כל הזכויות שמורות ©
מאמר זה מציג סקירה מקיפה של דיני עבודה בבני ברק, תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים של שוק העבודה המקומי, הפסיקה הרלוונטית, וההשלכות המעשיות עבור מעסיקים ועובדים כאחד.
בני ברק, עיר בעלת צביון ייחודי במרכז ישראל, מתאפיינת בשוק עבודה המשקף את המרקם האנושי והתרבותי המיוחד שלה. דיני העבודה החלים בעיר זהים אמנם לאלו החלים בכל הארץ, אולם יישומם מקבל גוונים ייחודיים הנובעים מאופייה של העיר והרכב האוכלוסייה בה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אשר בסמכותו השיפוטית נמצאת העיר בני ברק, דן במגוון רחב של סכסוכי עבודה המשקפים את המאפיינים הייחודיים של יחסי העבודה בעיר.
ניתוח מעמיק של הפסיקה המשפטית חושף מספר מאפיינים ייחודיים של שוק העבודה בבני ברק:
רבים מהעסקים בבני ברק הם עסקים קטנים או משפחתיים, דבר המשפיע על אופי יחסי העבודה. מצב זה מקבל ביטוי בפסיקות רבות, כגון בתיק תא (כפר סבא) 33336-09-22 ענבל בנקר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, שבו נדונו היבטים הקשורים למבנה העסקי הייחודי של חברות מקומיות.
האוכלוסייה החרדית המהווה חלק משמעותי מתושבי העיר משפיעה על אופי יחסי העבודה. בתי הדין מתחשבים לעתים במאפיינים אלו בפסיקותיהם, תוך שמירה על עקרונות השוויון והחוק.
כפי שמשתקף בפסיקה בתיק סעש (תל אביב) 70918-02-19 עומר מוחמד עבדאללה בני גאבר נ' אולמי ויז'ניץ, לעתים קיימת מורכבות מיוחדת ביחסי העבודה, הדורשת התייחסות ייחודית מצד בתי הדין.
אחת הסוגיות המרכזיות הנדונות בבתי הדין לעבודה בנוגע לבני ברק קשורה לזכויות סוציאליות ותנאי העסקה. בתיק סע"ש (תל אביב) 12177-12-21 עומר נמרין נ' משה גרבו, נדונה סוגיית תשלום שכר ללא הנפקת תלושי שכר כחוק, תוך הדגשת חובת המעסיק לפעול בהתאם לחוק הגנת השכר והוראות צווי ההרחבה הרלוונטיים.
בפסיקת בית הדין בתיק סעש (תל אביב) 45133-09-16 עומר נמרין נ' הלל ורטהיימר, נדונו היבטים מורכבים של סכסוכי עבודה והליכי פיטורין. בית הדין הדגיש את חשיבות האיזון בין זכויות העובדים לאינטרסים הלגיטימיים של המעסיקים.
תיעוד מסודר של יחסי העבודה חיוני למניעת סכסוכים עתידיים:
הסכם עבודה ברור ומפורט מהווה בסיס איתן ליחסי עבודה תקינים:
כמו בכל הארץ, גם בבני ברק חלים חוקי העבודה המרכזיים:
דיני העבודה בבני ברק, בדומה ליתר חלקי הארץ, מחייבים הקפדה יתרה על זכויות העובדים ועל קיום החובות החוקיות. עם זאת, המאפיינים הייחודיים של העיר מחייבים התייחסות מותאמת:
דיני העבודה משקפים את האיזון העדין בין זכויות העובדים לאינטרסים הלגיטימיים של המעסיקים. הבנה מעמיקה של הדינים והקפדה על יישומם תורמים ליצירת יחסי עבודה הוגנים ויציבים, לרווחת כל הצדדים המעורבים.
לא, חוקי העבודה בישראל אחידים ותקפים בכל הארץ, כולל בבני ברק. עם זאת, יישומם עשוי להתחשב במאפיינים הייחודיים של העיר.
כן, חוק שעות עבודה ומנוחה קובע את יום המנוחה השבועי, וחוק שעות עבודה ומנוחה מסדיר את העבודה בשבת באמצעות היתרים מיוחדים.
עובדים במשרה חלקית זכאים לכל הזכויות הסוציאליות, באופן יחסי להיקף משרתם, כולל פנסיה, חופשה שנתית, דמי הבראה ועוד.
ניתן לפנות למחלקת האכיפה של משרד העבודה והרווחה, להסתדרות העובדים, או לעורך דין המתמחה בדיני עבודה.
ככלל, החוק אוסר על פיטורי עובדת בהריון ללא היתר מיוחד ממשרד התמ"ת, אלא במקרים חריגים המוגדרים בחוק.
סעש (תל אביב) 45133-09-16- tekalu kebrab נגד הלל ורטהיימר
שמות השופטים: דורי ספיבק,עובדים גב שושנה סוזן סמק
לטענתו, הנתבע 1 היה אחראי על 70 מהעסקתו, והנתבע 2 על ה-30 הנותרים. לטענתו, הוא השתכר שכר לפי יום עבודה, כשבמהלך השנה הראשונה עמד שכרו על 300 , ובהמשך הועלה השכר ל-350 . לטענתו, בכל יום עבודה עבד עשר שעות. עוד הוא טוען כי קיבל רק תלוש שכר אחד, וגם זאת רק לאחר שהיפנה מספר גדול של בקשות בעניין לנתבעים, ורק מכיוון שנדרש להוכיח שהוא עובד באמצעות הצגת תלוש בפני רשות האוכלוסין. 4 9. הנתבעים טוענים כי לא שררו יחסי עבודה בינם לבין התובע משך מרבית התקופה הנטענת על ידו. כך, הנתבע 1 המשמש כגורם מתווך בין קבלני ביצוע שונים בענף הבניין לבין בעלי דירות בקרב האוכלוסייה החרדית בבני ברק, הכיר את התובע במסגרת עיסוקו זה, וכי הוא תיווך לתובע מספר עבודות במתכונת זו, כשהתובע שימש כקבלן עצמאי, וכי למעט למספר ימים בודדים שבהם הועסק התובע על ידו בעבודות בית, הוא כלל לא העסיק אותו אישיתלא העסיק אותו אישית. 10. אשר להרשי, הרי שלטענתו הוא הקים את עסקו במהלך שנת 2014 ,ולפני כן הועסק כשכיר, כך שלא יכול היה להעסיק את התובע משך במרבית התקופה הנטענת. לטענתו, התובע הועסק על ידו משך חודש אחד, בגינו הונפק לתובע תלוש שכר, אולם התובע נטש את עבודתו, ועל כן יחסי העבודה ביניהם נסתיימו במהלך אותו החודש. דיון והכרעה 11. נקדים ונציין, כי התלבטנו לא מעט בטרם ניתן על ידינו פסק דין זה, שכן קיימות בתיק ראיות לכאן ולכאן. דהיינו, לא מדובר בתיק שבו כפות המאזניים הראייתיות מוטות באופן ברור לצד זה או אחר, ולא ניתן לקבוע חד משמעית כי אין כל יסוד לכתב התביעה, או להיפך, שאין כל יסוד להגנה. כמו כן, המדובר בתיק שבו התרשמנו שכל אחד מהצדדים לא דייק בטענותיו העובדתיות, כאשר דומה כי התובע הפריז מאד במהות הקשר שהיה בין הצדדים, בעוד שהנתבעים ועדיהם ביקשו להמעיט בטיבו ומהותו.
פסק דין |15/08/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 70918-02-19- עומר מוחמד עבדאללה בני גאבר נגד אולמי ויזניץ
שמות השופטים: עידית איצקוביץ,גבריאל נבו עובדים,יצחק קוגמן מעסיקים
8 ב"כ הנתבע התייחס בסיכומים לנתבע 1, שנמצא לגביו מספר תאגיד ורישום עסק בעיריית בני ברק. אולם, מהרגע שתביעה כנגדו נמחקה, אין לראות בו כמעסיק של התובעים. 9. לסיכום לאחר שבחנו את כלל הראיות שהוגשו בהליך, אנו בדעה כי לא הוכיחו התובעים, שהנטל הראיתי מוטל על כתפיהם, שהתקיימו יחסי עובד – מעסיק עם הנתבעים או מי מהם. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח שעבדו אצל הנתבעים, או מי מהם, בתקופות הנטענות. משכך, אין רלוונטיות לסעדים הנדרשים בתביעה, שדינה להידחות. לאור האמור, התביעה נדחית במלואה. נוכח התנהלותם של הנתבעים, שלא הייתה תקינה (בלשון המעטה), אין צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו. 10. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.
פסק דין |04/09/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ת"א (כפר סבא) 33336-09-22- ענבל בנקר נגד כלל חברה לביטוח בעמ
שמות השופטים: איתי רגב
1. בהסכמת הצדדים, הנני ממנה את מר אורי ברנר, מרח' לח"י 28, בני ברק, טל': 03-5705451, נייד: 050-5249799, כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה, לבחינת טענות הצדדים כעולה מכתבי הטענות וחוות דעת הצדדים 2. טרם תחילת פעילותו על פי המינוי יגיש המומחה לבית המשפט הצהרה על העדר ניגוד עניינים על פי טופס 6 שבתוספת הראשונה לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, שהעתקיה ישלח אל ב"כ הצדדים ובית המשפט, ומינויו יכנס לתוקף עם הגשת ההצהרה. 3. ב"כ הצדדים יפנו אל המומחה בהקדם האפשרי ויעבירו אליו את כתבי טענותיהם על נספחיהם, לרבות חוות דעת מטעמם, ויתאמו עימו פגישה בנכס לשם בדיקתו ושמיעת טיעוניהם. הצדדים יעדכנו את בית המשפט תוך 30 ימים בנוגע למועד הבדיקה שנקבע. 4. המומחה יגיש את חוות דעתו ביחס לשאלות השנויות במחלוקת לתיק בית המשפט ולב"כ הצדדים תוך 30 ימים ממועד הבדיקה, יצרף אליה רשימת אסמכתאות עליהן הסתמך בחוות דעתו – במידה שיש כאלה, ובמידה שיש בין האסמכתאות כאלה שלא ניתן לאתרן באמצעים סבירים, יצורפו אלה לחוות הדעת. 5. לב"כ הצדדים תהיה הזכות לשלוח אל המומחה שאלות הבהרה (לכל צד) תוך 14 יום ממועד קבלת חוות הדעת עם עותק לתיק בית המשפט והמומחה ישיב עליהן לתיק בית המשפט ולצדדים תוך 14 יום מקבלתן. 6. המומחה יואיל לנקוב בדרישת השכר שלו לצדדים את השכר הנדרש עבור מענה על שאלות הבהרה מעבר ל-10 שאלות שיכללו בשכר הבסיסי. על מנת למנוע סרבול ובקשות מיותרות מוזכר לצדדים ההבדל בין שאלות הבהרה לחקירה נגדית (ראו למשל רע"א 1017/01 אלבטרוניקס בע"מ נ' אילן בר ( 8.5.2001 ); ע"א 107/88 שירלי כהן רז נ' פרידה לאף (פ"ד מד(1) 857 ( 25.3.1990 ) ועוד).
החלטה |31/01/2023 |שלום – כפר סבא
סע"ש (תל אביב) 12177-12-21- עומר נמרין נגד ' משה גרבו
שמות השופטים: יואל פלדי כאמל אבו קאעוד
בעצמו פסק דין 1. לפנינו תביעת התובע, תושב הרשות הפלסטינית, לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות בגין תקופת עבודתו וסיומה אצל הנתבע, כאשר במוקד המחלוקת שבין הצדדים משך תקופת ההתקשרות בין הצדדים ואופיה. 2. נביא להלן את העובדות שאינן שנויות במחלוקת, טענות הצדדים, נתאר את עיקר הדיון שהתקיים ונפרט את הכרעת בית הדין. העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים 3. הנתבע הינו קבלן בניין ובעלים של מגרש חניה בבני ברק. 4. התובע תושב שטחי הרשות הפלסטינית. טענות התובע 5. התובע הועסק אצל הנתבע החל משנת 2012 ועד לחודש אוקטובר של שנת 2021 ובסה"כ 9 שנים (להלן: "תקופת העבודה"). 6. התובע קיבל שכר יומי בסך 400 ₪ נטו (450 ₪ ברוטו) ולא הונפקו לו תלושי שכר. 7. על הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף הבניין. 8. התובע פוטר לאלתר מעבודתו ביום 6.10.2021 . 9. לתובע לא שולמו תשלומים נוספים מעבר לשכר היומי, והוא עותר לתשלום פיצויי פיטורים, שכר עבודה וזכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו וסיומה. טענות הנתבע 10. הנתבע הינו קבלן בניין שמבצע עבודות בהיקף קטן[1]. 11. התובע שימש החל משנת 2019 כקבלן וכמפעיל חניון שהיה בבעלותו של הנתבע. 12. התובע עבד עבור הנתבע כפועל בניין בשכר יומי של 400 ₪ בין חודש אוגוסט 2021 ועד חודש אוקטובר 2021 (3 חודשים סה"כ). 13. בחודש אוקטובר 2021, התפתח ריב בין התובע לבין הנתבע ובסיומו הודיע התובע שאין בכוונתו לשוב לעבודה. 14. הנתבע לא יכל להוציא לתובע אישורי עבודה משום שהיו פתוחים נגדו תיקים פלילים ברשות הפלסטינית וריחם עליו הוא העסיק אותו שלושה חודשים ללא היתר כדין ומבלי שהונפקו עבורו תלושי שכר. 15. לא חלות על הצדדים הוראות צו ההרחבה בענף הבנייה והנתבע אינו חייב לתובע מאומה. ההליך בבית הדין 16.
פסק דין |02/02/2025 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ע"ע 21934-02-21- יצחק חקמון נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ורדה וירט ליבנה,סיגל דוידוב מוטולה,רועי פוליאק,גב עירית אלטשולר זמני,צבי טבצניק
הגם שהצעות החוק טרם הבשילו לכדי חוק, נקבע בפסיקתם של בתי הדין לעבודה כי ניתן וראוי לתת להתנהגויות אלה מענה במסגרת הדין הקיים, בהתבסס על חובות תום הלב וההגינות בהן מחויב כל מעסיק כחלק בלתי נפרד מחוזה העבודה (לדוגמאות בפסיקה ראו למשל את סע"ש (אזורי י-ם) 38335-03-14 מנחם נפתלי – מדינת ישראל ( 10.2.16 ); ערעור שהוגש לבית הדין הארצי נמחק: ע"ע 23325-03-16 מיום 24.10.17 ; סע"ש (אזורי ת"א) 36775-04-18 אמיל תובל – עיריית תל אביב יפו ( 24.10.19 ), ערעור נדחה מטעמי בית הדין האזורי: ע"ע 50437-11-19 מיום 2.6.20 ; סע"ש (אזורי י-ם) 67012-07-18 עו "ד אילנית מיכאלי – עיריית ירושלים ( 21.2.21 ), ערעורים שהוגשו נדחו: ע"ע (ארצי) 51808-03-21 מיום 13.7.21 ). בהתאם קבע גם בית דין זה כי "כל עובד זכאי לסביבת עבודה ראויה ומכבדת, שההחלטות בה מתקבלות באופן ענייני, ושאין בה פגיעה בכבוד האדם שלו על היבטיו השונים" (ע"ע (ארצי) 51279-03-19 שלום בן חמו – עיריית בת ים ( 10.9.21 ); להלן: עניין בן חמו), כך שפעולה בניגוד לכך – וכדוגמה באמצעות מידור לא עני יני, זלזול והקטנה של יכולות מקצועיות, הפעלת-יתר של סמכויות ניהוליות, ניכור המגיע כדי השפלה, או נידוי חברתי (גם אם מרומז) – עשויה ליצור סביבת עבודה עוינת שתוכר כהתעמרות וכהפרה של חוזה העבודה (ע"ע (ארצי) 54435-12-19 ד"ר ליאנה בני עדני – עיריית תל אביב יפו ( 4.8.21 ); להלן: עניין עדני). אין מדובר ברשימה סגורה שכן קשת ההתנהגויות שעשויה להיחשב כהתעמרות בעבודה היא רחבה ומגוונת, כאשר הודגש כי "אין להסתפק.
פסק דין |05/09/2022 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
רע"א 8372/22- נתן רסקין נגד עזרא
שמות השופטים: נ סולברג
הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.11.2022 בע"א 64945-10-21שניתן על-ידי כבוד השופטים: ש' שוחט סג"נ, ע' רביד ונ' שילה בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 23.11.2022 , בע"א 64945-10-21 (השופטיםש' שוחט סג"נ, ע' רבידו-נ' שילה), שבגדרו התקבל חלקית ערעור המבקש על פסק הדין של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, מיום 19.10.2021 , בת"א 6519-04-19 (השופט א' ברקאי). 2. בשנת 2003, שכרו המשיבים בעלי זכויות במקרקעין במתחם גאולים ברמת השרון (להלן: המתחם) את שירותי המבקש, עורך דין במקצועו, במטרה שיפעל להשבחת זכויותיהם. בין המבקש לבין כל אחד מהמשיבים נחתם חוזה, שבו פורטו, בין היתר, השירותים המשפטיים שהמבקש התחייב לספק למשיבים, והתשלום שבו יחובו המשיבים למבקש, בגין מתן השירותים. בסעיף 7 לחוזה, נקבע השכר שהמבקש יהיה זכאי לו, במקרה שבו יחליטו המשיבים לפטרו, טרם השלמת כלל הפעולות. בסעיף זה, נקבע כדלקמן: "7.1. עוה"ד יהא זכאי לשכר טרחה, מלא, בגין כל השירותים שניתנו על ידו עד למועד הפסקת ההתקשרות על פי הסכם זה, ושכר זה יחושב על פי שעות העבודה שיוקדשו על ידו, במהלך ייצוג הלקוח ויעמוד על175 בצירוף מע"מ לכל שעת עבודה (עוה"ד ינהל יומן ובו ירשמו שעות העבודה שיוקדשו על ידו, וימסור, מידי חודש, פירוט מלא לגבי שעות העבודה שהצטברו). 7.2. באם יראה הלקוח לנכון להפסיק את ההתקשרות, על פי הסכם זה, לאחר אישורה של התכנית החדשה החלה על המקרקעין ולאחר השלמת הטיפול בהיטל ההשבחה שיחול בגין אישורה והטיפול בתשלומים שידרשו על ידי מינהל מקרקעי ישראל, עקב שינוי יעוד המקרקעין ולפני עריכתם של ההסכמים המסדירים את המימוש יהא העו"ד זכאי לשכר ראוי, המסתכם בכדי 1.5 משווי כל השטחים שניתן יהא לבנות על המקרקעין ולאחר עריכתם של הסכמי השיתוף ו/או 'הסכמי הקומבינציה' יהא עוה"ד זכאי למלוא השכר שהובטח לו על פי הוראות סעיפים 3 ו- 4".
החלטה |25/12/2022 |בית המשפט העליון
ע"ע 50946-11-19- פבריאן ברנס נגד רהיטי רגבה אגודה שיתופית חקלאית בעמ
שמות השופטים: ורדה וירט ליבנה,לאה גליקסמן,חני אופק גנדלר,ירון לוינזון,עמית שטרייט
בהמשך ההתדיינות, ויתר המערער על חלק מרכיבי תביעתו (הפקדות לקרן השתלמות, נסיעות, ותשלום דרגות בהתאם לצו ההרחבה בענף העץ). 3. לפני בית הדין העידו: מטעם המערער – המערער בעצמו וגב' רייצ'ל שדה, אחראי שירות לקוחות של המשיבה ואחראית על המרכיבים באזור הצפון מחודש פברואר 2013 ועד לפיטוריה בחודש יוני 2017; מטעם המשיבה – מר ישראל גל, מנהל שירות צפון בתקופה הרלוונטית להליך; גב' תמר מלול, שימשה כמנהלת משאבי אנוש וממונה על הטרדות מיניות במשיבה; מר עמיאל פורן, מנהל חנות המפעל של המשיבה; מר ערן בן בסט, סמנכ"ל מכירות המשיבה; גב' אורלי ברק, מנהלת משאבי אנוש במשיבה; מר יאיר לורי, הלקוח אצלו התקין המערער את המטבח האחרון לפני שהסתיימה ההתקשרות בין הצדדים. 4. בפסק דין מקיף, מפורט ומנומק, דחה בית הדין האזורי את התביעה. בית הדין האזורי בחן תחילה את השאלה אם התקיימו יחסי עבודה בין המערער לבין המשיבה והגיע למסקנה כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים. אחר זאת, בחן מה השכר החלופי לחישוב זכויותיו של המערער כעובד ואם מגיע לו תשלום בגין זכויות סוציאליות כפועל יוצא מהקביעה כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, ותשובתו לשאלה זו הייתה שלילית. 5. כבר בשלב זה נציין כי פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן עת היו תלויים ועומדים בפני בית דין זה ארבעה הליכים (ע"ע 15686-04-18 ו- ע"ע 12372-04-18; ע"ע 7338-10-17; ע"ע 34665-10-17), שבהם דן בית הדין בהרכב מורחב בשאלת הכרה ביחסי עובד ומעסיק בדיעבד לרבות אופן חישוב הזכויות ביחס למועסק שהוכר בדיעבד כעובד. ביום 7.4.2021 ניתן פסק הדין בהליכים אלה (להלן – עניין כותה). 6. נסקור תחילה את התשתית העובדתית שקבע בית הדין האזורי ולאחר מכן את מסקנותיו. התשתית העובדתית שקבע בית הדין האזורי: 7.
פסק דין |16/05/2023 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
ת"צ (תל אביב) 21832-02-12- עדי ליבוביץ נגד עיריית ת"ל אביב
שמות השופטים: יהודית שיצר
יש להדגיש, שהתקנות החדשות הוסיפו את המונח "ישירות" מעבר לדרישת ה"סבירות", כך שלמעשה הפסיקה הנ"ל לא התייחסה לחידוש משמעותי זה של התקנות החדשות. 16. העירייה גם ביקשה להסתמך על פסק דיני ב- ת"צ 61152-06-13 אמיר יעקובי נגד עיריית בני ברק (לא פורסם, מיום 18.6.2014 ). אולם, פסק דין זה קובע רק גמול ושכ"ט בעקבות הודעת חדילה. לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, מרגע שהוגשה הודעת חדילה, מנוע ביהמ"ש מלאשר התובענה כייצוגית וממילא ביהמ"ש אינו רשאי להמשיך בבירור התובענה הייצוגית לגופה. לאחר שהוגשה הודעת חדילה כדין, אין ביהמ"ש דן בטענות ואינו מנתח את המצב המשפטי. הוא רק עוסק בפסיקת שכ"ט וגמול בהתאם לאמות מידה כגון השקעה, סיכון, החשיבות הציבורית וכו' בהתאם לסע' 22/23 לחוק תובענות ייצוגיות. זאת ועוד, עילת התביעה שם נוסחה בצורה שונה. נטען שהעירייה גבתה מעל הסכום המירבי הקבוע בתקנות. התובע דשם לא תבע בעילה הנתבעת במקרה דנן, שהיא גביית סכום הוצאות שכולל בתוכו גם שכר פקידים, בניגוד להוראת תקנות הגבייה שאוסרות זאת לטענת התובע דנן. תקופת ההשבה סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "החוק") שכותרתו "סעד של השבה בתובענה ייצוגית נגד רשות", קובע: 19 "21. אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על 24 החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל חבר בקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית לתבוע, בשל אותה עילה, סעד גם לגבי תקופות נוספות". לפי סע' 10(א) לחוק, כלולים בקבוצה התובעת רק אנשים שעילת תביעתם נוצרה לפני אישור התובענה כייצוגית: "10.
פסק דין |18/03/2015 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
סעש (תל אביב) 70918-02-19- עומר מוחמד עבדאללה בני גאבר נגד אולמי ויזניץ
שמות השופטים: עידית איצקוביץ,גבריאל נבו עובדים,יצחק קוגמן מעסיקים
2 התובעים טענו כי הם עבדו שעות נוספו רבות בגינן לא קיבלו תשלום. כמו-כן, הם טענו כי הם זכאים לתשלום בגין ימי מנוחה שבועית, פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי על העדר שימוע, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ולפיצויים, דמי חגים, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה, ופיצוי על אי הנפקת תלושי שכר. סה"כ תביעתו של עומר בסך 1,786,163.26 ותביעתו של אשרף בסך 1,582, 002.56.4 . הנתבע הגיש כתב הגנה מטעמו. יהודה לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב כלל לדיון. יהודה הוא בנו של ראובן. בדיון מיום 25.10.20 אמר ראובן כי יהודה מתגורר בחו"ל מזה כ-10 שנים בשל טיפולים פסיכיאטריים שהוא עובר שם (ע' 2 לפרוטוקול הדיון). לטענת ראובן מעולם לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בינו ובין התובעים והוא מעולם לא העסיק אותם בשום דרך. כמו-כן, עולה החשש כי הוא לא פגש את התובעים עצמם. המבנה ברחוב טל חיים 3 בבני ברק שייך לשכונה אשר נקראת "שכונת ויז'ניץ", קהילה של כ-1,500 משפחות חרדיות אשר מכונים חסידי ויז'ניץ. שם מתגוררים באופן לא חוקי בקומת המרתף והמקלט מסתננים ושוהים בלתי חוקיים, ובין היתר גם התובעים. כאשר תושבי השכונה צריכים עובד או פועל לעבודות מזדמנות מגיעים לצורך כך למבנה של האולם. המבנה משמש גם כאולם שמחות, אך לא למטרת רווח ובעלות מינימאלית לבעל השמחה. ראובן יודע לבשל ומדי פעם ביקשו ממנו בעלי השמחה לבשל לאירועים והוא עשה זאת כמצווה ולא למטרות רווח. לכל אירוע הייתה התקשרות ישירה בין הפועלים ובין בעלי השמחה. מאחר שראובן היה מוגבל בבנק, הוא נתן לתובעים שקים של יהודה, שלא התגורר בארץ מזה עשור.
פסק דין |04/09/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סע"ש (תל אביב) 12177-12-21- עומר נמרין נגד ' משה גרבו
שמות השופטים: יואל פלדי כאמל אבו קאעוד
בעצמו פסק דין 1. לפנינו תביעת התובע, תושב הרשות הפלסטינית, לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות בגין תקופת עבודתו וסיומה אצל הנתבע, כאשר במוקד המחלוקת שבין הצדדים משך תקופת ההתקשרות בין הצדדים ואופיה. 2. נביא להלן את העובדות שאינן שנויות במחלוקת, טענות הצדדים, נתאר את עיקר הדיון שהתקיים ונפרט את הכרעת בית הדין. העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים 3. הנתבע הינו קבלן בניין ובעלים של מגרש חניה בבני ברק. 4. התובע תושב שטחי הרשות הפלסטינית. טענות התובע 5. התובע הועסק אצל הנתבע החל משנת 2012 ועד לחודש אוקטובר של שנת 2021 ובסה"כ 9 שנים (להלן: "תקופת העבודה"). 6. התובע קיבל שכר יומי בסך 400 ₪ נטו (450 ₪ ברוטו) ולא הונפקו לו תלושי שכר. 7. על הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה בענף הבניין. 8. התובע פוטר לאלתר מעבודתו ביום 6.10.2021 . 9. לתובע לא שולמו תשלומים נוספים מעבר לשכר היומי, והוא עותר לתשלום פיצויי פיטורים, שכר עבודה וזכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו וסיומה. טענות הנתבע 10. הנתבע הינו קבלן בניין שמבצע עבודות בהיקף קטן[1]. 11. התובע שימש החל משנת 2019 כקבלן וכמפעיל חניון שהיה בבעלותו של הנתבע. 12. התובע עבד עבור הנתבע כפועל בניין בשכר יומי של 400 ₪ בין חודש אוגוסט 2021 ועד חודש אוקטובר 2021 (3 חודשים סה"כ). 13. בחודש אוקטובר 2021, התפתח ריב בין התובע לבין הנתבע ובסיומו הודיע התובע שאין בכוונתו לשוב לעבודה. 14. הנתבע לא יכל להוציא לתובע אישורי עבודה משום שהיו פתוחים נגדו תיקים פלילים ברשות הפלסטינית וריחם עליו הוא העסיק אותו שלושה חודשים ללא היתר כדין ומבלי שהונפקו עבורו תלושי שכר. 15. לא חלות על הצדדים הוראות צו ההרחבה בענף הבנייה והנתבע אינו חייב לתובע מאומה. ההליך בבית הדין 16.
פסק דין |02/02/2025 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 49158-11-17- נגה המלי נגד עירית נתניה עי
שמות השופטים: דגית ויסמן,אריק מאיר,גב אידה שפירא
הגם שהצעות החוק טרם הבשילו לכדי חוק, נקבע בפסיקתם של בתי הדין לעבודה כי ניתן וראוי לתת להתנהגויות אלה מענה במסגרת הדין הקיים, בהתבסס על חובות תום הלב וההגינות בהן מחויב כל מעסיק כחלק בלתי נפרד מחוזה העבודה (לדוגמאות בפסיקה ראו למשל את סע"ש (אזורי י-ם) 38335-03-14 מנחם נפתלי – מדינת ישראל ( 10.2.16 ); ערעור שהוגש לבית הדין הארצי נמחק: ע"ע 23325-03-16 מיום 24.10.17 ; סע"ש (אזורי ת"א) 36775-04-18 אמיל תובל – עיריית תל אביב יפו 24.10.19 ), ערעור נדחה מטעמי בית הדין האזורי: ע"ע 50437-11-19 מיום 2.6.20 ; סע"ש (אזורי י-ם) 67012-07-18 עו" ד אילנית מיכאלי – עיריית ירושלים ( 21.2.21 ), ערעורים שהוגשו נדחו: ע"ע (ארצי) 51808-03-21 מיום 13.7.21 ). בהתאם קבע גם בית דין זה כי "כל עובד זכאי לסביבת עבודה ראויה ומכבדת, שההחלטות בה מתקבלות באופן ענייני, ושאין בה פגיעה בכבוד האדם שלו על היבטיו השונים" (ע"ע (ארצי) 51279-03-19 שלום בן חמו – עיריית בת ים ( 10.9.21 ); להלן: עניין בן חמו), כך שפעולה בניגוד לכך – וכדוגמה באמצעות מידור לא עני יני, זלזול והקטנה של יכולות מקצועיות, הפעלת-יתר של סמכויות ניהוליות, ניכור המגיע כדי השפלה, או נידוי חברתי (גם אם מרומז) – עשויה ליצור סביבת עבודה עוינת שתוכר כהתעמרות וכהפרה של חוזה העבודה (ע"ע (ארצי) 54435-12-19 ד"ר ליאנה בני עדני – עיריית תל אביב יפו ( 4.8.21 ); להלן: עניין עדני). אין מדובר ברשימה סגורה שכן קשת ההתנהגויות שעשויה להיחשב כהתעמרות בעבודה היא רחבה ומגוונת, כאשר הודגש כי "אין להסתפק.
פסק דין |26/03/2023 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 73554-10-21- קטיה לוי נגד נאות המושבה בעמ
שמות השופטים: יצחק קוגמן עידית איצקוביץ
הגם שהצעות החוק טרם הבשילו לכדי חוק, נקבע בפסיקתם של בתי הדין לעבודה כי ניתן וראוי לתת להתנהגויות אלה מענה במסגרת הדין הקיים, בהתבסס על חובות תום הלב וההגינות בהן מחויב כל מעסיק כחלק בלתי נפרד מחוזה העבודה (לדוגמאות בפסיקה ראו למשל את סע"ש (אזורי י-ם) 38335-03-14 מנחם נפתלי – מדינת ישראל ( 10.2.16 ), ערעור שהוגש לבית הדין הארצי נמחק ב-ע"ע 23325-03-16 מיום 24.10.17 ; סע"ש (אזורי ת"א) 36775-04-18 אמיל תובל – עיריית תל אביב יפו ( 24.10.19 ), ערעור נדחה מטעמי בית הדין האזורי: ע"ע 50437-11-19 מיום 2.6.20 ; סע"ש (אזורי י-ם) 67012-07-18 עו"ד אילנית מיכאלי – עיריית ירושלים ( 21.2.21 ), ערעורים שהוגשו נדחו: ע"ע (ארצי) 51808-03-21 מיום 13.7.21 ). בהתאם קבע גם בית דין זה כי "כל עובד זכאי לסביבת עבודה ראויה ומכבדת, שההחלטות בה מתקבלות באופן ענייני, ושאין בה פגיעה בכבוד האדם שלו על היבטיו השונים" (ע"ע (ארצי) 51279-03-19 שלום בן חמו – עיריית בת ים ( 10.9.21 ); להלן – עניין בן חמו), כך שפעולה בניגוד לכך – וכדוגמה באמצעות מידור לא עני יני, זלזול והקטנה של יכולות מקצועיות, הפעלת-יתר של סמכויות ניהוליות, ניכור המגיע כדי השפלה, או נידוי חברתי (גם אם מרומז) – עשויה ליצור סביבת עבודה עוינת שתוכר כהתעמרות וכהפרה של חוזה העבודה (ע"ע (ארצי) 54435-12-19 ד"ר ליאנה בני עדני – עיריית תל אביב יפו ( 4.8.21 ); להלן – עניין עדני). אין מדובר ברשימה סגורה שכן קשת ההתנהגויות שעשויה להיחשב כהתעמרות בעבודה היא רחבה ומגוונת, כאשר הודגש כי "אין להסתפק.
פסק דין |03/06/2023 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 41111-05-20- מרדכי סיביאר נגד ועד הבית רחוב אחימאיר 8 ת"ל אביב
שמות השופטים: אסנת רובוביץ ברכש,גב נורית לפידות,מאיר ליברמן
רביעית, אמנם נטל ההוכחה באשר להיקף העסקה מוטל על הנתבע (משלא הוצגה הודעה על תנאי העסקה ודוחות נוכחות). עם זאת, בענייננו יש לטעמנו להתייחס לנטל זה באופן גמיש יותר, זאת נוכח אופיו של הנתבע כווועד בית משותף המשמש כמעסיק ונוכח היחסים המיוחדים שהתקיימו בענייננו נוכח תפקידה של התובעת כיו"ר ועד הבית ובת זוגו של התובע, אשר אליה התובע היה פונה בבקשות להעלאת שכר ומשהיא זו שהיתה מעבירה לתובע את שכרו (ר' עמ' 17 שורות 27/29 לעדות התובע). 25 67. נוכח כל האמור, שעה שהנתבע העיד כי לא ערך רישום בפועל של שעות עבודתו, ומשעדותה של עדה מטעם התובעים נסתרה בכל הקשור להיקף העסקתו של התובע, ומשעדי הנתבע הצהירו, והצהרתם לא נסתרה, כי התובע לא עבד את היקף השעות הנטען על ידו, כאשר שניים מהם העידו כי ראו את התובע מנקה רק בימי שישי – הרי שאין אנו מקבלים את טענת התובעים ביחס להיקף שעות עבודתו של התובע בכל ימי השבוע, וקובעים כי התובע עבד בימי שישי בלבד, בהיקף של 5 שעות ליום (היקף השעות היומי המקסימלי הנטען על ידי התובעים בכל אחד מימים א'-ו'), דהיינו בהיקף של 12 משרה. יובהר כי אין אנו מקבלים את היקף השעות הנטען על ידי מר רום, שעה שבניגוד לגרסתו, גב' ברק לא הציגה גרסה ביחס למספר שעות העבודה בהן ראתה את התובע בימי שישי. שכר התובע חודשים ינואר-פברואר 2020 68. משקבענו כי העסקתו של התובע הסתיימה בסוף חודש פברואר 2020, ומשלא הוצגה בפנינו כל ראיה על תשלום שכרו בגין חודשים ינואר-פברואר 2020 ונוכח העדויות שהוצגו לעיל בדבר העדר תשלום בגין חודשים אלה, אנו קובעים כי על הנתבע לשלם לתובע בגין עבודתו בינואר-פברואר 2020 תשלום בסך 1,930 (965 *2).
פסק דין |15/03/2023 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 35689-02-14- בוהרי מהארי נגד לילות קסומים בעמ
שמות השופטים: אסנת רובוביץ ברכש
" סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה עניינו "תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין בקשר לסכסוך עבודה" ולטענת התובע, הנתבעים הפרו חובות חקוקות וביניהן לא שילמו לו שכר מינימום, תמורה בגין שעות נוספות ולא מסרו לו תלושי שכר מדי חודש. בתגובה לטענה זו טענו הנתבעות 1 ו-2 כי התובע התגורר בפועל במגורים מוסדרים אצל הנתבעת 1 ו – 2 בקיבוץ חפץ חיים והתובע אישר זאת בדיון בפני. 8. איני מקבלת את טענת התובע שלפיה רשאי הוא להגיש את התביעה באיזור השיפוט שבו מקום מגוריו. המקרה שלפנינו אינו נמנה עם העילות הנובעות מפקודת הנזיקין. הפרות הוראות חקוקה בדיני עבודה אינה "עוולה נזיקית" של הפרת חובה חקוקה. בכתב התביעה שהגיש התובע תבע הוא הפרשי שכר, פדיון הבראה וחופשה, הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים ופיצויים בגין אי המצאת תלושי שכר. אין בכתב התביעה התייחסות לעילת תביעה נזיקית כלשהי. 9. לפיכך התקנה הרלוונטית לענייננו היא תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) הקובעת: "בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; 10. לטענת התובע, הנתבעת 3 גם העסיקה אותו וכי כתובתה בתל אביב ומשכך הסמכות לבית הדין לעבודה בתל אביב. 3 11. בסעיף 22 לכתב התביעה טען התובע כי "באופן פורמלי הוא הועסק באמצעות הנתבעים 3 ו-4 כאשר נתבעת 3 מוציאה לו תלושי שכר מינואר. . . " ובסעיף 25 לכתב התביעה טען כי "הנתבעות 3-4 שיתפו פעולה במרמה עם הנתבעים 1-2 כאשר הוציאו לתובע תלושי שכר פיקטיביים. " בהמשך הגישה הנתבעת 3 בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגדה אולם ביום 23.3.2014 ניתנה החלטתי לפיה אין למחוק על הסף את התביעה נגד הנתבעת 3.
החלטה |21/11/2014 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין תשלום שכר בשל נזק מלחמה ונזק עקיף (מבצע עלות השחר)
סעיף: 8. ,9. חישוב השכר
8. (א) השכר שישלם המעסיק לעובד בגין התקופה בה נעדר מעבודתו, בהתאם להוראות סעיף 5 בהסכם זה, יהיה "שכר העבודה היומי" ולא יותר מ"השכר המרבי". למען הסר ספק, השכר האמור הינו שכר רגיל ברוטו ללא תוספות, כגון: תשלומים חד פעמיים, מתנות לחגים, פרמיות לא קבועות, תשלומים שנתיים, שעות נוספות בפועל, תוספת משמרות, כוננויות, החזרי הוצאות וגילום מס בגינם וכיו"ב, אך כולל הפרשות סוציאליות בגינו לפי זכאות העובד. לעניין סעיף זה: "שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעסיק, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך החודשים פברואר, מרץ ואפריל 2022 שילם המעסיק תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; "השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב–22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעובד אשר לא עבד בחלק מיום העבודה, ישולם החלק היחסי של השכר, ובלבד שמספר השעות בהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת במקרה שבו. מספר השעות בהן לא עבד העובד הוא לכל היותר שעה אחת ביום העבודה, העובד לא יהיה זכאי מכוח הסכם זה לכל תשלום בגין אותו יום עבודה. (ב) על אף האמור לעיל, לגבי עובד אשר זכאי לתשלום שכר על פי הסכם זה, ושולמו לו תשלומים בגין ימי היעדרותו בשל המצב הביטחוני בגין תקופת ההסכם, על פי החלטת המעסיק, יבואו התשלומים שכבר שולמו לו כאמור, על חשבון תשלום השכר המתחייב לפי הסכם זה, ובכל מקרה לא יהיה כפל תשלום בגין אותו יום היעדרות. 9. לא הורחב.
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
נתניה נתניה נתניה, המועצה המקומית עמק חפר, כפר יונה, המועצה האזורית לב השרון, קדימה-צורן, המועצה האזורית חוף השרון-למעט היישוב גליל ים המשתייך לאזור השיפוט של מחוז תל אביב שבפרט 2, אבן יהודה, תל מונד ופרדסייה טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 12. קריית שמונה קריית שמונה צפת, קריית שמונה, המועצה האזורית הגליל העליון, המועצה האזורית גולן-למעט יישובי מועצה זו המנויים בפרט 13, מג'דל שמס, חצור הגלילית, קצרין, המועצה האזורית מבואות החרמון, טובא-זנר'רייה, בוקעאת'א, מסעדה, ג'ש (גוש חלב), ר'ג'ר, עין קיניה, יסוד המעלה, ראש פינה, מטולה, ומהמועצה האזורית מרום הגליל רק יישובים אלה: אביבים, אור הגנוז, אמירים, ביריה, בר יוחאי, דובב, דלתון, כפר שמאי, כרם בן זמרה, מירון, ספסופה, עלמה, עמוקה, פרוד, ריחאנייה ושפר 13. טבריה טבריה טבריה, מר'אר, בית שאן, המועצה האזורית מרום הגליל-למעט יישובי מועצה זו המנויים בפרטים 7 ו-12, טורעאן, המועצה האזורית עמק המעיינות, המועצה האזורית עמק הירדן, בעינה-נג'ידאת, עילבון, יבנאל, כפר תבור, כפר כמא, מגדל, מהמועצה האזורית אל-בטוף רק היישוב
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6.
תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
סעיף: 12. התפטרות לרגל העתקת מגורים
12. (א) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פיסקה (1) לסעיף 8 לחוק אם המרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי הדרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה. (ב) רואים התפטרותו של עובד בפיטורים לפי פיסקה (2) לסעיף 8 לחוק אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באיזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו. בתקנת משנה זו – "ישוב חקלאי" – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים; "ישוב באזור פיתוח" – אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל העמק, מדרשת שדה-בוקר, מצפה רמון, מעלות-תרשיח ה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עילית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבניאל, כפר-ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, חרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת, (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שורשים.
תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008
סעיף: 4. עניינים הפטורים מאגרה
בקשה למתן תוקף של פסק דין לפשרה, הסדר גישור, או פסק בוררות; (10) בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית דין החזיר לבורר, מסיבה כלשהי, פסק קודם; (11) תביעה להמצאת מסמכים אשר המעביד מחויב על פי חוק להמציאם לעובד או למלא בהם את חלקו; (12) הליכים לפי סעיף 24(א)(2) או (4) או סעיף 25 לחוק; (13) הליכים לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959; (14) הליכים לפי סעיף 30 לחוק שעות עבורה ומנוחה, התשי"א-1951; (15) הליכים לפי סעיף 14 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951; (16) הליכים לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996; (17) הליכים לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; (18) הליכים לפי סעיף 13 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; (19) הליכים שעניינם חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; (20) הליכים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; (21) הליכים לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992; (22) הליכים לפי חוק הבטחת הכנסה, התש
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023
סעיף: 1. הוראת שעה
לעניין שכר; לעניין זה, "שנת הבסיס"-כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק; (4) לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה (להלן-עובד עצמאי), שעובד במוסד חינוך ונעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו הוא עובד, או לגבי עובד עצמאי המתגורר באזור המיוחד שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ונעדר מעבודתו בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר, ומחזורו נפגע בשל היעדרות זו-שווי הנזק מוכפל במספר ימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר; לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד הוא שעה אחת או יותר; לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה ליום במשרה מלאה; "תקופה מזכה לעניין שכר"-אחת מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודש דצמבר, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודש דצ מבר שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודש דצמבר, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה "מסלול שכר עבודה"-התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023); ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" כאילו בכל מקום, במקום "האזור המיוחד" בא "אזור שנפגע בחודש ד
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 122. קבלת טפסים בהליכים מסויימים
122. כל הנזקק לטפסים המפורטים בפסקאות (1), (2) או (3) יוכל לקבלם חינם כמפורט להלן: (1) טופס 2 להגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, טופס 6 להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור, טופס 3 להגשת תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, טופס 7 להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור, טופס 4 להגשת תביעה לתשלום קצבה, טופס 8 להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור או טופס 13 להגשת ערעור על החלטת רשם בתובענה לתשלום שכר עבודה או קצבה – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה, בכל סניף של משרד העבודה והרווחה ובמשרדו של כל ארגון עובדים שביקש זאת מהמזכיר הראשי של בית הדין; (2) טופס 11 לערעור גימלאות – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה, בלשכת הממונה על תשלום גימלאות, בלשכת נציב שירות המדינה ובכל לשכה מחוזית של נציבות שירות המדינה; (3) טופס 12 לערעור תעסוקה – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה ובכל לשכת שירות תעסוקה.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי
תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה וערך שעת עבודה לעובד קבלן), התשפ"ג-2023
סעיף: 10. התחשבנות בין מזמין השירות לקבלן במהלך ההתקשרות
10. בלי לגרוע מתקנה 2, מזמין השירות והקבלן יערכו התחשבנות, אחת לרבעון לפחות, לגבי כל עובד, לגבי כל אלה: (1) רכיבי שכר המושפעים מוותק של העובדים, יעודכנו לפי תקנה 5; (2) רכיבי שכר המושפעים מאורך יום העבודה בפועל בהתאם לצו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר, יותאמו לשעות השירות לפי התנאים שסוכמו בין מזמין השירות לקבלן לעניין שעות השירות; (3) הסכום הגלובלי המגיע בעד עבודה בשעות נוספות – אם העובד בשירות בתחום השמירה והאבטחה הסכים לתשלום שכר הכולל עבודה בשעות נוספות בהיקף גלובלי לפי צו ההרחבה בענף השמירה, בכפוף להסכמות בין מזמין השירות ובין הקבלן; (4) הפרשי שכר בין הסכומים ששולמו לכל עובד ובין הסכומים המגיעים לו בפועל, בעד רכיב גמול עבודה בשעות נוספות או רכיב גמול עבודה במנוחה השבועית המחושבים לפי תקנה 4, או המגיעים בשל עבודה בשעות נוספות לפי סעיף 10(א)(1) לחוק שעות עבודה ומנוחה, בהתאם לביצוע בפועל; (5) דמי ביטוח לאומי על סבסוד ארוחות וכל רכיב שכר נוסף המשתלם לעובד לפי דין או הסכם קיבוצי.
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ט-2009
סעיף: 1. הוראת שעה
דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; "שכר יום עבודה של העובד" – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2008, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים; "השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מו כפל בשניים וחצי ומחולק ב–22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ובלבד שמתקיימים בעובד גם אחד מאלה: (1) הוא נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף; (2) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד או סגירת מוסד כאמור שאושרה על ידי פיקוד העורף עד ליום המאוחר ביותר בתקופת ההכרזה, ואין במקום העבודה של העובד או של בן זו גו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור הקובע ומתקיים אחד מאלה: (א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד; (ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי
כל הזכויות שמורות ©