ע"א 7183/09- עזבון המנוח בולוס אוראסיו חורי זל ואח נגד מינהל מקרקעי ישראל ואח
שמות השופטים: א ריבלין,ח מלצר,נ הנדל
- מעיון בייפוי הכוח הנוטריוני ניתן ללמוד כי הנוטריון הציבורי זיהה את המוכרים באמצעות תעודות הזהות שלהם, המצוינות על גבי ייפוי הכוח. יתר על כן בית המשפט ציין כי קיימת סבירות גבוהה שהנוטריון הציבורי בנצרת הכיר את המנוח (אותו נוטריון שימש כמזכיר ראשי בבית משפט השלום בנצרת, והמנוח עבד בבית החולים בנצרת ולפי קביעת בית המשפט המחוזי הדבר איפשר הכרות ביניהם). משכך נקבע כי קמה חזקה בדבר אמיתות תוכנו של ייפוי הכוח הנוטריוני, אשר היה על המערערים להפריך. בהמשך פסק הדין נפנה בית המשפט לבחון האם עלה בידי המערערים לעמוד בנטל זה. (ב) בית המשפט הנכבד קבע כי החתימה על גבי ייפוי הכוח הנוטריוני איננה מזויפת. בנושא זה הונחו בפני בית המשפט חוות דעת סותרות של מומחי כתב יד מטעם הצדדים. חוות דעת שהוגשו מטעם המשיבים קבעו כי נמצאה התאמה בין חתימות המנוח לבין החתימה הנחזית להיות שלו בייפוי הכוח הנוטריוני. מומחה כתב יד מטעם המערערים קבע כי קיימת סבירות גבוהה כי החתימה המופיעה על ייפוי הכוח הנוטריוני איננה של המנוח. בנסיבות אלה הורה בית המשפט הנכבד על מינוי מומחה מטעמו, ד"ר מרדכי ורדי (להלן: ד"ר ורדי), אשר הגיש חוות דעת וחוות דעת משלימה. בחוות הדעת הראשונה הגיע ד"ר ורדי למסקנה כי קיים פער משמעותי בין החתימה השנויה במחלוקת לבין חתימות שאינן שנויות במחלוקת (אשר נמסרו לצורך עריכת ההשוואה), באופן שמוביל למסקנה שהחתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני מזויפת. עם זאת, לאחר שנשלחו שאלות הבהרה מטעם המשיב 2 וכן הומצאו לד"ר ורדי דוגמאות חתימה נוספות של המנוח, הוא הגיש חוות דעת משלימה. במסגרת חוות הדעת המשלימה שינה ד"ר ורדי את מסקנתו וקבע כי החתימה שמופיעה על גבי ייפוי הכוח איננה מזויפת, זאת לאור ממצאים חדשים ובהם: העובדה שהמנוח נהג, לעיתים רחוקות, לחתום את שמו (בולוס ח'ורי) ללא שרבוט, בניגוד לדוגמאות קודמות; העובדה כי הדוגמאות החדשות מלמדות על התאמה גבוהה באופן בו נכתב השם ח'ורי; בשל תוספת השם האמצעי "אוראסיו", אשר מעיד על סיכוי סביר שהמנוח התבקש לרשום את שמו המלא.
פסק דין | 03/04/2012 | בית המשפט העליון
ע"א 404-84- יחזקאל סעתי נגד 1. פרחה סעתי
שמות השופטים: מ בן פורתג בך,ש נתניהו
- הנוטריון לא נקרא להעיד, אך ביחד עם יפוי הכח הוגש אשורו (מ2/) שצורף ליפוי הכח ונושא את חתימתו וחותמו ובו נאמר: "אשור אני עו"ד ששון רחמים הנוטריון הצבורי מאשר בזה שהופיעה בפני פרחה סעאתי ת. ז. 7460552 היא המשיבה – ש. נ. ) אשר זיהו את עצמם להנחת דעתי וחתמו בפני מרצון טוב ובהודאה בתוכן הכתב המצורף, והנני מאמת את חתימתם ובחותמי ובחתימתי. היום 30.1.73 . . . " (ההדגשה לא במקור). באשרו את חתימת המשיבה מלא הנוטריון את תפקידו המוטל עליו על פי החוק העותומני בדבר הנוטריון משנת 1331 (שבוטל רק אחר כך, בסעיף 51 של חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976). על פי סעיף 42 של החוק העותומני: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית משפט שהם אשרו או ערכו נירות, שטרות או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מיד, ויענשו בהתאם להוראות החוק הזה. " חזקה היא, בהעדר ראיה סותרת, שהנוטריון הצבורי קיים את חובתו זו (ראה ע"א 175/51, אדלר נ. מויאל פד"י ז' (2) 742; ע"א 8/68 קפלן נ. גלאל פד"י ל"ג (1) 106). על פי סעיף 66 של החוק העותומני "מסמכים . . . הנערכים ע"י הנוטריונים. . . כפי התנאים והכללים המפורשים בחוק הזה, הם נחשבים לבעלי ערך הוכחה בפני עצמם בפני כל בתי המשפט. . . וזה מבלי שום צורך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת". די היה, לכן, בהגשתו של מ2/ כדי לעשותו לראיה, מבלי להביא את הנוטריון הצבורי לעדות.
פסק דין | 06/05/1987 | בית המשפט העליון
5574/09 עא- הזימה סעיד הזימה קזל נגד קרן קיימת לישראל עי מנהל מקרקעי ישראל עזבון המנוח מחאסן סעיד הזימה קזל
שמות השופטים: א א לוי,מ נאור,י דנציגר
- כמו כן, סעיף 34 לפקודת הראיות מפרט מספר חזקות בנוגע לתעודה ציבורית אשר לפיהן תוכנם של ייפויי הכוח האמורים הם אכן כפי שנערכו בידי הנוטריון הציבורי, במקום ובנסיבות המתוארות באישוריו, וחתימתו וחותמת בית משפט השלום בטבריה שעל גביהם הן נכונות ואמיתיות. נקבע כי אמנם החזקות האמורות ניתנות לסתירה, אך הזימה לא הצליח אפילו להביא ראשית ראיה לסתירתן. 7. כמו כן, צויין כי בתקופה בה נערכו ייפויי הכוח עוד היה בתוקף חוק הנוטריון הזמני מיום 15.10.1913 (להלן: חוק הנוטריון הזמני), לפיו מוטלת על הנוטריון החובה לחקור ולברר את זהות הצדדים ואת רצונם החופשי, ולפי הפסיקה קיימת חזקה כי הנוטריון מילא את חובתו כהלכה. בנוסף, לפי סעיף 66 לחוק הנוטריון הזמני חשיבותו של המסמך הנוטריוני הוא בכוחו הראייתי ואין צורך לזמן את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו למתן עדות. נקבע כי אמנם ניתן לסתור חזקה זו, אך העלאת טענה בעלמא, כטענת הזימה לפיה הוא וג'מילה לא חתמו על ייפויי הכוח בפני הנוטריון, טענה המייחסת לנוטריון לפחות מחדל חמור בהפעלת חובתו על פי הדין, דורשת הוכחה משכנעת ביותר ואין במקרה דנן באמירותיו הכלליות של הזימה כדי לסתור את אמיתותם של ייפויי הכוח. מעבר לכך, ייפויי הכוח הינם מסמכים בכתב, ועל פי סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני וההלכה, בעל דין מנוע מלהעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב. זאת ועוד, בנסיבות העניין מלבד עדותו של הזימה ובנו לא הוצג ולו בדל של ראיה כלשהי בכתב להוכחת חוסר האותנטיות של ייפויי הכוח או של החתימות שעל גביהם. משכך, נקבע כי ייפוי הכוח מן השנים 1953-1952 נחתמו על ידי הזימה וג'מילה בפני נוטריון ציבורי וכי הזימה לא עמד בנטל להפריך זאת.
פסק דין | 15/11/2011 | בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 14380-10-10- סעדה גואנה מיטרי נגד עלס דוברונסקי
שמות השופטים: מאיר יפרח
- מלשון חוק הנוטריונים עולה כי ייפויי הכוח לביצוע פעולות במקרקעין אינם תקפים, אלא אם כן אומתו כנדרש בחוק הנוטריונים ובתקנותיו (סעיף 20 (א) לחוק הנוטריונים). מרכז הכובד מיוחס לפעולת אימות החתימה על ייפויי הכוח. מעשה האימות מורכב משלבים אחדים, כדלקמן: תחילה, אימות זהותו של החותם, כאמור בתקנה 2 לתקנות הנוטריונים; השלב הבא: בירור עם החותם כי הוא מבין את לשון ייפוי הכוח; באין הבנה – יתורגם המסמך לשפה המובנת לחותם. התרגום יכול להיעשות בידי הנוטריון או בידי מתרגם השולט בשתי השפות (שאז יש להמציא תצהיר מאת המתרגם הן על דבר שליטתו בשתי השפות והן על דיוק התרגום), הכל כאמור בתקנה 7 לתקנות הנוטריונים; לקראת סיום: בירור חופשיות רצונו של החותם והבנתו את משמעות פעולתו (תקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים); לבסוף: חתימה על ייפוי הכוח לנגד עיני הנוטריון. 14 33. אימות החתימה אין משמעו רק התייצבות לפני הנוטריון וחתימה על המסמך. ההתייצבות היא השלב הראשון והחתימה היא השלב האחרון. אולם, התחנות שבדרך אף הן בעלות חשיבות ומשקל רבי ערך, שכן העיקר הוא בבירור מצד הנוטריון כי החותם מבין את מעשיו ומודע לתוצאותיהם; אילו כל שהיה נדרש הוא אימות החתימה על המסמך – בדומה, למשל, לתצהיר – יכול היה כל עורך דין לעשות זאת. אולם, מותר הנוטריון מעורך הדין הוא בתהליך ההתחקות אחר מופעיה החיצוניים של הבעת הרצון מצד החותם, כאשר האחרון נחזה להיות מצויד בידע על אודות מהות הפעולה שהוא מבקש לעשות ועל תוצאותיה. ההנחה היא כי ההקפדה והדקדוק בכל אחד מן השלבים, יצמצמו את החשש שמא החותם אינו מודע למעשיו.
פסק דין | 04/01/2014 | מחוזי – תל אביב
ת"א (חיפה) 4380-03-09- קרן קיימת לישראל נגד ע"ז המנוח חסן צאלח חמד דרבאס
שמות השופטים: אמיר טובי
יתרה מזו, הלכה היא כי הנטל להוכיח זיוף של חתימות על יפויי כוח נוטריוני בו מאשר הנוטריון כי מייפה הכוח חתם בפניו לאחר שהבין על מה חתם וזוהה כראוי, הוא נטל כבד, ובהיעדר הוכחה סותרת יש להניח כי הנוטריון הציבורי מילא את תפקידו וחובתו כקבוע בחוק (ע"א 175/51 אדלר נ' מויאל, פ"ד יג 257; ע"א 8/68 קפלן נ' איראני, פ"ד כג(1) 106). 17 49. היות והמסמכים האמורים נחתמו בפני הנוטריון הציבורי במהלך שנות ה-60, טרם נכנס לתוקפו חוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, יש לבחון אותם על פי החוק העותומאני שהיה בתוקף באותו מועד, והוא חוק הנוטריון הזמני מיום 15.10.1913 (להלן: "חוק הנוטריון הזמני"). נכון הוא שסעיף 51(1) לחוק הנוטריונים ביטל את הוראות חוק הנוטריון הזמני, אולם הסיפא של אותו סעיף קובעת, כי אין בביטולן כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים שנערכו לפני תחילתו של חוק הנוטריונים. חוק הנוטריון הזמני קובע חזקות בדבר תקינות פעולות הנוטריון ומעגן את חובתו לברר את זהות הצדדים ורצונם. סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני קובע כי: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החופשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית משפט שהם אשרו או ערכו, ניירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החופשי, יפוטרו מיד, ויענשו בהתאם להוראות החוק הזה". לעניין פרשנותו של סעיף זה נפסק בע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי, פ"ד מא(2) 477, כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.
פסק דין | 06/07/2014 | מחוזי – חיפה
ת"א (נצרת) 717-06- עזבון המנוח סלים אבו אחמד זל נגד ראמי סאלח מוראד
שמות השופטים: שאהר אטרש
- על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים). לסיכום נקודה זו אציין, כי מכוח חוק הנוטריונים ותקנותיו, מוסמך נוטריון לאמת חתימה על מסמך, לאחר שזוהה החותם וחתם בפניו על המסמך ולאחר ששוכנע, כי החותם פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של החתימה, או אז קמה חזקה ראייתית, לפיה, אישורו של הנוטריון בדבר "אימות החתימה" מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי החותם ומעשיו, ונטל הראיה מוטל על מי שטוען אחרת. בנוסף, אימות החתימה של נוטריון הינה בגדר "תעודה ציבורית", כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות , התשל"א – 1971; בתור שכזו היא מהווה ראיה כשרה להוכחת אמיתות תוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, כפי שמורה סעיף 34(4) לפקודה הנ"ל (ראו: א' (נצרת) 1007/04 קרן קיימת לישראל נ. קזל ואח' – פס"ד של השופט הווארי מיום 19.5.09 ). 22. מן הכלל אל הפרט. התובע חתם על יפוי הכח (ת/4) בפני הנוטריון/עו"ד ח'אלד זועבי. במעמד החתימה, בביתו של התובע, נכחו עו"ד זועבי, נתבע 5, התובעת ונכדו של התובע, מר סלים עפיף אבו אחמד. יפוי הכח נערך על ידי עו"ד זועבי. בדף הראשון של ת/4, "אימות חתימה", אישר עו"ד זועבי כי "ביום 16.10.04 ניצב בפני בביתו בנצרת מר אבו אחמד סלים. . . וחתם מרצונו החופשי על המסמך המצורף (קרי: יפוי הכח – ש. א. ). . . ולראיה הנני מאמת את חתימתו.
פסק דין | 06/06/2009 | מחוזי – נצרת
ת"א (חיפה) 35312-02-11- ע"ז המנוח מוחמד מסעוד מצארוה נגד ע"ז המנוח מוחמד חאפז יונס זל
שמות השופטים: רבקה פוקס
- זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". במילים אחרות, החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני. קיימות דרכים שונות, באמצעותן ניתן להפריך את אמיתות החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני: מפי עד, אשר יאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו של הצד המסתייג; או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו (ראו: עניין עסאף). המשותף לדרכי הוכחה אלו הוא, כדברי הנשיא מ' שמגר בעניין שאול רחמים: "קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו" (שם, בעמ' 261-262). " 27. יודגש כי ייפויי הכוח הנוטריוניים משנת 1957, 1958 הוגשו, כאמור, לאחר שצולמו מהמקור המצוי בגנזך המדינה, כשהם שלמים וערוכים כדבעי. הנתבעים במהלך שמיעת הראיות לא הוכיחו שיש לערער אחר חתימת המנוח מוחמד יונס המתנוססת עליהם, כמו גם תקינות ההליך שהתקיים בפני הנוטריון הציבורי, למעט טעות במס' החלקה בייפויי הכוח משנת 1957 שאין לה משמעות, כמבואר לעיל. 28. ככל שעלתה טענה, אגב אורחא, על היות המנוח מוחמד יונס נכה, ועל כן יש להטיל דופי בכשירותו המשפטית להתחייב ולחתום, לא מצאתי ליתן לטענה נפקות, במיוחד שנסמכה היא על עדויות במסגרתן הודגשה נכותו של המנוח מוחמד יונס בפלג גופו התחתון שהתהלך עם קביים, אחר כך עם הליכון ובערוב ימיו בכיסא גלגלים.
פסק דין | 17/06/2015 | מחוזי – חיפה
ת"א (נצרת) 10-05- עזבון המנוח בולוס אוראסיו חורי זל נגד מנהל מקרקעי ישראל- נצרת עלית
שמות השופטים: זיאד הווארי
- חתימת המנוח כאמור אושרה על ידי הנוטריון הציבורי. נוכח האמור, על התובעים הראיה להפריך או לסתור את החזקה הקיימת על פי סעיף 43 לפק' הראיות. בנוסף לכך, ייפוי הכוח נשוא דיוננו, הינו ייפוי כוח בלתי חוזר, אשר נערך ונחתם בשנת 1970 בפני הנוטריון הציבורי בנצרת, כמפורט לעיל. באותה תקופה היה בתוקף החוק העותמני שנקרא חוק הנוטריון הזמני מיום 15/10/1913, (להלן – חוק הנוטריון הזמני), עפ"י הוראותיו של חוק זה פעלו אז הנוטריונים. אומנם לפי סעיף 51(1) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), חוק הנוטריון הזמני בטל, אך הסיפא של סעיף 51 הנ"ל קובעת, כי אין בביטול זה כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים, אשר נערכו לפני תחילתו של חוק הנוטריונים. לפיכך, יש לבחון את ייפוי הכוח שלפנינו לפי הוראות חוק הנוטריון הזמני. עפ"י חוק הנוטריון הזמני מוטלת החובה על הנוטריון לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ואת רצונם החופשי. כך קובע לעניין זה סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית המשפט שהם אשרו או ערכו, נירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מייד, ויענשו בהתאם להוראות החק הזה" (הציטוט מובא עפ"י תרגומו של עו"ד מ' לניאדו בספרו "קבץ החוקים העותמנים", מהדורה שנייה, תל-אביב, תשט"ו, בעמ' 171). פסיקת בית המשפט העליון קבעה לעניין פירושו של סעיף 42 הנ"ל כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.
פסק דין | 19/05/2009 | מחוזי – נצרת
ת"א (תל אביב) 18959-09-15- עופר קדם נגד איתן אליהו פרנקפורט
שמות השופטים: ישעיהו שנלר
- לקראת סיום: בירור חופשיות רצונו של החותם והבנתו את משמעות פעולתו (תקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים); לבסוף: חתימה על ייפוי הכוח לנגד עיני הנוטריון. (. . . ) 15 ההתייצבות היא השלב הראשון והחתימה היא השלב האחרון. אולם, התחנות שבדרך אף הן בעלות חשיבות ומשקל רבי ערך, שכן העיקר הוא בבירור מצד הנוטריון כי החותם מבין את מעשיו ומודע לתוצאותיהם; אילו כל שהיה נדרש הוא אימות החתימה על המסמך – בדומה, למשל, לתצהיר – יכול היה כל עורך דין לעשות זאת. אולם, מותר הנוטריון מעורך הדין הוא בתהליך ההתחקות אחר מופעיה החיצוניים של הבעת הרצון מצד החותם, כאשר האחרון נחזה להיות מצויד בידע על אודות מהות הפעולה שהוא מבקש לעשות ועל תוצאותיה. ההנחה היא כי ההקפדה והדקדוק בכל אחד מן השלבים, יצמצמו את החשש שמא החותם אינו מודע למעשיו. " 51. במקרה שלפנינו נערך ייפוי הכח על ידי הנוטריון, אשר אימת את חתימת הנתבעת. למעשה, פרט לעדותה של הנתבעת בהקשר לנסיבות החתימה על ייפוי הכח ובקשות האפוטרופסות שהוגשו על ידי הנתבע, אין כל עדות אחרת לגבי מצבה הנפשי והבנתה את משמעות הפעולה שעשתה. 52. בעניין זה חשוב לציין כי ייפוי כוח אשר נחתם בפני נוטריון, נהנה מחזקת התקינות, מכוח סעיף 19 לחוק הנוטריונים, הקובע לאמור: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת. לדברי הנוטריון, ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 53. עוד יש להוסיף כי הנתבעת לא זימנה את הנוטריון לעדות, וכי אי זימונו פועל כנגד גרסתה.
פסק דין | 26/05/2018 | מחוזי – תל אביב
ת"א (נצרת) 667-07- שלבי אחמד ואח נגד חאגה נפאפעה
שמות השופטים: שאהר אטרש
- תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז – 1977, שעניינה, "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת, כי "נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". ומהן תוצאותיה של פעולה נוטריונית על כך עונה סעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע, כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים). לסיכום נקודה זו אציין, כי מכוח חוק הנוטריונים ותקנותיו, מוסמך נוטריון לאמת חתימה על מסמך, לאחר שזוהה החותם וחתם בפניו על המסמך ולאחר ששוכנע, כי החותם פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של החתימה, או אז קמה חזקה ראייתית, לפיה, אישורו של הנוטריון בדבר "אימות החתימה" מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי החותם ולמעשיו, ונטל הראיה מוטל על מי שטוען אחרת (ראו: ע"א 8837/05 נביל מרשוד ואח' נ' ג'ואד תאופיק אל שורטי). בנוסף, אימות החתימה של נוטריון הינה בגדר "תעודה ציבורית", כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות , התשל"א – 1971; בתור שכזו היא מהווה ראיה כשרה להוכחת אמיתות תוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, כפי שמורה סעיף 34(4) לפקודה הנ"ל (ראו: א' (נצרת) 1007/04 קרן קיימת לישראל נ.
פסק דין | 01/01/2011 | מחוזי – נצרת
388/08 תא- קרן קימת לישראל נגד עיזבון המנוח גמיל חוסיין צאלח חטיב זל
שמות השופטים: בטינה טאובר
- כב' השופט הווארי הבהיר בפסק דינו, כי מכוח סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני, הייתה מוטלת חובה על הנוטריון לחקור ולברר את זהותם של הצדדים וכן את רצונם החופשי, וכך אכן נהג לעשות בכל מקרה ומקרה. חובה זו שהוטלה על הנוטריון הציבורי מכוח הוראת סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני, הקימה חזקה שהנוטריון הזמני אכן מילא את חובתו כהלכה, ובלשונו של בית המשפט העליון בע"א 404/84, יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי, פ"ד מא(2), 477: "כאמור, קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68 , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר. שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי". זאת ועוד, כב' השופט הווארי מציין בפסק דינו, כי על פי סעיף 66 לחוק הנוטריון הזמני, משקלם הראייתי של מסמכים אשר נערכו על ידי הנוטריון הציבורי הינו גבוה, ולאור כוחם הראייתי, אין אף צורך לזמן את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון למתן עדות. בענייננו, טענו אמנם הנתבעים בכתב הגנתם כי המנוח לא חתם על ייפויי הכוח, ואולם לא המציאו ראיות שיש בהן כדי לסתור את אמיתות ייפויי הכוח, שעה שהם עצמם לא נכחו במעמד החתימה וכל טענותיהם נסבו לגבי מכתבים מאוחרים שכתב המנוח באמצעותם החל משנת 1993, כ-30 שנה לאחר ביצוע העסקה, שבהם אין כדי לסתור את אמיתות תוכנם של ייפויי הכוח. מעבר לכל האמור יצוין, כי שני ייפויי הכוח שלפנינו הינם מסמכים בכתב. הן מכוח הוראת סעיף 80 סייפא לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומאנית והן מכוח הפסיקה, מנוע בעל דין מלהעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב.