כל הזכויות שמורות ©
תחום הנדל"ן בראשון לציון נמצא בהתפתחות מתמדת, עם פרויקטים חדשים של בנייה, התחדשות עירונית, עסקאות מכר ושכירות, וכן סכסוכים משפטיים מורכבים. העיר מהווה מוקד מרכזי לעסקאות מקרקעין, דבר המחייב ייצוג משפטי איכותי על ידי עורכי דין המתמחים בנדל"ן.
משרדי עורכי דין נדל"ן בראשון לציון עוסקים במגוון רחב של סוגיות משפטיות, כולל ליווי עסקאות נדל"ן, רישום בטאבו, היטלי השבחה, תכנון ובנייה, פרויקטים יזמיים וסכסוכי מקרקעין.
מניתוח הפסיקה עולה כי עורכי דין מקרקעין בראשון לציון מטפלים בעיקר בתחומים הבאים:
תא (ראשון-לציון) 4754/01- יוסי בידני נגד נילי לביא רוקבן (01/04/2021):
"התובע, אחיו והנתבעת, רשומים כחוכרים לדורות של חלקת מקרקעין בעיר ראשון לציון… לפני כעשרים שנה נחתם בין הדודה לבין האב הסכם שיתוף, אליו צורף תשריט חלוקה ואשר אף נרשם בלשכת רשם המקרקעין."
ערר 8013/23- אורון נדל"ן בע"מ נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון (09/06/2024):
"הערר שבפנינו הוגש בהתאם להוראות סעיף 14(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965… כנגד שומת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשל"צ."
תא (תל אביב) 45232-04-15- יניב אבידן נגד ח.ל. ונציה אירועים בע"מ (25/01/2022):
"במרכז הליך זה – שכירות נכס מסחרי בראשון לציון, בו פעל בעת הרלוונטית אולם אירועים."
בדמ (תל אביב) 95/05- הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל במחוז תל אביב-יפו (והמרכז) נגד עורך דין פלוני (02/07/2006):
"במילוי תפקידו יפעל עורך-הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות… עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע."
רישום בטאבו – לוודא רישום זכויות לפני קנייה או מכירה.
טיפול בהיטלי השבחה – הגשת עררים להפחתת היטלי פיתוח והשבחה.
הסדרת היתרי בנייה – בדיקות משפטיות מול הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
טיפול בזכויות חכירה – ייעוץ לגבי חוזי חכירה עם רשות מקרקעי ישראל.
עורכי דין נדל"ן בראשון לציון נדרשים להתמודד עם מגוון רחב של סוגיות משפטיות, החל מעסקאות נדל"ן מורכבות, טיפול בהליכי תכנון ובנייה, היטלי השבחה, ליווי קבוצות רכישה, רישום נכסים בטאבו ועד ייצוג משפטי במקרים של מחלוקות וסכסוכי מקרקעין.
שירותים עיקריים של עורך דין נדל"ן בראשון לציון:
ליווי עסקאות נדל"ן – קנייה, מכירה והשכרה של נכסים פרטיים ומסחריים.
הפחתת היטלי השבחה – עררים לוועדות המקומיות והמחוזיות.
ליווי משפטי בהתחדשות עירונית – תמ"א 38, פינוי-בינוי וקבוצות רכישה.
רישום זכויות בטאבו – תיקון רישומים, רישום דירות חדשות ונכסים משותפים.
ניהול סכסוכי מקרקעין – תביעות פינוי, סילוק יד ופירוק שיתוף.
תחום הנדל"ן בראשון לציון מורכב ומחייב ליווי משפטי מקצועי. עורכי דין מקרקעין מסייעים במגוון רחב של נושאים, החל בבדיקות משפטיות לעסקאות נדל"ן ועד לייצוג משפטי בערכאות גבוהות.
ת"א (ראשון לציון) 44265-01-18- יוסי בידני נגד נילי לביא רוקבן
שמות השופטים: מוטי פירר
התובע, אחיו והנתבעת, רשומים כחוכרים לדורות של חלקת מקרקעין בעיר ראשון לציון. הנתבעת קיבלה את חלקה במקרקעין בירושה מדודתה המנוחה, ואילו התובע ואחיו קיבלו את חלקם מאביהם, שייבדל לחיים ארוכים. לפני כעשרים שנה נחתם בין הדודה לבין האב הסכם שיתוף, אליו צורף תשריט חלוקה ואשר אף נרשם בלשכת רשם המקרקעין. על פי ההסכם חולקו ונתחמו בין הצדדים גבולות השימוש והחזקה בחלקה, בדרך של חלוקתה לשני מגרשים. מגרשה של הדודה עליו בנוי ביתה סומן במחצית המערבית, ואילו מגרשו של האב במחצית המזרחית. במסגרת הליך זה, עותר התובע להכרה בזכות מעבר המסורה לו במחצית המערבית, בחלק המשמש כיום כחצר האחורית של הנתבעת. לטענתו, זכאי הוא לסלול דרך גישה, הן לרכב והן להולכי רגל בחלק זה של המקרקעין, זאת לכל אורך המחצית המערבית, החל מהפאה המערבית הגובלת ברחוב הסמוך ועד לחצר ביתו המצוי במחצית המזרחית. הנתבעת מתנגדת לכך. רקע 1. חלקה 264 (לשעבר 62) בגוש 3938 בעיר ראשון לציון, היא חלקה מאורכת דמוית מלבן בשטח של 795 מ"ר המשתרעת ממערב למזרח (להלן "החלקה"). משני צדיה גובלת החלקה ברחובות שכונתיים צרים, במערבה גובלת החלקה ברחוב שיבת ציון, ובמזרחה גובלת החלקה ברח' טביב. רחוב טביב בחלקו הצפוני יותר – מהווה כביש צר, ואילו בחלקו הדרומי – זה המקביל לפאה המזרחית של החלקה הופך למעבר להולכי רגל בלבד. מצפון לחלקה ובצמוד לה מצויה חלקה 261 (להלן "החלקה הצפונית"), ואילו מדרום לחלקה מצויה חלקה 266. השכונה מאופיינת בבנייה נמוכה של בתים צמודי קרקע בני קומה אחת עד שתי קומות.
פסק דין |31/03/2021 |שלום – ראשון לציון
ת"א (תל אביב) 45232-04-15- יניב אבידן נגד ח.ל. ונציה אירועים בעמ
שמות השופטים: ת אברהמי
במרכז הליך זה – שכירות נכס מסחרי בראשון לציון, בו פעל בעת הרלוונטית אולם אירועים. בתמצית: זוהי תביעה של מי שהיה שוכר ראשי בנכס כנגד הבעלים וכנגד מי שהייתה שוכרת משנה וכעת היא שוכרת ראשית. נטען כי בעלי הנכס ושוכרת המשנה עשו יד אחת "להוציא" את התובע ולהתקשר במישרין, והכל תוך הפרת דינים שונים. הוגשה תביעה שכנגד מטעם שוכרת המשנה. כללי 4 2. הנכס שבבסיס המחלוקת מהווה חלק ממבנה מסחרי ברחוב ברשבסקי 3 בראשון לציון (בהתאמה: "המבנה", "הנכס"), ונמצא בבעלותם של הנתבעים 6 ו- 7 ("בעלי הנכס"). לבעלי הנכס זכויות בקומת הקרקע ובקומת המרתף של המבנה. לא תמיד הושכרו קומות אלה יחדיו. 3. מאז שלהי שנת 2000 לערך התקיימו יחסי שכירות בין בעלי הנכס לבין התובעים או מי מהם. התובע 1 הוא "הרוח החיה" מאחורי התובעת 2 שהיא חברה פרטית בבעלותו. למען הנוחות הדיונית יעשה להלן על פי רוב, שימוש במושג "התובע" בלשון יחיד גם עבור התובעים יחדיו או מי מהם. 4. טיעוני התביעה נסמכים בעיקרם על הסכם שכירות שנחתם בשנת 2007 ("הסכם השכירות הראשי", "ההסכם הראשי" או "הסכם 2007"). תקופת השכירות בהסכם זה נקצבה לשנה אחת החל מיום 1.1.2007 , וניתנו לשוכר, התובע, תקופות אופציה עוקבות ורצופות של שנה כל אחת, שנועדו להתחדש אוטומטית בכפוף לתנאים שצוינו. ברבות השנים נחתמו מספר נספחים להסכם הראשי. הנספח המרכזי לענייננו נחתם ביום 8.2.2009 . בנספח זה סוכם בין השאר כי התובע יתקין במושכר סוכך עונתי ובעלי הנכס ישתתפו ב-50 מעלויות הרישוי. כן ניתנו לתובע זכויות אופציה שנתיות למשך 12 שנים בתנאים מסוימים. 5. החל משלב מסוים השכיר התובע בשכירות משנה את החלק אותו שכר.
פסק דין |24/01/2022 |מחוזי – תל אביב
ערר 8013/23- אורון נדל"ן בע"מ נגד ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון
שמות השופטים: סיגלית אסייג צרויה
שמאית העוררת: אורון נדל"ן בע"מ-נגד-הוועדה המקומית: הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון נוכחים: מטעם העוררת שמאי מטעם הוועדה המקומית תאריך הישיבה: 03.06.2024 עוזרת משפטית: ליאור קלנג בולץ, עו"ד מזכירת הוועדה: גב' אפרת אזולאי אפרים קלדנית: גב' בן שושן ג'ני החלטה 1. הערר שבפנינו הוגש בהתאם להוראות ס' 14(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן-"החוק") כנגד שומת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשל"צ (להלן-"הוועדה המקומית"), שיצאה בקשר למקרקעין הידועים כגוש 4237, חלק 12 ו-18, מגרש 402 שבשכונת הנוריות, ראשל"צ (להלן-"המקרקעין"). 2. המימוש המדובר הינו במסגרת היתר בנייה שביקשה העוררת לבניית בניין מגורים ומסחר בן 22 קומות (21 + ק. קרקע וגג חלקית), מעל 2 קומות מרתף, סה"כ 86 יח"ד ומבנה מסחרי בן קומה אחת (להלן-"הבקשה להיתר"). 3. במסגרת הבקשה להיתר נדרשה העוררת לפרסום מס' הקלות וביניהן המרת זכויות ממגורים למסחר וניוד שטחי מחסנים מקומת הקרקע אל קומת המרתף (להלן-"ההקלות"). בגין אישור הבקשה להיתר נשלחה לעוררת דרישת תשלום היטל השבחה אשר נערכה בהתאם לשומת הוועדה המקומית. 4. הטענה העומדת במוקד הערר היא כי לא היה מקום לפרסום ההקלות ו/או לא חלה השבחה בגין ההקלות שהוועדה המקומית "אילצה" את העוררת (כך לשיטתה) לבקש ולפרסם, מאחר שהתכנית החלה מאפשרת את השינויים המבוקשים ללא צורך אמיתי בהקלה. 5. ועדת הערר התבקשה לבחון תחילה את הטענות המשפטיות ואם חלילה לא יתקבלו, למנות שמאי מייעץ שיכריע במחלוקות השמאיות. 6. כאמור, הטענה כי לא היה מקום לדרישת הוועדה המקומית לפרסום הקלה, מתייחסת לשתי ההקלות: המרת זכויות ממגורים למסחר וניוד שטחי מחסנים מקומת הקרקע אל קומת המרתף.
החלטה |08/06/2024 |ועדות ערר – תו"ב
בדמ (תל אביב) 95/05- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל במחוז ת"ל אביב-יפו (והמרכז) נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: עמנואל זלצמן,ישעיהו אתגר,חבד,דן שריזלי
לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961: "במילוי תפקידו יפעל עורך-הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות". . . ; וכן עפ"י סעיף 2 בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות". . . "תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע". . . ב) עשיית מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין-עפ"י סעיפים 53 ו-61 (1) לחוק הנ"ל: "עורך דין ישמור על כבוד המקצוע וימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע". . . . ג) התנהגות שאינה הולמת את המקצוע עריכת דין עפ"י סעיף 61 (3) לחוק הנ"ל: "כל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין". 2. הנתונים כפי שנטענו והוכחו בפני בית הדין הינם כדלקמן: א) היזמים א', ש' וא. ב. (להלן-"היזמים") רכשו מחברת ה' בע"מ, בשנת 1994, מגרש בראשון לציון, על מנת להקים עליו בניין למסחר בשם "ב' " (להלן-"הבניין"). ב) את היזמים יצג בעסקה הנ"ל משרד עוה"ד ש. פ. . לא הוצג בפנינו ההסכם שבין היזמים לבין משרד עו"ד ש. פ.-אך מהנסיבות שהוכחו ומידיעתו השיפוטית של בית הדין, ברור בעליל שהתנאים הבסיסיים להתקשרות היו כמקובל במקרים כאלה בישראל מזה דורות: עוה"ד ש. פ. מטפלים בכל החוזים הקשורים בבניין-לרכישת הקרקע, להתקשרות עם כל היועצים, המומחים והקבלנים, ולהתקשרות עם הרוכשים של היחידות שתבנינה. לעומת זאת שכ"ט עו"ד לא ישולם למשרד ש. פ. ע"י היזמים (או אולי רק מקצתו הסמלית תשולם על ידם), והתמורה לפעלו הרב של משרד עוה"ד ש. פ. תשולם לו ע"י הצדדים שכנגד בקנין: רוכשי היחידות שתבנינה בבניין, וכן רוכשים שירכשו מהם את היחידות ביד שניה ושלישית-עד לרישום הבניין כבית משותף ורישום היחידות על שם הזכאים להן באותה עת .
הכרעת דין |02/07/2006 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
עעמ 8256/12- הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נגד נאות מזרחי בעמ
שמות השופטים: א חיות,צ זילברטל,נ סולברג
עוד יצויין כי במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה עיריית ראשון לציון על פסק דין זה הגיעו הצדדים להסכמה כי הצו הנוסף יפקע ביום 1.5.2015 או עם הינתן היתר בנייה חדש לגבי המקרקעין, המוקדם מבין השניים, וכי עם פקיעתו של צו זה לא יוצאו על ידי העירייה צווי שימוש ארעיים נוספים במקרקעין מכוח חוק הרשויות המקומיות (רע"פ 1949/14 עריית ראשון לציון נ' נאות מזרחי ( 11.6.2014 )). 3 2. הערעור דנן עניינו בהליכים שנקטה ונוקטת נאות מזרחי לקבלת היתר לבניית מרכז מסחרי במקרקעין מאז הגישה לוועדה המקומית ביום 19.10.2009 בקשה חדשה למתן היתר בניה להקמת מרכז מסחרי בהתאם לתוכנית המתאר. הוועדה המקומית החליטה להעביר את הבקשה לבדיקת היועץ המשפטי שלה ונאות מזרחי הגישה ערר על החלטה זו (ערר 203/10) לועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (להלן: ועדת הערר) בו עתרה, בין היתר, ליתן לה היתר לפי התוכנית שבתוקף. במסגרת הדיון בערר קיימה ועדת הערר סיור בשטח והתרשמה ממצוקת החנייה הקיימת באזור שבו מצויים המקרקעין ואף הורתה בשורה של החלטות ביניים על קיום הידברות בין הצדדים, בהדגישה את הצורך במציאת פתרונות תכנוניים להסדרת הקמתו של המרכז המסחרי תוך מציאת פתרון למצוקת החנייה הקיימת באזור. בינתיים ובעוד ההליכים בפני ועדת הערר תלויים ועומדים, פרסמה הוועדה המקומית ביום 16.11.2011 . הודעה על-פי סעיף 77 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) על דבר הכנת תכנית איחוד וחלוקה, במסגרתה יוחלפו המקרקעין דנן בחלקה המרוחקת מהם בכ-300 מטרים, המיועדת לשטח ציבורי פתוח (להלן: תכנית ההצרחה). בעקבות כך הגישה נאות מזרחי ערר נוסף (ערר 94/11) בו עתרה לביטול פרסומה של תוכנית ההצרחה, בין היתר, מן הטעם שתוכנית זו פורסמה בחוסר סמכות וכן משום שהיא אינה סבירה ואינה מידתית.
פסק דין |30/07/2014 |בית המשפט העליון
רע"א 2034/21- אסף יניב נגד רחל אמיר
שמות השופטים: ד ברק ארז
חיה גרסטנר 7. אסתר (אראל) גנדל 8. מרדכי לבנט (המנוח) 9. עמליה לבנט בשם המבקשים: בעצמם החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.2.2021 (ע"א 1417-08-20, השופטת הבכירה מ' נד"ב והשופטות ח' קיציס ו-י' רוטנברג). בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון מיום 18.6.2020 (ת"א 37904-04-16, השופט ר' ארניה) וכן את בקשתם לצרף ראיה נוספת בערעור. 2 2. מקורה של הבקשה שבפני בסכסוך שנסב על פירוק שיתוף במקרקעין. הצדדים הם בעלים במשותף של מגרש הנמצא ברחוב סוקולוב 3 בראשון לציון (להלן: המגרש). המבקשים הם בעלי מחצית הזכויות במגרש בחלקו המזרחי (להלן: החלקה המזרחית) ואילו המשיבים הם בעלי המחצית השנייה של הזכויות במגרש בחלקו המערבי (להלן: החלקה המערבית). בחלקה המזרחית בנויים שני מבני מגורים המשמשים למגורי המבקשים, ואילו בחלקה המערבית בנוי בית מגורים אחד המשמש למגורי המשיבים. בתווך עובר קיר משותף המחלק את המגרש לאורכו (להלן: הקיר המשותף). 3. המשיבים חפצו לבנות על החלקה המערבית בניין מגורים גדול יותר במקום המבנה הקיים. בהתאם, הגישו המשיבים בקשה להיתר בנייה לוועדה המקומית לתכנון ולבניה בראשון לציון (להלן: הוועדה המקומית). לאחר דיון בהתנגדויות ובערר שהגישו המבקשים ניתן למשיבים היתר בנייה המאפשר להם לבנות על החלקה המערבית של המגרש בניין מגורים חדש. עוד קבעה הוועדה המקומית כי מאחר שגגו של אחד המבנים (המבנה הצפוני) הבנוי בשטח החלקה של המבקשים חורג אל תוך חלקתם של המשיבים, הרי שבמסגרת בניית הבניין החדש יהיה צורך להרוס גג זה, או לכל הפחות את חלקו.
החלטה |24/03/2021 |בית המשפט העליון
ת"א (תל-אביב-יפו) 2004-06- משה שוב נגד הצלחת יחזקאל בעמ
שמות השופטים: דרורה פלפל / ס
בהתאם להסכם העקרונות הנ"ל נוספו למקרקעי הנתבעת זכויות בניה בשיעור משמעותי, והוא איפשר הפשרת כל מתחם בפני עצמו, ללא תלות במתחמים אחרים, באופן המאיץ את התכנון והמימוש. בנוסף העיד התובע בתצהירו (סע' 104-102 ל-ת/21) על פעולותיו והישגיו במהלך השנים בטיפול בשומות היטלי ההשבחה שהושתו על מקרקעי הנתבעת, ובהפחתות חיובי מס הרכוש (סע' 107 112-107 ל-ת/21). פעולות נוספות שביצע התובע עבור הנתבעת עליהן העיד בתצהירו כוללות, בין היתר, טיפול בהיטלי ביוב (סע' 115-113 ל-ת/21), ניהול הליכים משפטיים בשם הנתבעת (סע' 116 ו- 125-124 ל-ת/21), הכנת תכנית הפירוק (סע' 118-117 ל-ת/21), מתן שירותים משפטיים לחברת בת של הנתבעת "דרום יהודה ראשל"צ נכסים בע"מ" (סע' 121-119 ל-ת/21), ועריכת חוזי שכירות (סע' 123-122 ל-ת/21). לתצהירו של התובע צורפו מכתבים שקיבל מנציגי הנתבעת המעידים על הערכתם כלפי העבודה שבוצעה על ידי משרדו (נספחים ז'2-ז'6 ל-ת/21). היועץ המשפטי של הוועדה המקומית בראשון לציון, עו"ד רועי בר, המכהן בתפקידו משנת 1988, העיד בחקירתו בבית המשפט שהוא החל לטפל במקרקעין של הנתבעת בשנת 1984 כשעבד במשרדו של אביו המנוח שייצג את עיריית ראשון לציון באותן שנים. לעדותו (עמ' 4 שורות 33/30): "ת: כמעט בכל "אבן" שהרמתי בראשל"צ באותן שנים מצאתי את טביעת היד או חתימת ידו של משה שוב. זה היה נכון גם למתחם הזה שבו הוא ייצג, למיטב זכרוני, 5 מתוך 8 החברות כמנהל. . . ". בהמשך העיד לגבי יחסי התובע עם העירייה (עמ' 7 שורות 21/20, 23): "ת: . . . הוא נכנס לעימותים עם העירייה כמעט בכל נושא.
פסק דין |29/10/2012 |מחוזי – תל אביב
עת"מ (תל-אביב-יפו) 1491/06- לאה ברוך ו-23 אח בעתמ 1491/06 נגד מינהל מקרקעי ישראל, מחוז מרכז
שמות השופטים: נורית אחיטוב
הן באי-הגילוי והן בקביעת ההוראה הנ"ל הפר המינהל את חובותיו לפעול למען הציבור. 9. שנית, טוענים העותרים ביחס להליכי תכנון ובניה ביחס למקרקעין ("הפן התכנוני"). לפי הנטען בעניין זה: המשיבים ראשון לציון מסייעים לזוכות במכרז לפתוח את המתחמים המסחריים במקרקעין, במחיר עקיפת התהליכים המתחייבים לפי דיני התכנון והבניה. בהקשר זה נטען כי ראש העירייה – המשמש גם כיושב ראש הוועדה המקומית – גיבש דעה מוקדמת בעניין זה לטובת אישור התוכנית המוצעת. העותרים חוששים כי על מנת להתמודד עם לוח הזמנים לאישורה של התוכנית המוצעת, המשיבים ראשון לציון (או מי מהם) עשויים להכשיר את הקמת ופתיחת המתחמים המסחריים במקרקעין בדרך של מתן היתר לשימוש חורג, שאינה ראויה בנסיבות העניין. כמו כן, אין זה סביר כי המשיבים ראשון לציון מאפשרים לזוכות (או מי מהן) לבצע עבודות בניה במקרקעין, הטעונות היתר – כאשר בסופו של יום ייתכן כי כלל לא יתאפשר להן להקים מבנים לשימוש מסחרי במקרקעין. הסעדים המבוקשים בעתירה הראשונה 10. לפיכך, במסגרת העתירה הראשונה הסעדים המתבקשים הם הצהרתיים, צווי עשה וצווי מניעה לפיהם: א. על המינהל לבטל את המכרזים, ליתן הודעות ביטול לזוכות במכרזים ולהימנע מעשיית כל פעולה לקיום תוצאות המכרזים, ובכלל זה חתימת חוזים עם הזוכות, קבלת תשלומים וכיוצא באלה. ב. תוכניות בניין עיר החלות אינן מאפשרות הקמה ופתיחה של מרכזי מסחר ו/או מתחמים מסחריים ו/או הקמת מתחמים מסוג פאואר סנטר (power center), בדרך של מתן היתר לשימוש חורג. ג. לאסור על המשיבים ראשון לציון ליתן לזוכות במכרזים (או מי מטעמן) היתרי בניה להקמת מבנים המיועדים לשמש למסחר בתחום תוכניות בניין העיר החלות ו/או כל היתר לביצוע עבודות כלשהן להקמת מבנים המיועדים לשמש למסחר, אלא לאחר שישונו תוכניות בניין העיר החלות – אם וככל שתשוננה – ויתירו שימוש מסחרי בשטח עליהן היא חלה.
החלטה |27/01/2007 |מחוזי – תל אביב
ת"א (מרכז) 62452-06-22- עיריית ראשון לציון נגד ' הצלחת יחזקאל בע"מ
שמות השופטים: אורן שוורץ
נתבעים (מבקשים) 1. הצלחת יחזקאל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מתן בן חמו 2. אורי טוויג ואח' ע"י ב"כ עוה"ד ליאורה אפרתי 3. איריס אסא ואח' ע"י ב"כ עוה"ד הילה לביא-יתים פסק דין הרקע לבקשות והליכים קודמים 1. לפניי מספר בקשות לסילוק על הסף של התביעה. התובעת, עיריית ראשון לציון, היא אחת מבעלי הזכויות בחלקת מקור 1 בגוש 3946 (להלן-החלקה). גם הנתבעים הם בעלי זכויות בחלקה על גלגוליה השונים. ביום 7.9.1995 נחתם הסכם עקרונות (להלן-הסכם העקרונות) בין עיריית ראשון לציון לבין מספר חברות שונות שהיו באותה עת בעלות זכויות בחלקה. בהסכם העקרונות נקבעו המהלכים התכנוניים באשר להשבחת החלקה. בין היתר, נכללה הוראה לפיה בעלי הזכויות בחלקה לא יהיו זכאים לפיצויים לרבות לפיצויים מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן-חוק התכנון והבניה). ביום 9.7.1997 ניתן תוקף פסק דין להסכם העקרונות במסגרת הליך פירוק שיתוף בת"א (שלום רמלה) 2170/94 הצלחת יחזקאל בע"מ נ' עיריית ראשון לציון. 2. במרוצת השנים, התקיימו הליכים שונים בנוגע לקשר שבין הסכם העקרונות לבין חיוב בפיצויים ובהיטל ההשבחה. הליכים אלה התנהלו בין הנתבעים לבין הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון (להלן-הוועדה המקומית). להלן יוצגו חלק מההליכים אשר רלבנטיים לענייננו: א. ערר (ועדות ערר-תכנון ובנייה מרכז) 377/08 האוניברסיטה העברית י-ם נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון (נבו 30.6.2013 ), שם במסגרת הדיון בעררים 389/08, 397/08, 9035/08, 9036/08, 9037/08 טענה הוועדה המקומית כי הסכם העקרונות אינו מחייב את מוסדות התכנון. ב. עמ"נ (מינהליים מרכז) 55176-12-13 נגור ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים" (נבו 14.12.2017 ) (להלן-עניין נגור), שם נקבע בין היתר: "באשר להסכם העקרונות הוא נחתם עם עיריית ראשל"צ ולא עם הועדה המקומית, ועל כן אין בו כדי לחייב את הועדה המקומית".
פסק דין |24/11/2024 |מחוזי – מרכז
ת"א (ראשון לציון) 2293-10-19- עורך דין אלכסנדר לבון נגד ' מוריס קובי
שמות השופטים: ליאת ירון
לצד האמור, במסגרת הראיות שהגיש קובי, צירף לתצהירו גם את ההסכם שבסופו של יום נחתם בין נתבעת 2 לבעלי הזכויות בבניין ברחוב הרימון 11 בעיר ראשון לציון, כאשר ההסכם נושא תאריך 25.4.17 -קרי נחתם שנים קודם להסכם שכר הטרחה שצורף על ידי לבון, וגם בכך מצאתי תמיכה בטענה לפיה לבון לא טיפל משפטית בפרויקט האמור-בוודאי שלא מתחילתו ועד סופו. עוד אוסיף, כי לתצהירו של קובי צורפו חשבונות עסקה ממשרד עו"ד יוזוק הממוענים לנתבעת 2 , על גביהם צוין "שכ"ט הרימון 11 תמ"א 38"-קרי, התשלום לעו"ד יוזוק שולם על ידי נתבעת 2 בגין הטיפול המשפטי ביחס לפרויקט האמור, ואף בכך יש משום חיזוק לטענות קובי לפיהן הטיפול המשפטי בעניין, לא נעשה על ידי לבון. משכך, אני דוחה גם התביעה בגין ראש נזק זה. 37. בדומה, אני דוחה את ראש הנזק הנתבע בגין חוב נטען בסכום של 491,400 ₪ ביחס לטיפול בפרויקט ברחובות חלץ והלוחמים בעיר ראשון לציון. לבון בתצהירו טוען כי קובי מסר לו כי אושרה בניית 6 יחידות דיור וכי יחידות אלה מתווספות ל-8 יחידות בבניין ומשכך עת עסקינן ב-14 דירות בשווי של 2 מליון ₪ לדירה, זכאי הוא ל1.5% מסך של 28 מליון ₪ בתוספת מע"מ, תוך שמפנה בעניין זה לנספח יד'2 לתצהירו ולהלן תוכנו: 38. כעולה מהנספח, הטיפול המוסכם כלל קידום בניית הפרויקטים, ובכלל זה הגשת תכניות, ניהול משא ומתן עם בעלי הזכויות הרלבנטיים ומוסדות וגופים רלבנטיים אחרים וכן עריכת הסכמי מכר דירות "וכל הקשור לכך", אלא שלבון כלל לא ראה לפרט מה נעשה על ידו , אם בכלל, והסתפק בהצהרה לפיה: "הסכם זה כלל התייעצויות בין הנתבע לביני בכל הקשור בקבלת דירה נוספת (מ 6 ל-7 דירות) ופתרון בניית גדר לשכנים כדי לאפשר זכות מעבר לחניות" (סעיף 56א לתצהירו של לבון).
פסק דין |04/09/2024 |שלום – ראשון לציון
עמ"נ (מרכז) 24069-06-14- הרבוע הכחול נדלן בע"מ נגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון
שמות השופטים: זהבה בוסתן
מערערים הרבוע הכחול נדל"ן בע"מ עו"ד ענת בירן ועו"ד דפנה תמיר נגד משיבים ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון עו"ד מישאל שרעבי 2 פסק דין בפני ערעור המכוון כנגד החלטת ועדת הערר לתכנון ולבניה – פיצויים והיטל השבחה מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר"), מיום 30.04.14 , לדחות את עררים 8104/12 ו – 8119/12 (להלן: "העררים"). העררים כוונו כנגד קביעות השמאים המכריעים, בכל אחת מהשומות המכריעות, כי תכנית רצ/1/1/יג היא תכנית משביחה. לטענת המערערת, ההשבחה נוצרה בעקבות החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון מיום 9.6.04 (להלן "הוועדה המקומית") אשר הוסיפה שטחי שרות לכל אזורי העיר, כהשלמה להנחיות תכנית המתאר רצ/1/1 ותיקוניה, וזאת מכח תקנה 13(ב)(3) לתקנות התכנון והבניה (תקנות חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות והיתרים) התשנ"ב – 1992 (להלן "תקנות חישוב שטחים") והיא מהווה את ה"מצב התכנוני הקודם", ואילו תכנית רצ/1/1/יג היא תכנית ב"מצב התכנוני החדש" ואיננה תכנית משביחה כיוון שאינה מוסיפה שטחי שרות מעבר להחלטת הוועדה המקומית מיום 9.6.04 . העובדות הרלוונטיות והמצב התיכנוני על ציר הזמן: 1. ביום 11.08.88 , רכשה המערערת זכויות בשתי חלקות המצויות באזור התעשיה החדש בראשון לציון (להלן "המקרקעין"): חלקה 179 בגוש 3946, בשטח של כ- 24.114 דונם (נשוא ערר 8104/12 ולהלן "המקרקעין ברזיאל"). חלקה 177 בגוש 3946, בשטח של כ- 11.5 דונם (נשוא ערר 8119/12 ולהלן "המקרקעין בפלטין"). 3 2. ביום 30.07.70 פורסמה למתן תוקף, בילקוט פרסומים 1646, תכנית רצ/1/1.
פסק דין |26/04/2016 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז
ה"פ (ראשון לציון) 350/09- הלל קורן נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: דר להב
ירמיהו מזרחי 58. מאיר מזרחי 59. יצחק מזרחי 60. עירית ראשון לציון 61. סימן טוב; לוי 62. עו"ד אליהו בכר 63. דביר איתן 64. טרז דביר 65. דוד מחקשווילי 66. כרמלה שמחה שוקרון מחקשווילי 67. רוני קרינסקי מחקשווילי 68. ליאורה מיכקשוולי 69. גאיה קורן 70. אלה קורן 71. אורי קורן 72. דוד תבור 73. ועדה מקומית לתכנון ראשון לציון פסק דין 1. ענייננו בבקשתם של כונסי הנכסים, עו"ד זיו כספי ועו"ד יובל טילינגר, לפסוק את שכרם, לאחר שהושלמה פעולת המכר של המקרקעין נשוא ההליך. מדובר בתיק שנפתח לפני למעלה מ-12 שנים, ולהלן ייסקרו עיקרי ההתפתחויות (המפורט להלן רחוק מלתאר את כלל ההשתלשלות העובדתית, שנפרשה כאמור על פני למעלה מעשור). לאחר מכן תתוארנה טענות הצדדים השונים בקשר לבקשה לפסיקת שכר טרחה, ולבסוף, עת הכרעה. א. השתלשלות העניינים א.1. הרקע להגשת הבקשה לפירוק שיתוף 2. עניינו של ההליך במקרקעין הידועים כגוש 7374 חלקה 105 בנחלת יהודה, ראשון לציון ("המקרקעין"). הצדדים השונים להליך הפכו, בעל כרחם, לבעלים במשותף של הזכויות במקרקעין, וזאת בעקבות תכנית איחוד וחלוקה שאישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מרכז (רצ/1/51/50/1) ששינתה את ייעודו של המגרש הספציפי (ששטחו 2,560 מ"ר) לייעוד מסחרי. 3. ההליך נפתח בבית המשפט המחוזי, אולם לאחר השלמת רישום הפרצלציה, הועבר לבית משפט השלום והוגשה המרצת פתיחה מתוקנת, שבה ביקשו שמונה מבעלי הזכויות בקרקע ליתן סעד הצהרתי לפירוק שיתוף במקרקעין בדרך של מכירתם וחלוקת הפדיון, באמצעות מינוי באי כוחם ככונסי נכסים.
פסק דין |16/07/2022 |שלום – ראשון לציון
ערר 8014/13- הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון נגד ששון דורון
שמות השופטים: כרמית פנטון,מיכאל גופר,גב מירה מוסקוביץ
ובניה ראשון לציון על ידי עו"ד מישאל שרעבי – נגד – המשיבים: 1. ששון דורון 2. דיין אילן על ידי עו"ד צבי שוב החלטה הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון הגישה ערר על שומה המכרעת של השמאי המכריע, מר רן וירניק, בשני עניינים. טענה אחת שנטענה היא, כי טעה השמאי המכריע לעניין ההשבחה שקבע בגין אישור תכנית רצ/1/15/1/ב/1 שכן שגה בניתוח המצב התכנוני הקודם בקביעתו כי תכנית רצ/1/1 איפשרה זכויות בניה של 120 ב-3 קומות, בעוד אשר טענת העוררת היא, כי התכנית איפשרה זכויות בניה של 40 בגובה של 12 מ'. המשיבה טוענת כי אין להתערב בשומה המכרעת, לא נפלו בה פגמים מהותיים וטעויות חמורות וכי אין רלבנטיות למצב הקודם, שכן לא נקבעה השבחה בגין תוספת הקומות. אכן הסוגיה בעניין פרשנות התכנית במצב הקודם, סוגיה נכבדה היא והשמאי המכריע התייחס לעניין זה וניתח אותה, גם על סמך ניסיונו ברחבי העיר ראשון לציון, גם על סמך מקרים שעסק בהם בעבר באיזור התעשיה שם, ועל היתרים שניתנו בעבר, הכל כפי שפירט בהרחבה בשומה המכרעת. אלא שעניין זה הוכרע זה מכבר, גם על ידי בית המשפט, אולם, גם ע"י ועדת הערר בהרכבה הקודם. אשר על כן, שוב הסוגיה איננה עומדת יותר לפתחנו. ועדת הערר כבר הכריעה לגבי פרשנות של ההוראה הספציפית בתכנית רצ/1/1. אשר על כן, ממועד הכרעתה ואילך, שוב אין הוועדה המקומית נותנת יותר היתרים כפי שנהגה בעבר. משפסקה ועדת הערר כפי שפסקה, הרי ששוב לא ניתן להסתמך לא על ניסיון העבר ולא על היתרים שניתנו בעבר. 2 מה גם שוועדת הערר אף קבעה במפורש, לגבי היתרים שניתנו טרם החלטתה, כי אף בהם אין לראות משום "נוהג", היות ונוהג מוטעה היו הם.
החלטה |30/12/2014 |עדות ערר – תו"ב
עמ"נ (מרכז) 24070-01-18- משה ירושלמי נגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון
שמות השופטים: אחיקם סטולר
יצחק חנאי 3. מינה אבדיאן 4. אבי סיאצ'י 5. נוגה סיאצ'י כולם באמצעות ב"כ עוה"ד שי אליאב ו/או אילנית ציבין ממשרד גינדי-כספי נגד משיבים 1. ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון באמצעות ב"כ עוה"ד מיכל אגסי ו/או אדוה זגון ואח' פריש, שפרבר, ריינהרץ ושות' – משרד עורכי דין 2. רכבת ישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יהודה טוניק ו/או ו/או יואל ברוך, טוניק ושות', משרד עורכי דין ונוטריונים פסק דין 2 לפניי ערעור מנהלי שהגישו המערערים 5-1, ("המערערים"), בעלי זכות בעלות משותפת (בחלקים משתנים), במקרקעין הידועים כחלקה 3 בגוש 3923, ברחוב שפרינצק בראשון לציון ("המקרקעין"). הערעור נסוב על החלטת ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה מחוז מרכז ("ועדת הערר"). במסגרתה נדחה החלק הארי של הערר שהגישו המערערים על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון ("המשיבה 1"), אשר החליטה לדחות את תביעתם לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה ("החוק"), בגין תכנית מח/147. כך גם נדחו השגות שהוגשו על ידי המערערים על שומת השמאי המייעץ, שמונה על ידי ועדת הערר. הרקע התכנוני והדיוני: 1. המערערים רכשו את הזכויות במקרקעין בשני שלבים, כאשר בשלב ראשון רכשו מחצית מן הזכויות בחודש נובמבר שנת 1990, בהתאם להסכם מכר בשוק החופשי. לטענתם, הם ביצעו בדיקות מידע מקיפות בקשר למצבם התכנוני של המקרקעין עובר לרכישתם. על פי המידע התכנוני הרלוונטי, שקיבלו מאגף מינהל ההנדסה של עיריית ראשון לציון ("מינהל ההנדסה") התברר כי בהתאם לתוכנית המתאר המקומית לראשון לציון מס' רצ/1/1, המקרקעין מיועדים בחלקם (2,200 מ"ר) לאזור מגורים ב' ובחלקם (1,385 מ"ר) לאזור חקלאי (טופס מידע תכנוני מיום 20.10.90 , נספח ו' לתיק המוצגים של המערערים).
פסק דין |30/05/2020 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז
פקודת העיריות [נוסח חדש]
סעיף: 198א. פטור ממכרז לעבודות פיתוח
198א. (א) בסעיף זה-“הסכם פיתוח"-הסכם לביצוע עבודות פיתוח; “הוועדה המקצועית"-ועדה שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי-מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה, מהנדס העירייה והיועץ המשפטי לעירייה; “חוק התכנון והבנייה"-חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; “יזם "-מי שמחזיק לבדו בזכויות לגבי מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, המאפשרות לו לבצע בהם את עבודות הפיתוח, או מי שמחזיקים בזכויות כאמור לגבי מגרשים, שסך שטחם הוא מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, שהתקשרו ביניהם בהסכם בכתב לעניין כריתת הסכם פיתוח אחד עם העירייה; לעניין זה, "מחזיק בזכויות", לגבי שטח מגרש ים-אחד מאלה: (1) בעל הקרקע, החוכר לדורות בה או מי שזכאי להירשם כבעלים או חוכר לדורות כאמור; (2) מי שהתקשר עם אדם כאמור בפסקה (1) בהסכם שמטרתו פיתוח הקרקע ובניית מבנים בה, והוא זכאי מכוח ההסכם להפיק הכנסה מהקרקע או ליהנות מפירותיה של הקרקע כבעלים; "יחידת דיור"-כהגדרתה בסעיף 158ו2(א) לחוק התכנון והבנייה; "עבודות פיתוח"-עבודות לפיתוח תשתיות, פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים או הקמת מבנים לצורכי ציבור בעבור העירייה אף אם הם מחוץ לשטח תכנית לפיתוח; "תכנית לפיתוח"-תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה הכוללת הוראות של תכנית מפורטת לבניית 100 יחידות דיור חדשות לפחות או 5,000 מ"ר חדשים לפחות למסחר או לתעסוקה; "תשתיות"-כבישים, מדרכות, גשרים, מנהרות, מערכות ניקוז, תיעול, תקשורת, תאורה, רמזורים וכן מערכות בקרה לתשתיות וכל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלת התשתיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, ואשר הקמתם הוא מתפקידי העירייה, ולעניין עירייה המספקת שירותי מים
תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (כינוס בעלי הדירות ומסמך עיקרי הצעה), התשפ"ב-2022
סעיף: 2. כינוס בעלי הדירות
2. (א) לפני חתימה על עסקת פינוי ובינוי ראשונה יקיים היזם כינוס של בעלי הדירות בבית המשותף או ישתתף בכינוס כאמור; בכינוס יפרט היזם לפני בעלי הדירות את כל אלה: (1) סוג העסקה שמציע היזם, ובכלל זה פירוט אם היא עסקת פינוי ובינוי או עסקה לפי תוכנית חיזוק בדרך של חיזוק או בדרך של הריסה ובנייה מחדש, וכן פירוט של אבני הדרך העיקריות הנדרשות לקידום הפרויקט; (2) ניסיונו של היזם בתחום הבנייה או ההתחדשות העירונית, בפירוט שמות פרויקטים שביצע, כתובתם ושלב ביצועם; (3) פירוט הגורמים הפועלים מטעמו של היזם בקרב בעלי הדירות לקידום העסקה, לרבות עורך הדין, והבהרת העובדה שעורך דין היזם אינו מייצג את בעלי הדירות בעסקה; (4) הבתים המ שותפים שבכוונתו לכלול במתחם הפינוי ובינוי, אם העסקה היא עסקת פינוי ובינוי; (5) זכויותיהם של קשישים ושל בעלי מוגבלויות בהתחדשות עירונית לפי הדין; (6) זכותם של בעלי הדירות לדרוש את תרגום טופס עיקרי ההצעה לערבית, רוסית או אמהרית, כאמור בתקנה 3(ב); (7) בבית משותף שחלק מהדירות בו הן דירה ציבורית כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998, יפנה היזם את דיירי אותן דירות לחברות לדיור ציבורי, לבירור זכויותיהם בהליך; (8) מסירת מידע על המינהלת העירונית הפועלת ברשות המקומית שבתחומה נמצא הבית המשותף ופרטי הקשר שלה, וכן יפנה היזם אל המידע המצוי באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (ב) יזם ייחשב כמי שעמד בחובת כינוס בעלי הדירות, אם התקיימו כל אלה: (1) 10 ימים לפחות בטרם מועד האסיפה, פורסמה הודעה הכוללת את מועד הכינוס, מיקומו, מטרתו ושם היזם, כמפורט להלן: (א) ההודעה הוצגה במקום בולט על גבי הבית המשותף או בתוכו, ובבית משותף הכולל מספר כניסות – בכל אחת מהכניסות; (ב) ההודעה
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
סעיף: 12ו. ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה
12ו. לכל מחוז תהיה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (בחוק זה – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה), וזה הרכבה: (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים; (2) נציג מתכנן המחוז, הבקיא בעניני תכנון ובניה; (3) בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר הפנים, ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית, שבאותו מחוז; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר הפנים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר בוועדה לבין עיסוקיו האחרים.
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
25. נוסף על האמור בתקנה 3, התקשרות של מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) לביצוע עיסקה במקרקעין של המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל, אינה טעונה מכרז כאשר נושא ההתקשרות הוא אחד מאלה: (1) הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות באותם מקרקעין או למי שיורה בעל הזכויות להעניקן; לענין זה, "בעל זכויות במקרקעין" – צד לחוזה פיתוח, לחוזה חכירה או חכירת משנה לתקופה של עשרים ואחת שנים לפחות, מי שזכאי כדין להיות צד לחוזה כאמור וכן מי שהיה צד לחוזה כאמור או מחזיק במקרקעין באופן רצוף, עשר שנים לפחות, בהסכמת המינהל; (2) הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למינהל פחות ממחצית מן הזכויות, והכל אם אין אפשרות ל חלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; (3) הענקת זכויות בנכס כמשמעותו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, למי שהוא בעל זכויות בנכס לפי החוק האמור, לרבות הענקת זכויות בניה בבנין שבו נמצא הנכס; (4) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת הסדר של סכסוכי קרקעות, או במסגרת פינוי מפעל שמיקומו מהווה מטרד ובלבד שהחשב הכללי או נציגו וכן היועץ המשפטי של המינהל אישרו כי הענקת הזכויות נחוצה וצודקת בנסיבות הענין; (5) (א) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה, או בניית מבני תעשיה להשכרה אם הוא מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
25. נוסף על האמור בתקנה 3, התקשרות של מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) לביצוע עיסקה במקרקעין של המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל, אינה טעונה מכרז כאשר נושא ההתקשרות הוא אחד מאלה: (1) הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות באותם מקרקעין או למי שיורה בעל הזכויות להעניקן; לענין זה, "בעל זכויות במקרקעין" – צד לחוזה פיתוח, לחוזה חכירה או חכירת משנה לתקופה של עשרים ואחת שנים לפחות, מי שזכאי כדין להיות צד לחוזה כאמור וכן מי שהיה צד לחוזה כאמור או מחזיק במקרקעין באופן רצוף, עשר שנים לפחות, בהסכמת המינהל; (2) הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למינהל פחות ממחצית מן הזכויות, והכל אם אין אפשרות ל חלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; (3) הענקת זכויות בנכס כמשמעותו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, למי שהוא בעל זכויות בנכס לפי החוק האמור, לרבות הענקת זכויות בניה בבנין שבו נמצא הנכס; (4) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת הסדר של סכסוכי קרקעות, או במסגרת פינוי מפעל שמיקומו מהווה מטרד ובלבד שהחשב הכללי או נציגו וכן היועץ המשפטי של המינהל אישרו כי הענקת הזכויות נחוצה וצודקת בנסיבות הענין; (5) (א) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה, או בניית מבני תעשיה להשכרה אם הוא מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 3. פטור מחובת מכרז
לסיוע לדיור בהתאם לכללי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהוא מתגורר בפועל בדירה שנתיים לפחות ולענין אזורי עדיפות לאומית גם אם הוא מתגורר בפועל בדירה שנה לפחות, והכל אם ההתקשרות נעשית באחד מאלה: (1) במחיר שלא יפחת מן המחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ושלא יעלה על 825,000 שקלים חדשים; (2) במחיר גבוה מ-825,000 שקלים חדשים המהווה ממוצע בין שתי קביעות של שמאי מקרקעין; (3) בהתאם לטבלת הנחות שתפורסם ותיקבע בידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר. לענין פסקה זו, "אזורי עדיפות לאומית" – כמשמעותם בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ"ה-1995. (14ג) התקשרות להענקת זכות במקרקעין שנעשית כדי להבטיח את זכויות המדינה במקרקעין, בהחלטה מנומקת, באישור החשב הכללי, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין; (15) (נמחקה); (16) התקשרות עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות על פי דין; (17) (נמחקה); (18) התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל או ג'וינט ישראל (להלן – מוסד לאומי) או תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (א) המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוז או יותר ולענין תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל – חמישים אחוזים או יותר מערך ההתקשרות, לפי מחירי השוק, ממקורות שאינם תקציב המדינה; (ב) המוסד הלאומי או התאגיד בשליטת ג'וינט ישראל התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4 או 5 ואם התקיימו – תיעשנה ההתקשרויות בהתאם לתקנות האמורות לפי הענין; בפסקה זו, "שליטה" – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח
חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017
סעיף: 1. הגדרות
אדמה)" – חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008; "חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)" – חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006; "חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" – חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירוני ת, התשע"ו-2016; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; "יזם" – מי שמתקשר עם בעל דירה בעסקת פינוי ובינוי או בעסקה לפי תכנית החיזוק, לפי העניין; "מארגן" – מי שמתקשר עם בעל דירה בהסכם לארגון עסקת התחדשות עירונית, או מבצע פעולות לקראת התקשרות עם בעל דירה בה סכם כאמור; "מוסד תכנון" ו"תכנית" – כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה; "המועד הקובע" – המועד שבו נחתם ההסכם הראשון לארגון עסקת התחדשות עירונית בין המארגן ובין בעל דירה בבית המשותף; "המינהלת העירונית" ו"הרשות להתחדשות עירונית" – כהגדרתן בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; "הממונה לעניין פניות דיירים בהתחדשות עירונית" – כמשמעותו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; "עסקה לפי תכנית החיזוק" – חוזה בין יזם לבין בעל דירה בבית משותף, אשר על פיו מתחייב בעל הדירה בבית המשותף למכור את זכויותיו בו, כולן או מקצתן, לצורך ביצוע עבודה ברכוש המשותף כאמור בסעיף 4, 5 או 5א לחוק המקרקעין (חיזוק בתים מ
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 7. ניהול משא ומתן עם מציעים במכרז
7. (א) התקשרות משרד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, יכול שתיעשה באמצעות ניהול משא ומתן עם המתמודדים במכרז שהצעותיהם נמצאו מתאימות, אם היא אחת מאלה: (1) התקשרות לביצוע מיזם בעל מורכבות טכנולוגית מיוחדת, או מיזם הדורש איתנות פיננסית משמעותית; (2) התקשרות לביצוע מיזם משולב של בניה ועיסקה לרכישת זכויות במקרקעין; (3) התקשרות המנויה בפסקאות (6) ו-(7) בתקנה 4; (4) התקשרות המנויה בפסקאות (14), או (14א) בתקנה 3; (5) התקשרות לרכישת זכות במקרקעין לשימושו של המשרד; (6) התקשרות המנויה בתקנה 5(א); (7) התקשרות לרכישת טובין בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי נפוצים, לרבות ציוד רפואי, תרופות, נסיובים או תרכיבים, עסקה שעניינה ביטוח ועסקה שעניינה פרסום או יחסי ציבור בעלי תכונות ואפיונים כאמור; (ב) החלטת ועדת המכרזים בדבר ניהול משא ומתן לרבות האפשרות שלא לנהל משא ומתן לפי תקנת משנה (ה), טעונה הודעה במסמכי המכרז, ובמכרז פומבי – גם פרסום בהודעה על עריכת המכרז הפומבי, כאמור בתקנה 15 (ג) ועדת המכרזים תנהל מכרז לפי תקנה זו, כך: (1) ועדת המכרזים תקבע את קבוצת המציעים הסופית; (2) ועדת המכרזים תנהל משא ומתן עם כל מציע מקבוצת המציעים הסופית, תוך הקפדה על מתן הזדמנות הוגנת לכל המציעים שעמם מנוהל המשא ומתן כמפורט להלן: (א) בדרך שתבטיח רישום פרוטוקול אשר ישקף את תוכנו של המשא מתן; (ב) בנוכחות היועץ המשפטי שהוא חבר הוועדה או נציגו; (ג) בלא שיהיה מגע כלשהו בין חבר ועדת המכרזים או מי מטעמו לבין מי מהמציעים אלא בדרך של משא ומתן מתועד; (3) כל פעולה שנעשתה במסגרת המשא ומתן, לרבות הפנייה למציע, חילופי הדברים והמסמכים ותוכנו של המשא ומתן, יירשמו בפרוטוקול; (4) בסיום המשא
חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "בית משותף", "בעל דירה", "דירה", "רכוש משותף" – כהגדרתם בסעיף 52 לחוק המקרקעין; "החלטה לאשר בקשה להיתר בתנאים" – החלטה בדבר אישור בקשה להיתר בתנאים, שהתקבלה במוסד תכנון, לאחר שהתקיימו כל אלה או החלטה לפי סעיף 145(ב1) או 145א1 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף 145(ב1) האמור: (1) מוסד התכנון מצא כי הבקשה תואמת לתכנית החיזוק וכן לתכניות תקפות אחרות ולתכניות מופקדות, ולתנאים לפי סעיף 78 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ככל שנקבעו; (2) מוסד התכנון מצא כי הבנייה המבוקשת משתלבת במערכות התשתית הקיימות והמתוכננות בסביבתה; (3) הוגשו התנגדויות לבקשה להיתר לפי הוראות חוק התכנון והבנייה – מוסד התכנון החליט בהן; "היתר בניה" – היתר לפי חוק התכנון והבניה, או החלטה לאשר בקשה להיתר בתנאים; "הרחבה" – הגדלה של שטח דירה קיימת; "חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; "חוק פינוי ובינוי" – חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006; "מפקח" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק המקרקעין; "מתחם פינוי ובינוי" – כהגדרתו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016; "עסקה לפי תוכנית החיזוק" – כהגדרתה בחוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017; "עסקה ראשונה לפי תוכנית החיזוק" – עסקה לפי תוכנית החיזוק שנחתמה על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף, שלא קדמה לה עסקה לפי תוכנית החיזוק בין אותו יזם ובין בעל דירה אחר באותו בית משותף; "תכנית החיזוק" – כל אחת מאלה: (1) תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38), כפי שתהיה בתוקף מזמן לזמן; (2) תכנית שבין מטרותיה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה שהוכנה לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית האמורה בפסקה (1), הכוללת הוראות שמאפשרות מתן היתר מכוחה, לפי חוק התכנון והבנייה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר, למעט תכנית כאמור החלה במתחם פינוי ובינוי; (3) תכנית החלה על מבנה הטעון חיזוק, כהגדרתו בסעיף 70א לחוק התכנון והבנייה, שמתנה את מימושה בחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה בדרך של הריסה ובנייה מחדש או בדרך של חיזוק לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כהגדרתו בסעיף האמור, למעט תכנית כאמור החלה במתחם לפינוי ובינוי.
כל הזכויות שמורות ©