הליך הגירושין הוא הליך רגיש ולא פשוט ולעיתים אף מורכב מבחינה משפטית. שיעור הגירושין בישראל נמצא תמיד בעלייה מתמדת ועל פי הסקרים כל זוג שישי בישראל בעל פוטנציאל להגיע להליכי גירושין.
חברת R.D.B מעניקה יעוץ, ליווי וייצוג משפטי בתחום הגירושין בנושאים כגון הסכם גירושין, הסכם שלום בית, צו הגנה, צווי עיקול נכסים בהליך גירושין, תביעת כתובה ומזונות אישה, הגשת תביעות כרוכות לבית הדין הרבני (מזונות, משמורת, רכוש), תביעה למדור ספציפי, הגשת תביעות אזרחיות ועוד. עורך דין משפחה פתח תקווה.
צוואות וירושות הינם נושאים משפטיים המערבים רגשות עזים לצד התעסקות עם רכוש והתנהלות בהתאם לחוק והפסיקה. התמודדות עם נושאים אלו מחייבת ייעוץ וליווי מקצועי של עורך דין המתמחה בתחומים אלה.
חברת R.D.B מעניקה יעוץ, ליווי וייצוג משפטי בכל הנושאים בתחום הצוואות והירושות
כגון עריכת צוואות – צוואת יחיד וצוואה הדדית, צווי ירושה, בקשה לצו קיום צוואה, התנגדות לצוואה, ניהול עיזבון ועוד.
ידועים בציבור הינם בני זוג במערכת יחסים ארוכת טווח המנהלים משק בית משותף בדומה לבני זוג נשואים גם בכל הקשור לחובות וזכויות.
חברת R.D.B מעניקה יעוץ, ליווי וייצוג משפטי בכל הסוגיות הנוגעות לידועים בציבור כגון הכרה כידועים בציבור, זכויות בירושה, הסכם חיים משותפים, הסכם ממון, דמי מזונות אישה ידועה בציבור ועוד.
משמורת ילדים הינה סוגיה רגישה ומורכבת בדיני משפחה. הורים לילדים המחליטים להיפרד חייבים להחליט להגיע להחלטה נכונה וטובה עבור ילדיהם המשותפים.
ישנם מקרים בהם הורה אחד הוא המשמורן וההורה השני שומר על קשר עם ילדיו במסגרת הסדרי ראיה שנקבעים מראש ומוסכמים על שני הצדדים. וישנם מקרים בהם נקבעת משמורת משותפת בין ההורים והילדים נמצאים אצל כל אחד מהם באופן שווה.
חברת R.D.B מעניקה יעוץ, ליווי וייצוג משפטי בכל הסוגיות בענייני משמורת כגון משמורת משותפת, הסדרי ראייה, מעבר מגורים של הורה משמורן, שינוי משמורת ילדים ועוד.
מזונות ילדים הינו מרכיב חשוב ומהותי ביותר בדיני משפחה. החוק בישראל מחייב הורה לדאוג לצרכיו ומחייתו של ילדו כמפורט בסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. החיוב במזונות ילדים מקבל ביטוי גם בדין העברי, שם קובעת ההלכה בישראל כי כל אב חייב לזון את ילדיו עד להגיעם לגיל 18.
חישוב גובה דמי המזונות אינו נוסחה קבועה אלה נקבע על פי חישוב של פרמטרים שונים בהתאם לכל מקרה בפני עצמו.
חברת R.D.B מעניקה יעוץ, ליווי וייצוג משפטי בכל הסוגיות בנושא מזונות ילדים כגון חישוב גובה דמי מזונות, תביעה לתזונות זמניים, הפחתה או ביטול דמי מזונות ועוד.
R.D.B LAW FIRM- הבית שלך לעולם המשפט
טל': 03-9133341 פקס: 03-9133345
עורך דין משפחה בפתח תקווה – סקירה משפטית
תמצית
מניתוח הפסיקה עולה כי בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מטפל במגוון רחב של סוגיות משפחתיות, כאשר מעורבות עורכי הדין בהליכים אלו מחייבת מקצועיות, רגישות והבנה מעמיקה של דיני המשפחה.
המסגרת הנורמטיבית והתפקיד המקצועי
עורכי דין העוסקים בדיני משפחה בפתח תקווה נדרשים להתמודד עם מגוון רחב של נושאים, כפי שעולה מהפסיקה:
תמש (נצרת) 10846-01-19- ע.פ. נגד ש.ש. (ניתן ב 05/05/2019) "הליכים בענייני משפחה הם הליכים מיוחדים. עורך דין שלא עוסק בענייני משפחה ראוי כי ייטול הכשרה מיוחדת בתחום זה וייזהר לקפוץ למים עמוקים וסוערים (וכן, גם עכורים לעתים) של תחום זה."
תחומי העיסוק העיקריים
סכסוכי גירושין ומשמורת
תמש (פתח תקווה) 27250-12-18- י. ג. נגד ש. ט. (ניתן ב 26/12/2018) מדגים את מורכבות הטיפול בענייני משמורת והסדרי ראייה, כולל הצורך בשיתוף פעולה עם גורמי רווחה ומומחים.
הסכמי ממון וחלוקת רכוש
עורך דין משפחה פתח תקווה
תמש (פתח תקווה) 17566-04-14- פלונית נגד פלוני (ניתן ב 31/12/2017) מדגיש את חשיבות הטיפול המקצועי בענייני רכוש והסכמים בין בני זוג.
אתיקה מקצועית וחובות מיוחדות
עורכי דין בתחום המשפחה נדרשים להקפיד על כללי אתיקה מחמירים:
תמש (נצרת) 10846-01-19- ע.פ. נגד ש.ש. (ניתן ב 05/05/2019) "החובה כלפי בית המשפט היא המעניקה לעורכי הדין את מעמדם המיוחד בעומדם בפני בית המשפט. בשונה מהדרך בה מסתכל בית המשפט על הצדדים ועל העדים לגביהם צריך השופט להכריע בדבר מהימנותם הרי שמהימנות עורכי הדין אינה נתונה לבחינה ולספק."
שיקולים מעשיים
מומחיות וניסיון
הכרת הפרוצדורה המשפטית הייחודית
יכולת עבודה מול גורמי רווחה ומומחים
הבנת הדינמיקה המשפחתית
רגישות ומקצועיות
טיפול בסכסוכים רגישים
שמירה על טובת הילדים
יכולת תיווך והידברות
סיכום:
עורך דין משפחה בפתח תקווה נדרש למקצועיות רבה, רגישות והבנה מעמיקה של דיני המשפחה. עליו להיות בעל הכשרה מתאימה, להכיר את המערכת המשפטית המקומית, ולפעול תוך שמירה על כללי האתיקה המקצועית והקפדה על טובת הלקוח.
* האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי. נסיבותיו השונות של כל מקרה נבחנות לגופן ואסטרטגיה משפטית נבנית בהתאמה אישית בלבד.
תמ"ש (פתח תקווה) 54107-05-15- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: אילת גולן תבורי
7 בנוסף, על הילדים לקבל מענה טיפולי, לאור העומס הנפשי הרב לו נתונים ומנגנוני 8 ההתמודדות הפחות בשלים שברשותם. " (ע 66/67 לחוות הדעת). 9 (ההדגשות אינן במקור, א. ג. ת. ). 10 11 93. בתשובה לשאלות הבהרה מטעם האב, ניתנו תשובות המומחה כדלקמן: 12 13 "1. לאור הסכסוך בין ההורים, התרשמותנו כי______ היא ההורה העיקרי שיכול לתת 14 מענה לצרכי הילדים והתרשמותנו כי ל_____ צורך משמעותי יותר ביצירת שיח רגשי 15 ומותאם יותר עם ילדיו, אנו רואים לנכון בשלב זה להמליץ על משמורת לאם. בד 16 בבד, ציינו בחוות הדעת את מאפייניה הנרקיסיסטיים של__________ ובפרט את הקושי 17 שלה להפריד את ילדיה וכן את ילדיו של________ מהמאבק בין הצדדים ואת חוסר 18 התובנה שלה בדבר הצורך בהדרכה הורית. לפיכך המלצנו על משמורת לאם בכפוף 19 לשיתוף פעולה מלא עם ההמלצות הנוספות שניתנו בחוות הדעת (ראה המלצה 4 20 בעמוד 68). 21 2. כאמור, המלצתנו הראשונה (ראה המלצה 1 בעמוד 68) היא לטיפול במשפחה 22 למשך שנה לפחות. ללא ספק, רצוי ששני ההורים יפנימו את הצורך בטיפול 23 במשפחה ובמאמצים לשמירה על מקום מיטיב בקשר שבין הילדים לאב. 24 מנסיוננו, פעמים רבות קיים ניגוד עניינים בין צרכים ואינטרסים העולים במסגרת 25 הליכים משפטיים לבין צרכים במישור הטיפולי. לכן ברצוננו להמליץ על פניה להליך 26 טיפולי למשך שנה ללא קיום הליכים משפטיים במהלך תקופה זו. בדרך זו אנו 27 מקווים שיופנו משאבים בדרך יעילה יותר לטובת התערבות הטיפולית. " 28 (תשובות המומחה לשאלות הבהרה, מיום 19.3.17 ). 29 30 בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה תמ"ש 54107-05-15 פלונית ני פלוני תמ"ש 19059-11-13 פלוני ני פלונית 94.
פסק דין |31/12/2017 |משפחה – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 40
תמ"ש (תל אביב) 27250-12-18- י. ג. נגד ש. ט.
שמות השופטים: ארז שני
הואיל וכך מספר הוראות לי לצדדים: לא יגיעו הצדדים תוך 7 ימים לכלל הסכמה הכיצד יחודש הקשר – הסכמה שיכולים הם לכפות – מורה אני לאם לפתוח תיק ליישוב סכסוך ולהגיש במסגרתו בקשה לצו ביניים, ככל שתמצא צורך. מורה אני לשירותי הרווחה אשר על יד עיריית פתח תקווה, למסור לי תוך 90 ימים תסקיר, בו יפורטו הסיבות מה טעם אין קשר בין הקטינים, בין הוריהם ובין עצמם ומה עוד יש לעשות על-מנת לכפות חידושו של הקשר. מורה אני ליחידי ההורים, כל אחד לגבי הקטין המצוי אצלו, לשתפם בהשקפתי ובהחלטה זו ולהודיעם חד משמעית כי אם אין הם חפצים ואני בוודאי איני חפץ, שאאלץ להפעיל סמכויות ובכלל זאת שקילת מקום מגוריהם של הקטינים או נקיטת סנקציות אחרות, אזי יואילו וישתפו פעולה עם הוריהם, המסכימים שניהם לכך שחייב להיות קשר בין שני האחים ובין כל אחד מהם עם שני ההורים. מציע אני לשני יחידי ההורים לנצל את הימים הקרובים על-מנת להסכים על גורם טיפולי מוסמך, אשר יטפל בחידוש הקשר ולא ימתין ללוח הזמנים העמוס של פקידת הסעד, גורם טיפולי אשר לא יצטרך לדווח לבית המשפט, אלא יהווה מעין "חדר סודות" וטיפול פרטי עבור כל אחד מפרטי המשפחה. בהוצאות המטפל יישאו הצדדים, בשווה.
פסק דין |26/12/2018 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 3
תלהמ (נצרת) 10846-01-19- ע.פ. נגד ש.ש.
שמות השופטים: אסף זגורי
שניים אמרתי, כי גם האב הינו עורך דין. 10 27. כיוון שנראה שטובת הילד אינה מובנת היטב לאב ולבא כוחו העומדים על העדת הילד (בעניין מזונותיו. . . . ), יש להתייחס גם לפן האתי של ההתנהלות. הליכים בענייני משפחה הם הליכים מיוחדים. עורך דין שלא עוסק בענייני משפחה ראוי כי ייטול הכשרה מיוחדת בתחום זה וייזהר לקפוץ למים עמוקים וסוערים (וכן, גם עכורים לעתים) של תחום זה. למרבה הצער, אף לימודי דיני המשפחה אינם מקצוע חובה ברוב הפקולטות המשפטים (בניגוד לעבר). וגם במקום שלומדים את דיני המשפחה ככל הנראה לא מלמדים כלל בסיסי בייצוג בתחום זה : לא מעידים ילדים, לא מחתימים אותם על תצהירים, לא מערבים ילדים בסכסוך משפטי ולא מאפשרים ללקוח לגרום לעורך הדין לעשות כן. בדרך כלל נהוג לראות בחובת האמון של עורך הדין כלפי בית המשפט חובת מסגרת הכוללת אסור הטעייה של בית המשפט, איסור מסירת מידע שגוי, יחס ראוי ומנומס כלפי בית המשפט. אך מכוח סעיפים 54, 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, תשמ"א – 1981, סבורני כי יש לכלול חובה על עורך הדין להימנע מעירוב ילדים בסכסוך (גם ילדים של לקוחות), להימנע מלהחתימם על תצהיר ללא קבלת רשות בית המשפט ולהימנע מהבאתם לדיוני הוריהם. תכלית כללי האתיקה של עורכי הדין היא לכוון להתנהגות רצויה ולהרתיע מפני התנהגות שאינה רצויה. הגיעה השעה לפרש הכללים באופן שיכווינו התנהגות עורכי דין למקום שמגן על ילדים. 28. באחד מכתביה כותבת בצדק דר' לימור זר גוטמן כך: ". . . החובה כלפי בית המשפט היא המעניקה לעורכי הדין את מעמדם המיוחד בעומדם בפני בית המשפט. בשונה מהדרך בה מסתכל בית המשפט על הצדדים ועל העדים לגביהם צריך השופט להכריע בדבר מהימנותם הרי שמהימנות עורכי הדין אינה נתונה לבחינה ולספק.
פסק דין |05/05/2019 |משפחה – נצרתמאזכרים – 0 |עמודים – 13
רע"א 8368/18- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ע ברון,ד מינץ,י וילנר
עוד יצוין כי לא נעלמה מעיני העובדה שתובעים נפגעי התעללות מינית במשפחה עשויים להעדיף לעתים את מומחיותן של הערכאות האזרחיות בבירור תובענות נזיקין רחבות היקף, שכן ערכאות אלה בקיאות ורגילות בהליכים משפטיים הנוגעים לפגיעות חמורות בגוף ובנפש – הליכים הכרוכים דרך כלל בבירור עובדתי מורכב ומסועף, כמו גם ברגישות ובקושי ייחודיים (ראו והשוו: רע"א 7146/13 פלוני נ' פלונית, פסקה ה ( 22.9.2014 ); ע"א 3347/16 פלונית נ' פלוני, פסקה 16 ( 20.2.2018 )). 12 27. ואולם, כאמור לעיל, סעיף 1(2) לחוק מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לדון בשלל תובענות אזרחיות, אשר אינן נסבות בהכרח על דיני המשפחה המהותיים, ומשכך אינן מצויות בתחום מומחיותו ה"צרה". כך, למשל, עשוי בית המשפט לענייני משפחה להידרש לתובענות בין בני משפחה שעניינן דיני חברות (ראו למשל ההליך אשר נדון בעניין חבס), זכויות במקרקעין (ראו למשל: בע"ם 5471/13 פלוני נ' פלוני ( 28.8.2013 ) (להלן: בע"ם 5471/13)), דיני חוזים (ראו למשל: תמ"ש (משפחה ב"ש) 55322-07-15 ש' ס' נ' א' א' א' ( 1.1.2019 )) וכיוצא באלה. הנה כי כן, המחוקק ביכר בסעיף 1(2) לחוק את מומחיותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לבירור סכסוכים משפחתיים, על פני מומחיותה המקצועית של הערכאה האזרחית הרלוונטית. המסגרת הדיונית בבית המשפט לענייני משפחה 28. עוד יצוין, כי הסמכתו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענות נזיקין בגין פגיעות מיניות במשפחה מוצדקת אף לנוכח המסגרת הדיונית הגמישה הנוהגת בו. אבאר. בסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה נקבע כי "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק", ואף בתקנות סדר הדין האזרחי הוקדש לבית המשפט לענייני משפחה פרק ייעודי, המסדיר את סדרי הדין הייחודיים הנוהגים בגדרו.
פסק דין |11/02/2020 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 19 |עמודים – 16
– העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר
כפי שיפורט להלן, שאלות אלה מתעוררות נוכח מאפייניו הייחודיים של ההליך הנדון ועל רקע המציאות הקיימת בשיטתנו המשפטית של "מרוץ סמכויות" בין בתי-המשפט לענייני משפחה לבתי-הדין הרבניים. הצגת התקנות שבמרכז העתירות 1. התקנות ליישוב סכסוך הותקנו בשנת 1996 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' דוד ליבאי, כשנה לאחר חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה או: החוק). תכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה היתה לרכז את השיפוט האזרחי בענייני משפחה בידי ערכאה מקצועית אחת, בפניה יידון הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו. עוד נועד החוק להעניק לבתי-המשפט לענייני משפחה כלים מיוחדים, אשר יאפשרו התמודדות ראויה עם סכסוכים בענייני משפחה המצריכים לא פעם ראייה כוללת של הסכסוך, לרבות בהיבטיו הרגשיים והפסיכולוגיים. בין היתר, הסדיר סעיף 5 לחוק את הקמתן של יחידות הסיוע המהוות יחידות טיפוליות במסגרת בתי-המשפט האמורים, המופעלות על-ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים וכן עורכי-דין, וזאת לשם מתן שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה. המטרה היתה להעמיד לרשות בתי-המשפט לענייני משפחה את עזרתם של גורמים טיפוליים ומקצועיים, כדי לסייע בידיהם לרדת לשורש המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני-המשפחה – בין באמצעות גיבוש הסכם בין הצדדים ובין באמצעות הכרעה שיפוטית (ראו: דברי הנשיא א' ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000); עוד ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן)).
פסק דין |23/06/2009 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 74 |עמודים – 59בע"מ 164/11- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: א רובינשטיין,ע פוגלמן,צ זילברטל
זאת ועוד, סבורני כי חיובו של מי שאינו נמנה על "הגרעין הקשה" של בני המשפחה להתדיין בבית המשפט למשפחה עלול "לקפחו" לעומת מתדיין בבתי המשפט האזרחיים ולשלול ממנו מספר יתרונות דיוניים וראיתיים העומדים לו בבתי משפט אלה. הגמשת כללי הדיון ודיני הראיות לגיטימית כשמדובר בסכסוכים משפחתיים "אמיתיים" על מנת שלבית המשפט למשפחה יהיו כלים להתמודד עם סוג זה של סכסוכים ולהכריע בהם בדרך התואמת את הבעייתיות המיוחדת להם. אך ככל שפוחתת ה"משפחתיות" המעורבת בסכסוך ראוי לאפשר למתדיינים למצות את זכויותיהם הדיוניות והראייתיות הלגיטימיות במסגרת התדיינות אזרחית "רגילה". כאשר מדובר במחלוקת (כמו זו שבענייננו), שגם אם לקשר המשפחתי יש תרומה מסוימת להיווצרותה, הרי שעיקרה נוגע למערכת יחסים שבין עורך-דין לבין לקוחו, וכאשר הקשר המשפחתי הפורמאלי שבין בעלי הדין פקע זה מכבר, אין כל תרומה למיומנותם של בתי המשפט למשפחה כמומחים לטיפול בסכסוכים בתוך המשפחה. ברגיל, מערכת יחסים משפחתית, לרבות בין בני זוג שנישואיהם פקעו, מאופיינת ביחסים מתמשכים, שיימשכו גם לאחר סיום ההליך המשפטי. במקרה דנן, לא ניתן לומר שבמהלך הדברים הרגיל בהכרח יישמרו היחסים בין המבקשת לבין המשיב. כל אלה תומכים, לטעמי, בפירוש המוצע על-ידי להוראת הסמכות. 19. ראוי לציין ולהדגיש, כי הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה מיקדה את המלצותיה ביחסים שבין בני הזוג (בעל ואישה), וביחסים שבין הורים וילדים (ראו: הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, בעמ' 19, 20, 47/46). בנוסף, עיון בהצעת החוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות שיפוט), התשנ"ה-1994, ה"ח 2330 (להלן: הצעת החוק לתיקון דיני המשפחה), מעלה כי, לכתחילה ביקש המחוקק ליישם את המלצות הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, ולהקנות לבית המשפט למשפחה סמכות ייחודית לדון, בין היתר, "בתביעה אזרחית שהגיש אדם נגד בן זוגו, יהא שוויו של נושא התביעה אשר יהיה".
פסק דין |29/04/2012 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 166 |עמודים – 23
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |26/01/2023 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 14 |עמודים – 21
רע"א 6558/99-1. נחום חבס נגד דין חבס
שמות השופטים: א ברקט שטרסברג כהן,א ריבלין
מהן תובענות אלה בחינת הדיבור "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" מצביעה על שני מרכיבים של תנאי זה. המרכיב האחד עניינו "עילת" הסכסוך. השאלה בהקשר זה הינה, "עילה" מהי המרכיב השני עניינו הדרישה שהעילה תהא "סכסוך בתוך המשפחה". השאלה כאן הינה, מתי הסכסוך הוא "בתוך המשפחה" לבדיקתן של שאלות אלה נפנה עתה. פתרונן מחייב בחינת התכלית שהוראות החוק נועדו להגשים. 7. התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט למשפחה נעוצה בתפישה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת – בעזרת גופי ייעוץ – לשורשיה של המחלוקת, ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה. התפישה הבסיסית של החוק הינה "משפחה אחת – בית משפט אחד" (ראה ארבל וגייפמן "חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה1995-" הפרקליט מג 431 (תשנ"ז)). לשם הגשמתה של גישה זו קובצו סמכויות שיפוטיות שונות הקשורות למחלוקות בין בני המשפחה לערכאה אחת; נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, המבקשים להתמודד עם יחסי האמון המיוחדים השוררים בתוך המשפחה. הוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט המקצועי בהכרעותיו בסכסוך שבין בני המשפחה. אכן, הסכסוך המשפחתי הוא בעל גוון מיוחד. לעתים קרובות רק קצהו נגלה לעין, ואילו רובו ככולו נסתר מהעין, ומפעפעים בו רגשות עזים. מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לבית המשפט לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך נסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו. אכן, ביסוד החקיקה מונחת גישה כוללנית ואינטגרטיבית. היא נועדה לאפשר לבית המשפט לטפל בשורשיו של הסכסוך, ולא רק בביטוי חלקי ופורמלי שלו.
פסק דין |30/08/2000 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 421 |עמודים – 7
בש"א (נצרת) 2139/06- סמירה ספדי ואח נגד עאסם ספדי ואח
שמות השופטים: שכיב סרחאן
הרשויות המטפלות והעוסקות ברווחת המשפחה ויחידיה הן חלק בלתי נפרד מהסדר הסכסוך במשפחה, והן חייבות לעבוד תוך תיאום מלא עם בתי-המשפט ובתי-הדין, לעמוד לרשותם במהלך הכרעותיהם בסכסוכי משפחה ולהיות בקשר רצוף עמם בכל ענין הנתון לסמכותם ולהכרעתם. בדיון בעניני משפחה לא תמיד נדרשת הכרעה משפטית כבסכסוך רגיל; לעיתים קרובות נדרש טיפול והבאת הצדדים לידי הסדר משותף. 3. הכרעה בסכסוך בעניני משפחה, במיוחד כאשר מעורבים בו ילדים, מחייבת מיומנות וכישורים מיוחדים, ובצד כשרון השפיטה הרגיל, מנת חלקו של כל שופט, היא טעונה התמחות מיוחדת ונסיון רב. 4. בהפעילו את סמכויותיו ובישמו את המערכת הטיפולית, על בית-המשפט לפעול בתוך מסגרת פרוצדורלית שונה מזו הנהוגה בבתי-המשפט שלנו בענינים אזרחיים או מסחריים. רמת המעורבות של השופט חייבת להיות גבוהה ויכולת הנגישות שלו לחומר הראיות, הזמנת העדים וחקירתם צריכות להיות בעלת היקף רחב. על השיטה בעיקרה להשאיר אפשרות של יוזמה לבית-המשפט ולא לדבוק בהליך אדברסרי, כאשר עורכי-הדין של בני הזוג מסייעים לבית המשפט בהבהרת עמדות הצדדים ובגיבוש פתרון אשר יתקבל על דעת המתדיינים. השיטה האדברסרית הנוהגת גורמת להקצנת עמדות הצדדים, להחרפת הסכסוך ולהעמקת הקרע ואין בה תרומה חיובית לבית-המשפט הנחלץ לעזרת בני הזוג והמבקש לרדת אל שורש המשבר ואל חקר האמת. 5. סמכות הדיון בעניני משפחה בבית-המשפט המחוזי (למעט בענינים שבסמכותו של בית הדין הרבני) הנה כוללת וחובקת את כל תחומי הסכסוכים שבין בני זוג וילדיהם. בית-המשפט עוסק לא רק בצדדים האזרחיים של הסכסוכים ובהכרעות בעניני קטינים, שלומם וטובתם במובן הרחב של המלה – אימוץ, אומנה, הכרזה על קטין נזקק וכיו"ב – אלא גם בהיבטים הפליליים הכרוכים בחוקי הנוער.
החלטה |18/06/2006 |שלום – נצרתמאזכרים – 1 |עמודים – 9
ת"א (עכו) 22991-07-17- אירנה ליבקוביץ נגד חיים קדמני
שמות השופטים: אביגיל זכריה
רק בנוגע לאותו "גרעין קשה" של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה (ראו: בית המשפט לענייני משפחה, בעמ' 29/28). 7 זאת ועוד, סבורני כי חיובו של מי שאינו נמנה על "הגרעין הקשה" של בני המשפחה להתדיין בבית המשפט למשפחה עלול "לקפחו" לעומת מתדיין בבתי המשפט האזרחיים ולשלול ממנו מספר יתרונות דיוניים וראיתיים העומדים לו בבתי משפט אלה. הגמשת כללי הדיון ודיני הראיות לגיטימית כשמדובר בסכסוכים משפחתיים "אמיתיים" על מנת שלבית המשפט למשפחה יהיו כלים להתמודד עם סוג זה של סכסוכים ולהכריע בהם בדרך התואמת את הבעייתיות המיוחדת להם. אך ככל שפוחתת ה"משפחתיות" המעורבת בסכסוך ראוי לאפשר למתדיינים למצות את זכויותיהם הדיוניות והראייתיות הלגיטימיות במסגרת התדיינות אזרחית "רגילה". כאשר מדובר במחלוקת (כמו זו שבענייננו), שגם אם לקשר המשפחתי יש תרומה מסוימת להיווצרותה, הרי שעיקרה נוגע למערכת יחסים שבין עורך-דין לבין לקוחו, וכאשר הקשר המשפחתי הפורמאלי שבין בעלי הדין פקע זה מכבר, אין כל תרומה למיומנותם של בתי המשפט למשפחה כמומחים לטיפול בסכסוכים בתוך המשפחה. ברגיל, מערכת יחסים משפחתית, לרבות בין בני זוג שנישואיהם פקעו, מאופיינת ביחסים מתמשכים, שיימשכו גם לאחר סיום ההליך המשפטי. במקרה דנן, לא ניתן לומר שבמהלך הדברים הרגיל בהכרח יישמרו היחסים בין המבקשת לבין המשיב. כל אלה תומכים, לטעמי, בפירוש המוצע על-ידי להוראת הסמכות". (ר' סעיף 18 לפסק הדין). ברע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, פסק דין מיום 26.11.15 ) נדרש בית המשפט העליון לסוגיה האם המונח בן זוג לשעבר כולל גם "הידועה בציבור כאשתו לשעבר" באופן שיש להחיל על יחסים אלה את סמכות בית המשפט לענייני משפחה.
החלטה |
07/03/2018 |
שלום – עכו
מאזכרים – 1 |
עמודים – 12
רמ"ש (נצרת) 74022-05-24- ר. א.ח נגד ' ח. א.ח.
שמות השופטים: אסף זגורי
עם זאת, הפסיקה הציעה לבחון נתונים אובייקטיביים נוספים שברקע הסכסוך המשפחתי כדי להשיב על השאלה האמורה כגון: משך הסכסוך, מידת השותפות של בני המשפחה בסכסוך, האופן בו תופשים את הסכסוך והיקפו. שאלה אחרת היא האם גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית המשפט לענייני משפחה יסייעו לפתרון המשבר המשפחתי (ראו ברע"א 672/22 ובאסמכתאות שהובאו שם). 34. זה המקום להבהיר, כי מבחינה מהותית, הרעיון של קיום ההתדיינות בין בני משפחה בבית המשפט לענייני משפחה נובעת מהרעיון שנועד לאפשר לשופט אחד שיש לו מומחיות בתחום, להבין את הרגישויות המיוחדות של המשפחה הניצבת לפניו וליתן פתרון יסודי ומקיף לסכסוך בכללותו על כל הסתעפויותיו ולא רק בביטוי חלקי ופורמלי שלו, בעוד נושאים אחרים נותרים תלויים ועומדים בבתי משפט אזרחיים אחרים (ראו בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.4.2012 פסקה 10) ; מהטעם הזה רוכזו בידי שופט המשפחה סמכויות שיפוט שהיו פזורות בערכאות אזרחיות שונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים שהתחשבו באופיים הרגיש של הסכסוכים המשפחתיים המובאים לפניו, והוקמו מסגרות טיפוליות על מנת לסייע לבית המשפט ל ענייני משפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי (ראו: רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ( מן ההלכה אל המקרה שלפניי: 35. בטרם צלילה ודקדוק בפרטי ההליכים שלפניי אתמצת טעמיי לקבלת הערעור בחמש נקודות אלה: 35.1. באף אחד מכתבי הטענות אין ולו ציון ברמז של סכסוך משפחתי שנבע בעקבות הסכסוך העסקי או שהוביל לסכסוך העסקי בין האחים. 35.2. אין שוני של ממש בין כתבי הטענות שהונחו בפני בית משפט לענייני משפחה בנצרת לבין אלה שהונחו בבית המשפט השלום בחיפה ובכל זאת ניתנו הכרעות סותרות באותו עניין.
החלטה |
27/07/2024 |
מחוזי – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 13
ת"א (נצרת) 767/99- יעקב מימון ו-2 אח נגד אריה מימון
שמות השופטים: אברהם אברהם
ולבסוף, שופטי המשפחה, שהמחוקק (כפי שראינו בדברי ההסבר לחוק) התכוון שיהיו בעלי תכונות אופי, כישורים והכשרה מיוחדים, הם המתאימים ליתן פתרון לסכסוך שכזה בין בני משפחה, גם כזה שלידתו בסכסוך עסקי טהור, בעזרת הכלים המיוחדים העומדים לרשותם ובגישה המיוחדת בה הם נוהגים בסכסוכים המובאים להכרעתם. 12. אם כך, כל תובענה, שבעת הגשתה לבית המשפט קיים בין בעלי הדין סכסוך משפחתי, מקומה בבית המשפט לענייני משפחה. אמנם נכון הוא, כי מסקנה זו משמעה, כי כל תובענה שבה בעלי הדין הם בני משפחה אחת – צריך שתבוא לבית המשפט לענייני משפחה. וכך הוא אמנם המצב לגישתנו (לבד מן הסייג שנביא בהמשך הדברים). סכסוך, שלידתו בסכסוך עסקי, רכושי או אזרחי אחר, לובש אופי מיוחד בשל היחסים המשפחתיים. הוא טעון מטען רגשי עמוק, המאפיין כל סכסוך במשפחה. אש הסכסוך, זה שלידתו במחלוקת עסקית/רכושית גרידא, מתלבה ומתפשטת למחוזות אחרים, בשל כך שבעלי הדין הם בני משפחה אחת. סכסוך עסקי בין בני משפחה, שלא בא לפתרונו בעודו באיבו והוא מגיע בסופו של דבר להכרעת בית המשפט – מתרחב ומתפשט אל מעבר לתחומו המצומצם, הראשוני, הן מבחינת נושאו של הסכסוך מלכתחילה והן מבחינת המעורבים בו: הוא פושט לעבר היחסים המיוחדים שבין בני משפחה באשר הם בני משפחה, יחסים שאינם נוגעים בהכרח לסכסוך המקורי-העסקי; והוא מערב, בדרך כלל, בני משפחה אחרים, כגון הורים בסכסוך בין בניהם. הוא מערב יחסים בין בעלי הדין לבין בנים אחרים של המשפחה, ולכל אלה השפעה על הדרכים לפתרון הסכסוך, שבא להכרעת בית המשפט. ראה דברי כב' השופט ג' קלינג בה"פ 20387/98 הנ"ל, שם (חלקם כבר הובאו למעלה):- "אוסיף ואומר, שכאשר המעורבים בסכסוך הם בני משפחה, הדעת נוטה כי בין גורמי הסכסוך מצויים גם עניינים אישיים הנובעים מקרבת משפחה.
החלטה |27/06/2000 |מחוזי – נצרתמאזכרים – 2 |עמודים – 7
ת"ע (תל אביב) 22376-02-20- ה.ע נגד ט.ב.ח
שמות השופטים: שמואל בר יוסף
באיזון בין התכליות דלעיל, ברי שיש לתת משקל עודף לתכלית הספציפית המאפיינת את ההליכים בבית משפט זה, כפי שנפסק בבעם 2764/16 הנ"ל, לאמור: הוראות דיוניות ייחודיות אלה אינן שרירותיות גרידא, והן יוחדו דווקא לבתי המשפט לענייני משפחה, מתוך רצון לייעל עד כמה שניתן את ההליכים המשפטיים המתנהלים בגדרם, ולאפשר מעורבות גבוהה של שופטי בית המשפט לענייני משפחה בניהול המשפט לקראת הגעה לפתרון מותאם. אכן, לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה, מעמד מיוחס, כפי שנפסק, לאמור: ההוראות החולשות על מינוי מומחים בבתי המשפט לענייני משפחה – המעניקות למומחה מטעם בית המשפט מעין בכירות, אם גם לא כזאת שאין אחריה ולא כלום כפי שציין בית המשפט המחוזי, והאחריות היא על בית המשפט – עולות בקנה אחד עם המגמה שעמדה ביסוד קביעתם של סדרי הדין בבתי משפט אלה, לפיה "רמת המעורבות של השופט חייבת להיות גבוהה ויכולת הנגישות שלו לחומר הראיות והזמנת העדים וחקירתם צריכה להיות בעלת היקף רחב" (דין וחשבון הועדה לבחינת יישום דיני המשפחה (תשמ"ז), בעמ' 28) (בעמ 5471/13 פלוני נ' פלוני (2013) ). 12. בראי התכלית החקיקתית האמורה, אין לבעל הדין זכות לחקור מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה, ושומה עליו לשכנע את בית המשפט, שהדבר ראוי. בלשון אחרת, על בעל הדין לשכנע את בית המשפט, בדבר הנזק בגין מניעת החקירה (פגיעה משמעותית באפשרות לרדת לחקר האמת, או בזכות הטיעון), עולה על הנזק לתכלית היסוד בדבר סיום סכסוכי משפחה בהקדם הראוי. אחד הכלים המרכזיים לשכנע את בית המשפט בנחיצות חקירת מומחה, הוא שיגור שאלות הבהרה. אכן, דווקא משום שאין לבעל הדין זכות קנויה לחקור את המומחה, מצופה שהוא יממש את זכותו, כאמור בתקנה 258יב(ד) לתקנות, לשגר למומחה שאלות הבהרה.
החלטה |26/08/2020 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 6 |עמודים – 7
תאדמ (עפולה) 49737-03-22- שחף כהנוב נגד מאירה אזרד
שמות השופטים: מאיה בלאו
די בכך, שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה כסכסוך בתוך המשפחה. " 4 9. בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני ( 29.4.12 ) אימץ בית-המשפט העליון, בדעת רוב, פרשנות מצמצמת למונח "בן משפחה" שבחוק, וקבע כי הרשימה בו היא בבחינת הסדר שלילי המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה. בדעת מיעוט שם, בוטאה גישה מרחיבה, לפיה יש להעניק לסעיף שבחוק פרשנות תכליתית, שבהתאם לה מטרת בית-המשפט לענייני משפחה היא לרכז בפניו את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה, בהתאם למומחיותו. אף שמקובל לחשוב כי הגישה המרחיבה הנזכרת בעניין פלונית אומצה בפסיקה מאוחרת יותר, ההלכה שנקבעה שם שרירה וקיימת, ובקשה לקיים דיון נוסף בנוגע לה, נדחתה (דנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית ( 20.6.12 )). 10. יש לבחון אפוא אם הצדדים שבפניי הנם בני משפחה כהגדרת מונח זה בחוק, ובמידה והתשובה לכך חיובית – לבחון אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית להיווצרותה של עילת התביעה. שאלות אלה נבחנות בהתאם לעובדות העולות מכתב התביעה ומטיעוני הצדדים בבקשה שבפניי, ולנתונים אובייקטיביים שברקע הסכסוך (ראו: רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני ( 18.11.21 ); רע"א 672/22 פלוני נ' פלוני ( 27.6.22 )). 11. מדובר בתביעה כספית אותה הגישה המשיבה כנגד המבקש, בטענה לקיומו של חוב בגין שירותים משפטיים אותם העניקה לו, במהלך ייצוגו בשתי תביעות שהוגשו נגדו על-ידי בת זוגו לשעבר. אין מחלוקת כי בין הצדדים התקיים בעבר קשר קצר, במהלכו נולד בנם המשותף, וכי ביניהם סכסוך הנדון בבית-המשפט לענייני משפחה, בנוגע למזונות הילד ולמשמורתו.
החלטה |12/07/2022 |שלום – עפולהמאזכרים – 3 |עמודים – 6
עמ"ש (נצרת) 50227-01-21- י.פ. נגד ד.א.פ.
שמות השופטים: ערפאת טאהא שאהר אטרש עירית הוד
). גם הכלים שניתנו לבית המשפט למשפחה, כולל: ישוב סכסוכים, שימוש ביחידת הסיוע, ועוד (), מקנים לבית המשפט לענייני משפחה מעמד מיוחד של מי שבקיא היטב בכל ההיבטים של הסכסוך המשפחתי ומכיר, באופן עמוק יחסית, את הצדדים המתדיינים בפניו במסגרת מכלול המחלוקות שביניהם (החזקת ילדים, מזונות, רכוש וכו'). לכן, מידת ההתערבות של בית המשפט המחוזי בהחלטות מסוג זה של בית המשפט לענייני משפחה, תהיה מועטת ומצומצמת יותר ממידת ההתערבות של ערכאה ערעורית בהחלטותיה של כל ערכאה דיונית אחרת. על כל פנים, מאליו מובן, כי במקרים בהם סוטה בית משפט לענייני משפחה מן הדין או מפרשו שלא כהלכה, זכאי ואף חייב, בית משפט זה להתערב, וזאת כדי להעמיד את ההלכה על מכונה". במקרה עסקינן, קביעותיו של בית המשפט קמא בעניינים הנ"ל מבוססות על ממצאים עובדתיים, ולא שוכנעתי בקיומה של עילה או הצדקה להתערב באותן קביעות. סוף דבר 46. אציע לחבריי לקבל את הערעור באופן חלקי, ולהורות על ביטול חיוב המערער בתשלום מזונות והוצאות המדור של הקטינים ר.
פסק דין |03/02/2022 |מחוזי – נצרתמאזכרים – 1 |עמודים – 9
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 7. בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה
7. (א) בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת משנה זו, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל. (א1) הסכימו הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, תביא לפניהם יחידת הסיוע שם של מגשר מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה המתאים למאפייני הסכסוך, ובלבד ששכר טרחתו אינו עולה על שכר הטרחה המרבי. (א2) סברה יחידת הסיוע בתום ישיבת המהו"ת האחרונה כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, רשאית היא להפנותם להליכי יישוב סכסוך ממצי זכויות באמצעות הסיוע המשפטי, במקרים המתאימים, ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע, ליחידות הסיוע, לעניין זה. (ב) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מרשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן: (1) תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם; (2) אזורי פעילותם; (3) השפות שאותן הם דוברים; (4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם; (5) זכאותם של הצדדים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. (ג) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מסוים תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ב). (ד) אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר אחר מתוך רשימת המגשרים או מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה
258יב. (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו. (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה. (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה. (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו. (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. (ח)15 תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה
258יב. (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו. (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה. (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה. (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו. (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. (ח)15 תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 8. סדרי דין וראיות
8. (א) בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות. (ב) בית המשפט לעניני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין. (ג) מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט. (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על בית משפט שלום בדונו בתובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973
סעיף: 5. עניינים בהם יינתן השירות
5. שירות יינתן בעניינים הבאים: (1) עניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 לרבות בהליכים לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 (להלן – חוק להסדר התדיינויות); (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק-יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, לרבות נזיקין למע עניינים לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או חוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות על-פי חיקוק המעניק גימלאות, מענקים, שיקום או זכויות אחרות לנכים או למשפחות נספים; (6) תביעות בכל ענין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (7) תביעות לפי חוק השבות, התש"י-1950, חוק האזרחות, התשי"ב-1972, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; (8) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 2. הגדרות
ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 או בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ המוגשת בקשר לתובענה כאמור; (5) אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד למעט תובענה בעניין כאמור שהוגשה בהסכמת הצדדים; (6) מזונות או מדור של צעיר או צעירה או סכסוך בין הורה או הורים לבתם או בנם הצעירים; לעניין זה, "צעיר" – בגיר שטרם מלאו לו 21 שנים
תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995
סעיף: 11. הוראות מעבר
11. תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ימשיכו לחול על תובענה בעניני משפחה – (1) באזור שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה; (2) שטרם הוסמך לדון בה בית משפט לעניני משפחה.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 258ב. תחולת הוראות
258ב. (א) הוראות פרק זה יחולו על תובענות שנדונות בבית המשפט לעניני משפחה ועל תובענות בעניני משפחה שעל פי החוק נדונות בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה (להלן שניהם כאחד – בית המשפט); וזאת על אף האמור בתקנות 260(ב), 268(ב) ו-297(ב). (ב) הגדרות והוראות אחרות שבתקנות אלה יחולו על תובענות בעניני משפחה ככל שאינן סותרות חלק זה, ובשינויים המחוייבים לפי הענין. (ג) בית המשפט רשאי לסטות מהוראות שבפרקים אחרים שבתקנות אלה למעט פרק כ"ב1, ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
כל הזכויות שמורות ©
