כל הזכויות שמורות ©
תחום הנזיקין בראשון לציון מתאפיין במורכבות משפטית ייחודית, הן בשל היקף התיקים הגדול והן בשל מגוון סוגי התביעות המתנהלות בעיר. עורכי דין נזיקין בראשון לציון נדרשים למומחיות רבה והבנה מעמיקה של הדין המהותי והפרוצדורלי.
השאלה האם עורך דין התרשל במילוי תפקידו נחתכת בעיקר על פי נסיבות המקרה הספציפי. כאשר מתעוררת שאלה האם הלקוח היה צריך לגלות פרט מסוים לעורך הדין או שמא עורך הדין היה צריך לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, התשובה תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק.
עורכי דין נזיקין בראשון לציון חייבים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים ולוודא שהם אוספים את כל המידע הרלוונטי מהלקוח.
עורך דין מחויב בנוסף לידע ולמיומנות, בעמידה בסטנדרטים גבוהים של אמינות ויושרה. הוא צריך לצדק את האמון שנותנים בו לקוחותיו, הציבור בכללותו ובתי המשפט. מי שביודעין מתחזה לעורך דין פוגע פגיעה קשה באינטרס הציבורי ובמערכת המשפט.
עורכי דין בראשון לציון מטפלים במגוון רחב של תיקי נזקי גוף, כולל:
בתיקי רשלנות רפואית בראשון לציון, עורכי הדין נדרשים להוכיח:
בתי המשפט דוחים לעיתים קרובות טענות של נתבעים כי לא הייתה רשלנות בטיפול ובאבחון, במיוחד כאשר הראיות מצביעות על כשל ברור.
בתיקי נזיקין, בית המשפט ממנה לעיתים קרובות מומחים רפואיים שתפקידם:
הפסיקה מראה כי לא קיימת אחידות בנוגע לשווי שייפסק בתיקי נזיקין. בתי המשפט פוסקים בהתאם ל:
גם בנוגע להוצאות נקבעו סכומים שונים, הנעים בין סכום קבוע לבין סכומים הנגזרים משווי הנזק.
עורכי דין נזיקין נדרשים להתמודד עם סוגיות מורכבות של הוכחת קשר סיבתי. למשל:
עורכי דין צריכים לנהל בצורה מקצועית את ציפיות הלקוח ולהסביר:
בעת בחירת עורך דין נזיקין בראשון לציון, חשוב לקחת בחשבון:
חשוב לפנות לעורך דין נזיקין בהקדם האפשרי במקרים הבאים:
עורכי דין העוסקים בתחום הנזיקין בראשון לציון נדרשים למומחיות רבה, הבנה מעמיקה של הדין המהותי והפרוצדורלי, ויכולת לנהל תיקים מורכבים תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים.
עורכי דין נזיקין בראשון לציון חייבים להיות בקיאים בפסיקה העדכנית, להבין את דרישות בתי המשפט בנוגע להוכחת נזק וקשר סיבתי, ולדעת לנהל את ההליך המשפטי באופן יעיל ומקצועי.
בבחירת עורך דין נזיקין, חשוב לוודא שהוא בעל ניסיון רלוונטי, גישה מקצועית ויכולת להסביר את התהליך בצורה ברורה ומובנה. ההחלטה הנכונה יכולה להשפיע משמעותית על תוצאות התיק ועל הפיצוי שתקבלו.
צריכים עורך דין נזיקין בראשון לציון? פנו לייעוץ משפטי מקצועי כדי לוודא שהזכויות שלכם מוגנות והתיק שלכם מנוהל בצורה הטובה ביותר.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין תעבורה ראשון לציון מומחה בתחום.
תא (תל אביב) 21493-02-12- אפרת זרת נגד עיריית ראשון לציון
שמות השופטים: מנחם מריו קליין
[1]
" להפתעתי לא הוצגו ראיות כאלו. המתנתי בקוצר רוח לראות מתי יגיע חוקר פרטי להעיד מטעם ההגנה ולהפריך את גרסת התביעה וזה בושש מלבוא. אפילו פקח מטעם העיריה או מי שמסוגל להעיד על טיפול נאות במפגעים כגון אלו בתחומי העיר ראשון לציון. לא טרח לבוא לבית המשפט. לאור האמור סבורני כי יש לראות בדרישה שהתובעת ועדיה שנתנו תצהיר לבוא ולהעיד משום דרישה דווקנית, פרוצדוראלית, ללא תכלית של ממש, ומשכך העמדתי את עגמת הנפש שנגרמה לתובעת בגין ההליך כחלק מהפיצוי בגין הנזק הלא ממוני בתיק. " כירות תמציא פס"ד זה לצדדים
הצג פחות
פסק דין |
06/06/2014 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
תאמ (כפר סבא) 45329-05-20- הראל חברה לביטוח בעמ ח.פ נגד וייס יוסי- הנדסה חקלאית (2013) בעמ
שמות השופטים: רעות זיו
[2]
הנתבעת הגישה כתב הגנה, במסגרתו טענה כי אכן עובדת במקום ומתחזקת את העצים, בהוראת עיריית ראשון לציון, אך מדובר בקרקע פרטית, עצם העובדה כי מבצעת שירותי גינון וטיפול בעצים, אין בהם כדי ליצור זיקה נזיקית רלוונטית בין התובעת לנתבעת. 28. הנתבעת מטעמים השמורים עמה, בחרה שלא להגיש הודעת צד שלישי, לא כנגד עיריית ראשון לציון, היא שלוחתה ואף לא כנגד דיירי שכונת הכרמים, בו נפל העץ. 29. לאחר שעיינתי בראיות שהוצגו לי על ידי הנתבעת, אני מוצאת כי הבעלות בקרקע שבנדון היא אכן פרטית, אלא שההחזקה והטיפול בקרקע הם של עיריית ראשון לציון והנתבעת שלוחתה, מבצעת עבודות החזקה ותחזוקה באזור. מכאן, שלנתבעת זיקה ראשונית מספקת בנזיקין לתביעה ולאירוע הנזק מושא התביעה, מה גם שלעירייה אחריות כללית להסרת מפגעים משטחים שבאחריותה המוניציפאלית, גם כאשר אלה אינם נמצאים בבעלותה. 30. מכלול הראיות והעדויות שהוגשו ונשמעו מצביע על הנתבעת שתחזקה את הקרקע שבנדון וטיפלה בה פיסית ובפועל. נכון אמנם כי לשיטת הנתבעת פעלה באזור רק במשך כ- 5 חודשים וקודם לכן, פעלה במקום, חברה קבלנית יעודית אחרת. אלא שבזמן אירוע נפילת העץ, הנתבעת היא שביצעה עבודות תחזוקה וגינון באזור. 31. נשאלת השאלה, האם לנתבעת, כמי שמטפלת באזור, קמה אחריות לנזק שנגרם לרכב הנפגע, בין היתר בשל הטענה כי העץ הינו עץ פרטי, אשר נשתל בגינה פרטית ועל כן האחריות היא על דיירי הבניין ו/או דיירי שכונת כרמים. 32. סיבת נפילת העץ נותרה עלומה, כמו גם הפעולות הקשורות בנטיעת העץ, תחזוקת העץ והקרקע שבנדון בה צמח העץ וממנה הוא נפל. " לאחר שעיינתי בראיות שהוצגו לי על ידי הנתבעת, אני מוצאת כי הבעלות בקרקע שבנדון היא אכן פרטית, אלא שההחזקה והטיפול בקרקע הם של עיריית ראשון לציון והנתבעת שלוחתה, מבצעת עבודות החזקה ותחזוקה באזור. מכאן, שלנתבעת זיקה ראשונית מספקת בנזיקין לתביעה ולאירוע הנזק מושא התביעה, מה גם שלעירייה אחריות כללית להסרת מפגעים משטחים שבאחריותה המוניציפאלית, גם כאשר אלה אינם נמצאים בבעלותה. "
הצג פחות
[3]
הנתבעת הגישה כתב הגנה, במסגרתו טענה כי אכן עובדת במקום ומתחזקת את העצים, בהוראת עיריית ראשון לציון, אך מדובר בקרקע פרטית, עצם העובדה כי מבצעת שירותי גינון וטיפול בעצים, אין בהם כדי ליצור זיקה נזיקית רלוונטית בין התובעת לנתבעת. 28. הנתבעת מטעמים השמורים עמה, בחרה שלא להגיש הודעת צד שלישי, לא כנגד עיריית ראשון לציון, היא שלוחתה ואף לא כנגד דיירי שכונת הכרמים, בו נפל העץ. 29. לאחר שעיינתי בראיות שהוצגו לי על ידי הנתבעת, אני מוצאת כי הבעלות בקרקע שבנדון היא אכן פרטית, אלא שההחזקה והטיפול בקרקע הם של עיריית ראשון לציון והנתבעת שלוחתה, מבצעת עבודות החזקה ותחזוקה באזור. מכאן, שלנתבעת זיקה ראשונית מספקת בנזיקין לתביעה ולאירוע הנזק מושא התביעה, מה גם שלעירייה אחריות כללית להסרת מפגעים משטחים שבאחריותה המוניציפאלית, גם כאשר אלה אינם נמצאים בבעלותה. 30. מכלול הראיות והעדויות שהוגשו ונשמעו מצביע על הנתבעת שתחזקה את הקרקע שבנדון וטיפלה בה פיסית ובפועל. נכון אמנם כי לשיטת הנתבעת פעלה באזור רק במשך כ- 5 חודשים וקודם לכן, פעלה במקום, חברה קבלנית יעודית אחרת. אלא שבזמן אירוע נפילת העץ, הנתבעת היא שביצעה עבודות תחזוקה וגינון באזור. 31. נשאלת השאלה, האם לנתבעת, כמי שמטפלת באזור, קמה אחריות לנזק שנגרם לרכב הנפגע, בין היתר בשל הטענה כי העץ הינו עץ פרטי, אשר נשתל בגינה פרטית ועל כן האחריות היא על דיירי הבניין ו/או דיירי שכונת כרמים. 32. סיבת נפילת העץ נותרה עלומה, כמו גם הפעולות הקשורות בנטיעת העץ, תחזוקת העץ והקרקע שבנדון בה צמח העץ וממנה הוא נפל. " מכלול הראיות והעדויות שהוגשו ונשמעו מצביע על הנתבעת שתחזקה את הקרקע שבנדון וטיפלה בה פיסית ובפועל. נכון אמנם כי לשיטת הנתבעת פעלה באזור רק במשך כ- 5 חודשים וקודם לכן, פעלה במקום, חברה קבלנית יעודית אחרת. אלא שבזמן אירוע נפילת העץ, הנתבעת היא שביצעה עבודות תחזוקה וגינון באזור. "
הצג פחות
פסק דין |
07/02/2022 |
שלום – כפר סבא
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7
תא (תל אביב) 36622-12-22- המוסד לביטוח לאומי נגד ' החברה העירונית ראשון לציון לביטחון וסדר ציבורי בע"מ
שמות השופטים: משה תדמור ברנשטיין
[4]
עוה"ד איתן האזרחי ואח' נגד הנתבעים: 1. החברה העירונית ראשון לציון לביטחון וסדר ציבורי בע"מ 2. עיריית ראשון לציון 3. כלל חברה לביטוח בע"מ שתיהן – ע"י ב"כ עוה"ד תומר זמר ואח' 4. קנית השלום השקעות בע"מ 5. קניון ראשונים ייזום וניהול 6. קבוצת עזריאלי בע"מ 7. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ארבעתן – ע"י ב"כ עוה"ד אביגיל ברן-תושיה ואח' החלטה 1. לאו " לאור עמדות הצדדים, ולנוכח הפערים בין חוות הדעת הרפואיות שהוגשו מטעם הצדדים, ראיתי למנות בנדון מומחה רפואי מטעם בית המשפט. אני ממנה בזאת את ד"ר אריאל אורן, כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה, למתן חוות דעת רפואית – בתחומו – בעניינה של הנפגעת בנדון. המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו מאת באי-כוח בעלי-הדין, יבדוק את הנפגעת ויקבע ממצאים באשר למצבה הרפואי – בתחומו – בעקבות התאונה הנטענת מיום 21.12.15 – נשוא התביעה (להלן: "התאונה"); ובמיוחד יקבע: א) האם הנפגעת לוקה כיום בנכות בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות. " מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לנפגעת בגין התאונה, ולאילו תקופות. המומחה מתבקש לפרט את תקופת אי-הכושר שיש לייחס לתאונה, וכל נכות חלקית זמנית אחרת. ג) האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבה של הנפגעת בעתיד. ד) מהן המגבלות התפקודיות של הנפגעת בגין התאונה, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתה ולמקצועה. ה) האם תהיה הנפגעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד בגין התאונה, ואם כן, מהם סוגי הטיפולים להם תזדקק. ו) ככל שקיימות, אלו נכויות בתחומו של המומחה יש לייחס לנפגעת שלא כתוצאה מהתאונה, אם בכלל, ומה שיעורן? 2.
הצג פחות
ע"א 974-91-1. עמיד נגד 1. הועדה המקומית לתיכנון ובניה זמורה
שמות השופטים: ת אורט שטרסברג כהן,ד ביניש
אם לאחר שמיעת כל הראיות בתיק נוצרת בפני השופט תמונה כוללת של הדברים ונראה לו שהוא יכול לברור את הקטעים המדויקים יותר שבכל חוות דעת, הרי שיוכל לקבוע ממצאיו מבלי להיזקק למינוי מומחה נוסף ולהארכת ההתדיינות הכרוכה בכך (ראו ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139)". אכן, כשבאות בפני בית המשפט חוות דעת של מומחים אשר יש בהן, על פי מהימנותן וכוחן המשכנע, לאפשר לבית המשפט לפלס את דרכו ולהגיע לממצאים ולמסקנות כנדרש להכרעת הדין, אין מוטלת עליו כל חובה למנות מומחה מטעמו, רק מכיוון שאין הוא מוכן לסמוך על אף אחת מחוות הדעת במלואה, והסתמכותו היא בחלקה על חוות הדעת האחת ובחלקה על חוות הדעת האחרת. כך בענייננו. השופט קמא בחר לבסס את החלטתו בחלקה על חוות דעתו של המומחה האחד, ובחלקה על חוות דעתו של המומחה האחר. בכך אין כל פסול, ובפרט כשמדובר בחוות דעת היוצאות מנקודת מוצא משותפת. אין לאמר כי במקרה הנוכחי חייב היה השופט לקבל את אחת מחוות הדעת במלואה, או שלא להסתמך על אחת מהן כלל. 5. עם זאת, מקובלת עלי טענתן השניה של המערערות, לפיה טעמי צדק מחייבים לפצותן. אין חולק כי תביעת המערערות לתשלום פיצוי נופלת בגדרו של סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה. סעיף 200 לחוק יוצר חריגים לעיקרון הכללי הקבוע בסעיף 197, ומצמצם את תחולתו, בקובעו: "לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתוכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן, ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר ואם אין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים . . . ". ההוראות המפורטות בהמשך הסעיף כוללות הוראה הנוגעת לאפשרויות הבניה על הקרקע. הצג פחות
פסק דין |
25/01/1997 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 168 |
עמודים – 5
רע"א 2063/16- הרב יהודה גליק נגד ' משטרת ישראל
שמות השופטים: א רובינשטיין,י עמית,צ זילברטל
(-) ניתן להצביע על שורה של הבחנות בין דיני הנזיקין לדין המינהלי-חוקתי: בחינה בדיעבד מול סעד צופה פני עתיד או הווה; סעדים שונים ופורום שונה; עתירה הנוגעת לציבור מול ניזוק מסויים; במסגרת שיקולי מדיניות של הרשות יכול ויילקח בחשבון תשלום פיצויים לניזוק ספציפי; תכליות ושיקולי מדיניות שונים בשני התחומים; אי סבירות מינהלית קי צונית ומהותית מול סטייה מסטנדרט זהירות רגיל בנזיקין; סוגי הנזק כשיקול בהטלת אחריות בנזיקין מול שיקולים ערכיים ואחרים במשפט המינהלי; עילות סף של המשפט המינהלי מול מסננות של המשך הדרך וסוף הדרך בנזיקין (קשר סיבתי, הקטנת נזק ואשם תורם); עקרון הבטלות היחסית במשפט המינהלי; שיקול י מדיניות מינהליים ושיקולי מדיניות בתחום הנזיקי. (-) ענייננו נופל בקטגוריה של תביעה בעוולת הרשלנות בגין הפרה של נורמה מהמשפט המינהלי, בבחינת "עוולה היברידית". בעוולה מעין זו מוצע לנהוג על פי "תרשים זרימה" תוך שימוש ב"מסנני אחריות" כלהלן: ככל שלא מדובר במעשה עשוי או נזק שנתגבש, יש לבחון האם התובע מיצה הליכים במסלול המינהלי; עילות הסף המינהליות; עוצמת הפגם המינהלי ועוצמת האשם הנזיקי צריכים להיות בדרגה של רשלנות חמורה ולא כל הפרה או אי תקינות מינהלית מנביעים אחריות ברשלנות; קשר סיבתי וסוג הנזק; שיקולי מדיניות של הדין המינהלי ושל הדין הנזיקי (אם להרחבת אחריות-כמו הרתעה ופיזור נזק, ואם לצמצום אחריות-כמו מעשה או מחדל, סוג הניזוק וסוג הנזק, סמכויות ביצוע מול שיקולי מדיניות); חסינויות והגנות בנזיקין לרבות אשם תורם והסתכנות מרצון. (-) המבקש נקט בדרך של תקיפה ישירה במסגרת תובענה לפיצויים ולמתן צו עשה, על אף שבית המשפט המחוזי הפנה אותו לבג"ץ; על אף שבית המשפט המחוזי ציטט והפנה להחלטה בעניין המטה למען ארץ ישראל; על אף שהמבקש עצמו נהג לפנות לבג"ץ בעניין מושא ההליך דנן-בכך ביקש המבקש לעקוף את בג"ץ באופן שאף גובל בשימוש לרעה בהליכי משפט. הצג פחות
פסק דין |
18/01/2017 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 306 |
עמודים – 82
ת"א (ראשון לציון) 4052-01- עירית חולון נגד צפר רחל ואחרים
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
שאלות הבהרה והתשובות עליהן, הינן חלק בלתי נפרד מחוות הדעת, וככאלה רשאי בית המשפט לסמוך עליהן, (ראה לעניין זה דברים שנאמרו בע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פד"י מא (1) 133, שם בעמ' 139): "בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדוייקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמונה מקובלת עליו רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה". מן הכלל אל הפרט; 32. חוות דעת המומחה נשענת על היבטים משפטיים ושמאיים. נטיית בית המשפט להתערב בחוות דעת מומחה שמונה על ידו, תעשה כאמור במשורה במיוחד בענייניים שמאיים מובהקים. וכמות שציינתי בהחלטת המינוי, ההכרעה הסופית בשיעור הפיצוי מסורה לבית המשפט לרבות באשר להחלת קריטריונים משפטיים על שווי הפיצוי. בענייננו, מקצועיותו של המומחה לא עורערה, שמעתי העדים, חקירת המומחה, עיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים, ואומר כבר עתה כי שקילת כל הראיות מביאה אותי למסקנה כי לא נמצאה כל סיבה, או כל נימוק כבד משקל שלא לאמץ כעיקרון את חוות דעתו של המומחה. בענייננו, הצדדים שלא רוו נחת מקביעות המומחה והדברים אמורים במיוחד לעירייה העבירו למומחה שאלות הבהרה וזימנו אותו לעדות בבית המשפט כך בהתאם למתווה בהצעתי למינויו. כפי שהובא לעיל ויובהר עוד בהמשך הדברים נראה כי בפועל, התשובות לשאלות ההבהרה והעדות שמסר המומחה הביאו דווקא לביסוס נוסף של קביעותיו. לפיכך, ברי כי אין מקום להתעלם מהסכמת הצדדים למינוי המומחה לפני מעשה על כל המשתמע מכך באשר להעדפת קבלת חוות דעתו של המומחה הממונה על פני טענות הצדדים כעת בדיעבד. 24. אחת מהנחות היסוד בחוות דעת המומחה הינה כי שיעור הפיצוי המגיע למשיבים, יהיה לפי שווי של דיירות מוגנת, וזאת בהסתמך על הנוהג המקובל במקרים דומים ובנסיבות דומות, ובשיעור של 80 מהשווי בבעלות מלאה של הנכסים ולכך הוסיף המומחה הוצאות נלוות. הצג פחות
פסק דין |
10/01/2009 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 12 |
עמודים – 23
ת"א (תל אביב) 36622-12-22- המוסד לביטוח לאומי נגד ' החברה העירונית ראשון לציון לביטחון וסדר ציבורי בע"מ
שמות השופטים: משה תדמור ברנשטיין
עוה"ד איתן האזרחי ואח' נגד הנתבעים: 1. החברה העירונית ראשון לציון לביטחון וסדר ציבורי בע"מ 2. עיריית ראשון לציון 3. כלל חברה לביטוח בע"מ שתיהן – ע"י ב"כ עוה"ד תומר זמר ואח' 4. קנית השלום השקעות בע"מ 5. קניון ראשונים ייזום וניהול 6. קבוצת עזריאלי בע"מ 7. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ארבעתן – ע"י ב"כ עוה"ד אביגיל ברן-תושיה ואח' החלטה 1. לאור עמדות הצדדים, ולנוכח הפערים בין חוות הדעת הרפואיות שהוגשו מטעם הצדדים, ראיתי למנות בנדון מומחה רפואי מטעם בית המשפט. אני ממנה בזאת את ד"ר אריאל אורן, כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה, למתן חוות דעת רפואית – בתחומו – בעניינה של הנפגעת בנדון. המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו מאת באי-כוח בעלי-הדין, יבדוק את הנפגעת ויקבע ממצאים באשר למצבה הרפואי – בתחומו – בעקבות התאונה הנטענת מיום 21.12.15 – נשוא התביעה (להלן: "התאונה"); ובמיוחד יקבע: א) האם הנפגעת לוקה כיום בנכות בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות. ב) מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לנפגעת בגין התאונה, ולאילו תקופות. המומחה מתבקש לפרט את תקופת אי-הכושר שיש לייחס לתאונה, וכל נכות חלקית זמנית אחרת. ג) האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבה של הנפגעת בעתיד. ד) מהן המגבלות התפקודיות של הנפגעת בגין התאונה, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתה ולמקצועה. ה) האם תהיה הנפגעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד בגין התאונה, ואם כן, מהם סוגי הטיפולים להם תזדקק. ו) ככל שקיימות, אלו נכויות בתחומו של המומחה יש לייחס לנפגעת שלא כתוצאה מהתאונה, אם בכלל, ומה שיעורן? 2. הצג פחות
החלטה |
06/05/2024 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
ת"א (עפולה) 2539/02- ציון ביתן נגד חדד נכלה
שמות השופטים: גאדה בסול
האם נגרמו לתובע נזקים עקיפים כתוצאה מעבודתו הלקויה של הנתבע, ואם כן מהו גובה הנזק. להלן אדון בשאלות שלעיל לפי סידרן. אחריות התובע לליקויים בשלד וגובה הנזק אין להכביר במילים בדבר מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ועל אחת כמה וכמה כאשר הוא מונה בהסכמה וחוות דעתו הוגשה לתיק בית המשפט בהסכמה. מכל מקום, ברור שבית המשפט נותר הפוסק האחרון. לעניין אימוץ חוות דעת מומחה ע"י בית המשפט ומעמדה המיוחד לצורך קביעת מסקנות בעניינים מקצועיים , נאמר ב ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ. עיריית ראשון לציון פד"י מא (1) בעמ' כדלקמן: "מינוי מטעם בית המשפט של מומחה הוא נוהג רצוי שיש לעודדו. כפועל יוצא ממינויו של המומחה כאמור, אין הצדדים צריכים ויכולים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם. הצדדים רשאים לדרוש הבהרות מן העד, כאמור בתקנה הרלוואנטית, ואף לחקור אותו, כפי שעולה מפוקדת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971. אולם יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת. לצורך העניין שלפנינו יש להוסיף, שגם יכולתם להסתמך על דברי המומחים שלהם מצטמצמת, כי לפני בית המשפט מצויה חוות הדעת של מי שמונה על ידו, הינו של מי שאינו מייצג צד בדיון, ובית המשפט הוא הפוסק בעניין כוחה של חוות דעת של המומחה והוא הקובע מהי המידה, מהו האופן ומהו ההיקף של האימוץ על ידיו של האמור בחוות הדעת" בע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ. רוזנטל חנן ו- 32 אח', פ"ד נב (4), 563,568-569 נפסק כי: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד שקילת אמינותו מסור לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. הצג פחות
פסק דין |
06/12/2005 |
שלום – עפולה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 9
ת"א (רמלה) 8310-09-20- רחל פלד נגד מנורה מבטחים ביטוח בעמ
שמות השופטים: אביגיל פריי
מינוי מומחה נעשה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה בנושא הנדון. תכליתה של חוות דעת מומחה, הממונה על ידי בית המשפט, לסייע לבעלי הדין ולבית המשפט להגיע לפתרון יעיל של הסכסוך. אם חוות דעתו של המומחה שמינה מקובלת על בית המשפט, הוא רשאי להסתמך על כל חלק הכלול בה, ולא להסתפק רק באותן נקודות בחוות הדעת שהוגשה, השנויות במחלוקת בין בעלי הדין (ראו: ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא (1) 133 ( 21.1.87 )). 7. בנוסף, אין חולק כי על התובע מוטלת חובת הקטנת הנזק, ולפיכך אין מקום להיעתר לדרישות לא סבירות של התובע אשר עשויות להגדיל את הוצאותיו של הנתבעת שלא לצורך וללא הצדקה. חובה זו, הקבועה בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התש"ל-1970, אומצה גם ככלל בדיני הנזיקין – וראו ע"א 252/86 יצחק גולדפרב נ. כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(4) 45) ולפיו: " הקטנת הנזק כוללת בחובה אמת-מידה אובייקטיבית. על הניזוק לנקוט, להקטנת נזקו, כל אותם אמצעים שאדם סביר היה נוקט בנסיבות העניין. . . בקביעת הנטל להקטנת הנזק יש להתחשב במספר גורמים: מחד גיסא עומד הנתון, כי לא הניזוק הוא שהביא את הנזק על עצמו אלא המזיק הוא שגרם לנזק. . . מאידך גיסא, עומד הנתון כי הניזוק אינו צריך להיטיב את מצבו כתוצאה מהתאונה. מטרת הפיצוי אינה בהענשת המזיק, ואין צידוק חברתי לפצות על נזק שניתן למונעו. . . " 8. בענייננו לא מצאתי לסטות מחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש. ואנמק: הנתבעת לא הצביעה על סיבה בולטת ועל חוסר סבירות קיצוני המצדיק שינוי מחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש המושתת על ניסיונו המקצועי, מעמדו והיותו זרועו הארוכה של ביהמ"ש לצורך בחינת טענות המצויות בתחום מומחיותו. הצג פחות
פסק דין |
19/08/2023 |
שלום – רמלה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
ת"א (רמלה) 2338/06- גורנשטיין זויה נגד עירית ראשון לציון
שמות השופטים: אסתר נחליאלי חיאט
ענייננו בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף בעילה לפי פקודת הנזיקין. הצדדים חלוקים הן בעניין החבות והן בעניין הנזק. רקע 1. בשעות הבוקר של יום ה- 23.5.04 הלכה התובעת לעבודתה; בדרך לעבודה בהיותה ברחוב צבי פרנק בראשון לציון ירדה אל הכביש כדי לחצות אותו, נתקלה בבור שהיה בשולי הכביש בסמוך למדרכה, נפלה, נחבלה ונגרמו לה נזקי גוף (להלן: 'התאונה'). 2. התאונה ונסיבותיה שנויות במחלוקת, כך גם האחריות ועם אלה הנזק. המחלוקות 3. המחלוקת סבה סביב השאלה האם ארעה התאונה. לטענת הנתבעת, מסרה התובעת מספר גרסאות לענין מקום הנפילה, ומאחר שעל התובעת מונח הנטל להוכיח את קרות התאונה, לא עלה בידה להרימו ויש לדחות טענותיה. 4. עוד טענה הנתבעת כי בהעדר ראיות מהותיות כמו, עדת ראייה שהיתה במקום, חוות דעת מומחה בטיחות "שתתמוך בטענותיה בדבר מכשול לכאורי" (סעיף 51 לסיכומים), לא הוכח כי ארעה תאונה וודאי לא הוכח כי הנתבעת התרשלה, לטענתה גם לא ניתן ללמוד מהתמונות שצורפו לחומר הראיות כי אכן מדובר במפגע. 5. עוד חלוקים בעלי הדין בשאלה האם נפילת התובעת בנסיבותיה (אם יוחלט שאכן נפלה), מקימה חבות לנתבעת ואם כן, האם יש ליחס לתובעת אשם תורם לקרות התאונה, ומה שיעורו. 6. גם בשאלת הנזק נחלקו הצדדים. לטענת הנתבעת משלא צורפה חוות דעת רפואית ממילא לא ניתן לקבל כל טענה אשר למצבה הרפואי של התובעת. בהזדמנות זאת, אציין, כי מפליא שסיכומי התובעת לא כללו כל התיחסות לשאלת הנזק, ולמעשה השאירה התובעת בידי את ההכרעה לענין הנזק בלי להציג כל טענה לענין זה ובלי שביקשה להגיב לסיכומי הנתבעת שכללו התיחסות לנזק. הצג פחות
פסק דין |
14/06/2008 |
שלום – רמלה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 7
ת"א (ירושלים) 15457-01- חווי דוד נגד שבתאי שורקין
שמות השופטים: משה סובל
כדי להימנע מקביעה שרירותית של הפיצוי, ועל מנת לקרבו ככל הניתן לסכום הכסף שיעמיד את הניזוק, בקירוב ובערך, באותו מצב בו הוא היה נתון אלמלא מעשה העוולה (וזוהי, כידוע, המטרה העיקרית של הפיצויים בנזקי גוף), יש לתת את הדעת לכל הנסיבות הנוגעות למקרה המסויים. בכלל זה: מהות הפגיעה וחומרתה; הטיפול שניתן לנפגע, והאם כלל אשפוז וניתוח; עוצמת הכאב, תכיפותו ומשכו; סבלו הסובייקטיבי של הנפגע; השפעת הפגיעה על נוחותו של הנפגע ועל אורח חייו (בעבר, בהווה ובעתיד); וכל נתון רלוונטי אחר שיש בו כדי להגביר או להפחית את הכאב והסבל – הגופניים והנפשיים – של הנפגע המסוים עקב הפגיעה המסוימת (ע"א 283/89 עירית חיפה נ' מוסקוביץ, פ"ד מז(2) 718, 732; ע"א 180/88 עוזרי נ' שרופי, תק-על 90(3), 606). באחת: "הסכום צריך לעמוד בהתאמה עם הנזק והכאב והסבל שנגרמו לפי קנה-מידה מקובל" (ע"א 541/63, לעיל, שם). כל הנתונים האלה מתעניינים בניזוקו ובמצבו. למרות היותם השיקול העיקרי בקביעת גובה הפיצוי, אין הם היחידים המשפיעים בעניין זה. לצד מצבו של הניזוק, נודעת חשיבות גם לאופן ההתנהגות של המזיק ולמצבו ההכרתי בעת שפגע בזולתו. אמנם, בספרות המשפטית הועלו ספקות באשר לקיומו של בסיס עיוני לפסיקת פיצויים "עונשיים" (ראו מאמרו של ברק, לעיל, בעמ' 253; א' ברק, דיני הנזיקין תורת הנזיקין הכללית (מהדורה שניה, תשל"ז, ג' טדסקי עורך; להלן – דיני הנזיקין) 583-584). אולם הלכה למעשה בתי המשפט פוסקים מפעם לפעם פיצויים כאלה (המכונים לעיתים גם פיצויים "לדוגמה", פיצויים "מוגדלים", או פיצויים "מוגברים"), כדי להביע על ידי כך מורת רוח מיוחדת מהתנהגות מזיקה הפגומה במיוחד מן הבחינה המוסרית – על פי רוב, כזו הכרוכה בפגיעה בכבוד האדם מתוך כוונה רעה וזדונית – ולשדר על ידי כך מסר של הוקעה והרתעה כלפי התנהגות פוטנציאלית מסוג זה (ראו, לדוגמה, ע"א 30/72 פרידמן נ' סגל, פ"ד כז(2) 225, 237-243; ע"א 670/79 הוצאת עתון הארץ בע"מ נ' מזרחי, פ"ד מא(2) 169, 205; קציר, בעמ' 709-710). הצג פחות
פסק דין |
03/07/2003 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 3 |
עמודים – 7
ת"א (כפר סבא) 40771-02-22- א. הראל בנייה וייזום בע"מ נגד שתית בעמ
שמות השופטים: רונן פלג
מולה יש לבחון את הנזק הדיוני הנגרם לבעל הדין שכנגד כתוצאה מהתיקון המבוקש, ובהתחשב בנסיבות ההליך. כפי שנקבע בפסיקה, מקרים אשר עלולים להצדיק סירוב לבקשה לתיקון הם למשל מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב . . . ". 6. בענייננו, ההליך אמנם מתנהל מזה כשנתיים ויותר, ואולם חלק ניכר מהזמן חלף בשל מחדליה של התובעת דווקא, אשר מאז שאינה מיוצגת על ידי עו"ד מתקשה בניהול ההליך ובקיום החלטות בית המשפט. 7. על פני הדברים, עיריית ראשון לציון היא בעל דין נדרש ביחס לחלק מהטענות שהועלו בכתבי הטענות. לא מצאתי כי הנתבעים נהגו בחוסר תום לב או שלא יהיה תועלת בהגשת ההודעה. יתרה מכך, צירופה של העירייה כבעל דין בהליך יביא לבירור יעיל של העניין במעורבות כל הצדדים הרלוונטיים. 8. על אף האמור, לא מצאתי הסבר מספק לכך שההודעה לצד ג' לא הוגשה יחד עם הגשת כתב ההגנה. הגשתה המאוחרת מעכבת בהכרח את קידומו של הדיון. הצג פחות
תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006
סעיף: 5. מסמכים שיש לצרף לבקשה
5. (א) מגיש הבקשה יצרף לבקשה את המסמכים האלה: (1) לענין נזק ישיר לגוף: (א) מסמך מקורי מבית חולים על אודות מספר ימי האשפוז מיד עם קרות הנזק וכן על אודות אשפוזים נוספים, אם היו; (ב) סיכום מקורי של מחלה בעת השחרור מאשפוז; (ג) אישורים רפואיים מקוריים, חתומים ביד הרופא המטפל, בדבר מצבו של הניזוק, כפי שהוא במועד הגשת הבקשה; (ד) כתב ויתור על סודיות רפואית; (2) לענין נזק שהוא מוות – יצרף מגיש הבקשה, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), אם לא נפטר הניזוק מיד עקב המעשה נושא הבקשה, תעודת פטירה או תעודת קבורה מקורית; (3) לענין נזק גוף שלא גרם לפגיעה גופנית קשה – יצרף הניזוק, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש למשטרה, למינהלת הממשל התיאום והקישור, או לגורם ישראלי רשמי אחר בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק; (4) לענין נזק ישיר לרכוש – יצרף הניזוק העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש לגורם ישראלי רשמי כאמור בפסקה (3) בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק, וכן יצרף מסמכים המוכיחים את הבעלות על הרכוש שניזוק; היה הבעלים תאגיד – יצורף אישור של עורך דין בדבר הבעלים ומורשי החתימה של התאגיד; (5) תצהיר חתום ביד מגיש הבקשה ומאומת בידי עורך דין שבו יפורטו הנזק ונסיבות האירוע שגרם לנזק; (6) העתק פסק דין או החלטה, אם ניתן על ידי בית משפט, בקשי לנזק נושא הבקשה; (7) העתק טופס ההודעה בכתב כאמור בתקנה 2(5); (8) כל מסמך נוסף, אשר עשוי לבסס, לדעת מגיש הבקשה, את הבקשה. (ב) הוועדה רשאית לבקש השלמת מסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שמגיש הבקשה לא צירף לבקשה; לא הוגשו המסמכים הנדרשים בתוך הזמן שקצבה הוועדה, רשאית הוועדה למחוק את הבקשה. (ג) שוכנעה הוועדה כי נבצר מן המבקש במועד הגשת הבקשה לצרף את המסמך המקורי, תקבל הוועדה העתק אמין של המסמך; מבקש המצרף העתק של מסמך מקורי, יפרט בבקשתו מדוע נבצר ממנו לצרף את המסמך המקורי. הצג פחות
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975
סעיף: 6א. מומחה רפואי
6א. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה. (ב) מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה: (1) בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית-המשפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו; (2) כל צד יהיה רשאי להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוות הדעת שנתן; (3) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעלי הדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט. הצג פחות
תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006
סעיף: 16. תחילה
16. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב בשבט התשס"ו (10 בפברואר 2006). בבית (ה)משפט ב תיק נגד נמסרת בזה הודעה כי ביום __________________ הוגשה תובענה נגד עובד ציבור שהוא עובד מדינה/עובד רשות ציבורית (מחק את המיותר) בבית המשפט ב __________________, לפי תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006 (להלן – התקנות). * אם עובד הציבור הוא עובד מדינה – לפי תקנה 6 לתקנות, יש להגיש הודעת הכרה בבית המשפט בכתב לא יאוחר מיום ________________, והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין. * אם עובד הציבור הוא עובד רשות ציבורית – לפי הקנה 9 לתקנות, יש להגיש בקשה לקבוע כי מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין בבית המשפט, בכתב, לא יאוחר מיום __________________, והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין ולרשות הציבורית (אם אינה בעלת דין). תאריך _______________ שם מוסר ההודעה ________________________ חתימה _____________________ בבית (ה)משפט ב תיק נגד (1) לפי הוראות סעיף 7ב לפקודת הנזיקין, ניתנת בזאת הודעה כי הנתבע/ת מס' ________ מר/גב' _____________________ ת"ז ___________________ חסין/נה מפני תביעה בנזיקין בגין האירוע נושא התובענה, לפי הוראת סעיף 7א לפקודת הנזיקין. (2) הטעמים לקיומה של החסינות הם כדלקמן (יש לפרט מדוע מתקיימים תנאי החסינות): (3) בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות אח התביעה נגדו/ה*. תאריך ____________ שם מוסר ההודעה ותפקידו ________________ חתימה ______________ כ"ז באדר התשס"ו (27 במרס 2006) הצג פחותl
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 10. כתב תביעה – כותרת
10. כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן: (1) הערכאה השיפוטית שאליה מוגש כתב התביעה; (2) שם התובע ומספר זהותו; (3) שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו; (4) מען ופרטי התקשרות של התובע, למעט בתביעה שעילתה עבירות מין או אלימות כהגדרתן בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, וכן הטרדה מינית לפי חוק הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 או הטרדה מאיימת לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (4א) מען ופרטי התקשרות של עורך דינו של התובע; (5) שם הנתבע, ומספר זהותו אם ניתן לבררו; (6) מען ופרטי התקשרות של הנתבע – אם ניתן לבררם; (7) אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו; (8)3 סוג התביעה ונושאה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה; (9) רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, למעט תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף, ולא תחול על תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; (10) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם התובע פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות; (11) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו; (12) אם עילתה של התביעה בעבירות מין, אלימות, הטרדה מינית או הטרדה מאיימת כמשמעותן בפסקה (4) – ציון עובדה זו; (13) הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח טופס 2 שבתוספת הראשונה או הזמנת הנתבע לדין באמצעות המצאה ישירות לעורך הדין המייצג, לפי העניין; (14) (בוטלה). הצג פחות
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968
סעיף: 76. פיצויים
76. פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו; אלא שאם – (1) סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע; (2) סבל התובע נזק-ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב-התביעה או בצירוף לו.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
תקנות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי; "תובענה"-הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף"-… הצג עוד
תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 (התקנות הקודמות)
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אגרה" – האגרה שיש לשלמה לפי התוספת הראשונה לרבות חלק של אגרה ואגרה נוספת לפי תקנה 11; "בית משפט" – לרבות שופט או רשם של בית משפט, כשאין הענין מחייב אחרת; "דיון" – שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות הצדדים אם אינם מביאים ראיות, למעט דיון בישיבת קדם משפט ראשונה; "כתב עיקרי" – כתב בית דין שבו מביאים הליך לבית משפט; "לשכת סיוע משפטי" – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסויים; "מדד" – מדד מחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "צו הצהרתי" – למעט צו המצהיר על זכות בנכס למי שאינו מחזיק בו; "צו עשה" ו "צו אכיפה" – למעט צו למסירת חזקה בנכס; "תובענה" או "הליך" – תביעות, בקשות, ערעורים ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך על-פי דין, ושנדרשים בהם החלטה או פסיקה של בית משפט; "תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף" – לרבות תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלום פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – חוק הפיצויים). הצג פחות
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 315א. הגדרות – סימן ב'1
"ז-1956; (2) רופא מוסמך כמשמעותו בסעיף 208, או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי-כושר להשתכר לפי סעיפים 209 ו-210; (3) ועדה רפואית לפי הסכם הניידות; (4) ועדה רפואית לפי סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת; (5) רופא מוסמך לפי סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו; "חוות דעת מקצועית"-כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע: (1) חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, "חוות דעת מומחה" ו"תעודת רופא"-כמשמעותן בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; (2) חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר; "חוק לפיצוי נפגעי גזזת"-חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; "חוק פיצוי לנפגעי פוליו"-חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007; "הסכום היסודי"-סך של 800 שקלים חדשים הצג פחות
כל הזכויות שמורות ©