על פי הדין בישראל, נוטריון הוא עורך דין בעל רישיון מיוחד המוסמך לבצע פעולות משפטיות מוגדרות. לאישורו של נוטריון יש מעמד ראייתי מיוחד והוא נהנה מחזקת תקינות במערכת המשפט הישראלית. במאמר זה נסקור את סמכויות הנוטריון, חובותיו ואחריותו על פי הדין הישראלי.
הבסיס החוקי לפעילות הנוטריונים בישראל הוא חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, ותקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977. חקיקה זו מגדירה את הכשירות לשמש כנוטריון, את סמכויותיו, חובותיו והפעולות שהוא רשאי לבצע.
אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר במעמדו של הנוטריון הוא חזקת התקינות המוקנית לפעולותיו. חזקה זו מעוגנת בסעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976:
"אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון או למעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור"
סעיף זה מעניק לאישור הנוטריוני מעמד ראייתי מיוחד, המבטא את האמון שרוחשת מערכת המשפט לנוטריון כבעל תפקיד ציבורי.
בתי המשפט בישראל הכירו במעמד המיוחד של האישור הנוטריוני ובחזקת האמינות המתלווה אליו. כפי שנקבע בפסיקה:
ע"א 7303/01 עסאף נגד מינהל מקרקעי ישראל (ניתן ב-05/03/2003):
"מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת."
פסק דין זה מדגיש את המעמד הייחודי של מסמכים נוטריוניים במערכת המשפט הישראלית, ואת העובדה שהם אינם זקוקים לאימות נוסף כדי להוות ראיה קבילה.
לצד הסמכויות הנרחבות שמעניק החוק לנוטריון, מוטלות עליו חובות מקצועיות מחמירות. אחת החובות המרכזיות היא הבטחת הבנת המסמכים על ידי הצדדים.
תקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים קובעת חובות מיוחדות בנוגע לתרגום מסמכים, כפי שמודגש בפסיקה:
ת"א (חיפה) 16791-04-18 יא נגד פגפו (ניתן ב-25/01/2022):
"למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר…"
פסיקה זו מדגישה את אחריות הנוטריון להבטיח שהצדדים מבינים לחלוטין את המסמכים עליהם הם חותמים, גם כאשר נדרש תרגום מקצועי.
מעמדו המיוחד של הנוטריון מלווה באחריות כבדה. הנוטריון נדרש לפעול בזהירות יתרה ולהקפיד על מילוי כל הדרישות החוקיות והמקצועיות, במיוחד בהליכים רגישים כמו עריכת צוואות.
כפי שנקבע בפסיקה:
ת"ע (באר שבע) 49312-05-20 פלוני נגד אלמוני (ניתן ב-06/11/2023):
"לא הוכח כי נפל פגם כלשהו בהליך עריכת הצוואה בפני הנוטריון… סעיף 19 לחוק הנוטריונים התשל"ו-1976 – 'אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור'."
פסק דין זה מדגיש את החזקה החזקה לטובת תקינות ההליך הנוטריוני, ואת הקושי להפריך חזקה זו בהליכים משפטיים.
הנוטריון בישראל מוסמך לבצע מגוון פעולות משפטיות, הכוללות:
אימות חתימות – אימות חתימתו של אדם על מסמך, לאחר שווידא את זהותו.
אישור העתקים נאמנים למקור – מתן אישור שהעתק של מסמך זהה למקור.
קבלת תצהירים והצהרות – קבלת תצהירים והצהרות בשבועה או בהן צדק.
אישור תרגומים – אישור נכונותו של תרגום מסמך משפה אחת לאחרת.
אישור עריכת צוואות – אישור עריכת צוואה בפני נוטריון, בהתאם להוראות חוק הירושה.
אישור עסקאות במקרקעין – אישור עסקאות מסוימות במקרקעין, בהתאם לדרישות החוק.
עריכת ייפויי כוח נוטריוניים – עריכת ייפויי כוח בלתי חוזרים וייפויי כוח כלליים.
פעולות אלו מחייבות הקפדה על הוראות החוק והתקנות, ומטילות על הנוטריון אחריות מקצועית כבדה.
המעמד המיוחד של האישור הנוטריוני מטיל על הנוטריון חובת זהירות מוגברת. חובה זו כוללת מספר היבטים מרכזיים:
זיהוי ואימות זהות הצדדים – על הנוטריון לוודא בקפידה את זהות הצדדים באמצעות תעודת זהות, דרכון או תעודה מזהה רשמית אחרת. עליו לתעד את פרטי הזיהוי באישור הנוטריוני.
הסברת משמעות המסמכים – הנוטריון נדרש להסביר לצדדים את משמעות המסמכים עליהם הם חותמים, ואת ההשלכות המשפטיות של פעולתם.
חובת תרגום מסמכים – כאשר המסמך ערוך בשפה שאינה מובנת לצד החותם עליו, על הנוטריון לדאוג לתרגום המסמך לשפה המובנת לו, או להיעזר במתרגם מוסמך.
וידוא הבנה מלאה – על הנוטריון לוודא שהצדדים מבינים באופן מלא את הפעולה המשפטית שהם מבצעים, ושהם פועלים מרצונם החופשי, ללא לחץ או כפייה.
הנוטריון נדרש לנהל מערכת תיעוד ושמירת מסמכים קפדנית, הכוללת:
שמירת העתקים – חובה לשמור העתקים של כל המסמכים שאושרו על ידי הנוטריון, לרבות מסמכי זיהוי, מסמכים מקוריים שאומתו, ותרגומים שנעשו.
ניהול רישום מסודר – על הנוטריון לנהל רישום מפורט ומסודר של כל הפעולות הנוטריוניות שביצע, תוך ציון תאריכים, שמות הצדדים, סוג הפעולה, והתשלום שהתקבל.
תיעוד אימותים ותרגומים – נדרש תיעוד מדויק של תהליכי האימות והתרגום שבוצעו, לרבות פרטי המתרגמים אם נעשה שימוש בשירותיהם.
שמירת חומר לתקופה הנדרשת – החוק מחייב שמירת מסמכים לתקופה של לפחות 7 שנים, אך מומלץ לשמור את המסמכים לתקופה ארוכה יותר.
הנוטריון ממלא תפקיד חיוני במערכת המשפט הישראלית, כאשר לאישורו יש משקל ראייתי מיוחד. מעמד זה מטיל על הנוטריון חובות מוגברות של זהירות ודיוק בעבודתו. הפרת חובות אלו עלולה להוביל להליכים משמעתיים ואף פליליים נגד הנוטריון.
הקפדה על זיהוי מדויק – יש להקפיד על בדיקה מדוקדקת של מסמכי הזיהוי ולתעד את פרטי הזיהוי באופן מפורט.
וידוא הבנת המסמכים – יש לוודא שהצדדים מבינים היטב את משמעות המסמכים עליהם הם חותמים, ובמקרה הצורך לספק הסברים או לדאוג לתרגום.
תיעוד מקיף – יש לשמור תיעוד מפורט של כל פעולה נוטריונית, לרבות העתקים של המסמכים, פרטי הזיהוי והערות רלוונטיות.
הכרת החקיקה העדכנית – יש להתעדכן באופן שוטף בשינויי חקיקה ופסיקה הנוגעים לעבודת הנוטריון.
ביטוח אחריות מקצועית – מומלץ לרכוש ביטוח אחריות מקצועית מתאים, המכסה טעויות או מחדלים בעבודת הנוטריון.
השתתפות בהשתלמויות מקצועיות – חשוב להשתתף בהשתלמויות ובימי עיון העוסקים בעבודת הנוטריון, כדי להתעדכן בפרקטיקות מקצועיות עדכניות.
זהירות בסיטואציות מחשידות – במקרים של ספק או חשד לניצול לרעה, יש להימנע ממתן אישור נוטריוני, גם במחיר אובדן שכר טרחה.
התפקיד הנוטריוני משלב היבטים משפטיים, אתיים וציבוריים. הקפדה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים לא רק משרתת את לקוחות הנוטריון, אלא גם את האינטרס הציבורי בשמירה על מערכת משפטית אמינה ויעילה. מעמדו הייחודי של הנוטריון במערכת המשפט הישראלית מחייב רמה גבוהה של מקצועיות, זהירות ומחויבות לדרישות החוק והאתיקה המקצועית מומלץ להתעייץ עם נוטריון בפתח תקווה מקצועי.
ע"א 7303-01- אדמון עסאף נגד מינהל מקרקעי ישראל
שמות השופטים: מצאמ חשין,גרוניס
מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת. הוראת סעיף 66 מורה אותנו את עיקר חשיבותו של המסמך הנוטריוני, והוא כוחו כראיה. שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו1976- על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט1999-), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו. 11. אכן כן: ככל חזקה הניתנת לסתירה, כן היא החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, שאף היא ניתנת לסתירה. בה-בעת, ברור מאליו כי העלאת טענה כטענתו של המערער – טענה המייחסת לנוטריון, למיצער, מחדל חמור עד-למאוד בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר. בפרשת סעתי (לעיל) אמר השופט בך דברים אלה (שם, 497-496): נטל כבד. . . רובץ על צד הטוען כי יפוי-כוח שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי לא הוסבר לו כראוי. . . שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי.
פסק דין |04/03/2003 |בית המשפט העליון\
ת"א (נצרת) 10-05- עזבון המנוח בולוס אוראסיו חורי זל נגד מנהל מקרקעי ישראל- נצרת עלית
שמות השופטים: זיאד הווארי
פסיקת בית המשפט העליון קבעה לעניין פירושו של סעיף 42 הנ"ל כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר. שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך שנחתם על ידו בפני נוטריון ציבורי" (ראו ע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי ואח', פ"ד מא(2) 477, עמ' 496-497). לציין עוד, כי לפי סעיף 66 לחוק הנוטריון הזמני נקבע נטל השכנוע עפ"י הכלל של תקינות פעילותו של המינהל: "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריון ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי ערך-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת" (הציטוט מהספר המוזכר לעיל, "קבץ החוקים העותמנים", בעמ' 175). מעיון בהוראת הסעיף 66 הנ"ל עולה, כי חשיבותו של המסמך הנוטריוני הוא בכוחו הראייתי ואין צורך לזמן את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו למתן עדות. אומנם סעיף 42 הנ"ל מקים חזקה בדין, על פיה הנוטריון מילא את חובתו כהלכה, חזקה זו כאמור ניתנת לסתירה. התובעים בענייננו טענו, כי המנוח לא חתם על ייפוי הכוח בפני הנוטריון, משמע: התובעים מייחסים לנוטריון לפחות מחדל חמור בהפעלת חובתו על פי הדין לחקור ולברר את זכותם של הצדדים החותמים. טענה זו על פי הפסיקה, דורשת מהתובעים להביא בפני בית המשפט הוכחה משכנעת ביותר, ואין די באמירות כלליות מצידם של התובעים כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח.
פסק דין |19/05/2009 |מחוזי – נצרת
ת"א (חיפה) 16791-04-18- יא נגד פגפו
שמות השופטים: עפרה ורבנר
תקנה 7 לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977, קובעת: 19 "(א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו. (ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו, או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור. " ייפוי-כוח הנחתם לפני נוטריון נהנה מחזקת התקינות, בהתאם לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, אולם כפי שנפסק ב-ת"א 14380-10-10 סעדה גואנה מיטרי נ' עלס דוברונסקי (5/1/14), ועיין גם ב-ע"א 1333/14 (28/7/15), ייפוי-הכוח לביצוע הפעולה במקרקעין אינו תקף, אלא אם הוא מאומת כנדרש בחוק הנוטריונים ותקנותיו, כאשר צריך לברר עם החותם כי הוא מבין את לשון ייפוי-הכוח, וככל שהוא לא מבין יש לתרגם לשפה המובנת לחותם. אימות החתימה אינו רק התייצבות לפני הנוטריון והחתימה על המסמך, אלא בירור מצד הנוטריון כי החותם מבין על מה הוא חותם ומודע לתוצאות חתימתו, שכן אימות חתימה בלבד יכול להיעשות על-ידי כל עו"ד.
פסק דין |24/01/2022 |מחוזי – חיפה
ת"ע (באר שבע) 49312-05-20- פלוני נגד אלמוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
טז. המשיב טוען כי המנוחה נכנסה לבד לנוטריון ולא הוכח אחרת וכן טוען ביחס לטענה המרכזית של המתנגדים בענין העברית כי למעשה פלוני הודה בחקירתו (עמ' 53 לפרוטוקול) תוך שהוא תוהה "אני אמרתי שהיא לא יודעת עברית". יז. המשיב מסכם וטוען כי קיימת צוואה נוטריונית שנערכה בכתב ואין כל עילה שלא לקיים אותה. דיון והכרעה טענות כנגד הנוטריון והצוואה שנערכה בפניו 17. עסקינן בבקשה לקיים צוואה נוטריונית, כאשר למרבה הצער למרות שההליך מתנהל למעלה מ – 3 שנים, המתנגדים לא הצליחו להוכיח כל טענה שתצדיק דחייתה של הבקשה ולמעשה אפילו לא הצליחו להציג רצף טענות שניתן להידרש אליהן בצורה רציפה ומשמעותית. 18. לא הוכח כי נפל פגם כלשהו בהליך עריכת הצוואה בפני הנוטריון. 19. סעיף 19 לחוק הנוטריונים התשל"ו-1976 – "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 20. בענייננו נראה כי הצוואה נערכה בפני הנוטריון על פי כל הכללים שנקבעו בדין. לא מצאתי כי המתנגדים הניחו כל יסוד להניח כי היה על הנוטריון לדרוש תעודה רפואית ומדובר במצווה שהופיעה במשרדו והיתה מוכרת לו מהליכים קודמים שנערכו על ידו בעניינה. 21. הטענה של המתנגדים לפיה מדובר בנוטריון ש"חלה וסגר את משרדו" איננה נוגעת לענייננו שכן הדרישה היא לוודא כי המצווה במצב בריאותי שאינו מצריך תעודת רופא ואין כל דרישה לוודא כי הנוטריון יישאר בריא ויפעיל משרדו בשנים שלאחר עריכת הצוואה של האחר/ת בפניו. 22. תקנה 4 (ה) לתקנות הנוטריונים תשל"ז-1977 קובעת : "לא ייתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שישמר בידי הנוטריון.
פסק דין |05/11/2023 |משפחה – באר שבע
בדמ (ירושלים) 32/16- היועץ המשפטי לממשלה נגד ' עו״ד אליסע שעבאן
שמות השופטים: עו״ד יואל פדלי,אב״ד,עו״ד גיא פלדמן חב״ד,עו״ד צבי נמט חב״ד
סעיף 34 (1) וסעיף 21 לחוק הנוטריונים-אי שמירת על כבוד המקצוע. 34. גזר הדין יינתן כגזר דין משותף לבד"מ 32/16 ובד"מ 10/23. הטיעונים לעונש לשני התיקים: תיק 32/16 ותיק 10/23 טענות ב"כ היועמ"ש לעונש 35. כתבי האישום בהם הודה הנקבל בהליכים הפלילים מתארים מסכת אירועים במסגרתם סייע הנקבל מתוקף מעמדו ותוך שימוש ברישיון הנוטריון שבידיו לבצע עבירות פליליות שתכליתן גזלת רכושם של אנשים תוך ניצול מצבם. 36. בית המשפט עמד על כך כיִ מדובר בניצול לרעה של אדם קשיש על ידי שותפו של הנקבל וכי מדובר בשיטת עבודה, הנקבל פעל כנוטריון וביצע מעשה מרמה. 37. מדובר בעבירות משמעת, תוצר של הליך פלילי שהתנהל על פני תקופה ארוכה ובסופו הורשע הנקבל בזיוף מסמכים תוך שימוש ברישיון מקצועי שניתן לו ע"י המדינה, רישיון נוטריון. 38. בע"פ 4693-11-16 הורשע הנקבל בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף בנסיבות מחמירות והגשת מסמכים מזויפים לשימוש. 39. נוטריון מקבל את רישיונו לאחר בדיקת מספר פרמטרים וביניהם, וותק ועבר נקי מהרשעות פליליות. 40. על מעמדו של הנוטריון ועל תוקף פעולות הנוטריון ניתן ללמוד ממספר מקומות: 40.1. סעיף 19 לחוק קובע כי אישור נוטריוני יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי ללא צורך בראיה נוספת. 40.2. סעיף 20 לחוק הנוטריונים קובע את הפעולות שלא יהיו בתוקף ללא אישור נוטריוני. 40.3. סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי דין נוטריון כדין שופט. 40.4. ועוד, כמו גם הפסיקה הכירה במעמדו ובכוחו הרב של הנוטריון ואין מערערין אחריו. 41. לא כל עו"ד חייב להיות נוטריון וכי הבחירה צריכה להיעשות בקפידה. 42. לעניין טענת השיהוי, אין מדובר בשיהוי בהגשת הקובלנה או ניהול ההליך שכן מדובר במספר הליכים על פני פרק זמן ארוך, ערעורים על הרשעות וגזר דין ועל הליכים אשר התנהלו בפני לשכת עורכי הדין, גם אם הזמן נראה ארוך, התביעה המשמעתית לא שקטה על שמריה.
גזר דין |13/08/2024 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
ע"א 7303-01- אדמון עסאף נגד מינהל מקרקעי ישראל
שמות השופטים: מצאמ חשין,גרוניס
מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת. הוראת סעיף 66 מורה אותנו את עיקר חשיבותו של המסמך הנוטריוני, והוא כוחו כראיה. שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו1976- על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט1999-), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו. 11. אכן כן: ככל חזקה הניתנת לסתירה, כן היא החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, שאף היא ניתנת לסתירה. בה-בעת, ברור מאליו כי העלאת טענה כטענתו של המערער – טענה המייחסת לנוטריון, למיצער, מחדל חמור עד-למאוד בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר. בפרשת סעתי (לעיל) אמר השופט בך דברים אלה (שם, 497-496): נטל כבד. . . רובץ על צד הטוען כי יפוי-כוח שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי לא הוסבר לו כראוי. . . שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי.
פסק דין |04/03/2003 |בית המשפט העליון
ע"א 4175/12- תעשית אבן וסיד בע"מ נגד אבראהים גדיר
שמות השופטים: ע ארבל,נ סולברג,א שהם
את ועוד, הוראת סעיף 66 לחוק הנוטריון העותומאני מעידה על חשיבותו של המסמך הנוטריוני, ועל כוחו כראיה, וזו לשונה: "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחוק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צורך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת". הוראה זו מתייחסת למשקלם הראייתי של המסמכים אשר נערכו ע"י נוטריון, וזאת עפ"י הכלל של תקינות פעילותו של המינהל. כלומר, שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, הרי שלשם אימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו (ראו: עניין עסאף). זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 15 במילים אחרות, החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני. קיימות דרכים שונות, באמצעותן ניתן להפריך את אמיתות החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני: מפי עד, אשר יאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו של הצד המסתייג; או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו (ראו: עניין עסאף).
פסק דין |09/03/2014 |בית המשפט העליון
עמ"ש (חיפה) 29522-05-13- בעמש 29522-05-13 נגד בעמש 29522-05-13
שמות השופטים: שושנה שט,יעל וילנר,סארי גיוסי
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח כן.
פסק דין |08/03/2014 |מחוזי – חיפה
ת"א (תל אביב) 14380-10-10- סעדה גואנה מיטרי נגד עלס דוברונסקי
שמות השופטים: מאיר יפרח
סעיף 20(א) רישא לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), קובע כי: 13 "יפוי-כוח כללי ויפוי-כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על-פיו. . . ". סעיף 50א לחוק הנוטריונים, מוסיף כי: "נציגים דיפלומטיים ונציגים קונסולריים של ישראל כמשמעותם בסעיף 29 לפקודת הראיות , תשל"א-1971, מוסמכים להשתמש בחוץ-לארץ בסמכויות נוטריון, ודין פעולה שנעשתה בידי נציג כאמור מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון. . . ". העולה מהוראות אלה הוא כי נציגים דיפלומטיים וקונסולריים של מדינת ישראל בחו"ל מוסמכים, בין היתר, לאמת חתימות על ייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין. לשם כך, השווה הדין את מעמדם, בעשותם כן, למעמד הנוטריון, לפחות משתי בחינות: האחת – נשיאה בחובותיו של הנוטריון שעה שהוא מאמת את החתימות על ייפוי הכוח; השנייה – האישור על אודות פעולתם, זהה לאישורו של הנוטריון. אל הוראות סעיפים 20 (א) ו-50א לחוק הנוטריונים, חובר סעיף 19 לחוק הנוטריונים, אשר זו לשונו: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". בכך נקבע מעמדו הראייתי של אישור הנוטריון. אישור זה עומד על רגליו ומהווה ראייה מספקת למעשי הנוטריון, בלא צורך בכל ראייה אחרת. 32. מלשון חוק הנוטריונים עולה כי ייפויי הכוח לביצוע פעולות במקרקעין אינם תקפים, אלא אם כן אומתו כנדרש בחוק הנוטריונים ובתקנותיו (סעיף 20 (א) לחוק הנוטריונים).
פסק דין |04/01/2014 |מחוזי – תל אביב
ה"פ (חיפה) 22583-01-14- שולמית יעקובסון נגד נטליה זבגלסקי
שמות השופטים: סארי גיוסי
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 33. חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). 18 חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח קיומם של אלה.
פסק דין |25/01/2016 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 35312-02-11- ע"ז המנוח מוחמד מסעוד מצארוה נגד ע"ז המנוח מוחמד חאפז יונס זל
שמות השופטים: רבקה פוקס
זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". במילים אחרות, החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני. קיימות דרכים שונות, באמצעותן ניתן להפריך את אמיתות החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני: מפי עד, אשר יאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו של הצד המסתייג; או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו (ראו: עניין עסאף). המשותף לדרכי הוכחה אלו הוא, כדברי הנשיא מ' שמגר בעניין שאול רחמים: "קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו" (שם, בעמ' 261-262). " 27. יודגש כי ייפויי הכוח הנוטריוניים משנת 1957, 1958 הוגשו, כאמור, לאחר שצולמו מהמקור המצוי בגנזך המדינה, כשהם שלמים וערוכים כדבעי. הנתבעים במהלך שמיעת הראיות לא הוכיחו שיש לערער אחר חתימת המנוח מוחמד יונס המתנוססת עליהם, כמו גם תקינות ההליך שהתקיים בפני הנוטריון הציבורי, למעט טעות במס' החלקה בייפויי הכוח משנת 1957 שאין לה משמעות, כמבואר לעיל. 28. ככל שעלתה טענה, אגב אורחא, על היות המנוח מוחמד יונס נכה, ועל כן יש להטיל דופי בכשירותו המשפטית להתחייב ולחתום, לא מצאתי ליתן לטענה נפקות, במיוחד שנסמכה היא על עדויות במסגרתן הודגשה נכותו של המנוח מוחמד יונס בפלג גופו התחתון שהתהלך עם קביים, אחר כך עם הליכון ובערוב ימיו בכיסא גלגלים.
פסק דין |17/06/2015 |מחוזי – חיפה
3108/04 ה"פ (ירושלים)- סינמה (שמחה) כהן נגד יעקב כהן
שמות השופטים: משה דרורי
החובה המוטלת על נוטריון, כאשר בא הוא לאמת חתימתו של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם, קבועה בתקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר . . . ". 222. בהתאם לתקנה זו, על הנוטריון מוטל היה התפקיד, לוודא כי המבקשת מבינה את משמעותו של ייפוי הכוח עליו היא חותמת. יישום עקרונות אלה של כללי ייפוי הכוח הנוטריוני, על המקרה שלפנינו 223. במקרה דנן, העיד הנוטריון, עו"ד אלברטו שרם, כי הסביר למבקשת בשפה ברורה, את משמעותו של ייפוי הכוח, ואת הפעולות אותן יוכל הבן לבצע באמצעות ייפוי כוח זה. 224. עדות הנוטריון, בעניין דרך עבודתו הייתה בהירה וברורה. אף שהנוטריון לא זכר את פרטיו של המקרה הספציפי, דבר שהוא מתקבל על הדעת; הסביר הנוטריון במפורט בעדותו, כי כך נהג ונוהג הוא בכל מקרה, ולא מצאתי בסיס שלא ליתן לעדותו משקל מלא ואמין. נהפוך הוא התרשמתי לחיוב מאוד מעדות זו, ואין לי כל סיבה לפקפק בכך שגם במקרה שבפניי, נהג עו"ד אלברטו שרם, באותה דרך זהירה של זיהוי החותמת וההסבר שנתן לה ביחס למשמעות המסמך עליו היא חתמה. 225. ראוי לציין, כי הנוטריון, שהעיד בפניי, הינו עו"ד משנת 1968 ונוטריון משנת 1982. על פי חשבונו, בשנת 1997, כאשר אימת את חתימת המבקשת, היה זה לאחר שביצע כ-10,000 אישורים נוטריוניים (עמ' 5, שורות 2-7 לפרוטוקול, מיום כ"ה באלול תשס"ה ( 29.9.05 )).
פסק דין |25/07/2010 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חיפה) 33778-12-11- חסן מחמוד חסן רמלי נגד חיריה מוסא חוגיראת
שמות השופטים: דר מנחם רניאל\לפי סעיף 19 לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976, "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". נ/8 הוא אישור תקף שההעתק שצורף אליו הוא העתק מדויק של המסמך המקורי. על כן, זו ראיה כשרה ואני מקבלה. הטענות של התובע מופנות למעשה לתוקף האישור הנוטריוני של עו"ד תופיק מועמר. לא לנ/8 אלא לאישור הנוטריוני שהעתקו צורף בנ/8. לא מובן מדוע לא צורף אישור החתימה המקורי אלא אישור נוטריוני, אבל אדון בטענות כנגד האישור הנוטריוני של עו"ד תופיק מועמר. 29. לפי תקנה 2 לתקנות הנוטריונים תשל"ז – 1977, שכותרתה "בירור זהות": (א) נוטריון המתבקש לאמת חתימה על מסמך, לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת או לאשר את עשייתה של פעולה אחרת על-ידי אדם פלוני הניצב בפניו או לאשר שאדם פלוני חי, חייב תחילה לברר את זהותו של אותו אדם כמפורט בתקנה זו. (ב) הוכחת הזהות היא באחת הדרכים האלה: (1) בידיעה אישית של הנוטריון; (2) בדרכון או בתעודת זהות ומניחה את דעתו של הנוטריון, או בתעודה ציבורית אחרת שיש בה לדעת הנוטריון כדי לזהות את הניצב בפניו והנושאת את תצלומו. (ג) הנוטריון יציין באישור הנוטריוני את הדרך שבה הוכחה זהותו של האדם שניצב בפניו. 30. תקנה 9, שכותרתה "הטופס והשפות" קובעת: 11 (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית.
פסק דין |30/07/2014 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 6918-06-14- עיזבון המנוח מ א ש זל נגד ע מ
שמות השופטים: כמאל סעב
ראו עוד א' לית חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 על תקנותיו – מדריך לנוטריון: הלכה למעשה . . . המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו" 96. זאת ועוד ראוי לציין כי על פי סעיף 29(2) לפקודת הראיות התשל"א – 1971 (להלן: "פקודת הראיות"), ייפוי הכוח בא גם בגדר "תעודה ציבורית". 21 97. בסעיף 34 לפקודת הראיות נקבע לגבי תעודה ציבורית, כי קיימת חזקה באשר לתעודה ציבורית הנחזית שנערכה רשמית בידי אדם פלוני ובנסיבות פלוניות שהיא אמנם נערכה כך. 98. כעולה מהמקובץ לעיל, מסמך נוטריוני אשר נוצר טרם חוק הנוטריונים נהנה מחזקת התקינות באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון אשר ניתן לפי החוק, זאת בתואם לסעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע כדלקמן: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור. " 99. ברור הוא כי ניתן לסתור גם את החזקה באשר לאמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון. 100. ברם, הנטל לסתירת החזקה הנ"ל, הפועלת כאמור במקרה דנן, לטובת התובעים, מוטל על הנתבע 3. יתרה מזאת, מהות טענות המועלות כאמור, בדגש לטענת הזיוף שמעלה הנתבע 3 בענייננו, ואשר במשתמע מייחסות לנוטריון, לכל הפחות מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים, דורשת הוכחה משכנעת וכבדה ביותר מטעם הנתבע 3. 101. בעניין אדמון שהזכרתי לעיל, הודגש כי בהיעדר הוכחה סותרת יש להניח כי הנוטריון הציבורי מילא את תפקידו וחובתו כקבוע בחוק (שם, בעמ' 485-483, 497-496).
פסק דין |04/07/2018
בש"א (נצרת) 2272/01- אריקסון קוונטון ואח נגד בנק הפועלים- סניף ראש פינה ואח
שמות השופטים: מוניץ נחמה
על פי פרק ב' לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של נוטריון וביניהם: לאמת חתימה על מסמך, לאשר שהחותם על מסמך בשם זולתו היה מוסמך לכך, לאשר נכונותו של העתק ממסמך, לאשר נכונותו של תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, לאשר שאדם פלוני חי, לאשר נכונותה של רשימת מצאי, לערוך העדה של מסמך סחיר, לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינות חוץ או על פי מסמך אחר, להשתמש בסכמות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר, לאמת הסכם ממון בין בני זוג שנכרת לפי הנישואין (סעיף 7 לחוק). לצורך מילוי תפקידיו אלה נדרש הנוטריון לאמון רב, לכן החמיר חוק הנוטריונים בדרישותיו בדבר עברו הנקי של המועמד וכן וותקו המקצועי הרב. השירות המפורט מעלה אותו מוסמך הנוטריון להעניק לפונים אליו הינו טכני בעיקרו ואינו שירות מקצועי אישי, כפי זה הניתן על ידי עורך דין ללקוח אותו הוא מייצג, הן בהליך שיפוטי, והן בהליך עיסקי אחר. בין עורך הדין לבין הלקוח נרקמים יחסי אמון מיוחדים כאשר הלקוח פורש בפני עוה"ד את מלוא סודותיו המקצועיים והאישיים וכן את טקטיקת ההגנה או את מתקפת התביעה שהוא מתכנן בהליך משפטי אזרחי, או את הגנתו בהליך משפטי פלילי. בין עוה"ד לבין הלקוח נרקמים יחסים אישים סבוכים ועדינים בהכנת מסמכים עסקיים ומסמכים הדרושים לצורך ניהול הליך משפטי, ומכאן ההגבלות אשר הוטלו על עוה"ד בחוק לשכת עורכי הדין בסעיף 90 לו. על רקע זה יש להבין אף את החסיון המוענק ללקוח שעוה"ד לא יגלה, אפילו לא בהליך משפטי, את סודותיו של הלקוח אשר הגיעו לידיו במסגרת הייעץ המשפטי המקצועי שעושה עוה"ד ללקוח.
החלטה |16/10/2001 |מחוזי – נצרת
תא"ק (ירושלים) 4696-03-16- מוסטפא גמאל אלחטיב נגד יאסר מוחמד עזמי אבו רמילה
שמות השופטים: קרן אזולאי
סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 קובע כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברים אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". סעיף 19 יוצר חזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני ובדבר כשרות הפעולות של הנוטריון. מן הטעם הזה, למשל, לצורך אימות תוכנו של מסמך נוטריוני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך הנוטריוני או את הנוטריון. על אף משקלו הראייתי של המסמך הנוטריוני, ועל אף החזקה בדבר אמיתות תוכנו, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה. בפסיקה נקבע כי בשל חשיבותו של המסמך, שאינו שקול למסמך "רגיל" המוגש לבית המשפט, סתירת חזקת התקינות של המסמך הנוטריוני אפשרית רק עם הצגת הוכחות משכנעות ביותר (ראו, ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' גדיר, בפסקה 21 לפסק הדין ( 10.3.2014 )). כך, למשל, נקבע כי על מנת לבסס טענה לפיה החתימה הנחזית על גבי מסמך נוטריוני אינה אותנטית, יש להמציא ראיות חיצוניות ואובייקטיביות כדוגמת עדות שתאשר שהחותם היה מישהו אחר, הצגה של חוות דעת מומחה או השוואה לדוגמאות של כתב היד של מי שטוען שלא חתם על המסמך הנוטריוני (ראו, ע"א 7303/01 עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, מדינת ישראל, פ"ד נז(2) 847, 860, 862 (2003)). משכך, השאלה היא האם התובע הציג ראיות אובייקטיביות המעידות על כך שהוא לא חתם על המסמכים הנוטריוניים. הנטל המוטל על התובע הוא משמעותי, בין היתר בהתחשב בעובדה שייפוי הכוח משנת 2008 אומת על ידי נוטריון אחד, ומסמך האישור משנת 2012 אומת על ידי נוטריון שני.
פסק דין |30/04/2023 |שלום – ירושלים
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 7. סמכויות הנוטריון
7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 7. מסמך בשפת חוץ
7. (א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על-ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו. (ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על-ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 2. כשירות
2. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, "תושב קבע בישראל" – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (2) הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה: (א) עסק במקצוע של עורך-דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל; (ב) (נמחקה); (ג) עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל; (3) לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון; (4) לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק-דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950; (5) ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4). (ב) ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש. (ג) ועדת הרשיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף ישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אישור נוטריוני" – אישור היוצא מידי נוטריון בתוקף תפקידו; "אישור נוטריוני אלקטרוני" – אישור נוטריוני באמצעים אלקטרוניים לפי תקנה 19א; "חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; "חוק לשכת עורכי הדין" – חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961; "חתימה אלקטרונית" ו"חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתן בחוק חתימה אלקטרונית; "תעודה ציבורית" – כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ"ג-2022
סעיף: 2. הגדרות
ים; "עורך דין" – מי שהוא עורך דין לפי סעיף 42 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לרבות טוען שרעי כהגדרתו בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג-1963; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה, ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה, לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצה רה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 19. כוחו של אישור
19. אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 30. הבקשה למתן הרשיון
30. (א) בקשה למתן רשיון לכהן כנוטריון תפרט את העובדות שמהן יוצא שהמבקש אמנם כשיר להיות נוטריון, את שם משפחתו, שמו הפרטי, מספר הזהות שלו במרשם האוכלוסין, תאריך, מקום וארץ לידתו, וכן יצורפו לה אלה: (1) (בוטלה); (2) אישור לשכת עורכי הדין ובו המידע הזה: (א) פירוט בדבר משך התקופה שבה היה המבקש חבר הלשכה וחברותו לא הופסקה לפי סעיף 52א לחוק לשכת עורכי הדין, ולא הוגבלה לפי סעיף 52ב לאותו החוק; (ב) פירוט בדבר עונשים של הוצאה או השעיה מלשכת עורכי הדין שהוטלו על המבקש; (ג) פירוט בדבר העונשים המשמעתיים שהוטלו על המבקש לפי חוק לשכת עורכי הדין, שאינם העונשים המוזכרים בפסקת משנה ( ב) לעיל, ושהוטלו בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה, או בדבר העדרם; (ד) פירוט בדבר תלונות נגד המבקש שהבירור לגביהן לא הושלם במועד הבקשה; (3) העתק תעודה ציבורית על משך תקופת הכהונה כשופט, כחבר בית-דין דתי או בתפקיד משפטי ששר המשפטים אישר לצרכי סעיף 3 לחוק – אם יש חשיבות למשך תקופה זו לענין סעיף 2(א)(2) לחוק; (4) (בוטלה); (5) אם טען המבקש לכשירות לפי סעיף 2(א)(2)(ג) לחוק, כל אלה: (א) העתק תעודה ציבורית שיש בה ראיה למועד עלייתו; (ב) אם המבקש שימש שופט או נוטריון בחוץ לארץ – העתק תעודה ציבורית המעידה על כך; (ג) אם המבקש עסק בעריכת דין בחוץ לארץ – העתק רישיון לעריכת דין מהארץ שבה עסק בעריכת דין כאמור; (6)2 הסכמת המבקש למסירת מידע מהמרשם הפלילי לפי סעיף 12 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; (7) הורשע המבקש בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים בחוץ לארץ כעורך דין, כנוטריון, כשופט או כעובד ציבור, יצרף את פרטי ההרשעה לרבות העתק של פסק דין וגזר דין; (8) – (9) (נמחקו); (10) פי
כללי לשכת עורכי הדין (רישום ופיקוח על עורכי דין זרים ואגרות), התשע"ב-2012
סעיף: 2. מסמכים שיצורפו לבקשה להירשם במרשם
תקיימות לגביה הוראות שר האוצר בצו לפי סעיף 98ו(א)(4)(ב) לחוק (ב) המסמכים לפי סעיף קטן (א)(1) ו–(3) עד (7) יוגשו במקור בצירוף תרגום לשפה האנגלית או העברית אשר אושר לפי חוק הנוטריונים ובכלל זה סעיף 50א לחוק האמור. (ג) ראיות כאמור בפסקה (2) בסעיף קטן (א) יוגשו במקור או בהעתק מתאים למקור שנכונותו אושרה לפי חוק הנוטריונים ובכלל זה סעיף 50א לחוק האמור ויצורף להן תרגום כאמור בסעיף קטן (ב). (ד) מבקש שמדינת הסמכתו אינה נמנית עם המדינות הנקובות בתוספת יצרף לבקשתו, בנוסף על המסמכים האמורים בסעיף קטן (א), גם מסמכים אלה: (1) מסמכים המעידים על דרישות ההשכלה וההכשרה המקצועית שנדרש לעמוד בהן מי שהוא בעל רישיון לעריכת דין במדינת ההסמכה; (2) מסמכים המעידים על הפיקוח והשיפוט המשמעתי לו נתונים מי שהם בעלי רישיון לעריכת דין במדינת ההסמכה. (ה) נתברר ללשכה כי מרכז פעילותו של המבקש במסגרת עיסוקו בעריכת דין מחוץ לישראל הוא במדינת חוץ שאינה מדינת ההסמכה, רשאית היא לדרוש ממנו כי יצרף לבקשתו, בנוסף על המסמכים כמפורט בסעיף קטן (א), גם אישור של הגוף המוסמך באותה מדינה ולפיו הוא רשאי לעסוק בה בעריכת דין על בסיס הרישיון שניתן לו במדינת ההסמכה וכן אישורים בדבר הרשעות והליכים תלויים ועומדים כאמור בפסקאות (3) ו–(4) בסעיף קטן (א).
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 26. משרדו של נוטריון
26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה"-תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
תקנות הנוטריונים (עותקים שייגנזו בארכיון המרכזי), התשל"ז-1977
סעיף: 1. סוגי המסמכים שיישלחו לארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים
1. (א) המסמכים שעותק מהם בצירוף עותק האישור הנוטריוני שניתן לגביהם יישלח לארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים, הם מסמכים שחתם עליהם אדם בפני נוטריון, והם – (1) ייפויי-כוח; (2) חוזים; (3) צוואות; (4) שטרי משכון; (5) כתבי התחייבות; (6) הודאות חוב; (7) מסמכים אחרים שיש בהם בגלל האמור בהם כדי ליצור זכויות או חובות, לשנותן או לבטלן. (ב) נוטריון ישלח לארכיון המרכזי גם הודעה על עריכת מסמכים כאמור.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה" – תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי ח
כל הזכויות שמורות ©
