עו"ד נוטריון בפ"ת

עורך דין נוטריון בפתח תקווה: המדריך המלא לשירותי נוטריון מקצועיים

אם אתם מחפשים עורך דין נוטריון בפתח תקווה, חשוב שתדעו כי שירותי נוטריון הם קריטיים למגוון רחב של צרכים משפטיים ורשמיים. במאמר זה נסביר מהו נוטריון, אילו שירותים הוא מספק, איך לבחור עורך דין נוטריון מקצועי בפתח תקווה, ומדוע חשוב לפנות למומחה בעל ניסיון. בנוסף, נספק טיפים חשובים לבחירת נוטריון אמין וזמין.


מהו נוטריון ומהם תפקידיו?

נוטריון הוא עורך דין בעל רישיון מיוחד מטעם משרד המשפטים, המספק שירותים רשמיים כגון:

  • אימות מסמכים: אישור נכונותם של מסמכים והתאמתם לדין הישראלי.
  • תרגום נוטריוני: תרגום מסמכים רשמיים לשפות זרות ואישור נכונות התרגום.
  • חתימה על תצהירים: אישור חתימתם של אנשים על תצהירים לצורך הגשת מסמכים רשמיים.
  • הסכמי ממון נוטריוניים: אישור הסכמי ממון בין בני זוג, לרבות הסכמי גירושין.
  • ייפוי כוח נוטריוני: מתן ייפוי כוח רשמי למישהו אחר לפעול בשמכם בעניינים משפטיים או פיננסיים.

נוטריון חייב להיות עורך דין בעל ניסיון של לפחות 10 שנים, שעבר הכשרה מיוחדת וקיבל רישיון ממשרד המשפטים.


שירותי עורך דין נוטריון בפתח תקווה

עורך דין נוטריון בפתח תקווה מספק מגוון רחב של שירותים, ביניהם:

1. אימות מסמכים

  • אישור נכונותם של מסמכים כגון תעודות לידה, תעודות נישואין, דיפלומות, חוזים ועוד.
  • שירות זה נדרש לעיתים קרובות לצורך הגשת מסמכים רשמיים בישראל או בחו"ל.

2. תרגום נוטריוני

  • תרגום מסמכים רשמיים לשפות זרות כגון אנגלית, צרפתית, רוסית, ספרדית ועוד.
  • התרגום מאושר על ידי הנוטריון ונחשב למסמך רשמי.

3. חתימה על תצהירים

  • אישור חתימתם של אנשים על תצהירים לצורך הגשת מסמכים רשמיים.
  • שירות זה נדרש לעיתים קרובות לצורך הליכים משפטיים או בירוקרטיים.

4. הסכמי ממון נוטריוניים

  • אישור הסכמי ממון בין בני זוג, לרבות הסכמי גירושין.
  • שירות זה מבטיח שההסכם ייחשב למסמך רשמי ויהיה קביל בבית המשפט.

5. ייפוי כוח נוטריוני

  • מתן ייפוי כוח רשמי למישהו אחר לפעול בשמכם בעניינים משפטיים או פיננסיים.
  • שירות זה נדרש לעיתים קרובות לצורך ניהול עניינים בחו"ל או במקרים של חוסר יכולת לפעול באופן אישי.

למה חשוב לפנות לעורך דין נוטריון בפתח תקווה?

פתח תקווה היא אחת הערים הגדולות בישראל, ובה מתגוררים אלפי תושבים הזקוקים לשירותי נוטריון על בסיס קבוע. עורך דין נוטריון בפתח תקווה מכיר את הצרכים הייחודיים של תושבי האזור ויכול להעניק שירות מהיר, אמין ומקצועי. בנוסף, נוטריון מקומי יוכל לחסוך לכם זמן וטרחה בנסיעות למשרדים מרוחקים.


איך לבחור עורך דין נוטריון בפתח תקווה?

בחירת עורך דין נוטריון היא קריטית להצלחת התהליך הנוטריוני. להלן כמה טיפים לבחירה נכונה:

  1. בדקו את הרישיון: וודאו שעורך הדין מחזיק ברישיון נוטריון בתוקף מטעם משרד המשפטים.
  2. בקשו המלצות: שאלו חברים, משפחה או קולגות להמלצות על עורכי דין נוטריונים מומלצים.
  3. בדקו את המוניטין: חפשו ביקורות ברשת ובדקו את המוניטין של עורך הדין.
  4. שימו לב לשירות: עורך דין נוטריון טוב יציע יחס אישי וילווה אתכם לאורך כל התהליך.
  5. בדקו את עלויות השירות: ודאו שאתם מבינים את מבנה התשלומים ומקבלים הצעת מחיר הוגנת.

תהליך קבלת שירות נוטריוני בפתח תקווה

תהליך קבלת שירות נוטריוני כולל מספר שלבים עיקריים:

  1. ייעוץ ראשוני: פגישה עם עורך הדין להערכת הצרכים שלכם ותכנון אסטרטגיה.
  2. איסוף מסמכים: איסוף המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע השירות.
  3. ביצוע השירות: ביצוע השירות הנוטריוני, כגון אימות מסמכים, תרגום נוטריוני או חתימה על תצהירים.
  4. קבלת המסמכים: קבלת המסמכים המאומתים או המתורגמים לצורך הגשתם לגורמים הרלוונטיים.

עורך דין נוטריון מנוסה ילווה אתכם בכל שלב וידאג שהתהליך יתנהל בצורה מקצועית ויעילה.


זכויות הלקוחות וחשיבות הליווי המשפטי

לקוחות הזקוקים לשירותי נוטריון זכאים לקבל שירות מקצועי, אמין ומהיר. עם זאת, ללא ליווי משפטי מקצועי, רבים מהלקוחות עלולים להיתקל בקשיים בביצוע התהליך. עורך דין נוטריון מסייע ללקוחות למצות את זכויותיהם ולקבל את השירות המקצועי המגיע להם.


סיכום

שירותי נוטריון הם שירותים חשובים הנדרשים במגוון רחב של מצבים, החל מאימות מסמכים ועד לחתימה על תצהירים. בעיר פתח תקווה, כמו ביתר חלקי הארץ, ישנה חשיבות רבה לבחירת עורך דין נוטריון מוסמך ומנוסה שילווה אתכם בתהליך וידאג שתקבלו את השירות המקצועי המגיע לכם. אם אתם זקוקים לשירותי נוטריון, אל תהססו לפנות למומחה בעל ניסיון בפתח תקווה.

סימוכין

ת"א (ירושלים) 2368/05- עיזבון המנוח בנם של ענת והראל ברזל ואח נגד המרכז הרפואי שערי צדק

שמות השופטים: א דראל

  • בתגובתו, טען הנתבע כי אינו צריך להעביר לתובעים פרטים שבידיעתם וכי מטרת ההליך של פרטים נוספים הינה להורות על פירוט נוסף של כתב הטענות כאשר הוא מנוסח בצורה מעורפלת או כללית מדי אך אינו מיועד לדלות עובדות נוספות שאין זכרן בא כלל בכתב הטענות (סעיף 12 לתגובה). 6. בדיון שהתקיים ביום 5.9.05 הודיע ב"כ הנתבע, לאחר דברים שנאמרו במהלך הישיבה, כי יוגשו פרטים נוספים בתוך 14 יום וזאת ללא הסתייגות. לא צוינה בתגובה ובאמירה במהלך הדיון כל התנאה של מתן הפרטים הנוספים בקבלת פרטים נוספים מטעם התובעים. 7. לאחר הדיון ניתנה החלטה, לאור הצהרתו של ב"כ הנתבע, לפיה ינתנו הפרטים הנוספים בתוך 14 יום. 8. מהבקשה שבפני עולה כי 'התובעים קיבלו היום דרישה בהירה למתן פרטים נוספים בסוגית ההסכמה המודעת' (סעיף 10 לבקשה). מכאן, שהנתבע החליט רק ביום 11.9.05 , לאחר ההחלטה מיום 6.9.05 לשגר לתובעים דרישה לפרטים נוספים ולדעתו יש לעכב את מסירת הפרטים הנוספים מטעמו (שנדרשה עוד ביום 29.5.05 ) עד שהתובעים יענו לדרישה שנמסרה אליהם ביום 11.9.05 . 9. דרישת הנתבע אינה מתקבלת על הדעת הן מההיבט הדיוני והן מההיבט המהותי. 10. בעוד שהתובעים הגישו את דרישתם לפרטים נוספים 3 ימים לאחר קבלת כתב ההגנה של הנתבע, פנה הנתבע בדרישה לפרטים נוספים רק עתה – קרוב לארבעה חודשים לאחר הגשת כתב ההגנה ושבעה חודשים לאחר הגשת כתב התביעה. 11. עמדת הנתבע לפיה עתה משמצא כי על התובעים לתת פרטים נוספים לסעיפים כאלו ואחרים יש לעצור את מהלך הדברים שנקבע ולשנות את סדר מסירת הפרטים הנוספים אינה מובנת ולא ניתן לקבלה. הצו שניתן ניתן לאחר שב"כ הנתבע הצהיר כי יעביר את הפרטים הנוספים ללא הסתייגות וללא התנאה בתוך 14 יום. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

החלטה | 21/09/2005 | שלום – ירושלים

ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח

שמות השופטים: משה דרורי

  • בעניין אחרון זה משתמש עו"ד יקירביץ בביטוי קיצוני "תוצאה שלפיה עקב פגמים בפעולותיו של נוטריון – תתבטל עסקת היסוד שלשמה נערכו הפעולות – הינה תוצאה שהדעת לא סובלתה מבחינת חיי מסחר תקינים" (עמ' 1 לסיכומים). אני סבור אחרת. לטעמי, אם יש פגם בייפוי הכוח, או אם הנוטריון פעל בניגוד לכללים ולתקנות שנקבעו בדין, ייפוי הכוח והאימות אינם תקפים. 83. דברים אלה נכונים לגבי המתרחש בתוך מדינת ישראל. קל וחומר שיש לנהוג בחומרה ובדקדקנות, כאשר עוסקים אנו במסמך היוצא לחו"ל. נוטריון בארץ זרה סומך על נוטריון ישראלי, ומאשר את המסמך שהוצא בישראל, ובעקבות זאת נערכות עסקאות בחו"ל. אם קומת המסד של מבנה זה (קרי: אימות החתימה בישראל) פגום וחסר תוקף, ממילא גם הקומה הראשונה של האישור הנוטריוני בחו"ל לוקה באותה פגם, ובעקבות זאת, לא ניתן להקים את הקומה השנייה, שהיא ביצוע עיסקה מכוח ייפוי הכוח, כי אם ייפוי הכוח אינו תקף, גם העיסקה אינה תקפה, כפוף לחריגים הנהוגים בכל שיטה משפטית לגבי קונה בתמורה ובתום לב. אך במקרה שלפנינו, אין מחלוקת כי מדובר ב"צד קרוב". אקסטל, לייבה וחברת טנסיי – חד הם. הם ידעו את המצב ולכן לא יוכלו לטעון כי הם צד שלישי תם לב, שהתבסס על ייפוי כוח נוטריוני תקף, כאשר אימות החתימה לוקה בפגמים החמורים עליהם הצבעתי בפסק הדין. 84. לפני סיום אעיר כי התמונה שהתגלתה לי ביחס לשיטות עבודתו של הנוטריון עו"ד עדי כרמי, מעוררת דאגה. במשך עשרות בשנים האישורים הנוטריונים נעשו על ידי הנוטריון הציבורי. המחוקק החליט כי סמכויות אלה יועברו לנוטריונים פרטיים, במקום נוטריון הציבורי (ראה: לית, שם, עמ' 13/12).

פסק דין | 11/12/2005 | מחוזי – ירושלים

ת"א (תל אביב) 23173-06-15- יוסף שוורץ נגד בועז גור לביא

שמות השופטים: עזריה אלקלעי

  • אתה מזהה את הנייר הזה ת. כן. 6 ש. הכל הוא הכתב שלך ת. לא יודע אבל זו החתימה שלי. זה הכתב שלי ואני אומר לך שזה בלוף אחד גדול. ש. איך זה בלוף אם זה הכתב שלך ת. לא. אני כתבתי. אני לא אמרתי שכתבתי אלא אמרתי שזה הכתב שלי. ש. אני לא מבין. תסביר לי יותר טוב. מי כתב ת. אני לא יודע. ש. מישהו זייף את הכתב שלך ת. לא יודע. ש. זו החתימה שלך ת. אני לא הכרתי את המסמך הזה ולא ראיתי אותו. ש. אולי שכחת ת. לא. ראשית כל, למה שאני צריך לתת בועז במצבי 100,000 ש"ח. ש. הוא אומר שנתת לו הרבה יותר ת. בסופו של דבר, אצלו היום יש 198,000 . ש. נתת לו כמעט 300,000 בסה"כ ת. לא. זה כל הזמן יורד. שוב פעם, זה הכתב הזה וזו החתימה שלי אבל כל המסמך הזה הוא בלוף גדול ולא היה ולא קיים דבר שכזה. 42. ובעמוד 5 לפרוטוקול, שורה 17 השיב התובע פעם נוספת בהתייחסו למסמך בעניין מתן המתנה לנתבע: "אני לא זוכר תאריכים. אני לא כתבתי את כל העסק הזה. זה בלוף כזה גדול. אני את הפתק הזה ראיתי כאשר עו"ד של הנתבע העביר ניירות לעורך דין שלי ולא ראיתי אותם". 43. ואילו בעמוד 6 לפרוטוקול, שורה 19 התבקש התובע להתייחס להקלטה שלו והשיב: ת. לא יודע ואני גם לא זוכר את השיחה איתו. אין לי עניין וכל השאלות שלו מכוונות להשחיר את פני. אלף פעם אמרתי ולא פעם אחת, בועז והיה ואני אלך לעולמי, כל הכסף שלי שלך וכל הדברים האלה שלך ושל הילדים שלך, כך אמרתי כי אהבתי את הילדים האלה. יש לי נכד אחד והשני התאבד ובאיזושהי צורה הייתי צריך חום בבית ואז אמרתי לבועז שכל הכספים והיה ואני נפטר זה שלך. אף פעם לא אמרתי בחיים כל עוד שאני חי שאני נותן לו כסף, אף פעם.

פסק דין | 15/05/2016 | שלום – תל אביב

ת"א (תל אביב) 18959-09-15- עופר קדם נגד איתן אליהו פרנקפורט

שמות השופטים: ישעיהו שנלר

  •  לקראת סיום: בירור חופשיות רצונו של החותם והבנתו את משמעות פעולתו (תקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים); לבסוף: חתימה על ייפוי הכוח לנגד עיני הנוטריון. (. . . ) 15 ההתייצבות היא השלב הראשון והחתימה היא השלב האחרון. אולם, התחנות שבדרך אף הן בעלות חשיבות ומשקל רבי ערך, שכן העיקר הוא בבירור מצד הנוטריון כי החותם מבין את מעשיו ומודע לתוצאותיהם; אילו כל שהיה נדרש הוא אימות החתימה על המסמך – בדומה, למשל, לתצהיר – יכול היה כל עורך דין לעשות זאת. אולם, מותר הנוטריון מעורך הדין הוא בתהליך ההתחקות אחר מופעיה החיצוניים של הבעת הרצון מצד החותם, כאשר האחרון נחזה להיות מצויד בידע על אודות מהות הפעולה שהוא מבקש לעשות ועל תוצאותיה. ההנחה היא כי ההקפדה והדקדוק בכל אחד מן השלבים, יצמצמו את החשש שמא החותם אינו מודע למעשיו. " 51. במקרה שלפנינו נערך ייפוי הכח על ידי הנוטריון, אשר אימת את חתימת הנתבעת. למעשה, פרט לעדותה של הנתבעת בהקשר לנסיבות החתימה על ייפוי הכח ובקשות האפוטרופסות שהוגשו על ידי הנתבע, אין כל עדות אחרת לגבי מצבה הנפשי והבנתה את משמעות הפעולה שעשתה. 52. בעניין זה חשוב לציין כי ייפוי כוח אשר נחתם בפני נוטריון, נהנה מחזקת התקינות, מכוח סעיף 19 לחוק הנוטריונים, הקובע לאמור: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת. לדברי הנוטריון, ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 53. עוד יש להוסיף כי הנתבעת לא זימנה את הנוטריון לעדות, וכי אי זימונו פועל כנגד גרסתה.

פסק דין | 26/05/2018 | מחוזי – תל אביב

פסיקה לרוונטית

ע"א 7183/09- עזבון המנוח בולוס אוראסיו חורי זל ואח נגד מינהל מקרקעי ישראל ואח

שמות השופטים: א ריבלין,ח מלצר,נ הנדל

  • מעיון בייפוי הכוח הנוטריוני ניתן ללמוד כי הנוטריון הציבורי זיהה את המוכרים באמצעות תעודות הזהות שלהם, המצוינות על גבי ייפוי הכוח. יתר על כן בית המשפט ציין כי קיימת סבירות גבוהה שהנוטריון הציבורי בנצרת הכיר את המנוח (אותו נוטריון שימש כמזכיר ראשי בבית משפט השלום בנצרת, והמנוח עבד בבית החולים בנצרת ולפי קביעת בית המשפט המחוזי הדבר איפשר הכרות ביניהם). משכך נקבע כי קמה חזקה בדבר אמיתות תוכנו של ייפוי הכוח הנוטריוני, אשר היה על המערערים להפריך. בהמשך פסק הדין נפנה בית המשפט לבחון האם עלה בידי המערערים לעמוד בנטל זה. (ב) בית המשפט הנכבד קבע כי החתימה על גבי ייפוי הכוח הנוטריוני איננה מזויפת. בנושא זה הונחו בפני בית המשפט חוות דעת סותרות של מומחי כתב יד מטעם הצדדים. חוות דעת שהוגשו מטעם המשיבים קבעו כי נמצאה התאמה בין חתימות המנוח לבין החתימה הנחזית להיות שלו בייפוי הכוח הנוטריוני. מומחה כתב יד מטעם המערערים קבע כי קיימת סבירות גבוהה כי החתימה המופיעה על ייפוי הכוח הנוטריוני איננה של המנוח. בנסיבות אלה הורה בית המשפט הנכבד על מינוי מומחה מטעמו, ד"ר מרדכי ורדי (להלן: ד"ר ורדי), אשר הגיש חוות דעת וחוות דעת משלימה. בחוות הדעת הראשונה הגיע ד"ר ורדי למסקנה כי קיים פער משמעותי בין החתימה השנויה במחלוקת לבין חתימות שאינן שנויות במחלוקת (אשר נמסרו לצורך עריכת ההשוואה), באופן שמוביל למסקנה שהחתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני מזויפת. עם זאת, לאחר שנשלחו שאלות הבהרה מטעם המשיב 2 וכן הומצאו לד"ר ורדי דוגמאות חתימה נוספות של המנוח, הוא הגיש חוות דעת משלימה. במסגרת חוות הדעת המשלימה שינה ד"ר ורדי את מסקנתו וקבע כי החתימה שמופיעה על גבי ייפוי הכוח איננה מזויפת, זאת לאור ממצאים חדשים ובהם: העובדה שהמנוח נהג, לעיתים רחוקות, לחתום את שמו (בולוס ח'ורי) ללא שרבוט, בניגוד לדוגמאות קודמות; העובדה כי הדוגמאות החדשות מלמדות על התאמה גבוהה באופן בו נכתב השם ח'ורי; בשל תוספת השם האמצעי "אוראסיו", אשר מעיד על סיכוי סביר שהמנוח התבקש לרשום את שמו המלא.

פסק דין | 03/04/2012 | בית המשפט העליון

ע"א 404-84- יחזקאל סעתי נגד 1. פרחה סעתי

שמות השופטים: מ בן פורתג בך,ש נתניהו

  • הנוטריון לא נקרא להעיד, אך ביחד עם יפוי הכח הוגש אשורו (מ2/) שצורף ליפוי הכח ונושא את חתימתו וחותמו ובו נאמר: "אשור אני עו"ד ששון רחמים הנוטריון הצבורי מאשר בזה שהופיעה בפני פרחה סעאתי ת. ז. 7460552 היא המשיבה – ש. נ. ) אשר זיהו את עצמם להנחת דעתי וחתמו בפני מרצון טוב ובהודאה בתוכן הכתב המצורף, והנני מאמת את חתימתם ובחותמי ובחתימתי. היום 30.1.73 . . . " (ההדגשה לא במקור). באשרו את חתימת המשיבה מלא הנוטריון את תפקידו המוטל עליו על פי החוק העותומני בדבר הנוטריון משנת 1331 (שבוטל רק אחר כך, בסעיף 51 של חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976). על פי סעיף 42 של החוק העותומני: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית משפט שהם אשרו או ערכו נירות, שטרות או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מיד, ויענשו בהתאם להוראות החוק הזה. " חזקה היא, בהעדר ראיה סותרת, שהנוטריון הצבורי קיים את חובתו זו (ראה ע"א 175/51, אדלר נ. מויאל פד"י ז' (2) 742; ע"א 8/68 קפלן נ. גלאל פד"י ל"ג (1) 106). על פי סעיף 66 של החוק העותומני "מסמכים . . . הנערכים ע"י הנוטריונים. . . כפי התנאים והכללים המפורשים בחוק הזה, הם נחשבים לבעלי ערך הוכחה בפני עצמם בפני כל בתי המשפט. . . וזה מבלי שום צורך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת". די היה, לכן, בהגשתו של מ2/ כדי לעשותו לראיה, מבלי להביא את הנוטריון הצבורי לעדות.

פסק דין | 06/05/1987 | בית המשפט העליון

5574/09 עא- הזימה סעיד הזימה קזל נגד קרן קיימת לישראל עי מנהל מקרקעי ישראל עזבון המנוח מחאסן סעיד הזימה קזל

שמות השופטים: א א לוי,מ נאור,י דנציגר

  • כמו כן, סעיף 34 לפקודת הראיות מפרט מספר חזקות בנוגע לתעודה ציבורית אשר לפיהן תוכנם של ייפויי הכוח האמורים הם אכן כפי שנערכו בידי הנוטריון הציבורי, במקום ובנסיבות המתוארות באישוריו, וחתימתו וחותמת בית משפט השלום בטבריה שעל גביהם הן נכונות ואמיתיות. נקבע כי אמנם החזקות האמורות ניתנות לסתירה, אך הזימה לא הצליח אפילו להביא ראשית ראיה לסתירתן. 7. כמו כן, צויין כי בתקופה בה נערכו ייפויי הכוח עוד היה בתוקף חוק הנוטריון הזמני מיום 15.10.1913 (להלן: חוק הנוטריון הזמני), לפיו מוטלת על הנוטריון החובה לחקור ולברר את זהות הצדדים ואת רצונם החופשי, ולפי הפסיקה קיימת חזקה כי הנוטריון מילא את חובתו כהלכה. בנוסף, לפי סעיף 66 לחוק הנוטריון הזמני חשיבותו של המסמך הנוטריוני הוא בכוחו הראייתי ואין צורך לזמן את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו למתן עדות. נקבע כי אמנם ניתן לסתור חזקה זו, אך העלאת טענה בעלמא, כטענת הזימה לפיה הוא וג'מילה לא חתמו על ייפויי הכוח בפני הנוטריון, טענה המייחסת לנוטריון לפחות מחדל חמור בהפעלת חובתו על פי הדין, דורשת הוכחה משכנעת ביותר ואין במקרה דנן באמירותיו הכלליות של הזימה כדי לסתור את אמיתותם של ייפויי הכוח. מעבר לכך, ייפויי הכוח הינם מסמכים בכתב, ועל פי סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני וההלכה, בעל דין מנוע מלהעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב. זאת ועוד, בנסיבות העניין מלבד עדותו של הזימה ובנו לא הוצג ולו בדל של ראיה כלשהי בכתב להוכחת חוסר האותנטיות של ייפויי הכוח או של החתימות שעל גביהם. משכך, נקבע כי ייפוי הכוח מן השנים 1953-1952 נחתמו על ידי הזימה וג'מילה בפני נוטריון ציבורי וכי הזימה לא עמד בנטל להפריך זאת.

פסק דין | 15/11/2011 | בית המשפט העליון

ת"א (תל אביב) 14380-10-10- סעדה גואנה מיטרי נגד עלס דוברונסקי

שמות השופטים: מאיר יפרח

  • מלשון חוק הנוטריונים עולה כי ייפויי הכוח לביצוע פעולות במקרקעין אינם תקפים, אלא אם כן אומתו כנדרש בחוק הנוטריונים ובתקנותיו (סעיף 20 (א) לחוק הנוטריונים). מרכז הכובד מיוחס לפעולת אימות החתימה על ייפויי הכוח. מעשה האימות מורכב משלבים אחדים, כדלקמן: תחילה, אימות זהותו של החותם, כאמור בתקנה 2 לתקנות הנוטריונים; השלב הבא: בירור עם החותם כי הוא מבין את לשון ייפוי הכוח; באין הבנה – יתורגם המסמך לשפה המובנת לחותם. התרגום יכול להיעשות בידי הנוטריון או בידי מתרגם השולט בשתי השפות (שאז יש להמציא תצהיר מאת המתרגם הן על דבר שליטתו בשתי השפות והן על דיוק התרגום), הכל כאמור בתקנה 7 לתקנות הנוטריונים; לקראת סיום: בירור חופשיות רצונו של החותם והבנתו את משמעות פעולתו (תקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים); לבסוף: חתימה על ייפוי הכוח לנגד עיני הנוטריון. 14 33. אימות החתימה אין משמעו רק התייצבות לפני הנוטריון וחתימה על המסמך. ההתייצבות היא השלב הראשון והחתימה היא השלב האחרון. אולם, התחנות שבדרך אף הן בעלות חשיבות ומשקל רבי ערך, שכן העיקר הוא בבירור מצד הנוטריון כי החותם מבין את מעשיו ומודע לתוצאותיהם; אילו כל שהיה נדרש הוא אימות החתימה על המסמך – בדומה, למשל, לתצהיר – יכול היה כל עורך דין לעשות זאת. אולם, מותר הנוטריון מעורך הדין הוא בתהליך ההתחקות אחר מופעיה החיצוניים של הבעת הרצון מצד החותם, כאשר האחרון נחזה להיות מצויד בידע על אודות מהות הפעולה שהוא מבקש לעשות ועל תוצאותיה. ההנחה היא כי ההקפדה והדקדוק בכל אחד מן השלבים, יצמצמו את החשש שמא החותם אינו מודע למעשיו.

פסק דין | 04/01/2014 | מחוזי – תל אביב

ת"א (חיפה) 4380-03-09- קרן קיימת לישראל נגד ע"ז המנוח חסן צאלח חמד דרבאס

שמות השופטים: אמיר טובי

יתרה מזו, הלכה היא כי הנטל להוכיח זיוף של חתימות על יפויי כוח נוטריוני בו מאשר הנוטריון כי מייפה הכוח חתם בפניו לאחר שהבין על מה חתם וזוהה כראוי, הוא נטל כבד, ובהיעדר הוכחה סותרת יש להניח כי הנוטריון הציבורי מילא את תפקידו וחובתו כקבוע בחוק (ע"א 175/51 אדלר נ' מויאל, פ"ד יג 257; ע"א 8/68 קפלן נ' איראני, פ"ד כג(1) 106). 17 49. היות והמסמכים האמורים נחתמו בפני הנוטריון הציבורי במהלך שנות ה-60, טרם נכנס לתוקפו חוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, יש לבחון אותם על פי החוק העותומאני שהיה בתוקף באותו מועד, והוא חוק הנוטריון הזמני מיום 15.10.1913 (להלן: "חוק הנוטריון הזמני"). נכון הוא שסעיף 51(1) לחוק הנוטריונים ביטל את הוראות חוק הנוטריון הזמני, אולם הסיפא של אותו סעיף קובעת, כי אין בביטולן כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים שנערכו לפני תחילתו של חוק הנוטריונים. חוק הנוטריון הזמני קובע חזקות בדבר תקינות פעולות הנוטריון ומעגן את חובתו לברר את זהות הצדדים ורצונם. סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני קובע כי: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החופשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית משפט שהם אשרו או ערכו, ניירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החופשי, יפוטרו מיד, ויענשו בהתאם להוראות החוק הזה". לעניין פרשנותו של סעיף זה נפסק בע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי, פ"ד מא(2) 477, כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.

פסק דין | 06/07/2014 | מחוזי – חיפה

ת"א (נצרת) 717-06- עזבון המנוח סלים אבו אחמד זל נגד ראמי סאלח מוראד

שמות השופטים: שאהר אטרש

  • על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים). לסיכום נקודה זו אציין, כי מכוח חוק הנוטריונים ותקנותיו, מוסמך נוטריון לאמת חתימה על מסמך, לאחר שזוהה החותם וחתם בפניו על המסמך ולאחר ששוכנע, כי החותם פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של החתימה, או אז קמה חזקה ראייתית, לפיה, אישורו של הנוטריון בדבר "אימות החתימה" מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי החותם ומעשיו, ונטל הראיה מוטל על מי שטוען אחרת. בנוסף, אימות החתימה של נוטריון הינה בגדר "תעודה ציבורית", כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות , התשל"א – 1971; בתור שכזו היא מהווה ראיה כשרה להוכחת אמיתות תוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, כפי שמורה סעיף 34(4) לפקודה הנ"ל (ראו: א' (נצרת) 1007/04 קרן קיימת לישראל נ. קזל ואח' – פס"ד של השופט הווארי מיום 19.5.09 ). 22. מן הכלל אל הפרט. התובע חתם על יפוי הכח (ת/4) בפני הנוטריון/עו"ד ח'אלד זועבי. במעמד החתימה, בביתו של התובע, נכחו עו"ד זועבי, נתבע 5, התובעת ונכדו של התובע, מר סלים עפיף אבו אחמד. יפוי הכח נערך על ידי עו"ד זועבי. בדף הראשון של ת/4, "אימות חתימה", אישר עו"ד זועבי כי "ביום 16.10.04 ניצב בפני בביתו בנצרת מר אבו אחמד סלים. . . וחתם מרצונו החופשי על המסמך המצורף (קרי: יפוי הכח – ש. א. ). . . ולראיה הנני מאמת את חתימתו.

פסק דין | 06/06/2009 | מחוזי – נצרת

ת"א (חיפה) 35312-02-11- ע"ז המנוח מוחמד מסעוד מצארוה נגד ע"ז המנוח מוחמד חאפז יונס זל

שמות השופטים: רבקה פוקס

  • זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". במילים אחרות, החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני. קיימות דרכים שונות, באמצעותן ניתן להפריך את אמיתות החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני: מפי עד, אשר יאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו של הצד המסתייג; או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו (ראו: עניין עסאף). המשותף לדרכי הוכחה אלו הוא, כדברי הנשיא מ' שמגר בעניין שאול רחמים: "קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו" (שם, בעמ' 261-262). " 27. יודגש כי ייפויי הכוח הנוטריוניים משנת 1957, 1958 הוגשו, כאמור, לאחר שצולמו מהמקור המצוי בגנזך המדינה, כשהם שלמים וערוכים כדבעי. הנתבעים במהלך שמיעת הראיות לא הוכיחו שיש לערער אחר חתימת המנוח מוחמד יונס המתנוססת עליהם, כמו גם תקינות ההליך שהתקיים בפני הנוטריון הציבורי, למעט טעות במס' החלקה בייפויי הכוח משנת 1957 שאין לה משמעות, כמבואר לעיל. 28. ככל שעלתה טענה, אגב אורחא, על היות המנוח מוחמד יונס נכה, ועל כן יש להטיל דופי בכשירותו המשפטית להתחייב ולחתום, לא מצאתי ליתן לטענה נפקות, במיוחד שנסמכה היא על עדויות במסגרתן הודגשה נכותו של המנוח מוחמד יונס בפלג גופו התחתון שהתהלך עם קביים, אחר כך עם הליכון ובערוב ימיו בכיסא גלגלים.

פסק דין | 17/06/2015 | מחוזי – חיפה

ת"א (נצרת) 10-05- עזבון המנוח בולוס אוראסיו חורי זל נגד מנהל מקרקעי ישראל- נצרת עלית

שמות השופטים: זיאד הווארי

  • חתימת המנוח כאמור אושרה על ידי הנוטריון הציבורי. נוכח האמור, על התובעים הראיה להפריך או לסתור את החזקה הקיימת על פי סעיף 43 לפק' הראיות. בנוסף לכך, ייפוי הכוח נשוא דיוננו, הינו ייפוי כוח בלתי חוזר, אשר נערך ונחתם בשנת 1970 בפני הנוטריון הציבורי בנצרת, כמפורט לעיל. באותה תקופה היה בתוקף החוק העותמני שנקרא חוק הנוטריון הזמני מיום 15/10/1913, (להלן – חוק הנוטריון הזמני), עפ"י הוראותיו של חוק זה פעלו אז הנוטריונים. אומנם לפי סעיף 51(1) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), חוק הנוטריון הזמני בטל, אך הסיפא של סעיף 51 הנ"ל קובעת, כי אין בביטול זה כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים, אשר נערכו לפני תחילתו של חוק הנוטריונים. לפיכך, יש לבחון את ייפוי הכוח שלפנינו לפי הוראות חוק הנוטריון הזמני. עפ"י חוק הנוטריון הזמני מוטלת החובה על הנוטריון לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ואת רצונם החופשי. כך קובע לעניין זה סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית המשפט שהם אשרו או ערכו, נירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מייד, ויענשו בהתאם להוראות החק הזה" (הציטוט מובא עפ"י תרגומו של עו"ד מ' לניאדו בספרו "קבץ החוקים העותמנים", מהדורה שנייה, תל-אביב, תשט"ו, בעמ' 171). פסיקת בית המשפט העליון קבעה לעניין פירושו של סעיף 42 הנ"ל כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.

פסק דין |  19/05/2009 | מחוזי – נצרת

ת"א (תל אביב) 18959-09-15- עופר קדם נגד איתן אליהו פרנקפורט

שמות השופטים: ישעיהו שנלר

  •  לקראת סיום: בירור חופשיות רצונו של החותם והבנתו את משמעות פעולתו (תקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים); לבסוף: חתימה על ייפוי הכוח לנגד עיני הנוטריון. (. . . ) 15 ההתייצבות היא השלב הראשון והחתימה היא השלב האחרון. אולם, התחנות שבדרך אף הן בעלות חשיבות ומשקל רבי ערך, שכן העיקר הוא בבירור מצד הנוטריון כי החותם מבין את מעשיו ומודע לתוצאותיהם; אילו כל שהיה נדרש הוא אימות החתימה על המסמך – בדומה, למשל, לתצהיר – יכול היה כל עורך דין לעשות זאת. אולם, מותר הנוטריון מעורך הדין הוא בתהליך ההתחקות אחר מופעיה החיצוניים של הבעת הרצון מצד החותם, כאשר האחרון נחזה להיות מצויד בידע על אודות מהות הפעולה שהוא מבקש לעשות ועל תוצאותיה. ההנחה היא כי ההקפדה והדקדוק בכל אחד מן השלבים, יצמצמו את החשש שמא החותם אינו מודע למעשיו. " 51. במקרה שלפנינו נערך ייפוי הכח על ידי הנוטריון, אשר אימת את חתימת הנתבעת. למעשה, פרט לעדותה של הנתבעת בהקשר לנסיבות החתימה על ייפוי הכח ובקשות האפוטרופסות שהוגשו על ידי הנתבע, אין כל עדות אחרת לגבי מצבה הנפשי והבנתה את משמעות הפעולה שעשתה. 52. בעניין זה חשוב לציין כי ייפוי כוח אשר נחתם בפני נוטריון, נהנה מחזקת התקינות, מכוח סעיף 19 לחוק הנוטריונים, הקובע לאמור: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת. לדברי הנוטריון, ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 53. עוד יש להוסיף כי הנתבעת לא זימנה את הנוטריון לעדות, וכי אי זימונו פועל כנגד גרסתה.

פסק דין | 26/05/2018 | מחוזי – תל אביב

ת"א (נצרת) 667-07- שלבי אחמד ואח נגד חאגה נפאפעה

שמות השופטים: שאהר אטרש

  • תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז – 1977, שעניינה, "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת, כי "נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". ומהן תוצאותיה של פעולה נוטריונית על כך עונה סעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע, כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים). לסיכום נקודה זו אציין, כי מכוח חוק הנוטריונים ותקנותיו, מוסמך נוטריון לאמת חתימה על מסמך, לאחר שזוהה החותם וחתם בפניו על המסמך ולאחר ששוכנע, כי החותם פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של החתימה, או אז קמה חזקה ראייתית, לפיה, אישורו של הנוטריון בדבר "אימות החתימה" מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי החותם ולמעשיו, ונטל הראיה מוטל על מי שטוען אחרת (ראו: ע"א 8837/05 נביל מרשוד ואח' נ' ג'ואד תאופיק אל שורטי). בנוסף, אימות החתימה של נוטריון הינה בגדר "תעודה ציבורית", כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות , התשל"א – 1971; בתור שכזו היא מהווה ראיה כשרה להוכחת אמיתות תוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, כפי שמורה סעיף 34(4) לפקודה הנ"ל (ראו: א' (נצרת) 1007/04 קרן קיימת לישראל נ.

פסק דין |  01/01/2011 | מחוזי – נצרת

388/08 תא- קרן קימת לישראל נגד עיזבון המנוח גמיל חוסיין צאלח חטיב זל

שמות השופטים: בטינה טאובר

  • כב' השופט הווארי הבהיר בפסק דינו, כי מכוח סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני, הייתה מוטלת חובה על הנוטריון לחקור ולברר את זהותם של הצדדים וכן את רצונם החופשי, וכך אכן נהג לעשות בכל מקרה ומקרה. חובה זו שהוטלה על הנוטריון הציבורי מכוח הוראת סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני, הקימה חזקה שהנוטריון הזמני אכן מילא את חובתו כהלכה, ובלשונו של בית המשפט העליון בע"א 404/84, יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי, פ"ד מא(2), 477: "כאמור, קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68 , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר. שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי". זאת ועוד, כב' השופט הווארי מציין בפסק דינו, כי על פי סעיף 66 לחוק הנוטריון הזמני, משקלם הראייתי של מסמכים אשר נערכו על ידי הנוטריון הציבורי הינו גבוה, ולאור כוחם הראייתי, אין אף צורך לזמן את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון למתן עדות. בענייננו, טענו אמנם הנתבעים בכתב הגנתם כי המנוח לא חתם על ייפויי הכוח, ואולם לא המציאו ראיות שיש בהן כדי לסתור את אמיתות ייפויי הכוח, שעה שהם עצמם לא נכחו במעמד החתימה וכל טענותיהם נסבו לגבי מכתבים מאוחרים שכתב המנוח באמצעותם החל משנת 1993, כ-30 שנה לאחר ביצוע העסקה, שבהם אין כדי לסתור את אמיתות תוכנם של ייפויי הכוח. מעבר לכל האמור יצוין, כי שני ייפויי הכוח שלפנינו הינם מסמכים בכתב. הן מכוח הוראת סעיף 80 סייפא לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומאנית והן מכוח הפסיקה, מנוע בעל דין מלהעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב.

חקיקה רלוונטית

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 7. סמכויות הנוטריון

  • 7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 11. אימות חתימה

  • 11. לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 14. אישור שאדם זכאי לחתום בשם זולתו

  • 14. לא יאשר נוטריון שהחתום על מסמך בשם זולתו זכאי לחתום עליו כך, אלא אם זכותו לחתום הוכחה לנוטריון על-ידי מסמכים שיש בהם ראיה לדבר, ואם חתם בשם תאגיד – על-ידי פנקס המתנהל על פי חיקוק, בין בידי עובד ציבורי ובין בדרך אחרת, או על-ידי מסמך אחר שיש בו ראיה לדבר.

תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978

סעיף: 1. שכר שירותים

  • 1. בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות: 1 אימות חתימה-(א) אימות חתימת יחיד כחותם ראשון-193 ש"ח. (ב) כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך-75 ש"ח. (ג) אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה נוסף על השכר לפי פסקאות (א) או (ב)-75 ש"ח. (ד) ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, נוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור-75 ש"ח. (ה) היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון-תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך. 2. (א) אישור העתק צילומי של מסמך-לעמוד הראשון-75 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; (ב) אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-לעמוד הראשון-26 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; 3. (א) אישור נכונות של תרגום-(1) עד מאה המלים הראשונות בתרגום-245 ש"ח; (2) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מלים-193 ש"ח; (3) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המלים הראשונות-96 ש"ח; (ב) ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-75 ש"ח. 4. אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965-(א) לחותם ראשון-286 ש"ח. (ב) לכל חותם נוסף-143 ש"ח. (ג) ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור-86 ש"ח.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 8. ציון מומים מסויימים של הניצב בפני הנוטריון

  • 8. ניצב לפני נוטריון לשם אימות חתימה, קבלת תצהיר או הצהרה אחרת או עריכת מסמך לחתימתו אדם שהוא אילם, חרש או עיוור, יציין הנוטריון באישורו את עובדה זו וכן את הדרך שבה השתכנע שאותו אדם אמנם הבין את משמעותה של הפעולה; שוכנע נוטריון שהניצב לפניו אינו יודע לחתום את שמו, יבוא, לענין תקנות אלה, במקום החתימה – טביעת האצבע שלו.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)

סעיף: 1. הגדרות

  • קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה"-תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.

תקנות הנוטריונים (עותקים שייגנזו בארכיון המרכזי), התשל"ז-1977

סעיף: 1. סוגי המסמכים שיישלחו לארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים

  • 1. (א) המסמכים שעותק מהם בצירוף עותק האישור הנוטריוני שניתן לגביהם יישלח לארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים, הם מסמכים שחתם עליהם אדם בפני נוטריון, והם – (1) ייפויי-כוח; (2) חוזים; (3) צוואות; (4) שטרי משכון; (5) כתבי התחייבות; (6) הודאות חוב; (7) מסמכים אחרים שיש בהם בגלל האמור בהם כדי ליצור זכויות או חובות, לשנותן או לבטלן. (ב) נוטריון ישלח לארכיון המרכזי גם הודעה על עריכת מסמכים כאמור.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 5. ביטול יפוי-כוח ומסמכים אחרים

  • 5. (א) מי שנתן יפוי-כוח בפני נוטריון, או חתם בפניו על מסמך אחר בין שהנוטריון ערך אותם ובין שאימת את חתימת החתום עליהם, ויפוי-הכוח או המסמך האחר ניתנים לביטול על פי האמור בחוק השליחות, התשכ"ה-1965, או כל דין אחר על-ידי מי שנתן אותו או חתם כאמור, רשאי להודיע לנוטריון על ביטולם. (ב) ההודעה על ביטול כאמור בתקנת משנה (א) תינתן בכתב, ותיחתם בפני הנוטריון עצמו או תיחתם בפני נוטריון אחר, אשר יאמת את חתימת המבטל. (ב1) נוטריון שקיבל הודעה על ביטול כאמור בתקנה זו יסביר למבטל את החשיבות להודיע על ביטול המסמך לאחד או יותר מאלה, לפי העניין: (1) לנוטריון שאישר את המסמך; (2) למי שבידו נמצא המסמך או שפועל על פיו. (ג) נתקבלה הודעת הביטול אצל הנוטריון עצמו, יצרף הנוטריון אותה או העתק צילומי שלה לעותק של ייפוי הכוח או המסמך האחר השמור בידיו וירשום אותה כהערה בעותק האמור, ויציין בהערה את תאריך קבלת ההודעה, ולא יוציא העתק מאושר מהם אלא אם ישא ההעתק את ההערה בדבר הביטול; ההערה תכלול אזהרה שאין בה אישור בדבר תקפו של הביטול. (ד) בתקנה זו, "מסמך אחר" – למעט חוזה לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)

סעיף: 1. הגדרות

  • קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה" – תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 18. חתימה וחותם

  • 18. (א) אישור נוטריוני ייחתם ביד הנוטריון ויוטבע בחותמו על גבי תו אדום. (ב) החותם יהיה של מתכת וצורתו לפי אחת הדוגמאות שבתוספת השלישית. (ג) אישור נוטריוני של מי שמונה לפי סעיף 50 לחוק להשתמש בסמכויות נוטריון ייחתם בידו ויוטבע בחותם מתכת בו מופיעים סמל המדינה ושם בית המשפט שבו הוא ממלא תפקיד, בשפות העברית והאנגלית.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 19. כוחו של אישור

  • 19. אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 26. משרדו של נוטריון

  • 26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 3. הוכחת זכות חתימה


  • 3. (א) נתבקש נוטריון לאשר שפלוני חתם בפניו בשם של יחיד או של תאגיד או בתור אפוטרופוס, נאמן או בתפקיד כיוצא באלה, יבקש תחילה שתוגש לו ראיה בכתב להנחת דעתו בדבר זכותו של פלוני לחתום כאמור. (ב) הנוטריון יצרף לעותק האישור הנוטריוני שישמור בידיו, את הראיה בכתב שהוגשה לו כאמור או העתק ממנה, מאושר כדין. (ג) הנוטריון יציין באישורו את מהות הראיה בכתב כאמור, את הרשות או האדם שהוציאה, את המועד להוצאתה, ואם היה העתק מאושר של מסמך אחר – את המועד להוצאת המסמך המקורי.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 4. בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון

  • 4. (א) נתבקש נוטריון לערוך אישור על עשיית פעולה בפניו, יברר תחילה אם הניצב בפניו כשיר לעשייתה של הפעולה בבחינת גילו. (ב) האמור בתעודת הזהות או בדרכון של הניצב בפניו או בתעודה ציבורית אחרת ישמש ראיה לדבר אם הניצב קטין או בגיר. (ג) היתה הפעולה של קטין טעונה הסכמה או אישור לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, לא יתן הנוטריון את האישור אלא אם נתקיימה אחת מאלה: (1) הוכח לו על-ידי תעודה ציבורית שניתנו ההסכמה או האישור, לפי הענין; (2) ההסכמה ניתנה בפניו במעמד עשיית הפעולה על-ידי הקטין; (3) הוסיף לנוסח אישורו הערה שהפעולה טעונה הסכמה או אישור כאמור. הנוטריון יפרש את מתן ההסכמה או האישור לפעולה של קטין, אם ניתנו כאמור, בגוף האישור הנוטריוני, והם או העתק מאושר מהם יצורפו לעותק האישור הנוטריוני שיישמר בידי הנוטריון, זולת אם ניתנו בגוף המסמך שעליו חתם הקטין. (ד) נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החפשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה. (ה) לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית-חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון.

עורכי דין בתחום הנוטריון

RDB עו"ד ריקי בקבני

עו"ד ריקי בקבני נוטריון ומגשרת - מייסדת חברת R.D.B&co
קרא עוד

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם