עורך דין נזיקין פתח תקווה

ת"א (תל אביב) 33536-05- אסתר טכנולוגיות נגד הדר בעמ- חברה לבטוח

שמות השופטים: חאג יחיא

• בלשון ס' 35 לפקודת הנזיקין: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". לגבי רשלנות של עו"ד נקבע כי: "ההלכה היא שהיסודות הנדרשים לצורך הטלת אחריות על עורך דין בגין רשלנות מקצועית הם שלושה בעיקרם: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה זו (ת"א (תל-אביב-יפו) 3154/99 ד. א. אורבן בע"מ נ' עירד אלכסנדר תק-מח 2003(4), 4587 ,עמ' 4596). עורך הדין חב כלפי לקוחו חובת זהירות מוגברת: אין חולק כי עורך – דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, אשר יש בה הפרה של חובת הזהירות, יש להציב את רף המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין ללקוח. סטנדרט זה יונק משני מקורות מרכזיים: ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך – דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (ע"א 37/86, 58 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462).

פסק דין |11/10/2009 |שלום – תל אביב

ת"א (תל-אביב-יפו) 2184/99- שרון עמיר נגד עוד ליבוביץ

שמות השופטים: אסתר חיות

• התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך" (שם בעמ' 462). בית המשפט העליון מוסיף ומציין באותו ענין, כי את אמות המידה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט מיומנות וזהירות, ניתן לשאוב מן הדין, כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, וכן מן הדין הספציפי הנוגע לעורך הדין, קרי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 (להלן – "חוק לשכת עורכי הדין"), והתקנות והכללים שהותקנו על פיו, בהם נקבעו נורמות התנהגות הראויות לעורך דין ככזה. . אחת החובות הבסיסיות המוטלות על עורך דין בחוק לשכת עורכי הדין היא החובה הקבועה בסעיף 54, ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". יסודה של חובה זו ביחסי האמון המיוחדים המאפיינים את הקשר בין עורך דין ללקוחו, ובית המשפט העליון, בהתייחסו לסוגיה זו ציין כי: "היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו" (ר' על"ע 9/55 עו"ד פלוני נ' יו "ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1730 ,1720א).

פסק דין |28/10/2002 |מחוזי – תל אביב

ת"ק (תל-אביב-יפו) 4069/05- פלוני נגד עורך דין אלמוני

שמות השופטים: קליין מנחם

• ואולם, חובה חוזית ונזיקית אחד הם, ונהייה אחר הפרתם תעשה אף היא בדקדוק הגדרותיו ותכניו של סטנדרט מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו. (ראה: א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 491 ,479). רמת זהירות ומיומנות זו תבחן בשתיים. האחת, בפרשנות דיני הנזיקין הנוגעים לחובתיו המקצועיות של עורך הדין כבעל מקצוע. והשנייה מאותם לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961,(להלן: "החוק") על כלליהם ותקנותיהם. על שני אלו יקום וייפול דבר חבותו המקצועית של עורך הדין. כך נקבע כי עורך הדין כבעל מקצוע המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח, חב על פי מצגו לנהוג כבעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את התיק המוצג בפניו במידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין סביר בנסיבות דומות" (י. שנהב – ר' לויתן, לעיל, בעמ' 181 וראה האסמכתאות שם ובעמ' 182). בין אלו אוזכרו אף ידיעה סבירה של חוקי המדינה ותקנותיה בהקשר לעניין בו הוא מטפל, עמידה בלוח הזמנים ובפרט אלו הקבועים בחוק בנוגע לענייני הפרוצדורה הדיונית והמהותית. בהקשרים להתנהלות המשפט, על עורך הדין מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי הדין, להופיע כנדרש בבתי המשפט, תוך ניהול הדיונים כראוי. עוד נפסק כי עורך הדין מחויב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על מקרהו וכן את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. (ראה ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, פ"ד כ471 ,468 וכן ע"א 420/75 כהן נ' אייזן, פ"ד ל(29 (2)) כישלונו של עורך דין באחד מאלו ייתפס כהפרת חובותיו כלפי לקוחו.

פסק דין | 20/07/2005 | שלום – תל אביב

ת"א (חיפה) 1206/04- מכבי עספיא אגודה לתרבות וספורט נגד לוי אודי ואח

שמות השופטים: יעקב וגנר

• ככלל, ניתן גם ניתן לבסס אחריות עורך דין בעוולת הרשלנות (כמו גם בעוולות נוספות לפי פק' הנזיקין כמו הפרת חובה חקוקה או הפרת חובת הנאמנות על פי כללי לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה, ובמקרה של ניגוד אינטרסים, מצג שווא או בעילת תרמית), במקרה בו ניזוק אדם מפעולותיו גם אם אין לו חוזה לייצוג או למתן שרותי עריכת דין עם אותו עורך דין. אין כלל נוקשה לקביעת מידת החבות והיקפה כלפי הצד השלישי, הכל תלוי בנסיבות המקרה (א. זר, רשלנות מקצועית של עורכי דין, רופאים, מהנדסים ואדריכלים [תשס"א – 2001) עמ' 156 – 157). בבואנו לקבוע אם מתקיימת עוולת הרשלנות על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש)(להלן: "פקודת הנזיקין"). עלינו לבחון האם מתמלאים יסודות העוולה. היסוד הראשון הוא חובת הזהירות על שני היבטיה (המושגית והקונקרטית). יסוד נוסף הוא הפרת חובת הזהירות (ההתרשלות) והיסוד האחרון הוא הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק הנטען שנגרם (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש ואח' . פ"ד לז (1), 113). האם חב עו"ד חובת זהירות מושגית לאדם שאיננו לקוחו דומה כי יש להשיב על השאלה בחיוב. עורך הדין איננו פועל בחלל ריק עליו לצפות כי פעולותיו המשפטיות עשויות לגרום לנזק לקהל יעד מוגדר הוא הצד השני כלפיו הוא פועל בשם שולחו. השאלה הינה האם בין עורך הדין, כמזיק ספציפי, קיימת חובת זהירות קונקרטית כלפי הניזוק הספציפי, שבמקרה שלפני הוא החייב, בתיק ההוצל"פ. המבחן שיש להפעיל הוא מבחן הצפיות. סבורני כי גם לשאלה זו יש להשיב בחיוב. אחריותו המשפטית של עורך הדין עשויה להתקיים, הן מכוח דיני הנזיקין והן מכוח דיני החוזים, כאשר הבסיס הנזיקי שעניינו על פי רוב רשלנות מקצועית, מתקיים במקביל לבסיס החוזי ומקים לטובת הלקוח או צד שלישי שניזוק עילת תביעה על פי עוולת הרשלנות, או עוולה נזיקית אחרת בפקודת הנזיקין.

פסק דין |18/09/2006 |שלום – חיפה

ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו

שמות השופטים: אריה ביטון

• עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים בה היסודות הנדרשים לכך: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; 2. הפרת חובה זו ; 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה. 18. אלא, שבתי המשפט שאפו להאחדה של דיני החוזים ושל דיני הנזיקין, ללא יצירת שוני בתרופות בין הדינים השונים. בפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון נקבע בעניין זה כי: "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר-שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך- דין כלפי לקוחו – סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. " (ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4) 462). 6 בהליכים משפטיים שנדונו בין עורך דין לבין לקוחו נבחנה המחלוקת תמיד באספקלריה של דיני הנזיקין, אולם השאלה העיקרית שנדונה בהקשר זה אינה אם קיימת חובת זהירות המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח, אלא מה מידתה של חובה זו. קיומה של חובת זהירות נתפשת כמובנת מאליה והיא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. השאלה היא מהו היקפה ומה מידתה של חובת זהירות זו ומתי חורג עורך הדין מהחובה המוטלת עליו (ראו: אלי הלם, רשלנות מקצועית של עורכי דין, עמ' 1-3). 19. הביטוי רשלנות מקצועית מחייב התייחסות למקצועו ולעיסוקו של האדם אשר כנגדו נטענות טענות על כך שהתרשל בתפקידו. כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין.

פסק דין | 17/06/2019 | שלום – תל אביב

תאדמ (תל אביב) 42045-02-21- גרמי דב יוסף אזולאי נגד יגאל פטריק הרר- עורך דין

שמות השופטים: נמרוד אשכול

• בכל הנוגע לנטל המוטל על תובע בעילת רשלנות ראה ע"א 9313/08 רות אופנברג נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב – יפו ( 07.09.2011 ). מפירוט הטענות המרכזיות עולה כי רובן נוגעות להפרת עוולת הרשלנות. כדי לבסס את קיומה של עוולה זו, יש להוכיח כי חלה על המזיק חובת זהירות כלפי הניזוק, את הפרתה של חובה זו – יסוד ההתרשלות, ואת הנזק שנגרם עקב ההפרה (ראה סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין (להלן "פקודת הנזיקין" או "הפקודה"). להרחבה ראו ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 122 (1982) (להלן "עניין ועקנין"). 7 25. לעניין תביעה נגד עורך דין בעילת רשלנות ראה ע"א 4612/95 איתמר מתתיהו נ' שטיל יהודית, פד"י נא(4) 769: "עילה המרכזית עליה נשענים המערערים בטיעונם היא עילת הרשלנות, המבוססת על הוראות סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין. אין חולק, כי עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות. על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, אשר יש בה הפרה של חובת הזהירות, יש להציב את רף המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין ללקוח. סטנדרט זה יונק משני מקורות מרכזיים: 'ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961 , ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (ע"א 37/86, 58 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462).

פסק דין | 28/05/2022 | שלום – תל אביב

ת"א (ירושלים) 17207-00- ונון לוסי נגד עורך דין אקסלרוד אשר

שמות השופטים: ר שלו גרטל

• התרשלות בטיפול בעניינו של לקוח, עשויה על כן לשמש עילה לתביעה, בגין הפרת חוזה, אולם, במקרה דנן, התובעים לא ביססו תביעתם על עילה זו אלא התרכזו בעילת הנזיקין, ולפיכך, הדיון יתמקד בכך. לפי האמור בסעיף 35 בפקודת הנזיקין , לגבי בעל מקצוע, התרשלות היא התנהגותו של מי שלא השתמש במיומנות או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלוח יד, היה משתמש או נוקט באותן נסיבות. משמע, השאלה אם התרשל עורך דין במילוי תפקידו כעורך דין, אם לאו, נחתכת בראש ובראשונה על פי הנסיבות המיוחדות של המקרה. בקביעת האחריות ברשלנות, ורשלנות מקצועית בכלל זה, יש להיזקק לשאלות הבאות: א. האם חב המזיק חובת זהירות לניזוק, על פי מבחן הציפיות הנובע מסעיף 36 בפקודת הנזיקין הנ"ל, תוך התייחסות לשני היבטים: ההיבט הנורמטיבי, קרי, שאלת קיומה של חובת זהירות מושגית, וההיבט הספציפי, קרי, האם קיימת חובת זהירות קונקרטית. ב. האם המזיק הפר את חובת הזהירות החלה עליו, וסטה מרמת הזהירות המוטלת עליו. ג. האם ההפרה גרמה לנזק. . שאלת האחריות המושגית נגזרת מבחינה נורמטיבית של השאלה, האם אדם סביר מסוגו של הנתבע, היינו, עורך דין הנותן שירותים מקצועיים, חב חובת זהירות ללקוחות, במובן זה שהוא צריך לצפות התרחשותו של הנזק. קביעת קיומה של החובה הנורמטיבית, הוא פרי שיקולי מדיניות משפטית, הבאים לאזן בין מכלול אינטרסים חברתיים שונים, המתמודדים זה עם זה. לא יכול להיות ספק, כי יחסי עורך דין ולקוח, אשר במסגרתם מתבקש עורך הדין ליתן שירותים מקצועיים תמורת שכר, מולידים אחריות מושגית, לפיה, על עורך הדין לנהוג כלפי הלקוח בזהירות ובמיומנות ראויה, ולצפות התרחשות של נזק, באם אחריות זו תופר.

פסק דין |26/12/2004 |שלום – ירושלים

ע"א (חיפה) 38084-12-09- דוד ברקוביץ נגד שלמה גבריאלי

שמות השופטים: שושנה שט

• מעבר לחובותיו של עורך הדין כבעל מקצוע הנותן שירותים ללקוחו, מוטלות עליו חובות מיוחדות של מסירות ונאמנות מכוח חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 וכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. החבות נקבעת בהתאם לנסיבות המקרה (על"א 7/73 עו"ד פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, תל אביב-יפו, פ"ד כח(1) 679, 683), 15. גם ייעוץ בדרך אגב, מקים חובת זהירות של עורך הדין, אפילו שמקבל העצה איננו לקוחו. עוולת הרשלנות לפי פקודות הנזיקין מוסדרת בסעיפים 35/36: "35. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות או לא נקט מידת זהירות שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלר לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". 36. החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכת הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף". כעולה מסעיף 36 המצוטט לעיל, חובת הזהירות של עורך דין משתרעת כלפי כולי עלמא, ולא רק כלפי לקוחותיו, כאשר עורך הדין יכול וצריך היה לצפות באותן נסיבות, כי תהיה הסתמכות של הניזוק על עצתו. חובת זהירות החלה על בעל מקצוע, שלא למסור מידע רשלני לאדם הסומך על מידע זה, הוכרה על ידי בית המשפט העליון כבר בשנות החמישים, בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה, פ"ד ח 1317.

פסק דין |11/04/2011 |מחוזי – חיפה

ת"א (תל אביב) 31186-00-1 . כאלי בלהה נגד נגד ג ד

שמות השופטים: עדי אזר

• אחריות עורך-הדין כלפי לקוחו החובות המוטלות על עורך-הדין כלפי לקוחו יכול שיהיו מכוח יחסים חוזיים, ויכול שמכוח חבות בנזיקין, וכך נאמר בפסיקה: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. " (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, סעיף 22 לפס"ד) (להלן: שרמן). חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, "המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם (כפי שנקבע עוד בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד 1317, 1329): 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. " (שם). כדי לעמוד על מידת הזהירות והמיומנות הנדרשת מעורך-דין כלפי לקוחו, יש לבחון את אמות המידה והקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט זה משני מקורות: "ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה.

פסק דין |10/12/2003 |שלום – תל אביב

ת"א (חיפה) 55673-03-20- שמואל סלומון נגד רונן מתניה משה

שמות השופטים: גאדה בסול

• . 89. כאמור, התביעה מושתת על עוולת הרשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין , לצורך כך, אתייחס בקצרה לאמות המידה לבחינת רשלנותו של עורך דין בייצוג לקוחו, המחייבים קיומם של שלושה יסודות מצטברים; חובת זהירות, התרשלות והפרת חובת הזהירות, נזק, הקשר הסיבתי -האם הפרת החובה היא שהביאה לנזק. 90. אין חולק, כי עורך דין חב ללקוחו בחובת זהירות, ועליו להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, מקצועיות ונאמנות. עורך דין מחויב לפעול כאיש מקצוע מיומן וזהיר. עוד מחויב עורך הדין לפעול בנאמנות ובמסירות כלפי הלקוח. עורך הדין שמקבל על עצמו את הייצוג, "אינו מתחייב "לנצח את התיק" אלא לנקוט בכל האמצעים על מנת להגן על האינטרס של הלקוח. האמור מתיישב עם סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"ט-1961 "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט. "; וכן סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. " 91. חובת הזהירות הנדרשת מעורך הדין כלפי לקוחו נקבעה בסטנדרט התנהגות גבוה, וזאת בהתחשב במהות תפקידו של עורך הדין. הפרת סטנדרט ההתנהגות הסביר הנדרש מעורך דין, מקימה אחריות כלפיו מכוח עוולת הרשלנות, כמו גם אחריות חוזית בשל הפרת החוזה עם הלקוח ואף אחריות מכוח חוק השליחות, תשכ"ה-1965 ( ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462). 92. . כפי שנפסק לא אחת, על עורך הדין להגן על ענייניו של הלקוח ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות (ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא (4) 769, 783 – 784 (1997)) כפי שעוד נפסק שם, סטנדרט ההתנהגות המצופה מעורך הדין אינו כשל אדם סביר אף גבוהה יותר מאשר בעלי מקצוע מיומנים אחרים.

פסק דין |28/11/2022 |שלום – חיפה