כל הזכויות שמורות ©
אחריות מקצועית של עורכי דין בתחום הנזיקין מהווה סוגיה מרכזית במערכת המשפט הישראלית. בעולם המשפטי המורכב, עורכי דין נדרשים לרמה גבוהה של מקצועיות, זהירות ודיוק בעבודתם. הפסיקה הישראלית פיתחה לאורך השנים מערכת כללים מקיפה המגדירה את היקף האחריות והחובות החלות על עורכי דין.
מאמר זה מציג סקירה מעמיקה של האחריות המקצועית של עורכי דין בתחום הנזיקין, תוך התייחסות למקורות משפטיים, פסקי דין מרכזיים והמלצות פרקטיות.
עורכי דין בישראל כפופים למערכת נורמטיבית מורכבת הכוללת חובות מקצועיות, אתיות ומשפטיות. בבסיס מערכת זו עומדת חובת הנאמנות ללקוח, כפי שנקבע בפסיקה:
"אמון מלא בין עורך הדין ללקוח הוא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין וכי הוא רוח אופיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי."
כך נקבע בהחלטת ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין משנת 2004.
חובת הנאמנות כוללת מספר היבטים מרכזיים:
בתחום הנזיקין, אחריותם המקצועית של עורכי דין מקבלת משנה חשיבות. בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בנצרת (תא 4791/05) נקבע:
"על דרך העיקרון, ניתן לומר, כי בין עורך דין ובין לקוחו קיים חוזה, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך הדין יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין."
היקף האחריות כולל:
מקור החבות של עורכי דין נובע מדיני החוזים ומדיני הנזיקין. בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בכפר סבא (תא 18072-04-17) נדונה שאלת היחס בין עילות אלו:
"גם אם נשמעים קולות ברורים בפסיקת בית המשפט העליון בדבר הצורך לבחון מחדש את ההצדקה הגלומה בסעיף 22 לפקודת הנזיקין… הרי שבהתאם לדין המצוי, ודווקא משום שמדובר בתביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין, בה ישנה חשיבות רבה לבחינת היחסים והמצגים שבין עורך דין ללקוחותיו שניזוקו."
בפסיקה נקבע כי אחריות עורך הדין יכולה לנבוע משני מקורות עיקריים:
בית המשפט בישראל הדגיש פעמים רבות כי עורכי דין אינם חסינים מתביעות רשלנות. כפי שנקבע בפסק דין שניתן בבית משפט השלום באשדוד (תא 2368/03):
"גם עורך דין אינו חסין מתביעות רשלנות… עילת הרשלנות מחייבת להביא ראיות כי עורך דין לא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע נזק שצריך לצפות אותו מראש בנסיבות המקרה."
סטנדרט הזהירות המצופה מעורכי דין בישראל הוא גבוה במיוחד. בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בנתניה (תא 12330/01) הודגש כי:
"החובה המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח קיימת לא רק לגבי שלב עריכת ההסכם וניסוחו אלא גם לגבי שלב ביצוע ההסכם… ושומה עליו לדאוג כי העברה זו תבוצע לפי הוראות ההסכם."
סטנדרט הזהירות כולל:
בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים (תא 5885-07-17) הודגש:
"מצופה מעורך הדין אשר עושה עסקת מקרקעין, להבטיח את זכויותיו של הקונה ברישום הערת אזהרה, באופן מיידי לאחר ההתקשרות בעסקת המכר, ולעיתים אף ברישום משכון של זכויות המוכר, על מנת להבטיח את זכויותיו של הקונה ולמנוע עסקאות סותרות."
להלן מספר פרקטיקות מומלצות למניעת רשלנות:
למרות רמת האחריות הגבוהה, קיימים מספר סייגים לאחריות המקצועית של עורכי דין. בפסיקה הישראלית הוכרו מספר סייגים:
כפי שנאמר בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים (תא 7513/05):
"הבעיה שבהטלת אחריות על בעל מקצוע נדונה בספרי הפוסקים, ונקבעו מספר סייגים להטלתה: א. תקנת הציבור… ב. העוסק במצווה פטור מאחריות בנזיקין… ג. שגגת בעל המקצוע נחשבת אונס."
להלן מספר המלצות מעשיות לעורכי דין העוסקים בתחום הנזיקין:
בעידן הדיגיטלי, עורכי דין יכולים להיעזר במגוון כלים טכנולוגיים:
אחריותו המקצועית של עורך דין בתחום הנזיקין היא רחבה ומקיפה. היא דורשת רמה גבוהה של מקצועיות, זהירות ומיומנות.
עורך דין המקפיד על סטנדרטים גבוהים של אחריות מקצועית לא רק מגן על עצמו מפני תביעות רשלנות, אלא גם מעניק ללקוחותיו שירות משפטי איכותי ומקצועי.
הפרקטיקות המומלצות שהוצגו במאמר זה יכולות לסייע לעורכי דין לשפר את איכות השירות המשפטי שהם מעניקים, להפחית את הסיכון לתביעות רשלנות, ולהגביר את שביעות רצון לקוחותיהם.
במציאות המשפטית המורכבת והמתפתחת, שמירה על רמה גבוהה של אחריות מקצועית היא לא רק חובה אתית ומשפטית, אלא גם מפתח להצלחה מקצועית ארוכת טווח.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין נזיקין בתל אביב מומחה בתחום.
ת"א (תל אביב) 2477-02- ד"ר אסף יעקב נגד 1. איתן ענבר
שמות השופטים: ישעיהו שנלר
אנו בוחנים את מהותו של אותו חומר שנטען שהועתק מהחיבור המקורי ובחינת איכותו. 38. עוד נוסיף ונציין כי בחלק מהפרקים בספר מובאים מקורות אלו או אחרים ובמיוחד פסקי דין ואילו באחרים הפניה ישירה לחומר זה או אחר, דלה היא. גם אופן הרצאת הדברים בדרך זו טעונה השוואה. במיוחד יפים הדברים בבחירת אותם מקורות שהובאו. כמובן שיהיה עלינו לבחון גם את סדר הרצאת הדברים וכן דוגמאות אשר מצויות הן בספר והן בהרצאות. הבחינה, בשלב הראשון, בהשוואת האמור בחומר ההרצאות מול הספר. 39. אם נפתח בפרק הראשון ככינויו בקובץ ההרצאות תוך התייחסות לנושאים השונים ולאמור לעיל, מול האמור בספר, אף זאת בחלקו הראשון, נווכח כדלקמן: א. סדר הנושאים ותתי הנושאים בספר: דיני הנזיקין – תיאוריות עיקריות, צדק מתקן תיאוריה לא אינסטרומנטלית, הניתוח הכלכלי תיאוריות אינסטרומנטליות. מטרות דיני הנזיקין – פיזור הנזק, ביטוח, הטלת אחריות על הצד שיכול לבטח בצורה הזולה והטובה ביותר (אינפורמציה, מחיר הביטוח, כיסוי הביטוח, אדישות, הצדדים), ביטוח חובה, הטלת האחריות על בעל הכיס העמוק, ההרתעה, מימוש מטרת ההרתעה (הרתעה ספציפית, הרתעה כללית – שלבי בחירת מונע הנזק, קווים מנחים לבחירה, החצנה, תיקון טעות על ידי מנגנוני שוק), החסרונות והיתרונות של ההרתעה הכללית והספציפית, יישום מטרות הנזיקין (הבחירה בין הרתעה לבין פיזור הנזק). משטרי האחריות השונים בדיני נזיקין – הגנת אשם תורם, רשלנות, רשלנות תורמת עם הגנת אשם תורם, החסרון במשטר של רשלנות, משטר של רשלנות לעומת אחריות מוחלטת, הכוונת התנהגות באמצעות משטרי האחריות השונים (משטר של העדר אחריות, אחריות מוחלטת, אחריות מוחלטת לעומת העדר אחריות, רשלנות, רשלנות עם אשם תורם, אחריות מוחלטת עם הגנת אשם תורם).
פסק דין |
31/08/2003 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 4 |
עמודים – 35
בש"א 169133-08-1. עמותת ת"ל גיבורים- אגודה לזכויות האדם (ער) נגד 1. משה בלסנהיים
שמות השופטים: אביגיל כהן
ב) התובעים (להלן: "המשיבים") לא פעלו כנדרש בתקנות הנזיקין ולא הקדימו פנייה ליועץ המשפטי של עיריית תל-אביב-יפו, לא מסרו לו העתק כתב התביעה ולא אפשרו לעיריית תל-אביב-יפו ליתן עמדתה, עפ"י טופס 2 לתקנות הנזיקין, ביחס להכרה בחסינות המבקשים כעובדי ציבור, ופגעה בזכויות המבקשים. 4. המבקשים צירפו לבקשה מיום 16.7.08 את אישור היועץ המשפטי לעיריית תל אביב – יפו (נספח א' לבקשה), בדבר קיומה של חסינות עובד ציבור לפי סעיף 7 א לפקודת הנזיקין בה נכתב: "לאחר שהשתכנעתי כי עילת התביעה הנטענת ע"י התובעים בת. א. 25230/08 (שלום ת"א) כנגד מר משה בלסנהיים, מר הלל פרטוק, מר אלחנן משי, מר אשר ביטון, הנתבעים 1-4, הינה כנגד פעילותם כעובדי ציבור, במהלך מילוי תפקידם השלטוני בעיריית תל אביב, וכי פעילותם נעשתה בתחום הרשאתם החוקית ובמקצועיות הראויה. הואיל ולא מצאתי כל דופי בעבודתם המקצועית, כנטען ע"י התובעים בתביעתם. לפיכך הנני מאשר הגשת בקשה לפי סעיף 7ג' לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), ומבקש מבית המשפט הנכבד לקבוע כי נתקיימו לגבי נתבעים אלה תנאי החסינות הקבועים בסעיף 7א' לפקודה. בנוסף מתבקש בית המשפט לדחות את התביעה כנגדם, ולהחליף את הנתבעים בעיריית ת"א כצד לדיון המשפטי". 5. תמצית טענות המשיבים: א) המבקשים פעלו ביודעין ובשיויון נפש לגרימת הנזקים המיוחסים להם ומשכך, החסינות אינה חלה לגביהם. המבקשים השתלחו בצורה בלתי מרוסנת במשיבים באמצעות משלוח של מכתבים בעניינים מבלי למענם ומבלי לנקוט עובר לביצוע הפרסומים באמצעים סבירים העומדים לרשותם כעובדי רשות מקומית על מנת להיווכח אם דבר הפרסום אמת הוא אם לא, כפי שמחויבים היו לבצע בכובעם כעובדי ציבור מכח כללי המשפט המנהלי, וכמתחייב מסעיף 16 לחוק איסור לשון הרע.
החלטה |
07/12/2008 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 4 |
עמודים – 8
ע"א 420/75- שרה כהן נגד יצחק אייזן
שמות השופטים: אגרנטלנדוי,ברנזון
– א. (1) השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך- דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה. (2) התשובה לשאלה אם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסויים לעורך-הדין או שמא עורך-הדין הוא שצריך היה לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק. (3) עורך-דין היוצא מהנחה שרק ראש המשפחה הוא הדייר החוקי, ויתר בני המשפחה מתגוררים בדירה מכוח דיירותו הוא, מבלי לוודא הנחה זו, הינו רשלן. (4) מחובת עורך-דין המתבקש על-ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתקשר סופית עם מאן דהוא על פינוי הדירה. (5) משלא ביקש עורך-הדין את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב וכויותיהם, לא יצא ידי חובתו כלפי לקוחתו שביקשה להשיג פינוי הדירה. (6) בנסיבות הענין היה גם בהימנעות הלקוחה ממסירת חוזה השכירות לעורך- הדין משום סיבה לנזק, ויש על-כן להפעיל את מבחן הצדק הקבוע בסעיף 65 לפקודת הנזיקין להקטנת הפיצויים. הערות : לרשלנות מקצועית של עורך-דין, עיין : א' בר-שלום, לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין, הפרקליט, כרך כא, ע' 479. ערעור ברשות על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (השופטים ב' כהן, ח' דבורין, ש' אשר), מיום 12.2.75 , ב-ע"א 686/73, לפיו נתקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-משפט השלום, תל-אביב-יפו (השופט ח' שטיינברג), ב-תי"א 23594/71. הערעור נתקבל, ופסק-דינו של בית-משפט השלום הושב בחלקו על כנו.
פסק דין |
20/01/1976 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 29 |
עמודים – 7
ת"א (ירושלים) 4913-09- ימינה דאלי נגד פרופ חנן זאוברמן
שמות השופטים: א דראל
עובדות אלה כוללות את מרכיביה של עילת התביעה בנזיקין: קיומם של התרשלות, נזק וקשר סיבתי ביניהם. מכאן יש לקבוע מתי 'נודעו לנפגע העובדות המהוות את עילת התובענה', שהן העובדות המבססות את קיומה של התרשלות ואת קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק והאם עובדות אלה נעלמו ממנו מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן. 3. ראשית, יש להדגיש כי המבחן להחלת סעיף 8 לחוק ההתיישנות הוא מבחן אובייקטיבי: "אין חולק, כי מלשונו הברורה של הסעיף כמו גם מתכליתו עולה, כי אין די בכך שיוכיח התובע כי לא ידע בפועל על העובדה, אלא, עליו להוכיח כי אף "בזהירות סבירה" לא יכול היה לגלותה, קרי, מדובר באמת מידה אובייקטיבית של האדם הסביר. קביעת היקף החובה המוטלת על הניזוק על מנת לעמוד בסטנדרט זה אינה פשוטה ונגזרת מתכליות דוקטרינת ההתיישנות. עלינו להיזהר ולקבוע את הגבול כך שלא יוטל נטל בלתי סביר על הניזוק. אין זה מן הרצוי כי כל אדם שעבר טיפול רפואי יפנה מייד לקבל חוות דעת מומחה מפאת החשש שמא הייתה התרשלות בטיפול אף ללא יסוד אמיתי להניח כך. . . . על כך ניתן להוסיף, כי ייתכנו אף סיבות נוספות מדוע נמנע ניזוק, אף אם עלה בו חשד כאמור, מבירור חששו כי הנזק ארע בהתרשלות. כך למשל, כאשר אותו הניזוק מצוי עדיין במהלך הטיפול הרפואי ואינו יכול או אף אינו מעוניין לעסוק בבירורים הנדרשים. . . מן העבר השני, ברי כי אין בשיקולים אלו בכדי להפחית את החובה המוטלת על הניזוק לחלוטין ויש לבחון את התנהגותו בהתאם לפרטי המקרה הקונקרטי. אך מובן הוא, כי ככל שהנזק חמור יותר וככל שהנסיבות בהן נגרם הנזק מעוררות חשד הן, כן תגבר הציפייה ממנו לפעול לבירור זכויותיו.
פסק דין |
10/10/2009 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 4 |
עמודים – 6
8002/06 ת"א (ירושלים)- אפרים שירקובסקי בן יהושוע נגד עודד הכהן
שמות השופטים: משה דרורי
ראה בהקשר זה, את דברי השופטת מרים נאור, בע"א 989/03 חוטר ישי – משרד עורכי דין נ' יעקב חיננזון , פ"ד נט (4) 796, בעמ' 811, מול האות ה: " בהקשר זה על התובע הנטל להוכיח, כי אלמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו. זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע, כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים, עד למתן פסק דין חלוט, ואין לדעת כיצד היו נראים פני הדברים, לו היו ההליכים מתנהלים באופן שונה " 122. סיכומם של התנאים להוכחת עוולת הרשלנות, כאשר מיישמים אותם על תביעות נזיקין בגין רשלנות מקצועית של עורכי דין, בכלל, ונסיבותיו של תיק זה, בפרט, מעלים כי על שכמו של התובע דידן מוטל נטל כבד: בנוסף על הנטל להוכחת על טענה מטענותיו (בדומה, לכל תובע נזיקי), מוטל על התובע להוכיח כי תוצאת פסק הדין הייתה משתנה, אילו פעל עורך הדין הנתבע באופן שונה. 123. הטעם לנטל כבד זה, המוטל על שכם התובע, לדעתי, אינו נעוץ אך ורק בדיני הנזיקין הרגילים, הדורשים, גם כאן, את הוכחת התביעה על ידי התובע (בהתאם לכלל: המוציא מחברו עליו הראיה), ברמת וודאות של 51 אחוזים, ואשר לא מצאו כל סיבה להוציא את תביעות הרשלנות המקצועית כלפי עורכי דין, מגידרם (בדומה, למשל, לדוקטרינת "אבדן סיכויי החלמה", הקיימת בתביעות של רשלנות רפואית, כאשר מדובר בנזק ספקולטיבי, והמאפשרת פיצוי בגין ראש נזק נפרד של אובדן הסיכויים). 124. טעם זה נעוץ גם בשיקולים נוספים, המבחינים בין אחריות עורך דין, בפועלו מחוץ לכותלי בית המשפט, לבין אחריותו במסגרת הדיון המשפטי. שיקולים אלו הובהרו יפה במאמרו של ד"ר אסף יעקב, "רשלנות בין כתלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי", עיוני משפט , כרך כו (תשס"ב), עמ' 5-76 ; להלן – "מאמרו של אסף יעקב").
פסק דין |
07/12/2011 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 2 |
עמודים – 75
ת"א (טבריה) 4261-10-07- סעיד אחמד סלימאן נגד מ.א.י. מרעי הנדסה והשקעות בע"מ ואח
שמות השופטים: רים נדאף
כאן המקום לציין כי התביעה הוגשה כנגד מרעי והמבטחת שלה, בעוד שחברת אביב והמבטחת שלה צורפו בתור צד ג' בלבד. אמנם חבותה של אביב כצד שלישי קמה רק מכוח חיוב הנתבעות, אולם בנסיבות אלו, איני יכולה להתעלם מאחריותה של אביב כלפי התובע שהינה ברורה וחד משמעית, אשר עומדת בפני עצמה. לפיכך, ובהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט מכוח סעיף 524 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, הריני מוצאת לנכון להטיל אחריות ישירה על אביב והמבטחת שלה לנזקי התובע, ולעניין ההוצאות אתייחס בהמשך. חלוקת האחריות ואשם תורם: 56. באשר לחלוקת האחריות בין הצדדים לקחתי בחשבון, בין היתר, את היכולת של כל אחד מהצדדים למנוע את התאונה, את מידת השליטה של כל גורם במתרחש במקום האירוע, ואת העובדה כי חברת אביב הדריכה את העובדים והייתה אחראית על מתן אמצעי הבטיחות. 57. מהעדויות והראיות שהובאו בפניי התרשמתי כי יש להטיל את עיקר האחריות לקרות הנזק על חברת אביב שהיא בעלת השליטה והמפקחת הראשית על הנעשה באתר הבנייה. באשר לאחריותה של מרעי סבורני כי היה ביכולתה למנוע את התאונה באמצעים פשוטים וע"י הפעלת אמצעי פיקוח מוגברים. כמו כן, הנני סבורה כי בנסיבות העניין יש מקום להטיל אשם תורם על התובע במידה מסויימת ואפרט. 58. מן המפורסמות, הוא שהאשם התורם מהווה הגנה למזיק לא מפני עצם האחריות בנזיקין, אלא מפני החובה לפצות את הניזוק על מלוא נזקיו (ר'א י. אנגלרד "יסודות האחריות בנזיקין, דיני נזיקין חובת הנזיקין הכללית", 236). המבחן לפיו יש לבחון את אשמו התורם של התובע הוא מבחן "מידת האשמה". עיקרו של המבחן הוא בהצבת מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה, כדי להשוות ולהעריך, מבחינה האשמה המוסרית, את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד.
פסק דין |
19/12/2011 |
שלום – טבריה
ע"א 37/86-1. משה לוי נגד 1. יצחק יחזקאל שרמן
שמות השופטים: א ברקש לוין,ד לוין
בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם (כפי שנקבע עוד בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1317, 1329): 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. (ראה י' שנהב – ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח החבות", הפרקליט לב(תשל"ח) 178-177). כבר נאמר לענין רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 479, 491), לפיכך עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו – סטנדרט, שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. 23. את אמות המדה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות.
פסק דין |
09/09/1990 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 537 |
עמודים – 21
בג"צ 38379-12-24- פלונית נגד ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים
שמות השופטים: דוד מינץ,יוסף אלרון,גילה כנפי שטייניץ
החובה כלפי הלקוח מעוגנת בהוראת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין), ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות"; וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה) אשר מורה כי: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". בהגישו כתב טענות בדוי, עורך הדין חוטא לחובתו לייצג את לקוחו במסירות, הוא פוגם באמונו, ואף שולל ממנו את ההזדמנות לשטוח טענותיו על בסיס טיעון משפטי שריר וקיים. כבר לפני שנות דור, ועוד בטרם עוגנה חובה זו בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, עמד בית משפט זה בהרחבה על חשיבותה: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו. חובתו של עורך-הדין היא, איפוא, לשרת את לקוחו בנאמנות ומסירות. הנאמנות ללקוח היא הדיברה הראשונה מן הדיברות שניתנו לעורכי הדין [. . . ] נאמנות זו היא רוח אפיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע" (עמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 (1956). עוד לעניין זה, ראו: על"ע 9013/05 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב נ' עו"ד יורם, פסקה יא ( 3.9.2006 ); ע"א 3640/22 עו"ד כהן נ' בוכמן, פסקאות 39/38 ( 1.9.2024 )). 17. חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוח היא אמנם 'הדיבר הראשון', אך כאמור, אין היא חובה יחידה.
פסק דין |
22/02/2025 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 4 |
עמודים – 18
בש"א (ירושלים) 452/02- לשכת עורכי הדין נגד פיצוי נמרץ
שמות השופטים: מ גל
ממצבור ההוראות החלות על עורכי הדין ניתן ללמוד, כי על העוסקים במקצוע זה נאסר לקיים ביניהם תחרות בלתי הוגנת ולשדל לקוחות. חלה עליהם חובת סודיות בענייני הלקוחות ובכלל זאת חסיון בהתאם לסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין ולסעיף 48 לפקודת הראיות , תשל"א-1971. נאסר עליהם לגבות שכר-טרחה מופרז ולהימצא במהלך הייצוג במצב של ניגוד עניינים, וחלים עליהם כללי התנהגות מיוחדים נוספים כלפי הלקוחות, עורכי-דין אחרים וצדדים שלישיים. 7. תכלית ההוראות השונות היא לשמור על רמתו וייחודיותו של מקצוע עריכת הדין, שעיקר עניינו ייצוגם של אנשים אחרים בנושאים משפטיים, על מכלול גווניהם. בנסיבות אלו טוענים המבקשים, כי חדירה לתחומי המקצוע של מי שאינם עורכי-דין, עלולה להעמיד את הלקוח במצב שבו לא תעמודנה לזכותו ההגנות שהחקיקה מעמידה לרשותו, במסגרת ההגבלות המוטלות על העיסוק בעריכת דין. מייצגו של אדם אינו עוסק בענייניו שלו, באשר מטבע הדברים הוא מופקד על ענייניהם של אחרים. בנסיבות אלו מתקיימים יחסי אמון מיוחדים, שניתן להבטיחם לאורך זמן, רק כאשר על המייצג מוטלת אחריות מיוחדת והוא כבול למסגרת נוקשה של כללים, דוגמת אלה החלים על עורכי הדין. ואכן, הנאמנות היא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין, כפי שהדבר נפסק זה מכבר: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו" (עמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1730 ,1720 מול א'; כמו-כן ראו: על"ע 8856/00 נסאסרה נ' לשכת עורכי הדין של מדינת ישראל – הועד המרכזי, דינים עליון, כרך ס, 515 (בסימן 29 לפסק הדין); בג"ץ 4495/99 הסניגורית הציבורית המחוזית נ' ועדת הערר לפי סעיף 12(ד) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, פ"ד נג(625 (5, .
החלטה |
09/04/2002 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 18 |
עמודים – 14
ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו
שמות השופטים: אריה ביטון
כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין. עורך דין המייצג בבית משפט אינו מתחייב שהלקוח יזכה במשפט ואין הוא מתחייב לנקוט את הרמה הגבוהה ביותר האפשרית אלא שהתחייבותו היא באשר למאמצים ולפעולות שינקוט לצורך הוכחת המקרה שאותו הוא מייצג ולפעול ברמה סבירה כפי שעורך דין סביר היה נוהג. שלושה מקורות עיקריים משרטטים את גבולות המיומנות והזהירות המצופים מעורך הדין: ראשית, הדין הכללי והמיוחד, כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע מסוים כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו; שנית, כללים ונהגים שבקרב קהילת בעלי המקצוע שאליה משתייך עורך הדין; שלישית, הסכם ההתקשרות בין עורך הדין לבין הלקוח. נקודת הפתיחה לבחינת אחריותו של עורך הדין כלפי לקוחו היא הסכם ההתקשרות ביניהם. ההנחה היא, כי בכל הסכם התקשרות עם בעל מקצוע קיימת תניה מכללא שלפיה מתחייב האחרון לפעול במיומנות, בסבירות ובזהירות. תניית פטור מאחריות בנזיקין שעורך דין משלב בהסכם שהוא כורת עם לקוחו היא חסרת תוקף כיון שתנאי כזה נוגד את תקנת הציבור ומפר את חובת הנאמנות ללקוח ודינו להתבטל. המקור הנוסף לקביעת סטנדרט האחריות והמיומנות של עורך הדין הוא הדין הכללי והספציפי, כפי שהתפרש בפסיקת בתי המשפט. כך למשל כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין(אתיקה מקצועית), קובע כי: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". אמנם, אין הפרת כללי האתיקה מהווה רשלנות בהכרח של עורך הדין, אולם, יש בכללי האתיקה אינדיקציה לרמת ההתנהגות הצפויה מעורך דין סביר. כך למשל נקבע, כי חלק מחובותיו של עורך הדין ללקוחו הן עמידה בלוח זמנים ואזהרת הלקוח ביחס לתקופת התיישנות התביעה שבידו (ראו:ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, עורך דין, פ"ד כ(1) 468).
פסק דין |
17/06/2019 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 23
ת"ק (תל-אביב-יפו) 4069/05- פלוני נגד עורך דין אלמוני
שמות השופטים: קליין מנחם
ואולם, חובה חוזית ונזיקית אחד הם, ונהייה אחר הפרתם תעשה אף היא בדקדוק הגדרותיו ותכניו של סטנדרט מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו. (ראה: א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 491 ,479). רמת זהירות ומיומנות זו תבחן בשתיים. האחת, בפרשנות דיני הנזיקין הנוגעים לחובתיו המקצועיות של עורך הדין כבעל מקצוע. והשנייה מאותם לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961,(להלן: "החוק") על כלליהם ותקנותיהם. על שני אלו יקום וייפול דבר חבותו המקצועית של עורך הדין. כך נקבע כי עורך הדין כבעל מקצוע המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח, חב על פי מצגו לנהוג כבעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את התיק המוצג בפניו במידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין סביר בנסיבות דומות" (י. שנהב – ר' לויתן, לעיל, בעמ' 181 וראה האסמכתאות שם ובעמ' 182). בין אלו אוזכרו אף ידיעה סבירה של חוקי המדינה ותקנותיה בהקשר לעניין בו הוא מטפל, עמידה בלוח הזמנים ובפרט אלו הקבועים בחוק בנוגע לענייני הפרוצדורה הדיונית והמהותית. בהקשרים להתנהלות המשפט, על עורך הדין מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי הדין, להופיע כנדרש בבתי המשפט, תוך ניהול הדיונים כראוי. עוד נפסק כי עורך הדין מחויב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על מקרהו וכן את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. (ראה ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, פ"ד כ471 ,468 וכן ע"א 420/75 כהן נ' אייזן, פ"ד ל(29 (2)) כישלונו של עורך דין באחד מאלו ייתפס כהפרת חובותיו כלפי לקוחו.
פסק דין |
20/07/2005 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
ת"א (תל-אביב-יפו) 51214/05- יצחק כץ, רוח נגד דוברונסקי עלס, עורך דין
שמות השופטים: אביגיל כהן
הניתוח המשפטי: אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תק-על, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. יפים לעניין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלושה יסודות: אחד – קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר.
פסק דין |
20/06/2007 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 10
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין
שמות השופטים: מוטי כהן
בסיכומו של דבר, אני מוצא כי ביישום המבחנים שהותוו בפסיקה על מקרה זה, התקיימו בין התובעים לעורכי הדין יחסי עורך דין-לקוח. התרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם-המסגרת הנורמטיבית 55. בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה זו הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א)). 56. חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), המוכרת כחובת הזהירות. לעניין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש[עורך דין] סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 57. מיותר לציין, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בענייננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו.
פסק דין |
19/04/2025 |
בית המשפט השלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 32
ת"א (נצרת) 1175/05- מסיעי העמק מאיר לוי בע"מ נגד זיידנר וילי ואח
שמות השופטים: שכיב סרחאן
המסגרת הנורמטיבית היחסים שבין עורך-דין ללקוח – עקרונות יסוד 66. על-דרך העקרון, ניתן לומר, כי בין עורך-דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בע"פ), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך-הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת-דין, בתמורה לשכר-טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך-הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת-הדין, וכי במילוי תפקידו, יפעל עורך-הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית-המשפט ויעזור לבית-המשפט לעשות משפט צדק. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4), 446, 462 (1991); י. שנהב ו-ר. לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב, 177 (תשל"ח-ל"ט); סעיף 54 לחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א – 1961 (ס"ח 347, התשכ"א – 178), סעיף 2 לכללי לשכת עורכי-הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986, (ק"ת 4965, התשמ"ו – 1973 (להלן: "כללי האתיקה"); (hett v. pun pong, 18 s. c. r, 290, 292 (1890); r. m manoney "lawyers – negligence – standard of care"63 can. bar. rev. 221 (1985)) 67. רשלנות מקצועית ובכלל זה רשלנותו של עורך-דין בתפקידו, עלולה להקים חבות משפטית כלפי הלקוח, הן בדין החוזים (הפרת חוזה) והן בדין הנזיקין (עוולת הרשלנות). (ע"א 37/86 לוי, דלעיל, בעמ' 462). דין זהה קיים באנגליה. (hedley byrne co. ltd. v. heller partners ltd.
פסק דין |
17/09/2007 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 1 |
עמודים – 16
ת"א (תל אביב) 31186-00-1 . כאלי בלהה נגד נגד ג ד
שמות השופטים: עדי אזר
אחריות עורך-הדין כלפי לקוחו החובות המוטלות על עורך-הדין כלפי לקוחו יכול שיהיו מכוח יחסים חוזיים, ויכול שמכוח חבות בנזיקין, וכך נאמר בפסיקה: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. " (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, סעיף 22 לפס"ד) (להלן: שרמן). חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, "המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם (כפי שנקבע עוד בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד 1317, 1329): 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. " (שם). כדי לעמוד על מידת הזהירות והמיומנות הנדרשת מעורך-דין כלפי לקוחו, יש לבחון את אמות המידה והקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט זה משני מקורות: "ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה.
פסק דין |
10/12/2003 |
שלום – תל אביב
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992
סעיף: 4. שיקולי הוועדה
4. (א) הוועדה תשקוד על חלוקת עבודת הייעוץ המשפטי לחברות ממשלתיות בין מספר עורכי דין גדול, ככל האפשר, ובבואה להמליץ המלצותיה תיתן דעתה, בין היתר, לאלה: (1) צרכי החברה בייעוץ משפטי; (2) הכישורים והנסיון של עורך הדין או עורכי דין אחרים במשרדו בתחומי פעילותה של החברה, ואפשרויותיהם להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים הנדרשים; (3) היות עורך הדין או עורך דין אחר במשרדו יועץ משפטי של חברה ממשלתית אחת או יותר; (4) האפשרות לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין; (5) הצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה ממשלתית בהתחשב מחד גיסא במספר השנים שעורך הדין משמש יועץ משפטי של חברה, ומאידך גיסא בנסיבות מיוחדות המחייבות או המצדיקות המשך עבודתו בחברה; (6) האפשרות להרחיב את מספר משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות; (7) היות המועמד יועץ משפטי של אחד מבעלי המניות בחברה או של אדם או תאגיד אחרים המקיימים קשרי עסקים עם החברה; (8) שכר הטרחה שמציעה החברה, בהתחשב במומחיות ובהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בעניניה, בין בדרך כלל ובין לענין ספציפי, ובתעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין; (9) אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים להשפיע על עבודתו של עורך הדין בחברה. (ב) לא תמליץ הוועדה על אישור של מינוי אם, לדעתה, עלולים עיסוקיו האחרים של עורך הדין ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כיועץ משפטי של החברה. (ג) בבואה להמליץ בדבר שכרו של היועץ המשפטי תשקול הוועדה בין היתר את אלה: (1) מהות הענינים; (2) המומחיות שנדרשת לטיפול בעניניה של החברה; (3) העבודה הכרוכה בטיפול בעניניה של החברה; (4) תעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ו. מרשם עורכי דין זרים
98ו. 9 (א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה; (2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום; (3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית; (4) (א) הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה – הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל: (1) ערבות; (2) ביטוח; (3) פיקדון. (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה. (ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים; (2) התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם. (ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה: (1) עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל; (2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל; (3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית. (ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ה. אחריות החברה בנזיקין
59ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ה. אחריות החברה בנזיקין
59ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ו. [תיקון התשס"ט (מס' 2)]
98ו. (א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה; (2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום; (3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית; (4) (א) הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה – הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל: (1) ערבות; (2) ביטוח; (3) פיקדון. (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה. (ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים; (2) התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם. (ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה: (1) עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל; (2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל; (3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית. (ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 30 שיתוף עורך דין בשכר טרחה
30 . עורך דין המעביר ענין לטיפולו המקצועי של חברו לא יהיה זכאי לחלק בשכר הטרחה אלא אם כן הוסכם במפורש אחרת, ובלבד שאם נבצר מעורך הדין המעביר לטפל בענין בשל הוראות סעיף 14, אסור לו לקבל תשלום כלשהו מעורך הדין המקבל את הענין לטיפולו.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ו. שמירת אחריות ודינים
59ו. (א) אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע – (1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה; (2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין. (ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ו. שמירת אחריות ודינים
59ו. (א) אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע – (1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה; (2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין. (ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.
כל הזכויות שמורות ©