כל הזכויות שמורות ©
עורכי דין מקרקעין בראשון לציון – סקירת פסיקה, תיקים מרכזיים והמלצות משפטיות
תחום המקרקעין בראשון לציון הוא דינמי ומתפתח, ומשלב הליכי תכנון ובנייה, היטלי השבחה, סכסוכי בעלות, פינוי והפקעה, לצד פרויקטים של התחדשות עירונית. מניתוח פסקי הדין עולה כי עורכי דין מקרקעין בעיר נדרשים להתמודד עם סוגיות מורכבות הכוללות אישורי בנייה, מיסוי מקרקעין, הסכמים חוזיים, זכויות בעלות ויישוב מחלוקות משפטיות בין גורמים שונים.
ערר 8061/14 חברת איתנים י.ר בניה וחיזוק מבנים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון (08/08/2016):
"הערר הוגש כנגד דרישת תשלום היטל השבחה שהוצאה לעוררת בעקבות בקשה להעברת זכויות בדירת גג המצויה בקומה השישית בבניין מגורים ברחוב הירשפלד 31 בראשון לציון."
תא 53029-05-19 עיריית ראשון לציון נ' שרה סלינקה לייזר (25/06/2023):
"במהלך ניהול ההליך, אשר התמשך שנים אחדות, התקיימו ישיבות רבות וממושכות, במהלכן נעשו ע"י בית המשפט מאמצים ניכרים לסייע לצדדים לסיים את המחלוקת בהסכמה."
תא 62486-01-19 יואל סולומון נ' יוסף זמיר בזיני (04/07/2022):
"בהליך זה התבררה תביעת התובעים למימוש חלקי של מקרקעין במזכרת בתיה, וזאת בגין הלוואה שלא נפרעה ומכוח הערת אזהרה הרשומה לטובת התובעים במקרקעין."
ערר 1053/24 ב.י.ד עמודי שלמה נכסים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון (27/01/2025):
"הערר שבנדון הוגש כנגד חלק מהחלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון אשר אישרה בכפוף לשינויים את בקשת העוררת למתן היתר בנייה לחיזוק ועיבוי בניין בהתאם לתמ"א 38."
המערכת המשפטית בראשון לציון מציבה אתגרים רבים בתחום המקרקעין, במיוחד בתחומי תכנון ובנייה, היטלי השבחה, סכסוכי בעלות והתחדשות עירונית. בעלי נכסים, יזמים ורוכשים צריכים להיות מודעים להיבטים המשפטיים והרגולטוריים לפני קבלת החלטות. מומלץ להיעזר בעורך דין מקרקעין בראשון לציון כדי להבטיח ניהול נכון של העסקאות והליכי התכנון.
ת"א (מרכז) 13192-05-09- מרים אבטיסם נחום נגד מדינת ישראל- רשות הפתוח
שמות השופטים: בלהה טולקובסקי
ב"כ התובעת מוסיף וטוען כי החל משנת 1991, התנהל מו"מ בין התובעת והמנוח באמצעות בא כוחם, עו"ד אריאב, לחתימה על הסכם חכירה לדורות אך הנתבעת לא היתה מוכנה להסדיר את הזכויות בחלקה 367 היא החלקה נושא התביעה עד אשר המנוח והתובעת יסלקו ידם מחלקה 376. 23. כן נטען כי הנתבעת העבירה את הזכויות בחלקה 367, לעירית ראשון לציון, נוכח שינוי ייעוד המקרקעין לשצ"פ, שלא כדין וללא ידיעת המנוח אשר התגורר כדין בבית שעל המקרקעין החל משנת 1958. לטענת התובעת העברת הזכויות לעירית ראשון לציון נעשתה ב"חטא" ושלא בתום לב תוך התעלמות מוחלטת מזכויותיהם של התובעת והמנוח ועל מנת להעביר את הנטל לפנותם מהמקרקעין אל כתפי העיריה. 24. התובעת מציינת כי התביעה דנן הוגשה על מנת "למסד" את זכויותיה במקרקעין אשר נרכשו על ידה ועל ידי המנוח בכסף הגם שנוכח חלוף השנים לא נשמרו בידם מסמכי הרכישה והקבלות המאשרות התשלום עבור המקרקעין. לטענתה, לא יעלה על הדעת שהמינהל יתעלם מזכויות שנרכשו ומעסקה שנעשתה על ידי רשויות שלטוניות בשנות ה – 50, רק בשל העובדה שמסמכי הרכישה אבדו או לא נשמרו . לטענת התובעת זכויותיה וזכויות המנוח הוכרו בהחלטות שיפוטיות, בעדויות נציגי משרד השיכון ועל ידי עיריית ראשון לציון, ועצם העובדה שלא ננקטו נגדם הליכים כלשהם במשך השנים למרות שהרשויות היו מודעות להחזקתם במקרקעין, מצביעה על הכרה בזכויותיהם במקרקעין כמחזיקים בהם כדין. 25. אשר לתביעה שכנגד, נטען כי דינה להדחות על הסף בכל הנוגע לנתבעים שכנגד 2-12, שכן על פי הסכם שהושג בין התובעת לנתבעים שכנגד 2-12 הזכויות במקרקעין שייכות לתובעת בלבד.
פסק דין |26/08/2013 |מחוזי – מרכז
ת"א (מרכז) 13192-05-09- מרים אבטיסם נחום נגד מדינת ישראל- רשות הפתוח
שמות השופטים: בלהה טולקובסקי
הנתבעת טוענת כי לתובעת או למי מטעמה, אין ולא היו מעולם, זכויות במקרקעין נושא התביעה, וכי התובעת מחזיקה במקרקעין ללא זכויות שבדין, ללא אישורה ורשותה של הנתבעת ומבלי לשלם תמורה כלשהי עבור השימוש במקרקעין. 27. לטענת הנתבעת מדובר במקרקעין מוסדרים. לפיכך, מכוח סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, רישום בעלותה במקרקעין הינו קונקלוסיבי ומהווה ראיה לתוכנו. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובעת לא הצליחה לעמוד בנטל השכנוע להוכחת טענתה כי הינה זכאית להירשם כבעלת זכות החכירה לדורות במקרקעין שכן לא הציגה מסמך שעשוי להעיד על זכויות כלשהן שהתובעת או המנוח רכשו במקרקעין, כך שדין תביעתה לסעד הצהרתי בדבר זכויותיה במקרקעין להידחות. 28. אשר לתביעה שכנגד, לפינוי וסילוק ידם של הנתבעים שכנגד מהמקרקעין, הנתבעת טוענת כי חלקה 367 היתה מרבית השנים בבעלות עירית ראשון לציון מכוח ייעודה כשצ"פ, לפיכך נבצר מהמינהל לפעול לפינוי התובעת או מי מטעמה מהמקרקעין. הנתבעת טוענת כי המקרקעין תפוסים על ידי הנתבעים שכנגד, ללא כל זכות שבדין, בלא אישור מהמינהל ומבלי שמשולמת עבור השימוש בהם תמורה כלשהי ומשהושבו המקרקעין לבעלות המינהל, מחובתו כנאמן של הציבור וכמופקד על ניהול מקרקעי המדינה לפעול להגנת האינטרס הציבורי ולתועלת הציבור כולו, כפי שנפסק בעניין זה בבג"צ 244/00 עמותת שיח חדש למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות הלאומיות ( 29.8.2002 ) ובע"א 8706/12 אוחנה נ' מינהל מקרקעי ישראל ( 24.2.2013 ) (להלן:"עניין אוחנה"). 29. עוד טוענת הנתבעת כי המבנים שהוקמו על המקרקעין, נבנו ללא היתר שלא כדין וללא רשותה כבעלת המקרקעין.
פסק דין |26/08/2013 |מחוזי – מרכז
ערר 8061/14- חברת איתנים י.ר בניה וחיזוק מבנים בע"מ נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון
שמות השופטים: רונית אלפר,מיכאל גופר,נציגת מתכננת המחוז: גב מירה מוסקוביץ
מבנים בע"מ על ידי עו"ד רמי אבלס – נגד – המשיבה: הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון על ידי עו"ד אדווה זגון החלטה 1. הערר דנן הוגש כנגד דרישת תשלום היטל השבחה שהוצאה לעוררת בעקבות בקשה להעברת זכויות בדירת גג המצויה בקומה השישית בבניין מגורים המצוי ברחוב הירשפלד 31 בראשון לציון והידוע כגוש 3926 חלקה 1321, תת חלקה 24 (להלן: "הדירה" "הבניין" או "המקרקעין"). 2. דרישת התשלום הוצאה בגין ההשבחה שנוצרה מכח תכנית רצ/30/1/1 (פורסמה ברשומות ביום 10.12.01 ) ואשר קבעה כי במבנים בהם הותרה הקמת "מצללה" (פרגולה), ניתן יהיה גם להתיר את קירויה בגגון (משטח ומעליו רעפים) במקום הפרגולה בהתאם לתנאים שנקבעו בתכנית (להלן: "תכנית 30"). 3. המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלת חבותה של העוררת בהיטל השבחה מכח תכנית זו. ואלו העובדות הצריכות לעניין: 4. הנכס נשוא שומת ההשבחה הינו דירת גג המצויה בקומה השישית בבניין מגורים המצוי ברחוב הירשפלד 31 בראשון לציון 5. הבניין במקורו היה בן 4 קומות ו-16 יח"ד. 2 6. ביום 23.4.2009 התקשרה העוררת בהסכם עם בעלי הדירות בבניין ורכשה מהם את זכויות הבניה תמורת שירותי בנייה, חיזוק הבניין כנגד רעידות אדמה לפי תמ"א 38, שיפוץ הבניין, ותוספת מעלית (להלן: "הסכם המכר הראשון"). 7. ביום 15.3.2010 הוצא לעוררת היתר בניה לחיזוק הבניין וכן לתוספות בניה שונות ובהן, תוספת 6 יח"ד ו-2 קומות. היתר הבניה הוצא מכח תמ"א 38 וכן מכח תכנית רצ/106/1 (להלן: "היתר הבניה"). 8. במסגרת שומת ההשבחה שהוצאה לעוררת בעקבות הבקשה להיתר הנ"ל נדרשה העוררת לשאת בתשלום היטל השבחה בגין מס' תכניות והן: (1) תכנית רצ/1/1/ו' (מיום 11.9.86 ), אשר התירה הקמת חדרי יציאה לגג בכל איזורי המגורים בשטח של 23 מ"ר ליח"ד בקומות העליונות וכן הקמת פרגולות בגג בשטח של עד 15 מ"ר; (2) תמ"א 38 – בהתאם להוראת שעה שהיתה תקפה בשעתו; (3) רצ/106/1 (מיום 17.9.08 ) שהינה תכנית שאושרה מכח סעיף 23 לתמ"א 38.
החלטה |07/08/2016 |ועדות ערר – תו"ב
ה"פ (מרכז) 1886-05-19- רות זלמנוביץ נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון
שמות השופטים: צבי דותן
ובנייה ראשון לציון 2. עיריית ראשון לציון החלטה 1. כל אחת מן התובעות הייתה הבעלים הרשום (במושע) של 405/29220 חלקים בלתי מסוימים במקרקעין הידועים כחלקה 2 בגוש 3924, המצויים בראשל"צ (להלן: "המקרקעין"). הן רכשו את המקרקעין ביום 5.5.08 , והבעלות נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום 23.5.10 . (למען הדיוק, הרוכשים היו התובעת 1 ומר אהוד הקטין. מר אהוד הקטין נפטר ביום 9.2.18 , והתובעת 2 היא אשתו ויורשתו היחידה, על פי צוואתו). 2. הייעוד של חלקה 2 בעבר היה ייעוד חקלאי. לפי תכנית מפורטת רצ/5/1א, שנכנסה לתוקף ביום 16.3.88 , שונה הייעוד של חלק מחלקה 2 וחלקות נוספות, לייעוד של בנייני ציבור (שב"צ), שטח ציבורי פתוח (שצ"פ) ודרך. לפי תכנית רצ/37/5/1, שנכנסה לתוקף ביום 8.1.90 , שונה הייעוד של חלק מחלקה 2 וחלקה נוספת לייעוד של שב"צ ודרך. 2 בתקנוני שתי התכניות נקבע, כי כל השטחים, המיועדים לפי התכנית לצרכי ציבור, יופקעו ויירשמו על שם עיריית ראשון לציון בהתאם לחוק. 3. ביום 3.5.12 פורסמה ברשומות הודעה, לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943, ולפי חוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965, שלפיה חלקה 2 בשלמותה תופקע לצורך ציבורי של שטח לבנייני ציבור, שטח ציבורי פתוח, ודרך. הייתה גם הפקעה קודמת של חלק מחלקה 2, אולם היא אינה רלוונטית למחלוקת נשוא החלטה זו. ביום 20.8.12 פורסמה ברשומות הודעה, לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943, ולפי חוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965, שלפיה, חלקה 2 בשלמותה תהיה לקניינה הגמור והמוחלט של עיריית ראשון לציון.
החלטה |27/04/2020 |מחוזי – מרכז
ת"א (ראשון לציון) 63227-01-22- צ"ח טננבאום נגד דליה פרשקובסקי
שמות השופטים: כרמית בן אליעזר
אסף שובינסקי וחן שומרת פסק דין 1. תביעה כספית שהגישו התובעים נגד הנתבעת, ממנה רכשו מגרש, להשבת סך של כ- 350 אלף אותם שילמו לעיריית ראשון לציון כהיטלי פיתוח, אשר לטענתם החובה לשלמם חלה על הנתבעת. 2. אין חולק, כי ביום 15.5.2019 נחתם בין הצדדים הסכם, מכוחו רכשו התובעים מהנתבעת את המגרש המזוהה כמגרש מספר 4, במקרקעין הידועים כגוש 3628 חלקה 16, ברח' המייסדים 9 ראשון לציון (להלן: המגרש ו-המקרקעין בהתאמה). מדובר במגרש בשטח 602 מ"ר, שהוא אחד מארבעה מגרשים המרכיבים את החלקה. עובר לחתימה על הסכם המכר, הופקדה ע"י הנתבעת תכנית בניין עיר מקומית, שעיקריה איחוד וחלוקה (בהסכמת הבעלים) והגדלת מספר יחידות הדיור מ-4 ל-8 יחידות דיור. בהתאמה, בסעיף 3.7 להסכם הצהירה הנתבעת והתחייבה כי "הפקידה תב"ע מקומית כהגדרתה דלעיל, ועם קבלת מתן תוקף לתב"ע המקומית, יירשם הממכר כתת חלקה נפרדת ועצמאית המקנה זכויות בניה לבניית 2 יחידות דיור כחלק ממבנה דו משפחתי". תכנית בניין עיר זו, שמספרה רצ/מק/9/7/50/1, אשר במועד חתימת ההסכם הייתה מופקדת בלבד וטרם אושרה למתן תוקף, תכונה להלן "התכנית החדשה". סעיף 8.3 להסכם המכר מסדיר את התחייבויות הצדדים בכל הנוגע לתשלום תשלומי החובה השונים שחלים ויחולו על המקרקעין כדלקמן: "היטל השבחה (לרבות דמי פיתוח) שיוטל על הממכר בגין תכניות בניין עיר שאושרו למתן תוקף עד למועד חתימת הסכם זה, לרבות כל היטל השבחה ו/או דמי פיתוח בגין תכניות רצ/7/50/1, רצ/1/7/50/1, למעט תשלום היטל ההשבחה ביחס לממכר בלבד שיחול כתוצאה מאישור התב"ע המקומית שהוגשה על ידי המוכרת אשר עניינה פיצול המקרקעין (תכנית רצ/מק/9/7/50/1) יחול על המוכרת.
פסק דין |14/04/2024 |שלום – ראשון לציון
ע"א 8463/14- נתיבי ישראל- החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ נגד אריאלה סניור
שמות השופטים: י דנציגר,נ הנדל,נ סולברג
בהנחה שיש פגיעה בערכם מהו הגורם לכך, ההפקעה או תכנית המתאר לבסוף, כל אחד מהצדדים מעוניין בתשלומי הוצאות נוספים. המערערים בע"א 8530/14 ומשיבים 3-1 בע"א 8463/14 (להלן: המערערים) מעוניינים בהוצאות נלוות להפקעה, ואילו המערערת בע"א 8463/14 ומשיבה 1 בע"א 8530/14 (להלן: נתיבי ישראל) מסתייגת מהוצאות המשפט שהוטלו עליה בבית המשפט המחוזי. רקע וטענות הצדדים 1. המערערים היו בעליה של חלקת מקרקעין בפאתי ראשון לציון, שיועדה לשימוש חקלאי (להלן: המקרקעין). המסכת העובדתית סבוכה ומשתרעת על פני תקופה ארוכה. לשם הכרעת הערעורים, כפי שתפורט להלן, אין לנו צורך להאריך בתיאור העובדות כולן. נביא אפוא קיצור שדי בו למלאכתנו כעת. 3 הפעולות המתייחסות למקרקעין, הרלוונטיות לערעור הנוכחי, בוצעו בשלושה מועדים או פרקי זמן. פרק הזמן הראשון משתרע בין שנת 1976 לשנת 1986. בין השנים הללו פרסמה הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון היא משיבה 4 בע"א 8463/14 ומשיבה 2 בע"א 8530/14 תכנית מתאר, המשנה את ייעודם של 24.7 מהמקרקעין לדרך ולהפקעה (רצ/1/16). בהמשך לכך, וכעבור מספר שנים, פורסמו גם הודעה לפי סעיף 5 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, בדבר כוונה להפקיע את המקרקעין, והודעה לפי סעיף 7 לפקודה, לפיה על המערערים למסור את החזקה במקרקעין לידי הוועדה המקומית. בשנת 1986 תפסה עיריית ראשון לציון חזקה במקרקעין וסללה בהם כביש אזורי, לפי ייעודם החדש. על אף כל אלה, מעולם לא פורסמה הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות, בדבר הקניית המקרקעין לעירייה. על כן ההפקעה לא הושלמה באופן סופי במועד זה, והבעלות במקרקעין לא עברה לידי העירייה.
פסק דין |21/03/2017 |בית המשפט העליון
10089/07 עעמ- אירוס הגלבוע בע"מ 1. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון 2. עיריית ראשון לציון 3. ראש עיריית ראשון לציון מאיר ניצן 4. החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ נגד 1. לאה ברוך ואח 2. חיים אוקנין ואח 3. מדינת ישראל 4. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה-מחוז מרכז 5. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז המרכז הממונה על המחוז 6. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז 7. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון 8. גי.אל.איי מרכז (קניון) רוטשילד בע"מ 9. עידית ב"ר יוסף 10. ורד אדרי נגד 1. חיים אוקנין ואח 2. לאה ברוך ואח 3. מינהל מקרקעי ישראל
שמות השופטים: א פרוקציה,א גרוניס,ח מלצר
נוכח מכלול השיקולים הללו, דעתי היא כי יש להתייחס לערעורים לגופם, לנקוט עמדה משפטית בסוגיות שהועלו בהם, ולדחותם בסופו של יום, תוך חיוב אירוס הגלבוע בהוצאות ראויות לטובת המדינה (השוו: בג"צ 2445/06 איזוטסט נ' הרשות הלאומית להסמכת מעבדות פסקאות 29/34 (לא פורסם, 31.5.2009 ); לשיקול דעת רחב של בית המשפט לדון לגופו של הליך, חרף בקשת יוזם ההליך למוחקו ראו תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; אליהו וינוגרד תקנות סדרי הדין 256-8 (מהדורה רביעית, 2008); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 301, 664 (מהדורה עשירית, 2009); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 477-8, 8 46 (מהדורה שביעית, 1995); ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פ"ד מו(3) 738, 744-5 (1992); רע"א 3876/09 ח'שיבון נ' ח'שיבון (לא פורסם, 25.8.2009 )). נדון, אפוא, לגופם של הערעורים. רקע המקרקעין נשוא הערעורים והתכניות החלות עליהם 4. נשוא הערעורים הם מקרקעין במיתחם הידוע כ"מעוין שורק" השוכן בדרום מערב העיר ראשון לציון. במועדים הרלבנטיים להליך זה, חלה על המקרקעין תכנית המתאר המחוזית למחוז המרכז תמ"מ 21/3, אשר אושרה בשנת 2003. התכנית משתרעת על כל שטחו של המחוז, ומתווה ייעודים ועקרונות לתכנונו הכולל. על פי התכנית, האזור בו שוכן מיתחם מעוין שורק מסווג כאזור מלאכה, תעשייה ותעסוקה, בו מותרים שימושים שונים, לרבות מסחר, וזאת על פי הוראות תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת (סעיף 7.3.1 לתכנית). סעיף 7.3.2 לתכנית קובע כי "תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת תייעד קרקע לתעשייה, מלאכה ותעסוקה באופן שיענה על תחזית הביקוש לשטחים אלה".
פסק דין |04/04/2011 |בית המשפט העליון
עמ"נ (מרכז) 55176-12-13- נגור ואח נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה שרונים
שמות השופטים: זהבה בוסתן
לטענת המערערת, במקרים הפוכים, כשהוגשה תביעה לירידת ערך בעקבות הפשרת קרקע חקלאית בסמוך למבני מגורים, נדחתה התביעה בנימוק שהיה על בעלי המקרקעין לצפות לשינוי יעודה של הקרקע החקלאית לקרקע למגורים. על פי המבחן שנקבע בפס"ד בירנבך, ציפייה סבירה משמעה ירידת ערך המקרקעין לעומת שווים לפני כניסתה של התכנית הפוגעת לתוקף וירידת ערך זו היא עניין שמאי מובהק הנמדד בערכים כספיים. בפס"ד לוסטרניק נקבעו הכללים, לפיהם שוויה של קרקע עשוי להשתנות בתגובה לציפיות לשינוי תכנוני, ולאו דווקא מהשינוי התכנוני עצמו הדבר אף נקבע בע"א 7798/11 אגד נ' מפעלי תחנות בע"מ. מכאן, כך לטענת המערערת, מתקיימת "ציפייה סבירה". 100 4. באשר למקרקעין נושא הערעור, טוענת המערערת כי הפוטנציאל התכנוני שהיה קים בהם ערב אישור תמ"מ 21/3 התבסס על התפתחותה המואצת של העיר ראשון לציון, על מיקום המקרקעין בסמוך לתשתיות קיימות ועל אישורן של תכניות ביעוד לבניה בקרקעות סמוכות זמן קצר לפני אישורה של תמ"מ 21/3. לטענת המערערת, שינוי ייעוד המקרקעין ל"נופש מטרופוליני" אינו ישים, לאור הדרישה להכנת תוכנית מתאר כוללת דרישה שתותיר את המקרקעין בייעוד "חקלאי" לנצח, ושווים יהיה אלפים בודדים לעומת שווים ערב כניסת תמ"מ 21/3 לתוקף. המערערת הפנתה להחלטה מאוחרת שניתנה על ידי ועדת ערר מחוז צפון, הסותרת את החלטת ועדת הערר. בהחלטה זו אמצה ועדת הערר למחוז הצפון את מסקנותיו של השמאי יצחקי, אודות מתן פיצויים לבעלי מקרקעין תוך התחשבות בפוטנציאל שהיה טמון במקרקעין ערב אישור התוכנית הפוגעת (הערה: המערערת לא ציינה את מספר הערר אך אני יוצאת מנקודת הנחה כי היא התכוונה להחלטת ועדת הערר עליה הוגש ערעור בעמ"נ 14040-12-15 מטעי לאה ויוסף אליו התייחסתי לעיל ודן בשאלה אם יש להתחשב בפוטנציאל תכנוני בעת הערכת שווי המקרקעין לאחר שהדיון עבר את השלב הראשון ונקבע כי המקרקעין נפגעו ולא בשאלה מהי פגיעה במקרקעין (באותו מקרה שונה ייעודם של המקרקעין מ"חקלאי" ל"דרך")).
פסק דין |13/12/2017 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז
עמ"נ (מרכז) 24070-01-18- משה ירושלמי נגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון
שמות השופטים: אחיקם סטולר
טענה ב: שגתה ועדת הערר משגה מהותי היורד לשורשו של עניין בקובעה כי על המקרקעין רבצה "עננה תכנונית" עובר לאישורה של התכנית הפוגעת. לטענתם במהלך השנים, בטרם רכשו את המקרקעין בשני שלבים, טרחו ובדקו את המצב התכנוני וקיבלו מאגף מינהל ההנדסה של עיריית ראשון לציון דפי מידע המתייחסים לזכויות במקרקעין, ולייעוד חלק ניכר מהמקרקעין למגורים ב'. בהתאם לכך רכשו את המקרקעין. על פי דפי המידע, לא ריחפה מעל המקרקעין כל "עננה תכנונית", כי אם ודאות תכנונית מלאה שגדלה עם השנים, עת הוגדלו זכויות הבניה במקרקעין. 14. טענה ג: שגה השמאי המייעץ משגה חמור ומהותי בקביעת מקדם 0.3 לשווי המקרקעין במצב הקודם. 15. טענה ד: שגה השמאי המייעץ בכך שלא התייחס כלל ועיקר לעסקת ההעברה ללא תמורה אשר בוצעה במקרקעין ובשווי שדווח ואושר על ידי רשות המיסים ביחס לאותה עיסקה. 16. טענה ה: שגה השמאי המייעץ כשכלל בשומתו את תכנית מח/1. הוא טעה בכך שהתעלם מגבול התכנית כמתחייב מהלכת "ויטנר" עע"מ 2775/01 ויטנר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "שרונים" . החלקה שבנדון, רחוקה מהקו הכחול והתכנית אינה חלה עליה, בניגוד לקביעתו כי החלקה ממוקמת בגבולות קווי הבניין. 17. טענה ו: שגה השמאי המייעץ כשכלל בשומתו את תכנית רצ/מק/102/1. השמאי אישר בעמ' 28 לשומה, כי תכנית זו אינה חלה על החלקה שבנדון. לפיכך, אין להתייחס לייעודים המופיעים בתרשים הסביבה ו/או בכל תשריט אחר בתכנית זו. 6 18. הסעדים שנדרשו: לקבל את הערעור, לבטל את החלטת ועדת הערר ולהורות על קבלת תביעת המערערים לפיצויים בהיקף הפיצויים שנקבע בחוות דעת השמאים מטעמם, כפי שצורפה לתביעה.
פסק דין |30/05/2020 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז
ת"א (מרכז) 13192-05-09- מרים אבטיסם נחום נגד מדינת ישראל- רשות הפתוח
שמות השופטים: בלהה טולקובסקי
ב"כ התובעת מוסיף וטוען כי החל משנת 1991, התנהל מו"מ בין התובעת והמנוח באמצעות בא כוחם, עו"ד אריאב, לחתימה על הסכם חכירה לדורות אך הנתבעת לא היתה מוכנה להסדיר את הזכויות בחלקה 367 היא החלקה נושא התביעה עד אשר המנוח והתובעת יסלקו ידם מחלקה 376. 23. כן נטען כי הנתבעת העבירה את הזכויות בחלקה 367, לעירית ראשון לציון, נוכח שינוי ייעוד המקרקעין לשצ"פ, שלא כדין וללא ידיעת המנוח אשר התגורר כדין בבית שעל המקרקעין החל משנת 1958. לטענת התובעת העברת הזכויות לעירית ראשון לציון נעשתה ב"חטא" ושלא בתום לב תוך התעלמות מוחלטת מזכויותיהם של התובעת והמנוח ועל מנת להעביר את הנטל לפנותם מהמקרקעין אל כתפי העיריה. 24. התובעת מציינת כי התביעה דנן הוגשה על מנת "למסד" את זכויותיה במקרקעין אשר נרכשו על ידה ועל ידי המנוח בכסף הגם שנוכח חלוף השנים לא נשמרו בידם מסמכי הרכישה והקבלות המאשרות התשלום עבור המקרקעין. לטענתה, לא יעלה על הדעת שהמינהל יתעלם מזכויות שנרכשו ומעסקה שנעשתה על ידי רשויות שלטוניות בשנות ה – 50, רק בשל העובדה שמסמכי הרכישה אבדו או לא נשמרו . לטענת התובעת זכויותיה וזכויות המנוח הוכרו בהחלטות שיפוטיות, בעדויות נציגי משרד השיכון ועל ידי עיריית ראשון לציון, ועצם העובדה שלא ננקטו נגדם הליכים כלשהם במשך השנים למרות שהרשויות היו מודעות להחזקתם במקרקעין, מצביעה על הכרה בזכויותיהם במקרקעין כמחזיקים בהם כדין. 25. אשר לתביעה שכנגד, נטען כי דינה להדחות על הסף בכל הנוגע לנתבעים שכנגד 2-12, שכן על פי הסכם שהושג בין התובעת לנתבעים שכנגד 2-12 הזכויות במקרקעין שייכות לתובעת בלבד.
פסק דין |26/08/2013 |מחוזי – מרכז
עמ"נ (מרכז) 24069-06-14- הרבוע הכחול נדלן בע"מ נגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון
שמות השופטים: זהבה בוסתן
מערערים הרבוע הכחול נדל"ן בע"מ עו"ד ענת בירן ועו"ד דפנה תמיר נגד משיבים ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון עו"ד מישאל שרעבי 2 פסק דין בפני ערעור המכוון כנגד החלטת ועדת הערר לתכנון ולבניה – פיצויים והיטל השבחה מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר"), מיום 30.04.14 , לדחות את עררים 8104/12 ו – 8119/12 (להלן: "העררים"). העררים כוונו כנגד קביעות השמאים המכריעים, בכל אחת מהשומות המכריעות, כי תכנית רצ/1/1/יג היא תכנית משביחה. לטענת המערערת, ההשבחה נוצרה בעקבות החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון מיום 9.6.04 (להלן "הוועדה המקומית") אשר הוסיפה שטחי שרות לכל אזורי העיר, כהשלמה להנחיות תכנית המתאר רצ/1/1 ותיקוניה, וזאת מכח תקנה 13(ב)(3) לתקנות התכנון והבניה (תקנות חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות והיתרים) התשנ"ב – 1992 (להלן "תקנות חישוב שטחים") והיא מהווה את ה"מצב התכנוני הקודם", ואילו תכנית רצ/1/1/יג היא תכנית ב"מצב התכנוני החדש" ואיננה תכנית משביחה כיוון שאינה מוסיפה שטחי שרות מעבר להחלטת הוועדה המקומית מיום 9.6.04 . העובדות הרלוונטיות והמצב התיכנוני על ציר הזמן: 1. ביום 11.08.88 , רכשה המערערת זכויות בשתי חלקות המצויות באזור התעשיה החדש בראשון לציון (להלן "המקרקעין"): חלקה 179 בגוש 3946, בשטח של כ- 24.114 דונם (נשוא ערר 8104/12 ולהלן "המקרקעין ברזיאל"). חלקה 177 בגוש 3946, בשטח של כ- 11.5 דונם (נשוא ערר 8119/12 ולהלן "המקרקעין בפלטין"). 3 2. ביום 30.07.70 פורסמה למתן תוקף, בילקוט פרסומים 1646, תכנית רצ/1/1.
פסק דין |26/04/2016 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז
עת"מ (מרכז) 32853-09-11- שרה ארנון ואח נגד הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון ואח
שמות השופטים: זהבה בוסתן
עניינה של העתירה שלפני בהפקעת חלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 21 בגוש 3924, הנמצאים בדרום העיר ראשון לציון, ושטחם הכולל הינו כ-12 דונם (להלן: "המקרקעין"). העותרות, שהן בעלות הזכויות הרשומות ב-3/4 מהמקרקעין, מבקשות כי יינתן צו הצהרתי לפיו הפקעת המקרקעין בטלה ואין לה עוד תוקף, מאחר שלדבריהן המשיבות זנחו את מטרת ההפקעה. לחילופין מבקשות העותרות כי בית המשפט יורה שהן זכאיות לפיצוי כספי בגין ההפקעה. א. הרקע התכנוני 1. תכנית מתאר רצ/32/5/1 פורסמה למתן תוקף ביום 3.5.1985 והיא חלה על חלק מהמקרקעין (כ-8 דונם), כמו גם על חלקות 19, 20, 32 ו-33 בגוש 3924, (להלן: "תכנית 32"). מטרת התכנית, הכוללת כ-27 דונם הוא "שינוי ייעוד מאזור חקלאי לשטח לבניין ציבורי ודרך (לצורך הגדלת בי"ס אשכולות)". בתקנון התכנית נקבע כי "השטח יופקע ויועבר על שם עיריית ראשון לציון בהתאם לסעיף 188 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה", וביצועה יעשה "תוך 10 שנים מיום אישור התכנית". 2. בהמשך לכך, פורסמה ביום 25.4.1991 בילקוט הפרסומים הודעה לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות"), בה צוין כי המשיבה 1, הועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון (להלן: "הועדה המקומית"), מתכוונת לתפוס חזקה בשטח המופקע. ביום 1.7.1991 נשלחה לעותרות הודעה בה נמסר כי הועדה המקומית מתכוונת לתפוס חזקה בשטח המופקע. 3. בשנת 1995 פורסמה תכנית נוספת הנוגעת לעתירה זו. תכנית המתאר רצ/48/5/1 (להלן: "תכנית 48"), אשר פורסמה למתן תוקף ביום 12.11.1995 , ואף היא חלה על חלק המקרקעין (כ-1.5 דונם), כמו גם על חלק מחלקות 19 – 27, 31, 34, 78 ו-79 וכן על חלקות 32 ו-33 בגוש 3924.
פסק דין |07/08/2013 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז
ה"פ (מרכז) 37044-08-14- יחזקאל מזובר נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון
שמות השופטים: איריס רבינוביץ ברון
המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון 2. עיריית ראשון לציון ע"י ב"כ עו"ד מישאל שרעבי פסק דין מבוא 1. המבקש הגיש המרצת פתיחה בה הוא עותר לחייב את המשיבות לפצותו בגין הפקעה של חלק מזכויותיו בנכס מקרקעין חלקה 609 בגוש 3929 ברחוב מוהליבר 46 בראשון לציון (להלן: "המקרקעין"). השטח הרשום של החלקה הינו 722 מ"ר. על החלקה בנוי בית מגורים השייך למבקש ובו מתגוררים המבקש ובני משפחתו. המקרקעין היו בבעלותו של המבקש במועדים הרלבנטיים. ביום 9.9.08 פורסמה ברשומות על ידי המשיבה 1 הודעה בדבר הפקעת חלקים מחלקה 609: שטח של 35 מ"ר (בחזית) לצורך הרחבת הכביש והמדרכה וכן חלק נוסף (בעורף) של 296 מ"ר לצורך גינה ציבורית. ביום 7.2.13 פורסמה ברשומות הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות לפיה הוקנו השטחים שהופקעו מחלקה 609 לבעלותה של עירית ראשון לציון (המשיבה 2). בעקבות זאת חלקה 609 חולקה באופן הבא: חלקה 1085 בשטח של 391 מ"ר נרשמה בבעלות המבקש. חלקה 1086 בשטח של 35 מ"ר נרשמה בבעלות העיריה. 2 חלקה 1087 בשטח של 296 מ"ר נרשמה בבעלות העיריה. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב עתירה מנהלית כנגד ההפקעה (עת"מ 1781/09). העתירה התקבלה ונקבע כי ההפקעה בטלה. המשיבות הגישו ערעור על פסק הדין. בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק כי ההפקעה תקפה (עע"מ 4231/11). לאחר מכן, הוגשה התובענה שבפני. המבקש צירף להמרצת הפתיחה את תצהירו וכן חוות דעת של שמאי המקרקעין מר בן ארי וחוות דעת של השמאי החקלאי מר שלמה שרף. המשיבות הגישו כתב תשובה במסגרתו התנגדו למבוקש. מטעם המשיבות הוגשה חוות דעת של שמאי המקרקעין מר י. דנוס. בהמשך, אף הוגשה מטעם המשיבות חוות דעת של שמאי מקרקעין ואגרונום עו"ד דורון חבקין.
פסק דין |03/01/2017 |מחוזי – מרכז
בש"א (ראשון לציון) 881-04- מדינת ישראל-מנהל מחלקת עבודות ציבוריות נגד אלדן אביגדור ואח
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
1. פתח דבר המשיבים הגישו את התביעה נשוא הבקשה שבפני שעניינה הינו סילוק ידה של המבקשת (להלן "מע"צ") מהמקרקעין שבבעלות המשיבים הנמצאים בראשון לציון (להלן "המקרקעין") ושנתפסו על ידי הראשונה לטענתם שלא כדין מאחר ומע"צ בדעה שאין לבית משפט השלום סמכות לדון בתובענה הגישה את הבקשה שבפני. 2. תמצית העובדות הרלוונטיות 2.1 מע"צ החלה לפעול בשנת 1992 לתפיסת חזקה במקרקעין לצורך הרחבת דרך 42. עקב התנגדות המשיבים לפעולותיה, פנתה מע"צ לבית משפט השלום ברחובות (להלן "התובענה") למתן פסק דין שיאשר חוקיות תפיסת המקרקעין. סופו של דבר, נחתם ביום 2.7.95 הסכם בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן "ההסכם"); מהסכם עולה כי עיריית ראשון לציון הסכימה לפעול צורך הקניית זכויות בנייה למשיבים בשטח שייוותר לאחר ההפקעה, ואילו המשיבים הסכימו להקנות למדינת ישראל חזקה מיידית בחלק מהמקרקעין. ההסכם גם קובע שלמשיבים יוקנו זכויות בנייה בשטח שייוותר לאחר ההפקעה, כן נקבעו הצפיפות המקסימלית לבנייה ומספר חדרים ממוצע ליחידת דיור. מע"צ התחייבה לסייע ככל שתוכל לקידום מהיר וסופי בוועדת התכנון של תוכניות שינוי ייעוד למגורים ובנייה שתוכננה על פי הדין ביחס לשטח המזרחי. 2.2 לאור ההסכם, התקשרו המשיבים עם אדריכל לשם הכנת תכנית מתאר לשינוי ייעוד המקרקעין מחקלאות לבנייה (להלן "התכנית"). לאחר הפקדת התוכנית על פי החלטת הועדה המחוזית, נדרשו על ידה שינויים שלא אושרו ובשל כך אף הוגשה על ידי המשיבים עתירה מנהלית אשר טרם נדונה. 2.3 ביום 14.12.00 פורסמה בילקוט הפרסומים תכנית שמטרתה, בין היתר, ליעד שטח להקמת דרכים, מחלפים, מסילות ברזל, גשרים ועוד (להלן "תמ"מ 6/3א").
החלטה |09/11/2004 |שלום – ראשון לציון
ערר 8061/14- חברת איתנים י.ר בניה וחיזוק מבנים בע"מ נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון
שמות השופטים: רונית אלפר,מיכאל גופר,נציגת מתכננת המחוז: גב מירה מוסקוביץ
מבנים בע"מ על ידי עו"ד רמי אבלס – נגד – המשיבה: הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון על ידי עו"ד אדווה זגון החלטה 1. הערר דנן הוגש כנגד דרישת תשלום היטל השבחה שהוצאה לעוררת בעקבות בקשה להעברת זכויות בדירת גג המצויה בקומה השישית בבניין מגורים המצוי ברחוב הירשפלד 31 בראשון לציון והידוע כגוש 3926 חלקה 1321, תת חלקה 24 (להלן: "הדירה" "הבניין" או "המקרקעין"). 2. דרישת התשלום הוצאה בגין ההשבחה שנוצרה מכח תכנית רצ/30/1/1 (פורסמה ברשומות ביום 10.12.01 ) ואשר קבעה כי במבנים בהם הותרה הקמת "מצללה" (פרגולה), ניתן יהיה גם להתיר את קירויה בגגון (משטח ומעליו רעפים) במקום הפרגולה בהתאם לתנאים שנקבעו בתכנית (להלן: "תכנית 30"). 3. המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלת חבותה של העוררת בהיטל השבחה מכח תכנית זו. ואלו העובדות הצריכות לעניין: 4. הנכס נשוא שומת ההשבחה הינו דירת גג המצויה בקומה השישית בבניין מגורים המצוי ברחוב הירשפלד 31 בראשון לציון 5. הבניין במקורו היה בן 4 קומות ו-16 יח"ד. 2 6. ביום 23.4.2009 התקשרה העוררת בהסכם עם בעלי הדירות בבניין ורכשה מהם את זכויות הבניה תמורת שירותי בנייה, חיזוק הבניין כנגד רעידות אדמה לפי תמ"א 38, שיפוץ הבניין, ותוספת מעלית (להלן: "הסכם המכר הראשון"). 7. ביום 15.3.2010 הוצא לעוררת היתר בניה לחיזוק הבניין וכן לתוספות בניה שונות ובהן, תוספת 6 יח"ד ו-2 קומות. היתר הבניה הוצא מכח תמ"א 38 וכן מכח תכנית רצ/106/1 (להלן: "היתר הבניה"). 8. במסגרת שומת ההשבחה שהוצאה לעוררת בעקבות הבקשה להיתר הנ"ל נדרשה העוררת לשאת בתשלום היטל השבחה בגין מס' תכניות והן: (1) תכנית רצ/1/1/ו' (מיום 11.9.86 ), אשר התירה הקמת חדרי יציאה לגג בכל איזורי המגורים בשטח של 23 מ"ר ליח"ד בקומות העליונות וכן הקמת פרגולות בגג בשטח של עד 15 מ"ר; (2) תמ"א 38 – בהתאם להוראת שעה שהיתה תקפה בשעתו; (3) רצ/106/1 (מיום 17.9.08 ) שהינה תכנית שאושרה מכח סעיף 23 לתמ"א 38.
החלטה |07/08/2016 |ועדות ערר – תו"ב
ערר 409/15- הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נגד זייד שרה
שמות השופטים: : יריב אבן חיים,נציגת מתכננת המחוז: גב נדיה ואזה,חבר ועדה: ושמאי מקרקעין מרדכי דדון
ולבניה ראשון לציון ע"י עו"ד אדוה זגון – נגד – המשיבה: זייד שרה ע"י ב"כ עו"ד שלמה רוזנווסר החלטה 1. בפנינו ערר על שומתו של השמאי המכריע מר משה נדם שעניינה תשלום היטל ההשבחה החל על מקרקעי המשיבה בגוש 690 חלקה 49 (חלק) בשכונת נחלת יהודה צפון, ראשון לציון, בעקבות מימוש בדרך מכר. מקרקעי המשיבה מהווים 1,000 מ"ר בלתי מסוימים מתוך חלקה בשטח 30,987 מ"ר. 2. המחלוקת בענייננו היא בנוגע לקביעת השמאי המכריע, כי תכניות נושאיות שונות החלות במרחב התכנון ולרבות במקרקעין האמורים, ואשר אושרו לאחר אישור תכנית רצ/במ/50/50/1 (להלן: תכנית 50) אשר קיבלה תוקף בשנת 1992, לא גרמו להשבחה במקרקעין במועד אישורן. מדובר בתכניות הנושאיות הבאות אשר שמאי הוועדה המקומית ראה לחייב בגינן בתשלום היטל השבחה: רצ/1/1/ז (הקמת מרפסות פתוחות); רצ/מק/25/1/1 (מחסנים באזורי מגורים א' ו-ב'); רצ/מק/26/1/1 (בניית מרתפים בבתים צמודי קרקע באזורי מגורים א' ו-ב'); רצ/30/1/1 (בניית גגונים ופרגולות בדירות גן ובבתים צמודי קרקע); רצ/1/1/יג (שטחי שירות); רצ/1/1/ו/5 (תוספת עליית גג בחלל גג רעפים); רצ/מק/2/25/1/1 (ביטול מגבלה על שטח מחסן), רצ/1/1/ז/3 (מרפסות מקורות) ורצ/1/26/1/1 (שימוש במרתף למשרד לבעל מקצוע חופשי המתגור ר במבנה צמוד קרקע). 3. יאמר בקצרה, כי תכנית 50 שינתה את יעודם של המקרקעין מחקלאות למגורים אך חייבה הכנתה של תכנית מפורטת אשר, בין היתר, תקבע הפקעות לצרכי ציבור בשיעור שלא יעלה על 55, וכן תכלול חלוקה חדשה לפי פרק ג' סימן ז' לחוק.
החלטה |02/12/2017 |ועדות ערר – תו"ב
צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958
סעיף: פטורים
ון והבניה, התשכ"ה-1965; (ז) המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה האזורית או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה האזורית; (ח) המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין; (ט) המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים; (י) המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין; (יא) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, או שהם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו; (יב) המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה האזורית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה האזורית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה; (יג) המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה האזורית לפי בקשתה ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה אינה פחותה מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; (יד) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה האזורית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות; (טו) המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה האזורית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי-מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז , שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה; (24) הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון; (24א) הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון; (25) הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (26) רכישת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל; (27) (בוטלה); (28) הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (29) (א) מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קוד מת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו – "בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א)
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז , שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה; (24) הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון; (24א) הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון; (25) הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (26) רכישת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל; (27) (בוטלה); (28) הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (29) (א) מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קוד מת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו – "בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א)
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
השקעות הון, התשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (ב) הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו; (ג) הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר (6) הענקת זכויות במקרקעין ל"צרכי ציבור" כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה; (7) הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי הה תקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 11 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענ
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
השקעות הון, התשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (ב) הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו; (ג) הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר (6) הענקת זכויות במקרקעין ל"צרכי ציבור" כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה; (7) הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי הה תקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 12 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענ
החלטה בדבר שיעור חלקו של מינהל מקרקעי ישראל בעליית ערך הקרקע בעת העברת זכות חכירה (534) לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
סעיף: 15. ,16. ,17. ,18. ,19. ,20. ,21. ,22. ,23. ,24. ,25. ,26. ,27. ,28. ,29. [תיקונים] 2
(א) המועצה תקים ועדת ערר. (ב) ועדת הערר תהא של ארבעה חברים שהמועצה תמנה ואשר אחד מהם לפחות יהא חבר בועדה האמורה בסעיף 26; המועצה תמנה את יושב ראש הועדה מבין חבריה. (ג) ועדת הערר תדון ותפסוק – (1) בעררים על דחיית בקשות לפטור או להנחה לפי סעיף 17; בבואה להחליט בעררים אלה תפעל הועדה למיצוי מלא ונכון של החלטות המועצה בדבר פטור והנחות לפי התוספות השניה או השלישית, לפי הענין. (2) בעררים אחרים של חוכרים, המתעוררים בביצוע החלטות אלה, אם הובאו עררים כאמור בפני הועדה בידי מנהל המינהל. 19. לא צויין בחוזה החכירה ערך הקרקע בעת רכישת זכות החכירה, יקבע השמאי את הערך לפי המחיר שהיה משלם קונה מרצון למוכר מרצון בעד הקרקע בעת רכישת זכות החכירה. 20. אם לא נקבע אחרת בחוזה החכירה, ישום השמאי את ערך הקרקע מתוך הנחה כי היא פנויה ובמצב מבחינת רמת פיתוחה, כפי שהיתה בעת שרכש החוכר את זכות החכירה מאת המינהל. 21. בקרקע שעליה בנויה יותר מיחידת דיור אחת, ייעשה ייחוס חלקי הקרקע לכל יחידה ויחידה בהתאם לחלוקת הרכוש המשותף בבית הרשום כבית משותף לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, או בהתאם לסך כל השטח המוחכר לחוכר בלבד, לפי הגדול מביניהם. 22. (א) דמי ההסכמה להעברת זכות החכירה, בדירה הבנויה בשיכון ציבורי רווי ייקבעו על פי הטבלאות שהכין המינהל ושאושרו בועדת המשנה לקרקע עירונית של המועצה. (ב) הטבלאות ייערכו בהתחשב במיקומה של הקרקע, בשטחה של הדירה, בשיעור דמי החכירה הראשוניים ששולמו ובשנת רכישת זכות החכירה בידי החוכר. (ג) המינהל יעדכן את הטבלאות אחת לששה חדשים, אולם אם ראה צורך בכך, רשאי הוא, באישור ועדת המשנה לקרקע עירונית של המועצה, להקדים את מועד העדכון.
חוק מקרקעי ישראל, התש"ך- 1960
סעיף: 2. היתר העברת בעלות
2. ואלה סוגי העיסקאות שסעיף 1 לחוק-היסוד לא יחול עליהן: (1) פעולות רשות הפיתוח לפי חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-1953; (2) העברת בעלות במקרקעי ישראל, לפי כללים שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לנפקדים הנמצאים בישראל או ליורשיהם הנמצאים בישראל, תמורת מקרקעין שהוקנו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים מכוח חוק נכסי נפקדים, התש"י-1950; (3) העברת בעלות במקרקעי ישראל למילוי התחייבות שנתחייבו בה כדין או חבות שנוצרה כדין לגבי אותם מקרקעין לפני תחילת חוק-היסוד; (4) העברת בעלות במקרקעי ישראל תוך חליפין במקרקעין שאינם מקרקעי ישראל או כפיצוי בעד מקרקעין כאלה שהופקעו על פי חוק, ובלבד שלא תוחלף קרקע חקלאית בקרקע עירונית אלא בנסיבות מיוחדות ובאישור שר החקלאות; (5) העברת בעלות במקרקעי ישראל במידה שיש בכך צורך ליישר גבולות או להשלים נחלאות, ובלבד ששטח המקרקעין לא יעלה על מאה דונם כל פעם; היתה ההעברה ללא-תמורה, טעונה היא אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. (6) העברת בעלות במקרקעי ישראל בין המדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל לבין עצמם; ואולם העברת בעלות במקרקעי המדינה או במקרקעי רשות הפיתוח לקרן הקיימת לישראל בשטח מקרקעין העולה על 16 דונם טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת; (7) העברת בעלות במקרקעי המדינה או במקרקעי רשות הפיתוח שהם קרקע עירונית, ובלבד ששטח כל ההעברות מכוח פיסקה זו יחד לא יעלה על 400 אלף דונם – בתקופה שמיום י"ב באלול התשס"ט (1 בספטמבר 2009) עד יום ה' באלול התשע"ד (31 באוגוסט 2014) (בפסקה זו – התקופה הראשונה), ו–400 אלף דונם נוספים למשך חמש שנים מתום התקופה הראשונה; ובלבד שהעברת בעלות במקרקעי הקרן הקיימת לישראל לא תיעשה אלא באישורה.
החלטה בדבר שיעור חלקו של מינהל מקרקעי ישראל בעליית ערך הקרקע בעת העברת זכות חכירה (534) לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
סעיף: 15. ,16. ,17. ,18. ,19. ,20. ,21. ,22. ,23. ,24. ,25. ,26. ,27. ,28. ,29. [תיקונים] 2
15. (א) המינהל, באישור השמאי הממשלתי, יקבע ארבע פעמים בשנה – ל-1 בחודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר – מחיר יסודי לנחלות ולשטחי עיבוד, לפי הפרטים בתוספת הראשונה, כפי שיהיו מזמן לזמן; הודעה על המחיר היסודי על מרכיביו, לגבי כל אחד מהפרטים האמורים תפורסם ברשומות (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפחת המחיר היסודי של נחלה מהמחיר היסודי המזערי. (ג) המחיר היסודי המזערי החל ביום 1 באוקטובר 2018 הוא 614,600 שקלים חדשים ויווספו לו הפרשי הצמדה ארבע פעמים בשנה – ב-1 בחודשים אפריל, יולי, אוקטובר וינואר (להלן – מועד העדכון) לפי שיעור עליית המדד שפורסם לחודש שבו חל מועד העדכון הקודם לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 1992. 16. (א) דמי ההסכמה יחושבו למועד הקובע וישולמו עובר לו. (ב) לא שולמו דמי ההסכמה כאמור, ישולם למינהל – (1) בנחלה ובשטחי עיבוד – הסכום המגיע לפי הוראות פרק זה כפי שהיה בתוקף במועד הקובע ובתוספת הפרשי הצמדה מהמועד הקובע ועד מועד התשלום בפועל; (2) במשק עזר – כאמור לענין זה בפרק ב'. 17. (א) לחוכר של נחלה או של שטחי עיבוד יינתנו פטור או הנחה במקרים המפורטים בתוספת השלישית. (ב) לחוכר של משק עזר יינתנו פטור או הנחה במקרים המפורטים בתוספת השניה, בשינויים המחוייבים לפי הענין. (ג) בקשה לפטור או הנחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) תוגש למנהל המחוז שבתחומו נמצאים המקרקעין שבחכירת המבקש ותהא נתמכת במסמכים ובאישורים שפורטו בתוספות השניה או השלישית, לפי הענין; מנהל המחוז יודיע למבקש בכתב על החלטתו בדבר מתן הפטור או ההנחה. 18. (א) המועצה תקים ועדת ערר.
כל הזכויות שמורות ©