כל הזכויות שמורות ©
רשלנות רפואית מוגדרת בפסיקה הישראלית כסטייה מסטנדרט רפואי מקובל, שעלולה לגרום לנזק למטופל. על פי פסיקת בית המשפט העליון:
ע"א 7276/18 עזבון המנוחה פלונית נ' מדינת ישראל (02/03/2021):
"רשלנות רפואית מוגדרת… כסטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות, אשר התפתחו בגדרן של דיסציפלינות רפואיות שונות ואשר קובעות מהו הטיפול הרפואי הנכון והמועיל למטופל בהתבסס על שקילת הסיכויים מול הסיכונים."
רישום רפואי תקין הוא גורם מכריע בניהול תביעות רשלנות רפואית. היעדר תיעוד מסודר עשוי להקשות על הוכחת מהלך הטיפול ולהשפיע על תוצאות ההליך המשפטי.
תא (ת"א) 28574-04-22 עזבון המנוחה פלונית ז"ל נ' המרכז הרפואי על שם סוראסקי (30/09/2024):
"בתביעות רשלנות רפואית חוות הדעת של המומחים ברפואה הן חלק אינטגרלי מכתב התביעה, והן המשרטטות את עילת התביעה…".
הפסיקה מחייבת רופאים להתעדכן בהתפתחויות רפואיות ולפעול על פי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים:
ע"א 3264/96 קופת חולים כללית נ' פלד (16/11/1998):
"הרפואה מתפתחת חדשות לבקרים, מצטבר ניסיון מקצועי אישי וכללי, נעשים מחקרים ומתפרסמים מאמרים… עד שמתגבש מידע רפואי מוכר ואמין ההופך להיות נחלתו של כל רופא סביר."
חוות דעת של מומחים רפואיים הן הכרחיות להצלחת תביעת עם עורכי דין רשלנות רפואית . בתי המשפט מתייחסים לחוות דעת אלה כראייה קריטית להוכחת עילת התביעה.
תא (רחובות) 52974-11-19 ג.י. נ' ד"ר אפרים צור (08/02/2022):
"תיק זה מדגים… את מה שבעיני הוא כשל קשה בשיטה הנוהגת בתביעות מעין אלה, של חוות דעת רפואיות משני הצדדים…"
בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית יש להקפיד על:
תביעות רשלנות רפואית הן מהמורכבות בתחום הנזיקין, ודורשות:
אם נפגעתם עקב טיפול רפואי לקוי ואתם שוקלים להגיש תביעת רשלנות בלידה, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בתחום. ייעוץ משפטי מקצועי יסייע לכם להבין את זכויותיכם ולגבש אסטרטגיה משפטית מותאמת למקרה שלכם.
ת"א (חיפה) 20863/98- עזבון המנוחה יעל נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ש לבנוני
שלילת העילה החוזית גורעת מזכותם של האחראים והחבים לפי החוק, לשפות את עצמם מן האחראי בחוזים. . . מבחינה מעשית יש חשיבות רבה לזכות השיבוב במקרה של רשלנות רפואית: נוהג הרכב או מבטחו, ששילמו פיצויים לנפגע, זכאים לחזור אל בית החולים ולתבוע ממנו את חלקו בנזק בגין הפרת החוזה למתן טיפול רפואי נאות" (שם, עמ' 113). 12. הטענה השניה, כאמור, היתה כי עסקינן לא ב"רשלנות סתם" אלא ב"רשלנות רבתי" אשר מנתקת את הקשר הסיבתי בין הארוע התאונתי לתוצאותיו. אכן היבט זה לא נדון בפרשת חוסיין ואולם הוא כבר זכה לטיפול בפסיקת בתי המשפט המחוזיים. אקדים ואציין כי לכתב התביעה צורף דו"ח וועדת חקירה ממנו לומד ב"כ התובעים על רשלנות בית החולים. הדו"ח האמור, לשיטתו, מצביע על רשלנות חמורה. אין צריך לומר כי בשלב זה אין ביכולתי לקבוע אם אכן הדו"ח האמור מצביע על רשלנות, אם לאו. בוודאי איני יכול לקבוע אם הדו"ח האמור מצביע על רשלנות חמורה, או שמא רשלנות רגילה. עניני בהחלטה זו בבקשת-סף. שומה עלי להניח, איפוא, לצורך הדיון בבקשה האמורה כי אכן המדינה חטאה ברשלנות וכי הרשלנות האמורה היתה רשלנות חמורה ביותר, כטענת התובעים. ב-ת"א (חי') 933/86 שוקיר נאדיה נ' צור שמיר בע"מ ואח' (פסקים תשנ"א ג' 45) דנה כב' השופטת שטרסברג-כהן, בשבתה בביהמ"ש המחוזי בחיפה, בשאלה העקרונית אודות ניתוק קשר סיבתי אפשרי בין רשלנות רפואית לארוע תאונת דרכים. לאחר שהיא שוללת ניתוק קשר סיבתי זה היא ציינה כי "אין הקשר הסיבתי מתנתק עקב הרשלנות הרפואית, כאשר הרשלנות איננה מגעת כדי רשלנות גסה או חמורה" (שם, עמ' . (53 הסוגיה האמורה זכתה להתפתחות נוספת ב-ת.
פסק דין |14/03/1999 |שלום – חיפה
ת"א (ירושלים) 12023/03- וילבובסקי מרינה נגד ד"ר גיא קיסר ואח
שמות השופטים: כרמי מוסק
מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית; הרשומה הרפואית תכלול, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן תכלול מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול; ואולם תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית. ב. המטפל, ובמוסד רפואי – מנהל המוסד, אחראים לניהול השוטף והעדכני של הרשומה הרפואית ולשמירתה בהתאם לכל דין. ג. נמסרה רשומה רפואית לשמירה בידי המטופל, יתועד הדבר על ידי המטפל או המוסד הרפואי. " 31. לעתים כאשר קיימת מחלוקת באשר לפעולות שנקט הרופא, והאם היו בהן כדי התרשלות, יש חשיבות רבה לבדיקת הרשום הרפואי. 32. בתי המשפט ראו לעיתים בהעדר רישום רפואי מספיק כמעיד על התנהגות רשלנית ועל רשלנות במתן הטיפול הרפואי כאשר קבעו כי "רשלנות רפואית מתגבשת כבר מעצם חוסר ניהול תקין של רישומים רפואיים שחייבים בהם הרופאים המטפלים במוסדות הרפואיים השונים. מקרה כזה הוא אחד מרבים בהם העדרו של רישום מסודר של מהלך המחלה ושל הטיפול בה פוגע לא רק בקביעת ממצאים לאחר האירוע, כי אם בראש ובראשונה בטיפול הנאות בחולה עצמו בזמן אמת". היינו העדר רישום רפואי יכול להעיד על התרשלות הרופא במתן הטיפול ולהעביר את נטל הראיה. 33. בתי המשפט, ראו בהעברת הנטל במצב זה, כעניין של מדיניות שתביא להקפדה על רישום רפואי מלא. 34. לעניין זה ראה בע"א 789/89 עמר נ. קופת חולים פ"ד מו (1) 712: "(1) מחדל ברישום מונע מהתובע ומבית המשפט ראיה אותנטית בעלת משקל. במצב זה עוברת החובה על הרופא או על המוסד שבו ניתנו השירותים להוכיח את העובדות, שיכלו להתבהר מתוך הרישומים הרפואיים ובכך להעלות הסבר המנקה אותם מאחריות (721 ב-ג, ה).
פסק דין |29/01/2007 |שלום – ירושלים
ע"א 3264/96-1. קופת חולים כללית נגד 1. יפה פלד
שמות השופטים: ת אורט שטרסברג כהן,י אנגלרד
אם רופא לא קרא מאמר אחד, אין בכך רשלנות; אם התעלם מסדרת אזהרות בעיתונות הרפואית יש בכך ראיה לרשלנות. ככל שמדובר בחידוש שחשיבותו רבה יותר, ופורסם באופן בולט בכתב עת רפואי בעל משקל ומעמד, וככל שהסכנה שניתן היה למנוע על ידי אותו חידוש גדולה יותר, כך תגדל הנטייה לקבוע רשלנות עקב אי ההתעדכנות (ס' 6). 3. בעניננו, הנסיון המצטבר והאפשרות לזהות טרשת המתנהגת כגידול, התגבשו, נקלטו והופנמו בתודעה רפואית במועד מאוחר לאירוע, ב1987-, שאז פורסם מאמר מרכזי בנושא. המדובר בתופעה נדירה וקשה לאיתור גם כיום. קל וחומר שכך היה ב1986-, שעה שהתופעה לא היתה בתודעה הרפואית והנסיון שנצבר היה מועט כשמדובר היה בהופעה הראשונה של המחלה, וכאשר לא היו בנמצא אינדיקציות אישיות של התובעת, כגון מחלת טרשת נפוצה במשפחה או תופעות ייחודיות לטרשת, המצביעות בכיוון זה (ס' 6). 4. כלל ידוע הוא כי את התנהגותו של הרופא יש לבחון לפי הידוע והמקובל בעת הרלבנטית לטיפול שניתן, ויש לעשות כן לפי קנה המידה של הרופא הסביר ולא לפי זה של הרופא העילוי. נראה לי, כי הנתבעים עמדו גם עמדו במבחנים אלה (ס' 7). 5. מכל הטעמים האמורים אני סבורה שהנתבעים לא התרשלו בכך שלא העלו אבחנה מבדלת של טרשת נפוצה (ס' 10). פסק דין השופט ת' אור: עיקרי העובדות וההליכים 1. בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בו נקבעה אחריות המערערים בע"א 3264/96 – קופת חולים של ההסתדרות הכללית (להלן: קופת חולים) וד"ר רייכנטל (להלן: רייכנטל) – לנזקים שנגרמו ליפה פלד (להלן: התובעת) עקב טיפול רפואי, כולל ניתוח וטיפולים אחרים, אשר ניתנו לה על ידי רייכנטל ועל ידי הפתולוג ד"ר זנדבק (להלן: זנדבק).
פסק דין |15/11/1998 |בית המשפט העליון
ת"א (באר-שבע) 233/93- סיגלית נירנברג נגד קופת חולים של
שמות השופטים: י פלפל
עוד נטען בכתב התביעה, שהנתבעת או עובדיה התרשלו וכי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותם. פרטי הרשלנות המיוחסים לנתבעת פורטו בסעיף 9 לכתב התביעה. 3. הדיון ב"כ הצדדים קיבלו את הצעתי לפצל את הדיון באופן שתחילה תדון שאלת האחריות, ורק אם ימצא שהנתבעת אחראית לנזק שארע לתובעת, כי אז ידון בית המשפט בשאלת גובה הנזק. שני מומחים העידו בשאלת האחריות, פרופ' לנצט מטעם התובעת ופרופ' כספי מטעם הנתבעת, כמו כן, העידה אם התובעת. איש מאנשי הצוות הרפואי שנכח בזמן הלידה של התובעת לא נקרא להעיד מטעם ההגנה. 4. גדר המחלוקת נקודות המחלוקת העיקריות בין הצדדים הינן כדלקמן: א. האם יכול היה הצוות הרפואי של הנתבעת לצפות מראש, והאם היה צריך לצפות מראש אפשרות של סיבוכים ונזקים שיגרמו לתובעת עקב היותה גדולה מהממוצע. במילים אחרות, האם הסכון של התרחשות הצרות כתפיים ניתן לחיזוי מראש – במידה כזו או אחרת של דיוק. ב. האם הצוות הרפואי היה צריך להביא בחשבון את נתוני הלידה הקודמת של אם התובעת – ומה היו צריכות להיות המסקנות המתחייבות מכך. ג. האם צריך היה לילד את התובעת בנתוח קיסרי. ד. האם חל על הארוע הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו". ה. האם הלידה של התובעת היתה ממושכת ואם כן, מה הפעולות והטיפול שהתחייבו מכך והאם ננקטו פעולות כאלה. 5. מהי החובה המוטלת על רופא כלפי החולה ככל בעל מקצוע אחר, חייב רופא לפעול במסגרת מקצועו בזהירות סבירה ושאלת קיומה של רשלנות מצידו תיבחן עפ"י אמות המידה המקובלות כמפורש בסעיפים 36,35 של פקודת הנזיקין . (ע. פ. 116/89 אנדל נ' מדינת ישראל פ"ד מ"ה (288 ,276,(5, ע.
החלטה |29/11/1995 |מחוזי – באר שבע
ע"א 3264/96- קופת חולים כללית נגד יפה פלד
שמות השופטים: ת אור,ט שטרסברג כהן,י אנגלהרד
הרפואה מתפתחת חדשות לבקרים, מצטבר ניסיון מקצועי אישי וכללי, נעשים מחקרים ומתפרסמים מאמרים. אולם לא די בכך שמתפרסם מאמר כזה או אחר המצביע על תופעה מסויימת או מעלה השערה רפואית מסוימת. לעתים חולף זמן עד שמתגבש מידע רפואי מוכר ואמין ההופך להיות נחלתו של כל רופא סביר. המבחן הוא מבחן משקלם המקצועי של המאמרים, יוקרתו ומעמדו של הכותב, הניסיון הגלום בהם, קליטתם, אימוצם ומיסודם בקרב הקהילייה הרפואית. "אין להטיל נטל כה כבד המחייב רופא לקרוא כל מאמר המופיע בתחומו. יחד עם זאת, מגיע רגע שבו התפתחות רפואית מוכחת היטב ומקובלת במקצוע. . אם רופא לא קרא מאמר אחד, אין בכך רשלנות; אם התעלם מסדרת אזהרות בעיתונות הרפואית יש בכך ראיה לרשלנות". ככל שמדובר בחידוש שחשיבותו רבה יותר, ופורסם באופן בולט בכתב עת רפואי בעל משקל ומעמד, וככל שהסכנה שניתן היה למנוע ע"י אותו חידוש גדולה יותר, כך תגדל הנטייה לקבוע רשלנות עקב אי ההתעדכנות. (ע. אזר וא. נירנברג רשלנות רפואית וסוגיות בנזיקין (260 ,(1994 וראו גם פסק דין ע"א 323/89 קוהרי נ' מ"י, פ"ד מה(174 ,142 (2) בענייננו, הניסיון המצטבר והאפשרות לזהות טרשת המתנהגת כגידול, התגבשו, נקלטו והופנמו בתודעה רפואית במועד מאוחר לאירוע, ב-1987, שאז פורסם מאמר מרכזי בנושא. ואכן, פרופ' מילר התייחס בחוות דעתו למאמרים מ-1987 ולא למאמרים שקדמו להם. וגם אז – לאחר המאמרים מ-1987 עדיין היה מקום לטעות ולאבחן את מה שסבלה ממנו התובעת, כגידול (ולא כטרשת), כפי שאבחן פרופ' מילר בבדיקתו הראשונה. איש לא יאמר, ובוודאי לא התובעת, שפרופ' מילר לא היה מעודכן בעת – שערך את חוות דעתו הראשונה – בספרות הרפואית ובידע הרפואי המוכר באותה עת.
פסק דין |15/11/1998 |בית המשפט העליון
ע"א 7276/18- עזבון המנוחה פלונית נגד מדינת ישראל- המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל
שמות השופטים: נ הנדל,נ סולברג,א שטיין
רשלנות רפואית מוגדרת במחוזותינו, מאז ומעולם, כסטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות אשר התפתחו בגדרן של דיסציפלינות רפואיות שונות ואשר קובעות מהו הטיפול הרפואי הנכון והמועיל למטופל בהתבסס על שקילתם של הסיכויים מול הסיכונים (ראו: עניין קוהרי, בעמ' 172). במסגרת זו, רופא או בית חולים ייחשב לרשלן רק כאשר הוא אינו מונע נזק למטופל שאותו ניתן למנוע באמצעים רפואיים מוכרים ומקובלים, שעלותם, לפי הדעה הרפואית המקובלת, פחותה מתוחלת הנזק. בהינתן הערך הרב שחברתנו מייחסת לחייהם ולבריאותם של אנשים הנזקקים לשירותים רפואיים, במקרים רבים, אם כי לא בכל המקרים, האיזון של עלות-מול-תועלת יחייב את ספקי השירותים הרפואיים לספקם למטופליהם חרף עלותם הגבוהה, כל אימת שהדבר מועיל לבריאותו של המטופל (ראו והשוו: סעיף 5 לחוק זכויות החולה: "מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש. "). 15 33. בכגון דא, חשיבות רבה עד-כדי-מכרעת מיוחסת לעמדת המומחים הרפואיים אשר באים להעיד בפני בתי המשפט על המקובלוֹת בדיסציפלינות רפואיות שונות, על הנורמות אשר פותחו ושוכללו בגדרי דיסציפלינות אלה, ועל הפרקטיקה הראויה. ככלל, מומחים אלו – ולא אנחנו, השופטים – הם שיגדירו את היחס הראוי בין תוחלת הנזק לבין עלות האמצעים הרפואיים אשר יכולים למנעו או למזערו. לצד זאת, שמרנו לעצמנו שיקול-דעת שיורי אשר מאפשר לנו לחלוק, במקרים חריגים, על עמדתו של מומחה רפואי ועל האופן שבו הלה מעריך את העלות מול תועלת – הפוסק האחרון בשאלה אם רופא או מוסד רפואי פלוני התרשל ואם לאו, הוא בית המשפט ולא המומחה.
פסק דין |01/03/2021 |בית המשפט העליון
ת"א (רחובות) 52974-11-19- ג.י. נגד ד"ר אפרים צור
שמות השופטים: רנה הירש
1. בתביעה זו, שעניינה רשלנות רפואית, הוגשו חוות דעת מטעם שני הצדדים חוות הדעת קוטבנות במסקנות הכלולות בהן. בהמשך להחלטתי מיום 18.01.22 , אמנם, סברתי בתחילה (ר' פרוטוקול הדיון מיום 30.05.21 ) כי יש טעם לשמוע את חקירת מומחי הצדדים תחילה, אולם בשל הליך גישור שהתנהל בין הצדדים ומסיבות אחרות, נדחה הדיון מספר פעמים, וכעת הוא קבוע לחודש דצמבר 2022. בנסיבות אלו, סברתי כי יש מקום לקדם את התיק באופן ממשי, ועל כן ניתנה ההחלטה הנזכרת מיום 18.01.22 , בה הבהרתי לצדדים כי לנוכח הפער בין חוות דעת מומחי הצדדים ולאחר שניתנו עמדות הצדדים, אני מוצאת שקיים צורך במינוי מומחה רפואי בתחום כירורגיית הפה והלסת מטעם בית המשפט. הצדדים לא הגישו כל בקשה או הודעה נוספת, חרף חלוף הזמן שנקבע לשם כך. 2. התובעת לא הסבירה את השיקולים שבסיס התנגדותה, למעט העמידה על חוות הדעת שהגישה ועל חקירת מומחה הנתבעת. בנסיבות האמורות שבהן פער בלתי ניתן לגישור בין חוות דעת הצדדים, מצאתי כי לצורך קידום ההליך, וחרף עמדת התובעת, יש מקום למנות מומחה מטעמי. אפנה בעניין זה לע"א 4330/07, מוזס אוריאל נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם חיפה , קבע כב' השופט רובינשטיין, בשאלה הכללית הנוגעת למינוי מומחים בתיקי רשלנות רפואית: 2 "ט"ו. אפתח בהערה, כי תיק זה מדגים באופן שכמעט אין למעלה הימנו את מה שבעיני הוא כשל קשה בשיטה הנוהגת בתביעות מעין אלה, של חוות דעת רפואיות משני הצדדים. מבלי לפגוע באיש, אין בר דעת יכול שלא להתרשם בתיקים רבים, כי תוכן חוות הדעת קשור במזמין. בולט הפער בין חוות הדעת ש"במקרה" באו מטעם צד אחד, והתומכות בגישתו, אל מול אלה ש"במקרה" באו מטעם צד אחר והתומכות בגישתו.
החלטה |07/02/2022 |שלום – רחובות
ת"א (חיפה) 10004-12-19- פלוני נגד שירותי בריאות כללית מחוז חיפה
שמות השופטים: אהרון שדה
לא פעם מתקשה מערכת הבריאות לעמוד במצופה ממנה ולא בטוח שהאשם נעוץ דווקא בה שכן המדיניות וחלוקת המשאבים נקבעים במקום אחר. הפרת חובה שהיא בגדר רשלנות, התרשלות או הפרת חובה חקוקה שהיא חד משמעית, לא יזכו "להנחה" בעת ההכרעה. יעדים או אידיאלים שאליהם אנו מבקשים לשאוף אך לא תמיד מוגשמים באופן מלא או רצוי, את אלה יש לבחון בהתאם למועד ולמצב הרלוונטיים. יש לזכור כי קיים פער בין המצוי לרצוי, בגין הרצוי לא תמיד ניתן לחייב בדין, המצוי הוא זה שבדרך כלל קובע את מתחם ה"סבירות" בה גוף פועל. אין זה סוד שבתי המשפט נוטלים מעט מהרצוי (גם אם הוא לא מצוי) ומוסיפים אותו למצוי כדי ליצור סטנדרט התנהגות גבוה יותר (למשל בחבות מעסיק לבטיחות עובדיו) אך הדבר צריך להיעשות בזהירות, במתינות ובשים לב ליכולות האמיתיות של אותו נתבע לממש גם את הרצוי-והכוונה לזה הרחוק יותר מהמצוי. ומכאן חזרה לתיק שלפני, הטענות העיקריות העולות מכתב התביעה אשר ייסקר כאמור וידון על פי חלקיו נוגעות להתרשלות בנטילת אנמנזה מהמנוח והשלכותיה, הטענה השנייה נוגעת להפרת זכותו של התובע לקבלת טיפול רפואי נאות כחולה אונקולוגי סופני או כ"חולה הנוטה למות" על פי החוק הנושא שם זה. שתי עילות מרכזיות אלה כוללות בחובן כמובן עילות משנה ואת הטענות וההתייחסות לטיפול רפואי שקיבל או לא קיבל התובע. 4 הנתבעת בסיכומיה הדגישה כי תצהירי ועדויות המומחה מטעם התובעים ועדיהם היו סובייקטיביים מאד ברם לא הוכחו מתוכן עובדות אשר יכולות לבסס את התביעה מקל וחומר כשמדובר בתביעת רשלנות רפואית, בה יש לתחום ולהוכיח את חזית התביעה באמצעות חוות דעת מומחה כאשר במקרה של התובעים מדובר בחוות דעת קצרה (3 עמודים) היתומה מכל אסמכתא או הפנייה לספרות רפואית או מקור מחייב אחר ודומני כי במקרה כאן, כאשר אין העברת נטל ולמעשה כל העובדות מצויות בידי התובעים, יש מקום להתחיל את הדיון בהכרעה בבחינת עדויות עדי התביעה ובראשן המומחה מטעמה.
פסק דין |13/06/2022 |שלום – חיפה
ת"א (תל אביב) 28574-04-22- עזבון המנוחה פלונית ז"ל נגד ' המרכז הרפואי על שם סוראסקי בית חולים איכילוב
שמות השופטים: קרן שמש
קרי, בהיעדרה של חוות דעת רפואית, או בקיומה של חוות דעת רפואית שאינה מפרטת ברמה העובדתית הנדרשת את הרשלנות הרפואית המיוחסת לנתבע-אין מנוס מהמסקנה, כי התביעה שהוגשה הינה משוללת עילה, וככזו-דינה להימחק, בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות. . . אין די באמירה כללית לצורך ביסוס טענה משפטית בדבר קיומה של רשלנות. על הטוען לנזק כתוצאה מרשלנות, לפרט את פרטי המעשה או המחדל שגרמו לאותו נזק, וזאת על-מנת לאפשר לבית המשפט לבדוק את טענותיו של התובע ולהכריע במחלוקת שבין הצדדים. " (בש"א (מחוזי ת"א) 7784/09 בית החולים על שם רבקה זיו נ' אדרי ( 24.9.2009 )). 27. יתרה מכך, לעניין מעמדן המיוחד של חוות דעת מומחים בתביעות שעילתן רשלנות רפואית יפים דברי כב' השופטת נאור (כתוארה אז) בת"א (ירושלים) 62/89 [לא פורסם] כפי שצוטטו בהחלטה בת"א (חיפה) 914/03 חזות נ' פרופ' מרדכי שוחט ( 14.1.2005 ): "בתביעות רשלנות רפואית מוצב סימן שאלה לגבי מעמדם וכושרם המקצועי של רופאים ומוסדות רפואיים אשר חייהם ובריאותם של בני אדם תלויים יום אחר יום ביכולתם המקצועית. עצם הצבת סימן שאלה, יש בה כדי לפגוע באמון שרוחש הציבור לאנשי רפואה אלה. מן הצדק הוא אפוא לדרוש, כי הבא לטעון כנגדם טענה חמורה, כטענת רשלנות בדיני נפשות, לא יוכל לעשות זאת על-ידי הפרחה סתמית של טענות, מבלי שיצביע לפחות על בסיס ראשוני לטענותיו. הגשת כתב תביעה בעניין של רשלנות רפואית, מבלי לצרף לכך חוות דעת רפואית תומכת, פגומה, איפוא, לא רק מבחינת הדין אלא גם מבחינת הצדק. " 28. אם כן, נמצאנו למדים כי בתביעות שעילתן רשלנות רפואית חוות הדעת של המומחים ברפואה הן חלק אינטגרלי מכתב התביעה, והן המשרטטות את עילת התביעה.
ע"א 7276/18- עזבון המנוחה פלונית נגד מדינת ישראל- המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל
שמות השופטים: נ הנדל,נ סולברג,א שטיין
רשלנות רפואית מוגדרת במחוזותינו, מאז ומעולם, כסטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות אשר התפתחו בגדרן של דיסציפלינות רפואיות שונות ואשר קובעות מהו הטיפול הרפואי הנכון והמועיל למטופל בהתבסס על שקילתם של הסיכויים מול הסיכונים (ראו: עניין קוהרי, בעמ' 172). במסגרת זו, רופא או בית חולים ייחשב לרשלן רק כאשר הוא אינו מונע נזק למטופל שאותו ניתן למנוע באמצעים רפואיים מוכרים ומקובלים, שעלותם, לפי הדעה הרפואית המקובלת, פחותה מתוחלת הנזק. בהינתן הערך הרב שחברתנו מייחסת לחייהם ולבריאותם של אנשים הנזקקים לשירותים רפואיים, במקרים רבים, אם כי לא בכל המקרים, האיזון של עלות-מול-תועלת יחייב את ספקי השירותים הרפואיים לספקם למטופליהם חרף עלותם הגבוהה, כל אימת שהדבר מועיל לבריאותו של המטופל (ראו והשוו: סעיף 5 לחוק זכויות החולה: "מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש. "). 15 33. בכגון דא, חשיבות רבה עד-כדי-מכרעת מיוחסת לעמדת המומחים הרפואיים אשר באים להעיד בפני בתי המשפט על המקובלוֹת בדיסציפלינות רפואיות שונות, על הנורמות אשר פותחו ושוכללו בגדרי דיסציפלינות אלה, ועל הפרקטיקה הראויה. ככלל, מומחים אלו – ולא אנחנו, השופטים – הם שיגדירו את היחס הראוי בין תוחלת הנזק לבין עלות האמצעים הרפואיים אשר יכולים למנעו או למזערו. לצד זאת, שמרנו לעצמנו שיקול-דעת שיורי אשר מאפשר לנו לחלוק, במקרים חריגים, על עמדתו של מומחה רפואי ועל האופן שבו הלה מעריך את העלות מול תועלת – הפוסק האחרון בשאלה אם רופא או מוסד רפואי פלוני התרשל ואם לאו, הוא בית המשפט ולא המומחה.
פסק דין |01/03/2021 |בית המשפט העליון
ע"א 1960/11- דוד אלמוג ואח נגד שירותי בריאות כללית ואח
שמות השופטים: י דנציגר,י עמית,א שהם
לא למותר לציין כי לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית כמצוות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א), אך בהמשך צירפו המערערים חוות דעת מטעמם, לאחר שבית משפט קמא האריך את המועד להגשתה. 3. ביום 17.2.2011 ניתן על ידי בית משפט קמא פסק דין (חלקי) לפיו נדחתה על הסף התביעה נגד בית החולים בהיעדר עילה. בית משפט קמא קבע כי פרשנותם של המשיבים את הלכת גיא-ליפל היא מרחיקת לכת; כי לא סגי בהגיגי נפש בגדרם "חושד" מאן דהוא בקיומה של רשלנות, אלא שהחשד חייב להיות מבוסס על ראיה כלשהי, ממנה ניתן יהיה להסיק, ולו באופן ראשוני, על קיומה של רשלנות. מאחר שהמערערים לא העלו "ולו קציה של עובדה או ידיעה" המעלה חשד לטיפול רשלני במנוחה, ואף הצהירו כי תביעתם מבוססת על תחושת בטן בלבד, הרי שכתב התביעה לא מגלה עילה כנגד בית החולים ומכאן דחיית התביעה נגדו. על כך נסב הערעור בע"א 1960/11. 4. ביום 4.7.2011 ניתנה החלטת בית משפט קמא המתייחסת לתביעה כנגד קופת החולים, המכון והרופא. בהחלטה זו נדחתה תביעת העזבון מחמת התיישנות, תביעת המיטיבים נמחקה בשל חוסר עילה ותביעת התלוי נותרת על כנה. בהחלטתו, עמד בית משפט קמא על הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות) והוראת סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין (להלן: הפקודה) והיחס בין שתי הוראות החוק כפי שנתפרש בפסיקה. בשורה התחתונה נקבע כי תביעת העזבון התיישנה. זאת, באשר נזקה של המנוחה התגלה לכל המאוחר במועד גילוי מחלתה בתאריך 30.9.1999 , עת פוענחו ממצאי בדיקת הממוגרפיה, ואין חולק כי בפענוח זה נרשם כי הממצא החולני היה קיים כבר שנה קודם לכן, ורישום זה היה ללא ספק בידיעתה של המנוחה.
פסק דין |05/05/2013 |בית המשפט העליון
רע"א 8209/22- פלונית נגד המרכז הרפואי ע"ש שיבא
שמות השופטים: י עמית
אכן, להבדיל ממינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בשאלת הנזק, הרי שמינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרשלנות הרפואית אינו נעשה כדבר שבשגרה: "ההחלטה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית היא החלטה מהותית בהליך, שכן פעמים רבות לחוות הדעת מטעם המומחה השפעה מכרעת על גורל התביעה, (החלטת השופטת וילנר ברע"א 1941/19 אסותא-מרכזים רפואיים נ' פלוני, פסקה 12 והאסמכתאות שם ( 25.6.2019 )). מינוי מומחה מטעם בית המשפט בשאלת האחריות בתביעות רשלנות רפואית אינו נקי מקשיים: "- החשש שהמומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך בעצמו לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים אף הם משתייכים אליו. חשש זה גובר כאשר הרופא הנתבע הוא בעל מעמד בקהילה הרפואית או שהמוסד הנתבע הוא מוסד בבעלות גוף חזק ובעל השפעה, המעסיק רופאים רבים, כגון קופות החולים, המדינה וכו'. – החשש שהמומחה יתקשה או לא ירצה להתעמת עם המומחים מטעם הצדדים, או מי מהם, במיוחד אם מדובר ברופאים בעלי שם, מעמד או השפעה. – החשש שהמומחה משתייך לאסכולה רפואית מסוימת ויתקשה לקבל עמדה שאינה מתיישבת עם זו המקובלת עליו ושעליה התחנך. – החשש, שהלכה למעשה, ההכרעה מועברת מבית המשפט למומחה. על אף שלעולם 'המילה האחרונה' היא של בית המשפט, הרי שבפועל לעיתים קיים קושי לסטות מעמדת המומחה שבית המשפט מינה. – החשש שיתמנה מי שאינו בעל מירב הכישורים והידע, שכן לא תמיד יהיו לבית המשפט הכלים או המידע הנחוץ כדי לבחור את המומחה המתאים והראוי ביותר. לעיתים הבחירה אקראית במידה מסוימת, שכן בתי המשפט עדיין לא פתחו שיטה משוכללת לזיהוי המומחה המתאים ביותר בנסיבות" (החלטת השופט זילברטלברע"א 2104/12 פלונית נ' וינברג, פסקה 12 ( 1.5.2012 ) (להלן: עניין וינברג)).
החלטה |06/12/2022 |בית המשפט העליון
רע"א 2589/23- פלוני נגד אסותא אשדוד בעמ
שמות השופטים: י עמית
מכאן, שרואים את חוות הדעת הרפואית כחלק מכתב הטענות של בעל הדין, והיא נחשבת "למרכיב הכרחי לצורך העמדת עילת תביעה טובה ושלמה" (עניין עזבון אייזנבך, פסקה 8; רע"א 2399/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 28 ( 29.7.2021 ) (להלן: רע"א 2399/21), וכן ראו גם רע"א 1321/15 דיאמנט נ' פלוני, פסקה 12 ( 7.7.2015 ); רע"א 5302/17 בית החולים נצרת אי. מ. מ. ס. (האנגלי) נ' פלונית, פסקה 5 ( 23.8.2017 )). כך על דרך הכלל, וכך במיוחד בתביעות בגין רשלנות רפואית, שבהן גם שאלת האחריות (ולא רק שאלת הנזק) כרוכה, מניה וביה, בהוכחת "עניינים שברפואה", ולפיכך על התובע לתמוך גם את טענותיו במישור זה באמצעות חוות דעת מתאימה (ראו רע"א 6850/22 שדה נ' נרדיני, פסקה 6 ( 31.10.2022 ); עניין עזבון אייזנבך, פסקה 8; ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' סולן, פ"ד נה(4) 898, 911 (2001); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 676 (מהדורה שלוש עשרה, 2020); יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 360, ה"ש 13 (מהדורה שלישית, 2023) (להלן: שקד); וכן השוו לע"א 4744/05 פלונית נ' שירותי בריאות כללית, פסקה ד(4) ( 9.8.2006 ); ע"א 6098/92 זכאי נ' מדינת ישראל, משרד הבריאות, פ"ד מז(3) 651, 654 (1993)). 7. לצד זאת, בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית לכתב הטענות, וסמכות זו, אשר הייתה קבועה בעבר בתקנה 127 סיפה לתקנות הישנות, מעוגנת כיום בתקנה 87(ד) לתקנות, המורה כדלקמן: בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה.
החלטה |19/06/2023 |בית המשפט העליון
רע"א 2399/21- פלוני נגד פלוני
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
חוות דעת מעין זו נחשבת "למרכיב הכרחי לצורך העמדת עילת תביעה טובה ושלמה" (ראו: רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון אייזנבך, פסקה 8 ( 8.5.2012 )), ובהיעדרה נשמטת הקרקע תחת טענות רפואיות המועלות על-ידי מי מהצדדים (ראו: תקנה 93(א) לתקנות סדר הדין האזרחי; יוער כי תקנה 87(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית כאמור, אך במקרים אלה, ימונה חלף זאת מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ראו: רע"א 7975/18 פלוני נ' המרכז הרפואי תל אביב, פסקה 7 ( 9.12.2018 ); רע"א 3046/18 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקאות 30/28 ( 24.12.2018 ); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 677 (כרכים א-ב, מהד' 13, 2020)). יתירה מזאת, לא אחת נקבע כי חוות דעת של מומחה אשר צורפה לכתב הטענות, נחשבת לחלק בלתי-נפרד מכתב הטענות עצמו, עדי כדי שהגשת חוות דעת רפואית נוספת או משלימה מחייבת תיקון של כתב הטענות (ראו: רע"א 6098/92 זכאי נ' מדינת ישראל, משרד הבריאות, פ"ד מז(3) 651, 654 (1993); רע"א 3686/16 פלונית נ' מדינת ישראל – המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב), פסקה 7 ( 26.7.2016 ); רע"א 4741/19 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני, פסקה 10 ( 18.9.2019 )). 12 29. הנה כי כן, בירורן של תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף מחייב, ככלל, את כל אחד מבעלי הדין לצרף חוות דעת רפואית לכתב טענותיו ככל שברצונו להוכיח עניין שברפואה (אם לשם ביסוס התביעה ואם לשם התגוננות מפניה). עוד יצוין כי לעתים ממנה בית המשפט אף מומחה רפואי מטעמו על מנת לסייע בידו להכריע בין חוות הדעת מטעם הצדדים (ראו: תקנה 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי; לחשיבותו של מינוי מומחה מטעם בית המשפט בנסיבות שכאלה, ראו למשל: ע"א 9418/04 צוות ברקוביץ מאגרי בניה בע"מ נ' דמארי, פסקה יב ( 9.4.2006 ); ע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם חיפה, פסקאות טו-טז ( 5.3.2009 )).
פסק דין |28/07/2021 |בית המשפט העליון
ת"א (הרצליה) 66612-08-22- פלונית נגד בית חולים מאיר
שמות השופטים: יוסי ברכיה
בעניין פלוני נקבע כי במיוחד בתביעות בגין רשלנות רפואית, שבהן שאלת האחריות נלווית לשאלת הנזק, על התובע לתמוך טענותיו באמצעות חוות דעת. 14. לצד זאת, בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית לכתב הטענות. סמכות זו מצויה בתקנה 87(ד) לתקנות המורה כך: "בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה". 15. הלכה היא כי שימוש בסמכות זו תיעשה בנסיבות יוצאות דופן, שכן מחד, פטור מעין זה אינו עולה בקנה אחד עם שיטת המשפט האדברסרית בגדרה נדרשים בעלי הדין להציג תשתית ראייתית לטענותיהם ולבסס את עילת תביעתם, בין היתר באמצעות חוות דעת רפואית. מנגד, דחיית בקשתו של תובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו ולמנות מומחה מטעם בית המשפט, עלולה לחסום את דרכו לערכאות. 16. בעניין עזבון אייזנבך סיכם בית המשפט את הטעמים לפטור תובע מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה כך: "בית משפט רשאי לקבל בקשת תובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו כאשר עלה בידו להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב כלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר. כמו כן, על התובע להראות כי קיים יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען ואין מדובר בתביעת סרק". (ההדגשות אינן במקור) 17. בעניינו, ממקרא כתב התביעה נראה כי על אף העדר חוות דעת רפואית, מספר הפרוצדורות הרפואיות והניתוחים שעברה התובעת, על מנת לוודא כי רחמה ריק משאריות שליה, נראה על פניו כטענה ראויה שיש לידון בה, ולפיכך איני מקבל את טענת הנתבעת כי אין יסוד לתביעה וכי מדובר בתביעת סרק טורדנית וקנטרנית.
החלטה |18/12/2023 |שלום – הרצליה
ת"א (כפר סבא) 2932-06-15- פלוני נגד ט.ר.מ- טיפול רפואי מיידי (טרמ) בעמ
שמות השופטים: רחל קרלינסקי
גם מומחה ההגנה הרחיב את האמור בחוות דעתו, והוסיף קביעה עובדתית על פיה ביום הראשון של הקרע בעצב לא ניתן לדעת בוודאות באם אכן התחושה היא אחרת. לעומת זאת ביום למחרת כבר היו ניכרים סימנים של פגיעה עצבית כי לדבריו "לוקח קצת זמן" (עמ 126 לפר') דיון האחריות 8 22. הפסיקה דנה רבות בהגדרתה של רשלנות רפואית ובע"א 7276/18 עזבון המנוחה פלונית נ' מדינת ישראל ( 2.3.21 ) נאמר: "רשלנות רפואית מוגדרת במחוזותינו, מאז ומעולם, כסטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות אשר התפתחו בגדרן של דיסציפלינות רפואיות שונות ואשר קובעות מהו הטיפול הרפואי הנכון והמועיל למטופל בהתבסס על שקילתם של הסיכויים מול הסיכונים. . . . במסגרת זו, רופא או בית חולים ייחשב לרשלן רק כאשר הוא אינו מונע נזק למטופל שאותו ניתן למנוע באמצעים רפואיים מוכרים ומקובלים, שעלותם, לפי הדעה הרפואית המקובלת, פחותה מתוחלת הנזק. " עוד נקבע כי ביה"ח או הרופא חייב לנקוט בכל אמצעי רפואי ולוגיסטי בגבולות של סבירות, הגיון ושכל ישר. 23. שני מומחי הצדדים הסכימו באשר לתפקידה של הנתבעת במרחב הטיפול הרפואי בקהילה. מומחה התביעה הסביר (עמ' 5 לפר'): "התפקיד של טר"ם בקהילה זה לתת מענה ראשוני, לזהות חומרה או אחרת של המצב הרפואי ובהתאם לכך להמשיך בטיפול או שמרני או להפנות לבי"ח. " מומחה הנתבעת הדגיש את משמעות ראשי התיבות- טיפול רפואי מידי וקבע כי הנתבעת העניקה לתובע את הטיפול המידי, המקובל והסביר בנסיבות לרבות הפניית התובע להמשך טיפול בקופת חולים. המחלוקת התפלגה בשאלה מהו היקף טיפול ראשוני כנ"ל והאם הנתבעת התרשלה בביצועו. 24. ממכלול הראיות עולה הרושם שהטיפול של רופא הנתבעת היה מקצועי וכלל את ביצוע הבדיקות הסבירות שהיה עליו לבצע בעת הרלבנטית.
פסק דין |28/08/2022 |שלום – כפר סבא
ת"א (תל אביב) 33568-08-11- ק ל נגד ד"ר תאופיק דראגמה
שמות השופטים: מי טל אל עד קרביס
(א) מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית; הרשומה הרפואית תכלול, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן תכלול מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול; ואולם תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית". חובת התיעוד משרתת הן את ההליך הרפואי, הן את ההליך המשפטי והן את זכויות המטופל, ובבסיסה "עומד הצורך לאפשר טיפול טוב יותר למטופל על ידי מעקב צמוד אחר הטיפולים שניתנים לו" (ע"א 8146/13 ג'ושה נ' בית החולים אלדג'אני (בפרוק) (2016) בפסקה 11). בידי הרופא המטפל השליטה במידע על אודות מהלך הטיפול שבוצע במטופל, ועל כן ככל שהרופא אינו עומד בחובתו על פי הדין, התרופה לכך היא באמצעות המכשיר המשפטי של העברת נטל ההוכחה מכתפי התובעת לכתפי הנתבע. הטעם לכך הוא כי בשל העדרו של רישום רפואי התובע עלול למצוא עצמו בפני קושי ראייתי להוכיח את תביעתו במאזן ההסתברויות, ולכן – ביחס לאותן עובדות שלגביהן נגרם הנזק הראייתי – יועבר נטל ההוכחה לנתבע. אם לא ישכנע כי העובדות הן כטענתו, העובדות תקבענה כפי שטען התובע (ע"א 8842/08 עזבון המנוח לב ארי, ז"ל נ' ד"ר סרנת (2011) בפסקה 17); ע"א 9328/02 מאיר נ' ד"ר לאור, פ"ד נח(5) 54, 64 (2004)). מקום שבו הנזק הראייתי אינו בעניין בודד או ברישום ממוקד, אלא מקיף ושולל מהתובע את האפשרות להוכיח את יסודות העוולה כולם, יעבור הנטל לנתבע באשר לכל יסודות העוולה (ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק, פ"ד נ(19 539, 551-552 (2001)). 9 16. ובענייננו; עיון בכרטיס הטיפול מעלה כי הטיפול בלסת העליונה החל בחודש מרץ 2008, בלסת התחתונה ביוני 2008, וטיפולי השורש בוצעו ביולי 2008.
פסק דין |27/09/2016 |שלום – תל אביב
ת"ק (חדרה) 12071-11-19- ט ע נגד וגדי אבו עקל
שמות השופטים: רקפת סגל מוהר
מצוטט בע"א 2275/90 באמצעות בנין דור בע"מ נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 614 (1993)). 8 ג. זאת ועוד, סעיף 17 לחוק זכויות החולה תשנ"ו-1996 מחייב עריכת רשומה רפואית על ידי כל מטפל וכבר נקבע לא פעם כי יש לראות בהיעדר רישום מספיק, ככזה המעיד על התנהגות רשלנית. בעניין זה נפסק שהפרת החובה גוררת בעקבותיה את העברת נטל השכנוע אל כתפי המטפל, להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת בין הצדדים, שאילו מצוי היה בפנינו הרישום הרפואי החסר, ניתן היה לבררן: ". . . מקום שצריך לעשות רישום רפואי שכזה אך הרישום לא נעשה ולמחדל זה לא ניתן הסבר מניח את הדעת, יועבר נטל ההוכחה בדבר העובדות השנויות במחלוקת ושיכלו להתבהר מתוך הרישום אל כתפי הרופא או המוסד, שבמסגרתו ניתנו השירותים הרפואיים" (ע"א 612/78 פאר נ' קופר , בעמ' 724. בהסכמה בע"א 58/82 קנטור נ' מוסייב , בעמ' 259-260). וכן: "חובת התיעוד משרתת הן את ההליך הרפואי, הן את ההליך המשפטי והן את זכויות המטופל, ובבסיסה עומד הצורך לאפשר טיפול טוב יותר למטופל על ידי מעקב צמוד אחר הטיפולים שניתנים לו" (ר' ע"א 8146/13 ג'ושה נ' בית החולים אלדאני;ע"א 8842/08 עזבון המנוח לב ארי, ז"ל נ' ד"ר סרנת ועוד). ד. הוכחת טענה בדבר רשלנות רפואית טעונה הגשת חוות דעת רפואית שתתמוך בה. התובעת לא עשתה כן, ככל הנראה בשל בחירתה במסלול של תביעה קטנה ולא במסלול הנכון יותר למקרים מעין אלה, של תביעה אזרחית רגילה, ואולם היא תמכה טענותיה באמצעות תכניות טיפול והצעות לשיקום הפה שקיבלה מרופאים אחרים לאחר שטופלה על ידי נתבע 1, בעוד שהוא אשר אמור היה להוכיח באמצעות רשומה רפואית כי טיפל בה כנדרש, לא עשה כן.
פסק דין |01/06/2021 |תביעות קטנות – חדרה
ת"א (חיפה) 11870-10-20- מדינת ישראל נגד ד"ר אמין נפאע
שמות השופטים: טלי מירום
עוד מפנה המשיב לסעיף 11 להודעה לצד ג' מטעמו, בו פירט את סעיפי הרשלנות שייחס לבית החולים. בנוסף טען המשיב, כי ניתן להוכיח את הטענות כנגד המבקשת בחקירתו הנגדית של המומחה מטעם פלונית. לבסוף טען המשיב, כי כיוון שבית המשפט כבר מינה מומחה מטעמו, הרי שהבקשה הקדימה את זמנה. דיון והכרעה 13. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להיעתר לבקשה. 14. אכן, נפסק לא אחת, כי סילוק על הסף הינו סעד קיצוני ומרחיק לכת, הננקט במקרים נדירים בלבד, שכן יש בו משום פגיעה בזכות הגישה לערכאות, שהיא זכות יסודית בדין הישראלי. נפסק, כי רק במקרים צרים וחריגים יאות בית המשפט לנקוט בצעד כזה מבלי לדון במחלוקות לגופן, וזאת כאשר על סמך כתבי הטענות ברי כי אין לתובע סיכוי כלשהו, ולו סיכוי קלוש, להצליח בתביעתו (ראה בר"ע 59/81 ארדיטי ואח' נ' ארדיטי, פ"ד לה(2) 811 ; ע"א 796/89 עז' המנוח חסיד ז"ל ואח' נ' עז' המנוח וכט ז"ל ואח', פ"ד מה(5) 558 ); אלא שבמקרה דנא מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים סילוק ההודעה לצד ג' על הסף. 15. הלכה פסוקה היא, כי – 5 "אחריות בגין רשלנות רפואית – כבכל מקרה של רשלנות – הינה אחריות תלוית אשם. באין חריגה מסטנדרט התנהגות סביר, לא ניתן לחייב רופא באחריות, אפילו הטיפול שבו נקט, הוא שהביא בסופו של יום לנזק שממנו סובל הניזוק ואולם, עצם קיומו של נזק, אין בו כדי להעיד בהכרח על קיומו של אשם" (ע"א 8693/08 יצחק הרמן נ' ד"ר עמוס שטרנברג ). 16. עוד נפסק, כי טענה להתרשלות רפואית הינה עניין שברפואה הדורש ראיה, ולא ניתן להוכיחו אלא באמצעות חוות דעת רפואית: "הוכחת רשלנות מצד המשיבות בנסיבות המקרה מותנית בהגשת חוות דעת רפואיות בעניינים רפואיות – חוות דעת אשר יהיה בהן לבסס רשלנות כזו ללא חוות דעת כזו ייבצר מהמבקשת להוכיח את טענתה בדבר התרשלות רפואית מצד המשיבות או מי מהן" (בר"ע 6098/92 זכאי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(3) 651 בעמ' 654).
פסק דין |01/04/2022 |שלום – חיפה
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
; "תביעה לפינוי מושכר" – תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית" – תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תובענה" – הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח ב הגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף" – למעט תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
נות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנ גרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי; "תובענה"-הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף"-לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף; "תצהיר"-ת צהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה
תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל"ח-1978
סעיף: 10. ביטול האישור
10. (א) התחלפה הבעלות על המרפאה המוכרת לביצוע הפסקות היריון תרופתיות וכירורגיות, ובמקרה שהבעלות היא בידי תאגיד – עם חילופם של למעלה ממחצית בעלי זכות ההצבעה בו, או התחלף מנהל המרפאה, בטל אישורה כמוסד רפואי מוכר בתום שלושים יום מעת החילופים; היו חילופים בבעלות – רשאי הרופא המחוזי לדחות את מועד ביטול האישור בשלושים יום נוספים. (ב) השר רשאי לבטל אישורה של מרפאה כמוסד רפואי מוכר אם נתקיים אחד מאלה: (1) בוצעו בה פעולות בניגוד לחוק, לתקנות אלה או לתנאי האישור; (2) לפי דין וחשבון שהגיש לו הממונה פסק להתקיים אחד התנאים המפורטים בתקנות 3 ו-4; (3) לא נמסר לממונה דיווח כנדרש בתקנה 9; (4) לא ניתן לממונה או למי שהסמיך בכתב לערוך בקורת במרפאה; (5) הוברר לו כי היתה רשלנות גסה בטיפול במרפאה. (ג) השר רשאי לבטל אישורו של בית חולים כמוסד רפואי מוכר אם נתקיים אחד מאלה: (1) בוצעו בו פעולות בניגוד לחוק או לתקנות אלה; (2) לפי דין וחשבון שהגיש לו הממונה פסק להתקיים התנאי שבתקנה 2; (3) לא ניתן לממונה או למי שהסמיך בכתב לערוך בקורת בבית החולים; (4) הוברר לו כי היתה רשלנות גסה בטיפול הכרוך בהפסקת הריון בבית החולים.
תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ"ג-2022
סעיף: 58. הגדרות
58. בפרק זה-"הדמיה רפואית"-סימולציה רפואית; "טריאז'"-מיון ראשוני של הפונים למלר"ד ומתן דרגת דחיפות להמשך טיפול לפי מצבם הרפואי; "יעד 1-טריאז'"-קביעת דרגת דחיפות לטיפול רפואי בתוך 15 דקות מזמן רישום המטופל במשרד הקבלה; "יעד 2-בדיקה רפואית ראשונית"-ביצוע בדיקה רפואית ראשונית בתוך שעה מ זמן רישום המטופל בקבלה; את הבדיקה יבצע רופא, עוזר רופא במחלקה לרפואה דחופה בבית חולים, או עמית רופא; "יעד 3-זמן שהייה במלר"ד לפונים שהועברו לאשפוז"-קבלה במחלקות האשפוז בבית החולים בתוך 12 שעות מזמן הרישום במשרד הקבלה במלר"ד; מדד זה נוגע לפונים שהתאשפזו, וכולל מטופלים שדווחו בהשהיה בלא העברה מסודרת למחלקת השהיה ייעודית, אם קיימת בבית החולים; "יעד 4-זמן שהייה במלר"ד למשתחררים"-מספר המטופלים שלא אושפזו, ושוחררו ממשרד הקבלה במלר"ד בתוך 4 שעות מזמן רישום, למעט פונים שעזבו על דעת עצמם או נפטרו בעת הטיפול במלר"ד, וכולל מטופלים שד ווחו בהשהיה בלא העברה מסודרת למחלקת השהיה ייעודית, אם קיימת בבית החולים; "מחלקת השהיה ייעודית"-מחלקת אשפוז ייעודית לטווח קצר, שאליה מועברים מטופלים לצורך טיפול קצר מועד; "מלר"ד"-מחלקה לרפואה דחופה שהיא אחת מאלה: (1) מלר"ד ילדים; (2) מלר"ד כללי; "מלר"ד ילדים"-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה ילדים המועסק במשרה מלאה; "מלר"ד כללי"-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה המועסק במשרה מלאה; "נתוני תפעול"-הנתונים האלה: (1) מזהה מטופל (נתון מותמם); (2) סוג מזהה מטופל (תעודת זהות,
תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ"ג-2022
סעיף: 58. הגדרות
טריאז' או לצד מיטת המטופל; (16) דרגת הדחיפות שנקבעה בטריאז' מ–1 עד 5; (17) תאריך ושעת ביצוע הבדיקה הרפואית הראשונית שביצע רופא או עוזר רופא או עמית רופא; (18) תאריך ושעת ההחלטה האחרונה של הרופא על אשפוז או שחרור או כל החלטה אחרת; (19) קוד ותיאור ההחלטה האחרונה של הרופא או עוזר הרופא או עמית רופא; (20) תאריך ושעת סגירת גיליון קליני במלר"ד (הסרת המטופל מרשימת המטופלים במלר"ד); (21) תאריך ושעת השחרור המינהלי במשרד הקבלה; (22) קוד ותיאור סוג השחרור המינהלי; (23) תאריך ושעת האשפוז המינהלי מהמערכת המינהלית; (24) תאריך ושעת הקבלה הסיעודית או הרפואית במחלקת האשפוז בפועל מהמערכת הקלינית במחלקת האשפוז; לעניין פסקה זו, "הקבלה הסיעודית או הרפואית"-הזמן שבו הגיע המטופל למחלקה המאשפזת ולא זמן ביצוע האשפוז המינהלי; (25) קוד ותיאור המחלקה המאשפזת; (26) קוד ותיאור אבחנות עיקריות בשחרור או בהפניה לאשפוז; "תקופת המדידה"-התקופה שבין 1 בספטמבר בשנה שקדמה לשנה שקדמה לשנת התקצוב ועד 31 באוגוסט בשנה
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 87. מומחים מטעם בעלי הדין
87. (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט. (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט. (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה. (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת. (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו. (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 87. מומחים מטעם בעלי הדין
87. (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט. (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט. (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה. (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת. (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו. (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.
תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס"א-2001
סעיף: 2. טיפול רפואי
2. (א) לצורך ביצוע סעיף 17א לחוק, יראו יוצא צבא בשירות סדיר כמי שבמהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא עדיין מאושפז בשל המצב הרפואי, שבגללו ועדה רפואית מצאה אותו בלתי כשר לשירות; (2) הרופא המוסמך הורה לנתח אותו בדחיפות, לאור המצב הרפואי שבגללו מצאה אותו ועדה רפואית בלתי כשר לשירות; (3) ועדה רפואית מצאה אותו בלתי כשר לשירות עקב מחלה ממארת; (4) במועד שבו ועדה רפואית מצאה שהחייל בלתי כשר לשירות, קבע הרופא המוסמך, כי הוא זקוק, לעתים תכופות, לטיפול רפואי, שלא באשפוז בבית חולים, וכל עוד הוא נזקק לטיפול זה לעתים תכופות; (5) הרופא המוסמך קבע כי קיימות נסיבות מיוחדות ביותר, כגון: אישיות, משפחתיות, כלכליות או רפואיות, המצדיקות לאשר התנדבות החייל לפי סעיף 17א לחוק, אף אם לא נתקיימו בענינו התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4). (ב) החליט הרופא המוסמך, כי החייל אינו זקוק עוד לטיפול רפואי, כמפורט בתקנת משנה (א), תסתיים התנדבות החייל בדרך שתיקבע בפקודת הצבא.
תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ), התשנ"ה-1995
סעיף: 7. מתן שירותי בריאות בנוגע למטופל הנמצא בישראל
7. 2 (א) על אף האמור בתקנות 1 עד 6, שירותי הבריאות שהם בדיקה, אבחון או טיפול בתחומים המנויים בתוספת יכול שיינתנו בנוגע למטופל הנמצא בישראל על ידי מטפל הנמצא מחוץ לישראל שהוא בעל רישיון לעסוק ברפואה לפי הוראות פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, וכן בעל תואר מומחה לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973, בתחום הנוגע לעניין מתן שירותי הבריאות האמורים. (ב) שירותי בריאות שיינתנו לפי תקנה זו יהיו בכפוף להוראות כל דין ובלי לגרוע מהוראות סעיף 3(ה) לחוק בשים לב לשמירה על זכויות המטופל בתהליך, לרבות לעניין ניהול הרשומה הרפואית, שמירה על רצף טיפולי ושמירה על פרטיות וחיסיון רפואי, ובכלל זה הגנה על מידע גנטי ומידע רגיש אחר, וכן בשים לב לאיכות הטיפול ונגישותו. (ג) שירותי בריאות לפי תקנה זו יינתנו לפי שיקול דעתה של קופת חולים ועל ידה או על ידי נותן שירותים מטעמה, ויהיו בהיקף שלא יפגע ביכולתם של קופת חולים או של נותן שירותים לספק בעצמם את שירותי הבריאות באופן רציף ומיידי בישראל בלי להסתמך על מתן שירותים לפי תקנה זו. (ד) לא תיגבה השתתפות עצמית בעד שירותי בריאות שיינתנו לפי תקנה זו, השונה מההשתתפות העצמית שניתן היה לגבות אם שירותי הבריאות היו ניתנים בישראל. (ה) המנהל רשאי להורות לקופת חולים או לנותן שירותים להגביל את מתן שירותי הבריאות לפי תקנה זו אם מצא כי יש בכך כדי לפגוע בעקרונות המפורטים בתקנת משנה (ב) או כדי לפגוע במתן השירותים בישראל כמפורט בתקנת משנה (ג).
תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל"ח-1978
סעיף: 8. בקשה לחידוש אישור
8. בקשה לחידושו של אישור מרפאה כמוסד רפואי מוכר לביצוע הפסקות היריון תרופתיות וכירורגיות תוגש בכתב לממונה, באמצעות הרופא המחוזי, בציון הפרטים, הן הקיימים והן אלה ששונו מעת הגשת הבקשה לאישור המרפאה כמוסד רפואי מוכר או לחידוש האישור, לא יאוחר מחדשיים לפני תום תקפו של האישור.
תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ"ג-2022
סעיף: 58. הגדרות
-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה ילדים המועסק במשרה מלאה; "מלר"ד כללי"-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה המועסק במשרה מלאה; "נתוני תפעול"-הנתונים האלה: (1) מזהה מטופל (נתון מותמם); (2) סוג מזהה מטופל (תעודת זהות, דרכון, מזהה במוסד, אחר); (3) שנת לידה; (4) מגדר; (5) מספר מזהה ביקור; (6) קוד ותיאור של המלר"ד שבו נרשם המטופל בקבלתו במערכת המינהלית; (7) קוד ותיאור של האגף או יחידת מלר"ד מהמערכת הקלינית; (8) קוד ותיאור של החדר במלר"ד; (9) אופן ההגעה למלר"ד (לדוגמה: עצמאי, באמבולנס וכיוצא באלה); (10) קוד ותיאור הגורם המפנה; (11) קוד ותיאור הגורם המבטח (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית, צה"ל, אחר); (12) קוד ותיאור סיבת הפניה למלר"ד מהמערכת המינהלית; (13) קוד ותיאור התלונה העיקרית כפי שרשם הרופא מהמערכת הקלינית; (14) תאריך ושעת הקליטה במערכת המינהלית; (15) תאריך ושעת ביצוע טריאז' בעמדת ה טריאז' או לצד מיטת המטופל; (16) דרגת הדחיפות שנקבעה בטריאז' מ–1 עד 5; (17) תאריך ושעת ביצוע הבדיקה הרפואית הראשונית שביצע רופא או עוזר רופא או עמית רופא; (18) תאריך ושעת ההחלטה האחרונה של הרופא על אשפוז או שחרור או כל החלטה אחרת; (19) קוד ותיאור ההחלטה האחרונה של הרופא או עוזר הרופא או עמית רופא; (20)
כל הזכויות שמורות ©