עורך דין מקרקעין בראשון לציון

עריכת דין מקרקעין בראשון לציון – סקירה משפטית מקיפה

מבוא

ראשון לציון היא אחת הערים המרכזיות בישראל בתחום הנדל"ן, עם שוק מקרקעין דינמי הכולל פרויקטים של התחדשות עירונית, עסקאות נדל"ן מסחריות ופרטיות, מיסוי מקרקעין, הפקעות ותכנון ובנייה. הפעילות המשפטית הנרחבת בעיר מחייבת הבנה מעמיקה של החוקים, התקנות והפסיקות הרלוונטיות. במאמר זה נסקור את הנושאים המשפטיים המרכזיים בתחום המקרקעין בראשון לציון ונציג את הפסיקות הבולטות בתחום.

המסגרת הנורמטיבית וסוגיות מקרקעין מרכזיות בראשון לציון

התחדשות עירונית ופינוי-בינוי
ראשון לציון מתמודדת עם גידול מואץ באוכלוסייה, דבר המוביל לפרויקטים רבים של התחדשות עירונית. תכניות פינוי-בינוי ותמ"א 38 הן חלק בלתי נפרד מהפיתוח העירוני, אך הן מעוררות סוגיות משפטיות רבות הקשורות להסכמת הדיירים, שווי הנכסים, היטלי השבחה ורישוי הבנייה.

תא (ראשון לציון) 44265-01-18 יוסי בידני נגד נילי לביא רוקבן (ניתן ב 01/04/21)
"חלקה 264 (לשעבר 62) בגוש 3938 בעיר ראשון לציון, היא חלקה מאורכת דמוית מלבן בשטח של 795 מ"ר המשתרעת ממערב למזרח. השכונה מאופיינת בבנייה נמוכה של בתים צמודי קרקע בני קומה אחת עד שתי קומות."

ניתוח משפטי
תהליכי התחדשות עירונית מחייבים את היזמים ואת הדיירים לעמוד בתקנות מחמירות של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. אישור פרויקטים של פינוי-בינוי מצריך את הסכמת רוב בעלי הדירות, וחשוב לוודא שהיזם מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו כלפי בעלי הנכסים. מקרים רבים מצביעים על התנגדויות מצד דיירים אשר נגרמות בשל פערי מידע או חשש להפסדים כלכליים. כדי למנוע עיכובים ולצמצם סיכונים, מומלץ לפנות לליווי משפטי מקצועי המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית.

הפקעות ופיצויים
הפקעות מקרקעין הן סוגיה נפוצה בראשון לציון בשל הצורך בפיתוח תשתיות ציבוריות. העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה מבצעות הפקעות לצורך הרחבת כבישים, הקמת פארקים ומוסדות ציבור, אך לעיתים בעלי הקרקע אינם מקבלים פיצוי הולם או אינם מודעים לזכויותיהם.

הפ (מרכז) 37044-08-14 יחזקאל מזובר נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון (ניתן ב 04/01/17)
"המבקש הגיש המרצת פתיחה בה הוא עותר לחייב את המשיבות לפצותו בגין הפקעה של חלק מזכויותיו בנכס מקרקעין. השטח הרשום של החלקה הינו 722 מ"ר."

ניתוח משפטי
החוק קובע כי בעל קרקע שהופקעה זכאי לפיצוי כספי בהתאם לשווי השוק של הקרקע. עם זאת, לעיתים הרשויות מעריכות את השטח בערך נמוך מהמציאות, מה שמוביל לתביעות משפטיות מצד בעלי הקרקעות. הפקעות עשויות להתרחש גם ללא ידיעת בעלי הנכס, ולכן מומלץ לבדוק את מצבו התכנוני של המקרקעין מול הרשויות המקומיות. במקרים בהם נגרם נזק כלכלי משמעותי, ניתן להגיש תביעה לפיצוי נוסף בהתאם להערכות שמאיות עדכניות.

עסקאות מקרקעין ורישום זכויות
עסקאות נדל"ן הן הליך מורכב המצריך ליווי משפטי מקצועי. רישום זכויות בטאבו, בדיקות משפטיות, חוזים מול קבלנים ויזמים, והתמודדות עם מיסוי מקרקעין הם רק חלק מהשלבים בתהליך.

תא (תל אביב) 1384/09 אדלה פישמן נגד אשטרום נכסים בע"מ (ניתן ב 26/06/17)
"ביום 16.4.00 התובעת רכשה מהנתבעות דירה בת 3 חדרים וחנייה בבניין הידוע כ'פארק הברון' ראשל"צ. עפ"י ס' 17 להסכם הרכישה, התחייבו הנתבעות לרשום הבניין כבית משותף וכן זכויות התובעת בדירה."

ניתוח משפטי
עסקאות נדל"ן בראשון לציון עלולות להיתקל בבעיות כגון עיכוב ברישום בטאבו, מחלוקות בנוגע לתנאי החוזה והתחייבויות קבלנים. בדיקות משפטיות מקיפות לפני החתימה על החוזה הן הכרחיות כדי למנוע עיכובים ובעיות עתידיות. יש לוודא שהנכס רשום כחוק ושהוא אינו כפוף להגבלות כמו שעבודים, עיקולים או חובות לרשויות.

שיקולים מעשיים בעבודת עורך דין מקרקעין בראשון לציון

מומחיות בתכנון ובנייה
עורך דין מקרקעין בראשון לציון חייב להיות בקיא בהליכי תכנון ובנייה ולסייע ללקוחותיו בהשגת היתרי בנייה, שינויי ייעוד והגשת התנגדויות. יש להכיר את תכניות המתאר העירוניות ולהבין כיצד הן משפיעות על שווי הנכס.

ליווי עסקאות מקרקעין
עסקאות נדל"ן דורשות בדיקות משפטיות מעמיקות, ניסוח חוזים מקצועי ויכולת לנהל משא ומתן. יש לוודא שכל עסקה מבוצעת בהתאם לחוק וכי הזכויות נרשמות כנדרש בטאבו.

טיפול בסכסוכי מקרקעין
סכסוכים בין בעלי נכסים, התנגדויות לפרויקטים עירוניים וטיפול במחלוקות בין דיירים הם חלק בלתי נפרד מעבודתו של עורך דין מקרקעין. יש לבחון אפשרויות גישור ויישוב מחלוקות לפני פנייה להליכים משפטיים, אך במקרים מורכבים ניתן לפנות לבית המשפט במטרה להגן על זכויות הלקוח.

סיכום

עורכי דין מקרקעין בראשון לציון נדרשים לטפל במגוון רחב של נושאים משפטיים, כולל עסקאות נדל"ן, הפקעות, התחדשות עירונית, רישום מקרקעין ומיסוי מקרקעין. תהליכים אלה מחייבים מומחיות בתחום, הבנה של החוקים המקומיים והתמודדות עם סוגיות מורכבות כמו רישום בטאבו, אישורי בנייה ופיצויים בגין הפקעות. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לפני כל עסקה או הליך תכנוני כדי להימנע מסיכונים ולמקסם את זכויות הנדל"ן של הלקוח.

סימוכין

ה"פ (מרכז) 37044-08-14- יחזקאל מזובר נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון

שמות השופטים: איריס רבינוביץ ברון

המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון 2. עיריית ראשון לציון ע"י ב"כ עו"ד מישאל שרעבי פסק דין מבוא 1. המבקש הגיש המרצת פתיחה בה הוא עותר לחייב את המשיבות לפצותו בגין הפקעה של חלק מזכויותיו בנכס מקרקעין חלקה 609 בגוש 3929 ברחוב מוהליבר 46 בראשון לציון (להלן: "המקרקעין"). השטח הרשום של החלקה הינו 722 מ"ר. על החלקה בנוי בית מגורים השייך למבקש ובו מתגוררים המבקש ובני משפחתו. המקרקעין היו בבעלותו של המבקש במועדים הרלבנטיים. ביום 9.9.08 פורסמה ברשומות על ידי המשיבה 1 הודעה בדבר הפקעת חלקים מחלקה 609: שטח של 35 מ"ר (בחזית) לצורך הרחבת הכביש והמדרכה וכן חלק נוסף (בעורף) של 296 מ"ר לצורך גינה ציבורית. ביום 7.2.13 פורסמה ברשומות הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות לפיה הוקנו השטחים שהופקעו מחלקה 609 לבעלותה של עירית ראשון לציון (המשיבה 2). בעקבות זאת חלקה 609 חולקה באופן הבא: חלקה 1085 בשטח של 391 מ"ר נרשמה בבעלות המבקש. חלקה 1086 בשטח של 35 מ"ר נרשמה בבעלות העיריה. 2 חלקה 1087 בשטח של 296 מ"ר נרשמה בבעלות העיריה. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב עתירה מנהלית כנגד ההפקעה (עת"מ 1781/09). העתירה התקבלה ונקבע כי ההפקעה בטלה. המשיבות הגישו ערעור על פסק הדין. בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק כי ההפקעה תקפה (עע"מ 4231/11). לאחר מכן, הוגשה התובענה שבפני. המבקש צירף להמרצת הפתיחה את תצהירו וכן חוות דעת של שמאי המקרקעין מר בן ארי וחוות דעת של השמאי החקלאי מר שלמה שרף. המשיבות הגישו כתב תשובה במסגרתו התנגדו למבוקש. מטעם המשיבות הוגשה חוות דעת של שמאי המקרקעין מר י. דנוס. בהמשך, אף הוגשה מטעם המשיבות חוות דעת של שמאי מקרקעין ואגרונום עו"ד דורון חבקין.

פסק דין |03/01/2017 |מחוזי – מרכז

ת"א (תל אביב) 1384/09- אדלה פישמן נגד אשטרום נכסים בעמ

שמות השופטים: אליהו בכר

פרויקטים בע"מ 3. בי. אס השקעות זד"ל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מ' פירון ושות' נגד 1. עיריית ראשון לציון 2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה – ראשון לציון שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד רביד ברנר ואח' 3. המפקחת על המקרקעין – רחובות ע"י פרקליטות מחו ת"א (אזרחי) פסק דין 1. ביום 16.4.00 התובעת רכשה מהנתבעות דירה בת 3 חדרים וחנייה בבניין הידוע כ"פארק הברון" ראשל"צ בגוש 3935 חלקה 149 (להלן: "הדירה"). התובעת קיבלה חזקה בדירה ביום 15.10.00 . עפ"י ס' 17 להסכם הרכישה, התחייבו הנתבעות לרשום הבניין כבית משותף וכן זכויות התובעת בדירה, אלא שבפועל הבניין נרשם כבית משותף רק בשנת 2016 וזכויות התובעת בדירה נרשמו אך בימים אלה וזאת בעקבות התובענה דנא שהוגשה על מנת לחייב הנתבעות בביצוע רישום זה וכן לחייבן בנזקי התובעת בסך 142,802 , כמו גם בפיצוי נוסף על כל יום איחור עד למועד ביצוע הרישום. 2 2. התובענה הוגשה בשנת 2009. מאז ועד לתקופה האחרונה, ובעזרת ביהמ"ש, הנתבעות הביאו לרישום הבית המשותף כאמור וכן זכויות התובעת בדירה. עפ"י המלצת ביהמ"ש, הסכימה התובעת להסיר הדרישה הכספית מתביעתה ולפיכך לאחר שהושלם נושא רישום הזכויות, סיכמו הצדדים טענותיהם לעניין הוצאות ההליך, ועתה נפנה ביהמ"ש לתן פסק הדין. 3. לטענת התובעת, לאורך 17 שנה לא נרשמו זכויותיה בדירה. היא המתינה לקידום הרישום לאורך 9 שנים בטרם פנתה לנתבעות פעמים רבות באמצעות עו"ד וללא הועיל עד שנאלצה להגיש התביעה. ההליך בביהמ"ש התנהל לאורך 8 שנים נוספות במסגרתו התקיימו לא פחות מ- 18 דיונים, נוהלו הליכים מקדמיים מקיפים ובמהלכם נאלצה התובעת אף להגיש בקשה למינוי כונס נכסים לצורך ביצוע הרישום. התובעת הדגישה, כי במהלך התקופה היא קיבלה התראות בדבר אי רישום הזכויות בדירה מהבנק למשכנתאות וכן התברר, כי בבניין בו ממוקמת הדירה התגלו חריגות בניה, מה שמנע בפועל את ביצוע הרישום לאורך שנים רבות והעברת הזכויות על שמה.

פסק דין |25/06/2017 |מחוזי – תל אביב

ת"א (ראשון לציון) 44265-01-18- יוסי בידני נגד נילי לביא רוקבן

שמות השופטים: מוטי פירר

התובע, אחיו והנתבעת, רשומים כחוכרים לדורות של חלקת מקרקעין בעיר ראשון לציון. הנתבעת קיבלה את חלקה במקרקעין בירושה מדודתה המנוחה, ואילו התובע ואחיו קיבלו את חלקם מאביהם, שייבדל לחיים ארוכים. לפני כעשרים שנה נחתם בין הדודה לבין האב הסכם שיתוף, אליו צורף תשריט חלוקה ואשר אף נרשם בלשכת רשם המקרקעין. על פי ההסכם חולקו ונתחמו בין הצדדים גבולות השימוש והחזקה בחלקה, בדרך של חלוקתה לשני מגרשים. מגרשה של הדודה עליו בנוי ביתה סומן במחצית המערבית, ואילו מגרשו של האב במחצית המזרחית. במסגרת הליך זה, עותר התובע להכרה בזכות מעבר המסורה לו במחצית המערבית, בחלק המשמש כיום כחצר האחורית של הנתבעת. לטענתו, זכאי הוא לסלול דרך גישה, הן לרכב והן להולכי רגל בחלק זה של המקרקעין, זאת לכל אורך המחצית המערבית, החל מהפאה המערבית הגובלת ברחוב הסמוך ועד לחצר ביתו המצוי במחצית המזרחית. הנתבעת מתנגדת לכך. רקע 1. חלקה 264 (לשעבר 62) בגוש 3938 בעיר ראשון לציון, היא חלקה מאורכת דמוית מלבן בשטח של 795 מ"ר המשתרעת ממערב למזרח (להלן "החלקה"). משני צדיה גובלת החלקה ברחובות שכונתיים צרים, במערבה גובלת החלקה ברחוב שיבת ציון, ובמזרחה גובלת החלקה ברח' טביב. רחוב טביב בחלקו הצפוני יותר – מהווה כביש צר, ואילו בחלקו הדרומי – זה המקביל לפאה המזרחית של החלקה הופך למעבר להולכי רגל בלבד. מצפון לחלקה ובצמוד לה מצויה חלקה 261 (להלן "החלקה הצפונית"), ואילו מדרום לחלקה מצויה חלקה 266. השכונה מאופיינת בבנייה נמוכה של בתים צמודי קרקע בני קומה אחת עד שתי קומות.

פסק דין |31/03/2021 |שלום – ראשון לציון

פסיקה רלוונטית

ע"א 8463/14- נתיבי ישראל- החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ נגד אריאלה סניור

שמות השופטים: י דנציגר,נ הנדל,נ סולברג

בהנחה שיש פגיעה בערכם מהו הגורם לכך, ההפקעה או תכנית המתאר לבסוף, כל אחד מהצדדים מעוניין בתשלומי הוצאות נוספים. המערערים בע"א 8530/14 ומשיבים 3-1 בע"א 8463/14 (להלן: המערערים) מעוניינים בהוצאות נלוות להפקעה, ואילו המערערת בע"א 8463/14 ומשיבה 1 בע"א 8530/14 (להלן: נתיבי ישראל) מסתייגת מהוצאות המשפט שהוטלו עליה בבית המשפט המחוזי. רקע וטענות הצדדים 1. המערערים היו בעליה של חלקת מקרקעין בפאתי ראשון לציון, שיועדה לשימוש חקלאי (להלן: המקרקעין). המסכת העובדתית סבוכה ומשתרעת על פני תקופה ארוכה. לשם הכרעת הערעורים, כפי שתפורט להלן, אין לנו צורך להאריך בתיאור העובדות כולן. נביא אפוא קיצור שדי בו למלאכתנו כעת. 3 הפעולות המתייחסות למקרקעין, הרלוונטיות לערעור הנוכחי, בוצעו בשלושה מועדים או פרקי זמן. פרק הזמן הראשון משתרע בין שנת 1976 לשנת 1986. בין השנים הללו פרסמה הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון היא משיבה 4 בע"א 8463/14 ומשיבה 2 בע"א 8530/14 תכנית מתאר, המשנה את ייעודם של 24.7 מהמקרקעין לדרך ולהפקעה (רצ/1/16). בהמשך לכך, וכעבור מספר שנים, פורסמו גם הודעה לפי סעיף 5 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, בדבר כוונה להפקיע את המקרקעין, והודעה לפי סעיף 7 לפקודה, לפיה על המערערים למסור את החזקה במקרקעין לידי הוועדה המקומית. בשנת 1986 תפסה עיריית ראשון לציון חזקה במקרקעין וסללה בהם כביש אזורי, לפי ייעודם החדש. על אף כל אלה, מעולם לא פורסמה הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות, בדבר הקניית המקרקעין לעירייה. על כן ההפקעה לא הושלמה באופן סופי במועד זה, והבעלות במקרקעין לא עברה לידי העירייה.

פסק דין |21/03/2017 |בית המשפט העליון

רע"א 2034/21- אסף יניב נגד רחל אמיר

שמות השופטים: ד ברק ארז

חיה גרסטנר 7. אסתר (אראל) גנדל 8. מרדכי לבנט (המנוח) 9. עמליה לבנט בשם המבקשים: בעצמם החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.2.2021 (ע"א 1417-08-20, השופטת הבכירה מ' נד"ב והשופטות ח' קיציס ו-י' רוטנברג). בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון מיום 18.6.2020 (ת"א 37904-04-16, השופט ר' ארניה) וכן את בקשתם לצרף ראיה נוספת בערעור. 2 2. מקורה של הבקשה שבפני בסכסוך שנסב על פירוק שיתוף במקרקעין. הצדדים הם בעלים במשותף של מגרש הנמצא ברחוב סוקולוב 3 בראשון לציון (להלן: המגרש). המבקשים הם בעלי מחצית הזכויות במגרש בחלקו המזרחי (להלן: החלקה המזרחית) ואילו המשיבים הם בעלי המחצית השנייה של הזכויות במגרש בחלקו המערבי (להלן: החלקה המערבית). בחלקה המזרחית בנויים שני מבני מגורים המשמשים למגורי המבקשים, ואילו בחלקה המערבית בנוי בית מגורים אחד המשמש למגורי המשיבים. בתווך עובר קיר משותף המחלק את המגרש לאורכו (להלן: הקיר המשותף). 3. המשיבים חפצו לבנות על החלקה המערבית בניין מגורים גדול יותר במקום המבנה הקיים. בהתאם, הגישו המשיבים בקשה להיתר בנייה לוועדה המקומית לתכנון ולבניה בראשון לציון (להלן: הוועדה המקומית). לאחר דיון בהתנגדויות ובערר שהגישו המבקשים ניתן למשיבים היתר בנייה המאפשר להם לבנות על החלקה המערבית של המגרש בניין מגורים חדש. עוד קבעה הוועדה המקומית כי מאחר שגגו של אחד המבנים (המבנה הצפוני) הבנוי בשטח החלקה של המבקשים חורג אל תוך חלקתם של המשיבים, הרי שבמסגרת בניית הבניין החדש יהיה צורך להרוס גג זה, או לכל הפחות את חלקו.

החלטה |24/03/2021 |בית המשפט העליון

עת"מ (מרכז) 32853-09-11- שרה ארנון ואח נגד הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון ואח

שמות השופטים: זהבה בוסתן

עניינה של העתירה שלפני בהפקעת חלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 21 בגוש 3924, הנמצאים בדרום העיר ראשון לציון, ושטחם הכולל הינו כ-12 דונם (להלן: "המקרקעין"). העותרות, שהן בעלות הזכויות הרשומות ב-3/4 מהמקרקעין, מבקשות כי יינתן צו הצהרתי לפיו הפקעת המקרקעין בטלה ואין לה עוד תוקף, מאחר שלדבריהן המשיבות זנחו את מטרת ההפקעה. לחילופין מבקשות העותרות כי בית המשפט יורה שהן זכאיות לפיצוי כספי בגין ההפקעה. א. הרקע התכנוני 1. תכנית מתאר רצ/32/5/1 פורסמה למתן תוקף ביום 3.5.1985 והיא חלה על חלק מהמקרקעין (כ-8 דונם), כמו גם על חלקות 19, 20, 32 ו-33 בגוש 3924, (להלן: "תכנית 32"). מטרת התכנית, הכוללת כ-27 דונם הוא "שינוי ייעוד מאזור חקלאי לשטח לבניין ציבורי ודרך (לצורך הגדלת בי"ס אשכולות)". בתקנון התכנית נקבע כי "השטח יופקע ויועבר על שם עיריית ראשון לציון בהתאם לסעיף 188 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה", וביצועה יעשה "תוך 10 שנים מיום אישור התכנית". 2. בהמשך לכך, פורסמה ביום 25.4.1991 בילקוט הפרסומים הודעה לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות"), בה צוין כי המשיבה 1, הועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון (להלן: "הועדה המקומית"), מתכוונת לתפוס חזקה בשטח המופקע. ביום 1.7.1991 נשלחה לעותרות הודעה בה נמסר כי הועדה המקומית מתכוונת לתפוס חזקה בשטח המופקע. 3. בשנת 1995 פורסמה תכנית נוספת הנוגעת לעתירה זו. תכנית המתאר רצ/48/5/1 (להלן: "תכנית 48"), אשר פורסמה למתן תוקף ביום 12.11.1995 , ואף היא חלה על חלק המקרקעין (כ-1.5 דונם), כמו גם על חלק מחלקות 19 – 27, 31, 34, 78 ו-79 וכן על חלקות 32 ו-33 בגוש 3924.

פסק דין |07/08/2013 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז

ת"א (מרכז) 62452-06-22- עיריית ראשון לציון נגד ' הצלחת יחזקאל בע"מ

שמות השופטים: אורן שוורץ

נתבעים (מבקשים) 1. הצלחת יחזקאל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מתן בן חמו 2. אורי טוויג ואח' ע"י ב"כ עוה"ד ליאורה אפרתי 3. איריס אסא ואח' ע"י ב"כ עוה"ד הילה לביא-יתים פסק דין הרקע לבקשות והליכים קודמים 1. לפניי מספר בקשות לסילוק על הסף של התביעה. התובעת, עיריית ראשון לציון, היא אחת מבעלי הזכויות בחלקת מקור 1 בגוש 3946 (להלן-החלקה). גם הנתבעים הם בעלי זכויות בחלקה על גלגוליה השונים. ביום 7.9.1995 נחתם הסכם עקרונות (להלן-הסכם העקרונות) בין עיריית ראשון לציון לבין מספר חברות שונות שהיו באותה עת בעלות זכויות בחלקה. בהסכם העקרונות נקבעו המהלכים התכנוניים באשר להשבחת החלקה. בין היתר, נכללה הוראה לפיה בעלי הזכויות בחלקה לא יהיו זכאים לפיצויים לרבות לפיצויים מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן-חוק התכנון והבניה). ביום 9.7.1997 ניתן תוקף פסק דין להסכם העקרונות במסגרת הליך פירוק שיתוף בת"א (שלום רמלה) 2170/94 הצלחת יחזקאל בע"מ נ' עיריית ראשון לציון. 2. במרוצת השנים, התקיימו הליכים שונים בנוגע לקשר שבין הסכם העקרונות לבין חיוב בפיצויים ובהיטל ההשבחה. הליכים אלה התנהלו בין הנתבעים לבין הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון (להלן-הוועדה המקומית). להלן יוצגו חלק מההליכים אשר רלבנטיים לענייננו: א. ערר (ועדות ערר-תכנון ובנייה מרכז) 377/08 האוניברסיטה העברית י-ם נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון (נבו 30.6.2013 ), שם במסגרת הדיון בעררים 389/08, 397/08, 9035/08, 9036/08, 9037/08 טענה הוועדה המקומית כי הסכם העקרונות אינו מחייב את מוסדות התכנון. ב. עמ"נ (מינהליים מרכז) 55176-12-13 נגור ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים" (נבו 14.12.2017 ) (להלן-עניין נגור), שם נקבע בין היתר: "באשר להסכם העקרונות הוא נחתם עם עיריית ראשל"צ ולא עם הועדה המקומית, ועל כן אין בו כדי לחייב את הועדה המקומית".

פסק דין |24/11/2024 |מחוזי – מרכז

עמ"נ (מרכז) 24070-01-18- משה ירושלמי נגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון

שמות השופטים: אחיקם סטולר

טענה ב: שגתה ועדת הערר משגה מהותי היורד לשורשו של עניין בקובעה כי על המקרקעין רבצה "עננה תכנונית" עובר לאישורה של התכנית הפוגעת. לטענתם במהלך השנים, בטרם רכשו את המקרקעין בשני שלבים, טרחו ובדקו את המצב התכנוני וקיבלו מאגף מינהל ההנדסה של עיריית ראשון לציון דפי מידע המתייחסים לזכויות במקרקעין, ולייעוד חלק ניכר מהמקרקעין למגורים ב'. בהתאם לכך רכשו את המקרקעין. על פי דפי המידע, לא ריחפה מעל המקרקעין כל "עננה תכנונית", כי אם ודאות תכנונית מלאה שגדלה עם השנים, עת הוגדלו זכויות הבניה במקרקעין. 14. טענה ג: שגה השמאי המייעץ משגה חמור ומהותי בקביעת מקדם 0.3 לשווי המקרקעין במצב הקודם. 15. טענה ד: שגה השמאי המייעץ בכך שלא התייחס כלל ועיקר לעסקת ההעברה ללא תמורה אשר בוצעה במקרקעין ובשווי שדווח ואושר על ידי רשות המיסים ביחס לאותה עיסקה. 16. טענה ה: שגה השמאי המייעץ כשכלל בשומתו את תכנית מח/1. הוא טעה בכך שהתעלם מגבול התכנית כמתחייב מהלכת "ויטנר" עע"מ 2775/01 ויטנר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "שרונים" . החלקה שבנדון, רחוקה מהקו הכחול והתכנית אינה חלה עליה, בניגוד לקביעתו כי החלקה ממוקמת בגבולות קווי הבניין. 17. טענה ו: שגה השמאי המייעץ כשכלל בשומתו את תכנית רצ/מק/102/1. השמאי אישר בעמ' 28 לשומה, כי תכנית זו אינה חלה על החלקה שבנדון. לפיכך, אין להתייחס לייעודים המופיעים בתרשים הסביבה ו/או בכל תשריט אחר בתכנית זו. 6 18. הסעדים שנדרשו: לקבל את הערעור, לבטל את החלטת ועדת הערר ולהורות על קבלת תביעת המערערים לפיצויים בהיקף הפיצויים שנקבע בחוות דעת השמאים מטעמם, כפי שצורפה לתביעה.

פסק דין |30/05/2020 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז

ה"פ (מרכז) 37044-08-14- יחזקאל מזובר נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון

שמות השופטים: איריס רבינוביץ ברון

פסק דין |03/01/2017 |מחוזי – מרכז

ע"מ נגד (תל-אביב-יפו) 236/04- הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשלצ נגד אסתר בין ואח

שמות השופטים: מיכל רובינשטיין

צד א – עו"ד רועי בר בשם צד ב' – עו"ד גלמן אורלי פסק דין מבוא 1. שני ערעורים נגד החלטתה של ועדת הערר מחוז מרכז מיום 12.9.04 לדחות את העררים שהוגשו מטעם הצדדים כנגד השומה המכרעת, אשר חייבה את הועדה המקומית בתשלום פיצויים בגין ירידת ערך המקרקעין שבבעלות המשיבים וכן בתשלום פיצויי הקפאה על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). העובדות 2. המשיבים הינם הבעלים של המקרקעין הידועים כמגרשים 1154 ו- 1156 בגוש 3929 (להלן: החלקות). החלקות הן חלק ממתחם מקרקעין, בשטח של כ- 55 דונם הממוקם במזרח העיר ראשון לציון וגובל בבית הקברות העירוני. בהליכי הסדר הקרקעות נחלק המתחם לשתי חלקות רישום גדולות בלבד: חלקה 24 (34 דונם) וחלקה 95 (25 דונם). בשנות ה- 30 פוצלו החלקות המקוריות על ידי בעליהן לצורך מכירתן לחלקות קטנות של כחצי דונם כל אחת. במסגרת פרצלציה רצונית זו הפרישו החלקות המקוריות הפרשה מינימלית של כ- 15 לצורך יצירה תיאורטית של דרכי גישה לחלקות המתפצלות. במהלך השנים הוחלו על המתחם ההוראות התכנוניות הבאות: רצ/1/1 מיום 30.7.70 : תכנית מתאר לכל העיר ראשון לציון שצבעה את המתחם כולו בצהוב כאזור מגורים ג' וקבעה למגרש מינימלי של 500 מ"ר היקף בניה של 4 קומות מעל קומה מפולשת, 27.5 בקומה ובסה"כ 110 בניה בתוספת 25 מהשטח הבנוי למרפסות. רצ/1/1/ג מיום 10.8.78 : תכנית מתאר חלקית לראשון לציון הגדילה את זכויות הבניה באזורי מגורים ג', במגרשים ששטחם נטו 450-620 מ"ר ל- 34.4. בקומה ובסה"כ 137.5, צפיפות 16 יח"ד לדונם נטו.

פסק דין |22/07/2006 |מחוזי – תל אביב

ה"פ (מרכז) 50178-10-13- מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה בע"מ נגד ראש עיריית ראשון לציון-דב צור

שמות השופטים: יעקב שינמן

למשוך את המכתבים שנשלחו לבעלי הנכסים בתחום הפרויקט, בדבר אכיפת שיפוץ חזיתות הנכסים שבבעלותם, ולהימנע מלהעמיד הלוואות לתושבים לצורך ביצוע שיפוץ החזיתות. הצדדים לתובענה 6. המבקשת – מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה בע"מ – הינה חברה פרטית הרשומה כדין בישראל ועיסוקה העיקרי בתחום היזמות והבנייה למגורים (להלן: "מעוז דניאל" או "המבקשת"). המבקשת מעידה על עצמה (למשל, בסעיף 12 להמרצת הפתיחה), כי נטלה חלק בפרויקטים רבים ומגוונים של בנייה, פיתוח ויזמות בניין ברחבי הארץ, בעיקר באזור המרכז, הכוללים פרויקטים של פינוי בינוי. 7. המשיב 1 – דב צור – מכהן כראש עיריית ראשון לציון והן כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון (להלן: "המשיב 1" או "מר צור"). דב צור נבחר לראשות העיר ביום 11.11.2008 ובפועל החל את כהונתו ביום 10.12.2008 . לפניו, כיהן בתפקיד ראש העיריה מר מאיר ניצן (להלן: "מר ניצן"). 8. המשיבה 2 – העיריה – היא רשות מקומית כמשמעותה בפקודת העיריות . 9. המשיבה 3 – הועדה המקומית – היא מוסד תכנוני כמשמעותו בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") החולש על המרחב התכנוני של העיר ראשון לציון. הרקע לתובענה 10. ביום 19.11.2000 הכריזה הממשלה על מתחם לפינוי – בינוי את המקרקעין, הכלול חלקות: 195 – 197, 200 – 206, 208, 415, 435 – 443 וחלקי חלקות: 209, 210, 2, 21 בגוש 3295 (להלן: "המקרקעין" או "המתחם") והמוכר בשם מתחם "החייל האלמוני". המתחם ממוקם בשער הכניסה הדרומי לעיר, בגבולות גזרת הרחובות הרצל-ז'בוטינסקי-עולי הגרדום בעיר. בהתאם להסכם מיום 23.7.2008 (סומן נ/1) הוקנו למבקשת זכויות הבעלות בחלקה אחת- חלקה 200, באותו מתחם.

פסק דין |27/02/2017 |מחוזי – מרכז

בש"א (ראשון לציון) 881-04- מדינת ישראל-מנהל מחלקת עבודות ציבוריות נגד אלדן אביגדור ואח

שמות השופטים: איתן אורנשטיין

1. פתח דבר המשיבים הגישו את התביעה נשוא הבקשה שבפני שעניינה הינו סילוק ידה של המבקשת (להלן "מע"צ") מהמקרקעין שבבעלות המשיבים הנמצאים בראשון לציון (להלן "המקרקעין") ושנתפסו על ידי הראשונה לטענתם שלא כדין מאחר ומע"צ בדעה שאין לבית משפט השלום סמכות לדון בתובענה הגישה את הבקשה שבפני. 2. תמצית העובדות הרלוונטיות 2.1 מע"צ החלה לפעול בשנת 1992 לתפיסת חזקה במקרקעין לצורך הרחבת דרך 42. עקב התנגדות המשיבים לפעולותיה, פנתה מע"צ לבית משפט השלום ברחובות (להלן "התובענה") למתן פסק דין שיאשר חוקיות תפיסת המקרקעין. סופו של דבר, נחתם ביום 2.7.95 הסכם בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן "ההסכם"); מהסכם עולה כי עיריית ראשון לציון הסכימה לפעול צורך הקניית זכויות בנייה למשיבים בשטח שייוותר לאחר ההפקעה, ואילו המשיבים הסכימו להקנות למדינת ישראל חזקה מיידית בחלק מהמקרקעין. ההסכם גם קובע שלמשיבים יוקנו זכויות בנייה בשטח שייוותר לאחר ההפקעה, כן נקבעו הצפיפות המקסימלית לבנייה ומספר חדרים ממוצע ליחידת דיור. מע"צ התחייבה לסייע ככל שתוכל לקידום מהיר וסופי בוועדת התכנון של תוכניות שינוי ייעוד למגורים ובנייה שתוכננה על פי הדין ביחס לשטח המזרחי. 2.2 לאור ההסכם, התקשרו המשיבים עם אדריכל לשם הכנת תכנית מתאר לשינוי ייעוד המקרקעין מחקלאות לבנייה (להלן "התכנית"). לאחר הפקדת התוכנית על פי החלטת הועדה המחוזית, נדרשו על ידה שינויים שלא אושרו ובשל כך אף הוגשה על ידי המשיבים עתירה מנהלית אשר טרם נדונה. 2.3 ביום 14.12.00 פורסמה בילקוט הפרסומים תכנית שמטרתה, בין היתר, ליעד שטח להקמת דרכים, מחלפים, מסילות ברזל, גשרים ועוד (להלן "תמ"מ 6/3א").

החלטה |09/11/2004 |שלום – ראשון לציון

חקיקה רלוונטית

חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011

סעיף: 2. הגדרות ופרשנות

-כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959; "מבנה ציבור"-מבנה לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלט ומחסה ציבורי, תחנת משטרה ותחנה לכיבוי אש, וכן מבנה של המדינה, רשות שהוקמה על פי חוק, רשות מקומית או ועדה מקומית , המשמש כל אחת מאלה במילוי תפקידיה; "המועצה הארצית"-כמשמעותה בסעיף 2(א) לחוק התכנון; "מינהל התכנון"-מינהל התכנון במשרד הפנים; "מקרקעי ישראל"-כמשמעותם בחוק–יסוד: מקרקעי ישראל, למעט קרקע עירונית המוחכרת לדורות; לעניין זה, "חכירה לדורות"-לרבות התחייבות לחכירה לדורות שטרם נרשמה בפנקסי המקרקעין; "מתחם פינוי ובינוי"-מתחם פינוי ובינוי כמשמעותו בסעיף 33א לחוק התכנון מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי כהגדרתו בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין, או מתחם שהוועדה כהגדרתה בסעיף 49כח לחוק מיסוי מקרקעין נתנה לגביו החלטה מקדמית לפי הסעיף האמור ולפיה בהתקיים התנאים לפי אותו סעיף בכוונתה להמליץ לממשלה להכריז עליו כעל מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי; "מתכנן המחוז"-כמשמעותו בסעיף 8(א) לחוק התכנון; "עבודות תשתית"-עבודות לפיתוח הקרקע לצורך התאמתה לבנייה למגורים, לרבות יישור פני הקרקע, סימון וסלילה של כבישים ומדרכות, הנחת צ נרת וקווי מים, ביוב, ניקוז, חשמל ותקשורת, וכל עבודה נוספת הדרושה כדי שיהיה ניתן להתחיל בפיתוח מגרשי המגורים ובהקמת בנייני המגורים; "קרקע עירונית"-כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960; "קרקע שעיקרה מקרקעי ישראל"-קרקע אשר 80% או יותר ממנה הם מקרקעי ישראל; "ריבית שקלית"-כהגדרתה בחוק

פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943

סעיף: 2. פירוש

2. (1) בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן אם לא יחייב ענין הכתוב פירוש אחר:-"יועץ משפטי לממשלה"-לרבות נציגו של היועץ המשפטי לממשלה; "בית המשפט" פירושו בית המשפט המחוזי שבתחומי-שיפוטו נמצאת הקרקע הנדונה; "קרקע" כוללת קרקע מכל סוג או מכל צורת-חזקה, וכל בנין, עץ או דבר אחר המח וברים לקרקע וכל חלק מן הים, או משפת הים, או מנהר, וכל זכות, טובת-הנאה או זכות-שימוש בקרקע או במים או עליהם; "דרך", "מיתקני תשתית", "מיתקני תקשורת", "תשתיות לאומיות"-כהגדרתם לפי חוק התכנון והבניה; "הוועדה המייעצת"-הוועדה כמשמעותה בסעיף 2א; "הפרשי הצמדה" ו "ריבית צמודה"-כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "התחלת ביצוע של מטרת הרכישה"-ביצוע פעולות של ממש בקרקע בשקידה ראויה לשם מימוש מטרת הרכישה בה, ואולם הליכי תכנון, תפיסת חזקה או ביצוע פעולות נלוות להם לא ייחשבו ביצוע כאמור; "ועדת ההשגות"-הוועדה להשגות על שומות מקרקעין במשרד המשפטים; "ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה", "שמאי מכריע"-כמשמעותם בחוק התכנון והבניה; "חוק התכנון והבניה"-חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; "חוק פסיקת ריבית והצמדה"-חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "מדד"-מדד המחירים לצר כן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "מטרת הרכישה"-הצורך הציבורי שלשמו שר האוצר רוכש את הקרקע, כפי שפורט בהודעה לפי סעיף 5; "מקרקעי ישראל"-כמשמעותם בחוק–יסוד: מקרקעי ישראל; "פרויקט בטיחותי"-פרויקט שאישר שר התחבורה והבטיחות בדרכים ומטרתו היא שיפור תוואי דרך או תנאיה לשם ביטחון או בטיחות

צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958

סעיף: פטורים

ון והבניה, התשכ"ה-1965; (ז) המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה האזורית או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה האזורית; (ח) המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין; (ט) המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים; (י) המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין; (יא) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, או שהם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו; (יב) המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה האזורית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה האזורית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה; (יג) המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה האזורית לפי בקשתה ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה אינה פחותה מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; (יד) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה האזורית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות; (טו) המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה האזורית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי-מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז , שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה; (24) הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון; (24א) הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון; (25) הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (26) רכישת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל; (27) (בוטלה); (28) הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (29) (א) מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קוד מת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו – "בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א)

חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016

סעיף: 2. הגדרות

2. בחוק זה – "הוועדה המייעצת" – (נמחקה); "ועדה מקומית לתכנון ולבנייה" – כמשמעותה בסעיף 17 לחוק התכנון והבנייה; "חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963; "חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)" – חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008; "חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)" – חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006; "חוק רשות מקרקעי ישראל" – חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960; "חוק שירות המדינה (מינויים)" – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-19595; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; "יחידה" – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים או לעסק; "מוסד תכנון" ו "תכנית" – כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה; "מועצת מקרקעי ישראל" – המועצה כהגדרתה בחוק רשות מקרקעי ישראל; "מיזם בינוי-פינוי-בינוי" – מיזם שבמסגרתו בעלי דירות מקבלים זכויות בדירה בבניין אחר בתמורה להעברת זכויותיהם בדירתם ופינויה עם המעבר לדירה בבניין האחר; "מיזם להתחדשות עירונית" – בינוי במסגרת תכנית החיזוק, מיזם במתחם פינוי ובינוי, מיזם בינוי-פינוי-בינוי או מיזם אחר שתאשר הממשלה לעניין זה; "מינהלת עירונית" – יחידה ארגונית הפועלת בתחום רשות מקומית או בתאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א לפקודת העיריות, שמטרתה קידום התחדשות עירונית בתחום הרשות המקומית, ובלבד שפעילותה בתחום ההתחדשות העירונית תתנהל כמשק כספים סגור שאינו למטרות רווח; "הממונה" – מי שמונה להיות ממונה לעניין פניות דיירים לפי סעיף 7; "מנהל הרשות" – מי שמונה להיות מנהל הרשות לפי הוראות סעיף 5; "מתחם פינוי ובינוי" – שטח שמנהל הרשות הכריז עליו כמתחם לפינוי לשם בינוי או לעיבוי בנייה לפי סעיף 14; "מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי" – (נמחקה); "צו הכרזה" – (נמחקה); "צו הכרזה במסלול מיסוי" – (נמחקה); "הקרן להתחדשות עירונית" – (נמחקה); "רשות מקרקעי ישראל" – כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל; "הרשות" או "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" – כמשמעותה בסעיף 3; "תכנית החיזוק" – כהגדרתה בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה); "תכנית לפינוי ובינוי" – תכנית לפינוי לשם בינוי או לעיבוי בנייה; "השר" – שר הבינוי והשיכון.

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

החלטה בדבר שיעור חלקו של מינהל מקרקעי ישראל בעליית ערך הקרקע בעת העברת זכות חכירה (534) לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960

סעיף: 15. ,16. ,17. ,18. ,19. ,20. ,21. ,22. ,23. ,24. ,25. ,26. ,27. ,28. ,29. [תיקונים] 2

(א) המועצה תקים ועדת ערר. (ב) ועדת הערר תהא של ארבעה חברים שהמועצה תמנה ואשר אחד מהם לפחות יהא חבר בועדה האמורה בסעיף 26; המועצה תמנה את יושב ראש הועדה מבין חבריה. (ג) ועדת הערר תדון ותפסוק – (1) בעררים על דחיית בקשות לפטור או להנחה לפי סעיף 17; בבואה להחליט בעררים אלה תפעל הועדה למיצוי מלא ונכון של החלטות המועצה בדבר פטור והנחות לפי התוספות השניה או השלישית, לפי הענין. (2) בעררים אחרים של חוכרים, המתעוררים בביצוע החלטות אלה, אם הובאו עררים כאמור בפני הועדה בידי מנהל המינהל. 19. לא צויין בחוזה החכירה ערך הקרקע בעת רכישת זכות החכירה, יקבע השמאי את הערך לפי המחיר שהיה משלם קונה מרצון למוכר מרצון בעד הקרקע בעת רכישת זכות החכירה. 20. אם לא נקבע אחרת בחוזה החכירה, ישום השמאי את ערך הקרקע מתוך הנחה כי היא פנויה ובמצב מבחינת רמת פיתוחה, כפי שהיתה בעת שרכש החוכר את זכות החכירה מאת המינהל. 21. בקרקע שעליה בנויה יותר מיחידת דיור אחת, ייעשה ייחוס חלקי הקרקע לכל יחידה ויחידה בהתאם לחלוקת הרכוש המשותף בבית הרשום כבית משותף לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, או בהתאם לסך כל השטח המוחכר לחוכר בלבד, לפי הגדול מביניהם. 22. (א) דמי ההסכמה להעברת זכות החכירה, בדירה הבנויה בשיכון ציבורי רווי ייקבעו על פי הטבלאות שהכין המינהל ושאושרו בועדת המשנה לקרקע עירונית של המועצה. (ב) הטבלאות ייערכו בהתחשב במיקומה של הקרקע, בשטחה של הדירה, בשיעור דמי החכירה הראשוניים ששולמו ובשנת רכישת זכות החכירה בידי החוכר. (ג) המינהל יעדכן את הטבלאות אחת לששה חדשים, אולם אם ראה צורך בכך, רשאי הוא, באישור ועדת המשנה לקרקע עירונית של המועצה, להקדים את מועד העדכון.

צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)

סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה

(12) בקרית אונו בגין תכנית תמ"מ 28, גוש 6496, חלקות 278, 279, עד יום 2.10.201412 ובחלקה 280, עד יום 26.5.201713 במתחם ישעיהו. (13) בפתח תקווה בגין תכנית פת/3/383 בתחום גוש 6388, חלקות 352-354, 356-358, 361, 363, 364, 366, 368, 371-378, 384, 388, במתחם שכונת עקיבא, עד יום 19.11.20129 . (14) בפתח תקווה בגין תכנית פת/71/1268 בתחום גוש 6361, חלקות 135-143, 146, במתחם בר–כוכבא, עד יום 16.6.201410 . (15) בחיפה בגין תכנית חפ/2188 בתחום גוש 10751, חלקות 13/19 ו–51 במתחם המלך אמציה, עד יום 11.11.201311 . (16) ביהוד-נווה מונוסון בגין תכנית יד/6177 בתחום גוש 6692, חלקות 28, 31/33, 39, 49/53, 58, במתחם העצמאות, עד יום 11.11.2013 12 . (17) בקרית ביאליק בגין תכנית ק/346ה בתחום גוש 10431, חלקות 5-8, 10/25, 33/46, 55, 56, במתחם העצמאות, עד יום 11.11.201314 . (18) ביהוד-נווה מונוסון בגין תכנית יד/6185 בתחום גוש 6502, חלקות 261-271, במתחם התמר, עד יום 4.1.201915 . (19) בחיפה בגין תכנית חפ/2187 בתחום גוש 1194, חלקות 50, 238, 253, 255, 258, 262, 263, 280 וגוש 1196 חלקות 5-16, 48, 66, 6716 . (20) בחיפה בגין תכנית חפ/2280 בתחום גוש 10906, חלקה 203, במתחם יציאת אירופה, עד יום 18.12.201217 . (21) בעתלית בגין תכנית חכ/705 בתחום גוש 10562, חלקות 142, 143, 146, 147, 150-153, 179, במתחם לב עתלית, עד יום 29.11.201718 .

צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)

סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה

תקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד), התשמ"ג-1982

סעיף: 3. צו הפסקה שיפוטי על פי המבקש בלבד

3. (א) צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק יכול שיינתן על פי המבקש בלבד אם הבקשה נתמכת בתצהיר של אחד מאלה: (1) מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס אחר שמהנדס הוועדה הסמיכו לכך; (2) עובד הוועדה המקומית או עובד הרשות המקומית שבתחומה בוצעה העבירה, שמהנדס הוועדה הסמיכו לכך; (3) מתכנן המחוז; (4) עובד המדינה או מהנדס שמתכנן המחוז הסמיכו לכך. (ב) בתצהיר יפורט: – (1) שהמצהיר ביקר במקום שעליו מבוקש מתן הצו; (2) העובדות שנתגלו בשעת הביקור שיש בהן לכאורה עבירה לפי סעיף 204 לחוק, בציון העבירה האמורה; (3) שיש למצהיר יסוד סביר להניח שמבוצעת במקום עבודה או שמשתמשים במקרקעין בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204 לחוק וכי מתן מיידי של צו הפסקה שיפוטי דרוש לשם מניעת המשך ביצוע עבירה כאמור.

חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998

סעיף: 8. סייג לתחולה

8. (א) (1) הוראות חוק זה לא יחולו על זכאי שהגיע לגיל פרישת חובה ואין לו ילד, וכן אין לו בן זוג או שבן זוגו הגיע לגיל פרישת חובה. (2) זכאי כאמור בפסקה (1), וכן בן זוגו המתגורר עמו, יהיו רשאים להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית. לענין זה, "גיל פרישת חובה" – כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 . (ב) (1) הוראות חוק זה לא יחולו על דירה ציבורית שחברה לדיור ציבורי מעוניינת להרוס כדי לאפשר בניה מחדש על אותם מקרקעין, ובלבד שהחברה הגישה תכנית או בקשה להיתר בניה למוסד תכנון בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה), תוך שנה מהמועד שבו הגיש לה הזכאי בקשה לרכוש את הדירה הציבורית, ושלתקופת הבניה, שלא תעלה על שלוש שנים מהמועד האמור, הבטיחה לזכאי סידור חלופי סביר באותו אזור. (2) על אף האמור בפסקה (1), מי שהיה זכאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה התגורר לפי הוראות חוק זה, במועד חתימת עסקת פינוי ובינוי לגבי מתחם פינוי ובינוי או במועד שבו ניתן היתר בנייה לביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש בהתאם לתכנית החיזוק או במועד השלמת הבנייה על אותם מקרקעין, יהיה זכאי לרכוש, מעת השלמת הבנייה, אחת מהדירות החדשות שנבנו על אותם מקרקעין שערכה וגודלה לא יפחתו מערך ומגודל הדירה הציבורית שבה התגורר, ומחיר הדירה החדשה, לצורך רכישתה, יהיה המחיר שהיה משלם השוכר בדירה הציבורית אילו היה רוכש אותה; לעניין זה – "מתחם פינוי ובינוי" ו"תכנית החיזוק" – כהגדרתם בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016; "היתר בניה" – כהגדרתו בסעיף 18 לחוק האמור.

פקודת העיריות [נוסח חדש]

סעיף: 198א. פטור ממכרז לעבודות פיתוח

198א. (א) בסעיף זה-“הסכם פיתוח"-הסכם לביצוע עבודות פיתוח; “הוועדה המקצועית"-ועדה שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי-מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה, מהנדס העירייה והיועץ המשפטי לעירייה; “חוק התכנון והבנייה"-חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; “יזם "-מי שמחזיק לבדו בזכויות לגבי מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, המאפשרות לו לבצע בהם את עבודות הפיתוח, או מי שמחזיקים בזכויות כאמור לגבי מגרשים, שסך שטחם הוא מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, שהתקשרו ביניהם בהסכם בכתב לעניין כריתת הסכם פיתוח אחד עם העירייה; לעניין זה, "מחזיק בזכויות", לגבי שטח מגרש ים-אחד מאלה: (1) בעל הקרקע, החוכר לדורות בה או מי שזכאי להירשם כבעלים או חוכר לדורות כאמור; (2) מי שהתקשר עם אדם כאמור בפסקה (1) בהסכם שמטרתו פיתוח הקרקע ובניית מבנים בה, והוא זכאי מכוח ההסכם להפיק הכנסה מהקרקע או ליהנות מפירותיה של הקרקע כבעלים; "יחידת דיור"-כהגדרתה בסעיף 158ו2(א) לחוק התכנון והבנייה; "עבודות פיתוח"-עבודות לפיתוח תשתיות, פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים או הקמת מבנים לצורכי ציבור בעבור העירייה אף אם הם מחוץ לשטח תכנית לפיתוח; "תכנית לפיתוח"-תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה הכוללת הוראות של תכנית מפורטת לבניית 100 יחידות דיור חדשות לפחות או 5,000 מ"ר חדשים לפחות למסחר או לתעסוקה; "תשתיות"-כבישים, מדרכות, גשרים, מנהרות, מערכות ניקוז, תיעול, תקשורת, תאורה, רמזורים וכן מערכות בקרה לתשתיות וכל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלת התשתיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, ואשר הקמתם הוא מתפקידי העירייה, ולעניין עירייה המספקת שירותי מים