כל הזכויות שמורות ©
תחום דיני הנזיקין מהווה אחד מהתחומים המורכבים ביותר במערכת המשפט הישראלית. עורכי דין לענייני נזיקין בראשון לציון נדרשים להתמודד עם מגוון רחב של תיקים, החל מתאונות דרכים ועד תביעות נזק כלפי רשויות מקומיות. מאמר זה יספק סקירה מקיפה של השירותים המקצועיים המוצעים בעיר ואת ההיבטים המשפטיים החשובים ביותר.
דיני נזיקין עוסקים בפיצוי נפגעים שנגרם להם נזק כתוצאה מפעולה או מחדל של אחר. עורכי דין לענייני נזיקין בראשון לציון מטפלים במגוון רחב של תיקים הכוללים:
עורכי הדין המקצועיים בראשון לציון מתמחים בטיפול מדוקדק ויסודי בכל סוג של תביעת נזיקין, תוך הבטחת קבלת הפיצוי המקסימלי עבור לקוחותיהם.
הפסיקה הישראלית קבעה בבירור כי השאלה האם עורך דין התרשל במילוי תפקידו נקבעת בעיקר על פי נסיבות המקרה הספציפי. עורכי דין לענייני נזיקין בראשון לציון חייבים לעמוד בסטנדרטים הבאים:
עורך דין חייב לוודא את כל העובדות הרלוונטיות ולא להסתמך על הנחות בלבד. בכל מקרה שבו מתבקש עורך דין להשיג פינוי דירה למשל, עליו לבדוק את חוזה השכירות לפני התקשרות סופית. אי בדיקת מסמכים מהותיים מהווה התרשלות מקצועית שעלולה לגרור אחריות כספית.
עקרון יסוד בניהול תיקי נזיקין הוא שהצדדים להליך המשפטי חייבים לנהל את ההליך ב"קלפים פתוחים". מטרת עקרון זה היא להגשים שלוש תכליות מרכזיות:
בתיקי נזיקין, במיוחד אלו הכוללים פציעות גוף או רשלנות רפואית, שאלות הבהרה והתשובות עליהן מהוות חלק בלתי נפרד מחוות הדעת הרפואית. עורכי דין לענייני נזיקין בראשון לציון מקפידים על עבודה מקצועית עם מומחים רפואיים מוסמכים.
בית המשפט רשאי להסתמך על חוות דעת מומחה שנתמנה על ידו, אך ההתערבות בחוות הדעת תיעשה במשורה במיוחד בעניינים מקצועיים מובהקים. עם זאת, ההכרעה הסופית בשיעור הפיצוי מסורה לבית המשפט, לרבות החלת קריטריונים משפטיים על שווי הפיצוי.
במקרים של תביעות נזיקין הקשורות לעיריית ראשון לציון או רשויות מקומיות אחרות, חשוב להבין עקרון מרכזי: גם כאשר הבעלות בנכס היא פרטית, ייתכן שההחזקה והטיפול הם באחריות העירייה.
לעירייה יש אחריות כללית להסרת מפגעים משטחים שבאחריותה המוניציפאלית, גם כאשר אלה אינם נמצאים בבעלותה הישירה. עורכי דין לענייני נזיקין בראשון לציון בעלי ניסיון בתחום יכולים לזהות במדויק את גבולות האחריות ולהגיש תביעות מוצדקות.
בעת בחירת עורך דין לטיפול בתיק נזיקין, יש להתמקד במספר היבטים מרכזיים:
ניסיון מוכח בתחום: עורך דין המתמחה בדיני נזיקין יכיר את הפסיקה העדכנית ואת הטקטיקות המשפטיות היעילות ביותר. בדקו את ההיסטוריה המקצועית ואת התיקים הדומים שטופלו בעבר.
שיטת העבודה המקצועית: עורך דין מקצועי יקפיד על תיעוד מלא ובדיקה יסודית של כל המסמכים הרלוונטיים. הוא יבחן גם את התנהלות הלקוח שעשויה להוות סיבה לנזק.
יכולת עבודה עם מומחים: כאשר ממונה מומחה מטעם בית המשפט, עורך דין מנוסה יעקוב אחר הליך מינויו ויוודא כי תשובותיו לשאלות ההבהרה והעדות שמסר מבססות את קביעותיו.
ראשון לציון, כעיר גדולה עם תנועה עמוסה, רושמת מספר רב של תאונות דרכים מדי שנה. עורכי דין לענייני נזיקין בראשון לציון מטפלים בתיקים הכוללים:
העירייה מנהלת מערכת תשתיות נרחבת הכוללת כבישים, מדרכות, גנים ציבוריים ומתקני ספורט. תביעות נפוצות כוללות:
הטיפול בתיק נזיקין מקצועי כולל מספר שלבים מרכזיים שכל עורכי דין לענייני נזיקין בראשון לציון מקפידים עליהם:
שלב האיסוף והתיעוד: בשלב הראשוני, עורך הדין אוסף את כל הראיות הרלוונטיות – דוחות משטרה, תעודות רפואיות, עדויות עדי ראייה ותיעוד צילומי של זירת האירוע.
שלב הערכת הנזק: קביעת היקף הנזק הפיזי, הנפשי והכלכלי. כולל הערכה של הוצאות רפואיות עתידיות, אובדן כושר עבודה ופגיעה באיכות החיים.
שלב המו"מ והתיווך: לפני הגשת תביעה לבית המשפט, מנסים להגיע להסדר מוסכם עם הצד הנתבע או חברת הביטוח.
עורכי דין מקצועיים בתחום הנזיקין מפתחים אסטרטגיות משפטיות מותאמות אישית לכל תיק. הם מנתחים את חולשות וחוזקות הצד השני, בוחנים תקדימים רלוונטיים ובונים קו הגנה או תקיפה יעיל.
רוב עורכי דין לענייני נזיקין בראשון לציון עובדים לפי מודל "אין זכייה – אין תשלום" (No Win No Fee). משמעות הדבר היא שעורך הדין מקבל שכר טרחה רק במקרה של זכייה בתיק או השגת פשרה מועילה.
יתרונות מודל זה ללקוח:
שיעורי גמול נפוצים: שיעור הגמול נע בדרך כלל בין 20%-30% מסכום הפיצוי הסופי, בהתאם למורכבות התיק ולסיכונים הכרוכים בו.
במקרה של פגיעה או נזק, חשוב לנקוט בצעדים הבאים:
תיעוד מיידי: צלמו את זירת האירוע, הפציעות והנזקים. אספו פרטי עדים ודרישו דוח משטרה או מד"א לפי הצורך.
טיפול רפואי מיידי: גם אם הפציעה נראית קלה, חשוב לפנות לטיפול רפואי ולתעד את כל הבדיקות והטיפולים.
הימנעות מהודאות: לא להודות באשמה או לחתום על מסמכים ללא ייעוץ משפטי מקצועی.
עורכי דין לענייני נזיקין בראשון לציון ממליצים לנפגעים לשמור על כל המסמכים הרפואיים, הצילומים והתכתובות. חשוב גם לעקוב אחר הוראות הטיפול הרפואי ולתעד כל פגיעה באיכות החיים או בכושר העבודה.
תחום דיני הנזיקין בראשון לציון מחייב מקצועיות רמה גבוהה והבנה מעמיקה של הדין המהותי והפרוצדורלי. עורכי דין לענייני נזיקין בראשון לציון המקצועיים מקפידים על סטנדרטים גבוהים של זהירות מקצועית, תוך שמירה על האינטרסים של לקוחותיהם ועמידה בחובות המקצועיות שנקבעו בפסיקה.
בחירת עורך דין מתאים היא החלטה קריטית שיכולה להשפיע באופן משמעותי על תוצאות התיק. השקיעו זמן במחקר, פגשו עם מספר עורכי דין, ובחרו באדם שנותן לכם ביטחון מקצועי ואישי כאחד.
זכרו שבתיקי נזיקין, הזמן עובד נגדכם. ישנן מגבלות זמן להגשת תביעות, ראיות עלולות להיעלם, ועדים עלולים לשכוח פרטים חשובים. לכן, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהקדם האפשרי לאחר האירוע.
ייעוץ מקצועי ראשוני: רוב עורכי הדין המקצועיים בתחום מציעים ייעוץ ראשוני ללא תשלום, המאפשר לכם להעריך את כדאיות התיק ואת איכות השירות המוצע.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין לתעבורה בראשון לציון מומחה בתחום.
תאמ (כפר סבא) 45329-05-20- הראל חברה לביטוח בעמ ח.פ נגד וייס יוסי- הנדסה חקלאית (2013) בעמ
שמות השופטים: רעות זיו
[1]
" הנתבעת הגישה כתב הגנה, במסגרתו טענה כי אכן עובדת במקום ומתחזקת את העצים, בהוראת עיריית ראשון לציון, אך מדובר בקרקע פרטית, עצם העובדה כי מבצעת שירותי גינון וטיפול בעצים, אין בהם כדי ליצור זיקה נזיקית רלוונטית בין התובעת לנתבעת. " הנתבעת מטעמים השמורים עמה, בחרה שלא להגיש הודעת צד שלישי, לא כנגד עיריית ראשון לציון, היא שלוחתה ואף לא כנגד דיירי שכונת הכרמים, בו נפל העץ. 29. לאחר שעיינתי בראיות שהוצגו לי על ידי הנתבעת, אני מוצאת כי הבעלות בקרקע שבנדון היא אכן פרטית, אלא שההחזקה והטיפול בקרקע הם של עיריית ראשון לציון והנתבעת שלוחתה, מבצעת עבודות החזקה ותחזוקה באזור. מכאן, שלנתבעת זיקה ראשונית מספקת בנזיקין לתביעה ולאירוע הנזק מושא התביעה, מה גם שלעירייה אחריות כללית להסרת מפגעים משטחים שבאחריותה המוניציפאלית, גם כאשר אלה אינם נמצאים בבעלותה. 30. מכלול הראיות והעדויות שהוגשו ונשמעו מצביע על הנתבעת שתחזקה את הקרקע שבנדון וטיפלה בה פיסית ובפועל. נכון אמנם כי לשיטת הנתבעת פעלה באזור רק במשך כ- 5 חודשים וקודם לכן, פעלה במקום, חברה קבלנית יעודית אחרת. אלא שבזמן אירוע נפילת העץ, הנתבעת היא שביצעה עבודות תחזוקה וגינון באזור. 31. נשאלת השאלה, האם לנתבעת, כמי שמטפלת באזור, קמה אחריות לנזק שנגרם לרכב הנפגע, בין היתר בשל הטענה כי העץ הינו עץ פרטי, אשר נשתל בגינה פרטית ועל כן האחריות היא על דיירי הבניין ו/או דיירי שכונת כרמים. 32. סיבת נפילת העץ נותרה עלומה, כמו גם הפעולות הקשורות בנטיעת העץ, תחזוקת העץ והקרקע שבנדון בה צמח העץ וממנה הוא נפל.
הצג פחות
[2]
הנתבעת הגישה כתב הגנה, במסגרתו טענה כי אכן עובדת במקום ומתחזקת את העצים, בהוראת עיריית ראשון לציון, אך מדובר בקרקע פרטית, עצם העובדה כי מבצעת שירותי גינון וטיפול בעצים, אין בהם כדי ליצור זיקה נזיקית רלוונטית בין התובעת לנתבעת. 28. הנתבעת מטעמים השמורים עמה, בחרה שלא להגיש הודעת צד שלישי, לא כנגד עיריית ראשון לציון, היא שלוחתה ואף לא כנגד דיירי שכונת הכרמים, בו נפל העץ. 29. לאח " לאחר שעיינתי בראיות שהוצגו לי על ידי הנתבעת, אני מוצאת כי הבעלות בקרקע שבנדון היא אכן פרטית, אלא שההחזקה והטיפול בקרקע הם של עיריית ראשון לציון והנתבעת שלוחתה, מבצעת עבודות החזקה ותחזוקה באזור. מכאן, שלנתבעת זיקה ראשונית מספקת בנזיקין לתביעה ולאירוע הנזק מושא התביעה, מה גם שלעירייה אחריות כללית להסרת מפגעים משטחים שבאחריותה המוניציפאלית, גם כאשר אלה אינם נמצאים בבעלותה. " מכלול הראיות והעדויות שהוגשו ונשמעו מצביע על הנתבעת שתחזקה את הקרקע שבנדון וטיפלה בה פיסית ובפועל. נכון אמנם כי לשיטת הנתבעת פעלה באזור רק במשך כ- 5 חודשים וקודם לכן, פעלה במקום, חברה קבלנית יעודית אחרת. אלא שבזמן אירוע נפילת העץ, הנתבעת היא שביצעה עבודות תחזוקה וגינון באזור. 31. נשאלת השאלה, האם לנתבעת, כמי שמטפלת באזור, קמה אחריות לנזק שנגרם לרכב הנפגע, בין היתר בשל הטענה כי העץ הינו עץ פרטי, אשר נשתל בגינה פרטית ועל כן האחריות היא על דיירי הבניין ו/או דיירי שכונת כרמים. 32. סיבת נפילת העץ נותרה עלומה, כמו גם הפעולות הקשורות בנטיעת העץ, תחזוקת העץ והקרקע שבנדון בה צמח העץ וממנה הוא נפל.
הצג פחות
[3]
הנתבעת הגישה כתב הגנה, במסגרתו טענה כי אכן עובדת במקום ומתחזקת את העצים, בהוראת עיריית ראשון לציון, אך מדובר בקרקע פרטית, עצם העובדה כי מבצעת שירותי גינון וטיפול בעצים, אין בהם כדי ליצור זיקה נזיקית רלוונטית בין התובעת לנתבעת. 28. הנתבעת מטעמים השמורים עמה, בחרה שלא להגיש הודעת צד שלישי, לא כנגד עיריית ראשון לציון, היא שלוחתה ואף לא כנגד דיירי שכונת הכרמים, בו נפל העץ. 29. לאחר שעיינתי בראיות שהוצגו לי על ידי הנתבעת, אני מוצאת כי הבעלות בקרקע שבנדון היא אכן פרטית, אלא שההחזקה והטיפול בקרקע הם של עיריית ראשון לציון והנתבעת שלוחתה, מבצעת עבודות החזקה ותחזוקה באזור. מכאן, שלנתבעת זיקה ראשונית מספקת בנזיקין לתביעה ולאירוע הנזק מושא התביעה, מה גם שלעירייה אחריות כללית להסרת מפגעים משטחים שבאחריותה המוניציפאלית, גם כאשר אלה אינם נמצאים בבעלותה. 30. מכל " מכלול הראיות והעדויות שהוגשו ונשמעו מצביע על הנתבעת שתחזקה את הקרקע שבנדון וטיפלה בה פיסית ובפועל. נכון אמנם כי לשיטת הנתבעת פעלה באזור רק במשך כ- 5 חודשים וקודם לכן, פעלה במקום, חברה קבלנית יעודית אחרת. אלא שבזמן אירוע נפילת העץ, הנתבעת היא שביצעה עבודות תחזוקה וגינון באזור. " נשאלת השאלה, האם לנתבעת, כמי שמטפלת באזור, קמה אחריות לנזק שנגרם לרכב הנפגע, בין היתר בשל הטענה כי העץ הינו עץ פרטי, אשר נשתל בגינה פרטית ועל כן האחריות היא על דיירי הבניין ו/או דיירי שכונת כרמים. 32. סיבת נפילת העץ נותרה עלומה, כמו גם הפעולות הקשורות בנטיעת העץ, תחזוקת העץ והקרקע שבנדון בה צמח העץ וממנה הוא נפל.
הצג פחות
ע"א 9466/05- יעקב שוויקי נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א ריבלין ס גובראן,ד ברלינר
היה ברוב המקרים שיעור אחוזי הנכות הרפואית שנקבע על ידי מומחים רפואיים. . . בתי המשפט לערכאותיהם, שקלו גם נתונים נוספים מעבר לאחוזי הנכות, כגון: התמשכות הפגיעה. . . לאורך זמן; סיכויי הנפגע להחלים מן הפגיעה באופן מלא או חלקי; האפשרות שמצבו יוחמר; הזדקקות הנפגע לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי מתמשך; הזדקקות הנפגע לטיפול תרופתי; פגיעה בכושר התפקוד של הנפגע; פגיעה בכושר עבודתו מידת השתלבותו בחיי היום-יום ועוד. (שם, בעמ' 18/17, וראו גם ההפניות המופיעות שם) 20. הנה כי כן, על מנת שתקום זכאות לפיצוי בגין נזק פיסי שנגרם כתוצאה מהלם או זעזוע עמוק בשל מעשה עוולה עיקרי שביצע המזיק כלפי אחר, על התובע-הניזוק-העקיף להוכיח כי התרשם באופן עצמאי מאירוע נזיקין עיקרי שהמזיק ביצע כלפי קרוב משפחתו מדרגה ראשונה, וכי בעקבות כך נגרם לו, במסגרת קרבה סיבתית במקום ובזמן, נזק פיסי ממשי שהוא בעל משמעות תפקודית. חובת הזהירות של המעוול כלפי הניזוק העקיף מוגדרת במתווה זה באופן מצומצם יחסית, אשר מגביל את מעגל הניזוקים הזכאים לפיצוי לקרובים מדרגה ראשונה ואת סוג הנזקים בני-הפיצוי לנזקים ממשיים בעלי משמעות תפקודית. יסוד גרימת הנזק כתוצאה מהפרתה של החובה מתוחם אף הוא, כך שהקשר הסיבתי העובדתי והמשפטי מתקיים רק בהינתן קרבה סיבתית מספקת הנתמכת בהוכחות. הצג פחות
פסק דין |
15/03/2008 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 315 |
עמודים – 58
ע"א 9426/07- משה אהרון נגד שירותי בריאות כללית ואח
שמות השופטים: א ריבלין,א רובינשטיין,ח מלצר
סיכומם של דברים: נדבך מרכזי הנדרש לייחוס אחריות למשיבים הוא הוכחת הטענה כי בין התנהגותם של המשיבים לבין הנזק קיימת זיקה סיבתית. על אף שיצאתי מנקודת הנחה כי נטל השכנוע במקרה שלפנינו עבר לכתפי המשיבים (כך שהם צריכים היו למעשה להראות שהם לא התרשלו בטיפול באהרון), הרי שבהינתן העובדות שצוינו לעיל בפיסקה 21 שלעיל, אני סבור כי המשיבים עמדו בנטל שהוטל עליהם. הרשומות הרפואיות אף שהן חסרות במידת-מה לא תרמו להיווצרות הנזק שנוצר לאהרון בניתוח להסרת הנגע באפו, וזאת מאחר שלפני הניתוח האחרון האמור נותק הקשר הסיבתי, על ידי שני האירועים שתוארו בפיסקה 21 שלעיל (עיינו: עדי אזר, אילנה נירנברג רשלנות רפואית 398-396 (מהדורה שנייה, 2000)). שלילת הקשר הסיבתי העובדתי משמעותה, בנוסף, שגם אם הופרו נהלי קופת החולים וחוק זכויות החולה, אין בכך כדי להקים אחריות בנזיקין כלפי אהרון ביחס לנזק שנטען כי נגרם לאפו כתוצאה מההליכים הרפואיים. מסקנתי הנ"ל מייתרת גם את הדיון בשאלת אי-מסירת מלוא המידע הרפואי לאהרון, על מנת שזה יקבל החלטה מושכלת בנוגע להסרת הנגע. 27. יחד עם זאת אני סבור שאין מקום להתעלם כאן מן המסע הארוך והמפרך שאותו היה על אהרון לעבור על מנת להגיע למצב שבו הנגע הסרטני שעל פניו נכרת בפעם הראשונה. בהתחשב בעיכוב בטיפול באותו הזמן, ובאי-הנוחות הרבה שנגרמה למערער על בסיס הנחת העבודה שהדבר נבע, בין היתר, כתוצאה מהרישומים החלקיים שנעשו באותה תקופה, ובשים לב לכך כי הפיצוי שניתן למערער במסגרת פסק הדין, מושא הערעורים היה בסכום מתון מלכתחילה אציע כי נפחית את החיוב שבו זכה אהרון במחצית בלבד, ונקבע כי המחצית האחרת תנתן לו בעבור הנזק הלא-ממוני שנגרם לו כאמור. הצג פחות
פסק דין |
27/08/2012 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 12 |
עמודים – 13
ע"א 6881 ,5557/95- סהר חברה לביטוח בע"מ נגד אלחדד דוד
שמות השופטים: ת אור,א מצא,ד בייניש
טענותיו של התובע בנושא ההוצאות הרפואיות מחייבות לבחון האם הביא חוק הבריאות לשינוי בזכותם של נפגעי תאונות לתבוע פיצויים בגין טיפולים רפואיים להם נזקקו בעבר ולהם יהיו צפויים בעתיד, במסגרת תביעות על נזקי גוף שנגרמו להם. 11. השאלה המתעוררת היא בעלת חשיבות. בחישובם של פיצויים על נזקי גוף, פריט הנזק הנוגע להוצאות רפואיות הוא פריט נזק אופייני. כמעט בכל מקרה של תאונה נגרם נזק גוף המצריך טיפול רפואי. בסמוך לאחר התאונה נדרשים בדיקות, טיפול מיידי, וקביעת דיאגנוזה. לא אחת נדרשים אישפוז, מעקב וטיפול מתמשך. במקרים של פגיעות קשות מדובר בטיפול רפואי שעלול להימשך לכל אורך חייו של הניזוק. פסק דין ניתן, ברגיל, שנים לאחר אירוע התאונה, ובמשך תקופה זו נזקק הנפגע לטיפולים רפואיים. מקרה רגיל הוא, שהתובע נזקק לטיפולים רפואיים לא רק בעבר, עד למועד פסק הדין. במקרים רבים, יזדקק גם לטיפולים נוספים בעתיד, לאחר מועד פסק הדין. עוסקים אנו, על כן, בפריט נזק אליו נזקק בית המשפט כמעט בכל תביעת נזיקין על נזקי גוף. תביעות אלה, יש להזכיר, כוללות הן תביעות על פי פקודת הנזיקין במקרים של תאונות אשר אינן תאונות דרכים, והן תביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975-, (להלן – חוק הפיצויים). סעיף 4 בחוק הפיצויים, מחיל על תביעות על פיו סעיפים מפקודת הנזיקין , אשר מסדירים את עקרונות הפיצויים בשל נזקי גוף. להלן, כשנתייחס ל"מזיק" תהיה הכוונה למי שחייב בפיצויו של הניזוק, בין אם עילת תביעתו של הניזוק מושתתת על פקודת הנזיקין, ובין אם עילתו היא על פי חוק הפיצויים. סדר בחינת השאלה שבמחלוקת יערך להלן על פי נושאי המשנה הבאים: המצב כפי שהיה קודם חקיקת חוק הבריאות; הוראות חוק הבריאות הצריכות לענין; האם הזכאות לשירותי הבריאות לפי חוק הבריאות עומדת גם לתובעים בתביעות על נזקי גוף; טיב והיקף השירותים הרפואיים המוענקים על פי חוק הבריאות; התייחסות לפסיקה בנושא המחלוקת; ההכרעה בשאלה שבמחלוקת; ולבסוף שתי הערות. הצג פחות
פסק דין |
29/04/1997 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 437 |
עמודים – 30
ת"א (תל אביב) 45143-02-17- פלונית נגד סאגס- טיולי סגווי בעמ
שמות השופטים: משה תדמור ברנשטיין
כן נשמרות לנתבעת הטענות בכך שמדובר בחזית שמפתיעה אותה ושהיא לא ערוכה לה ושלא טענו לה. אני מפנה רק את הנתבעת לכך שקיים קושי להיצמד לכתב תביעה בתיק נזיקי שבו חיי אדם שנפגע ממשיכים אחרי הגשת כתב התביעה. הנתבעת תעשה כשיקול דעתה מבחינת החקירה ותחזור על טענותיה בסיכומים" . 50. הואיל והטענות חוזרות בסיכומים, אדון בשאלה בחידודה: האם לפי הדין תובע בתיק פלת"ד שמתנהל מספר שנים בבית המשפט מוגבל בדרישתו למתן סעד בגין ראש נזק של הוצאות רפואיות (בגין התאונה) – בסכום שתבע כנזק מיוחד בגין ראש נזק זה בכתב התביעה; זאת – אף שנגרם לו בגין התאונה נזק נוסף לאחר הגשת התביעה 51. כאמור, הנתבעת בענייננו טוענת בהקשר זה שהתשובה היא – לא; היינו, שהיא זכאית להסתמך על הגדר שנגדרה בטענות כתב התביעה והתובעת מנועה מלהרחיבן. התובעת טוענת מנגד שמדובר בתיק נזק גוף, שהוא תחום משפטי בו הדברים "דינמיים", שתרגומה: הנזק ממשיך להצטבר, להתפתח ולהתגבש גם במהלך "חיי התיק" לאחר הגשת כתב התביעה, נזק שבגינו מגיע לתובעת פיצוי. 52. ובכן, הדין אינו חד-משמעי בתשובה לשאלה זו; ולתפיסתי – זו שאלה של מידה. אמנם בעבר הרחוק היתה שלטת בפסיקה העמדה הנוקשה שהגדלת הסעד אפשרית רק על דרך תיקון כתב התביעה . אך מאז שאינטרס המידתיות קיבל חיזוק בפסיקות של העשורים האחרונים, התפיסה כבר איננה דיכוטומית. ניתן בהכרעות בשאלה כזאת – במקרים בהם אין בתוספת הנטענת בסיכומים מטעם התובע משום "עילה חדשה", אלא עדכון היקף הסעד הנתבע – משקל יתר לחשש "מהתדיינות נוספת מיותרת". 53. כך בענין ת"א (מחוזי ת"א) 1668/97 נתן שוימר נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה בתל אביב (פורסם; 27.11.2000 ), מאפשר כב' השופט עודד מודריק לתובעת לטעון בסיכומיה לנזק ממשי גבוה יותר ממה שטענה בכתב התביעה, במקרה שבו התובעים הם אנשים קשישים, שברור תביעתם התעכב זמן רב בשל סדרי הדין הרגילים, ודווקא בשעה שבה נעו גלגלי בירור התביעה במסילותיהם, קיבלו התובעים את היתר הבניה המיוחל והדבר גיבש סופית את היקף הנזק וממילא הסעד הנתבע על ידם. הצג פחות
פסק דין |
10/05/2023 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 29
ת"א (ירושלים) 4913-09- ימינה דאלי נגד פרופ חנן זאוברמן
שמות השופטים: א דראל
עובדות אלה כוללות את מרכיביה של עילת התביעה בנזיקין: קיומם של התרשלות, נזק וקשר סיבתי ביניהם. מכאן יש לקבוע מתי 'נודעו לנפגע העובדות המהוות את עילת התובענה', שהן העובדות המבססות את קיומה של התרשלות ואת קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק והאם עובדות אלה נעלמו ממנו מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן. 3. ראשית, יש להדגיש כי המבחן להחלת סעיף 8 לחוק ההתיישנות הוא מבחן אובייקטיבי: "אין חולק, כי מלשונו הברורה של הסעיף כמו גם מתכליתו עולה, כי אין די בכך שיוכיח התובע כי לא ידע בפועל על העובדה, אלא, עליו להוכיח כי אף "בזהירות סבירה" לא יכול היה לגלותה, קרי, מדובר באמת מידה אובייקטיבית של האדם הסביר. קביעת היקף החובה המוטלת על הניזוק על מנת לעמוד בסטנדרט זה אינה פשוטה ונגזרת מתכליות דוקטרינת ההתיישנות. עלינו להיזהר ולקבוע את הגבול כך שלא יוטל נטל בלתי סביר על הניזוק. אין זה מן הרצוי כי כל אדם שעבר טיפול רפואי יפנה מייד לקבל חוות דעת מומחה מפאת החשש שמא הייתה התרשלות בטיפול אף ללא יסוד אמיתי להניח כך. . . . על כך ניתן להוסיף, כי ייתכנו אף סיבות נוספות מדוע נמנע ניזוק, אף אם עלה בו חשד כאמור, מבירור חששו כי הנזק ארע בהתרשלות. כך למשל, כאשר אותו הניזוק מצוי עדיין במהלך הטיפול הרפואי ואינו יכול או אף אינו מעוניין לעסוק בבירורים הנדרשים. . . מן העבר השני, ברי כי אין בשיקולים אלו בכדי להפחית את החובה המוטלת על הניזוק לחלוטין ויש לבחון את התנהגותו בהתאם לפרטי המקרה הקונקרטי. אך מובן הוא, כי ככל שהנזק חמור יותר וככל שהנסיבות בהן נגרם הנזק מעוררות חשד הן, כן תגבר הציפייה ממנו לפעול לבירור זכויותיו. הצג פחות
פסק דין |
10/10/2009 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 4 |
עמודים – 6
ת"א (ירושלים) 15457-01- חווי דוד נגד שבתאי שורקין
שמות השופטים: משה סובל
כדי להימנע מקביעה שרירותית של הפיצוי, ועל מנת לקרבו ככל הניתן לסכום הכסף שיעמיד את הניזוק, בקירוב ובערך, באותו מצב בו הוא היה נתון אלמלא מעשה העוולה (וזוהי, כידוע, המטרה העיקרית של הפיצויים בנזקי גוף), יש לתת את הדעת לכל הנסיבות הנוגעות למקרה המסויים. בכלל זה: מהות הפגיעה וחומרתה; הטיפול שניתן לנפגע, והאם כלל אשפוז וניתוח; עוצמת הכאב, תכיפותו ומשכו; סבלו הסובייקטיבי של הנפגע; השפעת הפגיעה על נוחותו של הנפגע ועל אורח חייו (בעבר, בהווה ובעתיד); וכל נתון רלוונטי אחר שיש בו כדי להגביר או להפחית את הכאב והסבל – הגופניים והנפשיים – של הנפגע המסוים עקב הפגיעה המסוימת (ע"א 283/89 עירית חיפה נ' מוסקוביץ, פ"ד מז(2) 718, 732; ע"א 180/88 עוזרי נ' שרופי, תק-על 90(3), 606). באחת: "הסכום צריך לעמוד בהתאמה עם הנזק והכאב והסבל שנגרמו לפי קנה-מידה מקובל" (ע"א 541/63, לעיל, שם). כל הנתונים האלה מתעניינים בניזוקו ובמצבו. למרות היותם השיקול העיקרי בקביעת גובה הפיצוי, אין הם היחידים המשפיעים בעניין זה. לצד מצבו של הניזוק, נודעת חשיבות גם לאופן ההתנהגות של המזיק ולמצבו ההכרתי בעת שפגע בזולתו. אמנם, בספרות המשפטית הועלו ספקות באשר לקיומו של בסיס עיוני לפסיקת פיצויים "עונשיים" (ראו מאמרו של ברק, לעיל, בעמ' 253; א' ברק, דיני הנזיקין תורת הנזיקין הכללית (מהדורה שניה, תשל"ז, ג' טדסקי עורך; להלן – דיני הנזיקין) 583-584). אולם הלכה למעשה בתי המשפט פוסקים מפעם לפעם פיצויים כאלה (המכונים לעיתים גם פיצויים "לדוגמה", פיצויים "מוגדלים", או פיצויים "מוגברים"), כדי להביע על ידי כך מורת רוח מיוחדת מהתנהגות מזיקה הפגומה במיוחד מן הבחינה המוסרית – על פי רוב, כזו הכרוכה בפגיעה בכבוד האדם מתוך כוונה רעה וזדונית – ולשדר על ידי כך מסר של הוקעה והרתעה כלפי התנהגות פוטנציאלית מסוג זה (ראו, לדוגמה, ע"א 30/72 פרידמן נ' סגל, פ"ד כז(2) 225, 237-243; ע"א 670/79 הוצאת עתון הארץ בע"מ נ' מזרחי, פ"ד מא(2) 169, 205; קציר, בעמ' 709-710). הצג פחות
פסק דין |
03/07/2003 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 3 |
עמודים – 7
ת"א 38-92- מדינת ישראל נגד הכשרת הישוב
שמות השופטים: א ריבלין
נכונותן של שתי הנחות היסוד האלה היא העומדת לבחינה כאן. ככלל, מעשהו הרשלני של מזיק נוסף לא די בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין הנזק לבין המעשה הרשלני של המזיק הראשון, אם עובדת קרות המעשה הרשלני, של המזיק השני, היתה בגדר צפייתו של הראשון. לעומת זאת, מעשה שהתבטא ברשלנות בדרגה גבוהה ואשר לא היה בידי המזיק הראשון, בשעה שיצר את הסיכון הנידון, לחזותו מראש, מנתק, ברגיל, את הקשר הסיבתי. אשר להתרשלותו של רופא בשעת הטיפול בקורבן של מעשה רשלני, של אחר, הדיעה המקובלת היא שרק התרשלות חמורה של הרופא שוללת את הקשר הסיבתי שבין אשמו של המזיק הראשון לבין הנזק הסופי: י. אנגלרד, דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית, בעריכת ג. טדסקי, בעמ' 206. אלא שבענייננו השאלה היא שאלת תחולתם של דיני ניתוק הקשר הסיבתי בתביעות המתבררות לפי חוק הפיצויים, חוק המטיל אחריות מוחלטת. 3. הוראת סעיף 64 לפקודת הנזיקין לא הוחלה על תביעות המתבררות בהתאם לחוק הפיצויים. חרף עובדה זו שוב אין ספק היום כי שאלת קיומו של קשר סיבתי-משפטי חיונית לקביעת קיומה של תאונת הדרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים. (ע"א 358/83 שולמן נ' "ציון" חב' לביטוח בע"מ, פ"ד מב(2) 844). עם זאת נתונים מבחני ניתוק הקשר הסיבתי, כשהם מיושמים במסגרת חוק הפיצויים, לתכלית התחיקתית שביסודו. לעניין חוק הפיצויים הבהיר בית המשפט העליון, מפי כב' המשנה לנשיא ברק,כי המבחן הראוי לישום, לצורך קביעת הקשר הסיבתי המשפטי, הוא מבחן הסיכון. לפיכך, כל עוד מצויה הרשלנות הרפואית בתחום הסיכון אין בה "כדי לנתק את הקשר הסיבתי". השאלה אם התרשלות רפואית בדרגה גבוהה מצויה אף היא בתחום הסיכון שיוצר השימוש ברכב, היא, בעיקרה, שאלה של מדיניות שיפוטית. הצג פחות
החלטה |
28/06/1994 |
מחוזי – באר שבע
מאזכרים – 6 |
עמודים – 9
ת"א (תל אביב) 16585-11-16- יצחק גיטלמן נגד יובל צלטנר
שמות השופטים: מיה רויזמן אלדור
במקרים כמו זה שבפניי, בהם לא ניתן פסק דין בתביעת הפלת"ד משום שזו לא הגיעה לכלל מיצוי, בית המשפט נדרש למעשה לדון בתביעת הפלת"ד "de novo" ולקבוע את תוצאות תביעת הפלת"ד לולא עוול הנתבע כלפיו או לולא הפר כלפיו התחייבויות חוזיות, ובמילים אחרות – על בית המשפט לנהל "משפט בתוך משפט". 58. בהקשר זה, ולמצער ככל שהדברים נוגעים לעילת הרשלנות המקצועית, העיקרון הנוהג במשפט הישראלי הוא כי על התובע בעילת רשלנות מקצועית להוכיח כי היה זוכה בתביעתו המקורית. מכיוון שהפרקטיקה של "משפט בתוך משפט" נועדה להוכיח את הקשר הסיבתי בין רשלנות עורך הדין לבין הנזק – על התובע להוכיח גם רכיב זה (ר' אלי הלם רשלנות מקצועית של עורכי דין 111-104 (2017), להלן – "הלם רשלנות מקצועית"). 12 59. בענייננו, טרם ייבחן אופן התנהלותם של הנתבע ושל הצד השלישי, יש לבחון מהי תוחלת הנזק שנגרם לתובע ככל שייקבע כי תעמוד לזכותו עילת תביעה כנגד הנתבע, או במילים אחרות יש לבחון מה שווי הפיצוי שיכול היה התובע לקבל במסגרת תביעת הפלת"ד שהגיש עבורו הנתבע לפי חוק הפלת"ד ואשר נשלל ממנו כתוצאה מאי מיצויה. 60. בהקשר זה יש לשים אל לב כי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים מוגשת מכוח חוק הפלת"ד. לפי ס' 6א. לחוק הפלת"ד ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 שהותקנו מכוחו, אין לתובע זכות להגיש חוות דעת רפואית מטעמו וככל שבית המשפט מוצא לנכון, ממונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט וחוות דעתו היא שעומדת לנגד עיני בית המשפט ואין בלתה (למעט כמובן מקרים בהם נכויות רפואיות נקבעות על פי דין לפי ס' 6ב. לחוק הפלת"ד). במילים אחרות, לו הייתה תביעת הפלת"ד של התובע מתבררת על פי חוק הפלת"ד, לא הייתה לתובע כל זכות שבדין להגיש חוות דעת רפואית מטעמו, וסוגיית הנכות הרפואית שלו הייתה נסמכת אך ורק על חוות דעתו של מומחה ככל שהיה ממונה לעניין זה מטעם בית המשפט. הצג פחות
פסק דין |
26/01/2021 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 40
ת"א (חיפה) 45792-09-13- פלוני נגד בריק (י.פ.) ניהול וייזום פרויקטים בעמ
שמות השופטים: אפרים ציזיק
הקשר הסיבתי העובדתי נבחן על פי מבחן "סיבה בלעדיה אין" ואילו הקשר הסיבתי המשפטי נקבע על פי שלושה מבחנים חלופיים: האחד, מבחן הצפיות – קרי, האם המזיק, כאדם סביר היה צריך לצפות כי התרשלותו תביא לנזק והאם התערבות גורם זר הייתה צפויה; המבחן השני הינו מבחן הסיכון, האם הנזק הינו בתחום הסיכון שיצרה ההתנהגות הרשלנית; המבחן השלישי- הינו מבחן השכל הישר, ובמסגרתו בוחנים האם התכונות המאפיינות את ההתרשלות תרמו בפועל להתהוות התוצאה המזיקה, או שמא התערבות גורם זר שוללת את קיומו של הקשר (ראה : ע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ' קרישוב, פ"ד נח(5) 215). 91. מבחינת סיבתיות עובדתית ניתן לקבוע כי הנזק אשר נגרם לברכו הימנית של התובע נובע מהתרשלותו של המעביד, אשר מתבטאת בהיעדר מיגון מתאים לעובדים וכלי עבודה מתאימים (בעיקר סולם ומגני ברכיים) ובשל אי מתן הדרכה מתאימה לעובדים ולכן הקשר הסיבתי המשפטי מתקיים על פי כל אחד משלושת המבחנים שהוזכרו לעיל. שאלת הנזק : 20 שיעור נכותו של התובע : 92. הלכה היא, כי הפגיעה התפקודית נקבעת בידי בית-המשפט על-יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו. הנכות הרפואית משמשת נקודת מוצא, אולם יש להוסיף ולבחון את השפעתה על הנפגע המסוים. כך, בין השאר, יש לתת משקל להיקפה, אופייה ומיקומה של הפגיעה ולהתייחס להשפעתה של הנכות על מקצועו של הנפגע תוך התחשבות בגילו, השכלתו וכישוריו. משקל ממשי יינתן לראיות הנוגעות להשלכה התפקודית בפועל, למשל – שינויים שחלו בשכר הנפגע (ראה: ת"א (שלום תל-אביב) 31718-10-15 פלונית נ' עיריית אשדוד ואח' מיום 1.9.2019 והאסמכתאות דשם). הצג פחות
פסק דין |
22/12/2019 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 3 |
עמודים – 25
ת"א (רמלה) 1943/04- יעקב עובדיה נגד חברה לבטוח a.i.g ואח
שמות השופטים: אסתר נחליאלי חיאט
בפקודת הנזיקין נמצא את הגדרת ה'נזק', "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה;" בחינת ההגדרות שלעיל ביחד עם התיעוד הרפואי שצורף, מביאה למסקנה חד-משמעית כי הפגיעה המתוארת נכנסת לגדר חוק הפלת"ד. יאמר כי מסקירת הפסיקה על פני שנים ניתן לראות שמעגל הפגיעות המהוות נזק גוף הולך ומתרחב, וכולל גם נזק שבעבר לא הוכר כנזק גוף; עוד לציין כי חוק הפלת"ד אינו קובע סף נזק, שרק בהתקיימו יחול חוק הפלת"ד. ברע"א 11467/03 פודי מוחמד נ' אליהו ציון ואח' (תקדין) אושר פסק דין הדוחה תביעה בפלת"ד מאחר שנגרם לתובע 'נזק של מה בכך', ובית המשפט לא ראה לזכוֹת בפיצוי. לא מצאתי כי העובדות שלפני דומות לעובדות רע"א 11467/03 הנזכר, אינני סבורה כי התובע "ניצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכו כדי ליצור יש מאין תביעה כנגד המשיבים, לשם קבלת פיצוי". לכל היותר אתיחס לטענה בקביעת גובה הפיצוי ואבחן אם יש לקבל את הטענה שהנזק מזערי. אני סבורה כי אין לחסום את התובע מלתבוע את החייבים על פי דין רק בגלל שלדעתם הנזק שאירע הוא 'נזק של מה בכך'; לא רק זאת, המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות זמנית לתקופה של חודש, וכבר מטעם זה אין מדובר ב'נזק של מה בכך'. מצאתי שהתובע נפגע בתאונת הדרכים, וכי לאחר התאונה סבל מכאבים בצוואר בגב ובראש, ופנה לבית חולים "שיבא". "בבדיקה ע"י אורתופד נמצאה הגבלה של תנועות צוואריות ללא רגישות ממוקדת" (ראה חוות הדעת בעמ' 1). הפגיעות מתוארות בתיעוד הרפואי שצורף לבקשה למינוי מומחה רפואי וגם בחוות דעת המומחה, והתיעוד הרפואי יכול לשמש ראיה לכאב ולסבל של התובע כתוצאה מהתאונה, וכן לנמק את העדרותו הנטענת מן העבודה. הצג פחות
תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006
סעיף: 9. אמות מידה לתשלום
9. הוועדה מוסמכת לשקול כל שיקול עניני, הנוגע לבקשה, והיא תיתן משקל, בין השאר, גם לשיקולים האלה: (1) לענין קביעת חומרת הפגיעה הגופנית – (א) משך תקופת האשפוז של הניזוק בבית חולים או במוסד סיעודי: (ב) למצב שבו חייב הניזוק להיעזר בגין הפגיעה הגופנית במידה רבה בזולת לתקופה ממושכת; (2) מצבו המשפחתי של הניזוק – אם יש לו בן זוג או ילדים שהיו תלויים בו לפרנסתם במועד הגשת הבקשה; (3) אם הניזוק או מגיש הבקשה הות בעל רקע ביטחוני שלילי או שקיים חשש כי ניזוק בעת שהשתתף בפעילות עוינת; (4) אם בן משפחתו מדרגה ראשונה של הניזוק הוא בעל רקע ביטחוני שלילי והנזק נגרם בשל פעילות זאת; (5) מידת התועלת שבמתן התשלום לשיקום הניזוק, ובפרט, אם הבקשה היא פניה לסייע במימון טיפול רפואי או עזרים רפואיים חיוניים; (6) מידת אמינותה של הבקשה, פרטיה והמסמכים שצורפו לה. הצג פחות
תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006
סעיף: 5. מסמכים שיש לצרף לבקשה
5. (א) מגיש הבקשה יצרף לבקשה את המסמכים האלה: (1) לענין נזק ישיר לגוף: (א) מסמך מקורי מבית חולים על אודות מספר ימי האשפוז מיד עם קרות הנזק וכן על אודות אשפוזים נוספים, אם היו; (ב) סיכום מקורי של מחלה בעת השחרור מאשפוז; (ג) אישורים רפואיים מקוריים, חתומים ביד הרופא המטפל, בדבר מצבו של הניזוק, כפי שהוא במועד הגשת הבקשה; (ד) כתב ויתור על סודיות רפואית; (2) לענין נזק שהוא מוות – יצרף מגיש הבקשה, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), אם לא נפטר הניזוק מיד עקב המעשה נושא הבקשה, תעודת פטירה או תעודת קבורה מקורית; (3) לענין נזק גוף שלא גרם לפגיעה גופנית קשה – יצרף הניזוק, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש למשטרה, למינהלת הממשל התיאום והקישור, או לגורם ישראלי רשמי אחר בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק; (4) לענין נזק ישיר לרכוש – יצרף הניזוק העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש לגורם ישראלי רשמי כאמור בפסקה (3) בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק, וכן יצרף מסמכים המוכיחים את הבעלות על הרכוש שניזוק; היה הבעלים תאגיד – יצורף אישור של עורך דין בדבר הבעלים ומורשי החתימה של התאגיד; (5) תצהיר חתום ביד מגיש הבקשה ומאומת בידי עורך דין שבו יפורטו הנזק ונסיבות האירוע שגרם לנזק; (6) העתק פסק דין או החלטה, אם ניתן על ידי בית משפט, בקשי לנזק נושא הבקשה; (7) העתק טופס ההודעה בכתב כאמור בתקנה 2(5); (8) כל מסמך נוסף, אשר עשוי לבסס, לדעת מגיש הבקשה, את הבקשה. (ב) הוועדה רשאית לבקש השלמת מסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שמגיש הבקשה לא צירף לבקשה; לא הוגשו המסמכים הנדרשים בתוך הזמן שקצבה הוועדה, רשאית הוועדה למחוק את הבקשה. (ג) שוכנעה הוועדה כי נבצר מן המבקש במועד הגשת הבקשה לצרף את המסמך המקורי, תקבל הוועדה העתק אמין של המסמך; מבקש המצרף העתק של מסמך מקורי, יפרט בבקשתו מדוע נבצר ממנו לצרף את המסמך המקורי. הצג פחות
תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006
סעיף: 8. דחיית בקשות במקרים מסוימים
8. הוועדה רשאית, לפי שיקול דעתה, לדחות בקשות באחד מאלה: (1) יש אפשרות ממשית שהנזק נושא הבקשה נגרם על ידי הרשות הפלסטינית או על ידי גורמים אחרים העוינים לישראל; (2) הניזוק נמנה על המנויים בסעיף 5ב(א) לחוק; (3) הניזוק נפגע בעת מילוי תפקידו כאיש כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית או רשויות הממשל שלה; (4) הניזוק זכאי, בגין הנזק נושא הבקשה, לפיצוי לפי חוק מס רכוש או לפי חוק התגמולים, לרבות אפשרות להגיש בקשה לוועדה הבין–משרדית לטיפול בפניות לפנים משורת הדין בנפגעים על רקע לאומני; (5) הניזוק קיבל או זכאי לקבל ממקור אחר תשלום או סיוע בגין הנזק נושא הבקשה; (6) תלויה ועומדת בבית משפט תביעה של הניזוק בגין הנזק נושא הבקשה; (7) הבקשה הוגשה על ידי אחד מהמנויים בתקנה 3(1)(ב), לאחר שניתנה החלטה על ידי הוועדה בנוגע לאותו מעשה גורם הנזק ולגבי אותה משפחה; (8) קיים חשש סביר לפגם באמינות הבקשה, פרטיה או המסמכים המצורפים לה; (9) נסיבות האירוע כפי שעולות מן הבקשה או ממידע שבידי הוועדה מצדיקות את דחייתה. הצג פחות
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995
סעיף: 315א. הגדרות – סימן ב'1
ייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה; "החלטת הזכאות"-ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה; "ועדת עררים"-כל אחת מאלה: (1) ועדה רפואית לעררים לפי פרק ה'; (2) ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי פרק ט'; (3) ועדה רפואית לעררים לפי הסכם הניידות; (4) ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת; (5) ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו; "ועדה רפואית"-כל אחד מאלה: (1) רופא או ועדה רפואית לפי פרק ה', או הרשות לעניין תקנות 15, 17 ו-18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט "ז-1956; (2) רופא מוסמך כמשמעותו בסעיף 208, או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי-כושר להשתכר לפי סעיפים 209 ו-210; (3) ועדה רפואית לפי הסכם הניידות; (4) ועדה רפואית לפי סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת; (5) רופא מוסמך לפי סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו; "חוות דעת מקצועית"-כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו הצג פחות
תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006
סעיף: 3. רשאי להגיש בקשה לוועדה
3. רשאי להגיש בקשה לוועדה מי שהוא אחד מאלה: (1) לענין נזק ישיר לגוף – (א) הניזוק, או אם נבצר ממנו להגיש את הבקשה מחמת מצבו הבריאותי או מחמת נסיבות מוצדקות אחרות יגיש את הבקשה אפוטרופסו או ידיד קרוב אחר, היה הניזוק קטין בעת הגשת הבקשה – הוריו או אפוטרופסו; (ב) נפטר הניזוק, רשאים להגיש את הבקשה מי שהיה בן זוגו ומי שהיו תלויים בניזוק לפרנסתם במועד הגשת הבקשה. (2) לענין נזק ישיר לרכוש – בעליו; היה הבעלים תאגיד, תוגש הבקשה על ידי מורשי החתימה של התאגיד; בפסקה זאת, "תאגיד" – למעט תאגיד שהבעלות בו נתונה, כולה או חלקה, לרשות הפלסטינית. הצג פחות
תקנות נכי רדיפות הנאצים (טיפול רפואי), תשי"ט-1958
סעיף: 12. תשלום הוצאות הטיפול הרפואי
12. קיבל נכה טיפול שהוא זכאי לו לפי תקנות אלה, ולא קיבל על כך תחילה אישורו של רופא מוסמך ראשי, רשאי הרופא האמור לאשר לו את ההוצאות שהוציא בעד אותו טיפול, אם נתמלאו כל התנאים האלה: (1) הנכה לא קיבל אישור מוקדם כאמור מסיבה שיש בה צידוק; (2) השהיית הטיפול היתה עלולה לסכן את חייו של הנכה, להגדיל את נכותו או לסבך את ריפויו; (3) הנכה קיבל את הטיפול במוסד מוסמך שהיה סמוך למקום הימצאו, או קיבל את הטיפול במוסד או אצל רופא מתאימים שאינם מוסד מוסמך והם הסמוכים ביותר למקום הימצאו, משום שלא היתה לו אפשרות לפנות למוסד מוסמך; (4) הנכה בא במגע עם הרופא המוסמך המקומי מיד לאחר שניתנה לו אפשרות לכך ומילא אחר הוראות אותו רופא בקשר לטיפול; (5) הנכה הגיש לרופא מוסמך ראשי, תוך שבועיים מגמר הטיפול, חשבון וקבלות על ההוצאות שהוציא, כשהם מאושרים בידי הרופא המוסמך המקומי, ואם נמנע ממנו, בגלל סיבה שיש בה צידוק, מלמלא אחר הוראה זו במועד האמור – תוך שבועיים מיום שחלפה המניעה. הצג פחות
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
תקנות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי; "תובענה"-הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף"-לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין הצג פחות
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968
סעיף: 24. הגנה מיוחדת
24. בתובענה על תקיפה תהא הגנה לנתבע אם – (1) עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו או על זולתו מפני פגיעה בחיים, בגוף, בחירות או ברכוש, והיחס בין הנזק שסביר היה שייגרם מהמעשה לבין הנזק שסביר היה שיימנע על ידיו, היה סביר; (2) השתמש במידה סבירה של כוח כדי למנוע את התובע מהיכנס שלא-כדין למקרקעין או כדי להרחיקו מהם אחרי שנכנס אליהם, או שהה בהם, שלא-כדין, והכל כשהנתבע היה תופשם או פעל מכוחו של תופשם; ואולם אם נכנס התובע, או ניסה להיכנס, למקרקעין שלא-בכוח, תנאי להגנה הוא שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא להיכנס לשם, או לצאת משם אחרי שנכנס, ונתן לו הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי-שלום; (3) השתמש במידה סבירה של כוח כדי להגן על החזקתו במיטלטלין שהוא זכאי להחזיק בהם, או כדי להשיבם מידי התובע שלקח אותם ממנו, או עיכב אותם בידו, שלא-כדין; ואולם אם לקח התובע, או ניסה לקחת, את המיטלטלין שלא-בכוח, תנאי הוא להגנה שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא לקחת אותם, או להחזירם לו לאחר שלקחם, ונתן לו הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי-שלום; (4) עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו-מאסר או צו-עיכוב שניתנו על ידי בית-משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם בהם או בנתינתם; (5) התובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו או בגופו, והכוח שהשתמש בו הנתבע היה, או נראה שהיה, במידת הנחיצות הסבירה להגנת התובע עצמו או להגנת אנשים אחרים, והשימוש בו היה בתום-לב ובלי זדון; (6) הנתבע והתובע היו שניהם חיילים בצבא-הגנה לישראל, והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי אותו דין; (7) (נמחקה); (8) עשה בתום-לב מעשה שהיה לו יסוד להניח שהוא לטובת התובע, אלא שלפני שעשהו לא היה בידו לקבל את הסכמת התובע, מפני שבנסיבות ההן לא היה בידי התובע לציין את הסכמתו או שהאדם הממונה עליו כדין לא היה בידו להסכים מטעמו, ולנתבע היה יסוד להניח כי טובת התובע מחייבת שלא לדחות את המעשה. הצג פחות
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (הוראת שעה)
סעיף: 8. החלטת המנהל ותשלום פיצויים
8. (א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים, בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין; ולענין נזק עקיף ביחידת אירוח או חדר אירוח כפרי או אטרקציה תיירותית שאינם עסק חדש, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, רשאי המנהל להורות, לבקשתו של ניזוק, על תשלום מקדמה, בשיעור שלא יפחת מ–30% ובתנאים שיורה, ובלבד שאם שולמה מקדמה כאמור לא יחולו הוראות תקנה 2 לתקנות הוראת השעה כתיקונה בתקנה 2 לתקנות אלה. (ב) הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה, אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור בתקנה 6 תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נמסרה התעודה האמורה. (ג) הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו לניזוק תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק. (ד) לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע בסעיף 33(א)(1) לחוק החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום. (ה) (נמחקה). הצג פחות
כל הזכויות שמורות ©