כל הזכויות שמורות ©
תביעות נזיקין בראשון לציון הן נושא חשוב עבור תושבי העיר ומבקריה. בכל שנה מוגשות מאות תביעות נזיקין בבתי המשפט המקומיים, החל מתאונות דרכים ועד לרשלנות מקצועית. במאמר זה נבחן את ההיבטים המשפטיים החשובים ביותר בתחום.
תביעות נזיקין בראשון לציון כוללות מגוון רחב של מקרים משפטיים. הנזיקין הנפוצים ביותר בעיר כוללים:
בתי המשפט בראשון לציון דנים בתיקים אלה באופן יסודי ומקפיד.
עיריית ראשון לציון נושאת באחריות מרחיקת לכת כלפי תושביה ומבקרי העיר. האחריות כוללת:
הסרת מפגעים בטיחותיים: העירייה חייבת להסיר מפגעים משטחים שבאחריותה המוניציפאלית, גם כאשר הללו אינם בבעלותה הישירה.
תחזוקת מדרכות ורחובות: תחזוקה תקינה של התשתיות העירוניות היא חובה בסיסית של הרשות המקומית.
פיקוח על עבודות קבלנים: העירייה אחראית לפקח על עבודות שמבוצעות עבורה על ידי קבלנים.
בתי המשפט בראשון לציון מצפים מהעירייה להציג ראיות ברורות להגנתها. העדר הצגת ראיות מספקות, כגון:
כל אלה עשויים להתפרש לחובת העירייה בבית המשפט.
קבלנים ונותני שירותים הפועלים בראשון לציון נושאים באחריות ישירה לנזקים בתחום עבודתם. האחריות חלה גם במקרים של:
חשוב לדעת כי הקבלן אחראי לכל הנזקים שייגרמו במהלך תקופת עבודתו, ללא קשר למשך הזמן.
בתביעות נזקי גוף, בתי המשפט בראשון לציון נוהגים למנות מומחים רפואיים עצמאיים. המומחים נדרשים לבחון:
הפיצויים בתביעות נזקי גוף כוללים:
פיצוי כספי עבור:
החזר הוצאות:
בתי המשפט בראשון לציון מחייבים ניהול הליך ב"קלפים פתוחים" למען:
בית המשפט בוחן בקפידה את הפרת חובת הזהירות. השאלות המרכזיות הן:
במקרים מסוימים עלול בית המשפט לקבוע אשם תורם של הניזוק. עם זאת, במקרה של מפגעים בטיחותיים, נקבע כי אדם סביר לא היה צריך לצפות מפגעים מסוימים.
חשוב לבחור עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין המכיר את:
תחום הנזיקין בראשון לציון מתאפיין בגישה מאוזנת של בתי המשפט. השופטים מקפידים על הגנת זכויות הניזוקים תוך דרישה להוכחה מדויקת של הנזק והקשר הסיבתי.
לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי בתביעות נזיקין בראשון לציון, חשוב לפנות לעורך דין מנוסה בתחום. זכרו כי כל מקרה הוא ייחודי ודורש בחינה משפטית פרטנית.
נקודות מפתח לזכירה:
התייעצות עם מומחה משפטי תבטיח את הגנת זכויותיכם בצורה הטובה ביותר.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין תעבורה בראשון לציון מומחה בתחום.
עא 420/75- שרה כהן נגד יצחק אייזן
שמות השופטים: אגרנטלנדוי,ברנזון
[1]
– א. (1) " (1) השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך- דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה. (2) התשובה לשאלה אם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסויים לעורך-הדין או שמא עורך-הדין הוא שצריך היה לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק. (3) עורך-דין היוצא מהנחה שרק ראש המשפחה הוא הדייר החוקי, ויתר בני המשפחה מתגוררים בדירה מכוח דיירותו הוא, מבלי לוודא הנחה זו, הינו רשלן. (4) מחובת עורך-דין המתבקש על-ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתקשר סופית עם מאן דהוא על פינוי הדירה. " משלא ביקש עורך-הדין את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב וכויותיהם, לא יצא ידי חובתו כלפי לקוחתו שביקשה להשיג פינוי הדירה. (6) בנסיבות הענין היה גם בהימנעות הלקוחה ממסירת חוזה השכירות לעורך- הדין משום סיבה לנזק, ויש על-כן להפעיל את מבחן הצדק הקבוע בסעיף 65 לפקודת הנזיקין להקטנת הפיצויים. הערות : לרשלנות מקצועית של עורך-דין, עיין : א' בר-שלום, לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין, הפרקליט, כרך כא, ע' 479. ערעור ברשות על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (השופטים ב' כהן, ח' דבורין, ש' אשר), מיום 12.2.75 , ב-ע"א 686/73, לפיו נתקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-משפט השלום, תל-אביב-יפו (השופט ח' שטיינברג), ב-תי"א 23594/71. הערעור נתקבל, ופסק-דינו של בית-משפט השלום הושב בחלקו על כנו.
הצג פחות
like
dislike
copy
פסק דין |
21/01/1976 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 29 |
עמודים – 7
תפ (ראשון לציון) 19988-02-17- מדינת ישראל נגד רועי בר
שמות השופטים: עינת רון
[2]
" היא סיפרה כי הנאשם מוכר כעו"ד מומחה בתחומו, כבעל שם בתחום הבניה ובמשפט מינהלי ורבים, לרבות היא, מרבים להתייעץ עימו בתחומים אלה. הוא מזדהה עם הארגון אותו הוא מייצג, בקי לגמרי בכל הפרטים, יסודי ומקצועי והגון מאוד. " ה ציינה כי העיר ראשון לציון התפתחה מאוד מאוד בעשרים השנים האחרונות ולנאשם חלק ניכר בהתפתחות זו. מר שמואל טומשין, יליד העיר ראשון לציון ופעיל מאוד בה בתחומים שונים, מכיר את הנאשם מאז ילדותו והם חברים קרובים מאז. העד סיפר כי הנאשם היה בעל ראיית עולם חברתית מאז היה חבר בתנועת נוער ופעיל בה ולאחר מכן בבגרותו סייע מאוד לעיר ראשון לציון ולא רק בתחומי פעילותו המקצועית, אלא גם בהתנדבות ובתחומים אחרים ובמיוחד בתחום החינוך. הוא סיפר אף על סיוע ממשי שהגיש הנאשם לו ולמשפחתו כאשר אביו חלה והם נזקקו לסיוע. הוא הוסיף כי הנאש הוא אדם צנוע הנכון לסייע לכל אדם ובכל עת ואף עשה כן. ראיות לעונש ב"כ הנאשמים הגישו אסופת מסמכים כראיות לעונש. באסופה זו פניות של 18 עורכי דין המכירים את הנאשם שמזה שנים רבות ואשר גמרו את ההלל על מקצועיותו, על מומחיותו כעורך דין בתחומים בהם עסק ועל תרומתו הרבה בתחומים אלה, על סיועו לאחרים בתחומים אלה, על תרומתו לעיר ראשון לציון ולגורמים אחרים וכן סיפרו עליו כאדם חברי, נעים הליכות , הנכון לסייע לכל אדם בכל עת ובכל צרה. 16 כן צורפו פניות של כ-16 חברים המכירים את הנאשם מזה שנים רבות וחלקם מימי ילדותו המקודמת. הכל חזרו והדגישו את היותו אדם עוזר, תומך ומסייע ונחלץ לעזרה בעת צרה. כן הובאו פניות של שמאים, עוסקים בתחום התכנון והבניה, גורמים רבים ושונים בעירית ראשון לציון, וראש עירית ראשון לציון לשעבר וראש עירית רחובות לשעבר המשבחים את פעילותו המקצועית ופעילותו למען הכלל.
הצג פחות
[3]
היא סיפרה כי הנאשם מוכר כעו"ד מומחה בתחומו, כבעל שם בתחום הבניה ובמשפט מינהלי ורבים, לרבות היא, מרבים להתייעץ עימו בתחומים אלה. הוא מזדהה עם הארגון אותו הוא מייצג, בקי לגמרי בכל הפרטים, יסודי ומקצועי והגון מאוד. העדה ציינה כי העיר ראשון לציון התפתחה מאוד מאוד בעשרים השנים האחרונות ולנאשם חלק ניכר בהתפתחות זו. מר שמואל טומשין, יליד העיר ראשון לציון ופעיל מאוד בה בתחומים שונים, מכיר את הנאשם מאז ילדותו והם חברים קרובים מאז. העד סיפר כי הנאשם היה בעל ראיית עולם חברתית מאז היה חבר בתנועת נוער ופעיל בה ולאחר מכן בבגרותו סייע מאוד לעיר ראשון לציון ולא רק בתחומי פעילותו המקצועית, אלא גם בהתנדבות ובתחומים אחרים ובמיוחד בתחום החינוך. הוא סיפר אף על סיוע ממשי שהגיש הנאשם לו ולמשפחתו כאשר אביו חלה והם נזקקו לסיוע. הוא הוסיף כי הנאש הוא אדם צנוע הנכון לסייע לכל אדם ובכל עת ואף עשה כן. ראיות לעונש ב"כ הנאשמים הגישו אסופת מסמכים כראיות לעונש. באס " באסופה זו פניות של 18 עורכי דין המכירים את הנאשם שמזה שנים רבות ואשר גמרו את ההלל על מקצועיותו, על מומחיותו כעורך דין בתחומים בהם עסק ועל תרומתו הרבה בתחומים אלה, על סיועו לאחרים בתחומים אלה, על תרומתו לעיר ראשון לציון ולגורמים אחרים וכן סיפרו עליו כאדם חברי, נעים הליכות , הנכון לסייע לכל אדם בכל עת ובכל צרה. " כן צורפו פניות של כ-16 חברים המכירים את הנאשם מזה שנים רבות וחלקם מימי ילדותו המקודמת. הכל חזרו והדגישו את היותו אדם עוזר, תומך ומסייע ונחלץ לעזרה בעת צרה. כן הובאו פניות של שמאים, עוסקים בתחום התכנון והבניה, גורמים רבים ושונים בעירית ראשון לציון, וראש עירית ראשון לציון לשעבר וראש עירית רחובות לשעבר המשבחים את פעילותו המקצועית ופעילותו למען הכלל.
הצג פחות
גזר דין |
26/04/2017 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 20
תאמ (כפר סבא) 45329-05-20- הראל חברה לביטוח בעמ ח.פ נגד וייס יוסי- הנדסה חקלאית (2013) בעמ
שמות השופטים: רעות זיו
[4]
הנתבעת הגישה כתב הגנה, במסגרתו טענה כי אכן עובדת במקום ומתחזקת את העצים, בהוראת עיריית ראשון לציון, אך מדובר בקרקע פרטית, עצם העובדה כי מבצעת שירותי גינון וטיפול בעצים, אין בהם כדי ליצור זיקה נזיקית רלוונטית בין התובעת לנתבעת. 28. הנתבעת מטעמים השמורים עמה, בחרה שלא להגיש הודעת צד שלישי, לא כנגד עיריית ראשון לציון, היא שלוחתה ואף לא כנגד דיירי שכונת הכרמים, בו נפל העץ. 29. לאחר שעיינתי בראיות שהוצגו לי על ידי הנתבעת, אני מוצאת כי הבעלות בקרקע שבנדון היא אכן פרטית, אלא שההחזקה והטיפול בקרקע הם של עיריית ראשון לציון והנתבעת שלוחתה, מבצעת עבודות החזקה ותחזוקה באזור. מכאן, שלנתבעת זיקה ראשונית מספקת בנזיקין לתביעה ולאירוע הנזק מושא התביעה, מה גם שלעירייה אחריות כללית להסרת מפגעים משטחים שבאחריותה המוניציפאלית, גם כאשר אלה אינם נמצאים בבעלותה. 30. מכלול הראיות והעדויות שהוגשו ונשמעו מצביע על הנתבעת שתחזקה את הקרקע שבנדון וטיפלה בה פיסית ובפועל. נכון אמנם כי לשיטת הנתבעת פעלה באזור רק במשך כ- 5 חודשים וקודם לכן, פעלה במקום, חברה קבלנית יעודית אחרת. אלא שבזמן אירוע נפילת העץ, הנתבעת היא שביצעה עבודות תחזוקה וגינון באזור. 31. נשאלת השאלה, האם לנתבעת, כמי שמטפלת באזור, קמה אחריות לנזק שנגרם לרכב הנפגע, בין היתר בשל הטענה כי העץ הינו עץ פרטי, אשר נשתל בגינה פרטית ועל כן האחריות היא על דיירי הבניין ו/או דיירי שכונת כרמים. 32. סיבת נפילת העץ נותרה עלומה, כמו גם הפעולות הקשורות בנטיעת העץ, תחזוקת העץ והקרקע שבנדון בה צמח העץ וממנה הוא נפל. " לאחר שעיינתי בראיות שהוצגו לי על ידי הנתבעת, אני מוצאת כי הבעלות בקרקע שבנדון היא אכן פרטית, אלא שההחזקה והטיפול בקרקע הם של עיריית ראשון לציון והנתבעת שלוחתה, מבצעת עבודות החזקה ותחזוקה באזור. מכאן, שלנתבעת זיקה ראשונית מספקת בנזיקין לתביעה ולאירוע הנזק מושא התביעה, מה גם שלעירייה אחריות כללית להסרת מפגעים משטחים שבאחריותה המוניציפאלית, גם כאשר אלה אינם נמצאים בבעלותה. "
הצג פחות
פסק דין |
07/02/2022 |
שלום – כפר סבא
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7
תא (תל אביב) 21493-02-12- אפרת זרת נגד עיריית ראשון לציון
שמות השופטים: מנחם מריו קליין
[5]
" להפתעתי לא הוצגו ראיות כאלו. המתנתי בקוצר רוח לראות מתי יגיע חוקר פרטי להעיד מטעם ההגנה ולהפריך את גרסת התביעה וזה בושש מלבוא. אפילו פקח מטעם העיריה או מי שמסוגל להעיד על טיפול נאות במפגעים כגון אלו בתחומי העיר ראשון לציון. " טרח לבוא לבית המשפט. לאור האמור סבורני כי יש לראות בדרישה שהתובעת ועדיה שנתנו תצהיר לבוא ולהעיד משום דרישה דווקנית, פרוצדוראלית, ללא תכלית של ממש, ומשכך העמדתי את עגמת הנפש שנגרמה לתובעת בגין ההליך כחלק מהפיצוי בגין הנזק הלא ממוני בתיק. המזכירות תמציא פס"ד זה לצדדים
הצג פחות
פסק דין |
06/06/2014 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
דנא 1996/19- בני קוגן נגד ב.ת.ב- בנייני תעשיה באר-שבע בעמ
שמות השופטים: ע פוגלמן,י עמית,נ סולברג,י אלרון,י וילנר
[6]
" בחיי המעשה, התביעה הנזיקית מתנהלת על ידי עורך דין שתורתו-אומנותו בנזיקין, ועליו ליידע את הנאמן על הליכי התביעה. תפקידו של הנאמן מתמצה בעיקר בפיקוח על ההליך, במובן זה שעליו לקבל דיווח ועדכון על הנעשה בתביעה, להבדיל ממעורבות אקטיבית. " ף מעורבותו של הנאמן בהליך הנזיקי הוא פועל יוצא של הנסיבות הקונקרטיות, ולא דומה חייב תם לב המשתף פעולה עם הנאמן לחייב שאינו נ ג דרך זו. 8. חלפו כשנתיים מאז שניתן פסק הדין שבערעור, ודומה כי בתקופה זו לא באו לידי ביטוי החששות שהובעו על ידי המבקש והלשכה. אכן, להלכה ייתכנו ניגודי אינטרסים בין החייב לבין הנאמן בתביעה הנזיקית, שהרי האינטרס של החייב הוא לייחס סכום נמוך ככל שניתן מתוך הפיצוי לרכיב של אובדן כושר השתכרות, בעוד שלנאמן אינטרס לייחס סכום גבוה ככל שניתן לרכיב זה ומעורבותו נועדה למנוע מהחייב ניצול לרעה של ההליך. אך בחיי המעשה, בהינתן שני צדדים רציונליים, הן החייב והן הנאמן מעוניינים להביא את הליך פשיטת הרגל לידי סיום, מה שמקהה את החשש ל"פיצוץ" הסכמי פשרה בהליך הנזיקי. 9. מצאנו כי בחלוף כשנתיים מאז שניתן פסק הדין בערעור, אין מקום להתוות קווים מנחים נוספים לבעיות יישומיות שייתכן כי תתעוררנה. בשלב זה יש להותיר לשטח לומר את דברו, תוך מתן שיקול דעת לבית המשפט של חדלות פירעון, ומן הסתם הבעיות היישומיות תוכרענה ממקרה למקרה על פי נסיבותיו, עד שתתגבש הלכה בסוגיות שונות שתתעוררנה, אם בכלל. יפים לענייננו הדברים שנאמרו בהחלטה שדחתה בקשה לדיון נוסף בנוגע להלכת השנים האבודות: 5 "לעניין קשיותה של ההלכה החדשה שנפסקה כאן ייאמר כי מטבעה של הלכה חדשה, ובייחוד אם היא מכירה בראש נזק חדש שטרם היה כמוהו, שאופן יישומה מעורר שאלות וקשיים.
הצג פחות
ע"א 37/86-1. משה לוי נגד 1. יצחק יחזקאל שרמן
שמות השופטים: א ברקש לוין,ד לוין
בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם (כפי שנקבע עוד בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1317, 1329): 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. (ראה י' שנהב – ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח החבות", הפרקליט לב(תשל"ח) 178-177). כבר נאמר לענין רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 479, 491), לפיכך עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו – סטנדרט, שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. 23. את אמות המדה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות. הצג פחות
פסק דין |
09/09/1990 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 537 |
עמודים – 21
ע"א 420/75- שרה כהן נגד יצחק אייזן
שמות השופטים: אגרנטלנדוי,ברנזון
– א. (1) השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך- דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה. (2) התשובה לשאלה אם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסויים לעורך-הדין או שמא עורך-הדין הוא שצריך היה לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק. (3) עורך-דין היוצא מהנחה שרק ראש המשפחה הוא הדייר החוקי, ויתר בני המשפחה מתגוררים בדירה מכוח דיירותו הוא, מבלי לוודא הנחה זו, הינו רשלן. (4) מחובת עורך-דין המתבקש על-ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתקשר סופית עם מאן דהוא על פינוי הדירה. (5) משלא ביקש עורך-הדין את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב וכויותיהם, לא יצא ידי חובתו כלפי לקוחתו שביקשה להשיג פינוי הדירה. (6) בנסיבות הענין היה גם בהימנעות הלקוחה ממסירת חוזה השכירות לעורך- הדין משום סיבה לנזק, ויש על-כן להפעיל את מבחן הצדק הקבוע בסעיף 65 לפקודת הנזיקין להקטנת הפיצויים. הערות : לרשלנות מקצועית של עורך-דין, עיין : א' בר-שלום, לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין, הפרקליט, כרך כא, ע' 479. ערעור ברשות על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (השופטים ב' כהן, ח' דבורין, ש' אשר), מיום 12.2.75 , ב-ע"א 686/73, לפיו נתקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-משפט השלום, תל-אביב-יפו (השופט ח' שטיינברג), ב-תי"א 23594/71. הערעור נתקבל, ופסק-דינו של בית-משפט השלום הושב בחלקו על כנו. הצג פחות
פסק דין |
20/01/1976 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 29 |
עמודים – 7
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
28 קיימת חפיפה בין "האמצעים הסבירים" לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך, מקום בו נדחית העילה הנזיקית בהיעדר סטיה מסטנדרט זהירות, יש להניח כי תידחה גם העילה החוזית. 2. בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב (על ההבחנה בין אחריות עורך דין מחוץ לכתלי בית המשפט לבין אחריות עורך דין בהליך משפטי ראו אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (תשס"ב) (להלן: יעקב). לטעמי, ניתן להרחיב הבחנה זו גם על הליכי טרום משפט או מעין משפט כאמור לעיל). 26 ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה. כאשר בעסקה או בחוזה עסקינן, על עורך הדין הנטל להוכיח שבעשיית העסקה הלקוח נטל על עצמו סיכון מרצון מתוך מודעות והבנה מלאה של הסיכון (השוו לפסק דיני בת. א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ ( 14.9.2008 ). מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח "אוהב סיכונים", אשר דחה את עצתו המקצועית לגבי אופן ביצוע העסקה (לדוגמה, הלקוח ויתר במודע על קבלת בטחונות בעסקה). הצג פחות
פסק דין |
15/09/2014 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 129 |
עמודים – 31
ת"א (ראשון לציון) 4052-01- עירית חולון נגד צפר רחל ואחרים
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
שאלות הבהרה והתשובות עליהן, הינן חלק בלתי נפרד מחוות הדעת, וככאלה רשאי בית המשפט לסמוך עליהן, (ראה לעניין זה דברים שנאמרו בע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פד"י מא (1) 133, שם בעמ' 139): "בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדוייקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמונה מקובלת עליו רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה". מן הכלל אל הפרט; 32. חוות דעת המומחה נשענת על היבטים משפטיים ושמאיים. נטיית בית המשפט להתערב בחוות דעת מומחה שמונה על ידו, תעשה כאמור במשורה במיוחד בענייניים שמאיים מובהקים. וכמות שציינתי בהחלטת המינוי, ההכרעה הסופית בשיעור הפיצוי מסורה לבית המשפט לרבות באשר להחלת קריטריונים משפטיים על שווי הפיצוי. בענייננו, מקצועיותו של המומחה לא עורערה, שמעתי העדים, חקירת המומחה, עיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים, ואומר כבר עתה כי שקילת כל הראיות מביאה אותי למסקנה כי לא נמצאה כל סיבה, או כל נימוק כבד משקל שלא לאמץ כעיקרון את חוות דעתו של המומחה. בענייננו, הצדדים שלא רוו נחת מקביעות המומחה והדברים אמורים במיוחד לעירייה העבירו למומחה שאלות הבהרה וזימנו אותו לעדות בבית המשפט כך בהתאם למתווה בהצעתי למינויו. כפי שהובא לעיל ויובהר עוד בהמשך הדברים נראה כי בפועל, התשובות לשאלות ההבהרה והעדות שמסר המומחה הביאו דווקא לביסוס נוסף של קביעותיו. לפיכך, ברי כי אין מקום להתעלם מהסכמת הצדדים למינוי המומחה לפני מעשה על כל המשתמע מכך באשר להעדפת קבלת חוות דעתו של המומחה הממונה על פני טענות הצדדים כעת בדיעבד. 24. אחת מהנחות היסוד בחוות דעת המומחה הינה כי שיעור הפיצוי המגיע למשיבים, יהיה לפי שווי של דיירות מוגנת, וזאת בהסתמך על הנוהג המקובל במקרים דומים ובנסיבות דומות, ובשיעור של 80 מהשווי בבעלות מלאה של הנכסים ולכך הוסיף המומחה הוצאות נלוות. הצג פחות
פסק דין |
10/01/2009 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 12 |
עמודים – 23
ת"ק (תל-אביב-יפו) 4069/05- פלוני נגד עורך דין אלמוני
שמות השופטים: קליין מנחם
ואולם, חובה חוזית ונזיקית אחד הם, ונהייה אחר הפרתם תעשה אף היא בדקדוק הגדרותיו ותכניו של סטנדרט מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו. (ראה: א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 491 ,479). רמת זהירות ומיומנות זו תבחן בשתיים. האחת, בפרשנות דיני הנזיקין הנוגעים לחובתיו המקצועיות של עורך הדין כבעל מקצוע. והשנייה מאותם לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961,(להלן: "החוק") על כלליהם ותקנותיהם. על שני אלו יקום וייפול דבר חבותו המקצועית של עורך הדין. כך נקבע כי עורך הדין כבעל מקצוע המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח, חב על פי מצגו לנהוג כבעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את התיק המוצג בפניו במידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין סביר בנסיבות דומות" (י. שנהב – ר' לויתן, לעיל, בעמ' 181 וראה האסמכתאות שם ובעמ' 182). בין אלו אוזכרו אף ידיעה סבירה של חוקי המדינה ותקנותיה בהקשר לעניין בו הוא מטפל, עמידה בלוח הזמנים ובפרט אלו הקבועים בחוק בנוגע לענייני הפרוצדורה הדיונית והמהותית. בהקשרים להתנהלות המשפט, על עורך הדין מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי הדין, להופיע כנדרש בבתי המשפט, תוך ניהול הדיונים כראוי. עוד נפסק כי עורך הדין מחויב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על מקרהו וכן את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. (ראה ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, פ"ד כ471 ,468 וכן ע"א 420/75 כהן נ' אייזן, פ"ד ל(29 (2)) כישלונו של עורך דין באחד מאלו ייתפס כהפרת חובותיו כלפי לקוחו. הצג פחות
פסק דין |
20/07/2005 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו
שמות השופטים: אריה ביטון
בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר לטענת התובע כי התביעה לא הוגשה במועדה באשמו של הנתבע, בעוד שהנתבע מטיל את האחריות לכך על התובע בעצמו, בטענה שזה זנח את תביעתו במשך כ-5 שנים. כמו כן, קיימת מחלוקת לעניין הנזק שנגרם לתובע בשל אחריותו הנטענת של הנתבע. 5 16. אם כך, ראשית, יש לבחון את היקף אחריות הנתבע כעורך דין כלפי לקוחו, ולהשיב לשאלה האם הפר הוא חובה מחובותיו כלפי התובע, ובמקביל לבחון את טענת הנגד לאשמו העצמי התורם של התובע באשר לסיבת אי הגשת התביעה במועדה. שנית, לאחר בחינת סוגיית האחריות, נבחן אף את יסוד הנזק הנטען, דהיינו, האם סבל התובע נזק בשל מעשיו או מחדליו של הנתבע ומהו שיעורו של נזק זה. מסגרת נורמטיבית לרשלנות מקצועית של עורכי דין 17. התובע העמיד תביעתו על שני אדנים עיקריים: הפרת התחייבותו החוזית והתנהלותו הרשלנית של הנתבע כלפיו. ואכן, תחום האחריות המקצועית של עורך דין חל בשני מישורים אלו של דיני החוזים ודיני הנזיקין. בית המשפט העליון קבע, כי הבסיס העיקרי לחבותו של עורך דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי, וכי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח יש המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייני הלקוח, אי הפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות, או התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח, הגורמת לו נזק, עשויות לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי הלקוח. בסיס אחר לחבות עורך הדין יכול שיהיה במעשה עוולה, כגון רשלנות מקצועית של עורך דין, על פי עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין . עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים בה היסודות הנדרשים לכך: 1. הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
פסק דין |
17/06/2019 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 23
ת"א (חיפה) 1206/04- מכבי עספיא אגודה לתרבות וספורט נגד לוי אודי ואח
שמות השופטים: יעקב וגנר
ככלל, ניתן גם ניתן לבסס אחריות עורך דין בעוולת הרשלנות (כמו גם בעוולות נוספות לפי פק' הנזיקין כמו הפרת חובה חקוקה או הפרת חובת הנאמנות על פי כללי לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה, ובמקרה של ניגוד אינטרסים, מצג שווא או בעילת תרמית), במקרה בו ניזוק אדם מפעולותיו גם אם אין לו חוזה לייצוג או למתן שרותי עריכת דין עם אותו עורך דין. אין כלל נוקשה לקביעת מידת החבות והיקפה כלפי הצד השלישי, הכל תלוי בנסיבות המקרה (א. זר, רשלנות מקצועית של עורכי דין, רופאים, מהנדסים ואדריכלים [תשס"א – 2001) עמ' 156 – 157). בבואנו לקבוע אם מתקיימת עוולת הרשלנות על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש)(להלן: "פקודת הנזיקין"). עלינו לבחון האם מתמלאים יסודות העוולה. היסוד הראשון הוא חובת הזהירות על שני היבטיה (המושגית והקונקרטית). יסוד נוסף הוא הפרת חובת הזהירות (ההתרשלות) והיסוד האחרון הוא הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק הנטען שנגרם (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש ואח' . פ"ד לז (1), 113). האם חב עו"ד חובת זהירות מושגית לאדם שאיננו לקוחו דומה כי יש להשיב על השאלה בחיוב. עורך הדין איננו פועל בחלל ריק עליו לצפות כי פעולותיו המשפטיות עשויות לגרום לנזק לקהל יעד מוגדר הוא הצד השני כלפיו הוא פועל בשם שולחו. השאלה הינה האם בין עורך הדין, כמזיק ספציפי, קיימת חובת זהירות קונקרטית כלפי הניזוק הספציפי, שבמקרה שלפני הוא החייב, בתיק ההוצל"פ. המבחן שיש להפעיל הוא מבחן הצפיות. סבורני כי גם לשאלה זו יש להשיב בחיוב. אחריותו המשפטית של עורך הדין עשויה להתקיים, הן מכוח דיני הנזיקין והן מכוח דיני החוזים, כאשר הבסיס הנזיקי שעניינו על פי רוב רשלנות מקצועית, מתקיים במקביל לבסיס החוזי ומקים לטובת הלקוח או צד שלישי שניזוק עילת תביעה על פי עוולת הרשלנות, או עוולה נזיקית אחרת בפקודת הנזיקין. הצג פחות
פסק דין |
18/09/2006 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 11
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין
שמות השופטים: מוטי כהן
בסיכומו של דבר, אני מוצא כי ביישום המבחנים שהותוו בפסיקה על מקרה זה, התקיימו בין התובעים לעורכי הדין יחסי עורך דין-לקוח. התרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם-המסגרת הנורמטיבית 55. בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה זו הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א)). 56. חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), המוכרת כחובת הזהירות. לעניין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש[עורך דין] סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 57. מיותר לציין, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בענייננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו. הצג פחות
פסק דין |
19/04/2025 |
בית המשפט השלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 32
ת"א (נצרת) 52659-12-17- ודים סמולקין נגד עורך דין מיכאל קפלן
שמות השופטים: הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד
עוד פסק בית המשפט העליון כי עורך-דין הנוטל ייצוג של לקוח, רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא, לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו. לפיכך, יחסי עורך-דין ולקוחו יכולים להצמיח אחריות לעורך-הדין הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי. במישור החוזי- בנטלו ייצוג של לקוח, מקבל עורך הדין על עצמו לפעול כלפיו בנאמנות, בזהירות ובמיומנות, והפרת חובות אלו יכולה להביא לחיובו בפיצויים לפי דיני החוזים. במישור הנזיקי- הוא חב חובת זהירות ועליו להפעיל מיומנות סבירה בטיפולו בענייני לקוחו – בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. סטנדרט ההתנהגות הנדרש מעורך-דין טומן בחובו הן את רמת המיומנות והזהירות הנדרשת מכל בעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, והן את חובת הנאמנות וההתנהגות שביושר, ומחובתו של עורך הדין היא לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר, וזאת, בין השאר, נוכח החובות המפורשות המיוחדות המוטלות עליו הן בחוק לשכת עורכי הדין והן בכללי לשכת עורכי הדין, התשמ"ו-1986 (על"ע 7/73 עורך-דין פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, פ"ד כ"ח 679 (1)). מובן, עם זאת, כי לא כל כישלון של עורך דין ייתפס כהפרת חובה (ע"א 2008/07 לוטן נ' ירמייב (ניתן ביום 14.2.2011 )). 14. חובת הזהירות המושגית שחב עורך דין המייצג קונה בעסקה לרכישת דירה מטילה עליו את החובה הבסיסית של רישום הדירה על שמו של הקונה, אחרת צפוי האחרון לפגיעה בזכויותיו ובמעמדו המשפטי כקונה נכס דלא ניידי, וגרימת נזק עקב כך. פרקליט סביר היה צופה גרימתו של נזק עקב אי רישום נכס מקרקעין, שנרכש על ידי הקונה אותו הוא מייצג, במיוחד באותם מקרים בהם מילאו הצדדים לאותה עסקה (המוכר והקונה) את מלוא התחייבויותיהם החוזיות על פיה. הצג פחות
פסק דין |
27/04/2021 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 2 |
עמודים – 33
ת"א (תל-אביב-יפו) 51214/05- יצחק כץ, רוח נגד דוברונסקי עלס, עורך דין
שמות השופטים: אביגיל כהן
הניתוח המשפטי: אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תק-על, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. יפים לעניין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלושה יסודות: אחד – קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר. הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור. הצג פחות
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד). הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע. הצג פחות
חוק העונשין, התשל"ז-1977
סעיף: 71א. שירות לציבור
71א. (א) בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, בסימן זה – שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן "צו שירות" . (ב) מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, כדין צו מבחן. (ג) בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות. (ד) בית המשפט רשאי לקבוע בצו שירות הוראות ותנאים שיראה אותם נחוצים כדי להבטיח את ביצוע השירות ואת הפיקוח על ביצוע השירות בידי הנידון. (ה) בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו, ויזהירו שאם לא ימלא אחר הצו יהיה צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71ד'; בית המשפט לא יתן צו שירות אלא אם הביע הנידון את נכונותו למלא אחר הוראות הצו. (ו) שירות לציבור יהיה בפיקוחו של קצין מבחן, והוא רשאי להיעזר באחרים לצורך זה. הצג פחות
צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), התשכ"ב-1962
סעיף: 1. תפקידים בשירות המשפטי
1. אלה הם תפקידי השירות המשפטי לענין סעיף 29(א)(5) לחוק – (א) בשירות המדינה: (1) יעוץ משפטי בכל משרד ממשלתי; (2) במשרד המשפטים – בעל תפקיד משפטי ביחידה מהיחידות המפורטות להלן: (א) לשכת היועץ המשפטי לממשלה; (ב) ייעוץ וחקיקה; (ג) הלשכה המשפטית; (ד) פרקליטות המדינה; (ה) הסניגוריה הציבורית; ( ו) הסיוע המשפטי; (ז) האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; (ח) הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין; (ט) הממונה כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות שבחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007; (י) רשות התאגידים; (יא ) רשות הפטנטים; (יב) מחלקת החנינות; (יג) הרשות להגנת הפרטיות; (יד) נציבות תלונות הציבור על שופטים; (טו) בית הדין לעררים כמשמעותו בסעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (טז) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; (יז) נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ; (יח) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; (יט) היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם; (כ) הממונה על נותני שירות עסקי; (כא) בתי הדין השרעיים; (2א) ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית של הכנסת; (3) יעוץ משפטי במשרד מבקר המדינה; (4) רשמות בבית-המשפט; (4א) רשמות בהוצאה לפועל; (5) (נמחקה); (6) פרקליט ות, תביעה, סניגוריה, יעוץ, חקיקה והדרכה משפטית בצבא-הגנה לישראל; (7) תביעה במשטרת ישראל; (8)-(12) (נמחקו); (13) ממונה ראשי על יחסי עבודה; (14) עורכי-הדין המועסקים בנציבות תלונות הציבור; (15) ראש המחלקה המשפטית, ראש ענף קבילות וראש ענף פניות של נציבות קבילות חיילים; (16) (נמחקה); (17) היועץ המשפט הצג פחות
חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978
סעיף: 24. ערעור על החלטת בית הדין
24. (א) פסק דין של בית הדין ניתן לערעור של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו. (ב) החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או על העברה מיידית למשרה אחרת כאמור בסעיף 23(ב), רשאי שופט בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה – להורות על החזרה למשרתו; נתן השופט החלטה לפי סעיף זה, רשאי הוא גם לצוות על השעיית העובד מתפקידו. (ג) החליט השופט לבטל החלטה בדבר פיטורי עובד או בדבר העברתו למשרה אחרת, יהיה הביטול, לכל דבר, בר תוקף למפרע מיום ביצוע הפיטורים או ההעברה. (ד) בבואו להכריע בערעור רשאי השופט לעשות אחת מאלה: (1) לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין או לבטלו ולתת אחר במקומו, או להחזיר את הדיון עם הוראות לבית הדין; (2) לדחות את הערעור; (3) ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין היה מוסמך לתיתה. (ה) השופט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין. (ו) לענין הערעור, הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק הדין. (ז) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערעור וכן בבקשות לעיכוב ביצוע והחזרה למשרה לפי סעיף זה. הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 7. בקשה לקבלת סעד משפטי
7. (א) המבקש סעד משפטי, יגיש בקשה ליחידה לסיוע משפטי הנמצאת בתחום מחוז הלשכה שבו נמצא מקום מגוריו; הבקשה תהיה ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל תחנה או באתר האינטרנט של הלשכה. (ב) המבקש יחתום על כתב התחייבות בלתי חוזרת ולפיו הוצאות משפט אשר ייפסקו לטובתו, יועברו לקרן "שכר מצווה בע”מ”. (ג) סעד משפטי יינתן אם נוכח ממונה המחוז או עורך הדין שהוא מינה לדעת, לפי אמות המידה הקבועות בסעיף 9, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות הסעד. (ד) ממונה מחוז או עורך הדין שהוא מינה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה; היקף החקירה והדרישה יכול שישתנה בהתאם לסעד המשפטי המבוקש. הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "הכנסה" – כהגדרתה בתקנות הסיוע; "חוק הסיוע" – חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972; "יחידה לסיוע משפטי" – יחידה שהוקמה לפי סעיף 6. "ייצוג משפטי" – ייצוג לפני ערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "ממונה ארצי" – מי שהתמנה לפי סעיף 5; "ממונה מחוז" – מי שהתמנה לפי סעיף 2; "סעד משפטי" – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או שניהם יחד; לעניין זה, "ייעוץ משפטי" – לרבות כתיבת מכתבים, מילוי טפסים ובקשות דחופות המופנות לערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "רכוש” – זכויות במיטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פיקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים; לעניין זה – לא יראו זכות בעלות או חכירה לדורות בדירת מגורים אחת כ”רכוש”; "השכר הממוצע” – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995; "תחנה” או "תחנת יחידה לסיוע משפטי” – תחנה שהוקמה בידי ממונה המחוז לפי סעיף 2 שאליה פונה מבקש בבקשה לקבלת סעד משפטי לפי סעיף 7(א); "תקנות הסיוע” – תקנות הסיוע המשפטי, התשל”ג-1973. הצג פחות
כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992
סעיף: 4. שיקולי הוועדה
4. (א) הוועדה תשקוד על חלוקת עבודת הייעוץ המשפטי לחברות ממשלתיות בין מספר עורכי דין גדול, ככל האפשר, ובבואה להמליץ המלצותיה תיתן דעתה, בין היתר, לאלה: (1) צרכי החברה בייעוץ משפטי; (2) הכישורים והנסיון של עורך הדין או עורכי דין אחרים במשרדו בתחומי פעילותה של החברה, ואפשרויותיהם להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים הנדרשים; (3) היות עורך הדין או עורך דין אחר במשרדו יועץ משפטי של חברה ממשלתית אחת או יותר; (4) האפשרות לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין; (5) הצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה ממשלתית בהתחשב מחד גיסא במספר השנים שעורך הדין משמש יועץ משפטי של חברה, ומאידך גיסא בנסיבות מיוחדות המחייבות או המצדיקות המשך עבודתו בחברה; (6) האפשרות להרחיב את מספר משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות; (7) היות המועמד יועץ משפטי של אחד מבעלי המניות בחברה או של אדם או תאגיד אחרים המקיימים קשרי עסקים עם החברה; (8) שכר הטרחה שמציעה החברה, בהתחשב במומחיות ובהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בעניניה, בין בדרך כלל ובין לענין ספציפי, ובתעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין; (9) אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים להשפיע על עבודתו של עורך הדין בחברה. (ב) לא תמליץ הוועדה על אישור של מינוי אם, לדעתה, עלולים עיסוקיו האחרים של עורך הדין ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כיועץ משפטי של החברה. (ג) בבואה להמליץ בדבר שכרו של היועץ המשפטי תשקול הוועדה בין היתר את אלה: (1) מהות הענינים; (2) המומחיות שנדרשת לטיפול בעניניה של החברה; (3) העבודה הכרוכה בטיפול בעניניה של החברה; (4) תעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין. הצג פחות
צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996
סעיף: 4. רשימות מומחים
(ג3) השכר בעד חוות דעת כולל שכר בעד כל הכרוך בהכנתה, לרבות לימוד המקרה, עריכת אבחונים, בדיקות, התייעצויות ופגישות הנדרשים לצורך ההכנה. (ד) מומחה יתחייב, לאחר שייכלל ברשימת המומחים, שלא להגיש לבית המשפט חוות דעת מטעם בעל דין כלשהו או מטעם רשויות המדינה או רשות ציבורית אחרת; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למנות מומחה שהגיש לבית המשפט חוות דעת מטעם בעל דין או רשות כאמור, ובלבד שהיא הוגשה בתובענה אחרת שאין לה נגיעה לתובענה הנדונה בבית המשפט. (ה) חוות דעת של מומחה תתבסס גם על התייעצות עם מומחה אחד שפרטיו יצוינו בחוות הדעת, רצוי מתחום מקצועי אחר מבין התחומים שפורטו בתקנת משנה (א) אף אם אינו כלול ברשימת המומחים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו; מומחה שהכין את חוות הדעת ומי שעמו קוימה התייעצות לא יהיו מי שטיפלו בבעל דין או בבן משפחתו או בענין שיש לו נגיעה לתובענה הנדונה בבית המשפט. הצג פחות
כל הזכויות שמורות ©