כל הזכויות שמורות ©
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה מהווה נושא מרכזי בשיח המשפטי באזור הצפון. הפסיקה העשירה של בתי המשפט במחוז חיפה משקפת את החשיבות הרבה המיוחסת לסטנדרטים המקצועיים בתחום זה. במאמר זה נסקור את המסגרת המשפטית, הפסיקות המובילות, והשיקולים המעשיים הנוגעים לאחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה.
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה נשענת על עקרונות יסוד שהתגבשו בפסיקה לאורך השנים. עורך דין העוסק בתחום הנזיקין באזור חיפה נדרש לעמוד בסטנדרט מקצועי גבוה במיוחד ולמלא את חובותיו כלפי לקוחותיו במסירות ובנאמנות מוחלטת.
בפסק דין מנחה בתיק תא (חיפה) 8002/06 אפרים שירקובסקי בן יהושוע נגד עודד הכהן (ניתן ב-08/12/11), קבע בית המשפט עיקרון חשוב הנוגע לאחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין:
"בהקשר זה על התובע הנטל להוכיח, כי אלמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו. זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע, כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים, עד למתן פסק דין חלוט, ואין לדעת כיצד היו נראים פני הדברים, לו היו ההליכים מתנהלים באופן שונה"
קביעה זו מדגישה את המורכבות הייחודית של תביעות בגין אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה, ואת הקושי הראייתי המובנה בהוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין הנזק שנגרם.
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה כוללת סטנדרט זהירות גבוה במיוחד. בתי המשפט במחוז חיפה קבעו מסגרת ברורה לבחינת רשלנות מקצועית של עורכי דין בתחום זה.
בתיק תא (חיפה) 17057-10-16 פלונית נגד תמה תעשיות פלסטיק (ניתן ב-12/11/17), התייחס בית המשפט לסוגיית נטל ההוכחה בתביעות הקשורות לאחריות מקצועית של עורכי דין:
"הטוען לחסרון כיס ומבקש שיריבו יממן עבורו חוו"ד באופן חלקי או מלא – נושא בנטל הוכחה כבד. לא על נקלה יעתר ביהמ"ש לבקשה מעין זו, ומדובר בחריג"
פסיקה זו ממחישה את הגישה המאוזנת של בתי המשפט בחיפה, המכירה בזכויות הנפגעים מחד, אך דורשת הוכחה מבוססת לטענות כנגד אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין מאידך.
חובת הנאמנות מהווה אבן יסוד באחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה. בתיק עלע (ירושלים) 19/08 עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין – ועד מחוז חיפה (ניתן ב-31/05/09), הדגיש בית המשפט:
"חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין"
עבור עורכי דין העוסקים בתחום הנזיקין בחיפה, חובת הנאמנות מקבלת משנה תוקף נוכח הפגיעות המיוחדת של לקוחות אשר חוו נזקי גוף או נפש. אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה כוללת מחויבות עמוקה לייצג את האינטרסים של הלקוח באופן מלא ומסור.
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה משתנה בהתאם לסוג הטיפול המשפטי הניתן. בתיק תא (באר שבע) 14199-07-20 שיראל פרויקטים בע"מ נגד קומבה בע"מ (ניתן ב-16/11/20), קבע בית המשפט עיקרון חשוב:
"יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב"
עיקרון זה מחלחל גם לפסיקה במחוז חיפה ומשפיע על האופן שבו בתי המשפט מעריכים את אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה. הבחנה זו מדגישה את הצורך להתאים את רמת הזהירות והמיומנות לסוג ההליך המשפטי הספציפי.
הפסיקה במחוז חיפה קבעה מספר עקרונות ברורים לגבי נטל ההוכחה בתביעות הנוגעות לאחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין:
עקרונות אלה יוצרים מסגרת מאוזנת המגנה על זכויות הלקוחות מחד, אך גם מספקת הגנה ראויה לעורכי דין מפני תביעות סרק מאידך.
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה מחייבת נקיטת אמצעים פרקטיים להפחתת סיכונים:
תיעוד מקיף של כל התקשורת עם הלקוח, לרבות:
קבלת אישורים בכתב מהלקוח עבור:
הסברים מפורטים ללקוח לגבי:
בהתבסס על הפסיקה העדכנית במחוז חיפה, ניתן להציע מספר פרקטיקות מומלצות לעורכי דין העוסקים בתחום הנזיקין:
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה מחייבת הקפדה יתרה על תיעוד ותקשורת:
עורכי דין נזיקין בחיפה יכולים להפחית את הסיכון לתביעות אחריות מקצועית באמצעות:
בתי המשפט במחוז חיפה מפעילים מבחן מאוזן בהערכת אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין. הפסיקה משקפת גישה המכירה במורכבות של הליכים משפטיים ובאי-הוודאות המובנית בהם.
מנתחי פסיקות בתחום זה מצביעים על מספר עקרונות מנחים:
ניתוח הפסיקה במחוז חיפה מעלה מספר מקרי בוחן המדגימים את הגישה לאחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין:
בתיק שנדון בבית משפט השלום בחיפה, נקבע כי אי-הגשת ראיות מהותיות שהיו בידי עורך הדין מהווה התרשלות המקימה אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין. בית המשפט הדגיש כי מוטלת על עורך הדין החובה לבחון ביסודיות את כל הראיות הרלוונטיות ולהציגן בפני בית המשפט.
במקרה אחר, נדונה שאלת אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה בהקשר של שיהוי בהגשת תביעה. בית המשפט קבע כי איחור בהגשת תביעה שהוביל להתיישנות מהווה התרשלות מקצועית ברורה, אך הדגיש כי על התובע להוכיח כי התביעה המקורית הייתה בעלת סיכויי הצלחה סבירים.
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה נבחנת בקפידה על ידי בתי המשפט, תוך הפעלת אמות מידה מקצועיות מחמירות. הפסיקה במחוז חיפה משקפת את החשיבות הרבה המיוחסת לסטנדרטים מקצועיים גבוהים בתחום הנזיקין.
עורכי דין העוסקים בתחום הנזיקין בחיפה נדרשים להקפיד במיוחד על:
הפרקטיקה המשפטית במחוז חיפה ממשיכה להתפתח, תוך יצירת מסגרת ברורה לאחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין. הקפדה על העקרונות שהותוו בפסיקה מספקת הן הגנה ללקוחות והן בהירות לעורכי הדין באשר לסטנדרטים המקצועיים הנדרשים מהם.
לקוחות המחפשים ייצוג בתחום הנזיקין בחיפה צריכים לבחור בעורכי דין המקפידים על סטנדרטים מקצועיים גבוהים, ועורכי דין צריכים להיות ערים למורכבות האחריות המקצועית המוטלת עליהם ולפעול בהתאם.
8002/06 ת"א (ירושלים)- אפרים שירקובסקי בן יהושוע נגד עודד הכהן
שמות השופטים: משה דרורי
ראה בהקשר זה, את דברי השופטת מרים נאור, בע"א 989/03 חוטר ישי – משרד עורכי דין נ' יעקב חיננזון , פ"ד נט (4) 796, בעמ' 811, מול האות ה: " בהקשר זה על התובע הנטל להוכיח, כי אלמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו. זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע, כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים, עד למתן פסק דין חלוט, ואין לדעת כיצד היו נראים פני הדברים, לו היו ההליכים מתנהלים באופן שונה " 122. סיכומם של התנאים להוכחת עוולת הרשלנות, כאשר מיישמים אותם על תביעות נזיקין בגין רשלנות מקצועית של עורכי דין, בכלל, ונסיבותיו של תיק זה, בפרט, מעלים כי על שכמו של התובע דידן מוטל נטל כבד: בנוסף על הנטל להוכחת על טענה מטענותיו (בדומה, לכל תובע נזיקי), מוטל על התובע להוכיח כי תוצאת פסק הדין הייתה משתנה, אילו פעל עורך הדין הנתבע באופן שונה. 123. הטעם לנטל כבד זה, המוטל על שכם התובע, לדעתי, אינו נעוץ אך ורק בדיני הנזיקין הרגילים, הדורשים, גם כאן, את הוכחת התביעה על ידי התובע (בהתאם לכלל: המוציא מחברו עליו הראיה), ברמת וודאות של 51 אחוזים, ואשר לא מצאו כל סיבה להוציא את תביעות הרשלנות המקצועית כלפי עורכי דין, מגידרם (בדומה, למשל, לדוקטרינת "אבדן סיכויי החלמה", הקיימת בתביעות של רשלנות רפואית, כאשר מדובר בנזק ספקולטיבי, והמאפשרת פיצוי בגין ראש נזק נפרד של אובדן הסיכויים). 124. טעם זה נעוץ גם בשיקולים נוספים, המבחינים בין אחריות עורך דין, בפועלו מחוץ לכותלי בית המשפט, לבין אחריותו במסגרת הדיון המשפטי. שיקולים אלו הובהרו יפה במאמרו של ד"ר אסף יעקב, "רשלנות בין כתלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי", עיוני משפט , כרך כו (תשס"ב), עמ' 5-76 ; להלן – "מאמרו של אסף יעקב").
פסק דין |07/12/2011 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חיפה) 17057-10-16- פלונית נגד תמה תעשיות פלסטיק
שמות השופטים: יואב פרידמן
יחד עם זאת שליש מן הנכות הנפשית יש לייחס למצב קודם, כך שהנכות הנפשית המיוחסת לתאונה עומדת על 10 (כלומר – הן בגין הפרעת ההסתגלות והן בגין ה ssd). 3. התובעת מבקשת כעת למנות מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום רפואת הכאב. בת. א 28267-05-17 פלונית נ' עיריית חיפה ציינתי כי – ". . . הטוען לחסרון כיס ומבקש שיריבו יממן עבורו חוו"ד באופן חלקי או מלא – נושא בנטל הוכחה כבד. לא על נקלה יעתר ביהמ"ש לבקשה מעין זו, ומדובר בחריג: היות וטמון במהלך זה חסרון דיוני מבחינת כל המעורבים בהליך: מבחינת התובע עצמו – לא ניתן לשלול מן הנתבעת האפשרות להציב חוו"ד מטעמה, ואז מוצא עצמו התובע בלא חוו"ד מטעמו (למותר לציין כי אם מתקבלת בקשתו לא יותר לו – לאחר ששזפה עינו את חוו"ד הנתבעת או זו של מומחה ביהמ"ש – להגיש חוו"ד מטעמו; לאור המצג שהציג הוא עצמו שנבצר ממנו להגישה, ומבקש הוא מינוי). במצב דברים זה מוצא עצמו התובע בנחיתות כאשר בפני מומחה ביהמ"ש תעמוד רק חוו"ד מטעם הנתבעת ולא חוו"ד מטעם התובע עצמו. לעתים אכן זו הקטנה שברעות אך ראוי לצמצם אותה רעה למקרים ההכרחיים באמת. מבחינת הנתבעת – אמור מומחה מטעמה להציב חוו"ד בה אמור הוא להתייחס לתזה רפואית שלא הוצבה כלל על ידי מומחה מטעם התובע. אמנם לאשורה בעיה זו חמורה בעיקר בתיקי רשלנות רפואית שם גם ההתרשלות והקשר הסבתי הם עניין שברפואה, אולם גם בתיק נזקי גוף "רגיל" – עדיף להימנע מסיטואציה זו. וגם מבחינת ביהמ"ש עדיף שתוצב תזה רפואית קבילה אליה ניתן יהא להתייחס, ומהלך של מינוי מומחה יש בו משום סיוע לתובע שהנו בבחינת המוציא מחברו והחסיר ראיה מרכזית בתיק של נזקי גוף, ולרוב עוד במימונו החלקי או המלא של הצד שכנגד ( אם וככל שמתקבלת בקשה שכזו).
החלטה |11/11/2017 |שלום – חיפה
ת"א (באר שבע) 14199-07-20- שיראל פרויקטים בע"מ נגד קומבה בעמ
שמות השופטים: אורית ליפשיץ
14. בניגוד לטענות התובעת, איני סבורה כי ניתן לקרוא את המשפט אחרת, באופן המקנה סמכות מקבילה למחוז חיפה, היות והמשפט אוזכר וצוין בהסכם כתניית שיפוט, ולא כעניין של מה בכך, וככל שלא היה בכך בכדי להקנות סמכות ייחודית למחוז חיפה, אלא סמכות מקבילה, הרי שלא היה כל טעם לציין סעיף זה בהסכם בין הצדדים, היות ולכאורה למשפט כזה לא היתה כל נפקות ומשמעות. 15. מתוך מילות הסעיף עולה כי הצדדים הסכימו כי "בכל ענין הנובע מהסכם זה " סמכות השיפוט נתונה ל"בתי המשפט במחוז חיפה". לא צויין כי הסמכות נתונה גם, לבית משפט במחוז חיפה, אלא צויין כי היא "נתונה" , קרי, המדובר בתניית שיפוט ייחודית. 4 16. כמו כן איני סבורה כי ניתן לטעון לחוזה אחיד, בנסיבות בהן עסקינן בשתי חברות אשר התקשרו ביניהן מתוך רצון חופשי , ויש לשער כי כחברות בע"מ יכלו שתיהן לקבל ייעוץ משפטי בעת ההתקשרות. התובעת כחברה אמורה להיות מנוסה בהתקשרויות מסוג זה, וחזקה עליה כי לא התקשרה בחוזה אחיד בעל כורחה מבלי יכולת לשנות סעיפים בו ומבלי ידע או ייעוץ משפטי. 17. כמו כן, המשיבה לא צירפה לתגובתה לבקשה, תצהיר של בעל תפקיד בתובעת, אשר יכול היה להעיד כי החוזה בין הצדדים הוכתב לתובעת וכי לא היה ביכולתה לשנות חלק מהוראותיו. מדובר בטענה עובדתית אשר נטענה בעלמה, ללא כל תמיכה עובדתית לענין ובענין זה, טענות המבקשת בתשובתה מקובלות עליי. 18. למותר לציין כי המבקשת הפנתה את בית המשפט, לנספח מחירי היחידה, אשר צורף ע"י התובעת לכתב התביעה וסומן שם נספח ד. לטענת הנתבעת, המדובר במסמך אשר נערך ע"י התובעת עצמה בכתב ידה ונחתם ע"י שני הצדדים.
החלטה |15/11/2020 |שלום – באר שבע
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
28 קיימת חפיפה בין "האמצעים הסבירים" לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך, מקום בו נדחית העילה הנזיקית בהיעדר סטיה מסטנדרט זהירות, יש להניח כי תידחה גם העילה החוזית. 2. בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב (על ההבחנה בין אחריות עורך דין מחוץ לכתלי בית המשפט לבין אחריות עורך דין בהליך משפטי ראו אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (תשס"ב) (להלן: יעקב). לטעמי, ניתן להרחיב הבחנה זו גם על הליכי טרום משפט או מעין משפט כאמור לעיל). 26 ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה. כאשר בעסקה או בחוזה עסקינן, על עורך הדין הנטל להוכיח שבעשיית העסקה הלקוח נטל על עצמו סיכון מרצון מתוך מודעות והבנה מלאה של הסיכון (השוו לפסק דיני בת. א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ ( 14.9.2008 ). מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח "אוהב סיכונים", אשר דחה את עצתו המקצועית לגבי אופן ביצוע העסקה (לדוגמה, הלקוח ויתר במודע על קבלת בטחונות בעסקה).
פסק דין |15/09/2014 |בית המשפט העליון
ע"א 37/86-1. משה לוי נגד 1. יצחק יחזקאל שרמן
שמות השופטים: א ברקש לוין,ד לוין
בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם (כפי שנקבע עוד בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1317, 1329): 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. (ראה י' שנהב – ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח החבות", הפרקליט לב(תשל"ח) 178-177). כבר נאמר לענין רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 479, 491), לפיכך עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו – סטנדרט, שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. 23. את אמות המדה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות.
פסק דין |09/09/1990 |בית המשפט העליון
ע"א 2625/02- סילביו נחום- עורך דין נגד 1. רחל דורנבאום
שמות השופטים: א ברק,א ריבלין,א חיות
מנגד, קיימות מדינות בודדות, בהן מקובלת עדיין הדרישה המחמירה של יריבות חוזית כבסיס לאחריות בגין רשלנות מקצועית. גם במדינות אלה מוכר לעניין עוולת מצג השווא הרשלני, להבדיל מעוולת הרשלנות המקצועית, חריג לדרישת היריבות החוזית, הואיל והעוולה אינה מבוססת על הפרת חובה מקצועית חוזית כלפי הניזוק (ראו, למשל, פסקי הדין של בית המשפט העליון של טקסס: barcelo v. elliott, 923 s. w.2d 575 (1996) לעומת mccamish, martin, etc. v. f. e. appling, 991 s. w.2d 787 (1999)). מגמת צמצום גדרי תחולתו של כלל ה-privity, לעניין חובת הזהירות של עורך הדין, זוכה לביקורת בארצות הברית, בטענה שהטלת אחריות נזיקית היא עתירת עלות מנקודת מבט מערכתית. העדרו של כלל אחריות ברור, וכתוצאה מכך, העדר היכולת לצפות את תוצאות התביעה הנזיקית כנגד עורך הדין, כך טוענים המבקרים, מעצימים את עלויות ההתדיינות. חמורה מכך, לשיטתם, היא העובדה שאי הוודאות עלולה לאלץ עורכי דין לנקוט בצעדים שונים במטרה להגן על עצמם צעדים שיכולים להגיע עד כדי סירוב לייצג לקוחות מסויימים. אף בהעדר תוצאות מרחיקות לכת שכאלה, עשוי למצער שכר הטרחה אותו גובים עורכי הדין, להאמיר (j. h. bauman a sense of duty: regulation of lawyer liability to third parties by the tort system 37 s. tex. l. rev. 995, 1029-1031 (1996)). על אף הביקורת הזו, מציבה ה-restatement of the law (third) of the law governing lawyers (2000), כללים המשקפים את שחיקת כללי ה-privity המסורתיים. סעיף 51 ל-restatement קובע כי עורך דין לא יחוב בחובת זהירות כלפי הצד שכנגד בעסקה, פרט למקום בו הוא או לקוחו (בהסכמתו המשתמעת של עורך הדין) הזמינו הסתמכות של אותו צד, ובתנאי שדיני הנזיקין של המדינה אינם פוסלים את הטלת האחריות בשל ריחוקו של הניזוק מעורך הדין.
פסק דין |29/02/2004 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 60625-06-1. זוהר עמרם נגד 1 . מגן דוד אדום
שמות השופטים: אביגיל כהן
לקוח מפקיד את הטיפול המקצועי בידי בא כוחו, ובא כוחו הוא האחראי לטיפול המקצועי. אם נפלה תקלה בטיפול המקצועי, מסוג התקלה שנפלה במקרה דנן, יהיה זה מרחיק לכת להטיל חבות אישית על הלקוח, שכלל לא היה מודע לשרשרת האירועים. אינני סבורה, כי המקרה דנן דומה למקרה שבו מטיל ביהמ"ש הוצאות על בעל דין במשפט, ואז נושא הלקוח ככלל בהוצאות ולא בא כוחו, אלא מדובר בעילות תביעה אשר מתייחסות ישירות לנתבעת 2 ולא לנתבעת 1, ואכן ב"כ הנתבעת בסיכומיו מבקש לדחות על הסף את התביעה נגד הנתבע 1 ומגיש סיכומיו לגבי שאלת הנזק באשר לנתבעת 2, כך שעוה"ד הנתבעת 2 מודעת היטב לכך שאין מדובר במקרה שבו צריך לחייב את הלקוח בסכום כלשהו בגין מעשי ו/או מחדלי עורך דינו. על כן, לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת 1 בגין תביעה זו. ב) באשר לעילת הרשלנות: (1) הנתבעת 2 היא ב"כ של הזוכה בתיק ההוצל"פ והתובעים היו ה"חייבים" באותו תיק הוצל"פ. (2) אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תקדין עליון, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך.
פסק דין |26/03/2008 |שלום – תל אביב
ת"א (תל אביב) 33536-05- אסתר טכנולוגיות נגד הדר בעמ- חברה לבטוח
שמות השופטים: חאג יחיא
ובלשון ס' 35 לפקודת הנזיקין: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". לגבי רשלנות של עו"ד נקבע כי: "ההלכה היא שהיסודות הנדרשים לצורך הטלת אחריות על עורך דין בגין רשלנות מקצועית הם שלושה בעיקרם: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה זו (ת"א (תל-אביב-יפו) 3154/99 ד. א. אורבן בע"מ נ' עירד אלכסנדר תק-מח 2003(4), 4587 ,עמ' 4596). עורך הדין חב כלפי לקוחו חובת זהירות מוגברת: אין חולק כי עורך – דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, אשר יש בה הפרה של חובת הזהירות, יש להציב את רף המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין ללקוח. סטנדרט זה יונק משני מקורות מרכזיים: ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך – דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (ע"א 37/86, 58 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462).
פסק דין |11/10/2009 |שלום – תל אביב
ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו
שמות השופטים: אריה ביטון
עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים בה היסודות הנדרשים לכך: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; 2. הפרת חובה זו ; 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה. 18. אלא, שבתי המשפט שאפו להאחדה של דיני החוזים ושל דיני הנזיקין, ללא יצירת שוני בתרופות בין הדינים השונים. בפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון נקבע בעניין זה כי: "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר-שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך- דין כלפי לקוחו – סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. " (ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4) 462). 6 בהליכים משפטיים שנדונו בין עורך דין לבין לקוחו נבחנה המחלוקת תמיד באספקלריה של דיני הנזיקין, אולם השאלה העיקרית שנדונה בהקשר זה אינה אם קיימת חובת זהירות המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח, אלא מה מידתה של חובה זו. קיומה של חובת זהירות נתפשת כמובנת מאליה והיא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. השאלה היא מהו היקפה ומה מידתה של חובת זהירות זו ומתי חורג עורך הדין מהחובה המוטלת עליו (ראו: אלי הלם, רשלנות מקצועית של עורכי דין, עמ' 1-3). 19. הביטוי רשלנות מקצועית מחייב התייחסות למקצועו ולעיסוקו של האדם אשר כנגדו נטענות טענות על כך שהתרשל בתפקידו. כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין.
פסק דין |17/06/2019 |שלום – תל אביב
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
ת"א (עכו) 20881-06-09- ירון ברק נגד יצחק ריינפלד
שמות השופטים: שושנה פיינסוד כהן
חובת זהירות נוספת אותה חב עורך דין ללקוחו הנה מכוח עוולת הרשלנות המצויה בפקודת הנזיקין, מכוחה עשויה לצמוח ללקוח עילת תביעה נזיקית בהתקיים יסודותיה של עוולת הרשלנות המקצועית "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479,491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עליהו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך-דין כלפי לקוחו- סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. (פס"ד שרמן הנ"ל, עמ' 462). 8 את אמות המידה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית- הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו; ושנית- ככל שהדברים אמורים בעורך-דין- מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך-דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך-דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (פס"ד שרמן הנ"ל, עמ' 462). 21. כבר נפסק, כי הפרת כללי האתיקה אינה מעידה לכשעצמה על קיומה של עוולת הרשלנות, "עם זאת, עשוי כלל אתיקה להשליך על השאלה, אם הפרקליט השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות שאדם סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות.
פסק דין |25/12/2013 |שלום – עכו
על"ע (ירושלים) 19/08- עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
ת"א (תל-אביב-יפו) 51214/05- יצחק כץ, רוח נגד דוברונסקי עלס, עורך דין
שמות השופטים: אביגיל כהן
הניתוח המשפטי: אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תק-על, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. יפים לעניין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלושה יסודות: אחד – קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר.
פסק דין |20/06/2007 |שלום – תל אביב
ת"ק (תל אביב) 21936-04-22- אייל ארליך נגד יודפת בן שושן
שמות השופטים: אדי לכנר
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכלל הראיות לפני, הגעתי לכלל דעה, כי דין התביעה להידחות, ואפרט טעמי. 34. בפסק דין זה נדרשתי לבחון את רשלנותו של עורך דין כלפי לקוח. לצורך כך, אתייחס בקצרה לאמות המידה לבחינת רשלנותו של עורך דין בייצוג הלקוח. 35. העילה המרכזית היא עוולת הרשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין . עורך הדין חב בחובת זהירות כלפי לקוחו ועל כך אין מחלוקת. השאלה הרלוונטית לעניינינו היא האם עורך הדין הפר את חובת הזהירות שלו כלפי הלקוח. 36. בחינת אחריותו של עורך הדין תיבחן על פי סטנדרט הזהירות והמיומנות. במישור המשפטי, נדרשת מעורך הדין מידה של בקיאות והכרת הדינים, לרבות הדינים לשמם ניטל הייצוג. אי ידיעת החוק בנוגע להליך לשמו הסכים עורך הדין לקבל את הייצוג תהיינה בגדר הפרת חוזה והתנהלות רשלנית של עורך הדין כלפי הלקוח. 37. לא כל טעות של עורך הדין תיתפס כהתנהגות רשלנית של עורך הדין. למשל, התנהלות של עורך דין המבוססת על ידע משפטי סביר, במקצועיות, בתום לב ולטובת הלקוח לא תיחשב כהפרת חובת הזהירות והמיומנות. 38. קביעה זו נובעת מתוך ההנחה שעורך הדין אינו מבטח של התביעה או את הייעוץ שהוא מעניק ללקוח. עורך הדין שמקבל על עצמו את הייצוג, "אינו מתחייב "לנצח את התיק" אלא לנקוט בכל האמצעים על מנת להגן על האינטרס של הלקוח. האמור מתיישב עם סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 וסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. 39. בעניינינו, בפרוטוקול הדיון מיום 1.9.22 , עמוד 1, שורות 15/17 העיד התובע כדלקמן: "תפקידה היה לבוא ובעצם להגיע מצב שאני מקבל את הכספים לפני שהאח מחלק את הכל חצי חצי.
פסק דין |05/11/2022 |תביעות קטנות – תל אביב
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ה. אחריות החברה בנזיקין
59ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ה. אחריות החברה בנזיקין
59ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 15. חובות עורכי דין
15. (א) עורך דין שמונה לפי סעיף 3, מוטלות עליו, בשינויים המחויבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות בחוק ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו. (ב) עורך דין שהתמנה כאמור, יעביר לממונה מחוז, אחת לשלושה חודשים, או במועד אחר שקבע ממונה מחוז לעניין פלוני, דין וחשבון על המשך טיפולו בכל עניין שנמסר לטיפולו לפי כללים אלה.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 16. איסור על טיפול נגד לקוח
16. (א) עורך דין לא יטפל נגד לקוח – (1) בענין או בקשר לענין שטיפל בו למען אותו לקוח; (2) בענין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו. (ב) הועד המחוזי, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להחליט, לפי פניית עורך דין, כי מתן חוות דעת או קיום התייעצות גרידא, או פעולה במקרה פלוני, לא היה בהם משום טיפול בענין למען לקוח, או כי מידע מסויים אין לו זיקה של ממש לענין, או כי אין במידע שהתקבל כדי למנוע מעורך הדין לטפל בענין, ובלבד שהחלטה כאמור תינתן לפני שעורך הדין יקבל על עצמו את הטיפול בענין האמור.
תקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה וחובות מקצועיות), התשפ"ד-2024
סעיף: 2. התנהגות מקצועית
2. נוסף על החובות המפורטות בסעיף 8 לחוק, מתווך במקרקעין יעניק שירות מקצועי, תוך הקפדה על יושר ועל חובת תום הלב, ותוך שמירה על כבוד המקצוע, ינהג בלקוחו בכבוד ויעניק לו שירות נאות בסטנדרט מקצועי מקובל.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. 9 (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.
תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006
סעיף: 16. תחילה
16. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב בשבט התשס"ו (10 בפברואר 2006). בבית (ה)משפט ב תיק נגד נמסרת בזה הודעה כי ביום __________________ הוגשה תובענה נגד עובד ציבור שהוא עובד מדינה/עובד רשות ציבורית (מחק את המיותר) בבית המשפט ב __________________, לפי תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006 (להלן – התקנות). * אם עובד הציבור הוא עובד מדינה – לפי תקנה 6 לתקנות, יש להגיש הודעת הכרה בבית המשפט בכתב לא יאוחר מיום ________________, והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין. * אם עובד הציבור הוא עובד רשות ציבורית – לפי הקנה 9 לתקנות, יש להגיש בקשה לקבוע כי מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין בבית המשפט, בכתב, לא יאוחר מיום __________________, והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין ולרשות הציבורית (אם אינה בעלת דין). תאריך _______________ שם מוסר ההודעה ________________________ חתימה _____________________ בבית (ה)משפט ב תיק נגד (1) לפי הוראות סעיף 7ב לפקודת הנזיקין, ניתנת בזאת הודעה כי הנתבע/ת מס' ________ מר/גב' _____________________ ת"ז ___________________ חסין/נה מפני תביעה בנזיקין בגין האירוע נושא התובענה, לפי הוראת סעיף 7א לפקודת הנזיקין. (2) הטעמים לקיומה של החסינות הם כדלקמן (יש לפרט מדוע מתקיימים תנאי החסינות): (3) בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות אח התביעה נגדו/ה*. תאריך ____________ שם מוסר ההודעה ותפקידו ________________ חתימה ______________ כ"ז באדר התשס"ו (27 במרס 2006)
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
כל הזכויות שמורות ©