משרד עורכי דין מקרקעין בראשון לציון

משרדי עורכי דין מקרקעין בראשון לציון – סקירה משפטית מעמיקה וניתוח משפטי מקיף

מבוא

ראשון לציון מהווה מרכז נדל"ן משמעותי בישראל, עם שוק מקרקעין דינמי הכולל עסקאות נדל"ן, התחדשות עירונית, הליכי תכנון ובנייה, סכסוכי בעלות ופירוק שיתוף. השינויים הרגולטוריים והתכנוניים מחייבים ליווי משפטי של עורך דין מקרקעין בראשון לציון המומחה בדיני המקרקעין ומספק שירותים הכוללים רישום בטאבו, עריכת חוזים, ניהול תביעות מקרקעין וייעוץ משפטי בעסקאות נדל"ן מורכבות.

משרד עורכי דין מקרקעין בראשון לציון — עורך דין מקרקעין ראשון לציון

ניתוח משפטי: סוגי תיקים והליכים נפוצים

תביעות פינוי וסילוק יד

תא (ראשון לציון) 44265-01-18- יוסי בידני נגד נילי לביא רוקבן (01/04/21)
"התובע, אחיו והנתבעת, רשומים כחוכרים לדורות של חלקת מקרקעין בעיר ראשון לציון… במסגרת הליך זה, עותר התובע להכרה בזכות מעבר המסורה לו במחצית המערבית, בחלק המשמש כיום כחצר האחורית של הנתבעת."

ניתוח משפטי:

תביעות פינוי וסילוק יד מוגשות כאשר צד אחד עושה שימוש בלתי מורשה בנכס מקרקעין השייך לאחר.
מקרים נפוצים כוללים שימוש בלתי חוקי בקרקע, פלישות למגרשים פרטיים וסכסוכים בין בעלי דירות משותפות.
מומלץ לפנות לייצוג משפטי מקצועי לפני הגשת תביעה לפינוי מקרקעין כדי למנוע סיבוכים משפטיים ממושכים.

הליכי תכנון ובנייה

ערר 7087/16- הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נגד מאיר לוי אורה ואח (26/11/17)
"בפנינו ערר על החלטת השמאי המכריע, מר משה נדם, לגבי השבחה במקרקעין המצויים בגוש 6090, חלקה 49 (חלק) בעקבות מימוש במכר."

ניתוח משפטי:

היטלי השבחה מוטלים כאשר מתרחשת עליית ערך המקרקעין בעקבות שינוי תב"ע או מתן היתר בנייה.
בעל נכס יכול לערער על גובה ההיטל ולהוכיח כי לא חלה השבחה בפועל.
חשוב לבדוק היטלים צפויים לפני ביצוע עסקאות נדל"ן כדי למנוע חיובים כספיים בלתי צפויים.

סכסוכי מקרקעין מורכבים

הפ (מרכז) 25778-02-20- סימה זלצמן נגד תקוה טליתמן (16/06/21)
"תובענה למתן 'פסק דין הצהרתי לפיו ההסכם שנערך בין הצדדים ב-28/7/2017 בטל ומבוטל'. המבקשים מכרו למשיבה את זכויותיהם בנכס מקרקעין בראשון לציון תמורת 325,000 ₪."

ניתוח משפטי:

סכסוכים במקרקעין כוללים תביעות לביטול הסכמי מכר, תביעות על זכויות בעלות ורישום בטאבו.
עורך דין מקרקעין בראשון לציון מסייע בניהול הליכים משפטיים מול רשויות, קבלנים ורוכשי דירות.
פתרון מחלוקות באמצעות גישור מקרקעין עשוי להיות עדיף על פני ניהול הליך משפטי ממושך.

תחומי התמחות עיקריים של משרדי עורכי דין מקרקעין בראשון לציון

ליווי עסקאות נדל"ן

רכישה ומכירה של דירות ובתים פרטיים – בדיקות משפטיות לנכסים, עריכת חוזים וליווי העברה בטאבו.
הסכמי שכירות – ניסוח חוזי שכירות לדירות, חנויות ומשרדים כולל הגנות משפטיות למשכירים.
עסקאות קומבינציה – שיתוף פעולה בין בעלי קרקע ויזמים לצורך הקמת פרויקטים חדשים.

תכנון ובנייה

קבלת היתרי בנייה – ליווי בהליכי תכנון ובנייה מול הרשויות המקומיות.
הפחתת היטלי השבחה – ייצוג מול ועדות מקומיות וערעורים על גובה היטלים.
שינוי ייעוד קרקע – הסדרת שינוי תב"ע והגדלת אחוזי בנייה.

רישום וזכויות

רישום נכסים בטאבו – כולל הסדרת רישום זכויות בדירות ובקרקעות.
רישום בתים משותפים – ניהול הליכי רישום בנייני מגורים והסדרת זכויות דיירים.
הסדרת זכויות בעלות – הסדרת חכירות מול רשות מקרקעי ישראל והעברת בעלות בין יורשים.

שיקולים מעשיים בבחירת עורך דין מקרקעין בראשון לציון

מורכבות הליכי התכנון והבנייה

עתמ (מרכז) 32853-09-11- שרה ארנון ואח נגד הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון ואח (08/08/13)
"עניינה של העתירה שלפני בהפקעת חלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 21 בגוש 3924, הנמצאים בדרום העיר ראשון לציון, ושטחם הכולל הינו כ-12 דונם"

יש לבחון היטב את המגבלות התכנוניות לפני רכישת נכס או קרקע.
עורכי דין נדל"ן ראשון לציון מסייעים בערעורים על החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
תכנון נכון של הליכי בנייה יכול לחסוך היטלי השבחה והיטלי פיתוח.

חשיבות הייצוג המשפטי המקצועי

ליווי צמוד בהליכים מול רשויות התכנון והבנייה.
ניהול משא ומתן מול יזמים, קבלנים ורוכשים.
ייצוג בערכאות משפטיות במקרה של מחלוקות או סכסוכים במקרקעין.

סיכום

משרדי עורכי דין מקרקעין בראשון לציון מטפלים במגוון רחב של סוגיות משפטיות בתחום המקרקעין, כולל עסקאות נדל"ן, סכסוכי בעלות, רישום בטאבו, פירוק שיתוף, היטלי השבחה והתחדשות עירונית. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לפני כל עסקה משמעותית, כדי להבטיח ניהול נכון של ההליך המשפטי ומניעת סיכונים כלכליים.

סימוכין

עת"מ (מרכז) 32853-09-11- שרה ארנון ואח נגד הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון ואח

שמות השופטים: זהבה בוסתן

עניינה של העתירה שלפני בהפקעת חלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 21 בגוש 3924, הנמצאים בדרום העיר ראשון לציון, ושטחם הכולל הינו כ-12 דונם (להלן: "המקרקעין"). העותרות, שהן בעלות הזכויות הרשומות ב-3/4 מהמקרקעין, מבקשות כי יינתן צו הצהרתי לפיו הפקעת המקרקעין בטלה ואין לה עוד תוקף, מאחר שלדבריהן המשיבות זנחו את מטרת ההפקעה. לחילופין מבקשות העותרות כי בית המשפט יורה שהן זכאיות לפיצוי כספי בגין ההפקעה. א. הרקע התכנוני 1. תכנית מתאר רצ/32/5/1 פורסמה למתן תוקף ביום 3.5.1985 והיא חלה על חלק מהמקרקעין (כ-8 דונם), כמו גם על חלקות 19, 20, 32 ו-33 בגוש 3924, (להלן: "תכנית 32"). מטרת התכנית, הכוללת כ-27 דונם הוא "שינוי ייעוד מאזור חקלאי לשטח לבניין ציבורי ודרך (לצורך הגדלת בי"ס אשכולות)". בתקנון התכנית נקבע כי "השטח יופקע ויועבר על שם עיריית ראשון לציון בהתאם לסעיף 188 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה", וביצועה יעשה "תוך 10 שנים מיום אישור התכנית". 2. בהמשך לכך, פורסמה ביום 25.4.1991 בילקוט הפרסומים הודעה לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות"), בה צוין כי המשיבה 1, הועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון (להלן: "הועדה המקומית"), מתכוונת לתפוס חזקה בשטח המופקע. ביום 1.7.1991 נשלחה לעותרות הודעה בה נמסר כי הועדה המקומית מתכוונת לתפוס חזקה בשטח המופקע. 3. בשנת 1995 פורסמה תכנית נוספת הנוגעת לעתירה זו. תכנית המתאר רצ/48/5/1 (להלן: "תכנית 48"), אשר פורסמה למתן תוקף ביום 12.11.1995 , ואף היא חלה על חלק המקרקעין (כ-1.5 דונם), כמו גם על חלק מחלקות 19 – 27, 31, 34, 78 ו-79 וכן על חלקות 32 ו-33 בגוש 3924.

פסק דין |07/08/2013 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז

ערר 7087/16- הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נגד מאיר לוי אורה ואח

שמות השופטים: : יריב אבן חיים,נציגת מתכננת המחוז: גב נדיה ואזה,חבר ועדה: ושמאי מקרקעין מרדכי דדון

ולבניה ראשון לציון על ידי ב"כ עו"ד יעקב ברכה – נגד – המשיבים: מאיר לוי אורה ואח' על ידי ב"כ עו"ד טל פרי ועו"ד ורה אורמן החלטה 1. בפנינו ערר על החלטת השמאי המכריע, מר משה נדם, לגבי השבחה במקרקעין המצויים בגוש 6090, חלקה 49 (חלק) בעקבות מימוש במכר. 2. הוועדה המקומית מעלה בפנינו טענות בנוגע להכרעתו של השמאי המכריע להיעדר השבחה למקרקעין מאישורן של שלל תכניות נושאיות אשר אושרו במרחב התכנון לאחר אישורה של תכנית רצ/במ/50/50/1 (להלן: תכנית 50). תכנית 50 שינתה את ייעוד החלקה מאזור חקלאי לאזור מגורים ב/1, וזאת בכפוף להכנתה של תכנית מפורטת שתכלול הוראות של איחוד וחלוקה. 3. למעשה מדובר בערר זהה לערר אחר שהגישה הוועדה המקומית על הכרעה זהה אחרת של אותו שמאי מכריע בעקבות מימוש במכר של בעלים אחרים באותה חלקה (ערר 409/15/15). משהכרענו לאחרונה בסוגיה זו באותו ערר, איננו מוצאים לנכון לפרט שוב את הטענות שהועלו מטעם הצדדים. 4. בהחלטתנו בערר 409/15/48 קבענו, כי אין מקום להתערב בהכרעתו של השמאי המכריע, אשר לפיה שווי המקרקעין לא עלה לאחר אישור כל אחת מהתכניות הנושאיות. בין היתר אמרנו שם את הדברים הבאים: 2 "תכנית 50 קובעת בסעיף 5.4, כי במתחמי הבניה למגורים (לרבות המתחמים שסומנו בתשריט באזור מגורים ב/1 ובכללם מקרקעי המשיבה במתחם 2.1) הבניה תהא לפי סוגי בינוי וגודל דירה שפורטו בטבלה. הטבלה עשתה חלוקה בין דירות בגדלים שונים (דירות בשטח 85 מ"ר ו"דירות גדולות" בשטח "130 עד 200" מ"ר). באשר לסוגי הבינוי שיקבעו בתכנית המפורטת, חילקה הטבלה ל"בתים בודדים או דו משפחתיים", "בנינים טוריים צמודי קרקע" (אשר בשלב ראשון יכללו דירות עד שטח 85 מ"ר ובהמשך יותרו השלמות לכל הדירות עד 150 מ"ר), "בנינים עם קוטג' על דירות קרקע", "בניני קומות" (3 קומות על קומת עמודים או 4 קומות אשר בהם יותרו גם דירות קטנות וגם גדולות כאמור לעיל).

החלטה |25/11/2017 |ועדות ערר – תו"ב

ת"א (ראשון לציון) 44265-01-18- יוסי בידני נגד נילי לביא רוקבן

שמות השופטים: מוטי פירר

התובע, אחיו והנתבעת, רשומים כחוכרים לדורות של חלקת מקרקעין בעיר ראשון לציון. הנתבעת קיבלה את חלקה במקרקעין בירושה מדודתה המנוחה, ואילו התובע ואחיו קיבלו את חלקם מאביהם, שייבדל לחיים ארוכים. לפני כעשרים שנה נחתם בין הדודה לבין האב הסכם שיתוף, אליו צורף תשריט חלוקה ואשר אף נרשם בלשכת רשם המקרקעין. על פי ההסכם חולקו ונתחמו בין הצדדים גבולות השימוש והחזקה בחלקה, בדרך של חלוקתה לשני מגרשים. מגרשה של הדודה עליו בנוי ביתה סומן במחצית המערבית, ואילו מגרשו של האב במחצית המזרחית. במסגרת הליך זה, עותר התובע להכרה בזכות מעבר המסורה לו במחצית המערבית, בחלק המשמש כיום כחצר האחורית של הנתבעת. לטענתו, זכאי הוא לסלול דרך גישה, הן לרכב והן להולכי רגל בחלק זה של המקרקעין, זאת לכל אורך המחצית המערבית, החל מהפאה המערבית הגובלת ברחוב הסמוך ועד לחצר ביתו המצוי במחצית המזרחית. הנתבעת מתנגדת לכך. רקע 1. חלקה 264 (לשעבר 62) בגוש 3938 בעיר ראשון לציון, היא חלקה מאורכת דמוית מלבן בשטח של 795 מ"ר המשתרעת ממערב למזרח (להלן "החלקה"). משני צדיה גובלת החלקה ברחובות שכונתיים צרים, במערבה גובלת החלקה ברחוב שיבת ציון, ובמזרחה גובלת החלקה ברח' טביב. רחוב טביב בחלקו הצפוני יותר – מהווה כביש צר, ואילו בחלקו הדרומי – זה המקביל לפאה המזרחית של החלקה הופך למעבר להולכי רגל בלבד. מצפון לחלקה ובצמוד לה מצויה חלקה 261 (להלן "החלקה הצפונית"), ואילו מדרום לחלקה מצויה חלקה 266. השכונה מאופיינת בבנייה נמוכה של בתים צמודי קרקע בני קומה אחת עד שתי קומות.

פסק דין |31/03/2021 |

ה"פ (מרכז) 25778-02-20- סימה זלצמן נגד תקוה טליתמן

שמות השופטים: רמי חיימוביץ

חנאי ב"כ המשיבה עו"ד שמואל י. אביצרור פסק דין תובענה למתן "פסק דין הצהרתי לפיו ההסכם שנערך בין הצדדים ב-28/7/2017 בטל ומבוטל". המבקשים מכרו למשיבה את זכויותיהם בנכס מקרקעין בראשון לציון תמורת 325,000 . המשיבה שילמה 275,000 (כ-85 מהסכום) ב-2017. מאז, משך ארבע שנים, נותרה מחלוקת על תשלום אחרון בסך 50,000 המונעת השלמת העסקה והעברת הזכויות בנכס על שם המשיבה. כל צד סבור כי הצד האחר אינו ממלא את תנאי ההסכם, אך איש מהם לא תבע אכיפה, וכעת מבקשים המוכרים את ביטול העסקה. ניסיונות לסייע לצדדים להשלים את העסקה כשלו, והמוכרים דורשים ביטול. הא ותו לא. התובענה נדחית שכן לא מתקיימים התנאים לביטול חד צדדי של העסקה. הצדדים והעסקה 1. המבקשים הם בני משפחה אשר ירשו יחד עם בני משפחה אחרים זכויות חלקיות בנכס מקרקעין בשטח 486 מ"ר, ברחוב משמר הירדן 7 ראשל"צ, הידוע כחלקה 52, גוש 3939. המבקשת 1, גב' סימה זלצמן (המבקשת), היא הגורם הדומיננטי מטעם המבקשים – הן בעסקה והן בהליך. 2. המשיבה עורכת דין במקצועה. ב-2010 רכשה מחלק מן היורשים האחרים (אחיותיה של המבקשת) את זכויותיהם בנכס. עסקה זו אינה מעניינו של הליך זה. 2 3. ב-28/7/2017 נחתם הסכם בו מכרו המבקשים למשיבה את זכויותיהם בנכס תמורת 325,000 (ההסכם). במסגרת ההסכם, וכאן עיקר המחלוקת, נטלה על עצמה המשיבה לשלם את היטל ההשבחה החל על הנכס אף שמדובר במס החל על המוכרים. המבקשים התחייבו לייפות את כוחה לשאת ולתת עם הוועדה המקומית על גובה ההיטל, להגיש ערר על גובה ההיטל, ולסייע לה במידת האפשר בהפחתתו (סעיף 7.4).

פסק דין |15/06/2021 |מחוזי – מרכז

פסיקה רלוונטית

ע"א 8497/11- חב בן יחזקאל אמנון (1991) בע"מ נגד דבורה ברגר

שמות השופטים: א חיות,י עמית,ד ברק ארז

יצחקי (לוין) 4. יעקב אהרוני ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 6.10.2011 בת. א. 836-10-10 שניתן על ידי כבוד הושפט א' ש' שילה תאריך הישיבה: י' בניסן התשע"ד ( 10.4.2014 ) בשם המערערת: עו"ד איתן ארז בשם המשיבה 1: עו"ד נמרוד ורדי בשם המשיב 2: עו"ד נתן יריב בשם המשיבה 3: עו"ד יהושע דיאמנט בשם המשיב 4: עו"ד מוטי קניאל פסק-דין השופטת א' חיות: זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט א' ש' שילה) שניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, וקבע את התשלום שיידרשו המשיבים לשלם למערערת עבור בניית בניין בעיר ראשון לציון. 2 1. המשיבים ואחרים הם בעלים משותפים במקרקעין הידועים כגוש 3927 חלקה 359 בעיר ראשון לציון (להלן: המקרקעין), המיועדים לבניית מבנה למגורים הכולל 36 דירות. ביום 10.7.2002 כרתו בעלי הזכויות במקרקעין הסכם עקרונות עם המערערת למימוש זכויות הבנייה במקרקעין (להלן: הסכם העקרונות). בהסכם העקרונות נקבע כי כל אחד מבעלי הזכויות במקרקעין יכרות בעתיד הסכם פרטני עם המערערת באחד משלושה מתווים המצוינים בהסכם העקרונות הסכם קומבינציה, הסכם להזמנת שירותי בניה, או הסכם למכירת הזכויות במקרקעין למערערת. המערערת כרתה הסכמים פרטניים מסוגים שונים עם כל בעלי הזכויות במקרקעין מלבד המשיב 4. המשיבים 1 ו-3 כרתו עימה הסכמי קומבינציה והמשיב 2 כרת עימה הסכם להזמנת שירותי בניה. הליכי הבנייה התעכבו ובשנת 2008 פתחה המערערת במשא ומתן עם כל בעלי הזכויות לעדכון התמורה המגיעה לה בעבור שירותי הבנייה, נוכח חלוף הזמן. המשיבים מצידם עמדו על קיום ההסכמים שכרתו עם המערערת ההסכמים הפרטניים שכרתו המשיבים 3-1 והסכם העקרונות עם המשיב 4 ובחודש אוקטובר 2010 הגישו תביעה נגד המערערת לאכיפת ההסכמים.

פסק דין |28/05/2014 |בית המשפט העליון

ת"א (תל-אביב-יפו) 2004-06- משה שוב נגד הצלחת יחזקאל בעמ

שמות השופטים: דרורה פלפל / ס

בהתאם להסכם העקרונות הנ"ל נוספו למקרקעי הנתבעת זכויות בניה בשיעור משמעותי, והוא איפשר הפשרת כל מתחם בפני עצמו, ללא תלות במתחמים אחרים, באופן המאיץ את התכנון והמימוש. בנוסף העיד התובע בתצהירו (סע' 104-102 ל-ת/21) על פעולותיו והישגיו במהלך השנים בטיפול בשומות היטלי ההשבחה שהושתו על מקרקעי הנתבעת, ובהפחתות חיובי מס הרכוש (סע' 107 112-107 ל-ת/21). פעולות נוספות שביצע התובע עבור הנתבעת עליהן העיד בתצהירו כוללות, בין היתר, טיפול בהיטלי ביוב (סע' 115-113 ל-ת/21), ניהול הליכים משפטיים בשם הנתבעת (סע' 116 ו- 125-124 ל-ת/21), הכנת תכנית הפירוק (סע' 118-117 ל-ת/21), מתן שירותים משפטיים לחברת בת של הנתבעת "דרום יהודה ראשל"צ נכסים בע"מ" (סע' 121-119 ל-ת/21), ועריכת חוזי שכירות (סע' 123-122 ל-ת/21). לתצהירו של התובע צורפו מכתבים שקיבל מנציגי הנתבעת המעידים על הערכתם כלפי העבודה שבוצעה על ידי משרדו (נספחים ז'2-ז'6 ל-ת/21). היועץ המשפטי של הוועדה המקומית בראשון לציון, עו"ד רועי בר, המכהן בתפקידו משנת 1988, העיד בחקירתו בבית המשפט שהוא החל לטפל במקרקעין של הנתבעת בשנת 1984 כשעבד במשרדו של אביו המנוח שייצג את עיריית ראשון לציון באותן שנים. לעדותו (עמ' 4 שורות 33/30): "ת: כמעט בכל "אבן" שהרמתי בראשל"צ באותן שנים מצאתי את טביעת היד או חתימת ידו של משה שוב. זה היה נכון גם למתחם הזה שבו הוא ייצג, למיטב זכרוני, 5 מתוך 8 החברות כמנהל. . . ". בהמשך העיד לגבי יחסי התובע עם העירייה (עמ' 7 שורות 21/20, 23): "ת: . . . הוא נכנס לעימותים עם העירייה כמעט בכל נושא.

פסק דין |29/10/2012 |מחוזי – תל אביב

עת"מ (תל-אביב-יפו) 1491/06- לאה ברוך ו-23 אח בעתמ 1491/06 נגד מינהל מקרקעי ישראל, מחוז מרכז

שמות השופטים: נורית אחיטוב

הן באי-הגילוי והן בקביעת ההוראה הנ"ל הפר המינהל את חובותיו לפעול למען הציבור. 9. שנית, טוענים העותרים ביחס להליכי תכנון ובניה ביחס למקרקעין ("הפן התכנוני"). לפי הנטען בעניין זה: המשיבים ראשון לציון מסייעים לזוכות במכרז לפתוח את המתחמים המסחריים במקרקעין, במחיר עקיפת התהליכים המתחייבים לפי דיני התכנון והבניה. בהקשר זה נטען כי ראש העירייה – המשמש גם כיושב ראש הוועדה המקומית – גיבש דעה מוקדמת בעניין זה לטובת אישור התוכנית המוצעת. העותרים חוששים כי על מנת להתמודד עם לוח הזמנים לאישורה של התוכנית המוצעת, המשיבים ראשון לציון (או מי מהם) עשויים להכשיר את הקמת ופתיחת המתחמים המסחריים במקרקעין בדרך של מתן היתר לשימוש חורג, שאינה ראויה בנסיבות העניין. כמו כן, אין זה סביר כי המשיבים ראשון לציון מאפשרים לזוכות (או מי מהן) לבצע עבודות בניה במקרקעין, הטעונות היתר – כאשר בסופו של יום ייתכן כי כלל לא יתאפשר להן להקים מבנים לשימוש מסחרי במקרקעין. הסעדים המבוקשים בעתירה הראשונה 10. לפיכך, במסגרת העתירה הראשונה הסעדים המתבקשים הם הצהרתיים, צווי עשה וצווי מניעה לפיהם: א. על המינהל לבטל את המכרזים, ליתן הודעות ביטול לזוכות במכרזים ולהימנע מעשיית כל פעולה לקיום תוצאות המכרזים, ובכלל זה חתימת חוזים עם הזוכות, קבלת תשלומים וכיוצא באלה. ב. תוכניות בניין עיר החלות אינן מאפשרות הקמה ופתיחה של מרכזי מסחר ו/או מתחמים מסחריים ו/או הקמת מתחמים מסוג פאואר סנטר (power center), בדרך של מתן היתר לשימוש חורג. ג. לאסור על המשיבים ראשון לציון ליתן לזוכות במכרזים (או מי מטעמן) היתרי בניה להקמת מבנים המיועדים לשמש למסחר בתחום תוכניות בניין העיר החלות ו/או כל היתר לביצוע עבודות כלשהן להקמת מבנים המיועדים לשמש למסחר, אלא לאחר שישונו תוכניות בניין העיר החלות – אם וככל שתשוננה – ויתירו שימוש מסחרי בשטח עליהן היא חלה.

החלטה |27/01/2007 |מחוזי – תל אביב

עמ"נ (מרכז) 24069-06-14- הרבוע הכחול נדלן בע"מ נגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון

שמות השופטים: זהבה בוסתן

מערערים הרבוע הכחול נדל"ן בע"מ עו"ד ענת בירן ועו"ד דפנה תמיר נגד משיבים ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון עו"ד מישאל שרעבי 2 פסק דין בפני ערעור המכוון כנגד החלטת ועדת הערר לתכנון ולבניה – פיצויים והיטל השבחה מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר"), מיום 30.04.14 , לדחות את עררים 8104/12 ו – 8119/12 (להלן: "העררים"). העררים כוונו כנגד קביעות השמאים המכריעים, בכל אחת מהשומות המכריעות, כי תכנית רצ/1/1/יג היא תכנית משביחה. לטענת המערערת, ההשבחה נוצרה בעקבות החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון מיום 9.6.04 (להלן "הוועדה המקומית") אשר הוסיפה שטחי שרות לכל אזורי העיר, כהשלמה להנחיות תכנית המתאר רצ/1/1 ותיקוניה, וזאת מכח תקנה 13(ב)(3) לתקנות התכנון והבניה (תקנות חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות והיתרים) התשנ"ב – 1992 (להלן "תקנות חישוב שטחים") והיא מהווה את ה"מצב התכנוני הקודם", ואילו תכנית רצ/1/1/יג היא תכנית ב"מצב התכנוני החדש" ואיננה תכנית משביחה כיוון שאינה מוסיפה שטחי שרות מעבר להחלטת הוועדה המקומית מיום 9.6.04 . העובדות הרלוונטיות והמצב התיכנוני על ציר הזמן: 1. ביום 11.08.88 , רכשה המערערת זכויות בשתי חלקות המצויות באזור התעשיה החדש בראשון לציון (להלן "המקרקעין"): חלקה 179 בגוש 3946, בשטח של כ- 24.114 דונם (נשוא ערר 8104/12 ולהלן "המקרקעין ברזיאל"). חלקה 177 בגוש 3946, בשטח של כ- 11.5 דונם (נשוא ערר 8119/12 ולהלן "המקרקעין בפלטין"). 3 2. ביום 30.07.70 פורסמה למתן תוקף, בילקוט פרסומים 1646, תכנית רצ/1/1.

פסק דין |26/04/2016 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז

ת"א (מרכז) 62452-06-22- עיריית ראשון לציון נגד ' הצלחת יחזקאל בע"מ

שמות השופטים: אורן שוורץ

נתבעים (מבקשים) 1. הצלחת יחזקאל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מתן בן חמו 2. אורי טוויג ואח' ע"י ב"כ עוה"ד ליאורה אפרתי 3. איריס אסא ואח' ע"י ב"כ עוה"ד הילה לביא-יתים פסק דין הרקע לבקשות והליכים קודמים 1. לפניי מספר בקשות לסילוק על הסף של התביעה. התובעת, עיריית ראשון לציון, היא אחת מבעלי הזכויות בחלקת מקור 1 בגוש 3946 (להלן-החלקה). גם הנתבעים הם בעלי זכויות בחלקה על גלגוליה השונים. ביום 7.9.1995 נחתם הסכם עקרונות (להלן-הסכם העקרונות) בין עיריית ראשון לציון לבין מספר חברות שונות שהיו באותה עת בעלות זכויות בחלקה. בהסכם העקרונות נקבעו המהלכים התכנוניים באשר להשבחת החלקה. בין היתר, נכללה הוראה לפיה בעלי הזכויות בחלקה לא יהיו זכאים לפיצויים לרבות לפיצויים מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן-חוק התכנון והבניה). ביום 9.7.1997 ניתן תוקף פסק דין להסכם העקרונות במסגרת הליך פירוק שיתוף בת"א (שלום רמלה) 2170/94 הצלחת יחזקאל בע"מ נ' עיריית ראשון לציון. 2. במרוצת השנים, התקיימו הליכים שונים בנוגע לקשר שבין הסכם העקרונות לבין חיוב בפיצויים ובהיטל ההשבחה. הליכים אלה התנהלו בין הנתבעים לבין הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון (להלן-הוועדה המקומית). להלן יוצגו חלק מההליכים אשר רלבנטיים לענייננו: א. ערר (ועדות ערר-תכנון ובנייה מרכז) 377/08 האוניברסיטה העברית י-ם נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון (נבו 30.6.2013 ), שם במסגרת הדיון בעררים 389/08, 397/08, 9035/08, 9036/08, 9037/08 טענה הוועדה המקומית כי הסכם העקרונות אינו מחייב את מוסדות התכנון. ב. עמ"נ (מינהליים מרכז) 55176-12-13 נגור ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים" (נבו 14.12.2017 ) (להלן-עניין נגור), שם נקבע בין היתר: "באשר להסכם העקרונות הוא נחתם עם עיריית ראשל"צ ולא עם הועדה המקומית, ועל כן אין בו כדי לחייב את הועדה המקומית".

פסק דין |24/11/2024 |מחוזי – מרכז

עת"מ (תל-אביב-יפו) 1491/06- לאה ברוך ו-23 אח נגד מינהל מקרקעי ישראל, מחוז מרכז

שמות השופטים: נורית אחיטוב

לכל זאת אדרש בהרחבה בבואי לתת את פסק הדין בעתירות אלה. " (פסקה 80 להחלטת הביניים) אשר על כן – ידון פסק דין זה ב"פן המכרזי", בלבד, בשתי העתירות. 4. לשלמות התמונה יצוין כי מאוחר למתן החלטת הביניים הנ"ל הגישו חלק מהעותרים כאן עתירות מינהליות בעניין הפן התכנוני. העתירות הוגשו לאחר שהן הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון (המשיבה 3 בעת"מ 1491/06 והמשיבה 1 בעת"מ 1629/06), להלן: "הוועדה המקומית" ו/או "הוועדה", והן וועדת הערר מחוז מרכז (שאינה נמנית על המשיבים כאן) קיבלו החלטות תכנוניות בעניין השימוש במקרקעין. גם עתירות אלו נשמעו בפני, וביום 23.9.2007 ניתן על ידי בהן פסק דין סופי המקבל את העתירות (עת"מ 1337/07, 1310/07, 1254/07. תק-מח 2007(3), 12430). ויודגש כי אין קשר בין העתירות הנ"ל לעתירות כאן – הגם שקיימת זהות (חלקית, בלבד) בין הצדדים בכלל העתירות – שכן מדובר בהן בנושאים שונים ובמטריה משפטית שונה. רקע עובדתי 5. משנת 2002 נעשים ניסיונות מתמשכים לשווק ולפתח את מתחם מעוין שורק, לרבות באמצעות פרסום מכרזים להחכרת מקרקעין. למאמצים אלה שותפים מינהל מקרקעי ישראל, מחוז מרכז (המשיב 1 בעת"מ 1491/06 והמשיב 3 בעת"מ 1629/06), להלן: "המינהל" ו/או "ממ"י", יחד עם עיריית ראשון לציון (המשיבה 2 בשתי העתירות המאוחדות), להלן גם: "העירייה", והחברה הכלכלית ראשון לציון בע"מ (המשיבה 4 בעת"מ 1491/06), להלן: "החברה הכלכלית". לנוחות הדברים יכונו להלן: העירייה, החברה הכלכלית, הוועדה המקומית ומר מאיר ניצן, ראש עיריית ראשון לציון (המשיב 5 בעת"מ 1491/06) – כולם יחד – "המשיבים ראשון לציון". 6. ביום 7.9.2005 – מספר חודשים טרם לפרסום המכרזים מושא העתירות – נערכה פגישה בין נציגי המשיבים ראשון לציון לנציגי חברת אירוס הגלבוע בע"מ (המשיבה 7 בעת"מ 1491/06 והמשיבה 4 בעת"מ 1629/06) – לעיל ולהלן: "איקאה ישראל".

פסק דין |15/12/2007 |מחוזי – תל אביב

ת"א (ראשון לציון) 63227-01-22- צ"ח טננבאום נגד דליה פרשקובסקי

שמות השופטים: כרמית בן אליעזר

אסף שובינסקי וחן שומרת פסק דין 1. תביעה כספית שהגישו התובעים נגד הנתבעת, ממנה רכשו מגרש, להשבת סך של כ- 350 אלף אותם שילמו לעיריית ראשון לציון כהיטלי פיתוח, אשר לטענתם החובה לשלמם חלה על הנתבעת. 2. אין חולק, כי ביום 15.5.2019 נחתם בין הצדדים הסכם, מכוחו רכשו התובעים מהנתבעת את המגרש המזוהה כמגרש מספר 4, במקרקעין הידועים כגוש 3628 חלקה 16, ברח' המייסדים 9 ראשון לציון (להלן: המגרש ו-המקרקעין בהתאמה). מדובר במגרש בשטח 602 מ"ר, שהוא אחד מארבעה מגרשים המרכיבים את החלקה. עובר לחתימה על הסכם המכר, הופקדה ע"י הנתבעת תכנית בניין עיר מקומית, שעיקריה איחוד וחלוקה (בהסכמת הבעלים) והגדלת מספר יחידות הדיור מ-4 ל-8 יחידות דיור. בהתאמה, בסעיף 3.7 להסכם הצהירה הנתבעת והתחייבה כי "הפקידה תב"ע מקומית כהגדרתה דלעיל, ועם קבלת מתן תוקף לתב"ע המקומית, יירשם הממכר כתת חלקה נפרדת ועצמאית המקנה זכויות בניה לבניית 2 יחידות דיור כחלק ממבנה דו משפחתי". תכנית בניין עיר זו, שמספרה רצ/מק/9/7/50/1, אשר במועד חתימת ההסכם הייתה מופקדת בלבד וטרם אושרה למתן תוקף, תכונה להלן "התכנית החדשה". סעיף 8.3 להסכם המכר מסדיר את התחייבויות הצדדים בכל הנוגע לתשלום תשלומי החובה השונים שחלים ויחולו על המקרקעין כדלקמן: "היטל השבחה (לרבות דמי פיתוח) שיוטל על הממכר בגין תכניות בניין עיר שאושרו למתן תוקף עד למועד חתימת הסכם זה, לרבות כל היטל השבחה ו/או דמי פיתוח בגין תכניות רצ/7/50/1, רצ/1/7/50/1, למעט תשלום היטל ההשבחה ביחס לממכר בלבד שיחול כתוצאה מאישור התב"ע המקומית שהוגשה על ידי המוכרת אשר עניינה פיצול המקרקעין (תכנית רצ/מק/9/7/50/1) יחול על המוכרת.

פסק דין |14/04/2024 |שלום – ראשון לציון

ה"פ (ראשון לציון) 350/09- הלל קורן נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: דר להב

ירמיהו מזרחי 58. מאיר מזרחי 59. יצחק מזרחי 60. עירית ראשון לציון 61. סימן טוב; לוי 62. עו"ד אליהו בכר 63. דביר איתן 64. טרז דביר 65. דוד מחקשווילי 66. כרמלה שמחה שוקרון מחקשווילי 67. רוני קרינסקי מחקשווילי 68. ליאורה מיכקשוולי 69. גאיה קורן 70. אלה קורן 71. אורי קורן 72. דוד תבור 73. ועדה מקומית לתכנון ראשון לציון פסק דין 1. ענייננו בבקשתם של כונסי הנכסים, עו"ד זיו כספי ועו"ד יובל טילינגר, לפסוק את שכרם, לאחר שהושלמה פעולת המכר של המקרקעין נשוא ההליך. מדובר בתיק שנפתח לפני למעלה מ-12 שנים, ולהלן ייסקרו עיקרי ההתפתחויות (המפורט להלן רחוק מלתאר את כלל ההשתלשלות העובדתית, שנפרשה כאמור על פני למעלה מעשור). לאחר מכן תתוארנה טענות הצדדים השונים בקשר לבקשה לפסיקת שכר טרחה, ולבסוף, עת הכרעה. א. השתלשלות העניינים א.1. הרקע להגשת הבקשה לפירוק שיתוף 2. עניינו של ההליך במקרקעין הידועים כגוש 7374 חלקה 105 בנחלת יהודה, ראשון לציון ("המקרקעין"). הצדדים השונים להליך הפכו, בעל כרחם, לבעלים במשותף של הזכויות במקרקעין, וזאת בעקבות תכנית איחוד וחלוקה שאישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מרכז (רצ/1/51/50/1) ששינתה את ייעודו של המגרש הספציפי (ששטחו 2,560 מ"ר) לייעוד מסחרי. 3. ההליך נפתח בבית המשפט המחוזי, אולם לאחר השלמת רישום הפרצלציה, הועבר לבית משפט השלום והוגשה המרצת פתיחה מתוקנת, שבה ביקשו שמונה מבעלי הזכויות בקרקע ליתן סעד הצהרתי לפירוק שיתוף במקרקעין בדרך של מכירתם וחלוקת הפדיון, באמצעות מינוי באי כוחם ככונסי נכסים.

פסק דין |16/07/2022 |שלום – ראשון לציון

עמ"נ (מרכז) 50696-10-13- גי ישראל מרכזים מסחריים בע"מ נגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון

שמות השופטים: זהבה בוסתן

ישראל מרכזים מסחריים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שרון פטל ועו"ד טליה בלדר נגד משיבים ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון ע"י ב"כ עו"ד מישאל שרעבי ועו"ד דניאל זרימאני פסק דין בפני ערעור על החלטות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה מרכז (להלן "ועדת הערר"), מיום 5.8.13 ומיום 30.9.13 , בהן נדחה ערר המערערת על הכרעת השמאי המכריע בקשר להשבחת המקרקעין הידועים כחלקה 243 בגוש 3934 והמצויים ברח' רוטשילד 45 בראשון לציון (להלן "המקרקעין"). לטענת המערערת, בהליך שהתקיים בפני השמאי המכריע, נפגעה זכות הטעון שלה ומטעם זה יש לבטל את החלטת השמאי המכריע ולהורות על מינוי שמאי מכריע אחר תחתיו. הרקע העובדתי 2 1. נשוא השומה המכרעת מהווה מגרש עליו בנוי מרכז עסקים הכולל 4 קומות מסחריות (אחת מהן בקומת המרתף), 6 קומות חניה עילית, 3 קומות חלקיות המשמשות למשרדים וקומה טכנית. בעקבות מימוש זכויות חלקי (מכר) הוציאה המשיבה 1 (להלן "הוועדה המקומית") למערערת דרישה לתשלום היטל השבחה. היטל ההשבחה הרלוונטי מתייחס לתכנית רצ/2/36/7/1 שאושרה למתן תוקף ביום 5.11.02 (להלן "התכנית"). עיקר הוראות התכנית הם שינוי תכלית משטחי חניה לשטחי משרדים ללא תוספת קומות; העברת שטחים בין הקומות ללא שינוי בהיקף השטחים; ושינוי במספר מקומות החניה המוקצים לציבור. 2. המערערת הגישה שומה נגדית וטענה כי אינה חייבת בהיטל השבחה מאחר ולא ניתן לייחס לתכנית השבחה של המקרקעין בשל העלויות הגבוהות הכרוכות במימושה. הצדדים מינו את השמאי ניקי פרימו כשמאי מכריע במחלוקת שנפלה ביניהם. 3. על שומתו של השמאי המכריע הגישה המערערת ערר.

פסק דין |02/09/2014 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז

ערר 409/15- הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נגד זייד שרה

שמות השופטים: : יריב אבן חיים,נציגת מתכננת המחוז: גב נדיה ואזה,חבר ועדה: ושמאי מקרקעין מרדכי דדון

ולבניה ראשון לציון ע"י עו"ד אדוה זגון – נגד – המשיבה: זייד שרה ע"י ב"כ עו"ד שלמה רוזנווסר החלטה 1. בפנינו ערר על שומתו של השמאי המכריע מר משה נדם שעניינה תשלום היטל ההשבחה החל על מקרקעי המשיבה בגוש 690 חלקה 49 (חלק) בשכונת נחלת יהודה צפון, ראשון לציון, בעקבות מימוש בדרך מכר. מקרקעי המשיבה מהווים 1,000 מ"ר בלתי מסוימים מתוך חלקה בשטח 30,987 מ"ר. 2. המחלוקת בענייננו היא בנוגע לקביעת השמאי המכריע, כי תכניות נושאיות שונות החלות במרחב התכנון ולרבות במקרקעין האמורים, ואשר אושרו לאחר אישור תכנית רצ/במ/50/50/1 (להלן: תכנית 50) אשר קיבלה תוקף בשנת 1992, לא גרמו להשבחה במקרקעין במועד אישורן. מדובר בתכניות הנושאיות הבאות אשר שמאי הוועדה המקומית ראה לחייב בגינן בתשלום היטל השבחה: רצ/1/1/ז (הקמת מרפסות פתוחות); רצ/מק/25/1/1 (מחסנים באזורי מגורים א' ו-ב'); רצ/מק/26/1/1 (בניית מרתפים בבתים צמודי קרקע באזורי מגורים א' ו-ב'); רצ/30/1/1 (בניית גגונים ופרגולות בדירות גן ובבתים צמודי קרקע); רצ/1/1/יג (שטחי שירות); רצ/1/1/ו/5 (תוספת עליית גג בחלל גג רעפים); רצ/מק/2/25/1/1 (ביטול מגבלה על שטח מחסן), רצ/1/1/ז/3 (מרפסות מקורות) ורצ/1/26/1/1 (שימוש במרתף למשרד לבעל מקצוע חופשי המתגור ר במבנה צמוד קרקע). 3. יאמר בקצרה, כי תכנית 50 שינתה את יעודם של המקרקעין מחקלאות למגורים אך חייבה הכנתה של תכנית מפורטת אשר, בין היתר, תקבע הפקעות לצרכי ציבור בשיעור שלא יעלה על 55, וכן תכלול חלוקה חדשה לפי פרק ג' סימן ז' לחוק.

החלטה |02/12/2017 |ועדות ערר – תו"ב

חקיקה רלוונטית

תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997

סעיף: 2. נושאי הבחינה

, משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות; (6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה; (ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים בקרקע עירונית של מינהל מקרקעי ישראל, זכויות ביישובים חקלאיים; (ג) חובות ואיסורים על מתווך במקרקעין; (ד) מכירות נכסים מיוחדות: מכירת נכסי עיזבון על ידי עיזבון או מנהל עיזבון, מכירת נכסים אגב הסכם גירושין; (ה) הוצאה לפועל – הליך כינוס נכסים בהוצאה לפועל; (ו) תכנון ובנייה: (1) מוסדות תכנון: מועצה ארצית, ועדה מחוזית, ועדה מקומית, ועדה מרחבית, ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה; (2) תכניות בנייה ורישוי: תכנית מיתאר ארצית, תכנית מיתאר ארצית (תמ"א) 38, תכנית מיתאר מחוזית, תכנית מיתאר מקומית, תכנית מיתאר מקומית ברמה מפורטת, היתר בנייה, "הקלה", היתר לשימוש חורג; תעודת גמר ("טופס 4"); (3) זכויות בנייה; (4) שינוי ייעוד; (5) הפקעה; (6) היטל השבחה; (ז) מיסוי מקרקעין: (1) מס שבח; (2) מס רכישה; (3) מס ערך מוסף בעסקאות מקרקעין; (ח) חוזים: (1) הגדרת חוזה; (2) זיכרון דברים; (3) תרופה

צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958

סעיף: פטורים

3. מועצה אזורית רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז, אם החוזה הוא מסוג חוזים אלה: (1) חוזה להעברת מקרקעין לרשות המועצה האזורית; (2) חוזה להעברת מקרקעין של המועצה האזורית שלפיו-(א) המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים; (ב) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לרשות הד ואר למטרת הקמת בית דואר, בית מיון לדואר או מרכז לחלוקת דואר; (ג) המקרקעין מועברים לחברת חשמל, לשם הקמת מיתקן חשמל הדרוש לדעת המועצה כדי להבטיח אספקת חשמל למועצה האזורית, בתנאי שהשטח המועבר אינו עולה על 100 מ"ר לכל מיתקן, וכי הקמת המיתקן תואמת את התכניות החלות על המקום לפי דיני התכנון והבניה; (ד) המק רקעין מועברים למוסד ציבורי למטרות חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט, והם מיועדים לאחת מהמטרות האמורות; (ה) המקרקעין מועברים לאדם שהתחייב לפתח אותם תוך זמן שקבעה המועצה האזורית ובהתאם לתכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, החלה עליהם, אם ביקשה המועצה לגביהם, ברוב חבריה, לשחררה מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את בקשת המועצה האזורית לאחר שנוכח, כי בנסיבות הענין עריכת המכרז לא תביא תועלת, לרבות תועלת כספית; (ו) העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש של מקרקעין, הכרוכים בביצוע תכנית שנתאשרה לפי חוק התכנ ון והבניה, התשכ"ה-1965; (ז) המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה האזורית או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה האזורית; (ח) המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין; (ט) המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים; (י) המקרקעין הם דירות מגורים או

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

השקעות הון, התשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (ב) הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו; (ג) הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר (6) הענקת זכויות במקרקעין ל"צרכי ציבור" כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה; (7) הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי הה תקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 12 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענ

צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958

סעיף: פטורים

ון והבניה, התשכ"ה-1965; (ז) המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה האזורית או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה האזורית; (ח) המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין; (ט) המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים; (י) המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין; (יא) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, או שהם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו; (יב) המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה האזורית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה האזורית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה; (יג) המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה האזורית לפי בקשתה ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה אינה פחותה מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; (יד) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה האזורית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות; (טו) המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה האזורית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי-מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות

צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)

סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה

(21) בעתלית בגין תכנית חכ/705 בתחום גוש 10562, חלקות 142, 143, 146, 147, 150-153, 179, במתחם לב עתלית, עד יום 29.11.201718 . (22) בחיפה בגין תכנית חפ/2188 בתחום גוש 11566, חלקות 259-261, 628 וגוש 11567, חלקות 593-600, 610, 618-624, 637-640, במתחם מח"ל19 . (23) בזכרון יעקב בגין תכנית ש/1318 בתחום גוש 11296, חלקה 48, במתחם מרבד הקסמים, עד יום 18.12.201220 . (24) בחיפה בגין תכנית חפ/2173 בתחום גוש 10832, חלקות 39, 57, 58, 70, במתחם עין דור – מאי, עד יום 19.12.201221 . (25) בפתח תקווה בגין תכנית פת/12/505 בתחום גוש 6362, חלקות 50/60, במתחם שלום אש, עד יום 16.6.201422 . (26) ביהוד בגין תכנית יד/6156 בתחום גוש 6692, חלקות 4-14, 18/19, 26, 27, 40/42, חלקי חלקות 20, 28, 39, 43, 57, 65/67; גוש 6729, חלקות 2, 3, 10/11, 14, 19, 21, 24, 25, 35/44, 46, 53, 56/75, 83, 84, חלקי חלקות 1, 5, 12, 13, 18, 20, 22, 30, 31, 34, 45, 47, 51, 54, 55, 81; גוש 6728, חלקות 34, 35 חלקי חלקות 36, 37, 40, 71, 128-133, 216; גוש 6693, חלקה 61, חלקי חלקות 21, 42, 67, 68, 75, 79, 80, 98; גוש 6694, חלקי חלקה 268 במתחם מרכז עד יום 22.7.2013 23 . (27) בטירת הכרמל, בגוש 10707 חלקות 95, 104; גוש 12300 חלקות 2-10, 29 ,23 וגוש 10679 חלקות 28, 29, 31, 35/37 55, 73/82 במתחם בן צבי בטירת כרמל ובגוש 10679, חלקה 83 וגוש 10707, חלקי חלקות 95, 98, 102, 104 במתחם גיורא בטירת כרמל, עד יום 5.12.16 , זולת אם בוטלה ההכרזה על המתחם כמתחם לעיבוי הבנייה קודם לכן24 .

צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)

סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה

צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)

סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה

12) בקרית אונו בגין תכנית תמ"מ 28, גוש 6496, חלקות 278, 279, עד יום 2.10.201412 ובחלקה 280, עד יום 26.5.201713 במתחם ישעיהו. (13) בפתח תקווה בגין תכנית פת/3/383 בתחום גוש 6388, חלקות 352-354, 356-358, 361, 363, 364, 366, 368, 371-378, 384, 388, במתחם שכונת עקיבא, עד יום 19.11.20129 . (14) בפתח תקווה בגין תכנית פת/71/1268 בתחום גוש 6361, חלקות 135-143, 146, במתחם בר–כוכבא, עד יום 16.6.201410 . (15) בחיפה בגין תכנית חפ/2188 בתחום גוש 10751, חלקות 13/19 ו–51 במתחם המלך אמציה, עד יום 11.11.201311 . (16) ביהוד-נווה מונוסון בגין תכנית יד/6177 בתחום גוש 6692, חלקות 28, 31/33, 39, 49/53, 58, במתחם העצמאות, עד יום 11.11.2013 12 . (17) בקרית ביאליק בגין תכנית ק/346ה בתחום גוש 10431, חלקות 5-8, 10/25, 33/46, 55, 56, במתחם העצמאות, עד יום 11.11.201314 . (18) ביהוד-נווה מונוסון בגין תכנית יד/6185 בתחום גוש 6502, חלקות 261-271, במתחם התמר, עד יום 4.1.201915 . (19) בחיפה בגין תכנית חפ/2187 בתחום גוש 1194, חלקות 50, 238, 253, 255, 258, 262, 263, 280 וגוש 1196 חלקות 5-16, 48, 66, 6716 . (20) בחיפה בגין תכנית חפ/2280 בתחום גוש 10906, חלקה 203, במתחם יציאת אירופה, עד יום 18.12.201217 . (21) בעתלית בגין תכנית חכ/705 בתחום גוש 10562, חלקות 142, 143, 146, 147, 150-153, 179, במתחם לב עתלית, עד יום 29.11.201718 .

צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)

סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה

(12) בקרית אונו בגין תכנית תמ"מ 28, גוש 6496, חלקות 278, 279, עד יום 2.10.201412 ובחלקה 280, עד יום 26.5.201713 במתחם ישעיהו. (13) בפתח תקווה בגין תכנית פת/3/383 בתחום גוש 6388, חלקות 352-354, 356-358, 361, 363, 364, 366, 368, 371-378, 384, 388, במתחם שכונת עקיבא, עד יום 19.11.20129 . (14) בפתח תקווה בגין תכנית פת/71/1268 בתחום גוש 6361, חלקות 135-143, 146, במתחם בר–כוכבא, עד יום 16.6.201410 . (15) בחיפה בגין תכנית חפ/2188 בתחום גוש 10751, חלקות 13/19 ו–51 במתחם המלך אמציה, עד יום 11.11.201311 . (16) ביהוד-נווה מונוסון בגין תכנית יד/6177 בתחום גוש 6692, חלקות 28, 31/33, 39, 49/53, 58, במתחם העצמאות, עד יום 11.11.2013 12 . (17) בקרית ביאליק בגין תכנית ק/346ה בתחום גוש 10431, חלקות 5-8, 10/25, 33/46, 55, 56, במתחם העצמאות, עד יום 11.11.201314 . (18) ביהוד-נווה מונוסון בגין תכנית יד/6185 בתחום גוש 6502, חלקות 261-271, במתחם התמר, עד יום 4.1.201915 . (19) בחיפה בגין תכנית חפ/2187 בתחום גוש 1194, חלקות 50, 238, 253, 255, 258, 262, 263, 280 וגוש 1196 חלקות 5-16, 48, 66, 6716 . (20) בחיפה בגין תכנית חפ/2280 בתחום גוש 10906, חלקה 203, במתחם יציאת אירופה, עד יום 18.12.201217 . (21) בעתלית בגין תכנית חכ/705 בתחום גוש 10562, חלקות 142, 143, 146, 147, 150-153, 179, במתחם לב עתלית, עד יום 29.11.201718 .

חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965

סעיף: 12ו. ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה

12ו. לכל מחוז תהיה ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (בחוק זה – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה), וזה הרכבה: (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בעניני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים; (2) נציג מתכנן המחוז, הבקיא בעניני תכנון ובניה; (3) בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר הפנים, ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית, שבאותו מחוז; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר הפנים קיים ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר בוועדה לבין עיסוקיו האחרים.

צו המועצות המקומיות, התשי"א-1950

סעיף: 103א. איסור התקשרות בחוזים

103א. (א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם המועצה; לענין זה, "קרוב" – בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות. (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול – (1) לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהמועצה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א); (2) לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור; (3) לגבי חוזה או עסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות. (ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או על פי החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא המועצה חייבת להחזיר את מה שקיבלה על פי החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב. (ד) לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלמועצה שליטה בו כדין התקשרות עם המועצה; לענין זה, "שליטה" – כמשמעותה לפי סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראת סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה. (ו) העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד. (ז) הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון. (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 103.

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז , שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה; (24) הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון; (24א) הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון; (25) הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (26) רכישת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל; (27) (בוטלה); (28) הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (29) (א) מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קוד מת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו – "בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א)

תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים להמלצה על הכרזה על מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי), התשס"ד-2004

סעיף: 2. המלצת הועדה לממשלה

2. (א) הועדה רשאית להמליץ לממשלה להכריז על מקרקעין כעל מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי בהתקיים כל אלה: (1) היזם הגיש לועדה בתקופה הקובעת בקשה להכרזה על המקרקעין כעל מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי, שצורפו אליה כל המסמכים המפורטים להלן: (א) תכנון ראשוני לפינוי של 24 יחידות או לעיבוי של 24 יחידות לפחות במקרקעין ולבנייתן של מספר יחידות שמספרן לפחות כמספר היחידות שפונו או לעיבוין של מספר יחידות כאמור, לפי העניין; (ב) מפה מאושרת על ידי מודד מוסמך לפי דין, המתארת את מצב המקרקעין במועד הגשת הבקשה, לרבות סימון חלקות וסימון היחידות במקרקעין. (ג) אישור מהנדס הרשות המקומית שבתחומה מצויים המקרקעין, על הסכמת אותה רשות לפינוי ובינוי או לעיבוי במקרקעין בהתאם לתכנון הראשוני כאמור בפסקת משנה (א) שצורף לבקשה לפי העניין. (2) ברשומות פורסמה הודעה על הפקדת תכנית, שמטרתה פינוי ובינוי או עיבוי במקרקעין לפי סעיף 85 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. (3) הסכמי היזם במקרקעין – (א) לעניין פינוי ובינוי – ליזם הסכמים לרכישת 24 יחידות לפחות במקרקעין, ובלבד שהם הסכמים לרכישת כל היחידות במקרקעין שרכישתן תאפשר את ביצוע הבינוי בפועל על פי התכנית; (ב) לעניין עיבוי – ליזם הסכמים לעיבוי בניין שיש בו 24 יחידות לפחות בתמורה לזכויות במקרקעין, ובלבד שרכישת הזכויות במקרקעין האמורים תאפשר את ביצוע העיבוי בפועל על פי התכנית; (ג) לעניין פסקת משנה זו, יימנה בעל דירה מסרב, כמשמעותו בסעיף 2 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס”ו-2006, כאילו הסכים או חתם על הסכם, לפי העניין. (ב) נתקיים האמור בתקנת משנה (א)(3) בחלק מהמקרקעין בלבד, רשאית הועדה להמליץ לממשלה להכריז כאמור בתקנה זו על אותו החלק בלבד שלגביו התקיים התנאי.