כל הזכויות שמורות ©
אחריות מקצועית של עורכי דין בתחום הנזיקין מהווה נדבך מרכזי במערכת המשפט הישראלית. כאשר עורך דין מקבל על עצמו לייצג לקוח בתיק נזיקין, הוא נדרש לעמוד בסטנדרטים גבוהים של מקצועיות, מיומנות וזהירות.
עורך דין המתמחה בתחום הנזיקין נדרש לאזן בין מספר חובות מקצועיות. בתיק בדמ (תל אביב) 41/07 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' עורך דין פלוני נקבע כי: "אין בחובת הנאמנות שחב עורך הדין ללקוחו כדי להתיר לעורך דין להתנהג באופן בלתי הולם בעמידתו מול בית המשפט".
היחסים בין עורך דין ללקוח מבוססים על חוזה, בכתב או בעל פה, המחייב רמה מקצועית גבוהה. בפסק דין תא (נצרת) 4791/05 חי סרוסי נ' מנהל עזבון המנוח גלאור אליהו ז"ל נקבע כי תנאי מכללא בחוזה זה הוא שלעורך הדין יש "המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין".
עורכי דין בתחום הנזיקין נדרשים לרמת זהירות גבוהה במיוחד. בפסק דין תא (חיפה) 66055-09-19 פלוני נ' אלביט מערכות בע"מ נקבע כי מצופה מעורך דין "להבטיח את זכויותיו של הקונה… באופן מיידי לאחר ההתקשרות… ולמנוע עסקאות סותרות".
אחד האתגרים המרכזיים בתביעות נגד עורכי דין הוא נטל ההוכחה. בפסיקה עדכנית בתיק תא (תל אביב) 37063-07-21 יגאל נגר נ' מדינת ישראל נקבע כי "על הטוען להתרשלות בייצוג משפטי הנטל להוכיח את התרשלותו של עורך הדין ולהראות כי אלמלא ההתרשלות התוצאה הייתה שונה".
חובת הסודיות והנאמנות מהווה אבן יסוד ביחסי עורך דין-לקוח. בתיק תא (כפר סבא) 18072-04-17 דורון כריסי נ' ארנון נגר התייחס בית המשפט לסוגיות המחאת זכויות בתביעות רשלנות מקצועית.
עורך דין מקצועי בתחום הנזיקין מקפיד על:
ניהול סיכונים אפקטיבי כולל:
כל עורך דין העוסק בתחום הנזיקין נדרש ל:
אחריותו המקצועית של עורך דין בתחום הנזיקין בישראל היא רחבה ומחייבת הקפדה על סטנדרטים גבוהים. האיזון בין החובות כלפי הלקוח, בית המשפט והמקצוע מחייב מיומנות מקצועית גבוהה ושמירה על עקרונות אתיים ומשפטיים מחמירים.
עורך דין המקפיד על עקרונות אלו לא רק ממלא את חובותיו המקצועיות, אלא גם מקדם את אמון הציבור במערכת המשפט ומבטיח ייצוג איכותי ללקוחותיו בתחום הנזיקין.
מומלץ להתעייץ עם משרד עורכי דין נזיקין בתל אביב מומחה בתחום.
ת"א (נצרת) 4791/05- ח"י סרוסי נגד מנהל עזבון המנוח גלאור אליהו זל- עורך דין נייגל מקלנן
שמות השופטים: שכיב סרחאן
בת"א (נצרת) 1175/05 מסיעי העמק מאיר לוי בע"מ נ' זיידנר וילי ,מיום 18.9.2007 , עמדתי בהרחבה על עקרונות היסוד שביחסים בין עורך דין ללקוח. לאור חשיבות הדברים, אחזור כאן על מה שכתבתי שם. על דרך העיקרון, ניתן לומר, כי בין עורך דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בעל פה), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט ויעזור לבית המשפט לעשות משפט צדק. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד (4), 446, 462 (1991); י. שנהב ו-ר. לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב, 177 (תשל"ח-ל"ט); סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין"); סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה"); (hett v. pun pong, 18 s. c. r, 290,292 (1890); r. m manoney "lawyers – negligence – standard of care" 63 can. bar. rev. 221 (1985)) 80. רשלנות מקצועית ובכלל זה רשלנותו של עורך דין בתפקידו, עלולה להקים חבות משפטית כלפי הלקוח, הן בדין החוזים (הפרת חוזה) והן בדין הנזיקין (עוולת הרשלנות). (ע"א 37/86 לוי, דלעיל, בעמ' 462). דין זהה קיים באנגליה: 26 (hedley byrne co. ltd.
פסק דין |
24/08/2014 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 34
ת"ק (חיפה) 21603-08-16- וואל סלאמה נגד לודמילה וישנבסקי
שמות השופטים: שלמה בנגו
בהתאם, עליו ליתן מענה חוזי, אשר יבטיח את זכויותיו של מרשו, ויתייחס לתרחישים האפשריים, הן מבחינה פיסקאלית והן מבחינת יחסי הזכויות שבין הצדדים, עקב עסקת המכר, על מנת שלא להעמיד את מרשו בסיכון. לצורך כך, עליו לתכנן מנגנון חוזי אשר ייתן מענה הולם לתרחישים אלה, וכן ליישם מנגנוני הגנה, בכלים שונים, בכדי שהלקוח לא יהיה בסיכון. כך לדוגמה, מצופה מעוה"ד אשר עושה עסקת מקרקעין, להבטיח את זכויותיו של הקונה ברישום הערת אזהרה, באופן מיידי לאחר ההתקשרות בעסקת המכר, ולעיתים אף ברישום משכון של זכויות המוכר, על מנת להבטיח את זכויותיו של הקונה ולמנוע עסקאות סותרות (וראו בהרחבה לאחריותו המקצועית של עורך הדין במאמרם של י. שנהב, ר. לוויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח חבות", הפרקליט לב, 177-178; א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא, 479, 491). 6 הנה כי כן, הוראות הדין המהותי, לאמור, דיני הנאמנות, החוזים והנזיקין, המשמשים יחד, בערבוביה, עם הוראות חוק לשכת עורכי הדין וכלליו, מהווים מקור נורמטיבי איתן, להיקף השתרעותה של אחריותו המקצועית, של עורך הדין ללקוחו. עם זאת, בצד אחריותו המקצועית הרחבה של עורך הדין ללקוחו, מציב הדין המהותי, סייגים שונים לתחולת האחריות או היקף פרישתה, בהתאם לסייגים הקיימים בדין המהותי (סעיף 28 לחוק החוזים (חלק כללי); בטלות החוזה (סעיף 29 לחוק החוזים); פטור שומר בשכר מקום שהנכס שבנאמנות ניזוק שלא ברשלנות עורך הדין (סעיף 2 (ב) לחוק השומרים; אשם תורם (סעיף 65 לפקודת הנזיקין).
פסק דין |
15/03/2017 |
תביעות קטנות – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 9
ת"א (כפר סבא) 18072-04-17- דורון כריסי נגד ארנון נגר
שמות השופטים: שרון דניאלי
על כן, גם אם נשמעים קולות ברורים בפסיקת בית המשפט העליון בדבר הצורך לבחון מחדש את ההצדקה הגלומה בסעיף 22 לפקודת הנזיקין, ואף אם הסעיף פורש בהרחבה בנסיבות מסויימות, כמפורט לעיל, הרי שבהתאם לדין המצוי, ודווקא משום שמדובר בתביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין, בה ישנה חשיבות רבה לבחינת היחסים והמצגים שבין עורך דין ללקוחותיו שניזוקו, על פי הנטען, אין מקום לקבל את המחאת הזכות בנזיקין במקרה זה. בנסיבות אלו, לא מצאתי להכריע בשאלה האם כתבי המחאת הזכות "קבילים" או שיש מקום לדון במשקלם, מאחר שלא נחתמו לפני עורך דין. כן יש מקום לדון בשאלת המשמעות של אי התייצבותם של השותפים להעיד בהליך, אך שאלה זו תידון בפרק נפרד. 28. לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת הנתבעים לפיה שותפיו של התובע אינם זכאים להמחות לתובע זכות תביעה בנזיקין נגד הנתבעים או מי מהם, ועל כן, יש לדון בתביעתו של התובע אך מכוח זכות התביעה האישית שלו, על פי חלקו היחסי בעיסקת המכר, קרי 25 בלבד. טענות התובע לרשלנות מקצועית של הנתבע 1 – האם הוכחה עוולת הרשלנות 29. אדון בפרק זה בטענתו העיקרית של התובע כלפי הנתבע 1 והיא כי במתן הייעוץ לתובע לחתום על "נ/3", הפר הנתבע 1 את חובת הזהירות המוטלת על עורך דין מיומן במקרקעין כלפי לקוחו, וגרם לו את הנזקים הנטענים בכתב התביעה. אפרט את ראיות הצדיים בהקשר זה, ואדון ואכריע בטענות בהתאם להוראות הדין. אך בטרם אעשה כן, אעיר הערה מקדימה. הגשת התביעה של התובע נגד הנתבע 1 לאחר שהעיד מטעמו – "הערת אזהרה" מקדימה 30. הנתבע 2 מצביע בסיכומיו על פגם המצדיק את דחיית התביעה, הקשור לכך שהתובע מבקש להיבנות מפסק דין של בית משפט השלום שקבע קביעות שונות אודות הנתבע 1, אף שזה בא להעיד מטעמו.
פסק דין |
26/07/2023 |
שלום – כפר סבא
מאזכרים – 0 |
עמודים – 28
ת"א (תל אביב) 37063-07-21- יגאל נגר נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: אביים ברקאי
על כך בפסקה הבאה. (ב) הצורך בניהול ההליך האזרחי כאן כהליך פלילי מתחילתו ועד תומו, ולאחר מכן לפנות לשאלת הפיצוי, הזכות לו ואומדנו -אין די בהתרשלות בפעולות החקירה, על מנת שזו תקים עוולה של רשלנות. על מנת לקבוע קיומה של עוולת הרשלנות, יהיה צורך לדון ולהוכיח שניתן היה להגיע לתוצרי חקירה אחרים וכן להוכיח שתוצרי החקירה החדשים – היו מביאים להרשעת הנאשם בעבירה של "רצח בכוונה תחילה". -הטענות כלפי הנתבעת באשר לאופן ניהול הליכי החקירה, הן טענות שבמהותן מתייחסות ל"התרשלות מקצועית". כפי שציינתי לעיל, אין להסתפק בטענת ההתרשלות, אלא יש לנהל הליך מתחילתו ולקבוע שלולא אותה התרשלות, הרי תוצאת ההליך היתה שונה. לענין זה ניתן ללמוד בהיקש מפסיקת בתי המשפט ביחס להתרשלות מקצועית של בעלי מקצוע אחרים, למשל עורכי דין. לענין זה ר' ע"א 7633/12, קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב לוי, ערן , מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ (מיום 16/9/14, הש' ס' ג'ובראן, י' עמית ונ' סולברג) שם נקבע כך – "על הטוען להתרשלות בייצוג משפטי הנטל להוכיח את התרשלותו של עורך הדין ולהראות כי אלמלא ההתרשלות התוצאה הייתה שונה, ומדובר בנטל כבד מבחינה ראייתית"; עוד ר' ע"א 989/03,א' חטר-ישי, משרד עורכי-דין נ' חיננזון (מיום 26/1/2005, הנ' א' ברק והש' א'א' לוי ומ' נאור) וכן למשל ע"א (תל אביב יפו) 41825-12-11, עו"ד ישראל ויסבלט נ' יוסף שיינברג (מיום 5/3/13, הש' י. שנלר, ק' ורדי ור' לבהר שרון). (ג) שמיעת ראיות וקביעה לפיה היה מקום להרשיע את הנאשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה – כל זאת בהרכב של מותב אחד בבית משפט שלום (ולא מותב תלתא בבית המשפט המחוזי) -ושוב אדגיש, כפי שכבר צוין לעיל – קבלת התביעה משמעה קביעה ראשונית לפיה היה מקום להרשיע את הנאשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה.
פסק דין |
15/03/2024 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 15
בדמ (תל אביב) 41/07- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: ברק טל,עודד ישראלי,חבד,ירון גרופמן,חבד
\היא הנתבעת בתביעה, מאחר ולא הצליחו ליצור קשר עם הנאשם. 512643712 נביא דבריו כלשונם: "אחרי יומיים אני מקבל טלפון מאיזה עו"ד שמייצג את חברת . . . . . . . . . . . והוא אומר לי: 'אדון ש. ד. , עורך הדין לא מסר לך משהו?' אמרתי לו: 'לא, על מה מדובר?' הוא אומר לי: 'אנחנו מחפשים אותך בקשר לתביעה שלך'. אני מרים לו טלפון, אני אומר לו: 'פלוני, מה קורה?'-'אני אוציא מהם שניים-שלושה מיליון דולר'. אמרתי לו: 'תשמע, לא מעניין אותי' אני רוצה לראות מה קורה עם התביעה הזו'. אז כבר נעלמו התיקים של הלקוחות, לקח מהם את הכספים, אח"כ היו בעיות עם העובדים הזרים. . . " (עמ' 7, שורה 20; עמ' 8, שורה 3) "צלצלו מחברת . . . . . . . . . . . . . . . חיפשו אותי. אמרתי: 'שמע, אתם רוצים אני אבוא אליכם-אני אבוא אליכם'. הוא אומר: 'לא, אנחנו מנסים לחפש את עורך הדין שלך'. ואני משאיר לו טלפונים. . . ואז אני אומר לו: 'פלוני, אני בסוף אפסיד את הכל, גם זה וגם זה, אז תחליט.-'אני מטפל בכל, אין לך מה לדאוג, שב בשקט', אלה המילים. " (עמ' 15, שורה 23; עמ' 16, שורה 6) המסמך היחיד שהוגש לנו כראיה בקשר לתביעת הנזיקין הוא כתב התביעה, אשר סומן ת/5. מדובר בתביעה לנזקי גוף בסכום שאינו ניתן להערכה, אשר הוגשה על ידי הנאשם בשם המתלונן לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו ביום 23.6.2005 . בעדותו אישר המתלונן מספר פעמים כי התביעה עדיין תלויה ועומדת. למשל: "עו"ד טל ברק:ומה קורה עם זה כיום? מר ש. ד. :התביעה היום עברה לעו"ד אחר לגמרי, עו"ד ר’.
הכרעת דין |
24/09/2007 |
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
ת"א (נצרת) 52659-12-17- ודים סמולקין נגד עורך דין מיכאל קפלן
שמות השופטים: הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד
עורך דין חייב להשתמש במיומנות מקצועית סבירה כדי לשמור על זכויות לקוחותיו. במסגרת זו עליו להכין ללקוחותיו חוזה אשר יבטיח את זכויותיהם על הצד המועיל ביותר. כך למשל, עליו לדאוג כי תופיע בחוזה הוראה המבטיחה את לקוחו הקונה כנגד התחייבות המוכרים לבצע תשלומים שונים, שיהיו תנאי מוקדם לאפשרות העברת המכר לקונה. דבר זה ניתן להיעשות אם ע"י עיכוב כספים ששילמו הקונים על חשבון המחיר ואם בדרך אחרת (ע"א 554/84 מזור נ' אריאלי, פד"ע מה(1) 374). כמו כן, עורך דין אשר נשכרים שירותיו לטפל בעסקת מקרקעין איננו יכול לשים יהבו על הלקוח שיבצע את הטיפול הנכון בעסקה (כולו או חלקו) במקומו, אלא עליו לדאוג בעצמו (או ע"י מי מטעמו) לכל הטיפול, מתחילתו ועד סופו. שכן, בכל עסקה שעורך-דין מטפל בה ומקבל שכר, הוא זה שנושא במלוא האחריות המקצועית לעריכת הבדיקות במועד. הלקוח זכאי לקבל את מלוא המידע מעורך הדין במועד, הרי לשם כך פנה לבעל מקצוע ולא הסתפק בידע העצמי שלו (בעניין זה ראו : ת"א 40530/99 דוד נ' אהרון ( 28.05.00 ); וכן ת"א 2701/04 עזבון המנוח בלצקי ולדימיר ז"ל נ' יאמפולסקי אלנה ( 2.3.10 )). 17. מן הכלל אל הפרט: המקרה בו עסקינן עוסק בנכס שאינו רשום במרשם המקרקעין, והזכויות בו רשומות בספרי מינהל מקרקעי ישראל והחברה המשכנת. חוזה החכירה מקנה זכות חוזית של התובעים כרוכשים כלפי המינהל, לקבל את זכות החכירה, כאשר תירשם הדירה במרשם המקרקעין וניתן יהא לרשום זכויות הרוכש בו, זכות אותה רכשו מהבעלים הקודמים של הדירה. יצוין כבר עתה, כי תהליך רישום זה אינו דומה לתהליך הרישום בטאבו.
פסק דין |
27/04/2021 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 2 |
עמודים – 33
ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו
שמות השופטים: אריה ביטון
כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין. עורך דין המייצג בבית משפט אינו מתחייב שהלקוח יזכה במשפט ואין הוא מתחייב לנקוט את הרמה הגבוהה ביותר האפשרית אלא שהתחייבותו היא באשר למאמצים ולפעולות שינקוט לצורך הוכחת המקרה שאותו הוא מייצג ולפעול ברמה סבירה כפי שעורך דין סביר היה נוהג. שלושה מקורות עיקריים משרטטים את גבולות המיומנות והזהירות המצופים מעורך הדין: ראשית, הדין הכללי והמיוחד, כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע מסוים כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו; שנית, כללים ונהגים שבקרב קהילת בעלי המקצוע שאליה משתייך עורך הדין; שלישית, הסכם ההתקשרות בין עורך הדין לבין הלקוח. נקודת הפתיחה לבחינת אחריותו של עורך הדין כלפי לקוחו היא הסכם ההתקשרות ביניהם. ההנחה היא, כי בכל הסכם התקשרות עם בעל מקצוע קיימת תניה מכללא שלפיה מתחייב האחרון לפעול במיומנות, בסבירות ובזהירות. תניית פטור מאחריות בנזיקין שעורך דין משלב בהסכם שהוא כורת עם לקוחו היא חסרת תוקף כיון שתנאי כזה נוגד את תקנת הציבור ומפר את חובת הנאמנות ללקוח ודינו להתבטל. המקור הנוסף לקביעת סטנדרט האחריות והמיומנות של עורך הדין הוא הדין הכללי והספציפי, כפי שהתפרש בפסיקת בתי המשפט. כך למשל כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין(אתיקה מקצועית), קובע כי: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". אמנם, אין הפרת כללי האתיקה מהווה רשלנות בהכרח של עורך הדין, אולם, יש בכללי האתיקה אינדיקציה לרמת ההתנהגות הצפויה מעורך דין סביר. כך למשל נקבע, כי חלק מחובותיו של עורך הדין ללקוחו הן עמידה בלוח זמנים ואזהרת הלקוח ביחס לתקופת התיישנות התביעה שבידו (ראו:ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, עורך דין, פ"ד כ(1) 468).
פסק דין |
17/06/2019 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 23
ת"ק (תל אביב) 51037-12-19- אלי חיים, נגד דור אברהמי ( עורך דין ),
שמות השופטים: משה תדמור ברנשטיין
סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, קובעים כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". התנהגות החורגת מכך עלולה להקים גם חיוב בנזיקין (וראו ע"א 4166/00 שטרית נ' ובר, פ"ד נה(4) 958 (2001); רע"א 2911/13 סעדיה נ' עזבון המנוח כרמי ז"ל, פסקה 5 לפסק-דינו של השופט הנדל (2013)). ככל שההסכם בין עורך-הדין ללקוחו נכרת על רקע מסר שגוי מן הראשון למשנהו, תיתכן גם טענת הטעיה בהתאם לסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (ראו ע"א 733/75 מייזליש נ' עיריית קריית שמונה, פ"ד ל(3) 57, 70 (1976)). קורה לא אחת, כי עורך-דין מתבקש על-ידי לקוחו להגיש תביעה אשר סיכויי הצלחתה אינם גבוהים. בתרחיש מסוג זה, אחריותו של עורך הדין תלויה במידה רבה בשאלה האם יידע את הלקוח כדבעי בדבר סיכויי התביעה. ברע"א 5884/14 פינקסו גלובל אינווסטמנטס בע"מ נ' דוק השקעות 1988 בע"מ, פסקה י"ד (2014) נזדמן לי לומר, כי "רק אם עורך דין מסביר ללקוחו את המצב לאשורו והלקוח עומד על עמדה שגויה, יתכן שייצא עורך הדין ידי חובתו אם נענה ללקוח". ייטיב איפוא עורך דין המייעץ ללקוחו לתעד כדבעי את אשר מסר לו לעניין סיכויי התביעה. בנידון דידן, קבעה הערכאה הדיונית כי המבקש חב למשיבים בגין חוסר התוחלת שבתביעתם. שאלה זו קשה לבדיקה, אך בנסיבות מתייתרת היא נוכח האמור בפסקה ח' מעלה. ועוד; הסכם שכר טרחה צריך שיהא כתוב (רע"א 4723/05 לוי נ' ברוש (2005)), אך גם שיהא ברור, ואזי נחסכות אי הבנות משני הצדדים, ותוצאותיהן" (ההדגשות בקו – הוספו).
פסק דין |
28/09/2020 |
תביעות קטנות – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 23
ת"א (נצרת) 1175/05- מסיעי העמק מאיר לוי בע"מ נגד זיידנר וילי ואח
שמות השופטים: שכיב סרחאן
המסגרת הנורמטיבית היחסים שבין עורך-דין ללקוח – עקרונות יסוד 66. על-דרך העקרון, ניתן לומר, כי בין עורך-דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בע"פ), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך-הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת-דין, בתמורה לשכר-טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך-הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת-הדין, וכי במילוי תפקידו, יפעל עורך-הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית-המשפט ויעזור לבית-המשפט לעשות משפט צדק. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4), 446, 462 (1991); י. שנהב ו-ר. לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב, 177 (תשל"ח-ל"ט); סעיף 54 לחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א – 1961 (ס"ח 347, התשכ"א – 178), סעיף 2 לכללי לשכת עורכי-הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986, (ק"ת 4965, התשמ"ו – 1973 (להלן: "כללי האתיקה"); (hett v. pun pong, 18 s. c. r, 290, 292 (1890); r. m manoney "lawyers – negligence – standard of care"63 can. bar. rev. 221 (1985)) 67. רשלנות מקצועית ובכלל זה רשלנותו של עורך-דין בתפקידו, עלולה להקים חבות משפטית כלפי הלקוח, הן בדין החוזים (הפרת חוזה) והן בדין הנזיקין (עוולת הרשלנות). (ע"א 37/86 לוי, דלעיל, בעמ' 462). דין זהה קיים באנגליה. (hedley byrne co. ltd. v. heller partners ltd.
פסק דין |
17/09/2007 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 1 |
עמודים – 16
ע"א (חיפה) 67750-03-18- דורון רותם נגד נורית פסטינגר-גנון
שמות השופטים: רון שפירא,[אבד],בטינה טאובר,ת נאות פרי
אולם מעורך-דין כאיש מקצוע שחובת נאמנות והתנהגות שביושר ובהדר הן מיסודותיו נדרש הרבה יותר. הבסיס לכך – לחובות המיוחדות החלות עליו – מצוי בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, הקובע לאמור: 'במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. ' . . . בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, המחייבים כל עורך-דין, יוחד פרק ב', שכותרתו: 'הוראות יסוד', לכלל אחד ויחיד, שהוא מוטו לנדרש ולנתבע מעורך-דין הזוכה לאמון לקוחו, (כלל 2) שזה לשונו: 'עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. ' בהתייחסנו לכך בפסיקתנו אמרנו: 'נאמנות זו היא רוח אפיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי' (עמ"מ 9/55 , בעמ' 1730. וראה גם על"ע 5/78 , בעמ' 587. ועוד – המושגים 'אמונה ומסירות' הם 'יסוד מוסד לחובת עורך הדין כלפי לקוחו' (על"ע 7/73 בעמ' 682-683). " 54. הפסיקה דנה בחשיבות רישום הערת אזהרה לטובת הקונה מיד בסמוך לאחר חתימת חוזה המכר, וקבעה כי חובה על עורכי הדין לרשום הערת אזהרה בסמוך ככל האפשר לחתימת הסכם המכר. לפי ההלכה והפרקטיקה הנוהגת, קיימת חובה על עורך דין המטפל בעסקת מכר הכוללת התחייבות לרישום הערת אזהרה לטובת הרוכשים בהסכם המכר, ולא כל שכן כאשר קיימת התחייבות של עורך דין לפעול לרישום זכויות הרוכשים, ברישום הערת אזהרה לטובת הרוכשים כחלק מרישום הזכויות, וזאת כחלק מחובת הנאמנות החלה עליו. וכך נאמר בעניין זה בע"א 4612/95 איתמר מתתיהו נ' שטיל יהודית, פ"ד נ"א (4) 769: "בשל חשיבותה של הערת האזהרה, פרקטיקה מקובלת היא, שבסמוך לאחר החתימה על הסכם הכולל התחייבות לעשות עסקה, מי שמטפל ברישום העסקה דואג לרישום הערת אזהרה על מנת למנוע רישום עסקה סותרת.
פסק דין |
14/08/2018 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 7 |
עמודים – 15
ת"א (תל-אביב-יפו) 51214/05- יצחק כץ, רוח נגד דוברונסקי עלס, עורך דין
שמות השופטים: אביגיל כהן
הניתוח המשפטי: אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תק-על, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. יפים לעניין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלושה יסודות: אחד – קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר.
פסק דין |
20/06/2007 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 10
10386/05 ת"א (ירושלים)- רייזמן דן נגד לוי ציון
שמות השופטים: עודד שחם
חובתו של עורך הדין לפעול בשקידה סבירה לטובת לקוחו מבוססת גם על הקשר החוזי בין השניים. בית המשפט העליון פסק לעניין זה, כי "עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות . . . הפרת חובה זו מקימה אחריות מכוח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין. בסיס נוסף לחבות של עורך דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. התרשלות בייצוג עניינו של הלקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח, עשויות לשמש, אם כן, עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או עילה לתביעה נזיקית על פי עוולת הרשלנות. . . . מבחינת סטנדרט ההתנהגות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים . . . הסטנדרט הוא רמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב כלפיו, לצד כללי האתיקה הקובעים את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין" (בע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום פ"ד נח(3) 385 (2004) בפיסקה 10) (ב) במקרה זה עולות טענות ביחס לפעולותיו של עורך דין בניסוח חוזה לרכישת חנות ובביצועו של חוזה זה. לעניין אחריותו וחובתו של עורך הדין כלפי לקוחו בהקשר זה נפסק, כי "חייב עורך הדין להכין ללקוחות שלו חוזה אשר יבטיח את זכויותיהם על הצד המועיל ביותר; ואם לאחר שהכין להם חוזה כאמור, יסרבו הם לחתום על תנייה זו או אחרת, גם לאחר שעורך הדין הסביר להם את משמעותה ונחיצותה, רק אז ייתכן שיצא עורך הדין ידי חובתו כלפיהם, אף אם התנייה תימחק מן החוזה" (על"ע 2/80 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל אביב יפו פ"ד לד(4) 707 (1980), בעמוד 708). (ג) באופן ספציפי, פסק בית המשפט העליון, כי על עורך הדין להעמיד את לקוחו "על הסיכון שהוא נוטל ע'י תשלום מלוא התמורה מראש .
פסק דין |
28/12/2009 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 5 |
עמודים – 39
ת"ק (תל-אביב-יפו) 4069/05- פלוני נגד עורך דין אלמוני
שמות השופטים: קליין מנחם
ואולם, חובה חוזית ונזיקית אחד הם, ונהייה אחר הפרתם תעשה אף היא בדקדוק הגדרותיו ותכניו של סטנדרט מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו. (ראה: א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 491 ,479). רמת זהירות ומיומנות זו תבחן בשתיים. האחת, בפרשנות דיני הנזיקין הנוגעים לחובתיו המקצועיות של עורך הדין כבעל מקצוע. והשנייה מאותם לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961,(להלן: "החוק") על כלליהם ותקנותיהם. על שני אלו יקום וייפול דבר חבותו המקצועית של עורך הדין. כך נקבע כי עורך הדין כבעל מקצוע המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח, חב על פי מצגו לנהוג כבעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את התיק המוצג בפניו במידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין סביר בנסיבות דומות" (י. שנהב – ר' לויתן, לעיל, בעמ' 181 וראה האסמכתאות שם ובעמ' 182). בין אלו אוזכרו אף ידיעה סבירה של חוקי המדינה ותקנותיה בהקשר לעניין בו הוא מטפל, עמידה בלוח הזמנים ובפרט אלו הקבועים בחוק בנוגע לענייני הפרוצדורה הדיונית והמהותית. בהקשרים להתנהלות המשפט, על עורך הדין מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי הדין, להופיע כנדרש בבתי המשפט, תוך ניהול הדיונים כראוי. עוד נפסק כי עורך הדין מחויב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על מקרהו וכן את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. (ראה ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, פ"ד כ471 ,468 וכן ע"א 420/75 כהן נ' אייזן, פ"ד ל(29 (2)) כישלונו של עורך דין באחד מאלו ייתפס כהפרת חובותיו כלפי לקוחו.
פסק דין |
20/07/2005 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין
שמות השופטים: מוטי כהן
בסיכומו של דבר, אני מוצא כי ביישום המבחנים שהותוו בפסיקה על מקרה זה, התקיימו בין התובעים לעורכי הדין יחסי עורך דין-לקוח. התרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם-המסגרת הנורמטיבית 55. בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה זו הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א)). 56. חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), המוכרת כחובת הזהירות. לעניין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש[עורך דין] סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 57. מיותר לציין, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בענייננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו.
פסק דין |
19/04/2025 |
בית המשפט השלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 32
תאדמ (תל אביב) 27685-04-21- שי זהר נגד דבורה שבתאי
שמות השופטים: אריה דורני דורון
לעומת זאת, במקרים של הפסקת ההתקשרות מצד הלקוח בחוסר תום לב ובהתעלם מהסכמות חוזיות, הרי שאין מקום לפטור את הלקוח מתשלום פיצויי ציפייה לעורך הדין. 11. בע"א 9784/05 עירית תל אביב-יפו נ' גורן (2009) : בהפעלת הזכות הנתונה לכל אחד מהצדדים לסיים באופן חד צדדי חוזים אשר לא נקצב מועד לסיומם, עליהם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ובעניין קורפו יצק בית משפט תוכן קונקרטי לעקרונות אלה וקבע כאמור אמות מידה קפדניות שעל הלקוח לעמוד בהן בהקשר זה על מנת שייחשב כמי שנהג בהגינות, בתום לב ובדרך מקובלת בעת שסיים באופן חד צדדי את ההתקשרות עם עורך דינו. 12. בפסק דין נוסףת"ק 26653-05-18 ברזובסקי נ' פרץ, צוינו חובות הנאמנות של עורך דין כדי להעמיד את רף הציפיה הגבוה מעורכי דין : 4 13. על עורך דין מוטלות שלוש נאמנויות – לחברה, ללקוחו ולמקצוע (לימור זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך דין" חובות אמון בדין הישראלי 247 (רות פלאטו שנער ויהושע שגב עורכים, תשע"ו-2016) ). החובה לשמור על כבוד המקצוע קבועה בסעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן "חוק לשכת עורכי הדין") . חובת הנאמנות של עורך דין ללקוחו קבועה בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. בעמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 הושם אמון הציבור כערך מרכזי במערכת היחסים באומרו: " טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע". 14. בע"א 733/75 מנחם מייזליש נ' עיריית קרית שמונה, פ"ד ל(3) 57, 70 (להלן "הלכת מייזליש") נקבע כי: ההתנגשות החזיתית בין חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחו וחובת הנאמנות העצמית לשכר ולמוניטין מצויה בשלב ההסכמות על שכר הטרחה של עורך הדין.
פסק דין |
08/11/2021 |
שלום – תל אביב
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ו. מרשם עורכי דין זרים
98ו. 9 (א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה; (2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום; (3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית; (4) (א) הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה – הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל: (1) ערבות; (2) ביטוח; (3) פיקדון. (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה. (ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים; (2) התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם. (ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה: (1) עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל; (2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל; (3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית. (ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 7. בקשה לקבלת סעד משפטי
7. (א) המבקש סעד משפטי, יגיש בקשה ליחידה לסיוע משפטי הנמצאת בתחום מחוז הלשכה שבו נמצא מקום מגוריו; הבקשה תהיה ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל תחנה או באתר האינטרנט של הלשכה. (ב) המבקש יחתום על כתב התחייבות בלתי חוזרת ולפיו הוצאות משפט אשר ייפסקו לטובתו, יועברו לקרן "שכר מצווה בע”מ”. (ג) סעד משפטי יינתן אם נוכח ממונה המחוז או עורך הדין שהוא מינה לדעת, לפי אמות המידה הקבועות בסעיף 9, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות הסעד. (ד) ממונה מחוז או עורך הדין שהוא מינה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה; היקף החקירה והדרישה יכול שישתנה בהתאם לסעד המשפטי המבוקש.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ו. [תיקון התשס"ט (מס' 2)]
98ו. (א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה; (2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום; (3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית; (4) (א) הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה – הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל: (1) ערבות; (2) ביטוח; (3) פיקדון. (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה. (ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים; (2) התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם. (ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה: (1) עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל; (2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל; (3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית. (ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 5. התקשרות עם בעל מקצוע מומחה
מכרזים רשאית שלא לערוך פנייה נוספת אם הפנייה המקורית היתה לעשרה ספקים לפחות, או באישור ועדת הפטור המשרדית אם ראתה שאין בכך תועלת בנסיבות העניין. (ה) בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון תיערך כך: (1) ועדת המכרזים תערוך פנייה לקבלת הצעות, ככל הניתן, בסבב מחזורי, באופן הוגן והמעניק את מרב היתרונות למשרד; (2) בפנייה יצוינו פרטים לעניין אמות המידה המנויות בתקנה 22, כולן או חלקן, שלפיהן תיבחר ההצעה הזוכה. (ו) (1) ועדת המכרזים רשאית לערוך הסכם מסגרת עם בעל מקצוע מומחה, כאמור בתקנת משנה (א), שלא בעקבות מכרז, אם נעשה בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, ונתקיימו בהסכם המסגרת כל אלה: (א) ההסכם הוא לתקופה מצטברת שלא תעלה על 5 שנים, ובשווי התקשרות מצטבר שלא יעלה על 4,000,000 שקלים חדשים; (ב) ההסכם נערך לתחומי פעילות מוגדרים; לעניין זה, "תקופה מצטברת” ו "שווי התקשרות מצטבר” – לרבות כל זכות ברירה וכל הארכה לפי תקנה 3(4).
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
כל הזכויות שמורות ©