אישור מסמכים בשפה זרה, ובפרט בשפה הרומנית, מציב אתגרים ייחודיים בפני נוטריונים בישראל. הצורך באישור מסמכים ברומנית עלה בשנים האחרונות עקב הגירה, קשרים עסקיים וצרכים משפטיים של אזרחים ישראלים מול רשויות ברומניה. מאמר זה מציג ניתוח משפטי מקיף של הדרישות החוקיות, הפסיקה הרלוונטית והשיקולים המעשיים הנוגעים לאישור מסמכים בשפה הרומנית על ידי נוטריונים בישראל.
הבסיס החוקי לפעילות נוטריונית בישראל, ובפרט לאישור מסמכים בשפה זרה כמו רומנית, מעוגן בחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 ובתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977. תקנה 7 לתקנות הנוטריונים מתייחסת באופן ספציפי לאישור מסמכים בשפה זרה וקובעת:
"(א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום…
(ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו, או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק…"
תקנה זו מציבה שתי דרישות מרכזיות:
דרישות אלו נועדו להבטיח שהאישור הנוטריוני אכן משקף הסכמה אמיתית ומודעת של הצדדים לתוכן המסמך.
בפסק הדין ע"א 423/75 מרדכי בן נון בענין צוואת המנוחה אסתר אלבכרי נגד מטילדה ריכטר (ניתן ב-14/11/1976) נדונה סוגיית מעורבות הנוטריון באישור מסמכים:
"עורך-דין מילר, שהיה באותו זמן מתמחה במשרד עורכי-הדין הרצוג ושות' שערכו את הצוואה ואת יפוי-הכוח הבלתי-חוזר, הוא שבא עם המערער ועם הנוטריון הציבורי של פתח-תקוה להחתים את המנוחה על שני המסמכים הללו."
פסק דין זה, אף שאינו עוסק ישירות בשפה הרומנית, מדגיש את האחריות המוטלת על הנוטריון לוודא שהחותם מבין את תוכן המסמך עליו הוא חותם. כאשר מדובר במסמך בשפה זרה, כמו רומנית, אחריות זו מקבלת משנה תוקף.
בפסק הדין ה"פ (ירושלים) 4076/05 שעיה מלכה ואח' נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח' (ניתן ב-12/12/2005) התייחס בית המשפט באופן ספציפי לדרישות האימות כאשר מדובר במסמך בשפה זרה:
"אין די בהתרשמות כללית של הנוטריון בדבר ידיעת השפה על ידי החותם. הפירוש הסביר של תקנה 7 הוא כי רק לאחר שהנוטריון השתכנע כי החותם יודע את השפה הזרה, ניתן להחתימו על טופס אימות חתימה גרידא."
קביעה זו מדגישה את החובה החלה על הנוטריון לוודא באופן פוזיטיבי שהחותם אכן מבין את השפה הזרה, ואם לא – לדאוג לתרגום נאות. כאשר מדובר במסמכים ברומנית, על הנוטריון לוודא שהחותם שולט בשפה זו, או לחלופין, לדאוג לתרגום מדויק ומלא של המסמך לשפה המובנת לחותם.
בפסק הדין ת"א (חיפה) 574-06-18 מילאד עסאף נגד אדמון עסאף (ניתן ב-26/07/2024) התייחס בית המשפט למשקל הראייתי הניתן לאישור נוטריוני:
"סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק…"
חזקה זו מדגישה את החשיבות של הקפדה על הוראות החוק והתקנות, שכן אישור נוטריוני נהנה ממשקל ראייתי משמעותי בהליכים משפטיים. כאשר מדובר במסמכים בשפה הרומנית, אי הקפדה על דרישות התרגום והאימות עלולה לפגוע בתוקף האישור ולערער את החזקה הראייתית.
שליטה אישית בשפה הרומנית או קיום מתרגם מוסמך
נוטריון המבקש לאשר מסמכים ברומנית צריך לשלוט בעצמו בשפה זו, או לחלופין, להיעזר במתרגם מוסמך. על המתרגם להצהיר על שליטתו בשפה הרומנית ובשפה אליה מתרגמים (עברית או שפה אחרת המובנת לחותם).
הבנת החותם את תוכן המסמך
הנוטריון חייב לוודא שהחותם מבין את תוכן המסמך. אם החותם אינו שולט בשפה הרומנית, יש לדאוג לתרגום המסמך לשפה המובנת לו, ולתעד את התרגום.
תיעוד מלא של הליך התרגום
יש לתעד באופן מלא את הליך התרגום, כולל פרטי המתרגם והצהרתו על מהימנות התרגום. תיעוד זה מהווה חלק בלתי נפרד מהאישור הנוטריוני.
שמירת העתקים מאושרים
הנוטריון נדרש לשמור העתקים של המסמכים המאושרים, כולל התרגומים, בהתאם להוראות החוק והתקנות.
קבלת הסבר מלא בשפה המובנת לו
החותם זכאי לקבל הסבר מלא על תוכן המסמך בשפה המובנת לו. במקרה של מסמך ברומנית, אם החותם אינו שולט בשפה זו, עליו לדרוש תרגום והסבר מפורט.
הבנת משמעות המסמך
לפני החתימה, על החותם לוודא שהוא מבין את תוכן המסמך ואת המשמעויות המשפטיות הנובעות ממנו.
קבלת העתק מתורגם
מומלץ שהחותם יקבל העתק של המסמך המתורגם, ויוודא שההעתק נושא אישור נוטריוני כנדרש.
הנוטריון חייב לשלוט בשפה הרומנית או להיעזר במתרגם מוסמך
נוטריון שאינו שולט בשפה הרומנית חייב להיעזר במתרגם מוסמך. יש לוודא שהמתרגם בעל כישורים מתאימים ומסוגל לספק תרגום מדויק ואמין.
יש לתעד את כשירות המתרגם
על המתרגם להצהיר בתצהיר מפורט על כישוריו, השכלתו וניסיונו בתרגום מהשפה הרומנית, ועל מהימנות התרגום.
תרגום מלא של המסמך לשפה המובנת לחותם
יש לבצע תרגום מלא ומדויק של המסמך לשפה המובנת לחותם (בדרך כלל עברית, אך יתכנו גם שפות אחרות, כגון רוסית או אנגלית).
הסבר מפורט של תוכן המסמך
לאחר התרגום, יש להסביר לחותם את תוכן המסמך ואת המשמעויות המשפטיות הנובעות ממנו, ולוודא שהחותם מבין אותן.
תיעוד הליך התרגום
יש לתעד את הליך התרגום, כולל זהות המתרגם, מועד התרגום, ואישור על מהימנות התרגום.
שימוש בטפסים המתאימים
יש להשתמש בטפסים המתאימים לאישור נוטריוני של מסמכים בשפה זרה, בהתאם להוראות התקנות.
שמירת העתקים מאושרים
הנוטריון נדרש לשמור העתקים של המסמכים המאושרים, כולל התרגומים, בהתאם להוראות החוק והתקנות.
תיעוד מלא של התהליך
יש לתעד באופן מלא את כל התהליך, כולל זיהוי החותם, אימות הבנתו את המסמך, והליך התרגום, אם נדרש.
תרגום מסמכים מהשפה הרומנית מציב אתגרים ייחודיים, ביניהם:
מבנה לשוני שונה
השפה הרומנית, כשפה רומאנית, בעלת מבנה לשוני שונה מהעברית, מה שמחייב תשומת לב מיוחדת בתרגום.
מונחים משפטיים ייחודיים
המערכת המשפטית הרומנית מבוססת על מסורת אחרת מזו הישראלית, ולכן קיימים מונחים משפטיים ייחודיים שדורשים תרגום מדויק.
הקשר תרבותי
חלק מהמסמכים עשויים לכלול הקשרים תרבותיים ייחודיים לרומניה, שדורשים הבנה עמוקה יותר מעבר לתרגום מילולי.
שינויים בשפה
השפה הרומנית, כמו כל שפה, עוברת שינויים לאורך השנים, ולכן מסמכים ישנים עשויים לכלול ביטויים או מבנים לשוניים שאינם בשימוש נפוץ כיום.
מתרגם מקצועי ומיומן, המכיר את השפה הרומנית ואת ההקשר המשפטי והתרבותי שלה, הוא הכרחי להתמודדות עם אתגרים אלה.
אישור נוטריוני למסמכים בשפה הרומנית מחייב הקפדה יתרה על הוראות החוק והתקנות, במיוחד בכל הנוגע לתרגום והבנת המסמך. על נוטריון רומנית פתח תקווה לוודא כי החותם מבין את תוכן המסמך ומשמעויותיו, ולתעד את התהליך באופן מלא ומדויק.
על פי הדין הישראלי, נוטריון המאשר מסמכים בשפה זרה (כגון רומנית) חייב לשלוט בשפה זו ולוודא שהחותם מבין את תוכן המסמך. אם החותם אינו שולט בשפת המסמך, על הנוטריון לדאוג לתרגום מתאים ולתיעוד התרגום.
הקפדה על הנהלים ועל הדרישות החוקיות היא חיונית לתקפותו של האישור הנוטריוני ולמשקלו הראייתי בהליכים משפטיים. נוטריונים המטפלים במסמכים בשפה הרומנית, כמו גם לקוחות המבקשים אישור למסמכים אלה, צריכים להיות מודעים לדרישות המיוחדות החלות במקרים אלה ולפעול בהתאם.
אישור נוטריוני תקין ומדויק למסמכים בשפה הרומנית מבטיח שהמסמך יזכה להכרה משפטית מלאה, הן בישראל והן ברומניה, ויאפשר שימוש יעיל במסמך לצרכים משפטיים, עסקיים או אישיים.
3108/04 ה"פ (ירושלים)- סינמה (שמחה) כהן נגד יעקב כהן
שמות השופטים: משה דרורי
ראה: למשל, אריה לית, חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 על תקנותיו מדריך לנוטריון: הלכה למעשה (ירושלים, תשנ"ט-1999), עמ' 133-158; ע"א 380/88 מוהיב טוקאן נ' פאטומה פאהימה אלנששיבי (1991), פ"ד מה(5), 410, עמ' 418; וכן ע"א 685/88 קוטרמן נ' קרן תורה ועבודה (1993), פ"ד מז(2) 598, 602). אני, עצמי, ניתחתי באופן מפורט את משמעות תפקידו של הנוטריון לעניין תרגום ואימות, והגעתי למסקנה כי באותו מקרה אכן הורם הנטל, וקבעתי כי האישור הנוטריוני אינו תקף; ראה: ה"פ 4076/05 מלכה שעיה נ' עו"ד עדי כרמי (2005). 219. חזקה על אדם, אשר חתם על מסמך, לאות הסכמתו, כי ידע על מה הוא חותם, יהא תוכנו של המסמך אשר יהא. על המעלה טענת אפסות, לסתור חזקה זו, ולהוכיח את גירסתו, בראיות פוזיטיביות. הנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר", כבד מהנטל להוכחת טענות אחרות במשפט אזרחי (לעניין זה ראה גם: ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו (2000), פ"ד נד(2) 570; להלן "פרשת בנק איגוד"). 220. נטל זה, כבד שבעתיים במקרה שלפנינו, בו מדובר על ייפוי כוח שנחתם בפני נוטריון, כאשר יש חזקה כי הנוטריון הסביר למבקשת על מה היא חותמת, כפי שמוסבר הדבר בפסיקה בפרשת סעתי, ויתר הספרות והפסיקה המובאת לעיל (ראה: פיסקה 218). 221. החובה המוטלת על נוטריון, כאשר בא הוא לאמת חתימתו של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם, קבועה בתקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר .
פסק דין |25/07/2010 |מחוזי – ירושלים
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
פסק הדין זה ניתן מספר ימים לאחר שמיעת הסיכומים. תמצית טענות הצדדים 29. המחלוקות בין הצדדים היו, בעיקרו של דבר, מחלוקות עובדתיות, אך יש להם גם היבטים משפטיים. נסקור, בקצרה, את הטענות והגירסאות העובדתיות של כל צד. גירסת המבקשים 30. המבקשים תיארו את הרקע לחתימת ייפויי הכוח באופן הבא: לייבה, שניהל עסקים ברומניה, ביקש מהם רשות להשתמש בדירה ובוילה שלהם שברומניה. לייבה הסביר להם כי על פי הנהלים ברומניה עליו לקבל מהם ייפוי כוח, כדי שיוכל להיכנס פיסית לדירה ולווילה. הם מסרו לו תיק מלא מסמכים ברומנית (שפה שאינם יודעים), כדי שיכין את ייפויי הכוח, לאותה תכלית, קרי: שימוש למגורים בדירה ובוילה. לייבה הזמין אותם למשרדו של הנוטריון בירושלים (בני הזוג לייבה גרים במשמר השבעה שבשפלה), כדי לחתום על ייפויי הכוח, שהוכנו ברומנית על ידי האנשים של לייבה ואקסטל ברומניה. למבקשים היה ברור כי מדובר בחתימה על מסמכים לצורך שימוש בדירה ובווילה, ולא לצורך כל מטרה אחרת. 31. המבקשים תיארו כך את אשר אירע במשרדי הנוטריון ביום 15.6.03 : המבקשים ולייבה באו והמתינו בחדר ההמתנה, הסמוך לחדרו של הנוטריון, כאשר הדלת היתה פתוחה. לייבה – שהביא עמו את המסמכים בשפה שלא ידועה להם (רומנית) – נכנס לנוטריון, והם דיברו ביניהם (כאשר המבקשים עדיין בחדר ההמתנה). כאשר נכנסו המבקשים לחדרו של הנוטריון, עו"ד עדי כרמי, הוא לא תרגם להם את ייפויי הכוח אלא החתים אותם על המסמכים. לגירסת המבקשים, מדובר באירוע שנמשך דקות ספורות בלבד. את המסמכים, לאחר שהמבקשים חתמו עליהם, לקח לייבה, והוא זה ששילם לנוטריון (לגירסתם מדובר בתשלום במזומן של כמה מאות שקלים).
פסק דין |11/12/2005 |מחוזי – ירושלים
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
את המסמכים, לאחר שהמבקשים חתמו עליהם, לקח לייבה, והוא זה ששילם לנוטריון (לגירסתם מדובר בתשלום במזומן של כמה מאות שקלים). המבקשים הדגישו בעדותם כי מדובר בביקור אחד אצל הנוטריון ובחתימה במועד אחד בלבד על כמה מסמכים. הם לא זכרו ולא טרחו לבדוק האם מדובר באותם מסמכים, בכמה עותקים, או שמדובר במסמכים שונים, כי סמכו על לייבה, איש הקשר שלהם בחברת אקסטל. 32. הפגישה הבאה בין המבקשים לבין הנוטריון היתה רק בקיץ 2004, כאשר נודע למבקשים כי הנכסים (הדירה והמגרש) ברומניה, נמכרו. הם הגיעו למשרדו של הנוטריון עו"ד כרמי, וביקשו ממנו את העתקי ייפויי הכוח, אך הוא לא נתן להם אותם. הם קבעו עמו פגישה נוספת, ביום 11.8.04 , ואז היה כבר בידם צילום של המסמכים הנ"ל, אותם קיבלו ממי שניהל את עניינם ברומניה, מר אלגוג'ה אפרמאשוילי, ששינה שמו לאפרון אברהם (להלן – "אבי"). הם ביקשו לבדוק בספרי הרישום של הנוטריון את אותם מסמכים, אך, לדבריהם של המבקשים, עו"ד כרמי בדק את ספר הנוטריונים, ואף הם ראו אותו, ומר כרמי אמר להם כי לא קיימים בספר הנוטריונים שלו ייפויי כוח על שמם שמספריהם הם 4234/03 ו- 4232/03, וכי באותם מספרים יש שמות אחרים ובשנים אחרות. לדבריהם, עו"ד כרמי קיבל מהם את הצילומים לעיון והוא הלך לחדר אחר, ושם צילם את אותם צילומים של ייפוי הכוח וניסה להעלים זאת מהם, בכך שהחזיר להם את מה שנתנו, אך שמט על הרצפה את הצילומים שצילם. פרצה מחלוקת בין הצדדים, העניין הגיע למריבה פיסית. הוזמנה משטרה והמבקשים הגישו תלונה. כמו כן הגישו המבקשים תלונה נגד המשיב ללשכת עורכי הדין. 33. המבקשים הדגישו בעדותם כי הם חשו וחשים עד היום מרומים, בכך שהנכסים שלהם ברומניה הועברו על שם לייבה (הדירה) וחברת טנסיי (המגרש).
פסק דין |11/12/2005 |
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
מחוקק המשנה השתמש בביטוי "לא יתן הנוטריון אישור", דהיינו: הנוטריון מנוע מלתת אישור על עשיית פעולה במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, ועליו לתרגם למבקש את המסמך קודם לאישור. גם מר לית, בספרו הנ"ל (עמ' 38) מדגיש כי "במקרה זה, אסור לנוטריון לתת אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש בשפה המובנית לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם. . . ללא ציון הנתונים הללו אסור לנוטריון לתת אישור" (ההדגשה במקור). אוסיף ואומר, כי גם יושב ראש ועדת הנוטריונים בלשכת עורכי הדין, עורך דין יונה דה לוי, במכתב שנשלח לב"כ המבקשים ביום כ אדר ב תשס"ה ( 1.3.05 ), בהתייחסו לאי התרגום, בניגוד לתקנה 7(ב) הנ"ל, מגיע למסקנה זו: "ברור, כי הנילון בהחתימו את המתלוננים על מסמך בשפה הרומנית לא נהג בהתאם למצווה עליו על פי תקנה 7(ב) הנ"ל". 53. יתרה מזו, התקנות כוללות בתוספת השנייה, בהתייחס לתקנה 9, טפסים שונים, אשר רק בהם רשאי להשתמש הנוטריון. טופס מס' 1 הוא טופס אימות חתימה, ובו השתמש הנוטריון עו"ד כרמי ביחס לשני יפויי הכוח, 4234/03 ו-4232/03. על הנוטריון היה להשתמש בטופס 4, שכותרתו "אימות חתימה כששפת המסמך אינה ידוע לחותם". בטופס זה מאשר הנוטריון לא רק את אימות החתימה אלא גם כי הוא שולט בשפה של המסמך ותרגם את המסמך לחותם עליו, לפני שחתם (טופס זה נמצא בשימוש של נוטריונים רבים, ואף הוצג בפניי במהלך המשפט – ת/29). להפתעתי , הנוטריון כרמי, בתשובתו לשאלות ב"כ המבקשים, עו"ד יצחקי, בחקירה הנגדית, השיב כי אין לו טופס כזה ואינו משתמש בו כלל.
פסק דין |11/12/2005 |מחוזי – ירושלים
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
מכאן, עולה המסקנה ההכרחית כי אין מקום לקבל – עובדתית – את טענת הנוטריון כאילו שמע את המבקשים מדברים רומנית בחדר ההמתנה, שכן לא היה יכול כלל לשמוע אותם. 56. על כל פנים, לאחר ששמעתי את המבקשים, וראיתי את הקשיים הגדולים שלהם לקרוא מסמך באותיות לטיניות (פרט למבקשת), נחה דעתי כי המבקשים אינם יודעים כלל רומנית. 57. מעבר לכך, אדגיש כי מבחינה משפטית, אין די בהתרשמות כללית של הנוטריון בדבר ידיעת השפה על ידי החותם. הפירוש הסביר של תקנה 7 הוא כי רק לאחר שהנוטריון השתכנע כי החותם יודע את השפה הזרה, ניתן להחתימו על טופס אימות חתימה גרידא. כדי להשתכנע בכך, מוטלת חובה ראשונית על הנוטריון לבדוק עם כל חותם, האם הוא יודע את השפה של המסמך עליו הוא חותם. כלל זה חל גם לגבי מסמכים בעברית, וקל וחומר לגבי מסמכים בשפה זרה. 58. בפסיקת בית המשפט העליון מצאנו פסק דין העוסק בחובה לתרגם את המסמך למי שחותם עליו לפני חתימתו, וכי במקום שבו אין תרגום מספיק, המסמך איננו תקף. בפסק הדין, אשר אליו הופניתי על ידי עו"ד יצחקי (ע"א 423/75 מרדכי בן נון בעניין צוואת אסתר אלבכרי נ' מטילדה ריכטר פ"ד לא(1), 372), אומר השופט ברנזון כדלקמן: "השופט המלומד בבית-המשפט המחוזי היה סבור, כי הצוואה תורגמה למנוחה לשפה שהיא שומעת, והפגם היחידי שמצא הוא זה, שדבר התרגום לא אושר על-ידי המתרגם על-פני הצוואה, כדרוש על-פי סעיף 22 (ג) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. לאור העדויות שהובאו לעיל, ברור כי הסברה, שהצוואה תורגמה למנוחה לשפה שהיא שומעת, אינה נכונה. פגם זה איננו טכני כמו העדר האישור, שניתן להתגבר עליו על-פי סעיף 25 לחוק, כאשר אין לבית-המשפט ספק באמיתות הצוואה.
פסק דין |11/12/2005 |מחוזי – ירושלים
ע"א 423/75- מרדכי בן נון בענין צוואת המנוחה אסתר אלבכרי נגד מטילדה ריכטר
שמות השופטים: לנדויברנזון,שמגר
בפועל הנכס היחידי מסוג זה שהיה למנוחה היה בית חד-קומתי, שבו גרה היא עצמה וחדר אחד שהשכירה, כאמור. דמי השכירות של החדר ביחד עם ההכנסה מסכום כסף שלה שהיה מופקד בבנק שימשו לקיומה. הרבה לא נדרש לה, כי צרכיה היו מעטים ורמת חייה היתה ירודה ביותר. עורך-דין מילר, שהיה באותו זמן מתמחה במשרד עורכי-הדין הרצוג ושות' שערכו את הצוואה ואת יפוי-הכוח הבלתי-חוזר, הוא שבא עם המערער ועם הנוטריון הציבורי של פתח-תקוה להחתים את המנוחה על שני המסמכים הללו. כדי להניע את הנוטריון לצאת לבית המנוחה הוצגה לו תעודה של ד"ר שטיינר, רופא כללי. הוא בדק את המנוחה וחיווה את דעתו שהיא סובלת מחולשה כללית מחמת זיקנה במידה שאינה מסוגלת לעזוב את ביתה. ואולם, בזמן ביקור הרופא אצלה "לפי השיחה אתה (ספרדית) מצאתי שהיא שפויה בדעתה". הנוטריון עצמו, כשבא לביתה של המנוחה, התרשם גם הוא שהיא יודעת ומבינה את אשר היא עושה. על כך העיד הנוטריון ואמר : "הסברתי לה מטרת בואי למקום. אחרי שהסברתי לה תוכן המסמך ונוכחתי לדעת שהיא צלולה בדעתה החתמתי אותה על יפוי-הכוח . . . . . דיברתי עמה עברית וכשראיתי שעברית שלה לא טובה דיברתי גם צרפתית אתה. הסברתי לה יפוי-הכוח בעברית קלה והסברתי גם בצרפתית . . . . . אני הסברתי לה על מה שאני מחתים אותה והיא הסכימה. שאלתי אם היא יודעת על מה שהיא חותמת. היא אמרה ,טו-טו פור מסייה בן נון' (הכל הכל עבור מר בן נון). שאלתי אם מישהו לוחץ עליו; והיא אמרה שלא, שהיא חותמת מרצונה הטוב.
פסק דין |13/11/1976 |בית המשפט העליון
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
בהתייחס לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, נפסק בעניין טוקאן: "סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק, שכן. . . אילו רצתה המשיבה להוכיח את גירסתה, כי לא הבינה את משמעות המסמך, היה על באי כוחה להזמין את הנוטריון, לחוקרו על תצהירו. . . בהיעדר חקירה כאמור, יש לקבל את דברי הנוטריון כפשוטם, דהיינו חייבים אנו להניח, כי המשיבה הבינה את משמעות יפוי הכוח הראשון בעת שחתמה עליו". 47. לא רק זאת, אלא שתקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 שעניינה "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת כי : "נוטריון לא ייתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות העניין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". 48. המלומד יונה דה-לוי, בספרו, דיני הנוטריון ותולדותיהם (הוצאת לשכת עורכי הדין, תל אביב, תשס"ה-2005), מסביר כי בכך "ניכרת מגמת המחוקק לתת תוקף מירבי למסמך הנוטריוני, בשונה ממסמכים אחרים. יש מוסדות רשמיים שאינם מסתפקים בתצהיר שנעשה בפני עו"ד אלא דורשים הצהרה נוטריונית" (שם, בעמ' 167). 49. בענייננו, העילה עליה מבסס התובע את תביעתו ואת זכותו לסעד שהוא דורש, הינו הטענה העובדתית-כי ייפוי הכוח הכללי הנוטריוני, ת/3, מכוחו הועברו המקרקעין לשם הנתבע 3, הינו אותנטי ובר תוקף. 50. ככלל, על הצד המבקש להסתמך על המסמך, מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט באמיתות החתימה עליו. דעקא, בענייננו המדובר בחתימה שאושרה ע"י הנוטריון כחתימה אשר נחתמה ע"י הנתבע 1.
פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה
ע"א 423/75- מרדכי בן נון בענין צוואת המנוחה אסתר אלבכרי נגד מטילדה ריכטר
שמות השופטים: לנדויברנזון,שמגר
שאלתי אם מישהו לוחץ עליו; והיא אמרה שלא, שהיא חותמת מרצונה הטוב. " יחד עם זאת הסביר הנוטריון, כי דיבר אתה רק על יפוי-הכוח "ולא מילה בקשר לצוואה". לעומת זאת, עשה עורך-דין מילר תצהיר, שצורף לבקשה לקיום הצוואה, ובו הצהיר, בין השאר, כי המנוחה הבינה את תוכן הצוואה "הואיל וזו תורגמה לה לצרפתית, שהיא שפה בה היא שולטת". בעדותו בבית-המשפט הבהיר, כי הכוונה היא לנוטריון אשר תרגם למנוחה את הצוואה לצרפתית "מילה במילה". ואלה דברי עדותו : "דיברתי אתה אידיש, והצוואה היתה בעברית. רציתי לתרגם לה לאידיש. בסופו של דבר לא תרגמתי כל הצוואה, כי הנוטריון החתים אותה קודם על יפוי-הכוח, הוא דיבר אתה צרפתית אחר שתרגם יפוי-הכוח לצרפתית. באותו שלב אמרתי שבטוח שהוא יתרגם לה הצוואה לצרפתית. הוא עשה כן, תרגם לה מילה במילה. לאחר מכן ביקשתי שתחתום. לא זכור לי על איזה חלק דיברתי עמה באידיש. " נמצא, כי לאמיתו של דבר לא תורגמה הצוואה למנוחה על-ידי הנוטריון הציבורי וגם התרגום לאידיש שנעשה על-ידי מילר – שפה שכאמור אינה יודעת אותה כדבעי היה חלקי בלבד, ואין לדעת מה תורגם לה ומה לא תורגם. השופט המלומד בבית-המשפט המחוזי היה סבור, כי הצוואה תורגמה למנוחה לשפה שהיא שומעת, והפגם היחידי שמצא הוא זה, שדבר התרגום לא אושר על-ידי המתרגם על-פני הצוואה, כדרוש על-פי סעיף 22 (ג) לחוק הירושה, תשכ"ה1965-. לאור העדויות שהובאו לעיל, ברור כי הסברה, שהצוואה תורגמה למנוחה לשפה שהיא שומעת, אינה נכונה.
פסק דין |13/11/1976 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 14380-10-10- סעדה גואנה מיטרי נגד עלס דוברונסקי
שמות השופטים: מאיר יפרח
אין מקום לספק כי דרך פעולה זו הייתה מנוגדת לתקנה 7 (ב) לתקנות הנוטריונים, ולמען שלמות התמונה אביא את לדון התקנה: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו, או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור". מכל מקום, משסעדה ווידאד לא שלטו באנגלית, היא שפת ייפויי הכוח הבלתי חוזרים, חובה הייתה לפעול על פי הוראות תקנה 7 (ב) הנ"ל, אך אין איש טוען שכך אמנם נעשה. הנתבע טען כי אאידה תרגמה לסעדה את המסמכים, אך משלא קוימה הוראת תקנה 7 (ב) לתקנות הנוטריונים – אין משקל כלשהו לתרגום זה וממילא הקונסול לא היה רשאי לסמוך על כך עת אימת את החתימות על ייפויי הכוח הבלתי חוזרים, קל וחומר שלא היה בסמכותו להידרש לתרגום המסמכים לערבית מפי הנתבע (ראו עמ' 602 שורות 3 – 17 לפרוטוקול וכן סעיף 33 לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע). 108. אני קובע אפוא כי מחמת הפרת הוראות תקנה 7 (ב) לתקנות הנוטריונים, נפל פגם באימות החתימה על ייפויי הכוח הבלתי חוזרים בידי סעדה ווידאד. פגם זה מצוי בליבת סעיף 20 (א) לחוק הנוטריונים. שאלה היא מה תוצאתו של פגם זה לעיל הצבעתי על קיומן של שתי אסכולות: האחת – משמיעה כי נוכח לשון סעיף 20 (א) לחוק הנוטריונים – התוצאה היא הפרכת חזקת התקינות וכן בטלות ייפוי הכוח שנפל פגם באימות החתימה עליהם; האחרת – משמיעה כי תוצאת הפגם מתמצית בהפרכת חזקת התקינות ובעטייה מועבר הנטל אל היריב, המבקש ליתן תוקף לייפוי הכוח.
פסק דין |04/01/2014 |מחוזי – תל אביב
עמ"ש (ירושלים) 13612-12-12- יוסרא דרוויש ואח נגד סאמי דרוויש ואח
שמות השופטים: משה סובל,ת בזק רפפורט,דוד מינץ
חשוב לא פחות: עריכת הצוואה בערבית הייתה מאפשרת למנוחה לשוב ולקרוא אותה בנחת בכל עת לאחר החתימה, גם כאשר הנוטריון כבר איננו לצידה, דבר הנחוץ להגשמה מיטבית של החופש שלה לשנות את הצוואה ככל שתחפוץ, שהרי במקרה בו עורך צוואה מהרהר בה בשנית אינה דומה הסתמכותו על הזיכרון (התרגום שניתן לו בשעתו בעל-פה) לעיון בצוואה הכתובה. התמיהה מתחזקת בשים לב לכך שאותו נוטריון החתים את המנוחה על מסמכי העברת מקרקעין בשפה הערבית הן קודם לעריכת הצוואה (נ/4, ייפוי כוח מיום 15.5.06 ) והן לאחר מכן (נ/1, ייפוי כוח מיום 1.12.08 ). משהתבקש הנוטריון בחקירתו הנגדית ליישב את הקושי, הסבריו היו רחוקים מלשכנע. ההבחנה אותה ניסה לערוך בין ייפוי כוח, המוגש ישירות ללשכת רישום המקרקעין, לבין צוואה, המוגשת לאישור בית המשפט (עמ' 42/41, 46, 50), אינה ממין העניין, שהרי הרשות המוסמכת נדרשת בשני המצבים לנוסח בעברית ואילו הנוסח בערבית נחוץ היה למנוחה עצמה שתוכל לקרוא על מה חתמה (כדברי הנוטריון בעמ' 41 שו' 25, 31). לכך מצטרפת העובדה שהתרגום אותו הנוטריון השמיע באזני המנוחה לא היה שקול, מבחינת רמת הדיוק שלו, למצב שבו הצוואה הייתה נכתבת בערבית, שפתה של המנוחה, שכן בחקירה הנגדית עלה כי הנוטריון אינו מסוגל להציג את התרגום המדויק למספר מונחים המופיעים בצוואה (עמ' 52, 64/62, 76/75, 107), ובית משפט קמא אכן קבע כי "הנוטריון לא ידע לתרגם במדויק מספר מילים שהופיעו בצוואה מערבית לעברית" (פסקה 41 לפסק הדין). עריכת צוואה שלא בשפתו של המצווה, במיוחד כשהדבר נעשה ללא הסבר מניח את הדעת, ובעיות הצומחות מכך באשר לתרגום הצוואה לשפת המצווה, אף הן שיקולים המעיבים על מידת הרצון החופשי בעשיית הצוואה ותומכים בהעברת נטל ההוכחה אל הנהנה לשלילת קיומה של השפעה בלתי הוגנת (עניין גמזו, בעמ' 340-339; ע"א 347/84 צימט נ' בנימין, פ"ד מ(4) 118, 121).
פסק דין |14/07/2013 |מחוזי – ירושלים
ת"א (תל-אביב-יפו) 1802-08- לזר יצחק ואח נגד אברהם כהן ואח
שמות השופטים: אליהו בכר
עוד אין חולק שהאישורים הנוטריוניים נשוא התובענה דנן לא הכילו תרגום של ייפויי הכוח לשפה הרומנית. תקנה 7(א) לתקנות הנוטריונים קובעת: מ "7. (א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו". במילים אחרות, הנתבע 3 לא היה רשאי לאשר את ייפויי הכוח נוטריונית מבלי שעמדו לנגד עיניו תרגומים לשפה הידועה לו המלווה בתצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות והתרגום ונאמנותו של התרגום תוך צירוף שמו ומענו של המתרגם וצרוף התרגום לעותק האישור שישמר בידיו. טענה זו הינה בעיני הטענה הקשה ביותר המופנית כנגד התנהלות הנתבע 3 בנסיבות לגביה קיימות ראיות להתנהלותו הפסולה. 76. הנתבע 3 הסביר, כי ייפויי הכוח תורגמו לו והועברו אליו בדואר אלקטרוני למשרדו על ידי יאן על מנת שיעיין בו טרם האישור. התרגום עצמו צורף לעותק שנותר ברשותו ותויק בקלסר אלא שהקלסר למרבה צערו נגנב ממשרדו, לכן אין גם תיעוד אודות ההעתק שנותר ברשותו על תרגומו. תחילה אציין, כי הטענה בדבר הקלסר שנגנב הינה מעושה בעיני. הנתבע 3 הודה כזכור כי ניהל שתי מערכות רישומים לאישורים הנוטריוניים. מערכת אחת לאישורים הנוטריוניים שקיבל לביצוע מיאן ומערכת רישומים נפרדת לאישורים הנוטריוניים אחרים שביצע במשרדו (ר' פרוטוקול עמ' 135 מול 16/17). מעבר לכך, הנתבע 3 מציין, כי את העתקי האישורים הנוטריוניים שביצע במשרדו של יאן שמר עלי קלסר בודד אחד.
פסק דין |17/04/2012 |חוזי – תל אביב
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
מכאן, עולה המסקנה ההכרחית כי אין מקום לקבל – עובדתית – את טענת הנוטריון כאילו שמע את המבקשים מדברים רומנית בחדר ההמתנה, שכן לא היה יכול כלל לשמוע אותם. 56. על כל פנים, לאחר ששמעתי את המבקשים, וראיתי את הקשיים הגדולים שלהם לקרוא מסמך באותיות לטיניות (פרט למבקשת), נחה דעתי כי המבקשים אינם יודעים כלל רומנית. 57. מעבר לכך, אדגיש כי מבחינה משפטית, אין די בהתרשמות כללית של הנוטריון בדבר ידיעת השפה על ידי החותם. הפירוש הסביר של תקנה 7 הוא כי רק לאחר שהנוטריון השתכנע כי החותם יודע את השפה הזרה, ניתן להחתימו על טופס אימות חתימה גרידא. כדי להשתכנע בכך, מוטלת חובה ראשונית על הנוטריון לבדוק עם כל חותם, האם הוא יודע את השפה של המסמך עליו הוא חותם. כלל זה חל גם לגבי מסמכים בעברית, וקל וחומר לגבי מסמכים בשפה זרה. 58. בפסיקת בית המשפט העליון מצאנו פסק דין העוסק בחובה לתרגם את המסמך למי שחותם עליו לפני חתימתו, וכי במקום שבו אין תרגום מספיק, המסמך איננו תקף. בפסק הדין, אשר אליו הופניתי על ידי עו"ד יצחקי (ע"א 423/75 מרדכי בן נון בעניין צוואת אסתר אלבכרי נ' מטילדה ריכטר פ"ד לא(1), 372), אומר השופט ברנזון כדלקמן: "השופט המלומד בבית-המשפט המחוזי היה סבור, כי הצוואה תורגמה למנוחה לשפה שהיא שומעת, והפגם היחידי שמצא הוא זה, שדבר התרגום לא אושר על-ידי המתרגם על-פני הצוואה, כדרוש על-פי סעיף 22 (ג) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. לאור העדויות שהובאו לעיל, ברור כי הסברה, שהצוואה תורגמה למנוחה לשפה שהיא שומעת, אינה נכונה. פגם זה איננו טכני כמו העדר האישור, שניתן להתגבר עליו על-פי סעיף 25 לחוק, כאשר אין לבית-המשפט ספק באמיתות הצוואה.
פסק דין |11/12/2005 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חדרה) 32986-12-12- אלי יפרח נגד צרלטון בע"מ ח.פ.
שמות השופטים: הדסה אסיף
תקנה 54א לתקנות הירושה התשנ"ח – 1998 שכותרתה "תרגום" קובעת כי "היה מסמך המוגש לרשם לעניני ירושה או לבית המשפט כתוב בשפה זרה, למעט השפה האנגלית, יצורף לו תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון ואולם רשאי הרשם או בית המשפט להורות על צירוף תרגום גם למסמך הכתוב בשפה האנגלית" . 6 בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים הגשת תרגומים נוטריונים גם כאשר מסמכי המקור הנם בשפה האנגלית. ראה החלטת כב' הש' שלי אייזנברג בתמ"ש 46019-11-11 (ניתן ביום 19.03.12 ): "לא מצאתי לפטור את המבקשים מהמצאת תרגום המסמכים הרלוונטים לבקשתם לעברית. מדובר במסמכים שהינם חלק בלתי נפרד מהתובענה, שנוסחו באנגלית, שאינה שפה רשמית במדינת ישראל. אין מדובר בתעודות ציבוריות אלא במסמכים משפטיים הנוגעים למהות הליך הפונדקאות. קריאת המסמכים באנגלית ע"י הצד שכנגד, כמו גם ביהמ"ש, מהווה נטל מכביד ובלתי סביר, בהתחשב בעובדה כי מדובר במסמכים ארוכים ומורכבים. לא זו בלבד, אלא שטעות בהבנתם ע"י הגורמים המטפלים במשרד הפנים עשויה לעכב את ההליך ולהכביד שלא לצורך. לפיכך ראוי כי המסמכים יוגשו בתרגום נוטריוני לעברית" . אפנה גם להחלטה של כב' הש' ארנון, בבית המשפט המחוזי מרכז, המורה הנחיות מקדמיות לצדדים להליך שנוהל בפניו, ובין היתר הוא מורה שם "כל צד יהיה זכאי להגיש תצהיר באנגלית במידה וילווה לו תרגום נוטריוני לעברית". זאת, כדבר מובן מאליו ורגיל. תקנה 25 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות) התשכ"ח – 1968, שכותרתה "תרגום פירוט חוץ" קובעת כי "הדורש דין קדימה על סמך פירוט הערוך בשפה שאינה שפה רשמית או אנגלית, יגיש את תרגומו להנחת דעתו של הרשם לשפה רשמית, תוך שלושה חדשים מהיום בו נדרש על ידי הרשם לעשות כן".
החלטה |07/06/2014 |שלום – חדרה
ת"א (חיפה) 33778-12-11- חסן מחמוד חסן רמלי נגד חיריה מוסא חוגיראת
שמות השופטים: דר מנחם רניאל
תקנה 9, שכותרתה "הטופס והשפות" קובעת: 11 (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית. (ב) נוסח האישורים יהא לפי הטפסים שבתוספת השניה; נוסח האישורים בשפה שלא נקבע לה טופס מיוחד יהא תרגום נאמן של הנוסח העברי או הערבי. (ג) אישור נוטריוני שלא נקבע לו טופס בתוספת ייערך בנוסח הדומה לנוסח הטופס המתאים לו ביותר. (ד) תקנה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 39 לפקודת הפרשנות. 31. טופס 1 שכותרתו "אימות חתימה" הוא בנוסח זה: אני הח"מ______________________נוטריון ב_____________מאשר כי ביום ______________ ניצב(ה) לפני במשרדי __________________ מר(ת) הידוע(ה) לי ידיעה אישית, (שזהותו(ה) הוכחה לי על פי תעודת זהותו(ה), מספר__________________ דרכונו(ה) מספר__________________ שהוצא(ה) על ידי ________________ ב __________________ ביום__________________)* וחתם(מה)(ו) מרצונו(ה)(נם) החפשי על המסמך שלעיל (המצורף והמסומן באות במספר___________) שמעבר לדף. ולראיה הנני מאמת את חתימתו(ה)(ם) של מר(ת) (ה"ה) _____________בחתימת ידי ובחותמי, היום _________________ חתימה חותם הנוטריון ניצבו יותר מאדם אחד, יש לפרש בשמו של כל אחד לחוד בציון דרך והוכחת הזהות שנקטו לגביו. *הערה: מחק את הטעון מחיקה. 12 32. כאמור, לטענת התובע, אין תוקף לאישור הנוטריון עו"ד תופיק מועמר, מכיוון שלפי הטופס לאישור חתימה היה עליו לרשום מתי ואיפה ניתנה תעודת הזהות, והוא רשם רק שניצב בפניו זוהא ודיע דאוד "בעל ת.
פסק דין |30/07/2014 |מחוזי – חיפה
ע"ז (ירושלים) 598/97- עקיבא סרולוביץ-רגב נגד שרה דוידוביץ
שמות השופטים: עוני חבש
) אינו טכני כמו העדר אישור, שניתן להתגבר עליו על פי סעיף 25 לחוק, כאשר אין לבית המשפט ספק באמיתות הצוואה . . . חוסר תרגומה של צוואה הכתובה בשפה שאין המצווה שולט בה, לשפה שהוא שולט בה, היא פגם היורד לשורשו של עניין ושולל את עצם קיומה של הצוואה כהבעת רצונו האמיתי של המצווה". (ע"א 423/75 בן – נון נ' ריכטר, פ"ד לא(375 ,372 ,(1; וראה לעניין זה גם: ע"א 2115/95 אושרוב נ' פרחי תק – על 251 (1)97) . גם תקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים התשל"ז – 1977, (להלן: תקנות הנוטריונים ), קובע הוראות בנדון: "למבקש לעשות פעולה לפני נוטריון במסמך שנערך בשפה אשר אינה ידועה למבקש, לא ייתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו. . . ". במקרנו, אין מחלוקת כי עו"ד אלנתן, אשר ערך את הצוואה, לא תירגם, בעצמו או ע"י אחר, את הצוואה למנוחה. הוא הסתפק בהקראתה למנוחה, תוך הסבר, בעברית, של הביטויים "הקשים" ל"שפה קלה". סעיף 11 לתצהירו. המתנגדים טוענים כי המנוחה שלטה בשפות האידיש והרוסית, בעוד ששליטתה בשפה העברית התמצתה בידיעתן של מילים בסיסיות בלבד. אוצר מילים דל זה אינו מספיק על מנת להבין את משמעותה ותוכנה של הצוואה. לטענתם, ראיה לרמת ידיעותיה של המנוחה את השפה העברית הנה צוואתה הראשונה של המנוחה, משנת 1977. צוואה זו נכתבה אף היא בעברית, והנה דומה בתוכנה לצוואה השניה. לטענת העדים לצוואה, עו"ד גלעדי ועו"ד סלומון, צוואה זו תורגמה למנוחה לשפת האידיש, והאישור על התרגום אף מופיע על אחד מהעותקים של הצוואה.
פסק דין |14/01/2001 |מחוזי – ירושלים
ת"ע (באר שבע) 3717-09-15- ר.ש נגד ג.י
שמות השופטים: אלון גביזון
הן בתצהיר עדותו והן בחקירתו הנגדית , לא ציין מר ב כי במהלך עריכת הצוואה המאוחרת, הנוטריון הקריא ותרגם למנוח את הצוואה מעברית לרוסית וזאת בטרם המנוח חתם עליה. לעומתו, הנוטריון אישר בחקירתו הנגדית כי המנוח נזקק לתרגום והעיד כי תרגם למנוח את הצוואה מהשפה העברית לשפה העברית ( עמ' 52 שורות 10-20לפרוטוקול מיום 23/2/17 ). 16 32. עדותו של מר ב כי המנוח קרא בעצמו את הצוואה המאוחרת בטרם חתם עליה תוך שלא ציין כי הנוטריון הקריא ותרגם למנוח את הצוואה, ועדותו של הנוטריון כי המנוח נזקק לתרגום הצוואה וכי הקריא ותרגם למנוח את הצוואה, אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, ומעלים חשש כי תהליך עריכת הצוואה היה פגום. 33. משגב' ר לא השכילה לסתור את החשש הנ"ל (לדוגמה באמצעות זימונו לעדות של המתמחה שגם חתם על הצוואה), הרי שחשש זה פועל לחובתה, ומחזק את הטענה, בנוסף לאמור לעיל, כי הצוואה המאוחרת לא שקפה את רצונו האמיתי של המנוח. סיכום: 34. לאור האמור לעיל, הנני מורה כדלקמן: א. התובענה שהגישה הגב' ר בתיק 3717-09-15 לקיום צוואתו המאוחרת של המנוח מיום 26/2/15- נדחית. ב.
פסק דין |29/07/2017 |משפחה – באר שבע
ת"א (תל אביב) 51783-01-16- בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד אריה פרי פומרנץ
שמות השופטים: עינת רביד
הותרת מלאכת התרגום בידי מגיש המסמך מגדילה את הסיכוי כי הצדדים יימנעו מתעבורה מוגברת של מסמכים, ללא כל צורך, שכן הם שייאלצו לשאת במצב זה בהשלכות הכספיות של תרגומם" (סעיף 15 לפסק הדין). 15. ובהמשך – ". . . . . . . כשהמצאת המסמך אינה נעשית לתחומי הרשות הפלסטינית, לגורם שאין להניח מראש כי יש לו ידיעה של השפה העברית, באופן שיוכל לתהות מיידית על מהותו של המסמך המומצא, כי אם לבא כוח ישראלי, שחזקה כי ביכולתו לתקשר עם לקוחותיו, או למי שמונה על-ידם לקבל מטעמם את המסמכים, הרי שמתייתר הצורך בתרגום המסמך לשם השגת המטרות הנזכרות. נכון הוא כי אפשר שגם עתה אין בעל הדין עצמו יודע את שפת המסמכים, ואולם הקושי הכרוך בכך נחלש שכן פרקליטו, הדובר את השפה, יכול להעביר לו את המידע הנדרש. אכן, תקנה 477 לתקנות מבוססת על ההנחה שהמצאה למי שאינו בעל-דין תביא את ההליך או את כתב-בי-הדין הרלוונטי – על המידע האמור בו – לידיעתו של בעל-הדין (ראו 4588/96 חרמץ נ' מרגוליס, פ"ד נו(6) 742, 746 (2002)). קביעת חובת תרגום במצב זה, תייקר את עלות ההתדיינות וכפועל יוצא תכביד על זכות הגישה לערכאות; כל זאת שלא לצורך" (סעיף 17 לפסק הדין). 16. במקרה הנדון ובשים לב כי ההמצאה למבקש 2, נעשתה על ידי מורשה בהתאם לתקנה 470 לתקנות, ושעה שהמבקשים שניהם מיוצגים על ידי בא כוחם בישראל, לא מצאתי מקום לחייב המשיב לתרגם את כתב התביעה לשפה האנגלית, דרישה אשר יש בה כדי לייקר את העלות ההתדיינות ולהכביד על ניהולו של ההליך. הבקשה לתרגום הנספחים שצורפו לכתב התביעה 17.
החלטה |14/03/2016 |מחוזי – תל אביב
ת"ע (תל-אביב) 10410/02- עזבון המנוחה נגד האפוטרופוס
שמות השופטים: טובה סיון
המסמכים אשר הוגשו בשפה האנגלית, וזאת בהתאם לאמור בתקנה 54 א' לתקנות הירושה, התשנ"ח -1998. נוסחה של התקנה: "54 א' תרגום (תיקון תשס"א) היה מסמך המוגש לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט, כתוב בשפה זרה, למעט השפה האנגלית, יצורף לו תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון". והשניה, להתיר לב"כ המבקשת להגיש מטעמה חוות דעת של הדין הזר, למרות ועל – אף שהיא מייצגת את המבקשת בהליכים העיקריים, המתנהלים בתע 10411/02 ,10410/02 (צוו קיום צוואת המנוחה תושבת חו"ל, והיתר להגשת צוואה בהעתק). 2. לטענתה של המבקשת, בדרישות המקדמיות להכנת התיק על-ידי המנ"ת/עזבונות, נדרשה היא בניגוד לתקנה 54 א', כי יתורגמו המסמכים אשר הוגשו על-ידה לתיק, מהשפה האנגלית לשפה העברית, באישור נוטריון. עוד, ולטענתה של המבקשת, כי מעצם הודעתו של ב"כ היועמ"ש באמצעות האפוט' הכללי על אי התערבותו בהליך (שהינו בקשה ליתן צוו קיום צוואה אחר המנוחה, אשר מקום מושבה היה בארה"ב) ניתן ללמוד, כי דרישת התרגום, אינה כדין. עוד מציינת המבקשת בבקשתה, כי בהליך אחר אשר נדון בבימ"ש זה ("הצהרת מוות"), לא קמה הדרישה לתרגם מסמכים שהוגשו בשפה האנגלית, לשפה העברית. ובנוסף, מציינת המבקשת כי בהסרת דרישת התרגום, תחסכנה הוצאות למבקשת, מאחר ומקום מושבה של המנוחה אשר נפטרה ביום 12/11/01, היה בעיר ניו -יורק, ולפיכך המסמכים אודות פטירתה (לרבות צוואתה) כולם בשפה האנגלית. 3. דין בקשה זו להידחות. אכן, אין מחלוקת כי נוסחה של תקנה 54 א' הוא כמבוא בסעיף 1 להחלטה.
החלטה |/03/2003 |משפחה – תל אביב
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 7. מסמך בשפת חוץ
7. (א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על-ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו. (ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על-ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור.
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 54א. תרגום
54א. היה מסמך המוגש לרשם לעניני ירושה או לבית המשפט כתוב בשפה זרה, למעט השפה האנגלית, יצורף לו תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון ואולם רשאי הרשם או בית המשפט להורות על צירוף תרגום גם למסמך הכתוב בשפה האנגלית.
תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978
סעיף: 1. שכר שירותים
1. בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות: 1 אימות חתימה-(א) אימות חתימת יחיד כחותם ראשון-193 ש"ח. (ב) כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך-75 ש"ח. (ג) אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה נוסף על השכר לפי פסקאות (א) או (ב)-75 ש"ח. (ד) ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, נוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור-75 ש"ח. (ה) היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון-תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך. 2. (א) אישור העתק צילומי של מסמך-לעמוד הראשון-75 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; (ב) אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-לעמוד הראשון-26 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; 3. (א) אישור נכונות של תרגום-(1) עד מאה המלים הראשונות בתרגום-245 ש"ח; (2) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מלים-193 ש"ח; (3) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המלים הראשונות-96 ש"ח; (ב) ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-75 ש"ח. 4. אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965-(א) לחותם ראשון-286 ש"ח. (ב) לכל חותם נוסף-143 ש"ח. (ג) ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור-86 ש"ח.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 7. סמכויות הנוטריון
7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 15. אישור תרגום
15. לא יאשר נוטריון נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 9. הטופס והשפות
9. (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית. (ב) נוסח האישורים יהא לפי הטפסים שבתוספת השניה; נוסח האישורים בשפה שלא נקבע לה טופס מיוחד יהא תרגום נאמן של הנוסח העברי או הערבי. על אף האמור, במקרה שהאישור הנוטריוני הוא אלקטרוני כמפורט בתקנה 19א, בכל מקום בטפסים בתוספת השנייה, במקום "בחתימת ידי ובחותמי" יקראו כאילו נאמר "בחתימה אלקטרונית מאושרת ובחותם נוטריוני אלקטרוני", ובמקרה שבו האישור הנוטריוני האלקטרוני יאגד אישור אלקטרוני אחר החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, במקום "באות/מספר…" יבוא "באות/מספר/שם קובץ/תיאור מילולי של המסמך או הנספח", ובתחתית כל אישור נוטריוני אלקטרוני יצוין המשפט הזה: "אישור זה חתום אלקטרונית; עותק קשיח של האישור אינו מהווה אישור חתום נוטריונית". (ג) אישור נוטריוני שלא נקבע לו טופס בתוספת ייערך בנוסח הדומה לנוסח הטופס המתאים לו ביותר. (ד) תקנה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 26 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 14א. תצהיר או הצהרה אחרת של מתרגם
14א. (א) נוטריון העורך אישור על קבלת תצהיר או הצהרה אחרת של מתרגם לענין נאמנותו לשפת המקור של תרגום שערך, יציין על גבי האישור: "אישור זה אינו מהווה אישור נכונותו של התרגום על ידי הנוטריון על פי סעיף 7(4) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976"; (ב) הנוטריון יסביר למבקש האישור קודם לעריכת האישור את משמעות ההערה על גבי האישור כאמור בתקנת משנה (א).
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 15. אישור נכונות תרגום
15. (א) (בוטל). (ב) נוטריון המאשר את נכונותו של תרגום מסמך רשאי לציין בתרגום כהערה את התאריך המקביל לפי לוח פלוני לתאריך לפי לוח אחר שצויין באותו מסמך. (ג) נוטריון המאשר נכונות של תרגום יצרף לאישור שיתן, את המסמך שאת תרגומו הוא מאשר או העתק צילומי ממנו.
תקנות סדרי-דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש"ל-1969
סעיף: 3. תרגום מסמכים
3. צד המגיש מסמך לפי האמור בתקנה 2 ימציא לבית המשפט, ללשכת הוצאה לפועל או לנוטריון הציבורי, לפי הענין, את התרגום לערבית של המסמך, כשעליו אישור של עורך-דין כמשמעותו בחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961, שהוא תרגום נכון מן המקור.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 26. משרדו של נוטריון
26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 5. ביטול יפוי-כוח ומסמכים אחרים
5. (א) מי שנתן יפוי-כוח בפני נוטריון, או חתם בפניו על מסמך אחר בין שהנוטריון ערך אותם ובין שאימת את חתימת החתום עליהם, ויפוי-הכוח או המסמך האחר ניתנים לביטול על פי האמור בחוק השליחות, התשכ"ה-1965, או כל דין אחר על-ידי מי שנתן אותו או חתם כאמור, רשאי להודיע לנוטריון על ביטולם. (ב) ההודעה על ביטול כאמור בתקנת משנה (א) תינתן בכתב, ותיחתם בפני הנוטריון עצמו או תיחתם בפני נוטריון אחר, אשר יאמת את חתימת המבטל. (ב1) נוטריון שקיבל הודעה על ביטול כאמור בתקנה זו יסביר למבטל את החשיבות להודיע על ביטול המסמך לאחד או יותר מאלה, לפי העניין: (1) לנוטריון שאישר את המסמך; (2) למי שבידו נמצא המסמך או שפועל על פיו. (ג) נתקבלה הודעת הביטול אצל הנוטריון עצמו, יצרף הנוטריון אותה או העתק צילומי שלה לעותק של ייפוי הכוח או המסמך האחר השמור בידיו וירשום אותה כהערה בעותק האמור, ויציין בהערה את תאריך קבלת ההודעה, ולא יוציא העתק מאושר מהם אלא אם ישא ההעתק את ההערה בדבר הביטול; ההערה תכלול אזהרה שאין בה אישור בדבר תקפו של הביטול. (ד) בתקנה זו, "מסמך אחר" – למעט חוזה לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
צו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית – עזרה משפטית בענינים אזרחיים), התשנ"ט- 1999
סעיף: 2. המצאת מסמך חיצוני בישראל
2. (א) מסמך חיצוני אשר מבקשים להמציאו בישראל, יימסר לידי הממונה, בידי מי שהסמיכה לכך המועצה הפלסטינית, בצירוף בקשה להמצאתו, אשר תפרט את זהות הנמען, מענו ומהות המסמך החיצוני המבוקש להמצאה. (ב) למסמך חיצוני ולבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורף תרגום לעברית, ועליו אישור של עורך דין כמשמעותו בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 ((להלן – עורך דין ישראלי), או של עורך דין הרשום לפי חוק בשטחי המועצה הפלסטינית, שהוא תרגום נכון של המקור. (ג) מסמך חיצוני, לרבות תרגומו לעברית, יימסר במספר עותקים מספיק בשביל כל נמען, וכן עותק נוסף. (ד) הממונה ימציא לנמען בישראל את המסמך החיצוני האמור, לרבות תרגומו לעברית, חתום בחותם הממונה, בדואר רשום עם אישור מסירה; נתבקש הממונה להמציא מסמך חיצוני כאמור בדרך אחרת, רשאי הוא לעשות כן, ובלבד שהדבר מתיישב עם הדין החל בישראל. (ה) בוצעה ההמצאה, יעביר הממונה את אישור המסירה או אישור אחר בדבר ביצוע ההמצאה לידי מי שהוסמך על ידי המועצה הפלסטינית כאמור בסעיף 2(א); לא בוצעה ההמצאה – יחזיר לו הממונה את המסמך, בצירוף הודעה על הסיבה לאי המסירה.
כל הזכויות שמורות ©
