אציג סקירה מקיפה של תפקיד עורך דין גירושין בפתח תקווה, תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים של ניהול הליכי גירושין באזור השיפוט של פתח תקווה, בהתבסס על פסיקות והחלטות רלוונטיות.
עורך דין המטפל בענייני גירושין בפתח תקווה נדרש להכיר היטב את המערכת המשפטית הכפולה:
בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה – המוסמך לדון בענייני גירושין וכל הכרוך בהם
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה – המוסמך לדון בתביעות רכושיות ואזרחיות הנלוות להליך הגירושין
1. ייצוג בהליכי גירושין והסכמי גירושין
כפי שעולה מפסיקת בית המשפט בעניין תהס (פתח תקווה) 25481-05-13:תהס (תל אביב) 25481-05-13- ח.א נגד ח.ב (ניתן ב 08/03/2016)
"התובעת טוענת כי במהלך הנישואין גימד אותה הנתבע והקטין אותה עד שהפכה לאשה התלויה בו לחלוטין… אלא שגם עובר להסכם הגירושין לתובעת היה נסיון מקצועי רב… התובעת עסקה במיזמים שונים, רכשה לבדה מקרקעין בבנימינה וכיו"ב."
פסק דין זה ממחיש את חשיבות תפקידו של עורך הדין בהגנה על זכויות לקוחותיו ובבחינה מעמיקה של נסיבות המקרה.
2. חובות עורך הדין כלפי לקוחותיו
כפי שנקבע בפסיקה:
תא (תל-אביב-יפו) 75524/04- עורך דין שקד יהורם נגד כהן עזרא (ניתן ב 26/06/2007)
"חייב עורך הדין להכין ללקוחות שלו חוזה אשר יבטיח את זכויותיהם על הצד המועיל ביותר; ואם לאחר שהכין להם חוזה כאמור, יסרבו הם לחתום על תניה זו או אחרת, גם לאחר שעורך הדין הסביר להם את משמעותה ונחיצותה, רק אז יתכן שיצא עורך הדין ידי חובתו כלפיהם"
3. שכר טרחת עורך דין
בעניין שכר הטרחה, נקבע בפסיקה:
תק (קרית שמונה) 45762-05-13- אסמאעיל נאסר נגד ברק זרח (ניתן ב 02/07/2014)
"הסכם שכר טרחת עורך-דין, הינו חוזה מסוג מיוחד, הכולל את חובת הגילוי והנאמנות: 'עורך דין המקבל עניין לטיפולו, יסכים עם הלקוח על שכר הטרחה ועל מועדי תשלומו. חובת האמון, שחב עורך הדין כלפי לקוחו, טומנת בחובה חובת גילוי בנדון'"
מיקום גיאוגרפי:
מומחיות נדרשת:
שלבי הטיפול בתיק גירושין:
עורך דין גירושין בפתח תקווה נדרש למומחיות מקצועית גבוהה, הבנה מעמיקה של הדין הדתי והאזרחי, ויכולת לנווט בין הערכאות השונות. עליו לפעול בנאמנות ובמקצועיות לטובת לקוחותיו, תוך שמירה על האתיקה המקצועית והקפדה על חובותיו כעורך דין.
ת"א (תל-אביב-יפו) 75524/04- עורך דין שקד יהורם נגד כהן עזרא
שמות השופטים: חנה ינון
התובע ייצג את הנתבע בישיבה אחת בתביעה בגין הטרדה מאיימת. 12. כמו כן, פעל התובע בעבור הנתבע בעניינים החורגים מאלה אשר הועברו לטיפולו. 13. לטענת התובע, באשר לטיפול בעניינים החורגים מאלה אשר הוסמך לטפל בהם על פי ההסכם, זכאי הוא לתשלום שכר טרחה ראוי. לטענתו, סיכמו הצדדים בינהם כי גובה שכר הטרחה ייקבע בהמשך. גרסת התובע 14. כעולה מתצהירו של התובע, ת/1, לאחר שהנתבע פנה אליו, ביצע עבורו שורה ארוכה של פעולות משפטיות רבות. לטענת התובע, הכין בעבור הנתבע כתבי הגנה בתביעה למזונות ובתביעה הרכושית, אשר בסופו של דבר לא הוגשו, לפי בקשת הנתבע, שכן האחרון ביקש להיות מיוצג על ידי עורך דין אחר. 15. התובע מדגיש כי זכאי הוא למלוא שכר הטרחה, כפי סוכם, דהיינו, לסך של 7,420, בקיזוז סך של 2,000 אשר שולם, וזאת חרף העובדה כי הופסק הטיפול בענייניו של הנתבע בטרם הגשת כתבי ההגנה. 16. התובע הגיש בשם הנתבע תביעה רכושית, תביעה למשמורת ואף טיפל באופן חלקי בתביעת הגירושין של הנתבע בבית הדין הרבני. כמו כן, הגיש בשמו של הנתבע בקשה לעיקול זמני ובקשות שונות לבית הדין הרבני. 17. לטענתו, סיכמו הצדדים ביניהם כי לגבי עניינים אלו גובה שכר הטרחה ייקבע בהמשך. הנתבע לא נענה לדרישותיו של התובע לסור למשרדו של האחרון בכדי להסדיר את נושא שכר הטרחה. 18. כפי שהובהר בראשית הדברים, התובע דורש כי הנתבע ישלם לו שכר טרחה ראוי בגין כל הפעולות שביצע עבורו ושפורטו לעיל. גרסת הנתבע 19. הנתבע, לטענתו, פנה אל התובע מלכתחילה לצורך קבלת ייעוץ בגין טיפול בשלוש תביעות אותן הגישה רעייתו כנגדו בבית המשפט לענייני משפחה. הנתבע גורס כי שכר הטרחה עליו סוכם הינו שכר טרחה כולל, דהיינו, הנתבע התחייב לשלם לתובע סך של 7,420, בתוספת מע"מ, בעבור טיפול כולל בכל ענייני מעמדו האישי.
פסק דין |25/06/2007 |שלום – תל אביב
ת"ק (קרית שמונה) 45762-05-13- אסמאעיל נאסר נגד ברק זרח
שמות השופטים: רננה גלפז מוקדי
1. התובע, עורך דין, ייצג את הנתבע בהליכים משפטיים בבית משפט השלום בנצרת ובבית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה בין התובע לנתבע נחתם ביום 31.7.11 , הסכם שכר טרחה. לאור חשיבות הדברים, להלן נוסח הסעיפים הרלוונטיים בהסכם: "מהות העניין: תביעה ובקשה דחופה בבית משפט השלום נצרת בקשות סעדים זמניים. שכר הטרחה המוסכם: 6,500 כולל מע"מ. . . . הערות: 1. מלבד האמור לעיל, ישולמו לך בנפרד הוצאותיך לרבות אגרת בית משפט, צילומים, שליחים, שכר עדים, חניה. 2. למען הסר ספק, הסכם זה אינו כולל את פעולותיך בתחומים הבאים: ערעורים, הוצאה לפועל וכל פניה לערכאה משפטית אחרת למעט האמור בסעיף 1 לעיל. במידה ותיק זה יועבר מטיפולו של עו"ד נאסר אסמאעיל מכל סיבה שהיא כי אז מגיע לעו"ד הסכום המוסכם הנ"ל. " הסכם זה הוא ההסכם היחיד שנחתם בין הצדדים, ואין בלתו. 2 2. בהתאם להסכם האמור, הגיש התובע, עבור הנתבע, תביעה לשמירת זכויות לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת וייצגו בדיון שהתקיים בפני השופט התורן ביום 29.8.11 . בהסכמת הצדדים, הועבר התיק העיקרי לבית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה, שם התקיים דיון ביום 3.1.12 , בפני כב' הש' קימלמן, מונה מומחה אשר הגיש חוות דעת ובהמשך, הוגשה בקשה דחופה לאישור הסכם גירושין. טיוטת ההסכם הוכנה על ידי התובע. הדיון בבקשה לאישור הסכם גירושין נקבע על ידי כב' הש' קימלמן ליום 13.8.12 בבית המשפט בצפת. הדיון התקיים, אכן, במועד האמור, כאשר עם הנתבע הופיע גם התובע. בכך, בא לכדי סיום ייצוגו של התובע את הנתבע. 3. לטענת התובע, טיפולו בתובע במסגרת הסכם שכר הטרחה כלל רק את הליך שמירת הזכויות ואילו הגשת הבקשה לאישור הסכם הגירושין מהווה הליך חדש בעטיו נדרש הנתבע לשלם שכ"ט עו"ד בסך 6,500 נוספים.
פסק דין |01/07/2014 |תביעות קטנות – קרית שמונה
תה"ס (תל אביב) 25481-05-13- ח.א נגד ח.ב
שמות השופטים: יחזקאל אליהו
חזקה על המומחה שהינו אובייקטיבי וכי ידע להתעלם מכתבי בי-דין שהועברו לעיונו לרבות חוות הדעת מטעם המשיבה . כן חזקה כי חוות הדעת שהייתה ניתנת על ידו הייתה מקצועית ואובייקטיבית. 14 עם זאת וכאמור לעיל ,לאור חוסר האמון שנוצר, מטעמים של יעילות דיונית ומראית פני הצדק ועל מנת למנוע סרבול והארכה מיותרים של ההליכים בשל טענות המבקש כמפורט בבקשתו ובתגובה מטעמו ומשחוות הדעת מצויה בשלבים ראשוניים ולא יהא בהחלפת המומחה בשלב זה לעכב ברור התובענה בצורה מהותית יהא זה אך נכון וצודק להורות על החלפת המומחה. 7. משכך מורה על מינויו של ד"ר שי גרינשטיין כמומחה במקומו של ד"ר טל אילן. פרטי המומחה: רחוב השופטים 7 הרצליה. נייד 052-3692263. 8. המומחה יגיש חוות דעת באשר למצבה הנפשי של התובעת עובר לחתימת ההסכם הגירושין מיום 1.3.2010 ובשנה שקדמה לחתימה על ההסכם. בחוות דעתו מתבקש המומחה להתייחס לשאלת כשירותה של התובעת לחתום על ההסכם והאם היתה נתונה תחת השפעה אשר פגעה ו/או פגמה ביכולתה ובכשירותה לחתום על ההסכם. חוות הדעת תוגש בתוך 30 ימים מהמסירה. 9. באשר לבקשה למתן הוראות למומחה, אין לשנות מהחלטתי הקודמת מיום 4.11.13 אולם על מנת למנוע כל תקלות ו/או אי הבנות הוסיף ואפרט כדלקמן: 9.1. ב"כ הצדדים יפנו במשותף למומחה ובתוך 7 ימים מהמסירה ויציגו בפניו את כל המסמכים הרלוונטים הנדרשים לצורך מתן חוות דעת. יודגש כי המסמכים שיועברו למומחה הינם מסמכים רפואיים בלבד של המשיבה הרלוונטי לתקופה נשוא חוות הדעת בלבד, ב"כ הצדדים לא יעבירו מלבד מסמכים רפואיים אף מסמך שלא נדרש על ידי המומחה ביוזמתו.
פסק דין |07/03/2016 |משפחה – תל אביב
6103/93 בגצ- 1. סימה לוי נגד 1. ביהד הרבני הגדול בירושלים
שמות השופטים: א מצא,מ חשין,י קדמי
זו חובה חוזית, אותה נטלה האישה על עצמה, והרי היא מחייבת את האישה ככל חובה חוזית אחרת. " וכן הם דברי השופט שמגר בע"א 51/81 בראור נ' בראור פ"ד לה(4) 231, 237: "הסכם גירושין, אשר אושר על-ידי בית משפט, דינו כדין כל הסכם אשר הערכאה השיפוטית נתנה לו תוקף של פסק-דין. יש לקיים את הוראותיו, הן לאור המרכיב החוזי, המהווה חלק ממנו, והן לאור החיוב, הנובע מכך שלהסכם ניתן תוקף של פסק-דין. " 12. השאלה הנשאלת היא, איפוא, זו: האם קנה בית-הדין הרבני סמכות מקורית לאכוף חובת שיפוי חוזית שזכתה לקבל תוקף פסק-דין של בית-דין רבני דומני שהתשובה לשאלה היא בשלילה. ענייננו הוא, כאמור, בתביעה לאכיפת תניה חוזית המצויה בהסכם שכרתו ביניהם איש ואשה שנתגרשו. אין מדברים אנו ב"ענייני נישואין וגירושין" (כלשון סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) ): הנישואין אינם עוד, בני הזוג נתגרשו, ומעשה הגירושין תם ונשלם. אין המדובר אף בעניין "הכרוך בתביעת הגירושין" (כלשון סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) ), ומאותו טעם עצמו ש"הגירושין" נסתיימו וממילא אין תביעת השיפוי נלווית ונכרכת בהם. כל עילות התביעה בנושא הגירושין ובלווייני הגירושין נבלעו ונטמעו כולן בפסק-הדין שאישר את ההסכם. תביעה לבית-הדין הרבני עתה מייסדת עצמה על עילה חדשה שנושאה אכיפת הסכם, או: אכיפת פסק-דין-שבממון. השווה, למשל: ע"א 426/75 מועצת פועלי רמת גן וגבעתיים נ' אשכולי, פ"ד ל(2) 219, 221. עילת האיש מיוסדת על הפרה שהיתה לאחר הסכם הגירושין – הפרת הסכם הגירושין ופסק-הדין עצמו – ועל-פי טיבם של דברים אין ניתן לכורכה – כמו למפרע – בהסכם ובפסק-הדין שנתגבשו בעבר.
פסק דין |03/09/1994 |בית המשפט העליון
401-66- ברוריה מרום נגד בן-ציון מרום
שמות השופטים: י’ זוסמן,צ’ ברנזון,י’ קיסטר
אכן ההגיון מחייב זאת שאפשרות לערוך הסכם לגירושין, הדברים שאפשר לכלול בהסכם, חוקיותו, תקפותו ונפקותו תלויים בהוראות הדין האישי החל על נישואין וגירושין של הצדדים להסכם, והוראות אלו הן חלק מאותם דינים. יתרה מזו : א) אילולא המצב במשפט המקובל בשלב בו הוא נמצא כיום קשה להגיע לדעה כי הסכם לעריכת נישואין אינו ענין של נישואין ; ו-ב) ספק אם זהו חוזה בכלל, שאפשר לפסוק פיצויים על-פיו. הלא אין זה כל כך מתקבל על הדעת שדינו של הסכם נישואין בין איש ואשה יהיה כדין הסכם להספקת תוצרת חקלאית, וכאמור, לולא זאת שבאנגליה דינו של הסכם להבטחת נישואין כדין חוזה ממוני גרידא, לא היינו יכולים לקבוע שהסמכות לדון בהסכם כזה נתונה לבתי- משפט אזרחיים אשר יפסקו פיצוי על הפרתו. אמנם, הסכם כזה (הבטחת נישואין) נערך בזמן שאין הצדדים קשורים בקשר של מעמד אישות, אבל דבר זה כשלעצמו עדיין לא קובע. אעמוד על כך להלן. 9. כפי שצוטט לעיל פסק-הדין בידמ 1/55,, מפי השופט אגרנט, תביעה לפיצויים בגין הפרת הבטחה לנישואין דינה כדין תביעה חוזית-ממונית רגילה, בעוד שהסכמי גירושין שבין בני-זוג נחשבים כבטלים לפי המשפט המקובל האנגלי ומנוגדים לסדר הציבורי ; ואף הסכמים אחרים הנובעים מתוך נישואין כגון הסכמים למזונות, או לפירוד, אם כי לא תמיד הם משוללים תוקף באופן מוחלט, בכל אופן אין הם בגדר חוזים ממוניים, אלא מהווים חלק מעניני המעמד האישי. (אולם ייתכן גם ותנאים מסויימים או חלק מהוראותיהם יהיו בעלי תוקף כלשהו). כבר מבחינה זו שהסכם נעשה על-ידי הצדדים בזמן קיום קשר הנישואין, ומטרתו להביא לידי שינויים במסגרת המשפחתית, ההסכם הוא ענין של נישואין וגירושין, ואפילו במקרה שיש לו תוקף כלשהו אין אפשרות להחיל עליו דיני חוזים רגילים, ואם הוא נכלל בגדר ענינים של נישואין וגירושין אזי אין סמכות לבית-המשפט האזרחי לדון בהם.
פסק דין |18/06/1967 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 9938-12-10- א. בן דור ושות נגד משכנות מוצא בירושלים בעמ
שמות השופטים: ישעיהו שנלר
משכך, יכולת ההשתחררות שנקבעה בפסיקה מהראוי כי תכלול בחובה גם את ההשתחררות מהנטל הכספי – אלא באותם מקרים בהם לא מוצדק הדבר. 26. הנה כי כן, עלינו לבחון כל מקרה לגופו ולנסיבותיו ונראה כי בבואנו לבחון את התנהלות הלקוח ניתן לבחון מספר היבטים. כך, מהות ההתקשרות בין הלקוח לעורך הדין וכגון ייצוג בתיק משפטי ספציפי או מעבר לכך; האם מדובר בהתקשרות שאמורה להימשך תקופה ארוכה; האם מדובר בהתקשרות האמורה להניב פירות ללקוח ותוך תקופה סבירה זאת או אחרת; מה היו הנסיבות של בקשת הלקוח להשתחרר מהייצוג; האם אכן – גם אם לא בגלוי – הסתתר מניע כספי זר ברצון הלקוח להשתחרר; מה רמת "הנזק" שאמור להיגרם ללקוח, אם אך ורק לאור החשש מהצורך לפצות את עורך הדין יבחר להפסיד עסקה זאת או אחרת; השפעת מערכת היחסים בחלוף תקופה שנוצרה בין הלקוח לבין עורך הדין; מה תנאי הייצוג המשפטי החלופי, ככל שקיים שכזה, ומה ניתן להסיק מכך לגבי התנהלות הלקוח. האם מדובר בייצוג משפטי שוטף לרבות בהליכים משפטיים או בעסקת מקרקעין ספציפית; מה מידת מעורבותו של עוה"ד בעסקה לרבות הקשר בין פעולותיו ו"התקדמות" העסקה; ועוד. בנוסף, דומה כי יש מקום לזכור כי במרבית המקרים, אם לא בכולם, עורך הדין הוא זה שמנסח את הסכם שכר הטרחה, על כל המשתמע מכך, וכך גם חזקה על עורך הדין שהיה ער לפסיקה המתפתחת בכל הקשור ליכולת הלקוח להשתחרר מהייצוג – ומבלי שיהיה באמור התייחסות לשאלה מה דינה של הוראה בהסכם שכר הטרחה אשר תקבע, לדוגמא, כי "בכל מקרה יהיו הנסיבות אשר יהיו", או בנוסח "רך" יותר, כי הלקוח יהא רשאי להעביר את הטיפול לעורך דין אחר או להשתחרר מהייצוג, ובלבד שישלם לעורך הדין את מלוא אשר היה צפוי עורך הדין לקבל בהתאם להוראות החוזה בהפחתת אשר נחסך מעורך הדין לבצע.
פסק דין |29/07/2017 |מחוזי – תל אביב
תאדמ (טבריה) 53291-03-22- סאהר בסול נגד אמיר אבו עודה
שמות השופטים: מוהנד חלאילה
1.תביעה כספית ע"ס 34,600 שהחלה את דרכה כתביעה קטנה ועברה לסדר דין מהיר 2. התובע – עורך דין , הנתבע הוא גיסו – אחי אשתו עמה מצוי התובע בסכסוך גירושין. כתב התביעה – 3. לטענת התובע – לפני שפרץ סכסוך הגירושין עם אשתו, שכר הנתבע את שירותיו בייצוג בעסקת מכר מקרקעין; נוסף על כך – נתן התובע לנתבע ייעוץ ראשוני בהליך גירושין של הנתבע מאשתו. 4. לטענת התובע – יש לו זכות לקבל שכר טרחה בגין הייצוג בהסכם המכר בסך 31,041 . וסך של 5,850 בגין הייעוץ הראשוני בהליך הגירושין. 5. א. התובע מנצל את כתב התביעה כבמה להלך אימים במפורש ובהרחבה יתירה על הנתבע ואביו – כך טוען הוא בהרחבה בתחילת כתב התביעה כי הנתבע שילם כסף שחור בעסקת המקרקעין בסך של כמיליון . 5. ב. על מנת להמחיש את איומיו – עורך הדין – התובע אף מציג בפירוט יתר את הראיות המפלילות כביכול שיש לו לטענתו נגד הלקוח שלו ומכריז על כך שהוא שומר על זכותו לפנות למשטרה ולהגיש תלונה נגד הנתבע ואביו בגין העלמת כמיליון ש"ח ועברה על שורה של חוקים, אותם מונה התובע בכתב התביעה. 5. ג. מיותר לציין כי עברה על החוק חמורה ככל שתהיה (בהנחה שנעברה – דבר שלא הוכח) במהלך הייצוג חוסה בצל החיסיון של עורך דין – לקוח . מדובר בחיסיון מוחלט שרק הלקוח יכול לבטלו. ( הפסיקה קבעה חריג במקרה שהלקוח מודיע לעורך דינו על כוונה לעבור עברה בעתיד שרק אז לא חל החיסיון). 5. ד. לא ניתן להיות אדישים להקשר לסגנון ולנוסח שבו מועלה האיום. אלה מדיפים ריח רע של ניסיון סחיטה מעל הבמה של כתב תביעה – האומנם לכאן הגענו ועבור מה 5. ג. אם לא מדובר בניסיון סחיטה – אזי מדוע ממתין התובע עם הגשת התלונה בתור איש חוק – שומר חוק מדוע טרם פנה למשטרה להגיש תלונה בגין העבירות החמורות ביותר אותן ביצע לטענתו הנתבע מדוע הוא רק "שומר לעצמו" את הזכות לפנות למשטרה 6.
פסק דין |10/09/2023 |שלום – טבריה
ת"ע (תל אביב) 9176-07-19- ת.ג נגד ט.א
שמות השופטים: יחזקאל אליהו
משב"כ הנתבע המשיך לדעת מהו תחום התמחותו שב וניסה העד לטעון "עשיתי גם תיקים בבית משפט לענייני משפחה", ובהמשך "מספיק שנים, מספיק שנים עשיתי תיקים בבית המשפט, בבית משפט לענייני משפחה, גם בענייני גירושים, גם בענייני צוואות. זאת אומרת שזה משהו שאני עושה". בהמשך לכך כבר חזר בו העד ותיקן את תשובותיו תוך שהוא טוען: "אמרתי עוד פעם. תיקים של גירושים אני לא עושה. צוואות אני עושה עד ימים אלה". מהאמור עולה כי התמחותו של העד בתחום דיני המשפחה מוגבלת לעריכת צוואות, עמ' 333 ש' 31 – עמ' 334 ש' 16. 110. עו"ד ד. ס אישר בעדותו כי אין לו אתר אינטרנט, עמ' 334 ש' 20/19. 111. משנשאל עו"ד ד. ס על ידי ב"כ הנתבעת "תסביר לנו איך הגיעה אליך המנוחה, אם אין לך אתר אינטרנט, למצוא אותך בהקלדה מקרית, הסבירות, או לא קיימת בכלל, שזה יעלה, ואיך הגיעה אליך הגברת המנוחה ליצור איתך קשר לשירות בעניין צוואה", עמ' 333 ש' 35 – 334 ש' 2 השיב זה "גם היום, מגיעים אליי לקוחות מתל אביב, מירושלים, מהרצליה, מפתח תקווה. יש לי חברים, מספיק חברים, קולגות, שמפנים אליי לקוחות בתחומים שהם לא מתעסקים בהם, וגם במקרה הזה, הופניתי על ידי אחד מהם", עמ' 335 ש' 3 – 5. לאור תשובתו של העד בחרתי לשאול אותו "מי החבר שהפנה את המנוחה" וזה ענה כי ניסה לבדוק העניין בבוקר כדי לחדד את זיכרונו וכי לדעתו זה "עורך דין ירון", עמ' 335 ש' 7 – 13. נוכח תשובת העד ומשהמדובר בצוואה קצרה, פשוטה וברורה אשר אינה מצריכה כל מיומנות וניסיון משפטי, הוספתי ושאלתי את העד מה ההיגיון שעמית למקצוע יפנה את המנוחה לעו"ד אחר לצורך עריכת הצוואה ובפרט לעו"ד מעפולה עניין הכרוך בהוצאות ועלויות ואגב כך אף שאלתי מהו הסכום שגבה כשכ"ט.
פסק דין |11/12/2022 |משפחה – תל אביב
תמ"ש (פתח תקווה) 35587/07- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: יוכבד גרינוולד רנד
, עמ' 56, שורות 13/15, בו טענה האשה, כי: "אני לא עשיתי טעות בכדאיות העסקה, תפסיק להגיד את זה, היית צריך לחתום, אם היית חותם לא היתה שום בעיה עם שום כדאיות ושום עסקה". 134. הסכם הגירושין אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום . . . ולאחר שעיינתי בו, התרשמתי, כי הוא נערך בגמירות דעת מוחלטת. תנאיו נראים הוגנים וסבירים, מנוסחים באופן סטנדרטי וכמו כן הצדדים עצמם טוענים, כי הוא נערך בליווי עורכי דין "מהטובים בארץ". ראה פרוטוקול הדיון מיום . . . , עמ' 42, שורות 5-8: "ת. תקשיב פלוני, בוא אני אסביר לך, שנינו חייבים, שנינו ישבנו עם עורכי הדין מהטובים בארץ, נחשבים לפחות מהטובים בארץ, ישבנו וכתבנו את הסכם הגירושין בצורה פשוטה וברורה וזה אומר ככה. . . " וגם בעמ' 44, שורות 2-4: "כן. השאלה פשוטה. פלוני ככה, שנינו עורכי דין, שנינו יודעים, הכנו הסכם גירושין ביחד עם שני עורכי דין. . . " 135. אכן, אני מוצאת טעם רב בטענת האשה, לפיה היא מעולם לא טענה כי היא מעוניינת לבטל את הסכם הגירושין וכי לא עתרה לביטולו, בטענה כי חתימתה עליו הוא בבחינת מקח טעות או כי נפל פגם מצידה בהבנתו. 24 ראה פרוטוקול הדיון מיום . . . , עמ' 133, שורות 16/19, וגם שורה 23: "ש. השאלה שלי היא האם אי פעם, ואנחנו מתכתבים עד היום בכמויות, האם אי פעם באתי ואמרתי לך- פלוני, ההסכם הזה לא היה לי שווה או הוא לא טוב לי. . . איזה כדאיות העסקה איפה היתה לי בעיה בכדאיות העסקה" 136. אדרבא, האשה הוכיחה כי היא מעוניינת לקיים את הסכם הגירושין כלשונו.
פסק דין |31/12/2013 |משפחה – פתח תקווה
תלהמ (תל אביב) 46391-07-19- א.ב, נגד ג.ד ,
שמות השופטים: מירה דהן
עוה"ד אישרה כי עברה עם התובעת על ההסכם, התובעת קראה ההסכם, הבינה אותו וחתמה עליו מרצונה. ראה עמ' 8 לפרוטוקול ש' 5-8. עוה"ד מנע שני העידה כי התרשמה שכל הנתונים היו ברורים לתובעת, והיא הגנה על האינטרסים שהיו חשובים לה אותה עת. ראה עמ' 11 ש' 15/18 לפרוטוקול. 16 41. בהסכם הגירושין פורטו כל נכסי הצדדים. לא ראיתי כאמור לעיל כל מניעה שהתובעת תעשה כל בירור נדרש על ידה באשר לשווי כ"א מהנכסים ובהתייחס להתחייבויות הרובצות עליהם. 42. א. התובעת טוענת כי במהלך הנישואין גימד אותה הנתבע והקטין אותה עד שהפכה לאשה התלויה בו לחלוטין. ב. ראשית לציין כי התנהלותה של תובעת באולם עמדה באופן קוטבי לטענותיה באשר להיותה אשה חלשה ומוקטנת ע"י הנתבע. לוקחת אני בחשבון כי התובעת עברה כברת דרך אישית מאז הגירושין ועד לבירור הליך זה בפני, היא כיום מנטורית להעצמה אישית ולטענתה למדה תחום זה לאחר הפירוד בינה לבין הנתבע. אלא שגם עובר להסכם הגירושין לתובעת היה נסיון מקצועי רב. היא עבדה במשך שנים בבנק לאומי. לאחר פרישתה מהבנק, החלה היא לעסוק בתחום הנדל"ן, קיבלה רישיון תיווך ועבדה יחד עם הנתבע כמתווכת. התובעת עסקה במיזמים שונים, רכשה לבדה מקרקעין בבנימינה וכיו"ב. התובעת אף עבדה באחת החברות של הנתבע היא הכירה אנשי המקצוע הרלוונטיים ויכולה היתה לברר או לדרוש לקבל כל מידע . לכתב התביעה צורפו תכתובות בין התובעת לאנשי מקצוע שונים, כגון: רו"ח, חברות ביטוח, גיוס עובדים וכו' המלמדים כי לתובעת היה נסיון וגישה בנושאים שונים (ראה נספח 5 לכתב ההגנה). ג. עובר לגירושין עמדה התובעת על דעתה באשר לאינטרסים אותם ביקשה להשיג – התובעת ביקשה להתגרש – זאת בניגוד לרצון הנתבע, והיא ביקשה לקבל סכום כספי במזומן ובלא לקחת על עצמה התחייבויות ו/או הלוואות – הסכם הגירושין סיפק לתובעת את אשר ביקשה.
פסק דין |13/08/2022 |משפחה – תל אביב
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4ב1. סמכות מבחינה בין-לאומית בתביעת גט של אישה יהודייה שלא ניתן לערוך מחוץ לישראל
(ב) לתביעה המוגשת לפי פסקה (2) או (3) של סעיף קטן (א), תצורף החלטת בית הדין מחוץ לישראל בדבר התקיימות הנסיבות שבשלהן התעורר הצורך בהגשת תביעה לגט לבית הדין הרבני בישראל, אלא אם כן בנסיבות העניין יש קושי לצרף החלטה כאמור. (ג) לא ידון בית דין רבני בתביעה כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: (1) כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל או שהנתבע נמצא בישראל במועד הגשת התביעה, ובלבד שכתב התביעה הומצא לו כדין; (2) אם בני הזוג נישאו גם על פי הדין החל במדינת חוץ – בני הזוג גרושים לפי אותו דין; ואולם אם התקיימו נסיבות מיוחדות המקשות על עריכת גירושין כאמור במדינת חוץ, די בכך שהוגשה תביעה לגירושין לבית משפט מוסמך במדינת חוץ, והתובעת פעלה בשקידה ראויה לעריכת הגירושין כאמור. (ד) הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף זה לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג. (ה) נוכח בית הדין כי לא התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) – ימחק את התביעה לאלתר.
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 7. בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה
7. (א) בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת משנה זו, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל. (א1) הסכימו הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, תביא לפניהם יחידת הסיוע שם של מגשר מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה המתאים למאפייני הסכסוך, ובלבד ששכר טרחתו אינו עולה על שכר הטרחה המרבי. (א2) סברה יחידת הסיוע בתום ישיבת המהו"ת האחרונה כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, רשאית היא להפנותם להליכי יישוב סכסוך ממצי זכויות באמצעות הסיוע המשפטי, במקרים המתאימים, ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע, ליחידות הסיוע, לעניין זה. (ב) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מרשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן: (1) תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם; (2) אזורי פעילותם; (3) השפות שאותן הם דוברים; (4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם; (5) זכאותם של הצדדים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. (ג) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מסוים תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ב). (ד) אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר אחר מתוך רשימת המגשרים או מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.
צו הירושה (העברת צוואות מופקדות מבתי המשפט להפקדה אצל הרשמים לעניני ירושה), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. העברת צוואות
1. (א) הצוואות המופקדות בבתי המשפט יועברו אל הרשמים לעניני ירושה במקומות המפורטים להלן: ממקום למקום (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (ב) מנהל בתי המשפט והממונה הארצי יקבעו את סדרי העברת הצוואות מבתי המשפט במחוזות השונים אל הרשמים לעניני ירושה.
תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023
סעיף: 3. עניינים שבהם יקוימו הליכים
3. (א) בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: (1) בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר; (2) בקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות; (3) בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות בעניינים האלה: (א) העברת ילד למסגרת חינוכית; (ב) טיפול פסיכולוגי בקטין; (ג) מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; (4) בקשות דחופות לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956; (5) בקשות דחופות לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, שנועדו למנוע עיגון; (6) הליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (7) בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; (8) בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין; (9) סידור גט; (10) עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. (ב) ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5), ו–(7). (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) – יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4ב. סדרי דין בענין נתבע שהוא תושב חוץ
4ב. הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף 4א כנגד נתבע שמקום מושבו אינו בישראל, וקבע בית הדין כי התקיימו תנאי הסמכות שלפי אותו סעיף, יחולו הוראות אלה: (1) בית הדין יהיה רשאי לפסוק בתביעה רק לאחר שכתב התביעה הומצא לנתבע בצירוף הזמנה והעתק מאושר של ההחלטה בענין סמכותו של בית הדין; (2) פסק בית הדין בתביעה לטובת התובע בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, רשאי הנתבע להגיש לבית הדין בקשה לעיון חוזר בתביעה בתוך מועד שייקבע בתקנות; (3) נתן בית הדין פסק דין של גירושין כנגד הנתבע והנתבע לא קיים את פסק הדין, יהיו לבית הדין הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לשם קיום פסק הדין, ובלבד שאם פסק הדין ניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, לא ינקטו אמצעים לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (בחוק זה – חוק קיום פסקי דין של גירושין), אלא לאחר שהתובע המציא לנתבע עותק מאושר של פסק הדין, הודעה על כך שהנתבע רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר בתביעת הגירושין והתראה על נקיטת אמצעים לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין, בנוסח שנקבע בתקנות; (4) המצאת מסמך אל מחוץ לישראל לפי סעיף זה תיעשה בצירוף תרגום של המסמך לשפה רשמית במקום מושבו של הנתבע, כשהוא מאושר על ידי נוטריון.
כל הזכויות שמורות ©
