03-3810100

עורך דין נזיקין בפתח תקווה

אודות המחבר


עורכת דין ריקי בקבני

RDB עו"ד ריקי בקבני

טלפון: 0747695580
מייל:
כתובת: מוטה גור 7 פתח תקווה
ותק: 15 שנים

עורך דין נזיקין בפתח תקווה – המומחה שלך לתביעות נזקי גוף ורכוש

כאשר אתם מוצאים את עצמכם נפגעים בתאונה או בשל רשלנות של גורם אחר, פנייה אל עורך דין נזיקין בפתח תקווה היא הצעד הראשון בדרך לקבלת הפיצוי שמגיע לכם. תחום הנזיקין כולל מגוון רחב של מקרים בהם ניתן להגיש תביעת פיצויים, ביניהם תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, פגיעות במרחב הציבורי ועוד.
עורך דין נזיקין בפתח תקווה
עורך דין נזיקין בפתח תקווה

מהו עורך דין נזיקין ולמה הוא חשוב?

עורך דין נזיקין הוא מומחה משפטי העוסק בהשגת פיצויים לנפגעים כתוצאה מפגיעות גוף או רכוש. תפקידו להעניק ייעוץ משפטי, לנהל משא ומתן עם חברות הביטוח, ולייצג את לקוחותיו בבית המשפט במידת הצורך. עורך דין מקצועי בתחום זה יכול לעשות את ההבדל בין קבלת פיצוי הולם לבין ויתור על הזכויות המגיעות לנפגע.

מתי כדאי לפנות לעורך דין נזיקין בפתח תקווה?

אם חוויתם אחד מהמקרים הבאים, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי:
  • תאונת דרכים – פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מול ביטוח החובה, ביטוח לאומי וגופים נוספים.
  • תאונת עבודה – פציעות שנגרמו במהלך העבודה, כולל תביעות מול הביטוח הלאומי ומעסיקים.
  • רשלנות רפואית – נזק שנגרם כתוצאה מטיפול רפואי לקוי או שגוי.
  • נזקי רכוש – נזק שנגרם לרכב, דירה או נכס אחר בשל רשלנות או מעשה מכוון של צד שלישי.
  • פציעות במרחב הציבורי – נפילות או פגיעות במקומות ציבוריים כמו מדרכות שבורות, קניונים, ומוסדות ציבוריים.

איך עורך דין נזיקין בפתח תקווה יכול לעזור לך?

  • ייעוץ משפטי ראשוני – הבנת המקרה ובחינת סיכויי התביעה.
  • ניהול משא ומתן – עבודה מול חברות הביטוח וניסיון להשגת פיצוי ללא הליך משפטי ממושך.
  • ייצוג בבית משפט – במקרים בהם לא ניתן להגיע להסכם, ייצוג מקצועי בבית המשפט על מנת למקסם את סכום הפיצויים.
  • הגשת תביעות לביטוח לאומי – ניהול תביעות לקבלת קצבאות ופיצויים בגין נכות או אובדן כושר עבודה.

איך לבחור עורך דין נזיקין מתאים?

בחירת עורך דין נזיקין בפתח תקווה דורשת בדיקה של כמה פרמטרים:

  • ניסיון ומומחיות – יש לוודא כי לעורך הדין יש ניסיון בתביעות נזיקין, במיוחד בתחום הרלוונטי למקרה שלך.
  • שביעות רצון לקוחות קודמים – חפשו המלצות וחוות דעת מלקוחות קודמים.
  • יחס אישי וליווי צמוד – עורך דין טוב יעניק ליווי אישי ויהיה זמין לכל שאלה או צורך לאורך התהליך.
  • שכר טרחה הוגן – רוב עורכי הדין בתחום זה עובדים בשיטת
  • "לא זכית – לא שילמת", אך חשוב להבין מראש את תנאי ההתקשרות.

פנו לעורך דין נזיקין בפתח תקווה עוד היום!

אם נפגעתם ואתם מחפשים עורך דין נזיקין בפתח תקווה, חשוב לא להתמהמה. ישנם מקרים בהם חלים מגבלות זמן על הגשת תביעות, ולכן כדאי לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי. עורך דין מקצועי ובעל ניסיון יוכל לסייע לכם לממש את זכויותיכם ולקבל את הפיצוי המרבי המגיע לכם.
צרו קשר עוד היום עם עורך דין נזיקין בפתח תקווה לקבלת ייעוץ ראשוני וליווי משפטי מקצועי!

סימוכין

ת"א (חיפה) 12762-05-15- גבי שלום נגד יבגניי בונין

שמות השופטים: אהרון שדה

  • כאשר קוראים את לשונו של סעיף 15(8) לחוק מגלים כי ההגנה חלה על הגשת תלונה לגוף שממונה על הנפגע קרי בעניינו תלונה על עורך דין שמוגשת מכוח הדין, לשכת עורכי הדין הוסמכה בדין לקבל תלונות על עורכי דין ולחקור אותן ולקדם אותן גם להליך של קבילה, אין שום חובה שהמתלונן יהיה דווקא הלקוח, לא כך משתמעת לשון סעיף 15(8) לחוק ולא בכדי. התובע לא התמודד עם עניין זה ברם ראוי לציין שגם חוק לשכת עורכי הדין וגם כללי לשכת עורכי הדין אינם מקנים זכות הגשת תלונה רק ל"לקוח" אלא לכל אדם, החוק נוקט בסעיפיו השונים בלשון "מתלונן", "קובל" ו"אדם מעונין" אך איננו מייחד את האפשרות להתלונן במוסדות הלשכה רק ל"לקוח". 6 מעבר לצורך, הנתבע 1 איננו שולט בשפה העברית על בוריה, ספק אם מסוגל הוא להתמודד לבדו עם המציאות הישראלית ומשכך העיד באופן מפורש, שהסמיך וסמך על בנו בכל מה שהיה קשור בתקשורת מול התובע. גם בנו הנתבע 2 העיד שכך הדבר ולמעשה אין מחלוקת כי גם התובע מסכים לכך שקשיי השפה אצל הנתבע 1 הם מחסום אמיתי (ראה פסקה אחרונה בעמ' 3 לתמליל נספח 12 לתצהיר הנתבע 2) וחשוב מכך, למרות כל הטענות החוזרות ונשנות מצד התובע על פיהן הנתבע 1 הוא לקוחו, אין ולו אמרה אחת בכל התמלילים (הארוכים למדי) בה הוא אומר לנתבע 2 שהוא מבקש לדבר עם אביו וכי איננו מעוניין למסור לו-לנתבע 2 פרטים כלשהם, ההיפך הוא הנכון. המו"מ ואישור הסכומים בגין הטיפול נעשו מול הנתבע 2, העדכונים וההצעות נעשו מול הנתבע 2, למעשה כמעט הכל נעשה מול הנתבע 2, אין בנמצא שום מכתב בו מבקש התובע-עורך הדין קשר ומגע ישיר עם לקוחו או שהוא מתריע בו כי השיטה של קשר מול בנו איננה מקובלת עליו ולכן מנוע התובע מלטעון כיום ובדיעבד כנגד שיחותיו ומגעיו עם הנתבע 2.

פסק דין |19/09/2016 |שלום – חיפה

ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו

שמות השופטים: אריה ביטון

  • עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים בה היסודות הנדרשים לכך: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; 2. הפרת חובה זו ; 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה. 18. אלא, שבתי המשפט שאפו להאחדה של דיני החוזים ושל דיני הנזיקין, ללא יצירת שוני בתרופות בין הדינים השונים. בפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון נקבע בעניין זה כי: "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר-שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך- דין כלפי לקוחו – סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. " (ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4) 462). 6 בהליכים משפטיים שנדונו בין עורך דין לבין לקוחו נבחנה המחלוקת תמיד באספקלריה של דיני הנזיקין, אולם השאלה העיקרית שנדונה בהקשר זה אינה אם קיימת חובת זהירות המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח, אלא מה מידתה של חובה זו. קיומה של חובת זהירות נתפשת כמובנת מאליה והיא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. השאלה היא מהו היקפה ומה מידתה של חובת זהירות זו ומתי חורג עורך הדין מהחובה המוטלת עליו (ראו: אלי הלם, רשלנות מקצועית של עורכי דין, עמ' 1-3). 19. הביטוי רשלנות מקצועית מחייב התייחסות למקצועו ולעיסוקו של האדם אשר כנגדו נטענות טענות על כך שהתרשל בתפקידו. כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין.

פסק דין |17/06/2019 |שלום – תל אביב

תא"מ (באר שבע) 42457-06-17- חביב עמר נגד יעקב אברגל

שמות השופטים: אורי הדר

  • אין מחלוקת כי התלונה נגנזה בנסיבות בהן נקבע בהחלטת וועדת האתיקה המחוזית כי "הסכסוך אינו נוגע להיותו של הנילון עורך דין" וכי "אין היבט של אתיקה מקצועית בהתנהלות". אין גם מחלוקת כי החלטה זו אשר אושרה ע"י ועדת האתיקה הארצית שקבעה גם היא כי אין ראיות לעבירה אתית. 6 22. ועדיין, יש לבחון האם עצם הגשת התלונה הייתה פעולה סבירה בנסיבות עניין. התשובה לשאלה זו חיובית. בנסיבות בהן התלונה עוסקת, בין היתר, בחוות דעתו של התובע מיום 25.03.2014 , חוות דעת אשר נושאת את הלוגו של התובע ואשר היא באופן ברור כפי שנכתב בה חוות דעת משפטית והיא נערכה ע"י התובע בכובעו כעורך דין ולא בכובעו כחבר וועד העמותה או כמי שמתפלל בבית הכנסת, הרי שפנייה ללשכת עורכי הדין בנוגע לסמכות לכתוב את חוות הדעת, להבדיל מתוכנה כמובן, הינה פנייה לגיטימית וסבירה. 23. כך גם בנסיבות בהן התלונה עוסקת, בין היתר, בהחתמתו או אי החתמתו של מר יצחק אליעזר, העד שביקש התובע להעיד ובסופו של יום וויתר על העדתו, על תצהיר שנחתם, כפי הנטען ע"י התובע, בפני התובע הרי שפנייה ללשכת עורכי הדין הינה פנייה לגיטימית וסבירה. 24. ס' 15 (8) לחוק עוסק בהגנה המוענקת למי שהגיש תלונה "לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה". לא יכול להיות ספק כי לשכת עורכי דין היא הרשות המוסמכת לקבל תלונות על פעולות שביצע עורך דין. עצם הגשת תלונה אינו מהווה כמובן ראיה לכך כי יש ממש בתלונה והנה בענייננו התלונה נגנזה תוך שנקבע, בין היתר, כי אין ראיות לעבירה אתית כלשהיא. אלא שהחוק אינו מחריג את ההגנה הקבועה בס' 15 (8) לחוק בכך כי התלונה תימצא צודקת. די בכך כי מי שמגיש את התלונה מאמין בתום לב ובאופן סביר, וזו אמת המידה, כי התלונה היא דרך לגיטימית ומותרת לבחון את פעולותיו של הנילון, בענייננו התובע.

פסק דין |19/12/2020 |שלום – באר שבע

ת"א (תל אביב) 64462-09-17- עדי שפירא עי נגד אהרון פרש עי

שמות השופטים: נאוה ברוורמן

  • החובה מבוססת על תנאי ההסכם במפורש או מכללא, לפיו נדרשת מעורך הדין זהירות ומיומנות במקצועו; לגבי התקשרות זו חל חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 וכן חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970. המקור הנזיקי- מחייב כל בעל מקצוע בזהירות כלפי מי שעלול להיפגע מפעילותו, כאשר הבסיס הנורמטיבי לחיוב זה נובע מסעיף 35 לפקודת הנזיקין הקובע: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס אדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה. " על עורך דין מוטלת החובה, ככל בעל מקצוע אחר, לנהוג כלפי לקוחו בנאמנות, מיומנות וזהירות, אולם מעורך דין דרש המחוקק סטנדרט התנהגות רם יותר הנובע מעצם הגדרת ומהות תפקידו. בע"א 37/86 לוי נ' שרמן , נקבע: "עורך דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטיפולו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא". במישור הנזיקי, התנהלות של עורך דין נבחנת בשני מישורים. האחד, עוסק במישור האחריות של עורך דין, האם התרשל כלפי לקוחו. השני, מישור הנזק, הבוחן מה הנזק שנגרם ללקוח בגין הרשלנות. 31 אם מסתבר כי עורך הדין התרשל וכי רשלנותו גרמה ללקוח נזק, אז זכאי הלקוח לתבוע את עורך הדין. הרשלנות המקצועית כדין כל רשלנות אחרת בדיני הנזיקין, מבוססת על שלושה יסודות: חובת הזהירות, הפרת החובה, וגרימת נזק בגין ההפרה.

פסק דין |14/08/2021 |שלום – תל אביב

ת"א (נצרת) 45903-03-19- סבטלנה פוגרבניאק נגד ואיל זועבי

שמות השופטים: ריאד קודסי

  • סעיף 35 לפקודת הנזיקין קובע מהם היסודות שיש להוכיח על מנת שתקום עוולת הרשלנות – חובת זהירות, סטייה מסטנדרט התנהגות סביר, נזק וקשר סיבתי. 23. הנטל להוכיח כי הנתבע התרשל מוטל על התובעת אשר נדרשת להוכיח, כאמור, כי הנתבע אכן התרשל במתן השירות הייצוגי ולא פעל כעורך דין סביר וכי התרשלות זו היא שהביאה לתוצאה לפיה הפסידה בהליך המשפטי. מדובר בנטל הוכחה כבד, וכך נפסק בע"א 989/03 א' חטר ישי מדרש עורכי דין נ' חיננזון, (פורסם בנבו): " . . . על התובע הנטל להוכיח כי אלמלא התרשלותו של עורך-הדין תוצאת פסק-הדין הייתה משתנה לטובתו (ראו א' יעקב 'רשלנות בין כותלי בית-המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי-דין במסגרת הדיון המשפטי', בעמ' 22/21, 58/57). זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים עד למתן פסק-דין חלוט, ואין לדעת כיצד היו נראים פני הדברים לו התנהלו ההליכים באופן שונה". 24. התובעת לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה ולא הוכיחה התרשלות או הפרת חובה מצד הנתבע. 25. התובעת טענה כי לא הייתה מודעת לקיומו של הדיון ביום 20.03.2012 שכן הנתבע לא יידע את התובעת על מועד הדיון או על בקשות הדחיה שהוגשו מטעמו והוא לא התייצב לדיון. נוכח היעדר הופעה והיעדר התייצבות ניתן כנגדה פסק דין בהיעדר. מצאתי כי אין בידי לקבל את טענות התובעת כי בשל כך הפסידה בתביעתה. 26. ראשית לא שוכנעתי מטענות התובעת כי לא ידעה אודות הדיון. התובעת נכחה בדיונים שהתקיימו בבית המשפט בתל אביב. בהתאם למפורט בפרוטוקול הדיון מיום 1.05.2011 בו נכחה התובעת בעצמה נקבע מועד דיון ליום 15.03.2012 , מכאן כי התובעת אמורה הייתה לדעת את מועד הדיון ונסיונותיה לטעון כי ידעה אודות הדיונים רק מעידכוני הנתבע אינן מתיישבות עם האמור.

פסק דין |15/10/2023 |שלום – נצרת

פסיקה רלוונטית

ע"א 37/86-1. משה לוי נגד 1. יצחק יחזקאל שרמן

שמות השופטים: א ברקש לוין,ד לוין

  • בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם (כפי שנקבע עוד בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1317, 1329): 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. (ראה י' שנהב – ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח החבות", הפרקליט לב(תשל"ח) 178-177). כבר נאמר לענין רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 479, 491), לפיכך עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו – סטנדרט, שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. 23. את אמות המדה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות.

פסק דין |09/09/1990 |בית המשפט העליון

ת"א (תל אביב) 33536-05- אסתר טכנולוגיות נגד הדר בעמ- חברה לבטוח

שמות השופטים: חאג יחיא

  • ובלשון ס' 35 לפקודת הנזיקין: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". לגבי רשלנות של עו"ד נקבע כי: "ההלכה היא שהיסודות הנדרשים לצורך הטלת אחריות על עורך דין בגין רשלנות מקצועית הם שלושה בעיקרם: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה זו (ת"א (תל-אביב-יפו) 3154/99 ד. א. אורבן בע"מ נ' עירד אלכסנדר תק-מח 2003(4), 4587 ,עמ' 4596). עורך הדין חב כלפי לקוחו חובת זהירות מוגברת: אין חולק כי עורך – דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, אשר יש בה הפרה של חובת הזהירות, יש להציב את רף המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין ללקוח. סטנדרט זה יונק משני מקורות מרכזיים: ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך – דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (ע"א 37/86, 58 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462).

פסק דין |11/10/2009 |שלום – תל אביב

ת"א (חיפה) 1206/04- מכבי עספיא אגודה לתרבות וספורט נגד לוי אודי ואח

שמות השופטים: יעקב וגנר

  • אחריותו המשפטית של עורך הדין עשויה להתקיים, הן מכוח דיני הנזיקין והן מכוח דיני החוזים, כאשר הבסיס הנזיקי שעניינו על פי רוב רשלנות מקצועית, מתקיים במקביל לבסיס החוזי ומקים לטובת הלקוח או צד שלישי שניזוק עילת תביעה על פי עוולת הרשלנות, או עוולה נזיקית אחרת בפקודת הנזיקין. חובת הזהירות והמיומנות של עורך הדין אינה מוגבלת עוד בין עורך הדין ולקוחו, אלא חלה גם כלפי צד שלישי, העלול להיפגע ממעשה או מחדל של עורך הדין, חובותיו של עורך הדין אינן כלפי מרשהו בלבד. עורך דין בשל מעמדו המיוחד, חב חובות מסויימים בגבולות מסויימים, גם כלפי יריבו וגם כלפי הציבור (ראה: עמ"מ 3,4/56 עו"ד פלוני נ' היוה"מ, פ"ע כג 395, 401 , וכן מ, ויסמן, תביעות רשלנות בנזיקין, הוצאת שנהב, ירושלים, עמ' 832). עורך דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בעניני לקוחו ביעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. כמובן שמידתם של אלה רבה, אם כי לא החלטית. אך עם זאת לא כל כשלון של עורך דין יתפס כהפרת החובה, שכן למרות הטלת חובות אלה, שהם רחבים למדי, מכירים עדיין בכך שלא ניתנה תורת עריכת הדין למלאכי השרת; גם הם עלולים לטעות בשיקול דעת. טעות כזו אין בה כדי לחייב עו"ד ברשלנות (ראה: ע"א 5/63 זילברמן נ' תורי, פ"ד יז 1308 ,1305). חובת הזהירות וגם חובת המיומנות החלה על עורך הדין אינן עולות אלא כדי חובה של שיקול דעת לעניין, במסגרת הנתונים המשפטיים, המהותיים והדיוניים הקיימים (ע"א 37/86 – משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ו-18 אח' . פ"ד מד(4), 446 ,עמ' 464-465). 18. יסוד נוסף בעוולת הרשלנות הוא הפרת חובת הזהירות, (הוא יסוד ההתרשלות).

פסק דין |18/09/2006 |שלום – חיפה

ת"א (תל אביב) 12915-04-17- שרית יצחקיאן נגד גרינברג בסוקולוב 24 בת ים בעמ

שמות השופטים: נאוה ברוורמן

המקור הנזיקי- מחייב כל בעל מקצוע בזהירות כלפי מי שעלול להיפגע מפעילותו, כאשר הבסיס הנורמטיבי לחיוב זה נובע מסעיף 35 לפקודת הנזיקין הקובע: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס אדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". במישור הנזיקי, התנהלות של עורך-דין נבחנת בשני מישורים. האחד, עוסק במישור האחריות של עורך-דין, האם התרשל כלפי לקוחו. השני, מישור הנזק, הבוחן מה הנזק שנגרם ללקוח בגין הרשלנות. אם מסתבר, כי עורך-הדין התרשל, וכי רשלנותו גרמה ללקוח נזק, אז זכאי הלקוח לתבוע את עורך- הדין. הרשלנות המקצועית כדין כל רשלנות אחרת בדיני הנזיקין, מבוססת על שלושה יסודות: חובת הזהירות, הפרת החובה, וגרימת נזק בגין ההפרה. 74. ועוד, סעיף 54 לחוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א – 1961 קובע: "במילוי תפקידיו יפעל עו"ד לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". ונפסק: "יחס שבין עורך הדין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עוה"ד כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כישרונו ויכולתו". (ראו: ע"א 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1720, 1730 א).

פסק דין |25/11/2023 |שלום – תל אביב

ת"א (תל אביב) 40103-03-10- אהוד כהן נגד זאב בלומנצוייג- בפשיטת רגל- צו הקפאת הליכים

שמות השופטים: חנה ינון

  • (ת"א) 2078/02 עיזבון המנוח נסרולה עבדול והב דיל ז"ל נ' עו"ד נביאי אברהם, , כדלקמן: 20 "הרשלנות המקצועית כדין כל רשלנות אחרת בדיני הנזיקין והיא מבוססת על שלושה יסודות: חובת הזהירות, הפרת החובה, וגרימת נזק בגין ההפרה. חובותיו של עוה"ד נובעים משני מקורות: המקור החוזי- הבסיס העיקרי לחבות עוה"ד כלפי הלקוח הוא בהסכם שביניהם. החובה מבוססת על תנאי ההסכם במפורש או מכללא, לפיו נדרשת מעוה"ד זהירות ומיומנות במקצועו; לגבי התקשרות זו חל חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 וכן חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א- 1970. המקור הנזיקי- מחייב כל בעל מקצוע בזהירות כלפי מי שעלול להיפגע מפעילותו, כאשר הבסיס הנורמטיבי לחיוב זה נובע מסעיף 35 לפקודת הנזיקין . . . על עוה"ד מוטלת החובה, ככל בעל מקצוע אחר, לנהוג כלפי לקוחו בנאמנות, מיומנות וזהירות, אולם מעו"ד דרש המחוקק סטנדרט התנהגות רם יותר הנובע מעצם הגדרת ומהות תפקידו. . . החובה המוטלת על עוה"ד היא למיומנות משפטית מקובלת, וכן הימנעות ממעשים ו/או מחדלים, אשר עו"ד סביר ונבון היה נשמר מפניהם באותן נסיבות. רשלנותו של עוה"ד מוכחת, אם מתברר כי לא היתה לעוה"ד המיומנות הדרושה והמקובלת או אם למרות מיומנותו הוא נמנע מלהשתמש בה. " כן ראה: ע"א 2625/02 עו"ד נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385, 399-400, כדלקמן: 21 "כיום אין חולק על כך שעורכי דין חבים בחובת זהירות כלפי לקוחותיהם . . .

פסק דין |23/03/2014 |שלום – תל אביב

ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו

שמות השופטים: אריה ביטון

  • עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים בה היסודות הנדרשים לכך: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; 2. הפרת חובה זו ; 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה. 18. אלא, שבתי המשפט שאפו להאחדה של דיני החוזים ושל דיני הנזיקין, ללא יצירת שוני בתרופות בין הדינים השונים. בפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון נקבע בעניין זה כי: "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר-שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך- דין כלפי לקוחו – סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. " (ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4) 462). 6 בהליכים משפטיים שנדונו בין עורך דין לבין לקוחו נבחנה המחלוקת תמיד באספקלריה של דיני הנזיקין, אולם השאלה העיקרית שנדונה בהקשר זה אינה אם קיימת חובת זהירות המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח, אלא מה מידתה של חובה זו. קיומה של חובת זהירות נתפשת כמובנת מאליה והיא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. השאלה היא מהו היקפה ומה מידתה של חובת זהירות זו ומתי חורג עורך הדין מהחובה המוטלת עליו (ראו: אלי הלם, רשלנות מקצועית של עורכי דין, עמ' 1-3). 19. הביטוי רשלנות מקצועית מחייב התייחסות למקצועו ולעיסוקו של האדם אשר כנגדו נטענות טענות על כך שהתרשל בתפקידו. כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין.

פסק דין |17/06/2019 |שלום – תל אביב

ת"א (תל אביב) 64462-09-17- עדי שפירא עי נגד אהרון פרש עי

שמות השופטים: נאוה ברוורמן

  • החובה מבוססת על תנאי ההסכם במפורש או מכללא, לפיו נדרשת מעורך הדין זהירות ומיומנות במקצועו; לגבי התקשרות זו חל חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 וכן חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970. המקור הנזיקי- מחייב כל בעל מקצוע בזהירות כלפי מי שעלול להיפגע מפעילותו, כאשר הבסיס הנורמטיבי לחיוב זה נובע מסעיף 35 לפקודת הנזיקין הקובע: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס אדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה. " על עורך דין מוטלת החובה, ככל בעל מקצוע אחר, לנהוג כלפי לקוחו בנאמנות, מיומנות וזהירות, אולם מעורך דין דרש המחוקק סטנדרט התנהגות רם יותר הנובע מעצם הגדרת ומהות תפקידו. בע"א 37/86 לוי נ' שרמן , נקבע: "עורך דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטיפולו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא". במישור הנזיקי, התנהלות של עורך דין נבחנת בשני מישורים. האחד, עוסק במישור האחריות של עורך דין, האם התרשל כלפי לקוחו. השני, מישור הנזק, הבוחן מה הנזק שנגרם ללקוח בגין הרשלנות. 31 אם מסתבר כי עורך הדין התרשל וכי רשלנותו גרמה ללקוח נזק, אז זכאי הלקוח לתבוע את עורך הדין. הרשלנות המקצועית כדין כל רשלנות אחרת בדיני הנזיקין, מבוססת על שלושה יסודות: חובת הזהירות, הפרת החובה, וגרימת נזק בגין ההפרה.

פסק דין |14/08/2021 |שלום – תל אביב

ת"א (חיפה) 28590-06-13- סמיח פחמאוי נגד ראיד הנדי

שמות השופטים: אפרים ציזיק

  • השאלה השנייה, המתעוררת בכל תביעת נזיקין, היא, אם המזיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, דהיינו: האם הוא סטה מסטנדרט הזהירות המוטל עליו השאלה השלישית היא, האם הפרת החובה היא שגרמה לנזק. 8 32. החובה המוטלת על עורך הדין הינה למיומנות משפטית ומקובלת, וכן להימנעות ממעשים ו/או מחדלים אשר עורך דין סביר ונבון היה נשמר מפניהם באותן הנסיבות. 33. בפסיקה הישראלית נקבעה אחריותו של עורך הדין כלפי לקוחות כרחבה יותר מאשר אחריות של בעל מקצוע אחר : "על עורך הדין מוטלת החובה לפעול כלפי לקוחו ככל בעל מקצוע מיומן נאמן וזהיר. אולם מעורך דין, מעצם הגדרת תפקידו, דורש המחוקק סטנדרט התנהגות גבוה יותר בכל אחד מהיבטים אלה. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. . . . לעניין זה נקבע, כי "'אמונה' פירושה אמת ויושר ו'מסירות' פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו של עורך הדין (ראה : דוד אור- חן , היצג רשלני- אחריות מקצועית, הוצאת כרמל (2009), עמ' 205-204. ) 34. כשמדובר בבעל מקצוע שהינו עורך דין, חובתו לנהוג בזהירות כלפי לקוחו והיא נובעת הן מעצם מהות תפקידו, הן מהוראות החוק החלות עליו והן מיחס האמון וההסתמכות של לקוחו. ניתן אפוא לומר, שככלל, כאשר מדובר בעורך דין, מתקיימת "חובת זהירות מושגית" שלו כלפי כל מי שנזקק לשירותיו. כיום אין חולק שעורכי-דין חבים בחובת זהירות כלפי לקוחותיהם. "עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. " ע"א 37/86 משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ואח', פ"ד מד (4) 446.

פסק דין |29/03/2017 |שלום – חיפה

ת"א (תל אביב) 60751-12-19- צחי בדש נגד חני דקל-אלבז

שמות השופטים: רונן אילן

  • בסיס אחר לחבות עורך הדין יכול שיהיה במעשה עוולה, כגון רשלנות מקצועית של עורך דין, המקים לטובת הנפגע עילה נזיקית על-פי עוולת הרשלנות או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין , אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. עם זאת, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, השאלה מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרשים, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים (ע"א 37/86 משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ואח' פ"ד מד (4) 446, 463). כך חובת הזהירות שחב עורך הדין כלפי לקוח בכלל, וכך גם חובת הזהירות שחב בה עורך דין המייצג לקוח שנקלע למחלוקות מול אחר ונדרש לעמוד על זכויותיו בערכאות. מובן שאף בייצוג לקוח בבית המשפט, חייב עורך הדין להתנהל במיומנות, במקצועיות ובזהירות. עליו, למשל, לדעת את החקיקה הרלוונטית, לעמוד בלוחות הזמנים הרלוונטיים, להכין כראוי את כתבי הטענות, לפעול לפי סדרי הדין, להופיע כנדרש בבית המשפט, ולנהל כראוי את הדיונים. ואלו, כמובן, רק דוגמאות. יחד עם זאת, ברי הדבר שלא כל כישלון של עורך הדין גם ייחשב להפרת החובה שהוא חב בה כלפי הלקוח. לא כל טעות של עורך דין מהוה התרשלות (ע"א 4707/90 מיורקס נ' חברת ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ, פ"ד מז(1) 17, 25; רע"א 417/05 אברהם נ' קדם 18.7.05 ). 15. עוד בטרם תבחן טענת התובעים להפרת חובת הזהירות של הנתבעת, יש להתייחס טענה החמורה מזו – הטענה להפרת חובת האמון של הנתבעת. שלא הפרת חובת זהירות כהפרת חובת אמון. ואם בחינת טענה להפרת חובת זהירות מחייבת משנה זהירות, בטענה להפרת חובת אמון – שאני. בחינתה של טענה שכזו מחייבת זהירות יתירה, שכן היא חותרת אחר הבסיס ההכרחי להעמדת שירותי עריכת הדין – האמון בעורך הדין.

פסק דין |13/05/2023 |שלום – תל אביב


חקיקה רלוונטית

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 14. ניגוד אינטרסים

  • 14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 2. חובת עורך דין

  • 2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.

תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979

סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין

  • 28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא

חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 65א. פומביות הדיון

  • 65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.

חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 89א. מינוי ממונה

  • 89א. (א) נפטר עורך-דין או שפרש מן הלשכה או שחברותו בה בוטלה, הושעתה או פקעה, או שנבצר ממנו למלא את תפקידו (בפרק זה – עורך-הדין), ולא הובטח טיפול נאות בעניני לקוחותיו – רשאי בית-המשפט המחוזי (בפרק זה – בית המשפט), לבקשת הועד המחוזי, למנות חבר הלשכה בהסכמתו להיות ממונה על עניניו המקצועיים של עורך-הדין ולטפל בהם. (ב) הבקשה תובא לידיעתם של לקוחות עורך-הדין בדרך שתיראה לועד המחוזי. (ג) עורך-הדין, אפוטרופסו או מי שנכסיו של עורך-הדין מוקנים לו, יהיו המשיבים בבקשה. (ד) ראה בית המשפט שקיום הליכי סדר הדין בדרך הרגילה עלול לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא בכל עת שלאחר הגשת הבקשה ליתן כל סעד-ביניים שיש בו כדי לשמור על עניניהם של לקוחות עורך-הדין, לרבות מינוי ממונה זמני; והוא יכול לעשות כן על פי צד אחד בלבד.

חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997

סעיף: 3. סמכות שיפוט ותרופות

  • 3. (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיף 2 והוא רשאי – (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין וכן רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם, רשאי בית הדין לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 500,000 שקלים חדשים, בשל חומרת ההפרה או נסיבות הנוגעות להפרה, לרבות התנהגות המפר או היותה הפרה חוזרת; (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, לרבות צו המבטל פיטורין או צו המורה על העברת העובד למשרה מתאימה אחרת, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו לפי סעיף זה, יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף הוראות סעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970. (א1) בפסיקת פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א)(1) רשאי בית הדין להתחשב – (1) בקנס שהוטל על המפר לאחר שהורשע, בשל אותה הפרה, בעבירה לפי חוק זה; (2) בפיצויים מיוחדים שנציב תלונות הציבור ציווה לתתם לפי סעיף 45ג(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. (א2) הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א)(1) יעודכנו ב–1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה – "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; "המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש יוני 2008; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ב) הוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו על כל מעסיק שהוא גוף ציבורי וכן על כל מעסיק שאינו גוף ציבורי המעסיק יותר מ-25 עובדים. (ג) מצא בית הדין האזורי לעבודה, כי תלונת התובע או כי התלונה שסייע בהגשתה היתה תלונת שווא, בנסיבות שהתובע ידע על כך או שהיה עליו לדעת על כך, לא יתן בית הדין סעד לפי חוק זה; ואם מצא כי התלונה או כי הסיוע בהגשתה היו גם שלא בתום לב, רשאי בית הדין לחייב את התובע, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו לענין זה, בתשלום פיצויים למעסיק או לעובד אחר שנגדו הוגשה התלונה.

פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968

סעיף: 7ה. תקנות

  • 7ה. שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיפים 7ב עד 7ד, לרבות בענין – (1) סדרי דין ומועדים; (2) חובת מתן הודעה למדינה או לרשות הציבורית על הגשת תביעה; (3) התנאים למסירת הודעה על ידי המדינה כאמור בסעיף 7ב(א), והמוסמך לאשר את מסירתה.

תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019

סעיף: 151. בקשות הנאמן

  • 151. (א) בקשה שמגיש הנאמן לממונה תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה הממונה אחרת. (ב) הבקשה תפרט את המחוז ואת מספר התיק שבו מתנהלים ההליכים אצל הממונה, הערכאה השיפוטית ושם המחוז שבו מתנהל ההליך ואת מספר התיק בבית המשפט, את שם הנאמן, מספר זהותו ומענו, שם עורך דינו של הנאמן, אם הוא מיוצג, ומספר רישיונו ומענו, ואת המשיבים לבקשה, מענם ופרטי התקשרותם עמם; בתקנת משנה זו, "פרטי התקשרות" – מספר טלפון, מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני . (ג) הממונה לא יקבל בקשה שאין מתקיימות בה דרישות תקנה זו. (ד) הממונה רשאי להחליט בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור, ובלבד שהבקשה מוגשת בעניינים שלהלן: (1) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד לפי סעיף 132(א)(1) לחוק; (2) פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על נכסי קופת הנשייה לפי סעיף 132(א)(4) לחוק; (3) בקשה למתן הוראות שהוגשה בעניין אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 89א. מינוי ממונה

  • 89א. (א) נפטר עורך-דין או שפרש מן הלשכה או שחברותו בה בוטלה, הושעתה או פקעה, או שנבצר ממנו למלא את תפקידו (בפרק זה – עורך-הדין), ולא הובטח טיפול נאות בעניני לקוחותיו – רשאי בית-המשפט המחוזי (בפרק זה – בית המשפט), לבקשת הועד המחוזי, למנות חבר הלשכה בהסכמתו להיות ממונה על עניניו המקצועיים של עורך-הדין ולטפל בהם. (ב) הבקשה תובא לידיעתם של לקוחות עורך-הדין בדרך שתיראה לועד המחוזי. (ג) עורך-הדין, אפוטרופסו או מי שנכסיו של עורך-הדין מוקנים לו, יהיו המשיבים בבקשה. (ד) ראה בית המשפט שקיום הליכי סדר הדין בדרך הרגילה עלול לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא בכל עת שלאחר הגשת הבקשה ליתן כל סעד-ביניים שיש בו כדי לשמור על עניניהם של לקוחות עורך-הדין, לרבות מינוי ממונה זמני; והוא יכול לעשות כן על פי צד אחד בלבד.

תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962

סעיף: 14ג. נושאי הבחינה

  • 14ג. (א) הבחינה תהיה בדינים אלה: (1) חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 – סעיפים 53, 54 עד 60, 61, 62, 75, 81 עד 88, 90, בסעיף 98ב(ג) – הרישה ופסקאות (2) ו–(4), 98ג, 98ה, 98ט עד 98יא; (2) סעיפים 48 ו–52 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; (3) סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה וסעיף 143 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; (4) כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986; (5) כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001; (6) כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס"ג-2003; (7) כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ"ט-1988. (ב) הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן.

תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006

סעיף: 16. תחילה

  • 16. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב בשבט התשס"ו (10 בפברואר 2006). בבית (ה)משפט ב תיק נגד נמסרת בזה הודעה כי ביום __________________ הוגשה תובענה נגד עובד ציבור שהוא עובד מדינה/עובד רשות ציבורית (מחק את המיותר) בבית המשפט ב __________________, לפי תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006 (להלן – התקנות). * אם עובד הציבור הוא עובד מדינה – לפי תקנה 6 לתקנות, יש להגיש הודעת הכרה בבית המשפט בכתב לא יאוחר מיום ________________, והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין. * אם עובד הציבור הוא עובד רשות ציבורית – לפי הקנה 9 לתקנות, יש להגיש בקשה לקבוע כי מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין בבית המשפט, בכתב, לא יאוחר מיום __________________, והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין ולרשות הציבורית (אם אינה בעלת דין). תאריך _______________ שם מוסר ההודעה ________________________ חתימה _____________________ בבית (ה)משפט ב תיק נגד (1) לפי הוראות סעיף 7ב לפקודת הנזיקין, ניתנת בזאת הודעה כי הנתבע/ת מס' ________ מר/גב' _____________________ ת"ז ___________________ חסין/נה מפני תביעה בנזיקין בגין האירוע נושא התובענה, לפי הוראת סעיף 7א לפקודת הנזיקין. (2) הטעמים לקיומה של החסינות הם כדלקמן (יש לפרט מדוע מתקיימים תנאי החסינות): (3) בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות אח התביעה נגדו/ה*. תאריך ____________ שם מוסר ההודעה ותפקידו ________________ חתימה ______________ כ"ז באדר התשס"ו (27 במרס 2006)

חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961

סעיף: 98ב. מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר

  • 98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.

אודות המחבר


עורכת דין ריקי בקבני

RDB עו"ד ריקי בקבני

טלפון: 0747695580
מייל:
כתובת: מוטה גור 7 פתח תקווה
ותק: 15 שנים

לייעוץ מקצועי ללא עלות:


תחומי התעסקות:
משפחה
נוטריון
נזיקין
עבודה
רשלנות רפואית

לקוחות ממליצים:

"עד לפני הערעור לביטוח לאומי התמודדתי איתם לבד שהגיע הזמן לתת נכות לצמיתות ביטוח לאומי הוריד משמעותית את הנכות מהמחלה שלי בעזרת עוד ריקי הביטוח הלאומי החזיר את אחוז הנכות לשביעות רצוני תודה"

רונן ברוך אל- תיק נזיקין

שמי יורם, עו"ד בקבני מלווה ומכילה אותי כבר כמה שנים טובות מעבר להיות אמינה ומקצועית ברמה הגבוהה ביותר היא בן אדם לפני הכל יחס אנושי מהמעלה הראשונה.טופלתי דרכה בנושאים שונים ומגוונים והיא הוכיחה מקצועיות ונאמנות מלאה לאורך כל הדרך אני ממליץ עליה ומאחל לכל אדם אשר זקוק לעו"ד להגיע רק לשיחת הכירות איתה לא צריך יותר מזה בכדי להבין שאתה בידיים הכי טובות שרק ניתן.

יורם לב ארי

מאמרים נוספים:

עו"ד נוטריון בפתח תקווה

בעולם המשפטי המודרני, עו"ד נוטריון בפתח תקווה משחק תפקיד מרכזי במגוון רחב של הליכים משפטיים ואדמיניסטרטיביים. נוטריון הוא עורך דין בעל הסמכה מיוחדת מטעם משרד.. קרא עוד

יפוי כוח נוטריון בפ"ת

יפוי כוח נוטריוני - מדריך מקיף להבנת המסמך המשפטי החשובתשובה תמציתיתעורך דין נוטריון בפתח תקווה יפוי כוח נוטריוני הוא מסמך משפטי רשמי המאושר על ידי.. קרא עוד

ייפוי כוח נוטריון בפ"ת

ייפוי כוח נוטריוני - מדריך מקיף להבנת המסגרת המשפטית והדרישותהמסגרת הנורמטיביתעל פי סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976:"יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם.. קרא עוד
פרטים נוספים

ראשי

תחומים

איזורים

עירוני

המלצות

בניית אתרים  וקידום אתרים

כל הזכויות שמורות ©

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם