כולנו מכירים היטב את משמעות הבירוקרטיה, את הטפסים והאישורים שאנחנו נדרשים להציג לגופים רשמיים שונים, ואת הצורך להוכיח את מהימנותם של המסמכים הללו. למשל, בהגשת מסמכים לבית המשפט נדרש אישור נוטריוני על היותו של המסמך מקורי לחלוטין, ועם החתימה על הסכם יש לאשר כי החתימה התקבלה מרצונו החופשי של האדם. בכל אחד מהמקרים הללו אנחנו זקוקים לשירותיו של נוטריון. עם זאת, רגע לפני שאתם בוחרים נוטריון באבן גבירול חשוב להבין מי הוא, ולמה אתם בכלל צריכים אותו.
בהכשרתו, נוטריון הוא עורך דין ככל עורך דין אחר שאתם בוודאי מכירים. אלא שיש לו סמכות אחת נוספת ומשמעותית מאוד: הוא זה שרשאי לאשר ולאמת מסמכים משפטיים, והוא פועל בכפוף לחוק בלבד. הוא יכול לאשר האם המסמך המוגש לבית המשפט אכן מקורי, האם האדם שחתם על המסמך הוא אכן האדם שאמור לחתום עליו וכן האם התרגום שהוצג משקף באופן מלא ומדויק את המסמך המקורי. כאשר אתם מתבקשים להגיש מסמך כזה או אחר לבית המשפט, ובפרט כאשר נדרש אישור נוטריוני, מומלץ לבחור בקפידה נוטריון באבן גבירול (או בכל מקום אחר כמובן) ולוודא שהוא פועל על פי החוק.
כאמור, נוטריון הוא עורך דין, מה שאומר שעליו להיות חבר בלשכת עורכי הדין ובעל ניסיון בתחום במשך 10 שנים לפחות. בנוסף לדרישות אלה, הנוטריון שלכם אמור להוכיח כי אין לו עבר פלילי או הרשעות בעבירות שיש עמן קלון, ובהנחה שהוא עומד בכל הדרישות הללו הוא עובר השתלמות כחלק מהליך רישוי נוטריון. כעת הוא רשאי לאמת חתימות, לאשר העתק נאמן למקור של מסמך, לאשר את נכונותו של התרגום המקצועי ולאמת הסכמים שונים, לרבות הסכמי ממון. אם כן, בבחירת נוטריון באבן גבירול, למשל, חשוב לוודא שיש לו את הרישיון המתאים ואת האישור להעניק שירותים נוטריוניים.
אם אתם זקוקים לשירותיו של נוטריון באבן גבירול או בכל אזור אחר, מומלץ לוודא שאתם בוחרים את האדם הנכון עבורכם. למשל, אם אתם זקוקים לתרגום נוטריוני תצטרכו לבחור נוטריון ששולט בשפת המקור של המסמך, כמו גם בשפת היעד. תוכלו גם להיעזר בהמלצות של חברים ומכרים, כמובן. אם מצאתם את האדם המקצועי והמנוסה, זה שפועל בכפוף לרישיון בלבד ויכול לספק מענה לצרכים הייחודיים שלכם, אתם בהחלט בידיים טובות.
הנוטריון הוא בעל תפקיד ציבורי המוסמך לאשר מסמכים ופעולות משפטיות. למסמכים נוטריוניים יש מעמד מיוחד בדין הישראלי והם נהנים מחזקת תקינות, כאשר הנטל לסתור חזקה זו הוא כבד במיוחד.
חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 ותקנותיו מסדירים את פעילות הנוטריונים בישראל. סעיף 19 לחוק קובע את חזקת התקינות של המסמך הנוטריוני:
תא (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף (ניתן ב 26/07/24) "סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, קובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק, שכן. . . אילו רצתה המשיבה להוכיח את גירסתה, כי לא הבינה את משמעות המסמך, היה על באי כוחה להזמין את הנוטריון, לחוקרו על תצהירו. . . בהיעדר חקירה כאמור, יש לקבל את דברי הנוטריון כפשוטם"
תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים מטילה על הנוטריון חובות מהותיות:
תמש (תל אביב) 1061-06-17- י.א.פ נגד מ.פ (ניתן ב 28/06/18) "נוטריון לא ייתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות העניין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה"
הפסיקה קבעה כי הנטל לסתור את חזקת התקינות של מסמך נוטריוני הוא כבד במיוחד:
תא (חיפה) 33173-09-12- עז גוליה חריש זל (המנוח) עי יורשיה נגד דאוד יוסף עודה אל נדה זל (ניתן ב 17/12/18) "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור"
המסמך הנוטריוני נהנה ממעמד מיוחד:
הפ (ירושלים) 3108/04- סינמה (שמחה) כהן נגד יעקב כהן (ניתן ב 26/07/10) "המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו. אכן כן: ככל חזקה הניתנת לסתירה, כן היא החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, שאף היא ניתנת לסתירה. בה-בעת, ברור מאליו כי העלאת טענה… המייחסת לנוטריון, למיצער, מחדל חמור עד-למאוד בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר"
מומלץ לפנות ל עורך דין נוטריון עם ניסיון רב בתחום .
3108/04 ה"פ (ירושלים)- סינמה (שמחה) כהן נגד יעקב כהן
שמות השופטים: משה דרורי
ראה: למשל, אריה לית, חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 על תקנותיו מדריך לנוטריון: הלכה למעשה (ירושלים, תשנ"ט-1999), עמ' 133-158; ע"א 380/88 מוהיב טוקאן נ' פאטומה פאהימה אלנששיבי (1991), פ"ד מה(5), 410, עמ' 418; וכן ע"א 685/88 קוטרמן נ' קרן תורה ועבודה (1993), פ"ד מז(2) 598, 602). אני, עצמי, ניתחתי באופן מפורט את משמעות תפקידו של הנוטריון לעניין תרגום ואימות, והגעתי למסקנה כי באותו מקרה אכן הורם הנטל, וקבעתי כי האישור הנוטריוני אינו תקף; ראה: ה"פ 4076/05 מלכה שעיה נ' עו"ד עדי כרמי (2005). 219. חזקה על אדם, אשר חתם על מסמך, לאות הסכמתו, כי ידע על מה הוא חותם, יהא תוכנו של המסמך אשר יהא. על המעלה טענת אפסות, לסתור חזקה זו, ולהוכיח את גירסתו, בראיות פוזיטיביות. הנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר", כבד מהנטל להוכחת טענות אחרות במשפט אזרחי (לעניין זה ראה גם: ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו (2000), פ"ד נד(2) 570; להלן "פרשת בנק איגוד"). 220. נטל זה, כבד שבעתיים במקרה שלפנינו, בו מדובר על ייפוי כוח שנחתם בפני נוטריון, כאשר יש חזקה כי הנוטריון הסביר למבקשת על מה היא חותמת, כפי שמוסבר הדבר בפסיקה בפרשת סעתי, ויתר הספרות והפסיקה המובאת לעיל (ראה: פיסקה 218). 221. החובה המוטלת על נוטריון, כאשר בא הוא לאמת חתימתו של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם, קבועה בתקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר .
פסק דין |25/07/2010 |מחוזי – ירושלים
תמ"ש (תל אביב) 1061-06-17- י.א.פ נגד מ.פ
שמות השופטים: שפרה גליק
כי לא הייתה סיבה לכך ההצרה שהוא חתם אצל הנוטריונית זה סכום באופן כללי אחי ידע על איזה סכומים מדובר ולא הייתה סיבה לפרט על הסכום של ה50,000 ש"ח שאלת בית המשפט: האם זה לא נכלל בתוך 70,000 ש"ח ת. זה חלק מהם. ש. איך הגעת ל115,000 ת. זה שני דברים שונים, ה70,000 זה סכומים שאחי לווה ממני בין 2007 עד שהוא לווה ממני לפני שהוא רצה להגיש תביעה לפני שהוא לקח עו"ד. ה70,000 זה אחי לווה ממני בשביל צרכים אישים התחיל ב2007 והלאה עד בערך 2011 משהו כזה. . . " 46.3 י. פ. חזר על דבריו, כי ההלוואה הנטענת היא "ותיקה" יותר בעמוד 17 לפרוטוקול ישיבת 30.05.18 , להלן אצטט: "שאלת בית המשפט: ה70,000 האלה זה ממשך השנים מ2007, אתה סבור שעצם העובדה שנוטריונית מרפא את ההתיישנות ת. זה היה הצהרה בין אחים לא בין זרים. ש. מתי נוצר החוב ת. אני בתור אח עשיתי את הדבר הזה לא חשבתי מבחינה משפטית אחי נאלץ לגור אצל אמי בדצמבר לאחר שאשתו. . ש. מתי נוצר החוב הזה לפי חלקיו ת. ב2007 50,000 ה20,000 נוצר ב2008". 46.4 מ. פ. או מי מטעמו גם לא העיד, וגם לא הוכחה טענתו שהמדובר בכלל במתנה, וממילא המסמך ת/1 סותר את טענת המתנה. 47. לכאורה, נוכח העובדות אותן הציג י. פ. עצמו – ניתן לומר שתביעתו התיישנה, העובדה שלאחר שנים נחתם המסמך ת/1, אינה משנה את העובדה בדבר מועד היווצר העילה, וזאת על פי עדויותיו של י. פ. כפי שהבאתי לעיל. 13 48. בהקשר זה, אין בידי לקבל האמור בסעיף 23 לסיכומי י. פ. ; כפי שכבר הראיתי לעיל, העובדה ש מ . פ. חתם על המסמך ת/1 בפני הנוטריונית דרורי, אינה "מרפאת" את הפגמים שנפלו במסמך, כפי שהראיתי לעיל, וכפי שקבעתי שאין המדובר בהצהרה נוטריונית (נוכח הפגמים המנויים בסעיף 48 ו-49 לפסק דיני לעיל) אלא בהתחייבות סתם, ובתור שכזו, ונוכח עדותו של י.
פסק דין |27/06/2018 |משפחה – תל אביב
ת"א (חיפה) 33173-09-12- ע"ז גוליה חריש זל (המנוח) עי יורשיה נגד דאוד יוסף עודה אל נדה זל
שמות השופטים: ת שרון נתנאל
טענות הנתבעים בדבר פגמים שונים בייפוי הכוח הנוטריוני הועלו על ידם, לראשונה, רק בסיכומיהם ובצדק טוען ב"כ התובעים כי מדובר בטענות שלא ניתן, כלל, לשמען בשלב מאוחר זה, באשר הן מהוות הרחבת חזית אסורה. כתבי הטענות גודרים את המחלוקות בין הצדדים ומשלא העלו הנתבעים טענות אלה בכתב ההגנה, הן לא היוו פלוגתאות בתיק ולא הייתה לתובעים אפשרות להביא ראיות לגביהן. לפיכך, לדחותן על הסף. 19. עם זאת ולמעלה מן הצורך, אבהיר, כפי שכבר ציינתי לעיל, כי ייפוי הכוח הנוטריוני, שאושר על ידי נוטריון ציבורי, נהנה מחזקת תקינות וכי הנטל להפריך חזקה זו, מוטל על הטוען נגדה. ראו, לעניין זה, את סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), הקובע: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". במקרה דנן, נחתם ייפוי הכוח טרם חקיקת חוק הנוטריונים, אולם הדין שהיה קיים בעת החתימה (החוק העותמאני) היה זהה במובן זה, שלחתימה בפני נוטריון ציבורי היה משקל גבוה יותר, מאשר לחתימה בפני נוטריון שאינו ציבורי. החוק העותמאני בוטל בסעיף 51 לחוק הנוטריונים אך נרשם, במפורש, בסוף הסעיף, כי אין בביטולו של החוק העות'מאני "כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים שנערכו לפני תחילתו של חוק זה" ובפסיקה נקבע, כי על מנת לסתור חזקה זו, דרושה הוכחה "משכנעת ביותר". ראו, בעניין זה:ע"א 7303/01 אדמון נ' מנהל מקרקעי ישראל ( 05.03.2003 ), שם נקבע, במקרה הדומה לענייננו, כי: "כהוראת סעיף 51 לחוק הנוטריונים מתשל"ו (חוק הנוטריונים), עבר החוק העותמני מן העולם, ואולם כהוראת הסיפה לסעיף 51, אין בביטולו של החוק העותמני 'כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים שנערכו לפני תחילתו של חוק זה' ההלכה קובעת, לעניין סעיף 42 שבהיעדר הוכחה סותרת יש להניח כי הנוטריון הציבורי מילא את תפקידו וחובתו כקבוע בחוק.
פסק דין |16/12/2018 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
בהתייחס לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, נפסק בעניין טוקאן: "סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק, שכן. . . אילו רצתה המשיבה להוכיח את גירסתה, כי לא הבינה את משמעות המסמך, היה על באי כוחה להזמין את הנוטריון, לחוקרו על תצהירו. . . בהיעדר חקירה כאמור, יש לקבל את דברי הנוטריון כפשוטם, דהיינו חייבים אנו להניח, כי המשיבה הבינה את משמעות יפוי הכוח הראשון בעת שחתמה עליו". 47. לא רק זאת, אלא שתקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 שעניינה "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת כי : "נוטריון לא ייתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות העניין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". 48. המלומד יונה דה-לוי, בספרו, דיני הנוטריון ותולדותיהם (הוצאת לשכת עורכי הדין, תל אביב, תשס"ה-2005), מסביר כי בכך "ניכרת מגמת המחוקק לתת תוקף מירבי למסמך הנוטריוני, בשונה ממסמכים אחרים. יש מוסדות רשמיים שאינם מסתפקים בתצהיר שנעשה בפני עו"ד אלא דורשים הצהרה נוטריונית" (שם, בעמ' 167). 49. בענייננו, העילה עליה מבסס התובע את תביעתו ואת זכותו לסעד שהוא דורש, הינו הטענה העובדתית-כי ייפוי הכוח הכללי הנוטריוני, ת/3, מכוחו הועברו המקרקעין לשם הנתבע 3, הינו אותנטי ובר תוקף. 50. ככלל, על הצד המבקש להסתמך על המסמך, מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט באמיתות החתימה עליו. דעקא, בענייננו המדובר בחתימה שאושרה ע"י הנוטריון כחתימה אשר נחתמה ע"י הנתבע 1.
פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה
ע"א 7303-01- אדמון עסאף נגד מינהל מקרקעי ישראל
שמות השופטים: מצאמ חשין,גרוניס
מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת. הוראת סעיף 66 מורה אותנו את עיקר חשיבותו של המסמך הנוטריוני, והוא כוחו כראיה. שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו1976- על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט1999-), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו. 11. אכן כן: ככל חזקה הניתנת לסתירה, כן היא החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, שאף היא ניתנת לסתירה. בה-בעת, ברור מאליו כי העלאת טענה כטענתו של המערער – טענה המייחסת לנוטריון, למיצער, מחדל חמור עד-למאוד בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר. בפרשת סעתי (לעיל) אמר השופט בך דברים אלה (שם, 497-496): נטל כבד. . . רובץ על צד הטוען כי יפוי-כוח שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי לא הוסבר לו כראוי. . . שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי.
פסק דין |04/03/2003 |בית המשפט העליון
ע"א 4175/12- תעשית אבן וסיד בע"מ נגד אבראהים גדיר
שמות השופטים: ע ארבל,נ סולברג,א שהם
זאת ועוד, הוראת סעיף 66 לחוק הנוטריון העותומאני מעידה על חשיבותו של המסמך הנוטריוני, ועל כוחו כראיה, וזו לשונה: "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחוק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צורך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת". הוראה זו מתייחסת למשקלם הראייתי של המסמכים אשר נערכו ע"י נוטריון, וזאת עפ"י הכלל של תקינות פעילותו של המינהל. כלומר, שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, הרי שלשם אימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו (ראו: עניין עסאף). זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 15 במילים אחרות, החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני. קיימות דרכים שונות, באמצעותן ניתן להפריך את אמיתות החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני: מפי עד, אשר יאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו של הצד המסתייג; או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו (ראו: עניין עסאף).
פסק דין |09/03/2014 |בית המשפט העליון
עמ"ש (חיפה) 29522-05-13- בעמש 29522-05-13 נגד בעמש 29522-05-13
שמות השופטים: שושנה שט,יעל וילנר,סארי גיוסי
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח כן.
פסק דין |08/03/2014 |מחוזי – חיפה
ה"פ (חיפה) 22583-01-14- שולמית יעקובסון נגד נטליה זבגלסקי
שמות השופטים: סארי גיוסי
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 33. חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). 18 חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח קיומם של אלה.
פסק דין |25/01/2016 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
בהתייחס לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, נפסק בעניין טוקאן: "סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק, שכן. . . אילו רצתה המשיבה להוכיח את גירסתה, כי לא הבינה את משמעות המסמך, היה על באי כוחה להזמין את הנוטריון, לחוקרו על תצהירו. . . בהיעדר חקירה כאמור, יש לקבל את דברי הנוטריון כפשוטם, דהיינו חייבים אנו להניח, כי המשיבה הבינה את משמעות יפוי הכוח הראשון בעת שחתמה עליו". 47. לא רק זאת, אלא שתקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 שעניינה "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת כי : "נוטריון לא ייתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות העניין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". 48. המלומד יונה דה-לוי, בספרו, דיני הנוטריון ותולדותיהם (הוצאת לשכת עורכי הדין, תל אביב, תשס"ה-2005), מסביר כי בכך "ניכרת מגמת המחוקק לתת תוקף מירבי למסמך הנוטריוני, בשונה ממסמכים אחרים. יש מוסדות רשמיים שאינם מסתפקים בתצהיר שנעשה בפני עו"ד אלא דורשים הצהרה נוטריונית" (שם, בעמ' 167). 49. בענייננו, העילה עליה מבסס התובע את תביעתו ואת זכותו לסעד שהוא דורש, הינו הטענה העובדתית-כי ייפוי הכוח הכללי הנוטריוני, ת/3, מכוחו הועברו המקרקעין לשם הנתבע 3, הינו אותנטי ובר תוקף. 50. ככלל, על הצד המבקש להסתמך על המסמך, מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט באמיתות החתימה עליו. דעקא, בענייננו המדובר בחתימה שאושרה ע"י הנוטריון כחתימה אשר נחתמה ע"י הנתבע 1.
פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 36748-05-12- מדינת ישראל-מנהל מקרקעי ישראל נגד זידאן חסין חלבי
שמות השופטים: בטינה טאובר
אין מחלוקת, כי לייפוי כוח נוטריוני עומדת חזקת התקינות, על פיה חזקה כי גוף ציבורי פעל באופן תקין. כך מתחייב ביתר שאת מסעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), הקובע חזקה ראייתית, באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון, אשר ניתן לפי החוק האמור. ראה: ע"א 7303/01, אדמון עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נז(2), 847 (להלן: "פסק דין עסאף"); ע"א 380/88, מוהיב טוקאן נ' פאטומה פאהיימה אלנששיבי, פ"ד מה(5), 410. 6 כך גם לפי חוק הנוטריון הזמני העותומאני של שנת 1913 (להלן: "חוק הנוטריון הזמני"), אשר בתקופה הרלבנטית היה עדיין בתוקף, וזאת טרם נחקק חוק הנוטריונים ואשר קובע חזקות בדבר תקינות פעולות הנוטריון ומעגן את חובתו לברר את זהות הצדדים ורצונם. ראה: ע"א 7183/09, עזבון המנוח בולוס אוראסיו ח'ורי ז"ל ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל (פרסום נבו), 04/04/12. בית המשפט העליון דן בהוראת סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני, אשר קובע את תפקידו של הנוטריון ומחיל את חזקת התקינות על פעילותו של הנוטריון הציבורי, בקובעו בפסק דין עסאף בעמוד 9 כדלקמן: "ההלכה קובעת לעניין סעיף 42, שבהיעדר הוכחה סותרת יש להניח כי הנוטריון הציבורי מילא את תפקידו וחובתו כקבוע בחוק". כך גם נקבע בע"א 404/84, יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי, פ"ד מא(2), 477, שם נאמר בעמוד 496-497 כדלקמן: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68 , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.
פסק דין |14/04/2015 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 35312-02-11- ע"ז המנוח מוחמד מסעוד מצארוה נגד ע"ז המנוח מוחמד חאפז יונס זל
שמות השופטים: רבקה פוקס
בעניין זה ר' ע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי ואח', פ"ד מא(2) 477: "כאמור, קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר. שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק מקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך שנחתם על ידו בפני נוטריון ציבורי". וכן ראה ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר פורסם בנבו ( 10.3.14 ): "זאת ועוד, הוראת סעיף 66 לחוק הנוטריון העותומאני מעידה על חשיבותו של המסמך הנוטריוני, ועל כוחו כראיה, וזו לשונה: 8 "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחוק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צורך לאמת את תוכנם ע"י איזו ראיה אחרת. " הוראה זו מתייחסת למשקלם הראייתי של המסמכים אשר נערכו ע"י נוטריון, וזאת עפ"י הכלל של תקינות פעילותו של המינהל. כלומר, שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, הרי שלשם אימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו (ראו: עניין עסאף). זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור".
פסק דין |17/06/2015 |מחוזי – חיפה
ת"א (נצרת) 717-06- עזבון המנוח סלים אבו אחמד זל נגד ראמי סאלח מוראד
שמות השופטים: שאהר אטרש
למעלה מן הנדרש אוסיף, כי לצורך הגשת התביעה דנן, חתם התובע ביום 10.8.06 על יפוי כח רגיל לטובת בא כוחו (יפוי הכח נמצא בתיק העזר), דבר העומד בסתירה לטענת התובעים, כי ביום החתימה על יפוי הכח ( 16.10.04 ) התובע לא היה במלוא כושרו הפיזי והשכלי. התובעת אף אישרה בחקירתה הנגדית, כי בשנתיים האחרונות הוא לא היה במלוא הכרתו, ועת ייפה את כוחו של עו"ד עלא אדין, הוא היה עדיין ערני ובמלוא הכרתו (עמ' 30 ש' 1-5). החזקה הראייתית הנסמכת על "אימות החתימה" על ידי הנוטריון 21. חוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים") מפרט בפרק ב' את "סמכויות הנוטריון". נוטריון מוסמך, בין היתר, "לאמת חתימה על מסמך" (סעיף 7(1) לחוק הנוטריונים). סעיף 11 לחוק הנוטריונים קובע, כי "לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך". תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז – 1977, שעניינה, "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת, כי "נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". ומהן תוצאותיה של פעולה נוטריונית על כך עונה סעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע, כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים).
פסק דין |06/06/2009 |חוזי – נצרת
תא"ק (ירושלים) 4696-03-16- מוסטפא גמאל אלחטיב נגד יאסר מוחמד עזמי אבו רמילה
שמות השופטים: קרן אזולאי
סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 קובע כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברים אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". סעיף 19 יוצר חזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני ובדבר כשרות הפעולות של הנוטריון. מן הטעם הזה, למשל, לצורך אימות תוכנו של מסמך נוטריוני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך הנוטריוני או את הנוטריון. על אף משקלו הראייתי של המסמך הנוטריוני, ועל אף החזקה בדבר אמיתות תוכנו, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה. בפסיקה נקבע כי בשל חשיבותו של המסמך, שאינו שקול למסמך "רגיל" המוגש לבית המשפט, סתירת חזקת התקינות של המסמך הנוטריוני אפשרית רק עם הצגת הוכחות משכנעות ביותר (ראו, ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' גדיר, בפסקה 21 לפסק הדין ( 10.3.2014 )). כך, למשל, נקבע כי על מנת לבסס טענה לפיה החתימה הנחזית על גבי מסמך נוטריוני אינה אותנטית, יש להמציא ראיות חיצוניות ואובייקטיביות כדוגמת עדות שתאשר שהחותם היה מישהו אחר, הצגה של חוות דעת מומחה או השוואה לדוגמאות של כתב היד של מי שטוען שלא חתם על המסמך הנוטריוני (ראו, ע"א 7303/01 עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, מדינת ישראל, פ"ד נז(2) 847, 860, 862 (2003)). משכך, השאלה היא האם התובע הציג ראיות אובייקטיביות המעידות על כך שהוא לא חתם על המסמכים הנוטריוניים. הנטל המוטל על התובע הוא משמעותי, בין היתר בהתחשב בעובדה שייפוי הכוח משנת 2008 אומת על ידי נוטריון אחד, ומסמך האישור משנת 2012 אומת על ידי נוטריון שני.
פסק דין |30/04/2023 |שלום – ירושלים
ת"א (חיפה) 4380-03-09- קרן קיימת לישראל נגד ע"ז המנוח חסן צאלח חמד דרבאס
שמות השופטים: אמיר טובי
יתרה מזו, הלכה היא כי הנטל להוכיח זיוף של חתימות על יפויי כוח נוטריוני בו מאשר הנוטריון כי מייפה הכוח חתם בפניו לאחר שהבין על מה חתם וזוהה כראוי, הוא נטל כבד, ובהיעדר הוכחה סותרת יש להניח כי הנוטריון הציבורי מילא את תפקידו וחובתו כקבוע בחוק (ע"א 175/51 אדלר נ' מויאל, פ"ד יג 257; ע"א 8/68 קפלן נ' איראני, פ"ד כג(1) 106). 17 49. היות והמסמכים האמורים נחתמו בפני הנוטריון הציבורי במהלך שנות ה-60, טרם נכנס לתוקפו חוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, יש לבחון אותם על פי החוק העותומאני שהיה בתוקף באותו מועד, והוא חוק הנוטריון הזמני מיום 15.10.1913 (להלן: "חוק הנוטריון הזמני"). נכון הוא שסעיף 51(1) לחוק הנוטריונים ביטל את הוראות חוק הנוטריון הזמני, אולם הסיפא של אותו סעיף קובעת, כי אין בביטולן כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים שנערכו לפני תחילתו של חוק הנוטריונים. חוק הנוטריון הזמני קובע חזקות בדבר תקינות פעולות הנוטריון ומעגן את חובתו לברר את זהות הצדדים ורצונם. סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני קובע כי: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החופשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית משפט שהם אשרו או ערכו, ניירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החופשי, יפוטרו מיד, ויענשו בהתאם להוראות החוק הזה". לעניין פרשנותו של סעיף זה נפסק בע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי, פ"ד מא(2) 477, כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.
פסק דין |06/07/2014 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 6918-06-14- עיזבון המנוח מ א ש זל נגד ע מ
שמות השופטים: כמאל סעב
ראו עוד א' לית חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 על תקנותיו – מדריך לנוטריון: הלכה למעשה . . . המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו" 96. זאת ועוד ראוי לציין כי על פי סעיף 29(2) לפקודת הראיות התשל"א – 1971 (להלן: "פקודת הראיות"), ייפוי הכוח בא גם בגדר "תעודה ציבורית". 21 97. בסעיף 34 לפקודת הראיות נקבע לגבי תעודה ציבורית, כי קיימת חזקה באשר לתעודה ציבורית הנחזית שנערכה רשמית בידי אדם פלוני ובנסיבות פלוניות שהיא אמנם נערכה כך. 98. כעולה מהמקובץ לעיל, מסמך נוטריוני אשר נוצר טרם חוק הנוטריונים נהנה מחזקת התקינות באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון אשר ניתן לפי החוק, זאת בתואם לסעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע כדלקמן: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור. " 99. ברור הוא כי ניתן לסתור גם את החזקה באשר לאמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון. 100. ברם, הנטל לסתירת החזקה הנ"ל, הפועלת כאמור במקרה דנן, לטובת התובעים, מוטל על הנתבע 3. יתרה מזאת, מהות טענות המועלות כאמור, בדגש לטענת הזיוף שמעלה הנתבע 3 בענייננו, ואשר במשתמע מייחסות לנוטריון, לכל הפחות מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים, דורשת הוכחה משכנעת וכבדה ביותר מטעם הנתבע 3. 101. בעניין אדמון שהזכרתי לעיל, הודגש כי בהיעדר הוכחה סותרת יש להניח כי הנוטריון הציבורי מילא את תפקידו וחובתו כקבוע בחוק (שם, בעמ' 485-483, 497-496).
פסק דין |04/07/2018 |מחוזי – חיפה
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 7. סמכויות הנוטריון
7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 5. ביטול יפוי-כוח ומסמכים אחרים
5. (א) מי שנתן יפוי-כוח בפני נוטריון, או חתם בפניו על מסמך אחר בין שהנוטריון ערך אותם ובין שאימת את חתימת החתום עליהם, ויפוי-הכוח או המסמך האחר ניתנים לביטול על פי האמור בחוק השליחות, התשכ"ה-1965, או כל דין אחר על-ידי מי שנתן אותו או חתם כאמור, רשאי להודיע לנוטריון על ביטולם. (ב) ההודעה על ביטול כאמור בתקנת משנה (א) תינתן בכתב, ותיחתם בפני הנוטריון עצמו או תיחתם בפני נוטריון אחר, אשר יאמת את חתימת המבטל. (ב1) נוטריון שקיבל הודעה על ביטול כאמור בתקנה זו יסביר למבטל את החשיבות להודיע על ביטול המסמך לאחד או יותר מאלה, לפי העניין: (1) לנוטריון שאישר את המסמך; (2) למי שבידו נמצא המסמך או שפועל על פיו. (ג) נתקבלה הודעת הביטול אצל הנוטריון עצמו, יצרף הנוטריון אותה או העתק צילומי שלה לעותק של ייפוי הכוח או המסמך האחר השמור בידיו וירשום אותה כהערה בעותק האמור, ויציין בהערה את תאריך קבלת ההודעה, ולא יוציא העתק מאושר מהם אלא אם ישא ההעתק את ההערה בדבר הביטול; ההערה תכלול אזהרה שאין בה אישור בדבר תקפו של הביטול. (ד) בתקנה זו, "מסמך אחר" – למעט חוזה לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 7. מסמך בשפת חוץ
7. (א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על-ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו. (ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על-ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 19א. אישור נוטריוני אלקטרוני
19א. נוטריון רשאי לערוך אישור נוטריוני אלקטרוני, ויחולו ההוראות האלה: (1) נדרש אדם הניצב לפני הנוטריון לחתום בפניו על מסמך, יחתום בפני הנוטריון בחתימה ידנית או בחתימה אלקטרונית; (2) על אף האמור בתקנה 18, המסמך יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנוטריון, ויוטבע עליו בצידו השמאלי התחתון חותם אלקטרוני של הנוטריון בשחור על רקע תו אדום; לעניין פסקה זו, "חותם אלקטרוני" – מסר אלקטרוני בצורה הגרפית המוצגת בתוספת השלישית; על מסמך כאמור לא יחולו תקנות 12 ו–13; (3) על אף האמור בתקנות 11 ו–19, צורף מסמך או נספח לאישור הנוטריוני האלקטרוני, יסמן אותו הנוטריון באישור הנוטריוני האלקטרוני באמצעות ציון שם קובץ המסמך או הנספח שיזהה אותו באופן חד-ערכי; (4) על אף האמור בתקנה 26, נוטריון ישמור אישורים נוטריוניים אלקטרוניים וכן מסמכים שעליו לצרף לאישור הנוטריוני האלקטרוני לפי תקנות אלה כאמור בתקנה 26א; הוצא אישור נוטריוני ונשמר בארכיב כאמור, לא יערוך הנוטריון כל שינוי במסמך ולא ירשה לאחר לעשות כן; (5) פלט נייר של אישור נוטריוני אלקטרוני ייחשב כהעתק בלבד.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה"-תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 18. חתימה וחותם
18. (א) אישור נוטריוני ייחתם ביד הנוטריון ויוטבע בחותמו על גבי תו אדום. (ב) החותם יהיה של מתכת וצורתו לפי אחת הדוגמאות שבתוספת השלישית. (ג) אישור נוטריוני של מי שמונה לפי סעיף 50 לחוק להשתמש בסמכויות נוטריון ייחתם בידו ויוטבע בחותם מתכת בו מופיעים סמל המדינה ושם בית המשפט שבו הוא ממלא תפקיד, בשפות העברית והאנגלית.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה" – תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 14. אישור שאדם זכאי לחתום בשם זולתו
14. לא יאשר נוטריון שהחתום על מסמך בשם זולתו זכאי לחתום עליו כך, אלא אם זכותו לחתום הוכחה לנוטריון על-ידי מסמכים שיש בהם ראיה לדבר, ואם חתם בשם תאגיד – על-ידי פנקס המתנהל על פי חיקוק, בין בידי עובד ציבורי ובין בדרך אחרת, או על-ידי מסמך אחר שיש בו ראיה לדבר.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 26. משרדו של נוטריון
26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 2. כשירות
2. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, "תושב קבע בישראל" – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (2) הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה: (א) עסק במקצוע של עורך-דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל; (ב) (נמחקה); (ג) עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל; (3) לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון; (4) לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק-דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950; (5) ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4). (ב) ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש. (ג) ועדת הרשיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף ישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אישור נוטריוני" – אישור היוצא מידי נוטריון בתוקף תפקידו; "אישור נוטריוני אלקטרוני" – אישור נוטריוני באמצעים אלקטרוניים לפי תקנה 19א; "חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; "חוק לשכת עורכי הדין" – חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961; "חתימה אלקטרונית" ו"חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתן בחוק חתימה אלקטרונית; "תעודה ציבורית" – כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 30. הבקשה למתן הרשיון
30. (א) בקשה למתן רשיון לכהן כנוטריון תפרט את העובדות שמהן יוצא שהמבקש אמנם כשיר להיות נוטריון, את שם משפחתו, שמו הפרטי, מספר הזהות שלו במרשם האוכלוסין, תאריך, מקום וארץ לידתו, וכן יצורפו לה אלה: (1) (בוטלה); (2) אישור לשכת עורכי הדין ובו המידע הזה: (א) פירוט בדבר משך התקופה שבה היה המבקש חבר הלשכה וחברותו לא הופסקה לפי סעיף 52א לחוק לשכת עורכי הדין, ולא הוגבלה לפי סעיף 52ב לאותו החוק; (ב) פירוט בדבר עונשים של הוצאה או השעיה מלשכת עורכי הדין שהוטלו על המבקש; (ג) פירוט בדבר העונשים המשמעתיים שהוטלו על המבקש לפי חוק לשכת עורכי הדין, שאינם העונשים המוזכרים בפסקת משנה ( ב) לעיל, ושהוטלו בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה, או בדבר העדרם; (ד) פירוט בדבר תלונות נגד המבקש שהבירור לגביהן לא הושלם במועד הבקשה; (3) העתק תעודה ציבורית על משך תקופת הכהונה כשופט, כחבר בית-דין דתי או בתפקיד משפטי ששר המשפטים אישר לצרכי סעיף 3 לחוק – אם יש חשיבות למשך תקופה זו לענין סעיף 2(א)(2) לחוק; (4) (בוטלה); (5) אם טען המבקש לכשירות לפי סעיף 2(א)(2)(ג) לחוק, כל אלה: (א) העתק תעודה ציבורית שיש בה ראיה למועד עלייתו; (ב) אם המבקש שימש שופט או נוטריון בחוץ לארץ – העתק תעודה ציבורית המעידה על כך; (ג) אם המבקש עסק בעריכת דין בחוץ לארץ – העתק רישיון לעריכת דין מהארץ שבה עסק בעריכת דין כאמור; (6)2 הסכמת המבקש למסירת מידע מהמרשם הפלילי לפי סעיף 12 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; (7) הורשע המבקש בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים בחוץ לארץ כעורך דין, כנוטריון, כשופט או כעובד ציבור, יצרף את פרטי ההרשעה לרבות העתק של פסק דין וגזר דין; (8) – (9) (נמחקו); (10) פי
כל הזכויות שמורות ©
