כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
עורכי דין מקרקעין הרצליה נדרשים להתמודד עם סוגיות משפטיות מורכבות הכוללות רישום זכויות, טיפול בעסקאות נדל"ן, התנהלות מול רשויות התכנון והעירייה, וניהול סיכונים משפטיים. מאמר זה מציג ניתוח של פסקי דין רלוונטיים המספקים תובנות על האחריות והחובות המקצועיות של עורכי דין בתחום זה.
בד"מ (תל אביב) 148/00 הוועד המחוזי של לשכת עוה"ד נ' עורך דין פלוני (ניתן ב-04/07/2001)
"עוסק בחובות עורך דין בטיפול ברישום דירה בבית משותף. נקבע כי על עורך הדין לפעול בשקידה ראויה לרישום הזכויות ולא להתרשל בתפקידו."
עורכי דין מקרקעין בהרצליה מחויבים לבצע רישום מדויק של נכסים ולוודא את תקינות ההליך כדי למנוע בעיות עתידיות עבור הלקוחות.
תא (הרצליה) 43567-06-13 עיריית הרצליה נ' עוזי עזרא רחמים (ניתן ב-12/08/2019)
"מדגים את מורכבות הטיפול בזכויות במקרקעין בהרצליה, כולל התמודדות עם סוגיות תכנוניות ורישומיות מול העירייה."
עורכי דין הרצליה מקרקעין נדרשים לפעול מול רשויות התכנון והעירייה כדי לוודא שכל עסקה עומדת בדרישות החוק.
תא (תל אביב) 65352-05-19 ערן אלנבוגן נ' יוכבד מדינה (ניתן ב-05/09/2023)
"מדגיש את חשיבות הרישום המדויק והבדיקה היסודית של מצב הזכויות במקרקעין."
עורך דין מקרקעין בהרצליה מחויב לבדוק האם הנכס משועבד, רשום כחוק, ולוודא שאין הגבלות תכנוניות או משפטיות על הנכס.
בד"מ (תל אביב) 133/94 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' פלוני (ניתן ב-06/08/1997)
"עורך דין המקבל על עצמו לטפל בביצוע רישום מכר מקרקעין, חייב לפעול תוך נאמנות למוכר ולרוכש גם יחד. נאמנות זו וחובת הזהירות והפעלת המיומנות המקצועית אינן קמות כלפי מרשהו בלבד, אלא גם כלפי יריבו וגם כלפי הציבור."
עו"ד מקרקעין הרצליה מחויב לשמור על סטנדרטים מקצועיים גבוהים ולפעול בשקיפות מול הלקוחות.
תא (הרצליה) 15333-02-18 אבי צפרוני נ' מי-אגם בנין והשקעות בע"מ (ניתן ב-09/03/2023)
"מדגים את מורכבות הטיפול בעסקאות מקרקעין בפרויקטים חדשים והחשיבות של ליווי משפטי מקצועי."
משרד עורכי דין מקרקעין בהרצליה מלווה עסקאות חדשות תוך התמודדות עם סוגיות רישומיות, חוזיות ותכנוניות.
עורכי דין מקרקעין בהרצליה נדרשים לפעול במקצועיות ובשקיפות בכל שלבי העסקה, תוך הקפדה על חובותיהם המשפטיות והאתיות. הפסיקה מחדדת את חשיבות האחריות המוטלת עליהם בכל הנוגע לרישום זכויות, ליווי עסקאות נדל"ן, טיפול בעסקאות קבלן וניהול הליכים מול הרשויות.
עורך דין פירוק שיתוף במקרקעין בהרצליה נדרש לטפל במקרים בהם שותפים בנכס מבקשים להיפרד, בין אם באמצעות מכירה או חלוקה פיזית של הנכס.
עורכי דין נדל"ן הרצליה מספק שירותים מגוונים בתחום הנדל"ן, כולל ליווי בעסקאות מכר, טיפול במיסוי מקרקעין, ניסוח חוזים וייצוג משפטי.
ת"א (הרצליה) 43567-06-13- עיריית הרצליה נגד עוזי עזרא רחמים
שמות השופטים: גלעד הס
רקע 1. המקרקעין נשוא התביעה ידועים כחלקות 23, 28, 68 וכן חלק מחלקות 5, 22 ו- 67 בגוש 6521, בשטח של כ- 1,305 מ"ר ברחוב מצפה ים בהרצליה (להלן: "המקרקעין"). אציין כי בהתאם לחוות דעת השמאי מטעם בית המשפט על השטח בנויים ארבעה בתי מגורים ועוד שני מבנים נוספים. 2. המקרקעין רשומים על שם התובעת 1, עיריית הרצליה (להלן: "העירייה" או "התובעת") ומיועדים בהתאם לתכנון התקף לייעוד ציבורי ובפרט לשטח ציבורי פתוח, שטח לבנייני ציבור ודרך. 3. בעת הגשת כתב התביעה המקורי, המקרקעין הוחזקו על ידי מר עוזי עזרא רחמים (להלן: "עוזי רחמים" או "הנתבע"") ואמו הגב' נעימה רחמים (להלן: "נעימה רחמים"). במהלך ההליכים בתיק זה הגב' נעימה רחמים הלכה לעולמה, והמחזיק במקרקעין כיום הינו עוזי רחמים בלבד. 2 4. בכתב התביעה המקורי טענה העירייה כי מר רחמים והגב' נעימה רחמים מחזיקים במקרקעין שלא כדין, ולכן תבעה את סילוק ידם מהמקרקעין וכן דמי שימוש ראויים לשבע שנים בסך של 1,195,000 או לחלופין 742,000 . 5. עוזי ונעימה רחמים הגישו כתב הגנה במסגרתו טענו, כי דין התביעה להידחות היות ויש להם זכות רשות בלתי הדירה במקרקעין או לחלופין רשות מכללא. כמו כן, הגישו עוזי ונעימה רחמים תביעה שכנגד במסגרתה טענו כי במקרה ויוחלט על סילוק ידם מהמקרקעין, יותנה סילוק היד בתשלום פיצוי בסך של 5,230,000 . 6. ביום 1.2.2015 התיר בית המשפט למר שלמה נדג'טוללה קוהן, התובע 2 (להלן: "מר קוהן") להצטרף כתובע נוסף לתביעה. טענת מר קוהן הינה, כי יש לו עניין בסילוק יד מש' רחמים מהמקרקעין היות והחזקת מש' רחמים, מונעת גישה למקרקעין שכנים בבעלותו. 7.
פסק דין |12/08/2019 |שלום – הרצליה
ת"א (הרצליה) 33367-01-18- אבי צפרוני נגד מי- אגם בנין והשקעות בעמ
שמות השופטים: גלעד הס
מכאן, לטעמי, ניתן ללמוד כי ראוי לפרש את סעיף 5א'(ג) לחוק המכר (דירות) גם טרם התיקון, כסעיף שקובע כי רק נסיבות מהן עולה באופן ברור וחד משמעי כי אין להטיל את הסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן על הקבלן, יקנו פטור מחובת הפיצוי. נסיבות התלויות ברשויות או בקבלני משנה של המוכר, אינן נסיבות שכאלו. 62. עוד אציין, כי גם הגיונם של דברים מוביל לפרשנות דומה. לרוכש הדירה אין כל מידע ביחס למערכת היחסים בין המוכר לבין הרשות הציבורית, העירייה או הוועדה המקומית. מכאן, עת כריתת חוזה המכר אין הרוכש יכול "לתמחר" את הסיכון הכרוך בכך שלא יקבל את הדירה במועד החוזי, עקב התנהלות רשות זו או אחרת. מצד שני, לקבלן המוכר יש את המידע הרלבנטי, או לכל הפחות, יש לו נגישות למידע זה, ומכאן באפשרותו לתמחר את הסיכון כי רשלנות הרשויות תגרום לעיכוב. יתרה מזו, גם היכולת של הקבלן להיפרע מהרשויות, במקרה של רשלנות הגורמת לעיכוב בפרויקט, גדולה יותר מהיכולת של הפרט הרוכש, וזאת הן לאור קיומה של יריבות ישירה בינו לבין הרשות והן לאור ריכוז המשאבים. 63. בנסיבות אלו, אני סבור כי נושא התנהלות הנתבעת אל מול עיריית הרצליה והוועדה המקומית הרצליה נמצא בגדר סיכון ברור שהנתבעת לקחה על עצמה, ואין בו להצדיק גריעה מתקופת העיכוב כלפי רוכשי הדירות, ומכאן אין ברכיב זה להפחית את הפיצוי המגיע לרוכשים אלו בגין העיכוב. 64. אחזור ואזכיר, כי הטענה בדבר רשלנות עיריית הרצליה והוועדה המקומית וזכות השיפוי הנטענת, תידון במסגרת הטענה בדבר אחריות צד שלישי, ואין בתוצאתה בכדי לגרוע מהחיוב הישיר של הנתבעת לתובעים. הרשלנות הנטענת של האדריכל והמהנדס במישור היחסים בין התובעים לנתבעת 65.
פסק דין |08/03/2023 |שלום – הרצליה
ת"א (תל אביב) 65352-05-19- ערן אלנבוגן נגד יוכבד מדינה
שמות השופטים: טל חבקין
בנסיבות חריגות וקיצוניות של הסתמכות כבדת משקל, רשות השימוש עשויה להיות בלתי-הדירה (לדיון בדיני הרישיון במקרקעין ראו ע"א 3846/13 מינהל מקרקעי ישראל נ' היפר-חלף, פסקה י"ח ( 21.7.2015 ); ע"א 6757/13 אביטסם נחום נ' רשות הפיתוח, פסקה 17 ( 19.8.2015 ); נינה זלצמן "רישיון במקרקעין" הפרקליט מב 24, 57/56 (1995)). הלכות אלו טעונות יישום בענייננו. התשתית העובדתית 27. התשתית העובדתית הדרושה להכרעה אינה שנויה במחלוקת של ממש. מומחה בית המשפט, שהוא מודד מוסמך אך גם שמאי מקרקעין, עמד עליה בחוות הדעת, ואחזור על עיקריה: א. תיאור הנכס: חלקה 255 בגוש רישום 6670 ששטחה הרשום הוא 1,222 מ"ר והיא מגרש ברחוב הגפן 4 בשכונת נוף ים, הרצליה. החלקה הכוללת את מגרשי הצדדים (קרי: החלק שמוחכר לכל אחד מהם בחכירת משנה ומוחזק בהחזקה ייחודית) נמצאת בצד הצפוני של הרחוב וגובלת בעורפה בשטח פתוח. בחזית המגרש מבנה ותיק חד-קומתי, הכולל שתי יחידות דיור, אשר לכל אחת מהן מגרש פרטני: מגרש מזרחי בשטח של 559 מ"ר שבחזקת התובעים ומגרש מערבי בשטח של 663 מ"ר שבחזקת הנתבעת. החלקה תחומה בגדרות, בחזיתה גדר מאבן דבש המשולבת בצמחיה; בחזית מגרש התובעים שער חד-כנפי ובחזית מגרש הנתבעת רחבת חניה מקורה ומרוצפת לצד שביל מעבר להולכי רגל. חלק בית המגורים שעל מגרש התובעים שופץ והורחב כלפי עורף המגרש. החלק המערבי של המגרש תחום בעיקרו באמצעות צמחיה (גדר חיה) בעובי משתנה, שבמרכזה שני עמודי ברזל וגדר רשת ואליה צמוד מחסן מבניה קלה.
פסק דין |04/09/2023 |שלום – תל אביב
בדמ (תל אביב) 133/94- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד ' פלוני
שמות השופטים: משה וינברג,טמיר יגאל,חבד,גאון אורי,חבד
(ב) עורך דין המייצג את הקבלן רשאי לקבל מן הרוכש את שכרו בעד הטיפול ברישום הרכישה". הש' לוין בפסק דינו לוי נ' שרמן הנ"ל קובע בעמ' 476 לפסק הדין, כי משילובם של שני כללים אלה המסקנה המסתברת היא, כי עורך הדין של הקבלן רשאי לטפל רק בנושא הרישום, ותו לא. בבד"מ (ת"א) 20/88 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' עו"ד פלוני, פדי"מ ו' 119, 122: "גם אם נאמר כי הנאשם היה רשאי, מכח כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג עיסקאות בדירות), לייצג את המתלוננים בעסקה, נוסף על ייצוגו של המוכר (קבלן הבנין), ברי בעליל כי חובה עליו לנהוג כלפיהם ביושר ובאמונה ולשמור על זכויותיהם. " ראה לענין זה גם את ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל פ"ד מ"ח (3) 207, 213, שם נאמר: "רוכש דירה איננו נחשב כמיוצג על ידי עורך הדין של הקבלן בשעת כריתת ההסכם בינו לבין הקבלן. משילובם של כללים 2 ו-5 (א) לכללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעיסקאות בדירות), תשל"ז-1977, עולה, שאין עורך הדין של הקבלן רשאי לייצג גם את הרוכש אלא לענין הטיפול ברישום הנכס. כך גם לפי סעיף 14 (ג) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, שלפיהם אסור לעורך דין המייצג לקוח קבוע לייצג צד אחר. " "עורך דין המקבל על עצמו לטפל בביצוע רישום מכר מקרקעין , חייב לפעול תוך נאמנות למוכר ולרוכש גם יחד. נאמנות זו וחובת הזהירות והפעלת המיומנות המקצועית אינן קמות כלפי מרשהו בלבד, אלא גם כלפי יריבו וגם כלפי הציבור, קל וחומר כשמדובר בחובת זהירות ונאמנות לצד ישיר להסכם, שלרישום זכויותיו על פיו התחייב עורך הדין לפעול. " "אין לקבוע כללים נוקשים לענין מידת חובת הזהירות שחב עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו.
הכרעת דין |06/08/1997 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
בדמ (תל אביב) 148/00- הוועד המחוזי של לשכת עוה"ד נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: ניסן ויסמן,עודד ישראלי,חבד,עמנואל זלצמן,חבד
אוכלסה על ידם בחודש אפריל 1994 סמוך לחג הפסח (פרט. ע' 11 ש' 15). 3. ע"פ סעיף 7 לחוזה: "המוכר מתחייב לגרום לרישום הבנין כבית משותף בהתאם לחוק. . . ולרשום את הממכר כיחידה נפרדת בבנין, ולהעבירה לבעלות הקונה. . . לא יאוחר מ-12 חודש מיום מסירת הממכר לקונה ולכל המאוחר 24 חודש מיום מסירת הממכר לקונה". 4. אין חולקין כי עד למועד הדיון ביום 8.5.01 לא נרשמו הזכויות בדירה ע"ש המתלוננים. 5. הנאשם הוסמך ע"י המתלוננים, בהתאם לסעיף 8 לחוזה, לטפל בהעברת הזכויות בדירה וברישומן על שמם, לרבות כל הפעולות הנלוות והצריכות למטרה זו. 6. אין חולקין כי הנאשם היה והווה פרקליטה של המוכרת, כפי הודאתו בתשובה לסעיף 1 לקובלנה בישיבת יום 23.1.00 (ע' 2 ש' 14 לפרט) וכי זו הפנתה את המתלוננים, לנאשם. 7. ע"פ העדויות שנשמעו בביה"ד, ברי כי הגורם לאי-רישום הזכויות בדירה ע"ש המתלוננים עד ליום 8.5.01 (ואולי גם עד היום), איננו באשמת המתלוננים. 8. הנאשם טען בפנינו כי העיכוב נובע מבעיות אובייקטיביות שאינן תלויות בו (ע 2 ש' 17 לפרט. מיום 23.1.00 ), בין היתר, כי עיריית הרצליה לא מוכנה לחתום על התסריט עד שלא תהיה מפה לצרכי רישום (ע' 12 ש' 21לפרט. מיום 8.5.01 ). ובעקר, מגלגל את האשם לפתחו של הקבלן (בע' 12 – 20 לפרט. הנ"ל בעדותו, בתשובות לשאלות אב"ד ובחקירתו הנגדית בע' 21 – 25). 9. הנאשם קיבל שכ"ט מן המתלוננים כמפורט בת/7, ביום חתימת החוזה ת/6, ונרשמה הערת אזהרה ע"ש המתלוננים למחרת 14.9.93 (ר' נ/2).
הכרעת דין |04/07/2001 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
בג"צ 7009/04- העותרות בבגץ 7009/04 נגד בבגץ 7009/04
שמות השופטים: א, גרוניס,ע ארבל,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר,י דנציגר,ע פוגלמן
בהמשך, ביקשו להצטרף לעתירה בעלי דין נוספים: המשיבים 4-3, בעלי נכסי מקרקעין בעיר הרצליה, אשר טענו כי ההכרעה בעתירה עשויה להשפיע על עניינם, המתברר מול הרשויות בהרצליה במסגרת הליך אזרחי. משיבים אלה טענו, כי העתירה הוגשה על רקע ההליך המשפטי האמור. המשיב 5, מרכז השלטון המקומי, ביקש אף הוא להצטרף כמשיב לעתירה. ביום 12.1.2006 הוחלט על צירוף המבקשים להצטרף כמשיבים לעתירה, וניתן צו-על-תנאי (השופטים א' גרוניס, מ' נאור ו-א' חיות). עוד נקבע, כי על העותרות להגיש עתירה מתוקנת, וזו אכן הוגשה. 7 9. טענתן המרכזית של העותרות הינה, כי הוראות הנהלים, המבוססות על חוות הדעת, אינן עולות בקנה אחד עם תכליתן של הוראות הדין המקנות לרשויות כלי לאכיפת תשלום חובות כלפיהן. לשיטתן, חוות הדעת מצמצמת שלא כדין את תחולת הוראות פקודת העיריות וחוק התכנון והבניה בעניין תשלום חובות לרשויות, אשר חלות, לגישת העותרות, גם בעת רישום משכנתה. מרכז השלטון המקומי מצטרף לעמדה זו. המשיבים 2-1 טוענים, מצידם, כי עסקת משכנתה אינה נחשבת ל"העברת נכס" או ל"מימוש זכויות", ועל כן אין חובה להמציא לרשם המקרקעין אישור מטעם הרשויות על תשלום חובות טרם רישום המשכנתה. היועץ המשפטי לממשלה גורס, כי את המענה למצוקת הרשויות המקומיות יש למצוא בהוראות הנוגעות לסדר העדיפויות בעת מימוש המשכנתה. כאמור, טענות הצדדים מתייחסות הן לתשלומי ארנונה, הן לתשלומי היטל השבחה. נתייחס לכל אחד מתשלומים אלה ולהוראות החוק הרלוונטיות לגביו, כאשר את הדיון נפתח בהיטל ההשבחה. (א) גביית היטל השבחה במועד רישום משכנתה 10.
פסק דין |04/02/2014 |בית המשפט העליון
על"ע 3 ,2/88 ,18/87- פלוני נגד לשכת עורכי הדין בתל-אביב
שמות השופטים: מ אלון,ש לוין,י מלץ
על-פי הוראות סעיף 3)61) לחוק לשכת עורכי הדין "כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין" מהווה עבירת משמעת. כלל 2 לכללי האתיקה המקצועית קובע: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא תוך שמירה על הגינות על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. " סוגיה זו של ידע מקצועי כאשר מדובר בעורכי דין מעוררת קושי על פניה. ענפי המקצוע הינם כל כך רבים, שונים ומגוונים עד כי אין לך למעשה עורך דין שבקיא בכל רזי ענפי המקצוע השונים. מטבע הדברים מתייחדת התמחות של עורכי דין בענפים מסויימים, מי במקרקעין, מי בחברות, מי בפלילים מי במעמד אישי וכיוצ"ב. ממילא נוצרים מצבים שבהם מתבקש עורך-דין על-ידי לקוח לטפל בענין שאין הוא בקי בו משום שאיננו בתחום מומחיותו. והשאלה היא – כיצד ינהג. להשקפתי, החובה לנהוג בנאמנות ובמסירות כלפי הלקוח מחייבת עורך-דין שנקלע למצב כזה לעשות אחת משתי אלה: א. ללמוד היטב את המצב המשפטי (החוק והפסיקה) המתיחס לסוגיה שהביא בפניו הלקוח, עד שיוכל לטפל בענין כראוי ובאורח מקצועי, או ב. ליעץ ללקוח לפנות לעורך-דין אחר שהתמחותו בכך. ועל דרך השלילה: אל לו לעורך-דין לטפל בענין שאינו בקי בו במידה מינימלית מבלי שהכשיר עצמו תחילה על ידי לימוד הנושא הספציפי. טיפול אשר כזה איננו הולם את מקצוע עריכת הדין ובודאי שאיננו יצוג הלקוח "בנאמנות ובמסירות". זה מה שעשה המערער בעניננו. הוא קיבל על עצמו לטפל בעסקת מקרקעין כשהוא מודה שאיננו מכיר כלל את חוק המקרקעין. במצב כזה לא יכול היה המערער מלכתחילה ליתן ללקוחותיו שרות מקצועי ובודאי לא שרות "נאמן ומסור". בכך עבר את העבירות שיוחסו לו והרשעתו בדין יסודה.
פסק דין |20/02/1990 |בית המשפט העליון
ת"א (חדרה) 25667-12-20- דימטרי בייבוק נגד ערן תורגמן
שמות השופטים: יפעת אונגר ביטון
סיכומו של דבר, עורך דין, המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא, לפי העניין (הוועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה)". מן הכלל אל הפרט 75. הסקירה לעיל העלתה כי לעורך דין חובות רבות כלפי לקוחו, בפרט כאשר מדובר בעסקה לרכישת מקרקעין. התובע טען, בראש ובראשונה, כי עו"ד שלם כלל לא הסבה תשומת לבו לעובדה שהבית, על שטחו, הוא חלק מהליך פרצלציה בעיצומו. לטענתו, כלל לא ידע מהי המשמעות המילולית והמשפטית של פרצלציה, בפרט כשאינו דובר עברית על בוריה, ויש לו קשיי שפה. לשיטתו, עו"ד שלם לא ביצעה שום בדיקה, ולו מינימלית, לגבי מצב המקרקעין, לא יידעה ולא שיתפה אותו במצבם. כמו כן, לא בדקה, בין בעצמה ובין על ידי בעלי מקצוע, את מצבו התכנוני של הנכס ואף לא הפנתה אותו לבדוק את המצב התכנוני לאשורו. 76. עו"ד שלם הפנתה, מנגד, לסעיף 13 להסכם, שם נכתב במפורש "הצדדים מאשרים ומצהירים, כי הוצע להם, ע"י עוה"ד המטפלים בעסקה דנן, לבדוק את זכויות הבניה, החבות בהיטל השבחה וכל יתר ההיבטים הפיזיים, ההנדסיים והתכנוניים הקשורים בממכר בעצמם ו/או ע"י מומחים מטעמם". עוד טענה, כי על עו"ד המייצג רוכש דירה, מוטלת האחריות לבצע בדיקות משפטיות בלבד ולא בדיקות תכנוניות שאינן בתחום מומחיותו. לגרסתה, יידעה את התובע בדבר הבדיקות התכנוניות שיש לבצע והמליצה לו לשכור בעלי מקצוע. משלא עשה כן, ומשחתם על ההסכם כמות שהוא, אין לתובע להלין, אלא על עצמו.
פסק דין |03/05/2024 |שלום – חדרה
ת"א (תל אביב) 18049-02-18- אמיר כהן נגד גאון נדלן בעמ
שמות השופטים: נפתלי שילה
לא ניתן כל הסבר להתעלמות מופגנת זו מפניות התובעים. אדרבא, במכתב שעוה"ד טרחו לכתוב ביום 5.2.18 , הם טענו שהקבלן משלים את התנאים לקבלת טופס 5 ובמקביל משלים את הכנת התשריטים לרישום הבית המשותף וייתכן שתרשמנה הערות על חלק מהדירות עקב חריגות בנייה שבוצעו. מכאן, שהנתבעים הודו שהרישום הוא באחריותם ויבוצע על ידם והם לא יכולים להתכחש למחויבותם. 5 8. כמו כן, ביום 15.1.18 שלחו עוה"ד מכתב "אישור זכויות" לתובעים 4-5 שבו התחייבו לרשום את הבית המשותף ואת זכויות הקונים בדירה. גם ממכתב זה עולה, שעוה"ד הציגו מצג לפיו הם מחויבים לרשום את הבניין כבית משותף ואין מניעה לבצע זאת. 9. אין מניעה חוקית לרשום את הבניין כבית משותף אף אם קיימות חריגות בנייה. שהרי, על פי תקנה 55 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) תשע"ב – 2011, ניתן להגיש ללשכת רישום המקרקעין גם "תשריט אחר" ולאו דווקא תשריט מאושר ע"י מוסד תכנון והדבר פורט בפסיקה ענפה. המחוקק הפריד בין דיני התכנון והבנייה לבין דיני רישום המקרקעין. אין להחזיק את רוכשי הדירות תמי הלב כבני ערובה, אף אם בוצעה חריגת בנייה בדירה אחת ואין להענישם על לא עוול בכפם. 10. גם עוה"ד אחראים כלפי התובעים מכוח דיני החוזים, דיני הרשלנות וחובת הנאמנות שהם חבים לדיירים מכוח הדין הכללי וכללי לשכת עורכי הדין. עוה"ד הפרו את התחייבויותיהם על פי ההסכם והפרו את חובתם לפעול מתוך נאמנות "לקבלן ולרוכש גם יחד". חובת הנאמנות של עוה"ד חלה אף אם הם לא ייצגו את הדיירים. עוה"ד אף שמו את עצמם בניגוד עניינים חמור, בין חובת הנאמנות לתובעים לבצע את הרישום לבין רצונם לרצות את לקוחתם הקבועה – החברה.
פסק דין |27/05/2019 |מחוזי – תל אביב
ת"א (נצרת) 52659-12-17- ודים סמולקין נגד עורך דין מיכאל קפלן
שמות השופטים: הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד
במקרה זה, שני המתקשרים בעסקה שמים את יהבם על עורכי הדין המייצגים אותם בעסקה, כי אלה יבצעו הפעולות החיוניות להבטחת זכויותיו של הלקוח, כגון תשלום התמורה, בדיקת פרטי רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר, לפי העניין (הוועדה לתכנון ובניה, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה), העברת זכויות נקיות לרוכש וביצוע הרישום של העברת הזכויות תוך זמן סביר. סטנדרט ההתנהגות הדרוש מעורך דין המייצג לקוח בעסקת מכר מקרקעין אינו כשל אדם סביר, אלא כשל "עורך דין סביר המטפל בעסקת מכר מקרקעין". משכך, עליו לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר ולפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. על כן, חובת הרישום של העסקה על שמו של הקונה היא מאבני היסוד של חובת עורך הדין המייצג קונה כלפי לקוחו, בהעדר חריגים לכך. בהקשר זה יודגש, כי טענה לקיומן של נסיבות חריגות הנובעות מעצם טיבו של הנכס הרשום בספרי החברה המשכנת (להבדיל מטאבו), כלל לא נטענה ע"י הנתבע במקרה שלפנינו (ראו: ת"א (מח' מרכז) 33301-02-12 שרון כהן נ' עו"ד חנוך וסרצוג ( 23.10.14 )). 24. יפים לענייננו דבריו של כב' השופט עמית בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פיסקה 2-3, ניתן ביום 16.9.2014 ): "בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין – משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה" (הדגשה הוספה – ש.
פסק דין |27/04/2021 |שלום – נצרת
ת"א (תל אביב) 34836/07-1.רפאל אביגד2.רחל אביגד נגד אייכנשטיין שלום
שמות השופטים: אושרי פרוסטפרנקל
על עורך הדין לפעול למען לקוחו בנאמנות ומסירות וזאת גם כאשר הוא פועל עבור שני הצדדים בעסקה, שלעיתים להם אינטרסים מנוגדים ועליו לדאוג שלא להפר את חובתו כלפי שניהם. (ע"א 4612/95 איתמר מתתיהו נגד שטיל יהודית ואח' וע"א 751/89 מוסהפור נגד עו"ד שוחט ואח' מאגרים משפטיים) ". . . . . המדובר בגדרה והיקפה של המחויבות האזרחית של עורך דין כלפי לקוחו, ובקביעת הנורמות המקצועיות המחייבות עורך דין, אשר נוטל על עצמו ייצוג לקוח בבית משפט. ואולם, התשובות לשאלות אלה – החשובות כשלעצמן – במישור העקרוני והנורמטיבי הכללי מצויות בדין ובפסיקה, והדעת נותנת כי אין הן מאותם נושאים שניתן לקבוע לגביהם "תפריט" פרטני מראש, אלא יש להידרש לכל מקרה לגופו במסגרת העקרונות. הדבר מסור ככלל לערכאה הדיונית ולקביעות עובדתיות שלה – ועל יסודן באות מסקנות משפטיות. לעקרונות. . . . . אכן, הערכת עבודתו המקצועית של בעל מקצוע וקביעת רשלנותו אינה משימה קלה; יתכן שקשה היא במיוחד כשהמדובר בעורך דין, אלא אם כן הרשלנות וחוסר המקצועיות זועקים," (רע"א417/05 מרים אברהם נגד מרצל קדם מאגרים משפטיים). 18. בפסקי דין רבים נקבע, כי חלק מחובת עורך דין בעת ביצוע עסקת מקרקעין, הינה, בדיקת פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין וכל מוסד אחר הקשור לנושא, כולל ממ"י וועדות לתכנון. עוד נקבע כי במישור החוזי בין עו"ד ללקוח, התרשלות בייצוג בעניינו של לקוח או בהפעלת שיקול דעת אשר גרם נזק ללקוח, או התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח, עשויות לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. ובמישור הנזיקי, במקרה מתאים תקום ללקוח עילה נזיקית כלפי עורך דינו, כשהעילה העיקרית היא בתביעה על רשלנות מקצועית.
פסק דין |29/07/2008 |שלום – תל אביב
ת"א (ירושלים) 25508-02-19- מרסל מזוז נגד ' עזבון יהודה כהן ז"ל
שמות השופטים: מוריה צרקה
הנתבע לא התרשל 84. אין חולק שעורך הדין חב חובת זהירות כלפי לקוחותיו. וכבר נפסק כי: "עורך-דין אינו דומה לכותב בקשות. כאשר לקוח מפקיד בידיו את עניינו, אין לצפות לכך שהלקוח יידע בעצמו, בכל מקרה, מה הנושאים הטעונים בדיקה. המומחיות המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור של כל הטעון בדיקה. אינני מתעלם מכך שיש נסיבות בהן מתבקשת מעורך דין במפורש פעולה מוגבלת ותו לאו, אולם לא זה המצב שלפנינו. אגב, גם במקרה של פעולה מוגבלת על עורך הדין להעמיד את הלקוח על אותן הבעיות העיקריות האפשריות, היכולות להיות כרוכות בסוג העסקה אשר בה מדובר. כאן המדובר בעורך-דין, שעניין רכישת הדירה נמסר לטיפולו. טיפול מיומן וזהיר, שניתן היה לדרוש מעורך-דין סביר בנסיבות כאלה, כולל, בין היתר, בדיקת נושא החריגות מן ההיתר שעלה מן הטיוטה של סעיף 13(א) לנספח לחוזה ואשר הצביע על חוטים שהוליכו לרשויות התכנון והבנייה. סיכומו של דבר, עורך-דין, המתבקש לעשות עסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא, לפי העניין (הוועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה). " (ע"א 751/89 ברכה מוסהפור נ' אדוארד שוחט, מו(4) 529 (1992)) 85. פסק דין זה ניתן על ידי בית המשפט העליון שנים ספורות לאחר שהתובעת רכשה את דירתה מהמוכרת, והוא נוגע לעסקה שהתרחשה עוד קודם לעסקה דנן. מאז שניתן פסק הדין, הוטלה אחריות על עורכי דין המייצגים קונים בשל כך שלא בדקו את תיקי הוועדה המקומית לתכנון ובניה הנוגעים לנכס נשוא העסקה בשורה של פסקי דין.
פסק דין |03/12/2024 |שלום – ירושלים
ת"א (חיפה) 1697/96- שם טוב כהן נגד משה כץ, עורך דין
שמות השופטים: י וגנר
ככלל עורך דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענינו של לקוחו, ביעוץ ובכל דרך שהיא. על עורך הדין להיות איש מקצוע מיומן וזהיר כפי שנדרש מבעלי מקצועות אחרים ואף מעבר לכך בהיות עורך הדין איש מקצוע שחובת מיומנות והתנהגות שביושר ובהדר הן מיסודותיו של המקצוע . 23. הבסיס להטלת האחריות מכוח דיני הנזיקין היא בעוולת הרשלנות בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). השאלה אם התרשל עורך דין במילוי תפקידו כעורך דין אם לאו תחתך על פי נסיבות שעל פי כל מקרה ומקרה. כאשר לקוח מפקיד בידיו של עורך דין נושאים הטעונים בדיקה המומחיות המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור כל הטעון בדיקה. גם בנסיבות בהם מתבקש עורך הדין לבצע עבודה מוגבלת בלבד, חייב הוא להעמיד את הלקוח על הבעיות העיקריות האפשריות העשויות להיות כרוכות בעיסקה או בחוזה שבו מדובר. 24. עורך דין העושה למען לקוחו עיסקה במקרקעין ואינו חוקר ודורש מה טיב זכותו של הצד השני בנכס נשוא העיסקה או אינו מבקש להציג את המסמכים המוכיחים את הזכות עשוי להתחייב ברשלנות. שכן: "עורך דין אינו דומה לכותב בקשות. כאשר לקוח מפקיד בידיו את ענינו אין לצפות בכך שהלקוח ידע בעצמו, ובכל מקרה, מה הנושאים הטעונים בדיקה. המומחיות המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור של כל הטעון בדיקה. . " "סיכומו של דבר עורך דין המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור הלקוח אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא לפי הענין (הועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מנהל מקרקעי ישראל וכדו')". (ראה ערעור אזרחי 751/89 פ"ד מ"ו (4) עמ' 529 בעמ' 537).
פסק דין |14/09/1997 |שלום – חיפה
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 45. בקשה לתיקון שטח או גבולות
45. (א) בקשה לתיקון רישום לא נכון של שטח או גבולות של מקרקעין לא מוסדרים, תוגש למפקח באמצעות הרשם שבלשכתו רשומים המקרקעין. (ב) בבקשה יפורטו כל העובדות המשמשות יסוד לתיקון המבוקש ויצורפו לה – (1) תשריט המתאר את המקרקעין ואת התיקון המבוקש, שהוכן ונחתם בידי מודד, וכן בוקר ואושר ככשר לרישום לפי תקנות המודדים, החתום בידי כל בעלי המקרקעין הסמוכים, כשהחתימות מאומתות בידי עורך דין; לא עלה בידי מגיש הבקשה להחתים את בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים כאמור, יצרף לבקשה תצהיר מפורט ומנומק בדבר הסיבות לכך; (2) נסח מאושר מרישום המקרקעין בפנקסי מס רכוש וקרן פיצויים ובפנקסי הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או אישור מאת מנהל מס רכוש וקרן פיצויים וראש הרשות המקומית כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסיהם; (3) רשימה שפורטו בה שמו ומענו של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין; (4) רשימה שפורטו בה פרטי הרישום של כל המקרקעין הסמוכים וכן שמו ומענו של כל אדם שיש לו זכות בהם; (5) נסחי הרישום של המקרקעין הגובלים, ככל שאלה רשומים; (6) תצהיר לאימות העובדות שפורטו בכתב הבקשה והרשימות האמורות בפסקאות (3) ו–(4). (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 43. בקשה לרישום ראשון
43. (א) בקשה לרישום ראשון של מקרקעין תוגש למפקח באמצעות הרשם שבתחום לשכתו נמצאים אותם מקרקעין. (ב) לבקשה יצורפו – (1) תשריט המקרקעין שהכין מודד וכן בוקר ואושר לפי הוראות תקנות המודדים, חתום בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים, כשהחתימות מאומתות בידי עורך דין; לא עלה בידי מגיש הבקשה להחתים את בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים כאמור, יצרף לבקשה תצהיר מפורט ומנומק בדבר הסיבות לכך; (2) טופס תיאור כללי של הקרקע חתום בידי המרכז למיפוי ישראל, שפורטו בו גבולות המקרקעין, להנחת דעתו של המפקח; (3) העתק מרישום המקרקעין ברישומי מס רכוש וקרן פיצויים, או אישור של מנהל מס רכוש וקרן פיצויים או מטעמו כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסיו; הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשה המוגשת מטעם המדינה; (4) מסמכים המוכיחים את זכויותיו של המבקש לגבי המקרקעין נושא הבקשה; (5) רשימה שפורטו בה שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם שיש לו זכות במקרקעין סמוכים הטעונה רישום בפנקס; (6) רשימה המפרטת את שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין הטעונה רישום בפנקס. (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 14. חתימת השטר בפני עורך דין ורישום העסקה
14. (א) התייצבו הצדדים לעסקה לפני עורך דין, יחתים אותם על שטר העסקה, ויאמת את חתימותיהם בחתימת ידו, לאחר שזיהה אותם והסביר להם את מהות העסקה שהם עומדים לבצע ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה, ולאחר ששוכנע שהדבר הובן כראוי ושהם חותמים מרצונם (בתקנה זו – אימות החתימות). (ב) נוסף על אימות החתימות, יאשר עורך דין, בכתב, כי בדק את הפרטים המופיעים בשטר העסקה והמסמכים שצורפו לו כאמור בתקנות 9 ו–10 (בתקנה זו – המסמכים) ומצאם מתאימים וראויים לעסקה המבוקשת; ואולם היו צדדים לעסקה מיוצגים בידי כמה עורכי דין רשאי כל עורך דין לאמת את חתימתו של צד לעסקה שהוא מייצג. (ג) נחתם שטר העסקה ואומת כאמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), יצרף עורך הדין את השטר לבקשה ולשאר המסמכים, ויגישם לרשם סמוך לאחר מועד האימות. (ד) הוגש לרישום שטר העסקה שנחתם ואומת על פי תקנה זו, יבדוק הרשם את שטר העסקה והמסמכים שצורפו אליו, ויברר אם העסקה כשרה לרישום ואם הנתונים בפנקסים מאפשרים את רישומה. (ה) ראה הרשם כי הצדדים זכאים לבצע את העסקה וכי אין מניעה לביצועה ולרישומה, יאשר הרשם את העסקה ויעבירה לביקורת, ואם נמצאה כשרה לרישום, היא תירשם בפנקס. (ו) הרשם רשאי להתנות את הגשת שטר העסקה לרישום בקבלת תצלום תעודת הזהות או מסמך מזהה אחר, להנחת דעתו, של מי שהגיש את השטר לרישום ושל הצדדים לעסקה.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
כללי לשכת עורכי הדין (רישום ופיקוח על עורכי דין זרים ואגרות), התשע"ב-2012
סעיף: 2. מסמכים שיצורפו לבקשה להירשם במרשם
2. (א) בקשה להירשם במרשם (להלן – בקשה), תוגש ללשכה בצירוף מסמכים אלה: (1) אישור של הגוף המוסמך להעניק רישיון עריכת דין במדינת חוץ על היות המבקש בעל רישיון תקף לעסוק בעריכת דין בה; (2) ראיות, להנחת דעתה של הלשכה, כי המבקש שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי מחוץ ישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה להגשת בקשת הרישום; (3) אישור של גוף רשמי במדינת החוץ שבה הוסמך המבקש לעסוק בעריכת דין (להלן – מדינת ההסמכה) בדבר עברו הפלילי של המבקש, לרבות פירוט של הרשעות פליליות או הליכים פליליים תלויים ועומדים כנגדו; הלשכה רשאית לפטור מבקש מלצרף אישור כאמור אם הוכיח להנחת דעתה כי קיימת מניעה לקבלו; (4) אישור של הגוף המוסמך לק יים שיפוט משמעתי לעורכי דין או למכהנים בתפקיד שיפוטי, לפי העניין, במדינת ההסמכה בדבר העדרם, ואם קיימים – פרטים על אודותם, של הרשעות משמעתיות או הליכים משמעתיים תלויים ועומדים כנגד המבקש; (5) תצהיר של המבקש כי לא תלויים ועומדים כנגדו מחוץ לישראל הליכים פליליים או משמעתיים וכי לא הורשע מחוץ לישראל בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, ואם תלויים ועומדים כנגדו הליכים או הורשע כאמור – פרטים מלאים אודות ההליכים או ההרשעה; (6) כתב הסכמה מאת המבקש ולפיו הוא מסכים כי הלשכה תקבל על אודותיו מידע מן המרשם הפלילי לפי הוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981; (7) אישור כי בידו אחת מן הבטוחות לפי סעיף 98ו(א)(4) לחוק אשר מ תקיימות לגביה הוראות שר האוצר בצו לפי סעיף 98ו(א)(4)(ב) לחוק
כללי לשכת עורכי-הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים), תשל"ז-1977
סעיף: 1. רישום דירות מגורים
1. ברישום דירות מגורים שנרכשו מאת קבלן יהא שכר הטרחה כמפורט להלן: (1) בעד רישום פעולות מכר, מכר ללא תמורה, חליפין, חכירה וחכירת משנה בבנין הכולל לא פחות משמונה יחידות יקבל עורך-הדין של הקבלן שכר מקסימלי של 1% לדירות שמחירן עד 250,000 לירות, ולא פחות מ-1,000 לירות; (2) בעד בדיקת החוזה ובדיקת הפעולה לרישום הזכויות יקבל עורך-הדין של הקונה בקשר עם הפעולות המנויות בפיסקה (1) שכר מקסימלי %¼ לגבי דירות שמחירן עד 250,000 לירות, הכל בצירוף סכום השווה למס ערך מוסף המגיע בעד מתן השירות בענין הנדון.
חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
סעיף: 4יז. הקניית בעלות בנכס מקרקעין
מטעמו; "תעסוקה" – כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960; "תשלומי החובה" – מסים, אגרות, היטלים, ארנונות או תשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה, לרשות מקומית, או למוסד תכנון כהגדרתו בחוק התכנון והבניה. (ב) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה (בסעיף זה – הודעה לחוכר הפטור מתשלום), ויחולו לעניין זה הוראות אלה: (1) הסכים החוכר בכתב להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – כתב הסכמה), או לא הודיע לרשות, בתוך 60 ימים מיום משלוח ההודעה האמורה, על התנגדותו להקניה כאמור, וזכותו בנכס נרשמה בפנקסי המקרקעין ביחס לכל המקרקעין או לחלק בלתי מסוים מהם, תגיש הרשות ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג הרשות, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה -ב קשה לרישום); היתה זכות החוכר בנכס רשומה בחלק מסוים מהמקרקעין, או שלא היתה רשומה כלל, תוגש הבקשה לרישום במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין; (2) הגישה הרשות ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1) יחולו הוראות אלה : (א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1); (ב) לא יידרשו, כתנאי לרישום
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
רישום מכר תקנות 9 עד 14 ו–16 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011 (להלן – תקנות המקרקעין) רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 42. רישום חכירה ואישור לתיקון תנאי חכירה תקנות 9 עד 14 ו–16 לתקנות המקרקעין ותקנה 2 לתקנות המקרקעין (רישום תיקון תנאי חכירה) (הוראת שעה), התשנ"ה-1995 רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 43. רישום משכנתה, הפקעת משכנתה בדרך של הפקדה ומחיקת עיקולים תקנות 9 עד 14, 16, 72 ו–73 לתקנות המקרקעין רשם המקרקעין או מפקח על רישום מקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 44. רישום ירושה תקנות 18 ו–20 לתקנות המקרקעין רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 45. רישום או מחיקה של הערת אזהרה תקנות 21 ו–22 לתקנות המקרקעין רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 46. רישום הערה על צורך בהסכמה או מחיקתה תקנה 24 לתקנות המקרקעין רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 47. מחיקת הערה על מקלט או מחסה תקנה 28(ב) לתקנות המקרקעין רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 48.
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכוח כל חוק; (5) במקרקעין שהם מקרקעי ישראל, בין אם הם רשומים במרשם המקרקעין ובין אם לאו, ובעל הזכות אינו אחד מאלה המנויים בפסקאות (1) עד (4), והוא אחד מאלה: (א) בעל חוזה חכירה לדורות עם רשות מקרקעי ישראל אף אם עסקת החכירה כאמור לא נגמרה ברישום; (ב) מי ש רשות מקרקעי ישראל אישרה כי הוא בעל זכות שחתימתו דרושה; אישור כאמור יכול שיינתן לסוגים של בעלי זכויות, סוגים של נכסים או סוגים של בקשות להיתר; (6) בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972-גם הדייר, כמשמעותו בחוק האמור, ובלב
כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג עיסקאות בדירות), תשל"ז-1977
סעיף: 5. הייצוג מותר ברישום
5. (א) עורך-דין המייצג את הקבלן רשאי לטפל בביצוע רישום הרכישה ויפעל בענין זה תוך נאמנות לקבלן ולרוכש גם יחד. (ב) עורך-דין המייצג את הקבלן רשאי לקבל מן הרוכש את שכרו בעד הטיפול ברישום הרכישה.
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©