כל הזכויות שמורות ©
תפקיד הנוטריון הוא בעל חשיבות רבה במערכת המשפטית הישראלית. נוטריון מוסמך להעניק אישורים בעלי תוקף משפטי מיוחד למסמכים שונים ולפעולות משפטיות מגוונות. באזור פתח תקווה, כמו בשאר חלקי הארץ, פועלים נוטריונים המספקים שירותים חיוניים לציבור. מאמר זה מציג סקירה משפטית מקיפה של תפקיד הנוטריון, המסגרת החוקית לפעילותו והפסיקה הרלוונטית, תוך התמקדות באזור פתח תקווה והסביבה.
פעילות הנוטריונים בישראל מוסדרת בחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 ובתקנות שהותקנו מכוחו. חוק זה קובע את הכשירות הנדרשת לשמש כנוטריון, את סמכויותיו, חובותיו ואת המשקל הראייתי של אישורים נוטריוניים.
סעיף 19 לחוק הנוטריונים מעניק משקל ראייתי מיוחד לאישור נוטריוני, וקובע כי "אישור של נוטריון שניתן לפי חוק זה ישמש ראיה בכל הליך משפטי לכאורה לאמיתות תוכנו". משמעות הדבר היא שאישור נוטריוני נהנה מחזקה משפטית לגבי אמיתות תוכנו, וכדי לסתור אותו נדרשות ראיות משמעותיות.
בפסק הדין רע"א 3649/11 עורך דין דר' משה וינברג נגד שרת המשפטים (ניתן ב-27/06/17) נדון מעמדו של הנוטריון:
"בעתירה זו מלין העותר על היחס שקיבל מפקידי המחלקה לרישוי נוטריונים במשרד המשפטים ועל הטיפול בתלונה שהגיש נגדם. העותר הוא עורך דין ונוטריון. בחודש נובמבר 2014 פנתה לעותר מבקרת נוטריונים שהוסמכה על ידי שרת המשפטים (להלן: המבקרת) וביקשה לתאם עמו מועד לביקורת."
פסק דין זה ממחיש את מערך הפיקוח הקיים על נוטריונים, הכולל ביקורות תקופתיות על ידי מבקרים מטעם משרד המשפטים. מנגנון פיקוח זה נועד להבטיח את איכות השירות הנוטריוני ואת עמידת הנוטריונים בהוראות החוק והתקנות.
הפסיקה מדגישה את החשיבות הרבה של תפקיד הנוטריון ואת האחריות המוטלת עליו. בפסק הדין בד"א 26/16 שרגא בלזר נגד היחידה לדין משמעתי (ניתן ב-31/12/16) נדונה חומרתה של הפרת הוראות חוק הנוטריונים:
"אולם, המכתב נכתב על ניר מכתבים רשמי של 'שרגא בלזר משרד עורכי דין', ובראש הרשימה מופיע השם 'שרגא בלזר עו"ד ונוטריון' בעברית, ובאנגלית: shraga blazer advocate & notary. אין ברצוננו לדקדק עם מר בלזר, אולם במעשהו זה בלבד עבר מר בלזר עבירה חמורה על הוראות סעיף 48 לחוק הנוטריונים"
פסק דין זה מדגיש את הדרישות המחמירות החלות על נוטריונים ואת החשיבות של שמירה על כבוד המקצוע. הפרה אף של הוראות טכניות לכאורה, כגון אופן הצגת התואר "נוטריון", עלולה להיחשב כעבירה משמעתית חמורה.
הפסיקה מפרטת את החובות המוטלות על נוטריון במסגרת תפקידו. בפסק הדין ת"א (חיפה) 574-06-18 מילאד עסאף נגד אדמון עסאף (ניתן ב-26/07/24) התייחס בית המשפט למשקל הראייתי של אישור נוטריוני:
"בהתייחס לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, נפסק בעניין טוקאן: 'סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק, שכן… אילו רצתה המשיבה להוכיח את גירסתה, כי לא הבינה את משמעות המסמך, היה על באי כוחה להזמין את הנוטריון, לחוקרו על תצהירו…'"
פסק דין זה מדגיש את המשקל הראייתי הכבד שניתן לאישור נוטריוני ואת הקושי בסתירתו. הוא גם מבהיר את האחריות המוטלת על הנוטריון לוודא שהצדדים מבינים את משמעות המסמכים עליהם הם חותמים.
אחת המשימות הנפוצות של נוטריון היא אישור תרגום מסמכים. בפסק הדין ת"א (חיפה) 16791-04-18 יא נגד פגפו (ניתן ב-25/01/22) התייחס בית המשפט לחובות הנוטריון בהקשר של תרגום מסמכים:
"תקנה 7 לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977, קובעת: '(א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום'"
הוראה זו מדגישה את החשיבות של הבנת תוכן המסמך על ידי הנוטריון ואת הצורך בתרגום מקצועי ומאומת במקרים של מסמכים בשפה זרה. נוטריונים בפתח תקווה, עיר בה קיימת אוכלוסייה מגוונת, עשויים להידרש לעתים קרובות לטפל במסמכים בשפות שונות.
חובה נוספת המוטלת על הנוטריון היא בדיקת כשירותם של הצדדים לבצע פעולות משפטיות. בפסק הדין ת"ע (חיפה) 2652-09-17 מ נגד ע (ניתן ב-31/12/20) הדגיש בית המשפט את חובת הנוטריון לוודא את כשירות הצדדים:
"תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים תשל"ז-1977 קובעת : 'לא ייתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה'"
הוראה זו נועדה להבטיח שאנשים במצב פיזי או נפשי פגיע לא יבצעו פעולות משפטיות ללא בדיקה מתאימה של כשירותם. הנוטריון נדרש לנקוט משנה זהירות במקרים אלה ולוודא שהפעולה המשפטית משקפת את רצונו האמיתי והחופשי של האדם.
באזור פתח תקווה פועלים נוטריונים רבים המספקים מגוון שירותים לתושבי האזור. השירותים הנפוצים כוללים:
אימות חתימות – אישור שהחתימה על מסמך נעשתה בפני הנוטריון על ידי אדם שזהותו אומתה.
אישור העתקים – אישור שהעתק מסמך זהה למקור.
אישור תרגומים – אישור שתרגום מסמך מדויק ואמין.
אישור חיים – אישור שאדם מסוים היה בחיים בתאריך מסוים (נדרש לעתים לצורך קבלת קצבאות מחו"ל).
אישור הצהרות – אישור שהצהרה נמסרה בפני הנוטריון לאחר שהמצהיר הוזהר כי עליו להצהיר אמת.
נוטריונים בפתח תקווה משרתים אוכלוסייה מגוונת, כולל אנשי עסקים, עולים חדשים, ומי שזקוקים למסמכים רשמיים לשימוש בחו"ל. הביקוש לשירותים נוטריוניים באזור גדל עם התפתחות הפעילות העסקית והבינלאומית.
נוכח החשיבות הרבה של תפקיד הנוטריון והמשקל המשפטי הניתן לאישוריו, בחירת נוטריון מקצועי ומנוסה היא קריטית. גורמים שכדאי לשקול בבחירת נוטריון כוללים:
ניסיון וותק – נוטריון בעל ניסיון רב יותר עשוי להיות בקיא יותר בדקדוקי הפרוצדורה והחוק.
תחומי התמחות – חלק מהנוטריונים מתמחים בתחומים ספציפיים, כגון מסמכים בינלאומיים או ענייני נדל"ן.
זמינות ונגישות – שעות קבלה נוחות ונכונות לבצע שירותים מחוץ למשרד במקרה הצורך.
שפות – נוטריון המדבר מספר שפות יכול להיות יתרון משמעותי, במיוחד לצורך אישור תרגומים.
מוניטין ומקצועיות – המלצות והתרשמות אישית יכולים להעיד על מקצועיותו של הנוטריון.
מהפסיקה עולה כי נוטריון הוא בעל תפקיד בעל חשיבות וסמכות רבה, הנדרש לפעול בזהירות ובמקצועיות בהתאם להוראות חוק הנוטריונים והתקנות. פסקי הדין מפתח תקווה והאזור מדגישים את חשיבות תפקידו ואת המשקל הראייתי הרב הניתן למסמכים נוטריוניים.
נוטריון בפתח תקווה, כמו בכל מקום אחר בישראל, נדרש לפעול בהתאם להוראות החוק והתקנות תוך הקפדה על:
נוטריונים מהווים חלק חשוב מהמערכת המשפטית, המעניקים תוקף ואמינות למסמכים ופעולות משפטיות. השירותים שהם מספקים חיוניים לפעילות עסקית, משפטית ובינלאומית תקינה. בחירת נוטריון מקצועי ומנוסה היא צעד חשוב בהבטחת תקפותם ואמינותם של מסמכים משפטיים, במיוחד אלה המיועדים לשימוש בינלאומי.
באזור פתח תקווה, כמו בכל רחבי הארץ, פועלים נוטריונים מקצועיים המספקים שירותים איכותיים לציבור, תוך עמידה בסטנדרטים הגבוהים הנדרשים על ידי החוק והפסיקה. כמקצוע בעל מעמד ציבורי בכיר, נוטריונים ממשיכים למלא תפקיד חיוני בהבטחת ודאות וביטחון משפטי בחברה מודרנית ומורכבת. ניתן להתעייץ עם עורך דין נוטריון בפתח תקווה מנוסה עם ניסיון רב
בג"צ 5011/17- עורך דין ד"ר משה וינברג נגד שרת המשפטים
שמות השופטים: א חיות,ע פוגלמן,ד ברק ארז
פסק-דין השופטת א' חיות: 1. בעתירה זו מלין העותר על היחס שקיבל מפקידי המחלקה לרישוי נוטריונים במשרד המשפטים ועל הטיפול בתלונה שהגיש נגדם. העותר הוא עורך דין ונוטריון. בחודש נובמבר 2014 פנתה לעותר מבקרת נוטריונים שהוסמכה על ידי שרת המשפטים (להלן: המבקרת) וביקשה לתאם עמו מועד לביקורת. העותר הודיע למבקרת כי אף שהוסמך כנוטריון הוא אינו עוסק בכך ומעולם ביצע פעולה נוטריונית ולפיכך אין טעם בביקורת. לטענת העותר המבקרת השיבה לו כי אם הוא אינו עוסק כנוטריון ואינו מתכוון לעסוק כנוטריון עליו להגיש בקשה לביטול רישיונו. העותר חלק על טענת המבקרת ושב על טענתו כי אין טעם בביקורת. 2 2. בחודש ספטמבר 2015 התקבל אצל העותר מכתב מאת סגנית מנהלת מחלקת רישוי נוטריונים במשרד המשפטים (להלן: סגנית המנהלת) בו ציינה כי על פי סעיף 33(א) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: חוק הנוטריונים) הוא מחויב לאפשר למבקרת לערוך ביקורת במשרדו וכי סירובו לעשות כן עלול להוות עבירת משמעת. בתשובה למכתב שב העותר והבהיר כי לשיטתו לא חלה עליו חובה חוקית לעמוד לביקורת נוטריונים וכי אין בכך צורך. כמו כן הלין העותר על כך שסגנית המנהלת ציינה במכתבה כי התנהלותו עלולה להוות עבירת משמעת וטען כי מדובר באיום בלתי ראוי. בהמשך לכך התלונן העותר על סגנית המנהלת בפני מנכ"לית משרד המשפטים. 3. בחודש ינואר 2016 נענה העותר על ידי מחלקת ביקורת פנימית ופניות ציבור במשרד המשפטים (להלן: מחלקת פניות ציבור) כי המחלקה לביקורת נוטריונים במשרד מפעילה מספר מבקרים העוברים בין משרדי הנוטריונים על פי תכנית סדורה. עוד נכתב בתשובה כי על פי מדיניות המחלקה כל עורך דין המוסמך לעסוק כנוטריון חייב לעמוד לביקורת, בין היתר, על מנת למנוע גניבת ציוד נוטריוני.
פסק דין |26/06/2017 |בית המשפט העליון
ת"ע (חיפה) 2652-09-17- מ נגד ע
שמות השופטים: ענבל קצב קרן
6 כן הסביר הנוטריון את פשר התאריכים השונים בין הרשום בפנקס הנוטריונים (בו מופיע התאריך 18.8.09 ) ובין התאריך שע"ג הצוואה – 14.9.09 : לדבריו מזכירתו מנהלת את רישומי ספר הנוטריונים, ובירור שערך עמה העלה כי היא נותנת מספר סידורי בספר הנוטריונים בשלב בו היא רושמת את כל הפרטים לעריכת הצוואה, והתאריך המופיע בספר הנוטריונים הוא בהתאם למועד בו המזכירה מבצעת הדפסת הצוואה במשרד והרישום בספר הנוטריונים. הנוטריון צירף לתצהירו העתק הדף מספר הנוטריונים בו רשומה צוואת המנוחה, וכן צירף כדוגמה אשור עשיית צוואה וצוואה של גברת אחרת (שאינה המנוחה ואינה קשורה לענייננו), אשר אף פרטיה רשומים באותו העתק דף ספר נוטריונים. באמצעות צירופים אלה הדגים כי כך נהג נכון לאותה תקופה – רישום בספר הנוטריונים בתאריך בו נרשמו פרטי המצווה ובפועל חתימת הצוואה בידי המצווה בתאריך אחר, שונה, המאוחר לזה המופיע בספר הנוטריונים. הסבר דומה נתן גם בעדותו (עמ' 5 לתמלול). אציין כי עדות הנוטריון אשר הודה בטעויות בהתנהלותו בעניין זה וחשף, כאמור, מרצונו כי היה נתון לביקורת כאמור, בעקבותיה תיקן התנהלותו הנוטריונית, תרמה לאמינות עדותו. 20. אולם, הפגם העיקרי והמשמעותי ביותר הינו היעדרה של תעודה רפואית בהתאם לדרישת תק' 4(ה) לתקנות הנוטריונים לפיה: "לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון. " הנוטריון נכח כי המנוחה הסתייעה בכיסא גלגלים מהלך פגישותיו עמה, ומעדותו עלה שידע אף כי המנוחה נעזרת בכיסא גלגלים כבר שנתיים קודם לכן עת העיד בהליכים בעניין צוואת המנוח ב- 12/07 (עמ' 32 ש' 32/35).
פסק דין |30/12/2020 |משפחה – חיפה
ת"א (חיפה) 16791-04-18- יא נגד פגפו
שמות השופטים: עפרה ורבנר
תקנה 7 לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977, קובעת: 19 "(א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו. (ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו, או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור. " ייפוי-כוח הנחתם לפני נוטריון נהנה מחזקת התקינות, בהתאם לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, אולם כפי שנפסק ב-ת"א 14380-10-10 סעדה גואנה מיטרי נ' עלס דוברונסקי (5/1/14), ועיין גם ב-ע"א 1333/14 (28/7/15), ייפוי-הכוח לביצוע הפעולה במקרקעין אינו תקף, אלא אם הוא מאומת כנדרש בחוק הנוטריונים ותקנותיו, כאשר צריך לברר עם החותם כי הוא מבין את לשון ייפוי-הכוח, וככל שהוא לא מבין יש לתרגם לשפה המובנת לחותם. אימות החתימה אינו רק התייצבות לפני הנוטריון והחתימה על המסמך, אלא בירור מצד הנוטריון כי החותם מבין על מה הוא חותם ומודע לתוצאות חתימתו, שכן אימות חתימה בלבד יכול להיעשות על-ידי כל עו"ד.
פסק דין |24/01/2022 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
בהתייחס לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, נפסק בעניין טוקאן: "סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק, שכן. . . אילו רצתה המשיבה להוכיח את גירסתה, כי לא הבינה את משמעות המסמך, היה על באי כוחה להזמין את הנוטריון, לחוקרו על תצהירו. . . בהיעדר חקירה כאמור, יש לקבל את דברי הנוטריון כפשוטם, דהיינו חייבים אנו להניח, כי המשיבה הבינה את משמעות יפוי הכוח הראשון בעת שחתמה עליו". 47. לא רק זאת, אלא שתקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 שעניינה "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת כי : "נוטריון לא ייתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות העניין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". 48. המלומד יונה דה-לוי, בספרו, דיני הנוטריון ותולדותיהם (הוצאת לשכת עורכי הדין, תל אביב, תשס"ה-2005), מסביר כי בכך "ניכרת מגמת המחוקק לתת תוקף מירבי למסמך הנוטריוני, בשונה ממסמכים אחרים. יש מוסדות רשמיים שאינם מסתפקים בתצהיר שנעשה בפני עו"ד אלא דורשים הצהרה נוטריונית" (שם, בעמ' 167). 49. בענייננו, העילה עליה מבסס התובע את תביעתו ואת זכותו לסעד שהוא דורש, הינו הטענה העובדתית-כי ייפוי הכוח הכללי הנוטריוני, ת/3, מכוחו הועברו המקרקעין לשם הנתבע 3, הינו אותנטי ובר תוקף. 50. ככלל, על הצד המבקש להסתמך על המסמך, מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט באמיתות החתימה עליו. דעקא, בענייננו המדובר בחתימה שאושרה ע"י הנוטריון כחתימה אשר נחתמה ע"י הנתבע 1.
פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה
בד"א 26/16- שרגא בלזר נגד ' היחידה לדין משמעתי
שמות השופטים: ריאד אבו פול,דניאל מירקין,דוד עבדי
הכוונה ככל הנראה לסעיף 34 (1), כפי שמופיע בכתב הקובלנה ובהכרעת הדין, אולם אין בדבר כדי לגרוע או להוסיף. [2] אולם, המכתב נכתב על ניר מכתבים רשמי של "שרגא בלזר משרד עורכי דין", ובראש הרשימה מופיע השם "שרגא בלזר עו"ד ונוטריון" בעברית, ובאנגלית: shraga blazer advocate & notary"". אין ברצוננו לדקדק עם מר בלזר, אולם במעשהו זה בלבד עבר מר בלזר עבירה חמורה על הוראות סעיף 48 לחוק הנוטריונים, או, לפחות על הוראות סעיף 49 לחוק הנוטריונים. אנו מניחים לטובתו כי בטעות בתום לב או בשכחה מדובר, ואין בציון עובדה זו משום המלצה לנקוט בגינה הליך כלשהו. [3] ע' 1 סעיף 4 לסיכומי הנקבל, עוה"ד בלזר.
פסק דין |31/12/2016 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
ע"א 7303-01- אדמון עסאף נגד מינהל מקרקעי ישראל
שמות השופטים: מצאמ חשין,גרוניס
מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת. הוראת סעיף 66 מורה אותנו את עיקר חשיבותו של המסמך הנוטריוני, והוא כוחו כראיה. שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו1976- על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט1999-), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו. 11. אכן כן: ככל חזקה הניתנת לסתירה, כן היא החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, שאף היא ניתנת לסתירה. בה-בעת, ברור מאליו כי העלאת טענה כטענתו של המערער – טענה המייחסת לנוטריון, למיצער, מחדל חמור עד-למאוד בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר. בפרשת סעתי (לעיל) אמר השופט בך דברים אלה (שם, 497-496): נטל כבד. . . רובץ על צד הטוען כי יפוי-כוח שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי לא הוסבר לו כראוי. . . שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי.
פסק דין |04/03/2003 |בית המשפט העליון
עמ"ש (חיפה) 29522-05-13- בעמש 29522-05-13 נגד בעמש 29522-05-13
שמות השופטים: שושנה שט,יעל וילנר,סארי גיוסי
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח כן.
פסק דין |08/03/2014 |מחוזי – חיפה
ת"א (נצרת) 10-05- עזבון המנוח בולוס אוראסיו חורי זל נגד מנהל מקרקעי ישראל- נצרת עלית
שמות השופטים: זיאד הוואר
פסיקת בית המשפט העליון קבעה לעניין פירושו של סעיף 42 הנ"ל כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר. שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך שנחתם על ידו בפני נוטריון ציבורי" (ראו ע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי ואח', פ"ד מא(2) 477, עמ' 496-497). לציין עוד, כי לפי סעיף 66 לחוק הנוטריון הזמני נקבע נטל השכנוע עפ"י הכלל של תקינות פעילותו של המינהל: "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריון ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי ערך-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת" (הציטוט מהספר המוזכר לעיל, "קבץ החוקים העותמנים", בעמ' 175). מעיון בהוראת הסעיף 66 הנ"ל עולה, כי חשיבותו של המסמך הנוטריוני הוא בכוחו הראייתי ואין צורך לזמן את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו למתן עדות. אומנם סעיף 42 הנ"ל מקים חזקה בדין, על פיה הנוטריון מילא את חובתו כהלכה, חזקה זו כאמור ניתנת לסתירה. התובעים בענייננו טענו, כי המנוח לא חתם על ייפוי הכוח בפני הנוטריון, משמע: התובעים מייחסים לנוטריון לפחות מחדל חמור בהפעלת חובתו על פי הדין לחקור ולברר את זכותם של הצדדים החותמים. טענה זו על פי הפסיקה, דורשת מהתובעים להביא בפני בית המשפט הוכחה משכנעת ביותר, ואין די באמירות כלליות מצידם של התובעים כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח.
פסק דין |19/05/2009 |מחוזי – נצרת
ה"פ (חיפה) 22583-01-14- שולמית יעקובסון נגד נטליה זבגלסקי
שמות השופטים: סארי גיוסי
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 33. חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). 18 חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח קיומם של אלה.
פסק דין |25/01/2016 |מחוזי – חיפה
בש"א (נצרת) 2272/01- אריקסון קוונטון ואח נגד בנק הפועלים- סניף ראש פינה ואח
שמות השופטים: מוניץ נחמה
על פי פרק ב' לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של נוטריון וביניהם: לאמת חתימה על מסמך, לאשר שהחותם על מסמך בשם זולתו היה מוסמך לכך, לאשר נכונותו של העתק ממסמך, לאשר נכונותו של תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, לאשר שאדם פלוני חי, לאשר נכונותה של רשימת מצאי, לערוך העדה של מסמך סחיר, לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינות חוץ או על פי מסמך אחר, להשתמש בסכמות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר, לאמת הסכם ממון בין בני זוג שנכרת לפי הנישואין (סעיף 7 לחוק). לצורך מילוי תפקידיו אלה נדרש הנוטריון לאמון רב, לכן החמיר חוק הנוטריונים בדרישותיו בדבר עברו הנקי של המועמד וכן וותקו המקצועי הרב. השירות המפורט מעלה אותו מוסמך הנוטריון להעניק לפונים אליו הינו טכני בעיקרו ואינו שירות מקצועי אישי, כפי זה הניתן על ידי עורך דין ללקוח אותו הוא מייצג, הן בהליך שיפוטי, והן בהליך עיסקי אחר. בין עורך הדין לבין הלקוח נרקמים יחסי אמון מיוחדים כאשר הלקוח פורש בפני עוה"ד את מלוא סודותיו המקצועיים והאישיים וכן את טקטיקת ההגנה או את מתקפת התביעה שהוא מתכנן בהליך משפטי אזרחי, או את הגנתו בהליך משפטי פלילי. בין עוה"ד לבין הלקוח נרקמים יחסים אישים סבוכים ועדינים בהכנת מסמכים עסקיים ומסמכים הדרושים לצורך ניהול הליך משפטי, ומכאן ההגבלות אשר הוטלו על עוה"ד בחוק לשכת עורכי הדין בסעיף 90 לו. על רקע זה יש להבין אף את החסיון המוענק ללקוח שעוה"ד לא יגלה, אפילו לא בהליך משפטי, את סודותיו של הלקוח אשר הגיעו לידיו במסגרת הייעץ המשפטי המקצועי שעושה עוה"ד ללקוח.
החלטה |16/10/2001 |מחוזי – נצרת
תמ"ש (תל אביב) 1061-06-17- י.א.פ נגד מ.פ
שמות השופטים: שפרה גליק
לצורך מימון ההגנה המשפטית שלו במשפט נגד רעייתו של האחרון, סכום נוסף של 44,694 , אך בכך אדון בנפרד – במסגרת הדיון בתביעת י. פ. 37. כזכור, צמצם י. פ. את תביעתו, וכפי שהסביר בחקירתו הנגדית, הוא אינו תובע יותר על פי 46.2 נוכח ביטול צו קיום צוואת אמו המנוחה ומכאן אפוא, שנותר לי לדון רק בהצהרה על פי סעיף 46.1 לעיל. 38. אני מסכימה עם טענת מ. פ. בסיכומיו, כי הנוטריונית, עו"ד דרורי, (להלן: "הנוטריונית") פעלה בצורה לא מקצועית, ולפיכך אין בפנינו הצהרה נוטריונית במשמעות הדין ולהלן אנמק: 38.1 הוכח בפני, שהנוטריונית לא ידעה את ההבדל בין "תצהיר" לבין "הצהרה" וכך השיבה בעמוד 10 לפרוטוקול הדיון: 9 "ש: את יודעת את ההבדל בין תצהיר להצהרה ת: יכול להיות – הצהרה זה הגדרה קודמת של אותו מסמך". 38.2 ברור מאליו, כי חרף הכותרת תצהיר בת/1 (סומן "א") אין המדובר בתצהיר במשמעות סעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971, שכן אין בה אישור הנוטריונית, (כעורכת דין) על פי סעיף 15 (ב) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971 שהיא עצמה הזהירה אותו. 38.3 היעדר הצהרתה של הנוטריונית, כי הזהירה את המצהיר מנוגד עם לחובתה על פי סעיף 7(5) לחוק הנוטריונית תשל"ו 1976, שבו יכול נוטריון "לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת". (הקו המדגיש אינו במקור – ש. ג. ). אוסיף ואזכיר כי על הנוטריונית היה לפעול בהקשר זה על פי הוראות תקנה 14 (א) לתקנות הנוטריונים תשל"ז 1977.38.4 הוכח כי הנוטריונית פעלה בשליחות י.
פסק דין |27/06/2018 |משפחה – תל אביב
בדמ (ירושלים) 32/16- היועץ המשפטי לממשלה נגד ' עו״ד אליסע שעבאן
שמות השופטים: עו״ד יואל פדלי,אב״ד,עו״ד גיא פלדמן חב״ד,עו״ד צבי נמט חב״ד
הנקבל טען כי חלפו מעל 15 שנה מהמקרים המדוברים וכי הוא למד לקח, הפסיד רבות, נאלץ לסגור את משרדו ופרנסתו נפגעה כמו גם לקוחותיו וכן טען בעניין גילו המתקדם (הנקבל הינו כבן 68) והפגיעה בו. 50. כמו כן, מאז שנת 2016, השנה בה רישיון הנוטריון עוכב ע"י כב׳ השופט סובול, הנקבל לא עבד, וכי זו תקופה מספיקה של כ-81 חודשים, כמעט 7 שנים, והוא מבקש להסתפק בתקופה זו. גזר הדין 51. שני הסעיפים הראשונים בפרק ה׳ של חוק הנוטריונים מתייחסים לשמירת כבוד המקצוע ולחובת נאמנות. 52. החוק מחייב כל עורך דין עם רישיון נוטריון לשמור על כבוד המקצוע על ידי כך שיימנע מכל דבר העלול לפגוע בו. 53. חלק מהתנאים לקבלת רישיון נוטריון, הינוֹ וותק וניסיון פרקטי של 10 שנים בעריכת דין, ובנוסף, קבלת רישיון נוטריון מותנית גם בעבר התנהגותי ללא רבב, הן מבחינת העדר עבר פלילי והן מבחינת העדר השעיה מלשכת עורכי הדין, לכן הציפייה לשמירת כבוד המקצוע אינה יוצאת דופן. 54, החוק קובע כי בעת מילוי תפקידו של נוטריון או במהלך מתן שירותים נוטריוניים עליו לפעול בנאמנות ובמסירות. 55. על מידת חומרת ההקפדה על ביצוע עבודתו של הנוטריון ניתן ללמוד מסעיף 47 לחוק הנוטריונים אשר מתייחס להיבט הפלילי אשר קובע כי: "נוטריון המשתמש בסמכותו לגבי מסמך ביודעו כי המסמך נועד לביצוע עבירה פלילית או שבעריכתו היה משום עבירה פלילית, דינו-מאסר שלוש שנים או כדינוֹ של האשם באותה עבירה, הכל לפי העונש החמור יותר" (הדגשה הוספה). 56. סעיף 34 לחוק הנוטריונים, לעניין עבירות משמעת, קובע: "34. נוטריון אשם בעבירת משמעת אם: (1) עבר על כללי האתיקה המקצועית כפי שנקבעו בפרק ה׳. (2) לא קיים את המוטל עליו לפי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור.
גזר דין |13/08/2024 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
בהתייחס לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, נפסק בעניין טוקאן: "סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק, שכן. . . אילו רצתה המשיבה להוכיח את גירסתה, כי לא הבינה את משמעות המסמך, היה על באי כוחה להזמין את הנוטריון, לחוקרו על תצהירו. . . בהיעדר חקירה כאמור, יש לקבל את דברי הנוטריון כפשוטם, דהיינו חייבים אנו להניח, כי המשיבה הבינה את משמעות יפוי הכוח הראשון בעת שחתמה עליו". 47. לא רק זאת, אלא שתקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 שעניינה "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת כי : "נוטריון לא ייתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות העניין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". 48. המלומד יונה דה-לוי, בספרו, דיני הנוטריון ותולדותיהם (הוצאת לשכת עורכי הדין, תל אביב, תשס"ה-2005), מסביר כי בכך "ניכרת מגמת המחוקק לתת תוקף מירבי למסמך הנוטריוני, בשונה ממסמכים אחרים. יש מוסדות רשמיים שאינם מסתפקים בתצהיר שנעשה בפני עו"ד אלא דורשים הצהרה נוטריונית" (שם, בעמ' 167). 49. בענייננו, העילה עליה מבסס התובע את תביעתו ואת זכותו לסעד שהוא דורש, הינו הטענה העובדתית-כי ייפוי הכוח הכללי הנוטריוני, ת/3, מכוחו הועברו המקרקעין לשם הנתבע 3, הינו אותנטי ובר תוקף. 50. ככלל, על הצד המבקש להסתמך על המסמך, מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט באמיתות החתימה עליו. דעקא, בענייננו המדובר בחתימה שאושרה ע"י הנוטריון כחתימה אשר נחתמה ע"י הנתבע 1.
פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה
– קרן קיימת לישראל על ידי מינהל מקרקעי ישראל נגד הזימה סעיד הזימה קזל
שמות השופטים: זיאד הווארי
סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני קובע לעניין זה: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית המשפט שהם אשרו או ערכו, נירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מייד, ויענשו בהתאם להוראות החק הזה" (הציטוט מובא עפ"י תרגומו של עו"ד מ' לניאדו בספרו "קבץ החוקים העותמנים", מהדורה שנייה, תל-אביב, תשט"ו, בעמ' 171). פסיקת בית המשפט העליון קבעה לעניין פירושו של סעיף 42 הנ"ל כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר. שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך שנחתם על ידו בפני נוטריון ציבורי" (ראו ע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי ואח', פ"ד מא(2) 477, עמ' 496-497). לציין עוד, כי לפי סעיף 66 לחוק הנוטריון הזמני, מתייחס למשקלם הראייתי של המסמכים אשר נערכו ע"י נוטריון, וזאת עפ"י הכלל של תקינות פעילותו של המינהל. "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריון ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי ערך-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת" (הציטוט מהספר המוזכר לעיל, "קובץ החוקים העותמנים, בעמ' 175).
פסק דין |18/05/2009 |מחוזי – נצרת
ת"א (נצרת) 574-09- חליל זעאתרה נגד עזבון המנוח ודיע זעאתרה זל
שמות השופטים: זיאד הווארי
פסיקת בית המשפט העליון קבעה לעניין פירושו של סעיף 42 הנ"ל כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר. שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך שנחתם על ידו בפני נוטריון ציבורי" (ראה ע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ. פרחה סעתי ואח', פ"ד מא(2) 477, עמ' 496 497). לציין עוד, כי לפי סעיף 66 לחוק הנוטריון הזמני, נקבע נטל השכנוע עפ"י הכלל של תקינות פעילותו של המינהל: "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריון ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחוק הזה, הם נחשבים לבעלי ערך ערך הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת" (הציטוט מהספר המוזכר לעיל, "קבץ החוקים העותמנים", בעמ' 175). מעיון בהוראות סעיף 66 הנ"ל עולה, כי חשיבותו של המסמך הנוטריוני, הוא בכוחו הראייתי ואין צורך לזמן את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו למתן עדות. כאמור, סעיף 42 הנ"ל מקים אף הוא חזקה בדין, על פיה הנוטריון מילא את חובתו כהלכה. התובע לא הביא בדל של ראיה כדי להפריך את החזקות הקבועות בסעיפים הנ"ל. אוסיף עוד, כי על פי הפסיקה, טענות אשר מתייחסות למחדל של נוטריון במילוי תפקידו, דורשות מהתובע להביא בפני בית המשפט הוכחה משכנעת ביותר, ואי די בטענות כלליות וסתמיות מצידו של התובע, כדי לסתור את אמיתות הייפוי כוח.
פסק דין |19/10/2010 |מחוזי – נצרת
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 19. כוחו של אישור
19. אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 18. דרכי הביצוע של פעולה נוטריונית
18. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים ותנאים נוספים שבהם יבצע נוטריון פעולה נוטריונית ובין השאר רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר – (1) בירור כשרותו המשפטית של המתייצב לפניו לשם ביצוע של הפעולה הנוטריונית ואת היותו מבין אל נכון את משמעות הפעולה; (2) רשומות שעל הנוטריון לנהל על הפעולות הנוטריוניות שביצע, העתקים ממסמכים שפעל בהם, שעליו להשאיר בידו, ודרכי השמירה של כל אלה ומשך זמנה.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 33. ביקורת
33. (א) נוטריון יעמיד את המסמכים שעליו לשמור ואת הספרים בשעליו לנהל, לפי חוק זה, לביקורת מי ששר המשפטים מינהו לכך. (ב) דרכי הבקורת ייקבעו בתקנות. (ג) מי שנתמנה לערוך בקורת לפי סעיף זה, ישמור בסוד כל דבר שבא לידיעתו במילוי תפקידו ולא ישתמש בידיעה כאמור אלא למילוי תפקידו; הוראה זו אינה חלה על גילוי שנצטווה עליו בחקירה על פי דין או בהליך משפטי.
תקנות הנוטריונים (שכר שירותים נוטריוניים הניתנים בבית המשפט), תשל"ח-1977
סעיף: 1. שכר בעד שירותים נוטריוניים הניתנים בבית-המשפט
1. מינה שר המשפטים עובד המדינה הממלא תפקיד בבית-משפט, לפי סעיף 50 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, להשתמש בסמכויות נוטריון, יגבה אוצר המדינה בעד השירותים שאותו עובד יתן מכח מינויו, את השכר שנקבע למתן שירותים אלה בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ז-1977.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 7. סמכויות הנוטריון
7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 26. משרדו של נוטריון
26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.
תקנות הנוטריונים (דרכי ביקורת), תשל"ז-1977
סעיף: 1. דרכי הביקורת
1. מי ששר המשפטים מינה לערוך ביקורת כאמור בסעיף 33 לחוק רשאי להיכנס בכל עת סבירה למשרדו של נוטריון כדי לערוך בו ביקורת.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 2. כשירות
2. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, "תושב קבע בישראל" – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (2) הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה: (א) עסק במקצוע של עורך-דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל; (ב) (נמחקה); (ג) עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל; (3) לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון; (4) לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק-דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950; (5) ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4). (ב) ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש. (ג) ועדת הרשיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף ישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.
צו הנוטריונים (תפקידים מאושרים) תשל"ח-1978
סעיף: 1. תפקידים מאושרים
1. התפקידים המפורטים להלן מאושרים בזה לענין סעיף 3 לחוק: (1) חברות של חבר לשכת עורכי הדין בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; (2) נוטריון ציבורי לפי החוק העותמאני בדבר הנוטריון מיום 27 בזילקעדה שנת 1331 (1913); (3) בעל מינוי לפי סעיף 50 לחוק; (4) הוראה בפקולטה למשפטים של מוסד בישראל שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 – בדיני ממונות, בסדר הדין האזרחי או בדיני הראיות, הכל כפי שהם נהוגים בבתי המשפט שחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, דן בהם; (5) תפקיד של נציג קונסולרי כמשמעותו בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, שעה שבעל התפקיד האמור היה חבר לשכת עורכי הדין. (6) תפקיד של רשם או סגן רשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום כמשמעותו בסעיף 84 לחוק בית המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 30. הבקשה למתן הרשיון
דין כאמור; (6)2 הסכמת המבקש למסירת מידע מהמרשם הפלילי לפי סעיף 12 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; (7) הורשע המבקש בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים בחוץ לארץ כעורך דין, כנוטריון, כשופט או כעובד ציבור, יצרף את פרטי ההרשעה לרבות העתק של פסק דין וגזר דין; (8) – (9) (נמחקו); (10) פי רוט המבקש בדבר תקופת עיסוקו בעריכת דין וכן כהונה בתפקיד שופט או נוטריון, ועיסוקים נוספים אם היו, בין אם בארץ ובין אם בחוץ לארץ, בתיאור מפורט של העיסוקים ובציון מען משרדו בכל אחת מתקופות עיסוקו; (11) הורשע המבקש בהליך פלילי או משמעתי בארץ, יצרף את כתב האישום או הקובלנה, לפי העניין, וכן העתק של פסק הדין וגזר הדין; (ב ) ועדת הרשיונות תדון בבקשות למתן רשיון כאמור פעמיים בשנה לפחות (ג) היה לדעת ועדת הרשיונות, בשים לב לגילו של המבקש או לנסיבות אחרות שיש להן חשיבות לענין, ספק אם אמנם המבקש מבחינה גופנית או נפשית מסוגל למלא את התפקיד של נוטריון, רשאית הוועדה לדרוש ממנו שימציא לה תעודה בדבר כשירותו מבחינה בריאותית למילוי התפקיד, מרופא או רופאים שהוועדה תורה עליהם.
כל הזכויות שמורות ©