עו"ד נזיקין תל אביב

אודות המחבר

עו"ד ריטה פרייס

טלפון: 074-7695579

מייל: [email protected]

כתובת: טורי זהב 1ב', גני מודיעין 7192900

ותק: 6 שנים

עורך דין נזיקין בתל אביב: המדריך המלא לתביעות נזיקין

אם נפגעתם בתאונה, רשלנות רפואית או כל אירוע נזיקי אחר, ייתכן שאתם זכאים לפיצוי כספי משמעותי. עורך דין נזיקין בתל אביב יכול לסייע לכם למצות את זכויותיכם ולהבטיח שתקבלו את הפיצוי המגיע לכם. במאמר זה נסביר מהו תחום הנזיקין, מתי נזקקים לעורך דין נזיקין, איך לבחור עורך דין מומחה בתל אביב, ומה כולל תהליך הגשת תביעה נזיקית.

מהו תחום הנזיקין ומתי נזקקים לעורך דין נזיקין?

תחום הנזיקין עוסק בפיצוי נפגעים עקב נזקים שנגרמו להם בגוף, בנפש או ברכוש, כתוצאה מרשלנות, מעשה בלתי חוקי או הפרת חובה חקוקה. בין המקרים הנפוצים שבהם נזקקים לעורך דין נזיקין:

תאונות דרכים: נפגעים בתאונות דרכים זכאים לפיצוי מחברות הביטוח או מהנהג האחראי לתאונה.
רשלנות רפואית: מקרים שבהם נגרם נזק למטופל עקב טיפול רפואי לקוי או רשלני.
נפילות ומכשולים: נזקים שנגרמו עקב מכשולים במרחב הציבורי או במקום עבודה.
תאונות עבודה: נפגעים בעבודה זכאים לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי או ממעסיקיהם.
נזקי רכוש: נזקים לרכוש שנגרמו עקב רשלנות של גורם אחר.

עורך דין נזיקין מסייע לנפגעים להגיש תביעה, לנהל משא ומתן עם חברות הביטוח, ולוודא שהם מקבלים את הפיצוי המקסימלי המגיע להם על פי חוק.

למה חשוב לפנות לעורך דין נזיקין בתל אביב?

תל אביב היא העיר הגדולה בישראל, ובה מתרחשות אלפי תאונות ואירועים נזיקיים מדי שנה. עורך דין נזיקין בתל אביב מכיר את המערכת המשפטית המקומית, את בתי המשפט בעיר ואת חברות הביטוח הגדולות הפועלות באזור. בנוסף, עורך דין מומחה בתל אביב יוכל להעניק לכם שירות אישי וזמין, תוך התאמה לצרכים הייחודיים שלכם.

סוגי תביעות נזיקין נפוצות בתל אביב

בתחום הנזיקין קיימים סוגים רבים של תביעות, ביניהם:

תאונות דרכים: תביעות נגד חברות ביטוח או נהגים אחראיים.
רשלנות רפואית: תביעות נגד רופאים, בתי חולים או קופות חולים.
נזקי גוף: תביעות עקב נזקים גופניים שנגרמו בתאונות עבודה, נפילות או אירועים אחרים.
נזקי רכוש: תביעות עקב נזקים לרכוש שנגרמו עקב רשלנות של גורם אחר.

תהליך הגשת תביעה נזיקית בתל אביב

תהליך הגשת תביעה נזיקית כולל מספר שלבים עיקריים:

ייעוץ ראשוני: פגישה עם עורך הדין להערכת סיכויי התביעה ותכנון אסטרטגיה.
איסוף ראיות: איסוף מסמכים רפואיים, תצלומים, עדויות וחוות דעת מומחים.
ניסוח התביעה: הגשת תביעה לבית המשפט או לחברת הביטוח, בהתאם לסוג המקרה.
משא ומתן: ניהול משא ומתן עם הצד השני להשגת הסכם פיצויים.
ניהול המשפט: במידה שלא מושג הסכם, התיק יידון בבית המשפט.

עורך דין מנוסה ילווה את הלקוח בכל שלב וידאג שהתביעה תתנהל בצורה מקצועית ויעילה.

איך לבחור עורך דין נזיקין בתל אביב?

בחירת עורך דין מומחה לנזיקין היא קריטית להצלחת התביעה. להלן כמה טיפים לבחירה נכונה:

בדקו את הניסיון: וודאו שעורך הדין מתמחה בתחום הנזיקין ובעל ניסיון רב בתביעות דומות.
בקשו המלצות: שאלו חברים, משפחה או קולגות להמלצות על עורכי דין מומלצים.
בדקו את המוניטין: חפשו ביקורות ברשת ובדקו את המוניטין של עורך הדין.
שימו לב לשירות: עורך דין טוב יציע יחס אישי וילווה אתכם לאורך כל התהליך.
בדקו את עלויות השירות: ודאו שאתם מבינים את מבנה התשלומים ומקבלים הצעת מחיר הוגנת.

זכויות הנפגעים וחשיבות הליווי המשפטי

נפגעים בתאונות או באירועים נזיקיים זכאים לפיצוי הולם עבור הנזקים שנגרמו להם. עם זאת, ללא ליווי משפטי מקצועי, רבים מהנפגעים עלולים להפסיד חלק ניכר מהפיצוי המגיע להם. עורך דין נזיקין מסייע לנפגעים למצות את זכויותיהם ולקבל פיצוי הולם עבור:

הוצאות רפואיות.
אובדן כושר עבודה.
כאב וסבל.
נזקים נפשיים.

סיכום

תחום הנזיקין הוא תחום מורכב הדורש ידע משפטי מעמיק וניסיון רב. בעיר תל אביב, כמו ביתר חלקי הארץ, ישנה חשיבות רבה לבחירת עורך דין מומחה שילווה אתכם בתהליך הגשת התביעה וידאג שתקבלו את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם. אם נפגעתם בתאונה או באירוע נזיקי, אל תהססו לפנות לעורך דין מנוסה שיסייע לכם למצות את זכויותיכם.

סימוכין

ע"א (חיפה) 1121-05- עורך דין אביבי אברהם נגד שקלים חזי

שמות השופטים: הרכב

מסקנתו של בית המשפט היתה כי טענות עוה"ד לפיהם לא מצאו לנכון להוסיף תניה זו לאור אמונתם של הלקוחות כי ההלואה תיפרע והדירה תושב, אינן ראויות לכל אמון. בית המשפט מציין כי בעריכת "הסכם ההלואה" יוצגו התובעים (שקלים) על ידי עו"ד אביבי ואילו ה"ה איתן יוצגו על ידי עו"ד מלכה. עוד מציין בית המשפט כי ההסכם נערך על ידי עו"ד מלכה והובא לעיונו של עו"ד אביבי על ידי שקלים. בית המשפט מציין כי אין ספק בליבו כי עו"ד אביבי, שהבין את משמעותו האמיתית של "הסכם ההלואה" והסיכונים שהוא צופן בחובו, הבהיר לשקלים הבהר היטב את מצב הדברים לאשורו, את משמעות המסמך עליו הוא חותם, ואת הסיכונים העומדים בפניו לרבות הסיכון לחיובו במס שבח. מוסיף בית המשפט כי אין ספק בליבו כי שקלים הבין היטב את האפשרויות השונות העומדות בפניו, את הסיכונים האורבים לו, ובחר מתוך הכרה והבנה מלאות לחתום על "הסכם ההלואה". 6. ביהמ"ש קמא ציין כי הבסיס העיקרי לחבותו של עורך דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי כשיכול עורך הדין גם לעוול כלפי לקוחו בנזיקין (ס' 13 לפסה"ד). מסקנת בית המשפט היתה כי יש להטיל על עו"ד אביבי חלק מן האחריות לחתימת "הסכם ההלואה" על ידי שקלים ותוצאותיה. בית המשפט מסביר כי עו"ד אביבי התבקש לתת חוות דעת ביחס לחוזה מכר שהוסווה כ"הסכם ההלואה" מתוך מטרה ברורה של לקוחו לחמוק מתשלום מס המוטל עליו על פי דין. מציין בית המשפט כך: במקרה כזה, להבדיל ממקרים אחרים, סבורני כי קולו של עורך הדין צריך להישמע באופן ברור וחד משמעי. על עורך הדין להעמיד את לקוחו על חומרת העניין ולעשות כל אשר לאל ידו כדי למנוע מלקוחו להתקשר בהסכם כזה. . . "כניעתו" של עורך דין אביבי לשקלים, השתתפותו במשא ומתן ודרישותיו לתיקון ההסכם באופן שירחיק משקלים את הסיכון לתשלום מס השבח, מנעה מסר חד משמעי כזה, חיזקה את שקלים בהחלטתו ותרמה להתקשרותו עם איתן ב"הסכם ההלואה".

פסק דין | 18/07/2005 | מחוזי – חיפה

תא"מ (תל אביב) 14902-07-11- מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נגד הישאם שחאדה

שמות השופטים: ירון גת

1. לפניי תביעת כספית מיום 10.7.11 ע"ס 12,980 בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 30.11.10 , אשר התרחשה בתל-אביב 2. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר. 3. למען הנוחות יכונה הצד שהגיש את התביעה "התובעים" והצד המתגונן מפני התביעה – "הנתבעים". 4. היום נערכה לפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים וטענותיהם. הצדדים 5. מדובר בתביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון. 6. הנתבע 1 הינו נהג רכב הנתבעים במועד התאונה ואילו הנתבעת 2 הינה מבטחת הרכב בביטוח רכוש. הרכבים המעורבים בתאונה 7. בתאונה מעורבים שני רכבים: רכב התובעים – רכב פרטי מ. ר. 80-432-60. רכב הנתבעים – רכב מסוג משאית מ. ר. 61-501-70. 2 המחלוקת 8. הצדדים הציגו גרסות שונות לנסיבות התרחשות התאונה. 9. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעים שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעים. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. גרסת התובעים באשר לנסיבות התרחשות התאונה 10. בדיון העיד מטעם התובעים נהג רכב התובעים, מר ארז רופא. 11. לטענת התובעים, התאונה אירעה לאחר שהנהג ביקש לצאת מחניה מקבילה למדרכה, עת עמד בעצירה מוחלטת, כשחזית רכבו מופנית לתוך הכביש וחודרת לנתיב הסמוך.

פסק דין | 04/01/2014 | שלום – תל אביב

ת"א (נצרת) 4791/05- ח"י סרוסי נגד מנהל עזבון המנוח גלאור אליהו זל- עורך דין נייגל מקלנן

שמות השופטים: שכיב סרחאן

בת"א (נצרת) 1175/05 מסיעי העמק מאיר לוי בע"מ נ' זיידנר וילי ,מיום 18.9.2007 , עמדתי בהרחבה על עקרונות היסוד שביחסים בין עורך דין ללקוח. לאור חשיבות הדברים, אחזור כאן על מה שכתבתי שם. על דרך העיקרון, ניתן לומר, כי בין עורך דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בעל פה), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט ויעזור לבית המשפט לעשות משפט צדק. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד (4), 446, 462 (1991); י. שנהב ו-ר. לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב, 177 (תשל"ח-ל"ט); סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין"); סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה"); (hett v. pun pong, 18 s. c. r, 290,292 (1890); r. m manoney "lawyers – negligence – standard of care" 63 can. bar. rev. 221 (1985)) 80. רשלנות מקצועית ובכלל זה רשלנותו של עורך דין בתפקידו, עלולה להקים חבות משפטית כלפי הלקוח, הן בדין החוזים (הפרת חוזה) והן בדין הנזיקין (עוולת הרשלנות). (ע"א 37/86 לוי, דלעיל, בעמ' 462). דין זהה קיים באנגליה: 26 (hedley byrne co. ltd.

פסק דין | 24/08/2014 | שלום – נצרת

ת"א (כפר סבא) 18072-04-17- דורון כריסי נגד ארנון נגר

שמות השופטים: שרון דניאלי

על כן, גם אם נשמעים קולות ברורים בפסיקת בית המשפט העליון בדבר הצורך לבחון מחדש את ההצדקה הגלומה בסעיף 22 לפקודת הנזיקין, ואף אם הסעיף פורש בהרחבה בנסיבות מסויימות, כמפורט לעיל, הרי שבהתאם לדין המצוי, ודווקא משום שמדובר בתביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין, בה ישנה חשיבות רבה לבחינת היחסים והמצגים שבין עורך דין ללקוחותיו שניזוקו, על פי הנטען, אין מקום לקבל את המחאת הזכות בנזיקין במקרה זה. בנסיבות אלו, לא מצאתי להכריע בשאלה האם כתבי המחאת הזכות "קבילים" או שיש מקום לדון במשקלם, מאחר שלא נחתמו לפני עורך דין. כן יש מקום לדון בשאלת המשמעות של אי התייצבותם של השותפים להעיד בהליך, אך שאלה זו תידון בפרק נפרד. 28. לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת הנתבעים לפיה שותפיו של התובע אינם זכאים להמחות לתובע זכות תביעה בנזיקין נגד הנתבעים או מי מהם, ועל כן, יש לדון בתביעתו של התובע אך מכוח זכות התביעה האישית שלו, על פי חלקו היחסי בעיסקת המכר, קרי 25 בלבד. טענות התובע לרשלנות מקצועית של הנתבע 1 – האם הוכחה עוולת הרשלנות 29. אדון בפרק זה בטענתו העיקרית של התובע כלפי הנתבע 1 והיא כי במתן הייעוץ לתובע לחתום על "נ/3", הפר הנתבע 1 את חובת הזהירות המוטלת על עורך דין מיומן במקרקעין כלפי לקוחו, וגרם לו את הנזקים הנטענים בכתב התביעה. אפרט את ראיות הצדיים בהקשר זה, ואדון ואכריע בטענות בהתאם להוראות הדין. אך בטרם אעשה כן, אעיר הערה מקדימה. הגשת התביעה של התובע נגד הנתבע 1 לאחר שהעיד מטעמו – "הערת אזהרה" מקדימה 30. הנתבע 2 מצביע בסיכומיו על פגם המצדיק את דחיית התביעה, הקשור לכך שהתובע מבקש להיבנות מפסק דין של בית משפט השלום שקבע קביעות שונות אודות הנתבע 1, אף שזה בא להעיד מטעמו.

פסק דין | 26/07/2023 | שלום – כפר סבא

בדמ (תל אביב) 41/07- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד ' עורך דין פלוני

שמות השופטים: ברק טל,עודד ישראלי,חבד,ירון גרופמן,חבד

-היא הנתבעת בתביעה, מאחר ולא הצליחו ליצור קשר עם הנאשם. 512643712 נביא דבריו כלשונם: "אחרי יומיים אני מקבל טלפון מאיזה עו"ד שמייצג את חברת . . . . . . . . . . . והוא אומר לי: 'אדון ש. ד. , עורך הדין לא מסר לך משהו?' אמרתי לו: 'לא, על מה מדובר?' הוא אומר לי: 'אנחנו מחפשים אותך בקשר לתביעה שלך'. אני מרים לו טלפון, אני אומר לו: 'פלוני, מה קורה?'-'אני אוציא מהם שניים-שלושה מיליון דולר'. אמרתי לו: 'תשמע, לא מעניין אותי' אני רוצה לראות מה קורה עם התביעה הזו'. אז כבר נעלמו התיקים של הלקוחות, לקח מהם את הכספים, אח"כ היו בעיות עם העובדים הזרים. . . " (עמ' 7, שורה 20; עמ' 8, שורה 3) "צלצלו מחברת . . . . . . . . . . . . . . . חיפשו אותי. אמרתי: 'שמע, אתם רוצים אני אבוא אליכם-אני אבוא אליכם'. הוא אומר: 'לא, אנחנו מנסים לחפש את עורך הדין שלך'. ואני משאיר לו טלפונים. . . ואז אני אומר לו: 'פלוני, אני בסוף אפסיד את הכל, גם זה וגם זה, אז תחליט.-'אני מטפל בכל, אין לך מה לדאוג, שב בשקט', אלה המילים. " (עמ' 15, שורה 23; עמ' 16, שורה 6) המסמך היחיד שהוגש לנו כראיה בקשר לתביעת הנזיקין הוא כתב התביעה, אשר סומן ת/5. מדובר בתביעה לנזקי גוף בסכום שאינו ניתן להערכה, אשר הוגשה על ידי הנאשם בשם המתלונן לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו ביום 23.6.2005 . בעדותו אישר המתלונן מספר פעמים כי התביעה עדיין תלויה ועומדת. למשל: "עו"ד טל ברק:ומה קורה עם זה כיום? מר ש. ד. :התביעה היום עברה לעו"ד אחר לגמרי, עו"ד ר’.

הכרעת דין | 24/09/2007 | בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב

פסיקה רלוונטית

ת"ק (תל-אביב-יפו) 4069/05- פלוני נגד עורך דין אלמוני

שמות השופטים: קליין מנחם

אך טרם אביע דעתי באשר לאופן בו נהג התובע בטיפולו בתיק, מוטב יהיה אם אחזור על עיקרי ההלכות אשר נטוו בחוק, בפסיקה וספרות המשפטית בכל הנוגע למסגרת חובות האמון והזהירות של עורך הדין כבעל מקצוע בפני לקוחותיו. בעניין זה כבר נקבע דבר קיומם של שני מישורים בהן יבחנו פעולותיו של עורך הדין כלפי לקוחו. הבסיס העיקרי לחבות זו הוא בסיס חוזי. בצדן של הסכמות בהן מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו, אלו רובצות להן, חובות ערטילאיות נוספות בהן מקבל עורך הדין על עצמו את ייצוג הלקוח, במידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת אינטרסיו של הלקוח. בין אלו מצויות אף חובות האמונים והיושר כלפי הלקוח אשר הפרתן עשויה לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. (ראהע"א 37/86 – משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ו-18 אח' . פ"ד מד(4), 446). בסיס אחר לחבות עורך הדין, נקבע שיהיה במעשה עוולה נזיקית הנוגעת לרשלנותו מקצועית של עורך דין על פי עוולת הרשלנות, אשר בפקודת הנזיקין. להוכחת אלו, באופן המקים חבות מקצועית לעורך הדין יידרש הלקוח בהוכחת הפרת חובה כלפי התובע להשתמש בכושר ובמקצוענות סבירה וכן את נזקו הנגרם כתוצאה מהפרה זו (ראה: י' שנהב – ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח החבות", הפרקליט לב(תשל"ח) 178-177 וכן המ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1329 ,1317). ואולם, חובה חוזית ונזיקית אחד הם, ונהייה אחר הפרתם תעשה אף היא בדקדוק הגדרותיו ותכניו של סטנדרט מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו.

פסק דין | 20/07/2005 | שלום – תל אביב

ת"א (תל אביב) 32508-07-11- אורן ד"ר נגד עורך דין יוסף (ספי) אופנהיים

שמות השופטים: גיא הימן

על כן, אפילו הנחתי מאליו קיומו של קשר סיבתי בין מאפייני-ההתנהלות של רשויות אלו לבין העובדה כי המידע הרלוונטי לא הגיע אל עורך-הדין אופנהיים, איני סבור כי גורמי-שלטון אלו אחראים לנזקו. בא-כוחו של המוכר לא הפר חובה מקצועית אחריותו של עורך-דין מייצג למי, שאיננו לקוחו 67. בע"א 2599/13 עו"ד הרמן נ' עלדור (פורסם באתר הרשות השופטת, 3.9.2015 ) מצה כבוד השופט צבי זילברטל לאמור: "חובת זהירות של עורך דין כלפי מי שאינו נמנה על קהל לקוחותיו הוכרה בפסיקה, אם כי לא הוצבו לה גדרים וגבולות ברורים, ולא הובהר היקף פרישתה" (שם, בפסקה 32 לפסק-דינו). "זוהי חובה אשר קשה להגדירה בצורה מדויקת וגורפת", נקבע בענין אחר (ע"א 2725/91 היינוביץ נ ג די, פ"ד מח(3) 92, 100 (1994)). 52 במקרים, שבהם לא נקשרו יחסים חוזיים בין עורך-הדין לבין הטוען לפגיעה וזאת, בדרך כלל, משום שלא נקשר בין השניים הסכם למתן שירותים משפטיים והנפגע לא ייפה את כוחו של עורך-הדין לפעול בשמו, יכלה טענה כלפי עורך-הדין לבסס את עצמה על עילה בנזיקין – כמעט לעולם: רשלנות – או על טענה להפרתה של החובה, חוצת-המשפט, לנהוג בתום-לב (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן הנ"ל, בעמ' 446; ת"א (שלום תל אביב-יפו) 50397-05-13 פנטהאוז רהיטים (ח. ע. ) (1991) בע"מ נ' ש. א. עובדיה בע"מ, מפסקה 41 לפסק-דיני (פורסם במאגרים, 18.5.2017 )). 68. בחינתן של עילות אלו מחייבת, ראשונה, הידרשות לאמות-מידה של התנהלות ולה יש לצפות ממי, שעיסוקו הוא עריכת-דין. הן הולכות אחר מאפיינים ראויים של מקצוע-המשפט – יושר, יושרה, שקדנות, בקיאות בדין, מסירות וכיוצא באלה.

פסק דין | 03/08/2021 | שלום – תל אביב

ת"א (כפר סבא) 18072-04-17- דורון כריסי נגד ארנון נגר

שמות השופטים: שרון דניאלי

על כן, גם אם נשמעים קולות ברורים בפסיקת בית המשפט העליון בדבר הצורך לבחון מחדש את ההצדקה הגלומה בסעיף 22 לפקודת הנזיקין, ואף אם הסעיף פורש בהרחבה בנסיבות מסויימות, כמפורט לעיל, הרי שבהתאם לדין המצוי, ודווקא משום שמדובר בתביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין, בה ישנה חשיבות רבה לבחינת היחסים והמצגים שבין עורך דין ללקוחותיו שניזוקו, על פי הנטען, אין מקום לקבל את המחאת הזכות בנזיקין במקרה זה. בנסיבות אלו, לא מצאתי להכריע בשאלה האם כתבי המחאת הזכות "קבילים" או שיש מקום לדון במשקלם, מאחר שלא נחתמו לפני עורך דין. כן יש מקום לדון בשאלת המשמעות של אי התייצבותם של השותפים להעיד בהליך, אך שאלה זו תידון בפרק נפרד. 28. לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת הנתבעים לפיה שותפיו של התובע אינם זכאים להמחות לתובע זכות תביעה בנזיקין נגד הנתבעים או מי מהם, ועל כן, יש לדון בתביעתו של התובע אך מכוח זכות התביעה האישית שלו, על פי חלקו היחסי בעיסקת המכר, קרי 25 בלבד. טענות התובע לרשלנות מקצועית של הנתבע 1 – האם הוכחה עוולת הרשלנות 29. אדון בפרק זה בטענתו העיקרית של התובע כלפי הנתבע 1 והיא כי במתן הייעוץ לתובע לחתום על "נ/3", הפר הנתבע 1 את חובת הזהירות המוטלת על עורך דין מיומן במקרקעין כלפי לקוחו, וגרם לו את הנזקים הנטענים בכתב התביעה. אפרט את ראיות הצדיים בהקשר זה, ואדון ואכריע בטענות בהתאם להוראות הדין. אך בטרם אעשה כן, אעיר הערה מקדימה. הגשת התביעה של התובע נגד הנתבע 1 לאחר שהעיד מטעמו – "הערת אזהרה" מקדימה 30. הנתבע 2 מצביע בסיכומיו על פגם המצדיק את דחיית התביעה, הקשור לכך שהתובע מבקש להיבנות מפסק דין של בית משפט השלום שקבע קביעות שונות אודות הנתבע 1, אף שזה בא להעיד מטעמו.

פסק דין | 26/07/2023 | שלום – כפר סבא

ת"א (תל-אביב-יפו) 67252/93- לוי חיים נגד חיים כהן (צד

שמות השופטים: ד אבניאלי

התובעים טוענים כי הנתבע התרשל כלפיהם והיפר הפר חובה חקוקה הקבועה בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א – 1961, ולכן זכאים הם להפרע ממנו על מלוא נזקיהם בגין הארועים שתוארו לעיל. חובת הזהירות והנאמנות של עו"ד כלפי לקוחו6. עיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961, קובע את חובת עורך הדין כלפי לקוחו: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". אין חולקין כי בנוסף לחובה המוטלת על עו"ד על פי סעיף 54 הנ"ל, חלה עליו חובת זהירות מקצועית, המעוגנת בסעיפים 36,35לפקודת הנזיקין. משמעותן של חובות הנאמנות והזהירות של עו"ד כלפי לקוחו היא, שעל עורך הדין לשמור על האינטרסים של לקוחו ולנקוט כל פעולה סבירה להבטחת זכויותיו. חובה זו כוללת את הצורך להזהיר הלקוח מפני סיכונים אפשריים, ולהעמידו על האפשרות שלא להתקשר בעיסקה שרבים סיכוייה להכשל, ללא בטחונות מספיקים. בע"א 554/87 מזור נ' אריאלי פד"י מה (375 ,370 (1 נאמר מפי כב' השופטת נתניהו: "עו"ד חייב להשתמש במיומנות מקצועית סבירה כדי לשמור על זכויות לקוחו. . . ואין כל ראיה כי המשיב העמיד את המערער, כפי שחייב היה לעשות, על הסיכון שהוא נוטל. . . רק אם הזהיר עו"ד את לקוחו, והלה עמד על רצונו להכנס לעיסקה, רק אז יצא עוה"ד ידי חובתו. ר' גם ע"א 2/80 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ת"א פד"י לד (707 (4, .708 בע"א 1227 ,1170/91 אפרים בכור נ' יצחק יחיאל, עו"ד פ"ד מח (207 (3 נדון מקרה של עו"ד שיצג קבלן בעיסקת רכישה, וחיובו כלפי הרוכשת הצטצמם רק לרישום הזכויות בדירה על שמה. אמר על כך ביהמ"ש: ".

פסק דין | 10/09/1997 | שלום – תל אביב

ת"א (ראשון לציון) 38087-07-20- צורי נעמן שדי ויקטור- ע"י נגד ' עדיליה טמיר

שמות השופטים: מוטי פירר

לעתים אחריות זו תוליד אף חובת אזהרה בכתב (ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב לוי, ערן , מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ (2014)). לכך יש להוסיף כי חובתו של עורך הדין להגן על הלקוח ולשמור על האינטרסים שלו, איננה מתמצה רק בהגנתו מפני פגיעתם של צדדים אחרים, לעתים נדרש עורך הדין להציב ללקוח גבולות, ובכך להגן עליו מפני בחירות שגויות ופזיזות שלו עצמו. 61. בע"א 6715/20 אליעזר שטרק נ' שרון סונינו (2022), עמד בית המשפט על כך שעל מנת להטיל חבות על עורך הדין בגין רשלנות מקצועית, אין די בכך שהאחרון הפר את חובתו כלפי הלקוח והתרשל, אלא נדרש להצביע על קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין מעשה ההתרשלות לבין הנזקים שנגרמו בפועל. רק בהתקיים קשר סיבתי כאמור, ניתן יהיה להטיל על עורך הדין אחריות בנזיקין: בחינת יסוד הקשר העובדתי מורכבת משני שלבים: בשלב ראשון יש לבחון קיומו של קשר סיבתי עובדתי אשר מתקיים, כאשר נמצא כי ההתנהגות הרשלנית מהווה "סיבה בלעדיה אין" לנזק שנוצר לניזוק; בשלב השני, אם נקבע כי מתקיים קשר סיבתי עובדתי כאמור, יש לבחון קיומו של קשר סיבתי משפטי-הנבחן באמצעות מספר מבחנים משפטיים [. . . ] כאשר מדובר בעוולת הרשלנות, מדובר בעיקר במבחן הצפיות, היינו האם המזיק כאדם סביר יכול היה יכול לצפות כי התרשלותו תגרום לנזק, לרבות לעניין הליך הגרימה, סוג הנזק והיקפו. 62. בפרשת רחמני (ע"א 7485/10 פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בע"מ נ' עו"ד יובב פפר (2012)), עמד בית המשפט על חובת הזהירות המוטלת על עורך הדין כלפי לקוחו, אך מנגד על כך שאין מדובר באחריות בלתי מוגבלת: "עורך דין הוא "מונע נזק" יעיל וזול, אך לא ניתן להטיל עליו חובה אבסולוטית למנוע נזק.

פסק דין | 17/11/2024 | שלום – ראשון לציון

ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו

שמות השופטים: אריה ביטון

עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים בה היסודות הנדרשים לכך: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; 2. הפרת חובה זו ; 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה. 18. אלא, שבתי המשפט שאפו להאחדה של דיני החוזים ושל דיני הנזיקין, ללא יצירת שוני בתרופות בין הדינים השונים. בפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון נקבע בעניין זה כי: "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר-שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך- דין כלפי לקוחו – סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. " (ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4) 462). 6 בהליכים משפטיים שנדונו בין עורך דין לבין לקוחו נבחנה המחלוקת תמיד באספקלריה של דיני הנזיקין, אולם השאלה העיקרית שנדונה בהקשר זה אינה אם קיימת חובת זהירות המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח, אלא מה מידתה של חובה זו. קיומה של חובת זהירות נתפשת כמובנת מאליה והיא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. השאלה היא מהו היקפה ומה מידתה של חובת זהירות זו ומתי חורג עורך הדין מהחובה המוטלת עליו (ראו: אלי הלם, רשלנות מקצועית של עורכי דין, עמ' 1-3). 19. הביטוי רשלנות מקצועית מחייב התייחסות למקצועו ולעיסוקו של האדם אשר כנגדו נטענות טענות על כך שהתרשל בתפקידו. כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין.

פסק דין | 17/06/2019 | שלום – תל אביב

ת"א (נצרת) 52659-12-17- ודים סמולקין נגד עורך דין מיכאל קפלן

שמות השופטים: הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד

עוד פסק בית המשפט העליון כי עורך-דין הנוטל ייצוג של לקוח, רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא, לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו. לפיכך, יחסי עורך-דין ולקוחו יכולים להצמיח אחריות לעורך-הדין הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי. במישור החוזי- בנטלו ייצוג של לקוח, מקבל עורך הדין על עצמו לפעול כלפיו בנאמנות, בזהירות ובמיומנות, והפרת חובות אלו יכולה להביא לחיובו בפיצויים לפי דיני החוזים. במישור הנזיקי- הוא חב חובת זהירות ועליו להפעיל מיומנות סבירה בטיפולו בענייני לקוחו – בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. סטנדרט ההתנהגות הנדרש מעורך-דין טומן בחובו הן את רמת המיומנות והזהירות הנדרשת מכל בעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, והן את חובת הנאמנות וההתנהגות שביושר, ומחובתו של עורך הדין היא לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר, וזאת, בין השאר, נוכח החובות המפורשות המיוחדות המוטלות עליו הן בחוק לשכת עורכי הדין והן בכללי לשכת עורכי הדין, התשמ"ו-1986 (על"ע 7/73 עורך-דין פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, פ"ד כ"ח 679 (1)). מובן, עם זאת, כי לא כל כישלון של עורך דין ייתפס כהפרת חובה (ע"א 2008/07 לוטן נ' ירמייב (ניתן ביום 14.2.2011 )). 14. חובת הזהירות המושגית שחב עורך דין המייצג קונה בעסקה לרכישת דירה מטילה עליו את החובה הבסיסית של רישום הדירה על שמו של הקונה, אחרת צפוי האחרון לפגיעה בזכויותיו ובמעמדו המשפטי כקונה נכס דלא ניידי, וגרימת נזק עקב כך. פרקליט סביר היה צופה גרימתו של נזק עקב אי רישום נכס מקרקעין, שנרכש על ידי הקונה אותו הוא מייצג, במיוחד באותם מקרים בהם מילאו הצדדים לאותה עסקה (המוכר והקונה) את מלוא התחייבויותיהם החוזיות על פיה.

פסק דין | 27/04/2021 | שלום – נצרת

תאדמ (תל אביב) 27685-04-21- שי זהר נגד דבורה שבתאי

שמות השופטים: אריה דורני דורון

לעומת זאת, במקרים של הפסקת ההתקשרות מצד הלקוח בחוסר תום לב ובהתעלם מהסכמות חוזיות, הרי שאין מקום לפטור את הלקוח מתשלום פיצויי ציפייה לעורך הדין. 11. בע"א 9784/05 עירית תל אביב-יפו נ' גורן (2009) : בהפעלת הזכות הנתונה לכל אחד מהצדדים לסיים באופן חד צדדי חוזים אשר לא נקצב מועד לסיומם, עליהם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ובעניין קורפו יצק בית משפט תוכן קונקרטי לעקרונות אלה וקבע כאמור אמות מידה קפדניות שעל הלקוח לעמוד בהן בהקשר זה על מנת שייחשב כמי שנהג בהגינות, בתום לב ובדרך מקובלת בעת שסיים באופן חד צדדי את ההתקשרות עם עורך דינו. 12. בפסק דין נוסףת"ק 26653-05-18 ברזובסקי נ' פרץ, צוינו חובות הנאמנות של עורך דין כדי להעמיד את רף הציפיה הגבוה מעורכי דין : 4 13. על עורך דין מוטלות שלוש נאמנויות – לחברה, ללקוחו ולמקצוע (לימור זר-גוטמן "הנאמנויות של עורך דין" חובות אמון בדין הישראלי 247 (רות פלאטו שנער ויהושע שגב עורכים, תשע"ו-2016) ). החובה לשמור על כבוד המקצוע קבועה בסעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן "חוק לשכת עורכי הדין") . חובת הנאמנות של עורך דין ללקוחו קבועה בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. בעמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730 הושם אמון הציבור כערך מרכזי במערכת היחסים באומרו: " טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע". 14. בע"א 733/75 מנחם מייזליש נ' עיריית קרית שמונה, פ"ד ל(3) 57, 70 (להלן "הלכת מייזליש") נקבע כי: ההתנגשות החזיתית בין חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחו וחובת הנאמנות העצמית לשכר ולמוניטין מצויה בשלב ההסכמות על שכר הטרחה של עורך הדין.

פסק דין | 08/11/2021 | שלום – תל אביב

10386/05 ת"א (ירושלים)- רייזמן דן נגד לוי ציון

שמות השופטים: עודד שחם

חובתו של עורך הדין לפעול בשקידה סבירה לטובת לקוחו מבוססת גם על הקשר החוזי בין השניים. בית המשפט העליון פסק לעניין זה, כי "עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות . . . הפרת חובה זו מקימה אחריות מכוח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין. בסיס נוסף לחבות של עורך דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. התרשלות בייצוג עניינו של הלקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח, עשויות לשמש, אם כן, עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או עילה לתביעה נזיקית על פי עוולת הרשלנות. . . . מבחינת סטנדרט ההתנהגות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים . . . הסטנדרט הוא רמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב כלפיו, לצד כללי האתיקה הקובעים את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין" (בע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום פ"ד נח(3) 385 (2004) בפיסקה 10) (ב) במקרה זה עולות טענות ביחס לפעולותיו של עורך דין בניסוח חוזה לרכישת חנות ובביצועו של חוזה זה. לעניין אחריותו וחובתו של עורך הדין כלפי לקוחו בהקשר זה נפסק, כי "חייב עורך הדין להכין ללקוחות שלו חוזה אשר יבטיח את זכויותיהם על הצד המועיל ביותר; ואם לאחר שהכין להם חוזה כאמור, יסרבו הם לחתום על תנייה זו או אחרת, גם לאחר שעורך הדין הסביר להם את משמעותה ונחיצותה, רק אז ייתכן שיצא עורך הדין ידי חובתו כלפיהם, אף אם התנייה תימחק מן החוזה" (על"ע 2/80 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל אביב יפו פ"ד לד(4) 707 (1980), בעמוד 708). (ג) באופן ספציפי, פסק בית המשפט העליון, כי על עורך הדין להעמיד את לקוחו "על הסיכון שהוא נוטל ע'י תשלום מלוא התמורה מראש .

פסק דין | 28/12/2009 | שלום – ירושלים

עמלע (ירושלים) 9069-05-11- אמנון אברהמי, עורך דין נוטריון נגד הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל

שמות השופטים: משה דרורי

עורך הדין כמנסח הצוואה 171-182 יג.1 מי הוא הלקוח 171-176 יג.2 עריכת צוואה על ידי עורך דין ללקוח ולבן/בת זוגו 177-180 יג.1.2 היישום למקרה שבפניי 181 יג.3 חובות נוספים המוטלים על עו"ד מנסח הצוואה ותחולתם על המקרה שבפניי 182 יד. חובות עורך הדין, מנסח הצוואה, לאחר מות לקוחו, החתום על הצוואה 183-190 יד.1 חובות אתיות 183-188 יד.2 חובות בקשר לצוואה עצמה 189-190 טו. מינוי מנהל עזבון ומוציא לפועל של הצוואה 191-222 טו.1 כללי 191-192 טו.2 המשפט האנגלי 193-195 טו.3 המשפט העברי 196-198 טו.4 המשפט הישראלי – סעיף 81 לחוק הירושה 199-213 טו.5 הפעולות והמחדלים של עו"ד אברהמי במינוי מנהל העזבון 214-222 טז. ההליכים בבתי המשפט 223-257 טז.1 כללי 223-225 טז.2 בש"א 18164/02 – מחוזי תל אביב 224-230 טז.3 ניגוד האינטרסים 231-237 טז.4 בש"א 451/02 – מחוזי תל אביב 238-242 טז.5 בש"א 136/03 – מחוזי תל אביב 243-247 טז.6 רע"א 8047/03 – בית המשפט העליון 248-254 טז.7 ההליכים הנוספים בבית המשפט המחוזי בתל אביב 255-257 יז. מכירת הדירה ואי הדיווח על כך לבית המשפט 258-273 יז.1 הקובלנה 258 יז.2 הכרעת הדין בית הדין המשמעתי המחוזי 259 יז.3 פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי 260 יז.4 דיון והכרעה 261-273 יח. פרשנות הצוואה 274-282 יט. סיום 283-286 א. כללי 1. בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין זיכה, מחמת הספק, את המערער, בשל עבירות של הפרת חובות עורך דין, ניגוד אינטרסים, והתנהגות שאינה הולמת עורך דין.

פסק דין | 11/11/2012 | מחוזי – ירושלים

חקיקה רלוונטית

כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014

סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי

10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.

צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), התשכ"ב-1962

סעיף: 1. תפקידים בשירות המשפטי

1. אלה הם תפקידי השירות המשפטי לענין סעיף 29(א)(5) לחוק – (א) בשירות המדינה: (1) יעוץ משפטי בכל משרד ממשלתי; (2) במשרד המשפטים – בעל תפקיד משפטי ביחידה מהיחידות המפורטות להלן: (א) לשכת היועץ המשפטי לממשלה; (ב) ייעוץ וחקיקה; (ג) הלשכה המשפטית; (ד) פרקליטות המדינה; (ה) הסניגוריה הציבורית; ( ו) הסיוע המשפטי; (ז) האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; (ח) הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין; (ט) הממונה כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות שבחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007; (י) רשות התאגידים; (יא ) רשות הפטנטים; (יב) מחלקת החנינות; (יג) הרשות להגנת הפרטיות; (יד) נציבות תלונות הציבור על שופטים; (טו) בית הדין לעררים כמשמעותו בסעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (טז) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; (יז) נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ; (יח) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; (יט) היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם; (כ) הממונה על נותני שירות עסקי; (כא) בתי הדין השרעיים; (2א) ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית של הכנסת; (3) יעוץ משפטי במשרד מבקר המדינה; (4) רשמות בבית-המשפט; (4א) רשמות בהוצאה לפועל; (5) (נמחקה); (6) פרקליט ות, תביעה, סניגוריה, יעוץ, חקיקה והדרכה משפטית בצבא-הגנה לישראל; (7) תביעה במשטרת ישראל; (8)-(12) (נמחקו); (13) ממונה ראשי על יחסי עבודה; (14) עורכי-הדין המועסקים בנציבות תלונות הציבור; (15) ראש המחלקה המשפטית, ראש ענף קבילות וראש ענף פניות של נציבות קבילות חיילים; (16) (נמחקה); (17) היועץ המשפט

כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015

סעיף: 1. הגדרות

1. בכללים אלה – "בית הדין” – בית הדין המשמעתי המחוזי שלו השיפוט לדון בעבירת המשמעת; "בקשה לביטול חברות" – בקשה לביטול רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולביטול חברותו בלשכה לפי סעיף 47 לחוק; "המען הרשום בלשכה” – המען לפי כלל 1(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), התשכ”ב-1962; "חומר הבירור” – כל החומר המצוי בידי הקובל הנוגע לקובלנה, למעט פרוטוקלים, חוות דעת ותרשומות פנימיות של ועדת האתיקה; "נילון” – מי שהוגשה לגביו תלונה; "נשיאות” – כמשמעותה בסעיף 18(א) לחוק; "עורך דין” – לרבות מתמחה, אם הדין המשמעתי חל עליו; "קובל” – כמשמעותו בסעיף 63 לחוק; "קובלנה” – כמשמעותה בסעיף 63 לחוק; "תלונה” – תלונה על עבירת משמעת של עורך דין.

תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962

סעיף: 18א. נושאי הבחינה

18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 129. כפיפות הנאמן ובקשה למתן הוראות

129. (א) הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו. (ב) הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו הוראות או להפעלת סמכויותיו בנושאים הנוגעים להוראות סעיפים 132, 137, 143, 147, 152(א), 153, 156(א), (ב) ו–(ה), 157(ב), 159, 165(א), 169, 170(ג), 172, 226, 239, 258(ב), 260, 261 ו–256(ג), ולבית המשפט – בבקשה למתן הוראות בנושאים אחרים. (ג) פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות לפי סעיף קטן (ב), ישלח לממונה העתק מהבקשה. (ד) היה בבקשה למתן הוראות מבית המשפט לפי סעיף קטן (ב) כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו היחיד או הנאמן והיא אינה בעניין תביעת חוב המוגשת לפי פרק א': תביעות חוב, לחלק ד', תידון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי התקיימו כל אלה: (1) בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן; (2) העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; (3) אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין. (ה) בבקשה למתן הוראות לא יכריע בית המשפט בהליך פלילי או בהליך מינהלי.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986

סעיף: 2. חובת עורך דין

2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)

טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6.

תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006

סעיף: 5. מסמכים שיש לצרף לבקשה

5. (א) מגיש הבקשה יצרף לבקשה את המסמכים האלה: (1) לענין נזק ישיר לגוף: (א) מסמך מקורי מבית חולים על אודות מספר ימי האשפוז מיד עם קרות הנזק וכן על אודות אשפוזים נוספים, אם היו; (ב) סיכום מקורי של מחלה בעת השחרור מאשפוז; (ג) אישורים רפואיים מקוריים, חתומים ביד הרופא המטפל, בדבר מצבו של הניזוק, כפי שהוא במועד הגשת הבקשה; (ד) כתב ויתור על סודיות רפואית; (2) לענין נזק שהוא מוות – יצרף מגיש הבקשה, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), אם לא נפטר הניזוק מיד עקב המעשה נושא הבקשה, תעודת פטירה או תעודת קבורה מקורית; (3) לענין נזק גוף שלא גרם לפגיעה גופנית קשה – יצרף הניזוק, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש למשטרה, למינהלת הממשל התיאום והקישור, או לגורם ישראלי רשמי אחר בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק; (4) לענין נזק ישיר לרכוש – יצרף הניזוק העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש לגורם ישראלי רשמי כאמור בפסקה (3) בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק, וכן יצרף מסמכים המוכיחים את הבעלות על הרכוש שניזוק; היה הבעלים תאגיד – יצורף אישור של עורך דין בדבר הבעלים ומורשי החתימה של התאגיד; (5) תצהיר חתום ביד מגיש הבקשה ומאומת בידי עורך דין שבו יפורטו הנזק ונסיבות האירוע שגרם לנזק; (6) העתק פסק דין או החלטה, אם ניתן על ידי בית משפט, בקשי לנזק נושא הבקשה; (7) העתק טופס ההודעה בכתב כאמור בתקנה 2(5); (8) כל מסמך נוסף, אשר עשוי לבסס, לדעת מגיש הבקשה, את הבקשה. (ב) הוועדה רשאית לבקש השלמת מסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שמגיש הבקשה לא צירף לבקשה; לא הוגשו המסמכים הנדרשים בתוך הזמן שקצבה הוועדה, רשאית הוועדה למחוק את הבקשה. (ג) שוכנעה הוועדה כי נבצר מן המבקש במועד הגשת הבקשה לצרף את המסמך המקורי, תקבל הוועדה העתק אמין של המסמך; מבקש המצרף העתק של מסמך מקורי, יפרט בבקשתו מדוע נבצר ממנו לצרף את המסמך המקורי.

תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019

סעיף: 151. בקשות הנאמן

151. (א) בקשה שמגיש הנאמן לממונה תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה הממונה אחרת. (ב) הבקשה תפרט את המחוז ואת מספר התיק שבו מתנהלים ההליכים אצל הממונה, הערכאה השיפוטית ושם המחוז שבו מתנהל ההליך ואת מספר התיק בבית המשפט, את שם הנאמן, מספר זהותו ומענו, שם עורך דינו של הנאמן, אם הוא מיוצג, ומספר רישיונו ומענו, ואת המשיבים לבקשה, מענם ופרטי התקשרותם עמם; בתקנת משנה זו, "פרטי התקשרות" – מספר טלפון, מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני . (ג) הממונה לא יקבל בקשה שאין מתקיימות בה דרישות תקנה זו. (ד) הממונה רשאי להחליט בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור, ובלבד שהבקשה מוגשת בעניינים שלהלן: (1) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד לפי סעיף 132(א)(1) לחוק; (2) פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על נכסי קופת הנשייה לפי סעיף 132(א)(4) לחוק; (3) בקשה למתן הוראות שהוגשה בעניין אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 10. כתב תביעה – כותרת

10. כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן: (1) הערכאה השיפוטית שאליה מוגש כתב התביעה; (2) שם התובע ומספר זהותו; (3) שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו; (4) מען ופרטי התקשרות של התובע, למעט בתביעה שעילתה עבירות מין או אלימות כהגדרתן בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, וכן הטרדה מינית לפי חוק הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 או הטרדה מאיימת לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (4א) מען ופרטי התקשרות של עורך דינו של התובע; (5) שם הנתבע, ומספר זהותו אם ניתן לבררו; (6) מען ופרטי התקשרות של הנתבע – אם ניתן לבררם; (7) אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו; (8)2 סוג התביעה ונושאה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה; (9) רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, למעט תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף, ולא תחול על תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; (10) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם התובע פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות; (11) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו; (12) אם עילתה של התביעה בעבירות מין, אלימות, הטרדה מינית או הטרדה מאיימת כמשמעותן בפסקה (4) – ציון עובדה זו; (13) הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח טופס 2 שבתוספת הראשונה אלא אם כן מדובר בהמצאה ישירות לעורך דין; (14) (בוטלה).

אודות המחבר

עו"ד ריטה פרייס

טלפון: 074-7695579

מייל: [email protected]

כתובת: טורי זהב 1ב', גני מודיעין 7192900

ותק: 6 שנים

לייעוץ מקצועי ללא עלות:

תחומי התעסקות:

נזיקין

עבודה

לקוחות ממליצים:

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית להאמית קרהשק סכעיט דז מא, מנכם למטכין נשואי מנורךגולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, ושבעגט. קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט

שם ממליץ

אודות המחבר

עו"ד ריטה פרייס

עורך דין נזיקין בתל אביב: המדריך המלא לתביעות נזיקין

מהו תחום הנזיקין ומתי נזקקים לעורך דין נזיקין?

למה חשוב לפנות לעורך דין נזיקין בתל אביב?

סוגי תביעות נזיקין נפוצות בתל אביב

תהליך הגשת תביעה נזיקית בתל אביב

איך לבחור עורך דין נזיקין בתל אביב?

זכויות הנפגעים וחשיבות הליווי המשפטי

סיכום

סימוכין

פסיקה רלוונטית

חקיקה רלוונטית

אודות המחבר

עו"ד ריטה פרייס

לייעוץ מקצועי ללא עלות:

לקוחות ממליצים:

מאמרים נוספים:

עורך דין רשלנות רפואית חיפה

רשלנות רפואית עורכי דין בחיפה

רשלנות רפואית שיתוק מוחין

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם