כל הזכויות שמורות ©
משרדי עורכי דין נזיקין בראשון לציון נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים במיוחד. תחום הנזיקין הוא אחד התחומים המורכבים והרגישים במשפט הישראלי, הדורש מומחיות מעמיקה והכרה יסודית של הפסיקה הרלוונטית. במאמר זה נסקור את העקרונות המשפטיים המרכזיים הנוגעים לאחריות מקצועית של עורכי דין בתחום הנזיקין.
הפסיקה הישראלית קבעה בבירור כי השאלה האם התרשל עורך דין במילוי תפקידו נבחנת בעיקר על פי נסיבות המקרה הספציפי. משרדי עורכי דין נזיקין בראשון לציון חייבים להיות מודעים לכך שבתיקי נזיקין קיימת חשיבות מיוחדת לשאלה האם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסוים לעורך הדין, או שמא עורך הדין הוא שצריך היה לחקור מיוזמתו ולגלות את הפרט הנעלם.
עקרון זה מדגיש את החשיבות של תקשורת פתוחה ויסודית בין עורך הדין ללקוחו, תוך הטלת אחריות פעילה על עורך הדין לבדוק ולחקור את כל הפרטים הרלוונטיים לתיק.
על פי הפסיקה המבוססת, עורך דין מחויב בנוסף לידע ולמיומנות המקצועית, בעמידה בסטנדרטים גבוהים של אמינות ויושרה. התקן המקצועי דורש מעורכי דין לפעול באופן שיצדיק את האמון שנותנים בהם לקוחותיהם, הציבור בכללותו ובתי המשפט.
משרדי עורכי דין נזיקין בראשון לציון חייבים להבין כי פגיעה בסטנדרטים אלה עלולה לפגוע פגיעה קשה באינטרס הציבורי ובמערכת המשפט כולה. זהו עקרון יסוד הנוגע לא רק לאחריות האישית של עורך הדין, אלא גם למעמדה של המקצוע כולו.
הפסיקה קבעה עקרון חשוב לגבי חובת הבדיקה של עורכי דין לפני קבלת החלטות מקצועיות. במקרה ספציפי שנדון בבית המשפט, נקבע כי מחובת עורך דין המתבקש על ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתחייב סופית כלפי צד שלישי.
עקרון זה רלוונטי במיוחד למשרדי עורכי דין נזיקין בראשון לציון, שכן הוא מדגיש את החשיבות של בדיקה יסודית של כל המסמכים הרלוונטיים לפני נקיטת פעולות משפטיות.
במקרה שנדון, בית המשפט קבע כי עורך דין שלא ביקש את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב זכויותיהם, לא יצא ידי חובתו כלפי לקוחתו. החלטה זו מבססת תקדים חשוב המחייב עורכי דין לבדוק ביסודיות את כל הנתונים הרלוונטיים לפני נקיטת פעולות משפטיות.
אחד ההיבטים המורכבים ביותר בתביעות נגד עורכי דין הוא נטל ההוכחה המוטל על התובע. הפסיקה קבעה כי על התובע הנטל להוכיח שאלמלא התרשלות עורך הדין, תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו.
זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, מכיוון שכל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע שאין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים עד למתן פסק דין חלוט. משרדי עורכי דין נזיקין בראשון לציון צריכים להיות מודעים לעובדה זו, אך לא לסמוך עליה כתירוץ לרשלנות.
סיכום התנאים להוכחת עוולת הרשלנות, כאשר מיישמים אותם על תביעות נזיקין בגין רשלנות מקצועית של עורכי דין, מעלה כי על התובע מוטל נטל כבד. בנוסף על הנטל להוכחת כל טענה מטענותיו, מוטל על התובע להוכיח כי תוצאת פסק הדין הייתה משתנה אילו פעל עורך הדין הנתבע באופן שונה.
נטל זה משקף איזון עדין בין הצורך להגן על זכויות הלקוחות לבין ההכרה במורכבות של התחום המשפטי ובקושי לחזות תוצאות משפטיות.
הפסיקה הדגישה את חשיבותם של עורכי דין מומחים בתחומם. עורך דין המוכר כמומחה בתחומו, כבעל שם ומוניטין, המזדהה עם הארגון אותו הוא מייצג ובקי לגמרי בכל הפרטים, יכול לתרום רבות להתפתחות העיר והקהילה בה הוא פועל.
משרדי עורכי דין נזיקין בראשון לציון שמבקשים להתמחות בתחום זה חייבים להשקיע במומחיות מקצועית ובצבירת ניסיון רלוונטי. המומחיות אינה רק יתרון תחרותי, אלא חובה מקצועית כלפי הלקוחות.
הפסיקה מכירה בחשיבות התרומה של עורכי דין מקצועיים המסייעים לאחרים בתחומי מומחיותם. עורכי דין המתרמים לעיר ולגורמים אחרים, ומוכנים לסייע לכל אדם בכל עת ובכל צרה, זוכים להכרה מיוחדת.
עקרון זה רלוונטי במיוחד למשרדי עורכי דין נזיקין בראשון לציון, שכן הוא מדגיש את החשיבות של מעורבות קהילתית ותרומה למען הציבור הרחב.
כל משרד עורכי דין העוסק בתחום הנזיקין חייב להקפיד על בדיקה יסודית של כל המסמכים הרלוונטיים לתיק. זה כולל:
משרדי עורכי דין נזיקין בראשון לציון חייבים לוודא כי הייעוץ הניתן ללקוחות הוא מקצועי, מדויק ומבוסס על הבנה יסודית של החוק והפסיקה. זה כולל הסבר ברור של הסיכויים והסיכונים הכרוכים בתיק.
התקן המקצועי דורש מעורכי דין לשמור על רמת מקצועיות גבוהה בכל היבטי עבודתם, כולל:
משרדי עורכי דין נזיקין בראשון לציון נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים ביותר. הפסיקה מציבה רף גבוה במיוחד לעורכי דין בתחום הנזיקין, ומטילה עליהם אחריות כבדה כלפי לקוחותיהם וכלפי מערכת המשפט בכללותה.
העקרונות המרכזיים שכל משרד עורכי דין בתחום צריך לזכור הם:
המימוש הנכון של עקרונות אלה יבטיח לא רק הימנעות מתביעות רשלנות, אלא גם מתן שירות מקצועי ומיטבי ללקוחות, תוך תרומה לקידום מערכת המשפט והחברה הישראלית כולה.
מומלץ להתעייץ עם עו ד לתעבורה בראשון לציון מומחה בתחום.
עא 420/75- שרה כהן נגד יצחק אייזן
שמות השופטים: אגרנטלנדוי,ברנזון
[1]
– א. (1) " (1) השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך- דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה. (2) התשובה לשאלה אם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסויים לעורך-הדין או שמא עורך-הדין הוא שצריך היה לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק. " עורך-דין היוצא מהנחה שרק ראש המשפחה הוא הדייר החוקי, ויתר בני המשפחה מתגוררים בדירה מכוח דיירותו הוא, מבלי לוודא הנחה זו, הינו רשלן. (4) מחובת עורך-דין המתבקש על-ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתקשר סופית עם מאן דהוא על פינוי הדירה. (5) משלא ביקש עורך-הדין את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב וכויותיהם, לא יצא ידי חובתו כלפי לקוחתו שביקשה להשיג פינוי הדירה. (6) בנסיבות הענין היה גם בהימנעות הלקוחה ממסירת חוזה השכירות לעורך- הדין משום סיבה לנזק, ויש על-כן להפעיל את מבחן הצדק הקבוע בסעיף 65 לפקודת הנזיקין להקטנת הפיצויים. הערות : לרשלנות מקצועית של עורך-דין, עיין : א' בר-שלום, לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין, הפרקליט, כרך כא, ע' 479. ערעור ברשות על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (השופטים ב' כהן, ח' דבורין, ש' אשר), מיום 12.2.75 , ב-ע"א 686/73, לפיו נתקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-משפט השלום, תל-אביב-יפו (השופט ח' שטיינברג), ב-תי"א 23594/71. הערעור נתקבל, ופסק-דינו של בית-משפט השלום הושב בחלקו על כנו.
הצג פחות
[2]
– א. (1) השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך- דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה. (2) התשובה לשאלה אם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסויים לעורך-הדין או שמא עורך-הדין הוא שצריך היה לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק. (3) " (3) עורך-דין היוצא מהנחה שרק ראש המשפחה הוא הדייר החוקי, ויתר בני המשפחה מתגוררים בדירה מכוח דיירותו הוא, מבלי לוודא הנחה זו, הינו רשלן. (4) מחובת עורך-דין המתבקש על-ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתקשר סופית עם מאן דהוא על פינוי הדירה. (5) משלא ביקש עורך-הדין את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב וכויותיהם, לא יצא ידי חובתו כלפי לקוחתו שביקשה להשיג פינוי הדירה. " בנסיבות הענין היה גם בהימנעות הלקוחה ממסירת חוזה השכירות לעורך- הדין משום סיבה לנזק, ויש על-כן להפעיל את מבחן הצדק הקבוע בסעיף 65 לפקודת הנזיקין להקטנת הפיצויים. הערות : לרשלנות מקצועית של עורך-דין, עיין : א' בר-שלום, לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין, הפרקליט, כרך כא, ע' 479. ערעור ברשות על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (השופטים ב' כהן, ח' דבורין, ש' אשר), מיום 12.2.75 , ב-ע"א 686/73, לפיו נתקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-משפט השלום, תל-אביב-יפו (השופט ח' שטיינברג), ב-תי"א 23594/71. הערעור נתקבל, ופסק-דינו של בית-משפט השלום הושב בחלקו על כנו.
הצג פחות
פסק דין |
21/01/1976 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 29 |
עמודים – 7
תא (ראשון לציון) 4052-01- עירית חולון נגד צפר רחל ואחרים
open-document-icon
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
[3]
" שאלות הבהרה והתשובות עליהן, הינן חלק בלתי נפרד מחוות הדעת, וככאלה רשאי בית המשפט לסמוך עליהן, (ראה לעניין זה דברים שנאמרו בע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פד"י מא (1) 133, שם בעמ' 139): "בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדוייקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמונה מקובלת עליו רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה". " הכלל אל הפרט; 32. חוות דעת המומחה נשענת על היבטים משפטיים ושמאיים. נטיית בית המשפט להתערב בחוות דעת מומחה שמונה על ידו, תעשה כאמור במשורה במיוחד בענייניים שמאיים מובהקים. וכמות שציינתי בהחלטת המינוי, ההכרעה הסופית בשיעור הפיצוי מסורה לבית המשפט לרבות באשר להחלת קריטריונים משפטיים על שווי הפיצוי. בענייננו, מקצועיותו של המומחה לא עורערה, שמעתי העדים, חקירת המומחה, עיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים, ואומר כבר עתה כי שקילת כל הראיות מביאה אותי למסקנה כי לא נמצאה כל סיבה, או כל נימוק כבד משקל שלא לאמץ כעיקרון את חוות דעתו של המומחה. בענייננו, הצדדים שלא רוו נחת מקביעות המומחה והדברים אמורים במיוחד לעירייה העבירו למומחה שאלות הבהרה וזימנו אותו לעדות בבית המשפט כך בהתאם למתווה בהצעתי למינויו. כפי שהובא לעיל ויובהר עוד בהמשך הדברים נראה כי בפועל, התשובות לשאלות ההבהרה והעדות שמסר המומחה הביאו דווקא לביסוס נוסף של קביעותיו. לפיכך, ברי כי אין מקום להתעלם מהסכמת הצדדים למינוי המומחה לפני מעשה על כל המשתמע מכך באשר להעדפת קבלת חוות דעתו של המומחה הממונה על פני טענות הצדדים כעת בדיעבד. 24. אחת מהנחות היסוד בחוות דעת המומחה הינה כי שיעור הפיצוי המגיע למשיבים, יהיה לפי שווי של דיירות מוגנת, וזאת בהסתמך על הנוהג המקובל במקרים דומים ובנסיבות דומות, ובשיעור של 80 מהשווי בבעלות מלאה של הנכסים ולכך הוסיף המומחה הוצאות נלוות.
הצג פחות
[4]
שאלות הבהרה והתשובות עליהן, הינן חלק בלתי נפרד מחוות הדעת, וככאלה רשאי בית המשפט לסמוך עליהן, (ראה לעניין זה דברים שנאמרו בע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פד"י מא (1) 133, שם בעמ' 139): "בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדוייקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמונה מקובלת עליו רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה". מן הכלל אל הפרט; 32. חוות דעת המומחה נשענת על היבטים משפטיים ושמאיים. נטי " נטיית בית המשפט להתערב בחוות דעת מומחה שמונה על ידו, תעשה כאמור במשורה במיוחד בענייניים שמאיים מובהקים. וכמות שציינתי בהחלטת המינוי, ההכרעה הסופית בשיעור הפיצוי מסורה לבית המשפט לרבות באשר להחלת קריטריונים משפטיים על שווי הפיצוי. " ייננו, מקצועיותו של המומחה לא עורערה, שמעתי העדים, חקירת המומחה, עיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים, ואומר כבר עתה כי שקילת כל הראיות מביאה אותי למסקנה כי לא נמצאה כל סיבה, או כל נימוק כבד משקל שלא לאמץ כעיקרון את חוות דעתו של המומחה. בענייננו, הצדדים שלא רוו נחת מקביעות המומחה והדברים אמורים במיוחד לעירייה העבירו למומחה שאלות הבהרה וזימנו אותו לעדות בבית המשפט כך בהתאם למתווה בהצעתי למינויו. כפי שהובא לעיל ויובהר עוד בהמשך הדברים נראה כי בפועל, התשובות לשאלות ההבהרה והעדות שמסר המומחה הביאו דווקא לביסוס נוסף של קביעותיו. לפיכך, ברי כי אין מקום להתעלם מהסכמת הצדדים למינוי המומחה לפני מעשה על כל המשתמע מכך באשר להעדפת קבלת חוות דעתו של המומחה הממונה על פני טענות הצדדים כעת בדיעבד. 24. אחת מהנחות היסוד בחוות דעת המומחה הינה כי שיעור הפיצוי המגיע למשיבים, יהיה לפי שווי של דיירות מוגנת, וזאת בהסתמך על הנוהג המקובל במקרים דומים ובנסיבות דומות, ובשיעור של 80 מהשווי בבעלות מלאה של הנכסים ולכך הוסיף המומחה הוצאות נלוות.
הצג פחות
ע"א 420/75- שרה כהן נגד יצחק אייזן
שמות השופטים: אגרנטלנדוי,ברנזון
– א. (1) השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך- דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה. (2) התשובה לשאלה אם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסויים לעורך-הדין או שמא עורך-הדין הוא שצריך היה לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק. (3) עורך-דין היוצא מהנחה שרק ראש המשפחה הוא הדייר החוקי, ויתר בני המשפחה מתגוררים בדירה מכוח דיירותו הוא, מבלי לוודא הנחה זו, הינו רשלן. (4) מחובת עורך-דין המתבקש על-ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתקשר סופית עם מאן דהוא על פינוי הדירה. (5) משלא ביקש עורך-הדין את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב וכויותיהם, לא יצא ידי חובתו כלפי לקוחתו שביקשה להשיג פינוי הדירה. (6) בנסיבות הענין היה גם בהימנעות הלקוחה ממסירת חוזה השכירות לעורך- הדין משום סיבה לנזק, ויש על-כן להפעיל את מבחן הצדק הקבוע בסעיף 65 לפקודת הנזיקין להקטנת הפיצויים. הערות : לרשלנות מקצועית של עורך-דין, עיין : א' בר-שלום, לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין, הפרקליט, כרך כא, ע' 479. ערעור ברשות על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (השופטים ב' כהן, ח' דבורין, ש' אשר), מיום 12.2.75 , ב-ע"א 686/73, לפיו נתקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-משפט השלום, תל-אביב-יפו (השופט ח' שטיינברג), ב-תי"א 23594/71. הערעור נתקבל, ופסק-דינו של בית-משפט השלום הושב בחלקו על כנו. הצג פחות
פסק דין |
20/01/1976 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 29 |
עמודים – 7
בג"צ 3180-94- נחמיה דורון נגד 1. מאיר ניצן
שמות השופטים: א ברק,ג בך,י קדמי
למותר לציין, שחוות דעת זו צריכה להיות מתואמת עם עורך-הדין הפנימי, ולקבל את ברכתו. על-פי החוק משתתף עורך-הדין הפנימי בישיבות המועצה (סעיף 6(א) לחוק), וניתנת לו ההזדמנות "להשמיע חוות דעתו המקצועית לפני קבלת כל החלטה" (סעיף 6(ג) לחוק). עד כמה שעורך הדין הפנימי אינו שותף להערכות המשפטיות של חוות הדעת המשפטית, עליו לבטא את עמדתו שלו בישיבות המועצה. בעניין זה עליו לגלות עצמאות מקצועית, שכן אין עליו, בעניין תוכן חוות דעתו המשפטית, מרות אחרת זולת מרות החוק. על רקע זה נראה לי לכאורה שאין גם מניעה לכך שחוות הדעת המשפטית תינתן על-ידי עורך-דין (חיצוני או פנימי) שטפל בעניין נשוא חוות הדעת. אך כאמור, נוכל להשאיר שאלות אלה בצריך עיון. 6. דינה של העתירה, בכל הנוגע לשר הפנים, להדחות. מנכ"ל משרד הפנים – אליו הועברה סמכות האישור של שר הפנים – טרם נתבקש על-ידי עירית ראשון לציון להשתמש בסמכותו על-פי סעיף 188(א) לפקודה. ממילא העניין טרם בשל להחלטה. רשמנו לפנינו הודעת היועץ המשפטי לממשלה כי "כאשר החוזה יובא לאישור המנכ"ל, ידרוש משרד הפנים כי לבקשה תצורף חוות דעת משפטית בכתב". התוצאה היא אפוא, כי העתירה נדחית בכל הנוגע לשר הפנים. היא מתקבלת בכל הנוגע לעירית ראשון לציון, במובן זה שאישור חוזה פרוייקט זדל צריך לחזור למועצת העיריה, אשר תדון בו לאחר שתוצג בפניה חוות דעת משפטית בכתב כנדרש. המשיב מס' 1 יישא בהוצאות העותר בסכום של 5,000 ש"ח. השופט י. קדמי: 1. עמדתו העקרונית של חברי, המשנה לנשיא מקובלת עלי; אך, לצערי, לא אוכל להצטרף לתוצאה אליה הגיע. 2. אכן, ראוי היה שתהיה לנגד עיניהם של חברי המועצה לקראת הדיון באישור העיסקה חוות דעת משפטית רחבה ומפורטת, דוגמת זו שהכינה היועצת המשפטית של העירייה מאוחר יותר. הצג פחות
פסק דין |
04/10/1994 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 32 |
עמודים – 7
ע"א 974-91-1. עמיד נגד 1. הועדה המקומית לתיכנון ובניה זמורה
שמות השופטים: ת אורט שטרסברג כהן,ד ביניש
אם לאחר שמיעת כל הראיות בתיק נוצרת בפני השופט תמונה כוללת של הדברים ונראה לו שהוא יכול לברור את הקטעים המדויקים יותר שבכל חוות דעת, הרי שיוכל לקבוע ממצאיו מבלי להיזקק למינוי מומחה נוסף ולהארכת ההתדיינות הכרוכה בכך (ראו ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139)". אכן, כשבאות בפני בית המשפט חוות דעת של מומחים אשר יש בהן, על פי מהימנותן וכוחן המשכנע, לאפשר לבית המשפט לפלס את דרכו ולהגיע לממצאים ולמסקנות כנדרש להכרעת הדין, אין מוטלת עליו כל חובה למנות מומחה מטעמו, רק מכיוון שאין הוא מוכן לסמוך על אף אחת מחוות הדעת במלואה, והסתמכותו היא בחלקה על חוות הדעת האחת ובחלקה על חוות הדעת האחרת. כך בענייננו. השופט קמא בחר לבסס את החלטתו בחלקה על חוות דעתו של המומחה האחד, ובחלקה על חוות דעתו של המומחה האחר. בכך אין כל פסול, ובפרט כשמדובר בחוות דעת היוצאות מנקודת מוצא משותפת. אין לאמר כי במקרה הנוכחי חייב היה השופט לקבל את אחת מחוות הדעת במלואה, או שלא להסתמך על אחת מהן כלל. 5. עם זאת, מקובלת עלי טענתן השניה של המערערות, לפיה טעמי צדק מחייבים לפצותן. אין חולק כי תביעת המערערות לתשלום פיצוי נופלת בגדרו של סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה. סעיף 200 לחוק יוצר חריגים לעיקרון הכללי הקבוע בסעיף 197, ומצמצם את תחולתו, בקובעו: "לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתוכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן, ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר ואם אין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים . . . ". ההוראות המפורטות בהמשך הסעיף כוללות הוראה הנוגעת לאפשרויות הבניה על הקרקע. הצג פחות
פסק דין |
25/01/1997 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 168 |
עמודים – 5
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
על כן, כאמור, אני סבור כי קביעת בית המשפט המחוזי כי ההחלטה לייעץ לביטול החוזה היתה החלטה סבירה בנסיבות העניין במועד בו היא התקבלה. סוף דבר 26 87. לעורכי הדין יש תפקיד חשוב בהיותם שער הכניסה של רבים מהאזרחים למערכת המשפט וערכאותיה. אכן ישנו צורך להטיל עליהם חובות שונות על מנת להבטיח שהם מקיימים את תפקידם כנדרש, לטובת הלקוח ולטובת בית המשפט. ואולם, אל לנו למקם חרב מעל ראשם ולהכביד על צעדיהם. שיקולי מדיניות רבים, אשר קצרה היריעה מלדון בהם כעת, מעודדים מתן מרחב תמרון ושיקול דעת לעורכי הדין, ומניעת הידרדרות למצב של "עריכת דין מתגוננת". 24 88. כאשר עורך הדין פירט בפני לקוחו את מכלול הסיכויים והסיכונים, והלקוח החליט להסתכן בניגוד לעצת עורך דינו, הלקוח למעשה נטל על עצמו את הסיכון ועליו לשאת באחריות על מעשיו. אולם, על עורך הדין לוודא כי ההחלטה של לקוחו היא החלטה מושכלת וכי הוא אכן הבין את משמעות הסיכון אשר לקח. אמות המידה שצוינו מסייעות בעמידה על מידת האזהרה הדרושה מצד עורך הדין בהתאם לנסיבות של כל מקרה, ובכך למנוע התרשלות מצדם. 89. מן הטעמים שבוארו לעיל הייתי מציע לחבריי לדחות את הערעור, ולחייב את המערערת בשכר טרחת עורכי דינה של המשיבה בסכום של 50,000 ש"ח. ש ו פ ט השופט י' עמית: אף לדעתי דין הערעור להידחות, ואוסיף מספר הערות. 1. כפי שציין חברי השופט ג'ובראן בפסק דינו, עיקר המחלוקת שלפנינו נסב על בחינת רכיב ההתרשלות, ומשכך, ניתן לפתוח בבחינת יסוד זה, ולבחון אם המשיבה נהגה שלא על פי סטנדרט המיומנות והזהירות המקובל בתחום עריכת הדין. 27 כנותן שירות, בין עורך הדין לבין הלקוח שוררים גם יחסים חוזיים, וניתן לראות את עורך הדין כקבלן נוכח הגדרת חוזה קבלנות בסעיף 1 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974: "חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין". הצג פחות
פסק דין |
15/09/2014 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 129 |
עמודים – 31
ת"א (ראשון לציון) 4052-01- עירית חולון נגד צפר רחל ואחרים
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
שאלות הבהרה והתשובות עליהן, הינן חלק בלתי נפרד מחוות הדעת, וככאלה רשאי בית המשפט לסמוך עליהן, (ראה לעניין זה דברים שנאמרו בע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פד"י מא (1) 133, שם בעמ' 139): "בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדוייקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמונה מקובלת עליו רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה". מן הכלל אל הפרט; 32. חוות דעת המומחה נשענת על היבטים משפטיים ושמאיים. נטיית בית המשפט להתערב בחוות דעת מומחה שמונה על ידו, תעשה כאמור במשורה במיוחד בענייניים שמאיים מובהקים. וכמות שציינתי בהחלטת המינוי, ההכרעה הסופית בשיעור הפיצוי מסורה לבית המשפט לרבות באשר להחלת קריטריונים משפטיים על שווי הפיצוי. בענייננו, מקצועיותו של המומחה לא עורערה, שמעתי העדים, חקירת המומחה, עיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים, ואומר כבר עתה כי שקילת כל הראיות מביאה אותי למסקנה כי לא נמצאה כל סיבה, או כל נימוק כבד משקל שלא לאמץ כעיקרון את חוות דעתו של המומחה. בענייננו, הצדדים שלא רוו נחת מקביעות המומחה והדברים אמורים במיוחד לעירייה העבירו למומחה שאלות הבהרה וזימנו אותו לעדות בבית המשפט כך בהתאם למתווה בהצעתי למינויו. כפי שהובא לעיל ויובהר עוד בהמשך הדברים נראה כי בפועל, התשובות לשאלות ההבהרה והעדות שמסר המומחה הביאו דווקא לביסוס נוסף של קביעותיו. לפיכך, ברי כי אין מקום להתעלם מהסכמת הצדדים למינוי המומחה לפני מעשה על כל המשתמע מכך באשר להעדפת קבלת חוות דעתו של המומחה הממונה על פני טענות הצדדים כעת בדיעבד. 24. אחת מהנחות היסוד בחוות דעת המומחה הינה כי שיעור הפיצוי המגיע למשיבים, יהיה לפי שווי של דיירות מוגנת, וזאת בהסתמך על הנוהג המקובל במקרים דומים ובנסיבות דומות, ובשיעור של 80 מהשווי בבעלות מלאה של הנכסים ולכך הוסיף המומחה הוצאות נלוות. הצג פחות
פסק דין |
10/01/2009 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 12 |
עמודים – 23
ת"ק (תל-אביב-יפו) 4069/05- פלוני נגד עורך דין אלמוני
שמות השופטים: קליין מנחם
ואולם, חובה חוזית ונזיקית אחד הם, ונהייה אחר הפרתם תעשה אף היא בדקדוק הגדרותיו ותכניו של סטנדרט מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו. (ראה: א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 491 ,479). רמת זהירות ומיומנות זו תבחן בשתיים. האחת, בפרשנות דיני הנזיקין הנוגעים לחובתיו המקצועיות של עורך הדין כבעל מקצוע. והשנייה מאותם לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961,(להלן: "החוק") על כלליהם ותקנותיהם. על שני אלו יקום וייפול דבר חבותו המקצועית של עורך הדין. כך נקבע כי עורך הדין כבעל מקצוע המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח, חב על פי מצגו לנהוג כבעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את התיק המוצג בפניו במידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין סביר בנסיבות דומות" (י. שנהב – ר' לויתן, לעיל, בעמ' 181 וראה האסמכתאות שם ובעמ' 182). בין אלו אוזכרו אף ידיעה סבירה של חוקי המדינה ותקנותיה בהקשר לעניין בו הוא מטפל, עמידה בלוח הזמנים ובפרט אלו הקבועים בחוק בנוגע לענייני הפרוצדורה הדיונית והמהותית. בהקשרים להתנהלות המשפט, על עורך הדין מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי הדין, להופיע כנדרש בבתי המשפט, תוך ניהול הדיונים כראוי. עוד נפסק כי עורך הדין מחויב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על מקרהו וכן את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. (ראה ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, פ"ד כ471 ,468 וכן ע"א 420/75 כהן נ' אייזן, פ"ד ל(29 (2)) כישלונו של עורך דין באחד מאלו ייתפס כהפרת חובותיו כלפי לקוחו. הצג פחות
פסק דין |
20/07/2005 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין
שמות השופטים: מוטי כהן
בסיכומו של דבר, אני מוצא כי ביישום המבחנים שהותוו בפסיקה על מקרה זה, התקיימו בין התובעים לעורכי הדין יחסי עורך דין-לקוח. התרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם-המסגרת הנורמטיבית 55. בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה זו הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א)). 56. חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), המוכרת כחובת הזהירות. לעניין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש[עורך דין] סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 57. מיותר לציין, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בענייננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו. הצג פחות
פסק דין |
19/04/2025 |
בית המשפט השלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 32
ת"א (נצרת) 52659-12-17- ודים סמולקין נגד עורך דין מיכאל קפלן
שמות השופטים: הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד
עוד פסק בית המשפט העליון כי עורך-דין הנוטל ייצוג של לקוח, רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא, לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו. לפיכך, יחסי עורך-דין ולקוחו יכולים להצמיח אחריות לעורך-הדין הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי. במישור החוזי- בנטלו ייצוג של לקוח, מקבל עורך הדין על עצמו לפעול כלפיו בנאמנות, בזהירות ובמיומנות, והפרת חובות אלו יכולה להביא לחיובו בפיצויים לפי דיני החוזים. במישור הנזיקי- הוא חב חובת זהירות ועליו להפעיל מיומנות סבירה בטיפולו בענייני לקוחו – בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. סטנדרט ההתנהגות הנדרש מעורך-דין טומן בחובו הן את רמת המיומנות והזהירות הנדרשת מכל בעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, והן את חובת הנאמנות וההתנהגות שביושר, ומחובתו של עורך הדין היא לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר, וזאת, בין השאר, נוכח החובות המפורשות המיוחדות המוטלות עליו הן בחוק לשכת עורכי הדין והן בכללי לשכת עורכי הדין, התשמ"ו-1986 (על"ע 7/73 עורך-דין פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, פ"ד כ"ח 679 (1)). מובן, עם זאת, כי לא כל כישלון של עורך דין ייתפס כהפרת חובה (ע"א 2008/07 לוטן נ' ירמייב (ניתן ביום 14.2.2011 )). 14. חובת הזהירות המושגית שחב עורך דין המייצג קונה בעסקה לרכישת דירה מטילה עליו את החובה הבסיסית של רישום הדירה על שמו של הקונה, אחרת צפוי האחרון לפגיעה בזכויותיו ובמעמדו המשפטי כקונה נכס דלא ניידי, וגרימת נזק עקב כך. פרקליט סביר היה צופה גרימתו של נזק עקב אי רישום נכס מקרקעין, שנרכש על ידי הקונה אותו הוא מייצג, במיוחד באותם מקרים בהם מילאו הצדדים לאותה עסקה (המוכר והקונה) את מלוא התחייבויותיהם החוזיות על פיה. הצג פחות
פסק דין |27/04/2021 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 2 |
עמודים – 33
ת"א (נצרת) 1607-05-19- אבראהים סלטי נגד אלקטרה בעמ
שמות השופטים: שאדן נאשף אבו אחמד
לצד זאת, בית המשפט יכול גם שלא לקבל קביעה כזו או אחרת של המומחה המוסכם (ע"א 2298/21 אליהו לוי נ' אגודת מושב מצליח מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ( 4.1.23 ); ע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח ( 20.5.15 )). עם מינוי המומחה, כמוסכם על שני הצדדים לדיון המשפטי, יש בהסכמה כדי לתת תוקף מחייב לא רק לעובדות שעתיד המומחה להציג לפני בית המשפט, אלא גם להערכות המקצועיות הנלוות אליה. מאידך גיסא, הערכות ככלל או בתחומים מקצועיים בפרט, נתונות לביקורת, באשר הערכותיו של המומחה אינן חסינות מפני ביקורת עניינית בדרכים המשפטיות המקובלות, קרי חקירת המומחה על חוות דעתו והעלאת טיעונים נגד קביעותיו (ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998)). ידוע הוא, כי מינוי מומחה נעשה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה בנושא הנדון. ביהמ"ש רשאי להסתמך על כל חלק הכלול בחוות דעת מומחה שמינה, ולא להסתפק רק באותן נקודות בחוות הדעת שהוגשה, השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. בית המשפט אינו חייב בכל מקרה לקבל במלואה את חוות הדעת המוגשת לפניו או לדחות אותה באופן מוחלט (ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, (1987); ע"א 792/88 ברזילי נ' הועדה המקומית זמורה, פ"ד מד (3), 828 (1990)). 13. אקדים ואומר, כי במקרה שלפניי התרשמתי כי המומחה דן בשאלות שהוצבו בפניו באופן מקצועי ויסודי, תוך שהוא נותן הסבר למסקנותיו המגובות במסמכים המשקפים את תהליך הסקת המסקנות ופניותיו לצדדים בעניין מסמכים הדרושים לו לצרכי הכרעה בשאלות שבמחלוקת והסקת המסקנות. הצדדים הסכימו למינוי המומחה בתחום האמור לאור המומחיות שלו כמהנדס, בעל ידע ומומחיות בניהול פרויקטים, ביצועם וסגירת חשבונות (ראו: פרוטוקול מיום 17.5.20 ; וכן החלטות מהתאריכים 27.5.20 ו- 1.6.20 ), ויש בחוות הדעת שהוגשה כדי לספק לביהמ"ש את הנתונים המקצועיים הדרושים לצרכי ההכרעה בדיון. הצג פחות
פסק דין |
11/03/2023 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 23
ה"פ (באר-שבע) 1174/05- אליהו מור יוסף- עורך דין נגד יצחק חיים גן
שמות השופטים: יעקב שפסר
מעיון בחומר הראיות ובעדויות שנשמעו עולה, כי יש להעדיף, ללא ספק, את גרסת המשיב על פני זו של המבקש. להלן נימוקי: א. חוות דעת מומחה בית המשפט 11. אין צורך לומר, כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט, נעשה על ידי כדי לקבל תמונה מקצועית מדויקת ובעיקר ניטרלית, במחלוקת שפרצה בין הצדדים ובחוות הדעת הסותרות שהגישו. כידוע, משממונה מומחה מטעם בית המשפט, בית המשפט סוברני להחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות-דעתו והוא רשאי לקבוע הסתמכותו על כל חלק הכלול בה (ר' למשל ע. א. 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא' (1) 133, 139. 12. על מעמדה של חוות הדעת עמד בית המשפט העליון במספר לא מבוטל של החלטות שיצאו תחת ידו. כך למשל בפסה"ד המנחה בע"א 1240,558/96, חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל חנן ו-32 אח', פ"ד נב(4), 563 ,עמ' 569-570 אשר צויין גם בסיכומי ב"כ המשיב: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן. . . ". 13. בענייננו לאחר עיון בחוות דעת הצדדים ובחוות דעת מומחה בית המשפט, לא נותר בי ספק, כי יש להעדיף את חוות דעתו המפורטת של מומחה בית המשפט, אשר מעבר להיותו בלתי תלוי בצד זה או אחר, היה אף היחידי מבין המומחים שהעיד בפני בהרחבה, הסביר את חוות דעתו וענה באריכות לשאלות הצדדים, ואשר היה היחידי שבפניו הונחו חוות הדעת מצד שני הצדדים, קודם הגשת חוות דעתו שלו והיחיד שמטבע הדברים אף התייחס אליהן. הצג פחות
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד). הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור. הצג פחות
צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), התשכ"ב-1962
סעיף: 1. תפקידים בשירות המשפטי
1. אלה הם תפקידי השירות המשפטי לענין סעיף 29(א)(5) לחוק – (א) בשירות המדינה: (1) יעוץ משפטי בכל משרד ממשלתי; (2) במשרד המשפטים – בעל תפקיד משפטי ביחידה מהיחידות המפורטות להלן: (א) לשכת היועץ המשפטי לממשלה; (ב) ייעוץ וחקיקה; (ג) הלשכה המשפטית; (ד) פרקליטות המדינה; (ה) הסניגוריה הציבורית; ( ו) הסיוע המשפטי; (ז) האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; (ח) הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין; (ט) הממונה כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות שבחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007; (י) רשות התאגידים; (יא ) רשות הפטנטים; (יב) מחלקת החנינות; (יג) הרשות להגנת הפרטיות; (יד) נציבות תלונות הציבור על שופטים; (טו) בית הדין לעררים כמשמעותו בסעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (טז) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; (יז) נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ; (יח) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; (יט) היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם; (כ) הממונה על נותני שירות עסקי; (כא) בתי הדין השרעיים; (2א) ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית של הכנסת; (3) יעוץ משפטי במשרד מבקר המדינה; (4) רשמות בבית-המשפט; (4א) רשמות בהוצאה לפועל; (5) (נמחקה); (6) פרקליט ות, תביעה, סניגוריה, יעוץ, חקיקה והדרכה משפטית בצבא-הגנה לישראל; (7) תביעה במשטרת ישראל; (8)-(12) (נמחקו); (13) ממונה ראשי על יחסי עבודה; (14) עורכי-הדין המועסקים בנציבות תלונות הציבור; (15) ראש המחלקה המשפטית, ראש ענף קבילות וראש ענף פניות של נציבות קבילות חיילים; (16) (נמחקה); (17) היועץ המשפט הצג פחות
צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996
סעיף: 4. רשימות מומחים
(ג3) השכר בעד חוות דעת כולל שכר בעד כל הכרוך בהכנתה, לרבות לימוד המקרה, עריכת אבחונים, בדיקות, התייעצויות ופגישות הנדרשים לצורך ההכנה. (ד) מומחה יתחייב, לאחר שייכלל ברשימת המומחים, שלא להגיש לבית המשפט חוות דעת מטעם בעל דין כלשהו או מטעם רשויות המדינה או רשות ציבורית אחרת; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למנות מומחה שהגיש לבית המשפט חוות דעת מטעם בעל דין או רשות כאמור, ובלבד שהיא הוגשה בתובענה אחרת שאין לה נגיעה לתובענה הנדונה בבית המשפט. (ה) חוות דעת של מומחה תתבסס גם על התייעצות עם מומחה אחד שפרטיו יצוינו בחוות הדעת, רצוי מתחום מקצועי אחר מבין התחומים שפורטו בתקנת משנה (א) אף אם אינו כלול ברשימת המומחים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו; מומחה שהכין את חוות הדעת ומי שעמו קוימה התייעצות לא יהיו מי שטיפלו בבעל דין או בבן משפחתו או בענין שיש לו נגיעה לתובענה הנדונה בבית המשפט. הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 7. בקשה לקבלת סעד משפטי
7. (א) המבקש סעד משפטי, יגיש בקשה ליחידה לסיוע משפטי הנמצאת בתחום מחוז הלשכה שבו נמצא מקום מגוריו; הבקשה תהיה ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל תחנה או באתר האינטרנט של הלשכה. (ב) המבקש יחתום על כתב התחייבות בלתי חוזרת ולפיו הוצאות משפט אשר ייפסקו לטובתו, יועברו לקרן "שכר מצווה בע”מ”. (ג) סעד משפטי יינתן אם נוכח ממונה המחוז או עורך הדין שהוא מינה לדעת, לפי אמות המידה הקבועות בסעיף 9, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות הסעד. (ד) ממונה מחוז או עורך הדין שהוא מינה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה; היקף החקירה והדרישה יכול שישתנה בהתאם לסעד המשפטי המבוקש. הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק. הצג פחות
חוק העונשין, התשל"ז-1977
סעיף: 71א. שירות לציבור
71א. (א) בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, בסימן זה – שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן "צו שירות" . (ב) מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, כדין צו מבחן. (ג) בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות. (ד) בית המשפט רשאי לקבוע בצו שירות הוראות ותנאים שיראה אותם נחוצים כדי להבטיח את ביצוע השירות ואת הפיקוח על ביצוע השירות בידי הנידון. (ה) בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו, ויזהירו שאם לא ימלא אחר הצו יהיה צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71ד'; בית המשפט לא יתן צו שירות אלא אם הביע הנידון את נכונותו למלא אחר הוראות הצו. (ו) שירות לציבור יהיה בפיקוחו של קצין מבחן, והוא רשאי להיעזר באחרים לצורך זה. הצג פחות
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 10. כתב תביעה – כותרת
10. כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן: (1) הערכאה השיפוטית שאליה מוגש כתב התביעה; (2) שם התובע ומספר זהותו; (3) שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו; (4) מען ופרטי התקשרות של התובע, למעט בתביעה שעילתה עבירות מין או אלימות כהגדרתן בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, וכן הטרדה מינית לפי חוק הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 או הטרדה מאיימת לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (4א) מען ופרטי התקשרות של עורך דינו של התובע; (5) שם הנתבע, ומספר זהותו אם ניתן לבררו; (6) מען ופרטי התקשרות של הנתבע – אם ניתן לבררם; (7) אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו; (8)3 סוג התביעה ונושאה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה; (9) רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, למעט תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף, ולא תחול על תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; (10) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם התובע פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות; (11) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו; (12) אם עילתה של התביעה בעבירות מין, אלימות, הטרדה מינית או הטרדה מאיימת כמשמעותן בפסקה (4) – ציון עובדה זו; (13) הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח טופס 2 שבתוספת הראשונה או הזמנת הנתבע לדין באמצעות המצאה ישירות לעורך הדין המייצג, לפי העניין; (14) (בוטלה). הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 3. מתן סעד משפטי
3. סעד משפטי יינתן בידי ממונה מחוז ביחידות הסיוע או בידי עורך דין שהוא מינה על פי כתב מינוי.
תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006
סעיף: 5. מסמכים שיש לצרף לבקשה
5. (א) מגיש הבקשה יצרף לבקשה את המסמכים האלה: (1) לענין נזק ישיר לגוף: (א) מסמך מקורי מבית חולים על אודות מספר ימי האשפוז מיד עם קרות הנזק וכן על אודות אשפוזים נוספים, אם היו; (ב) סיכום מקורי של מחלה בעת השחרור מאשפוז; (ג) אישורים רפואיים מקוריים, חתומים ביד הרופא המטפל, בדבר מצבו של הניזוק, כפי שהוא במועד הגשת הבקשה; (ד) כתב ויתור על סודיות רפואית; (2) לענין נזק שהוא מוות – יצרף מגיש הבקשה, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), אם לא נפטר הניזוק מיד עקב המעשה נושא הבקשה, תעודת פטירה או תעודת קבורה מקורית; (3) לענין נזק גוף שלא גרם לפגיעה גופנית קשה – יצרף הניזוק, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש למשטרה, למינהלת הממשל התיאום והקישור, או לגורם ישראלי רשמי אחר בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק; (4) לענין נזק ישיר לרכוש – יצרף הניזוק העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש לגורם ישראלי רשמי כאמור בפסקה (3) בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק, וכן יצרף מסמכים המוכיחים את הבעלות על הרכוש שניזוק; היה הבעלים תאגיד – יצורף אישור של עורך דין בדבר הבעלים ומורשי החתימה של התאגיד; (5) תצהיר חתום ביד מגיש הבקשה ומאומת בידי עורך דין שבו יפורטו הנזק ונסיבות האירוע שגרם לנזק; (6) העתק פסק דין או החלטה, אם ניתן על ידי בית משפט, בקשי לנזק נושא הבקשה; (7) העתק טופס ההודעה בכתב כאמור בתקנה 2(5); (8) כל מסמך נוסף, אשר עשוי לבסס, לדעת מגיש הבקשה, את הבקשה. (ב) הוועדה רשאית לבקש השלמת מסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שמגיש הבקשה לא צירף לבקשה; לא הוגשו המסמכים הנדרשים בתוך הזמן שקצבה הוועדה, רשאית הוועדה למחוק את הבקשה. (ג) שוכנעה הוועדה כי נבצר מן המבקש במועד הגשת הבקשה לצרף את המסמך המקורי, תקבל הוועדה העתק אמין של המסמך; מבקש המצרף העתק של מסמך מקורי, יפרט בבקשתו מדוע נבצר ממנו לצרף את המסמך המקורי. הצג פחות
פקודת הפיצויים (הגנה), 1940
סעיף: 11. סמכויות-לוואי של בתי-דין
11. (1) כל בית-דין מבתי-הדין שהוקמו עפ"י פקודה זו יהיו לו הסמכויות דלקמן, דהיינו: – (א) להתקין תקנות הקובעות את הפרוצדורה של מסירת הודעה על התביעות, הגשתן ובירורן וכל ענינים אחרים הכרוכים בכך. תקנות כאלה טעונות הסכמת שר המשפטים; (ב) לצוות אנשים להופיע ולהעיד, ולהראות ולגלות מסמכים ולהעמידם לעיון כדרך שנוהגים במשפטים המתבררים בבית-משפט מחוזי; (ג) לפסוק ולהעריך, או לצוות להעריך, אותם סכומים בתורת הוצאות-משפט שבית-הדין ימצאם לצודקים לפי הכרעת-דעתו, וביחוד לפסוק הוצאות-משפט לתובע שהפסיד בדינו כשבית-הדין מוצא כי פסק כזה הוא מוצדק לפי מהותה של התביעה שהוגשה; (ד) לחוקק לעזרת חבר-יועץ או חברים-יועצים בעלי הכשרה מיוחדת, ולברר כל תביעה, כולה או מקצתה, בעזרתם של יועצים אלה; (ה) למנות מומחה או מומחים על מנת להגיש דין-וחשבון על כל ענין שהוא חשוב לבירורה של כל תביעה; (ו) לקבוע, בכפוף לאישורו של שר המשפטים, את השכר, לכשיש לשלם שכר, שישולם ליועצים או למומחים כאלה. (2) בתקנות שיותקנו בהתאם לפיסקה (א) של הסעיף-הקטן הקודם מותר לקבוע הוראות המרשות לבית-דין להביא בחשבון כל ענין שבעיני בית-הדין הוא שייך לנושא החקירה שלפניו, ואפילו אם הענין איננו כשר להתקבל כראיה עפ"י החוק הדן בראיות. הצג פחות
כל הזכויות שמורות ©