק, תסייע לכם להשיג את התוצאות המיטביות בכל סוגייה משפטית בתחום.
בין אם אתם עובדים המבקשים להגן על זכויותיכם או מעסיקים המעוניינים לפעול בהתאם לחוק תוך שמירה על האינטרסים העסקיים שלכם, ייעוץ מקצועי מעורך דין מנוסה בתחום דיני העבודה הוא צעד חיוני להצלחה.
מתי כדאי לפנות לעורך דין לדיני עבודה?
מומלץ לפנות בהקדם האפשרי כאשר מתעוררת בעיה, אך רצוי להתייעץ גם לפני חתימה על הסכמי עבודה משמעותיים.
כמה עולה ייעוץ משפטי בתחום דיני עבודה?
התעריפים משתנים בהתאם לסוג השירות, מורכבות המקרה וניסיון עורך הדין. רבים מציעים פגישת ייעוץ ראשונית בחינם או בעלות מופחתת.
האם יש מגבלת זמן להגשת תביעה בדיני עבודה?
כן, קיימות תקופות התיישנות שונות בהתאם לסוג התביעה. לרוב מדובר בשבע שנים לתביעות שכר, אך חשוב להתייעץ עם עורך דין בהקדם.
סע (תל אביב) 20944-04-12- ישראל בכר נגד מוסדות אור דוד בני ברק
שמות השופטים: אורן שגב,בנימין זוהר,שאול שני
מר מזוז, מנהל הנתבעת, הוא שקיבל עובדים לעבודה, קבע את שכרם, קיבל החלטות לגבי תפקידם, דאג לתקציב להפעלת תלמוד התורה, קבע את סדרי העבודה וכיו"ב. כפי שהעיד התובע בעניין: "במשך כל תקופת העסקתי הייתי מועסק ע"י הנתבעת, קבלני המשנה שלו ששילמו את השלמת השכר היו פעם מעין החינוך התורני ופעם עיריית בני ברק כאשר המעסיק של ב- ה' הידיעה היה מר מזוז מטעם הנתבעת. כל הסיכומים היו איתו אישית בע"פ. כל ניסיון שלי להעלות על כתב את תנאי העסקתי עלו בתוהו". 14. הנתבעת היא אף זו שחתומה על מכתב הפיטורים שהוצא לתובע בסוף תקופת עבודתו השנייה. אנו דוחים את טענת הנתבעת, אשר לא הוכחה, לפיה המכתב נכתב "בטעות" נוכח הטעייתו של מר מזוז על ידי התובע. 15. לכך יש להוסיף, כי אין חולק כי הנתבעת אף השתתפה בתשלום שכרו של התובע, במידת הצורך, וכפי שהעיד מר מזוז: "במידה והיה צורך אנו השלמנו". אין אנו מקבלים את עדותו של מר מזוז לפיה השכר אותו השלימה הנתבעת לתובע "לא היו בגדר תנאי עובד מעביד". מר מזוז לא הציג כל הסבר שיהיה בו כדי להלום מדוע הנתבעת שילמה לתובע חלק משכר העבודה ואף את פיצויי פיטורים. 4 16. מעדותו של מר מזוז עולה כי הנתבעת קיבלה "שעות עבודה" עבור תפקידים שונים והיא חילקה אותם בין העובדים השונים כראות עיניה, ללא כפיפות לגוף אחר כלשהו. עוד עולה, כי על אף שהעירייה נתנה אישור לשעות עבודה לתפקיד סייע, בפועל הועסק התובע גם כמזכיר וגם כמורה לאנגלית, זאת, בהתאם לשיבוץ עליו החליטה הנתבעת ובהתאם לצרכיה. 17. עיון בחומר שהוצג בפנינו מעלה כי למעט הפקת תלושי שכר, לא נמצאו סממנים נוספים המעידים כי מעיין החינוך או עיריית בני ברק הינן מעסיקותיו של התובע. בהעדר סממנים נוספים , העובדה כי גופים אלו תקצבו בשיעור כזה או אחר את פעילותה של העמותה ומתקציב זה שולם שכרו של התובע, אינה מעידה על כך כי הן היו מעסיקותיו בפועל.
פסק דין |04/10/2014 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 70918-02-19- עומר מוחמד עבדאללה בני גאבר נגד אולמי ויזניץ
שמות השופטים: עידית איצקוביץ,גבריאל נבו עובדים,יצחק קוגמן מעסיקים
8 ב"כ הנתבע התייחס בסיכומים לנתבע 1, שנמצא לגביו מספר תאגיד ורישום עסק בעיריית בני ברק. אולם, מהרגע שתביעה כנגדו נמחקה, אין לראות בו כמעסיק של התובעים. 9. לסיכום לאחר שבחנו את כלל הראיות שהוגשו בהליך, אנו בדעה כי לא הוכיחו התובעים, שהנטל הראיתי מוטל על כתפיהם, שהתקיימו יחסי עובד – מעסיק עם הנתבעים או מי מהם. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח שעבדו אצל הנתבעים, או מי מהם, בתקופות הנטענות. משכך, אין רלוונטיות לסעדים הנדרשים בתביעה, שדינה להידחות. לאור האמור, התביעה נדחית במלואה. נוכח התנהלותם של הנתבעים, שלא הייתה תקינה (בלשון המעטה), אין צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו. 10. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.
פסק דין |04/09/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (נצרת) 64269-08-23- חוסאם שמאלי נגד ש. א. אנטקוביץ השקעות בעמ
שמות השופטים: מירב ניר שלו
כן נטען כי בתביעות רבות הכירה הנתבעת במסגרת כתבי ההגנה אשר הוגשו מטעמה, בסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת לדון בתביעות. נטען כי הסיבה לשינוי הרישום במשרד המשפטים, הינה ריבוי התביעות אשר הוגשו כנגד הנתבעת לאחרונה. 5. בתשובותיה לתגובת התובע (בהתאם להחלטות שניתנו), טענה הנתבעת כי גם עובר לשינוי מענה הרשום של הנתבעת לרעננה, היה מענה הרשום של הנתבעת בעיר תל אביב. הנתבעת צירפה לתשובתה אישור מרשות התאגידים על עדכון מענה הרשמי בתל אביב, ביום 11.5.2022 . נטען כי מדובר במקור הנורמטיבי לאיתור כתובתה של הנתבעת וכי הכתובת המופיעה באתר האינטרנט באזור התעשייה ברקן הוא לצורך הנוחות בלבד. כן נטען כי התביעה הוגשה בבית הדין בנצרת רק בשל נוחות ב"כ התובע וכי כלל הנתונים מלמדים על כך כי המקום המועדף לדיון בתביעה, הינו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. אשר ליתר התביעות המתנהלות בבית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל – נצרת ואשר לא הוגשה במסגרתן בקשה למחיקה בשל חוסר סמכות מקומית, נטען כי הסמכות המקומית הוכחשה בכתב ההגנה. כמו כן, צורף לתשובת הנתבעת הסכם התקשרות עם מי שנטען בכתב ההגנה שהיתה המעסיקה של התובע, ממנו עולה כי כתובתה ב"אזור". 6. בהמשך, ועל אף הפניית בית הדין את התובע למסמכים אשר צורפו מטעם הנתבעת באשר למען משרדה הרשום (החלטה מיום 8.4.2024 ), הודיע התובע כי הוא נותר בעמדתו כי אין מקום להעביר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כשהוא חוזר על נימוקיו. בנוסף נטען כי במהלך מסירת כתבי התביעה עלה כי מדובר בביתו הפרטי של בעל המניות של הנתבעת, וכי "אין שם שום משרד". בית הדין התבקש "לשקול היטב את העניין בטרם הכרעתו". 7. ובכן, תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי מקום השיפוט בתובענות מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".
החלטה |30/04/2024 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
בג"צ 5168/93- שמואל מור נגד 1. בית הדין הארצי לעבודה
שמות השופטים: א ברקא גולדברג,צ א טל
וכך אמר השופט ברק בבג"צ 239/83 מילפלדר ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד מא (2) 210, 220: "האוטונומיה, הניתנת לבתי הדין השונים, כגון בית הדין הארצי לעבודה, היא מעצם טבעה חלקית, וההתחשבות במומחיות של בתי דין אלה, עם כל חשיבותה, היא במהותה מוגבלת. על כן, אם לאחר מתן משקל ראוי לעמדת בית הדין הארצי לעבודה, סבור עדיין בית המשפט הגבוה לצדק, כי בית הדין הארצי לעבודה טעה וכי פירושו של בית המשפט הגבוה לצדק הוא הפירוש הראוי, על בית המשפט הגבוה לצדק ליתן את פירושו שלו. " (וראה עוד בבג"צ 932/91 קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד מו (2) 430, 438). על כן, לאחר שנדון בשאלות לגופן, אם מסקנתנו תהיה שונה מזו של בית הדין הארצי, יהיה עלינו לבחון האם המקרה שלפנינו הוא מן המקרים שראוי שנתערב בהם. 2. עובד, קבלן עצמאי מי הוא "עובד", היא שאלה מורכבת וסבוכה ודעות רבות בה. קל להגדיר דבר שהוא עצמו אינו אלא יציר ההגדרה. קשה מאד להגדיר תופעה מורכבת הקיימת בזכות עצמה שאין קיומה תלוי בהגדרה. כל שכן אם באנו להגדיר מצבים שונים בתחום יחסי העבודה, אשר, כדברי השופט ויתקון, "אין קץ לרב-גווניותם", ואשר לגביהם "המבחנים אינם מבחינים וההגדרות אינן מגדירות" (ע"א 454/71, ע"א 458/71, יהושע ולנסי נגד פיוניר קונקריט (ישראל) בע"מ, כ"ו (2) 322, 324 – ו'). וכבר נילאו כל חכמי לב למצוא את אבן הבוחן שעל פיה ייקבע מעמדו של אדם "כעובד" או "כעצמאי", ושתתאים לכל המצבים הדינמיים. "entirely new kinds of work-relations are emerging – for example in response to the explosion in information technology and to the increasing tendency for businesses to devolve specialized functions to individual or corporate service-providers )see further cordova )1986(; rodgers rodgers )1989(; di martino wirth .
פסק דין |16/11/1996 |בית המשפט העליון
בג"צ 105/87- האוניברסיטה העברית נגד בית הדין הארצי
שמות השופטים: מ שמגר,ש נתניהו,ח אריאל
" (עמ' 693) עורך-דין טרלו המלומד, בא-כח המרצים, ביקש להביא לפנינו אמות מבחן לענין התערבות בית משפט זה בפסיקת בית הדין הארצי. עיקרן דומות למה שנקבע בענין חטיב הנ"ל. עורך-דין טרלו סבר גם כי מן הראוי שבית המשפט יצמצם התערבותו בפסיקת בית-הדין הארצי בענינים הנוגעים לדיני העבודה הספציפיים בלבד וכי בית משפט זה לא יכנס לבדיקה מחודשת של העובדות כפי שנקבעו בבית הדין. אף בענין מילפלדר המרחיב יותר את התערבות בית משפט זה בענינים אלה (בג"צ 239/83 הנ"ל) נאמר (על ידי כבוד השופט ברק) (וראה גם מאמרו: "בית המשפט הגבוה לצדק ובית הדין לעבודה – הארה מנקודת מבטה של תורת המשפט" – ספר ברניב 1987): "בית הדין הארצי לעבודה הינו ערכאה שיפוטית, שהמחוקק הקים במיוחד כדי לפתח את דיני העבודה ולהפעילם וזו ערכאה מיוחדת, המתמחה בדין העבודה. על כן שוקל בית המשפט הגבוה לצדק בכובד ראש את עמדתו של בית הדין לעבודה בענייני עבודה, ולא פעם הוא מוכן להשתכנע מתפיסתו של בית הדין לעבודה, חרף העובדה שתפיסתו שלו היתה מלכתחילה שונה" (שם, פ"ד ע"א (210 ,(2 בעמ' 220). 10. אף שדי לדחות את הטענות על פי הלכת חטיב, ארשה לעצמי לציין כי לגבי דידי ניתן היה עוד לצמצם יותר את התערבות בית המשפט הגבוה לצדק בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה, בהתחשב בכל אותם הנימוקים שהובאו בפסיקה ובמיוחד בהתחשב בכך שעל בתי הדין לעבודה לפתח בעצמם את הדינים הספציפיים הקשורים ביחסי עבודה. עצם העובדה שבתי דין אלה עלולים בתהליך פיתוח ההלכות האמורות לטעות, אף טעות מהותית, אין לראות בכך, קיום תנאי המצדיק התערבות מבחינה זו; ניתן לסמוך או צריך לסמוך על בית הדין הארצי לעבודה כי במהלך פיתוח ההלכות, הוא גם יתקן את עצמו, אם אמנם יהיה צורך בכך; אין הדבר מחייב, בהכרח, את בית המשפט הגבוה לצדק להתערב במהלך התפתחות זו של ההלכה על ידו (גם אם יתקיים התנאי השני).
פסק דין |21/09/1988 |בית המשפט העליון
5666/03 בגצ- 1. עמותת קו לעובד נגד 1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,א א לוי,א גרוניס,מ נאור,ע ארבל,ס גובראן,א חיות
ההליכים בבתי-הדין האזוריים 2. לבתי הדין האזוריים לעבודה הוגשו תביעות על-ידי העובדים הפלסטינים, אשר הועסקו בשטחים המוחזקים אצל מעבידים שונים: המועצה המקומית גבעת זאב, חברת אביר תעשיות טקסטיל בע"מ, ניתוב חברה לניהול ופיתוח בע"מ, חברת י. צרפתי שרותי רכב בע"מ, וחברת אקווה פרינט, גוונים טכנולוגיים בע"מ (להלן: המעבידים). התובעים ביקשו כי ישולמו להם שכר מינימום, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות, הכל בהתאם לדין העבודה הישראלי. השאלה המרכזית שעמדה בפני בתי-הדין נגעה, כאמור, לזיהויו של משפט העבודה החל במערכת יחסי עבודה בין עובדים פלסטינים תושבי השטחים המוחזקים לבין מעבידים ישראלים, כאשר מקום העבודה הוא "המובלעות הישראליות" בשטחים. על יסוד כוונת הצדדים וציפייתם, על בסיס ניתוח הדין שאליו מובילות מירב הזיקות של החוזה, וכן בהתייחס למאפייניו המיוחדים של משפט העבודה המתנקזים אל תוך החוזה באמצעות תקנת הציבור, הגיעו בתי-הדין האזוריים לעבודה למסקנה כי במקרים האמורים יש להחיל על התובעים את הדין הישראלי, ולא את דין האזור. על קביעה זו השיגו המעבידים בפני בית-הדין הארצי לעבודה. פסק דינו של בית-הדין הארצי 3. בבואו לבחון מהו הדין החל על חוזי ההעסקה הנדונים, התייחס בית-הדין הארצי לשאלת הדין החל באזור ולכללי ברירת הדין ביחס לחוזים אשר הצדדים להם משתייכים לשיטות משפט שונות. בית-הדין קבע שככלל, בהיעדר זיקות חזקות הקושרות את החוזה לדין מקום אחר, יחול על חוזה ההעסקה הדין החל במקום ביצוע העבודה. כנקודת מוצא התייחס בית-הדין להוראת סעיף 2 למנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט (אזור הגדה המערבית) (מס' 2), תשכ"ז 1967 (להלן: המנשר), שלשונו: 2.
פסק דין |09/10/2007 |בית המשפט העליון
בג"צ 1520-91- עמירם וילנסקי נגד 1. בית הדין הארצי לעבודה
שמות השופטים: מ אלוןג בך,מ חשין
לקיבוץ אסמכתאות ראה בסיפרו של השופט ברק, שיקול דעת שיפוטי (פפירוס, תשמ"ז1987-), סע' 421 עד 424 (בעמ' 368 עד 375). ראה עוד, לאחרונה: בג"צ 1407/90 נבעה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מה(1) 152, 154 (מפי השופט בך). 28. שיקול זה של "מומחיות" ושל "התמחות" כטעם לאי התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בפסיקתו של בית הדין לעבודה – נפלא ממני. כך, למשל, חוק שירות המדינה (גימלאות) הוא ממשפט העבודה, אך לא ידעתי ולא אבין מדוע בית הדין לעבודה "מומחה" מבית המשפט הגבוה לצדק לפרשו ולקבוע מה מטרה נתכוון המחוקק להשיג בו במקרה זה או אחר. כך בחוק זה וכך בכל משפט העבודה, והרי מדברים אנו בקורפוס נורמות שהוא אבר במשפט הארץ ככל ענף משפטי אחר. שופט תעבורה, דרך משל, "מומחיותו" ו"בקיאותו" במשפט התעבורה רבה מ"מומחיותם" של רוב שופטי בית משפט זה, אך לא יעלה על הדעת לומר כי "מומחיות" זו נודע לה, כשהיא לעצמה, מישקל בפירושו של דבר חוק שהוא בן למשפחת משפט התעבורה. אכן, הווי יחסי העבודה – במובנו הרחב של המושג – והרוחות המנשבות ביחסי העבודה מעת לעת מוכרים לבית הדין לעבודה יותר משהם מוכרים לאחרים; והכרת ה"מאקרו" וה"מיקרו" ביחסי העבודה נודע לה מישקל בהכרעת הדין בחיי היומיום. כך במשפט העבודה האינדיבידואלי וכך במשפט העבודה הקיבוצי. יתירה מזאת: מערכת בתי הדין לעבודה הוקמה מעיקרה כדי לייחד שופטים לטפל במאטריה הספציפית של דיני העבודה – ייחוד המביא להבנת-יתר ולייעול המערכת – אך מטרות אלו כשלעצמן, אין בהן, לדעתי, כדי להקנות מעמד מיוחד ונעלה של "מומחיות" ושל "התמחות" לפירושם של דיברי חוק ולדרכי החלתם.
פסק דין |16/12/1992 |בית המשפט העליון
בג"צ 6337/06- עידו אדלר ואח נגד הרמטכל ואח
שמות השופטים: א א לוי,א רובינשטיין,ד חשין
עוד יצוין, כי כלל נושא שירותם של אנשי הקבע לא הוסדר בחקיקה, חרף משאלות משכבר (ד' ברק-ארז "'חוזה העבודה' של משרת בצה"ל", הפרקליט מ (תשנ"א) 114; בג"צ 5060/96 רס"מ בת שבע קהלני נ' ראש הממשלה, פ"ד נד(3) 270, 285-284 (הנשיא ברק); בג"צ 6651/05 הנזכר והאסמכתאות דשם). אציין כי עיינתי בדין וחשבון הועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה (ועדת זמיר) מטבת תשס"ו – ינואר 2006, ובו נדרשה הועדה (עמ' 36) להמלצות ועדת אליאסוף שלפיה יש מקום להשיב לבית הדין לעבודה את הסמכות לדון בנושא מינויים, פיטורין וכיוצא בזה של שוטרים וסוהרים. הועדה סברה – גם בעקבות המלצתו של נשיא בית המשפט העליון לשר המשפטים – כי ראוי לשקול תיקון החוק והעברת הנושאים לבית הדין לעבודה, עם זאת לא הומלץ – בדעת רוב – שלא להציע בשלב זה את השינוי, בשל ההרמוניה עם משרתי הקבע בצה"ל ומנימוקים נוספים; נאמר גם שאין התיקים הללו מכבידים על בית משפט זה. ואולם, הומלץ לבחון בעתיד אם להעביר את הסמכות לבית הדין לעבודה או לבית המשפט לעניינים מינהליים. לדידי יש מקום להדגיש ביתר שאת את זכויותיהם של לובשי המדים עצמם, שבמצב הקיים אינם זוכים לא אחת למלוא יומם, והוא טעם מרכזי בצורך הדוחק בשינוי. זאת, מעבר לעומס בבית משפט זה, שלדידי יש להביאו בחשבון. אשוב ואומר כחלוף השנים מתברר לטעמי יותר ויותר שהסיטואציה שנוצרה בתיעול הדיונים הללו לבית משפט זה אינה בריאה, בראש וראשונה ללובשי המדים עצמם, שכן נדירים הם המקרים בהם יכול בית המשפט לרדת לפרטים הנחוצים עד תום; ואף שהמחוקק לא אמר דברו, סבורני כי המועדים מתקצרים. ראו גם ע"ע 1247/01 נדרה נ' מדינת ישראל-צה"ל (טרם פורסם) (השופט צור); ד"ר יצחק לובוצקי, חוזה עבודה וזכויות העובד (2006), פרק 2, 22.
פסק דין |04/10/2006 |בית המשפט העליון
בר"ע 34868-04-22- גהאד צרצור נגד רשת פוטון העיר בעמ
שמות השופטים: חני אופק גנדלר
בקשת רשות ערעור 3 6. בבקשת רשות הערעור שלפני טוען המבקש כי בית הדין האזורי לא מילא אחר חובת ההנמקה, שכן לא ניתן הסבר מדוע אינו מקבל את טענות המבקש, וכי לא קוים דיון נאות בטענות הצדדים, כשבתיק נוסף התלוי ועומד נקבע דיון במעמד שני הצדדים. עוד טוען המבקש כי המען הרשום הינו פרט סטטוטורי שהמשיבה מחויבת לרשמו אצל רשם החברות, בהתאם להוראת סעיף 123 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, ולכן תדפיס רשם החברות מהווה רשומה מוסדית אשר הינה ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי. אין לצפות מתובע לברר היכן מנהל התאגיד את עסקיו בפועל לצורך ברירת הסמכות המקומית שלו. כמו כן, בתלושי השכר מצוינת הכתובת בברקן. אין לראות במשיבה כמי שמנהלת עסקיה במחוז המרכז, במיוחד לאור העובדה שאינה שנויה במחלוקת לפיה המשיבה מנהלת מפעל תעשיה באזור ברקן שם הועסק המבקש, שם הכתובת הרשומה שלה, שם מרכז עסקיה ושם משרדיה. סניף בית יהושוע שהמשיבה טוענת שההנהלה יושבת בו הינו אך ורק אולם תצוגה ראשי וזה לפי אתר החברה הרשום באינטרנט. דיון והכרעה 7. לאחר שעיינתי בבקשה ונימוקיה, החלטתי לדחותה אף ללא קבלת תגובת הצד שכנגד. התובענה שהוגשה היא בין עובד ומעסיקו כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ח-1969. לצורך הדיון אניח כי התשתית העובדתית היא זו שטוען לה המבקש, היינו המפעל (בו הועסק), מקום מושב ההנהלה והמען הרשום של החברה – כולם בברקן. לחברה שלושה סניפים בישראל, בהם מוצגת סחורתה, וכולם בתחום השיפוט של בית הדין לעבודה תל אביב. 8. תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות) קובעת כך (ההדגשה שלי): "(א) מקום השיפוט הוא – (1) תובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; לעניין תקנת משנה (א)(1),
החלטה |01/05/2022 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
דב"ע נד/3-160- ס.וו. תעשיות בע"מ ואח נגד 1. ראשד אלזרו ואח
שמות השופטים: גולדברגפורת,נויגבורן,הרפז,שובר
בהעדר זיקת סמכות שיפוטית מוגדרת עפ"י התקנות האמורות מאחר וזהו ענין של סדר דין, שאין עליו הוראה בחוק בית הדין לעבודה או בתקנות, קובעת ההלכה הפסוקה כי שומה על בית הדין להפעיל סמכותו עפ"י סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט1969- (להלן – החוק) ולנהוג "בדרך הנראית לו טובה יותר לעשיית משפט צדק" ולאפשר הגשת תביעה זו ישירות לבית הדין האזורי הנוח ביותר לבעלי הדין, כפי שהצדק מחייב". בהתייחסו ל"פורום הנאות" בנסיבות המקרה טען ב"כ המשיבים: ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים הקרוב ביותר: 1. למקום העבודה. 2. למקום מגורי הנתבע מס' 2 בירושלים. 3. למקום מגוריהם של 12 התובעים וכל עדי התביעה. ועל כן, הינו ביה"ד האזורי הנוח ביותר לבעלי הדין. זאת ועוד, משהחל הדיון המקדמי כבר בפני כבוד ביה"ד האזורי בירושלים, המשך התדיינות בפניו ייעל את ההליך ויחסוך מזמנה היקר של מערכת בתי הדין לעבודה. הפסיקה העוסקת בטבעיות הפורום נסמכת על הציפיות הסבירות של צד ישראלי ככזה להתדיין בפני בתי משפט בישראל, כמפורט לעיל בסע' 5. הצפיות הסבירות של חברה הרשומה בישראל, אשר בעלי מניותיה ומנהליה אזרחי ישראל ותושביה ולטענתה יש לה אף משרד בחיפה, אינן כי תתדיין עם עובדיה בבימ"ש מקומי בשטחי איו"ש. כך, גם נקבה המערערת את שכרם של המשיבים בש"ח וכן פניתה אליהם ההתכתובת עמם היתה בעקבות ועל פי מושגי ויחסי העבודה שטבע החוק הישראלי. לכך משנה-חשיבות מאחר ועילות התביעה דנן מתבססות על ההסכמה החוזית בדבר תנאי העבודה בין הצדדים, אשר מטבען נסמכות על ציפיות הצדדים". עד הנה עיקר טענות הצדדים בבית הדין האזורי ולפנינו. 6. בית הדין האזורי העדיף באורח נחרץ את עמדת המשיבים על פני עמדת המערערים מכל היבטיה של המחלוקת וקיבל את טענות המשיבים אחת לאחת.
פסק דין |04/12/1994 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
ע"ע 65753-06-20- abdelrahim isshag gebril נגד מפעת 1965 (1987) בעמ
שמות השופטים: חני אופק גנדלר,אילן סופר,מיכאל שפיצר
כך גם מנה בית הדין בעניינו מקומות עבודה רבים נוספים בהם עבד באופן תדיר בתקופת עבודתו הנטענת אצל מפעת ובהם: הירקון 65 בני ברק, מלון קולוני בבת ים, בית אבות משען בתל אביב, מושב עזריאל, קניון השרון, צור נתן, אברבנאל 99 בני ברק, קניון דרורים ועוד. כן ציין בית הדין לדוגמא שבתקופת ההעסקה הנטענת, בחודשים נובמבר 2014 ועד אוגוסט 2015 לא שהה המערער כלל באתרי מפעת, ומכאן למסקנתו שטענה לעבודה במפעת היא "נטולת אחיזה במציאות", קצרה הדרך. הוא הדין בחמיד. גם לגביו מנה בית הדין מקומות עבודה רבים בהם עבד, בית הדין אף התייחס לכך שדו"חות האיכון של חמיד פוצלו לשתי תקופות עם מספרי טלפון שונים, וזאת ללא כל הסבר מצידו. באשר לשני המערערים, ציין בית הדין כי מקומות העבודה שנמנו על ידו אינם אלא רשימה מצומצמת וחלקית, וכי "דו"ח האיכון מראה בבירור שלא רק שלא עבדו באתר בלבד, אלא כי בתקופות ההעסקה הנטענות עבדו באתרים רבים ברחבי הארץ". בערעור ניסו המערערים לראשונה ליתן הסבר לתמונה העולה לכאורה מדו"חות האיכון, ואולם הסברים אלה מצריכים בירור עובדתי, אשר היה מקום לעורכם בבית הדין האזורי. משאלה לא נערכו בבית הדין קמא, אין בידינו להידרש להם לראשונה כערכאת ערעור. לאלו נוסיף את חוסר האמון שרחש בית הדין לגרסת המערערים בעדותם בפניו כי עבדו רק באתר של מפעת. 13 שעה שגרסת המערערים הופרכה בראיותיהם שלהם, הרי שלא הונחה תשתית מינימלית לעמידה של המערערים בהוראות סעיף 12א לחוק ההעסקה ולעבודה רצופה של תשעה חודשים, וצדק בית הדין האזורי בדחותו טענה זו. מכאן נובעת מסקנתו המתבקשת של בית הדין קמא לפיה מדובר בעובדים מזדמנים העומדים כמשמעותם בהגדרת עובד חברת כוח אדם, וזאת לאור התחלופה הרבה במקומות עבודתם במהלך תקופת העסקה הנטענת.
פסק דין |18/08/2021 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בג"צ 658/21- דוד ונונו נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: ע ברון,ג קרא,ד מינץ
העותר (שאינו מיוצג על ידי עורך דין) ניסח את עתירתו באופן מסורבל ובלתי קריא, והיאנעדרת כל תשתית משפטית מינימלית. ככל שניתן להבין מן העתירה, דינה להידחות על הסף זאת בהעדר עילה להתערבות בהחלטותיהם של בית הדין האזורי ובית הדין הארצי, ובלא צורך להידרש לתגובה מאת המל"ל. כידוע, לבתי הדין לעבודה נתונה מומחיות בתחום משפט העבודה, וההלכה היא שבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי דין אלה, על ערכאותיהם. התערבות בהחלטות בתי הדין לעבודהתיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד,ומותנית בהתקיימות שני תנאים מצטברים: מקום שנפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין בסוגיה עקרונית הנושאת השלכות רוחב;וישנם שיקולי צדק המחייבים התערבות שיפוטית (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1984); בג"ץ 2349/20 שוורץ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 4 ( 6.4.2020 )). הנטייה שלא להתערב בהחלטות בתי הדין לעבודה גוברתבעת שעסקינן בהחלטת ביניים, ובפרט כאשר מדובר בהחלטה בעניין סעד זמני שאז שיקול הדעת הנתון לערכאה הדיונית שהיא בעלת המומחיות בהליכים מסוג זה הוא רחב למדי (בג"ץ 786/16 ח'טיב נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פסקה 5 ( 8.3.2016 ); בג"ץ 3726/17 פלוני נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים( 18.5.2017 )). העתירה דנן אינה עומדת בתנאים המחמירים להתערבות בית משפט גבוה לצדק כמפורט לעיל.
פסק דין |09/02/2021 |בית המשפט העליון
בר"ע 4187-07-23- בנייני יוקרה א.מ בע"מ נגד חוסאם מלאלחה
שמות השופטים: לאה גליקסמן
משלא הגיעו הצדדים להסכמה, ניתנת החלטה בבקשה. דיון והכרעה 16. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה ובחומר הרלוונטי בתיק בית הדין האזורי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט נימוקיי. הסמכות המקומית 17. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 קובעת, כי מקום השיפוט בתובענות לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 כבעניינו, יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 18. את המונח "מקום העבודה" המוזכר בתקנה האמורה, פירשה הפסיקה באופן רחב: "הביטוי 'מקום העבודה' מקפל בתוכו לא רק את מקום העבודה במובן הצר – שעשוי לחפוף את החלופה האחרת של מקום ביצוע העבודה, אלא גם את מובנו הרחב – קרי, את מרכז מפעלו של המעביד או המקום שבו מצוי משרדו הרשום" בר"ע (ארצי) 51704-06-15 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ – וסאם אבו הדיל ( 27.7.2015 ), בפסקה 7). 19. משהוברר כי המונח "מקום עבודה" כולל בתוכו גם את מענו הרשום של משרד המעסיק, היא המבקשת; ומשאין חולק כי משרד המבקשת מצוי בעיר אום אלפאחם (ראו: אישור המסירה של כתב התביעה לידי המבקשת, אשר צורף להודעת המשיב כפי שהוגשה לבית הדין האזורי ביום 22.5.2023 ), הרי שלבית הדין האזורי חיפה מסורה הסמכות המקומית לדון בהליך. עיכוב ההליכים בבית הדין האזורי 20. כאמור בהחלטתי מיום 19.7.2023 , טרם הוכרעה בפסיקת בית דין זה שאלת תוקפו המחייב של הסדר עיכוב הליכים הנכלל במסגרת ההסכם הקיבוצי ושתכליתו להביא את הצדדים לבירור המחלוקת ביניהם בוועדה פריטטית. מחד, מדובר בהסדר שנועד להיטיב עם בעלי הדין ולהביא פתרון למחלוקת ביניהם באופן יעיל ובפרק זמן קצר יחסית.
החלטה |29/08/2023 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
עב"ל 123/98- המוסד לביטוח לאומי נגד טעמא חנה שפירא
שמות השופטים: אלישבע ברק אוסוסקין,עמירם רבינוביץ,אורלי סלע נציג עובדים יורם שגב,נציג מעבידים דב פוגל
דעתי הייתה והינה גם כיום – ועל כך גם חבריי אינם חולקים – כי ניתן לתת למונח מסוים, ו'עובד' בכלל זה, הגדרות שונות ומשמעויות שונות בחוקים שונים ואף באותו חוק עצמו, למטרות שונות, והכול בהתאם לתכלית הנלמדת ממילותיו של החוק, מן ההיסטוריה החקיקתית שלו, מהקשריו ומסביבתו הטבעית. הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך -.3,000 תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום. השופטת אורלי סלע 1. במקרה שבפנינו שבה ועולה שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין המשיבה לחברה שבשליטתה. לא אוכל להסכים לחוות דעתה של חברתי השופטת אלישבע ברק, והנני סבורה שיש מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין קמא ולקבוע שאין לראות במשיבה "עובדת" החברה שבבעלותה. 2. ההכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין בעל מניות בחברה לבין החברה נעשית על בסיס התשתית העובדתית וההלכות כפי שגובשו בפסיקה. 3. לענין התשתית העובדתית, אוסיף על העובדות כפי שנקבעו בפסק דינה של הש' ברק, עובדות שיש להן, לעניות דעתי, חשיבות לצורך הכרעה בתיק זה. א. המשיבה הינה מנהלת יחידה בחברה ובעל זכות החתימה היחידה. אין חוזה עבודה בכתב בין המשיבה לחברה. שיקולי המשיבה כעובדת החברה לא היו שונים במאומה משיקוליה כדירקטור בחברה וכבעלת השליטה בה. ב. לענין השכר – 1. למשיבה הוצאו תלושי משכורת עם ניכויי חובה; 2. בתלושים, בחלקם, היו תשלומים עבור החזר הוצאות טלפון ובחלקם לא. לעיתים חושב השכר לפי סכום נטו שגולם לסכום ברוטו ובחלק מהמקרים אין גילום של סכום נטו; 3. בשכר המשיבה חלו שינויים – חלקם בעצת רואה החשבון בשל עילות חשבונאיות וחלקם עקב שינויים בהכנסות החברה.
פסק דין |21/06/2005 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום; (10) בהליך לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע; (11) בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 10. מען להמצאת כתבי בי-דין
10. המען להמצאת האמור בתקנה 9(2) יהיה: (1) מקום מגוריו של התובע – אם הוא טוען לעצמו; (2) משרד עורך דינו של התובע – אם עורך דין מייצג אותו; (3) משרדו של ארגון עובדים או של ארגון מעבידים – אם התובע מיוצג על ידי מי שהארגון קבע לו לפי סעיף 34 לחוק או אם התובענה הוגשה בידי ארגון עובדים על פי חוק אחר; (4) מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין לפי תקנה 163(א) סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי; (5) כאשר המדינה היא המעביד, יהיה המען להמצאת כתבי בי-דין פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית הדין האזורי הדן בהליך; היה בית הדין המוסמך לדון בהליך בית הדין הארצי – פרקליט המדינה.
תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969
סעיף: 1א. מקום השיפוט
1א. מקום השיפוט בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 112ג. ערעור על החלטה
112ג. (א) בעל דין שבדעתו לערער על החלטה בעניין טענות פסלות או בעניין היתר ייצוג יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יימשך המשפט, זולת אם החליט השופט המותב או הרשם, לפי העניין, מנימוקים שיירשמו, שיש להפסיקו. (ב) הערעור יוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הודעה לבעל הדין ההחלטה בבקשה; בערעור יפורטו כל נימוקי ההתנגדות להחלטה ויצורף לו תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; בו ביום ימציא המערער עותק מהערעור על מצורפיו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין; היו בעלי דין אחדים מיוצגים בידי עורך דין אחד, די בהמצאת עותק אחד בשביל כל בעלי הדין המיוצגים כאמור. (ג) נשיא בית הדין הארצי לעבודה או מי שדן בערעור רשאי להורות לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור. (ד) כל בעל דין אחר רשאי להשיב לערעור; תשובת בעל דין תוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור, יפורטו בה כל נימוקיו ויצורף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; לא הוגשה תשובה בתוך עשרה ימים כאמור, רשאי בית הדין להחליט בערעור לאלתר על יסוד הטענות בכתב שבפניו. (ה) מי שדן בערעור רשאי, מטעמים מיוחדים, ליתן, לבקשת בעל דין בכתב ערעור או בכתב תשובה, הזדמנות לטעון טענות נוספות בכתב או בעל פה, וכן לבקש מהשופט, הרשם או נציג הציבור אשר על החלטתו הוגש ערעור להעיר את הערותיו. (ו) הוחלט בערעור להעביר את הדיון בתובענה לשופט אחר או לרשם אחר או להחליף את נציג הציבור באחר, רשאי השופט או הרשם או המותב, לפי הענין, לדון בה מן השלב שאליו הגיע השופט הקודם או מכל שלב אחר שייראה לו נכון וצודק בנסיבות הענין.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 26. יחסי חברים
26. בכל ענין מקצועי יגלה עורך דין יחס חברי כלפי חברו למקצוע ולא ימנע ממנו כל הקלה שאין בה כדי לפגוע בענינו של לקוח, ובכלל זה יסכים לבקשה לשינוי מועד כאשר חברו נקרא לשירות מילואים פעיל, מצוי בחופשת לידה או בחופשה הנובעת משמירת הריון, חלה או שרוי באבל; לענין סעיף זה, "פגיעה בענינו של לקוח" – פגיעה משמעותית שיש בה כדי לגרום ללקוח נזק של ממש; "חופשת לידה" – לגבי עורכת דין – חופשת לידה לפי סעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים), חופשת אימוץ או חופשה להורה מיועד, לפי הענין, כמשמעותן בחוק עבודת נשים; ואם היא עורכת דין עצמאית – תקופה שבה היתה זכאית לחופשה כאמור אם היתה עובדת שכירה; לגבי עורך דין – חופשת לידה לפי סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, חופשת אימוץ או חופשה להורה מיועד, לפי הענין, כמשמעותן בחוק עבודת נשים; ואם הוא עורך עצמאי – תקופה שבה הוא זכאי לדמי לידה לפי סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי); "שמירת הריון" – כהגדרתה בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר. (א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת-רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית. (ב) לבית-דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי-המשפט. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו, על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "בית דין אזורי" , "בית דין ארצי" ו "רשם" – כמשמעותם בחוק; "בית דין" – בית דין אזורי או בית דין ארצי, לפי הענין, לרבות שופט בבית הדין כשהוא דן בענין לבדו, וכן רשם הפועל על-פי סעיף 27(ב) ו-(ג) לחוק; "החלטה" – פסק דין וכל החלטה אחרת של בית הדין; "הליך" – תובענה וכל ענין אחר המובא בידי בעל דין לפני בית דין; "טופס" – שנוסחו ניתן בתוספת; "כתב בי-דין" – כל מסמך שניתן למסרו או להמציאו על פי תקנות אלה, לרבות החלטה או הודעה, פסיקתה, דרישה והזמנת בעל דין או עד; "מספר זהות" – (1) לגבי חברה הרשומה בישראל – מספר הרישום; (2) לגבי חברה הרשומה מחוץ לישראל – המדינה שבה היא רשומה ומספר הרישום, אם יש לה מספר רישום; (3) לגבי תאגיד אחר שיש לו מספר רישום על–פי דין – מספר הרישום שלו; (4) לגבי יחיד תושב ישראל – מספר זהותו במרשם האוכלוסין; (5) לגבי יחיד שאינו תושב ישראל – המדינה שבה הוצא הדרכון ומספר הדרכון; (6) לגבי יחיד תושב האזור – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין הפלסטיני שבאזור כמשמעותו בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. "מען" , לענין המצאת כתבי בי-דין – שם הישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספר הטלפון והפקסימיליה באותו מען, אם ישנו; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר; "פסול דין" – לרבות "קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה" – תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית הדין באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור, ולרבות הצהרת אימות הניתנת בפני רשם; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 27. סמכויות הרשם
27. (א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין. (ב) (1) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית-דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעסיקו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,0003 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו. (2) רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעסיק למסור לעובד מסמכים שחובה על מעסיק להנפיק על פי חוק. (ב1) שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם. (ב2) תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור. (ב3) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית. (ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם. תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג טעונות את אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
כל הזכויות שמורות ©