כל הזכויות שמורות ©
עריכת דין בתחום המקרקעין בחיפה והקריות מתאפיינת במורכבות מיוחדת הנובעת מהמאפיינים הייחודיים של העיר והאזור. הטופוגרפיה המורכבת של חיפה, ההיסטוריה המשפטית המגוונת של רישומי הקרקעות באזור, והאתגרים הספציפיים בתחום הנדל"ן בצפון הארץ דורשים מומחיות מיוחדת ומותאמת לאזור.
כפי שעולה מפסיקות עדכניות של בתי המשפט בחיפה, רישום מקרקעין באזור זה מציב אתגרים ייחודיים הדורשים התמחות ספציפית. למשל, בפסק דין מנחה:
תא (חיפה) 35338-02-18 דינו גלילוביץ נ' זהבה עלון אזרזר (ניתן ב-03/02/2021):
"אני ממנה את המהנדס, המודד ושמאי המקרקעין מר דן ברלינר (דרך העצמאות 55 חיפה טל. 04-8643593) כמודד-מומחה מטעם בית-המשפט… המומחה יבקר בחלקות הללו, יערוך תשריט בו יקבע את מיקומו הנכון של קו הגבול… ויסמן את קו הגבול בשטח."
פסק דין זה ממחיש את המורכבות הגיאוגרפית והרישומית של נכסים באזור חיפה, במיוחד בשכונות הוותיקות ובאזורים בעלי טופוגרפיה מאתגרת. עורך דין מקרקעין מומחה בחיפה נדרש לשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים כגון מודדים ושמאים לפתרון מחלוקות גבולות וסוגיות רישומיות.
בחיפה ישנן סוגיות ייחודיות הקשורות לרישום היסטורי של נכסים, סוגיות הקשורות לנכסי ואקף, שטחי הפקעה מתקופת המנדט הבריטי, ונכסים בעלי היסטוריה רישומית מורכבת. עורך דין מקרקעין בחיפה צריך להכיר:
כפי שעולה מפסיקת בתי המשפט, רישום בתים משותפים בחיפה מציב אתגרים ייחודיים:
תא (תל אביב) 72138-11-20 רבוע כחול נדל"ן בע"מ נ' חוצות היוצר- חיפה בע"מ (ניתן ב-13/03/2023):
"קיימות פעולות שידועות שאינן בשליטת החייב ברישום הבית המשותף ולא בכדי אפילו בהוראות חוק המכר דירות בסעיף 6ב(ג), נקבע כי עיכובים בביצוע הרישום בנסיבות שאינן תלויות בגורם החייב ברישום, לא יובאו במניין התקופות הנ"ל."
עו"ד טל שרון
עו"ד טל שרון עוסקת בדיני עבודה ובמשפט האזרחי עו"ד לענייני עבודה ייצוג בסכסוכים בין בעלי...קרא עודמעיין חיה בן יהודה, עו"ד ונוטריון יפוי כח מתמשך
עורכת דין מקרקעין מומחית בהובלת פרויקטים ועריכת חוזיםעורכת דין ל מקרקעיןקרא עוד
פסק דין זה מדגיש את המורכבות של הליכי רישום בתים משותפים בפרויקטים גדולים באזור חיפה והקריות. עורך דין מקרקעין מנוסה באזור צריך להכיר:
בית המשפט התייחס לחשיבות הטיפול המקצועי בהליכי תכנון ובנייה באזור חיפה:
תא (חיפה) 38646-05-20 העדה היהודית הספרדית בחיפה עמותות נ' גלעד פינטו (ניתן ב-15/01/2022):
"התובעת מבקשת להצהיר כי בינה לבין הנתבע נכרת הסכם מחייב במסגרתו התחייב האחרון למכור לה את מלוא זכויותיו במקרקעין… וזאת בכפוף לתשלום התמורה לעיל ימסור הנתבע את החזקה לתובעת ויסלק את כל חובותיו על המקרקעין."
פסק דין זה מדגיש את חשיבות הטיפול המשפטי המקיף בעסקאות נדל"ן באזור חיפה, כולל:
עורך דין מקרקעין מקצועי בחיפה והקריות יבצע:
שירותי עורך דין מקרקעין מומחה בחיפה כוללים:
כפי שעולה מהפסיקה העדכנית של בתי המשפט בחיפה:
תא (חיפה) 30102-03-18 רוני אסחאק נ' רוני קרמר (ניתן ב-05/09/2022):
"אמנם, מקום בו חלה על המוכר חובת גילוי ביחס לפרט מסוים, לא יישמע בטענה שהקונה יכול היה לגלותו לבדו, במאמץ סביר."
פסק דין זה מדגיש את חובת הגילוי המוגברת בעסקאות נדל"ן, במיוחד באזור חיפה והקריות, בו ישנם מאפיינים ייחודיים כגון:
מתודולוגיה מקצועית כוללת:
תהליך מקצועי הכולל:
שלבי ביצוע מקצועיים כוללים:
עבודת עורך דין מקרקעין בחיפה והקריות דורשת שילוב ייחודי של כישורים והתמחויות:
בחירת עורך דין מקרקעין בעל ניסיון ספציפי באזור חיפה והקריות היא קריטית להצלחת עסקאות נדל"ן ולהגנה מיטבית על זכויות הלקוחות. המורכבות הגיאוגרפית, ההיסטורית והמשפטית של האזור מחייבת מומחיות מקומית וידע ספציפי שיבטיחו ליווי מקצועי, יעיל ובטוח בכל סוגי עסקאות המקרקעין באזור הצפון.
ת"א (תל אביב) 72138-11-20- רבוע כחול נדלן בע"מ נגד חוצות היוצר- חיפה בעמ
שמות השופטים: עמית יהודה פרגו
קיימות פעולות שידועות שאינן בשליטת החייב ברישום הבית המשותף ולא בכדי אפילו בהוראות חוק המכר דירות בסעיף 6ב(ג), נקבע כי עיכובים בביצוע הרישום בנסיבות שאינן תלויות בגורם החייב ברישום, לא יובאו במניין התקופות הנ"ל. כלומר המחוקק עצמו צפה (והתיר) אפשרות של עיכובים בביצוע הרישום בנסיבות שאינן תלויות בגורם החייב ברישום. 28. התקופות המנויות בסעיף הנ"ל הינן רק לאחר רישום הפרצלציה, כלומר בתקופת הרישום לא נמנית כל התקופה שעד רישום הפרצלציה ובכל מקרה, דעתי כי במקרה דנא, בתקופה שעד רישום הפרצלציה, התקיימו עיכובים בביצוע רישום הפרצלציה בנסיבות שאינן בשליטת הנתבעת 1 או הנתבעת 2 והנתבעות לא רק שלא יכלו למנוע אותן, אלא עשו פעולות (רבות שונות ויצירתיות) בכדי לפתור אותן ואשר סקרתי אותן בהרחבה מעלה בהרחבה ולהלן בתמצות: 28.1 עיריית חיפה לא היתה בעלים של המקרקעין. 28.2 רשות מקרקעי ישראל סירבה (משך תקופה ממושכת מאוד) לחתום על שטרי העברת הבעלות על שם עירייה חיפה. 28.3 רישום הפרצלציה היה מורכב מאוד ונדרשו פתרונות יצירתיים על מנת להצליח לרשום אותה, אותן העלתה החברה אשר נשכרה על ידי הנתבעות. 28.4 ביצוע פרסומים על הפקעה על מנת שניתן יהיה לרשום פרצלציה, דבר שלעצמו אורך זמן. 28.5 החתמת כל הגורמים הרלבנטים על מסמכי הפרצלציה, לרבות עיריית חיפה ורשות מקרקעי ישראל, דבר אשר אורך זמן רב. 28.6 החתמת הגורמים הרלבנטים על מסמכי העברת הזכויות על שם עיריית חיפה ומהן על שם הנתבעת 1 ובשרשרת לנתבעת 2, דבר אשר אורך זמן רב. 28.7 משבר הקורונה, אשר מנע בשלבים מסוימים גישה לרשויות ועיכב את ההליכים. 29. בנוסף, בנסיבות המקרה ובשל הפעולות הרבות הנדרשות לרישום בית משותף מורכב, קיימות פעולות אשר תלויות בגורמים שלישיים לשם רישום הבית המשותף ואשר יכולות לעכב את הרישום בחודשים ואף שנים, כפי שמניתי לעיל וביניהן: החתמת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה על גבי התשריט, החתמת עירייה חיפה על גבי מסמכי הבית המשותף, רישום זיקת הנאה או קבלת הסכמת עיריית חיפה לרישום זכויות מעבר בתקנון, ביטול הערה בגין הפקעה שנרשמה בטעות בחלקות, כוח עליון כגון שביתות השבתות, משבר הקורונה וכיו"ב.
פסק דין |12/03/2023 |מחוזי – תל אביב
ת"א (חיפה) 30102-03-18- רוני אסחאק נגד רוני קרמר
שמות השופטים: עידית וינברגר
כלומר, פתיחת החלונות בתוספת הבניה, בוצעה לאחר שהתובעים קיבלו חזקה בדירה. 40. הנתבעים הגישו כראייה מטעמם דיסק ובו המידע התכנוני על הנכס, כפי שהתקבל מפנייה אל משרד מהנדס העיר חיפה, ממנו ניתן ללמוד כי המידע התכנוני בדבר אפשרויות הרחבת הדירות במקום היה זמין לכל דורש, ובכלל זה לתובעים לו רצו בכך. 41. אמנם, מקום בו חלה על המוכר חובת גילוי ביחס לפרט מסוים, לא יישמע בטענה שהקונה יכול היה לגלותו לבדו, במאמץ סביר, ואין מקום לייחס לקונה "אשם תורם", אך אין לפרש את החובה החלה על המוכר, ככזו המטילה עליו חובה לספק לקונה חוות דעת תכנונית על אפשרויות הבניה על פי התב"ע במקום. 16 במקרה הנדון, אין מקום לייחס לנתבעים, כל חובה, משום שמעצם הרחבת כל הדירות בבניין, דבר הניכר לכל המביט בו, היה על התובעים להסיק כי אפשרות כזו קיימת גם ביחס לדירת השכנים. 42. לסיכום נקודה זו, אני דוחה את טענת ההפרה ביחס לחתימה על תוכנית הבניה, ועל כן מתייתר הדיון בשאלת הנזק שגרמה אותה הפרה. בכל זאת, אעיר מספר הערות בנושא. 43. חשוב להפנות, לתשובתו של דרעי כאשר נשאל בחקירתו הנגדית, האם נכון שהרחבת הדירה הסמוכה בוצעה בחזית היחידה שבה ניתן לראות למרחק ו"לנשום אוויר" והשיב כי "חד משמעית לא", וכי המבט דווקא מופנה לצד השני, למערב, שבו קיימת ירידה בגובה ונוף לים. 44. ביחס לסוגיית ירידת הערך, בשל פגיעה בפרטיות, כנטען, מציין דרעי, כי הדירות ממילא לא נהנות מפרטיות משום שהמרפסות בבניין ממול פתוחות וצופות זו על זו. בחקירתו הנגדית אף הוסיף דרעי, כי הפגיעה בפרטיות עקב הרחבת דירת השכנים שולית מאוד, משום שמי שנמצא במרפסת השכנים ורוצה להביט אל דירת התובעים, צריך להפנות מבטו ולהסתכל למטה.
פסק דין |04/09/2022 |שלום – חיפה
ת"א (חיפה) 38646-05-20- העדה היהודית הספרדית בחיפה עמותות נגד גלעד פינטו
שמות השופטים: אילת דגן
עו"ד מוראד ביקי פסק דין 1. לפניי תביעה לאכיפת הסכם מכירת מקרקעין. התובעת מבקשת להצהיר כי בינה לבין הנתבע נכרת הסכם מחייב במסגרתו התחייב האחרון למכור לה את מלוא זכויותיו במקרקעין הנמצאים ברח' יונה 5 חיפה המהווים 5/12 חלקים ממקרקעין בגוש 12454 בלשכת רישום מקרקעין בחיפה תמורת 2,025,000 (המקרקעין, בשלמותם בשטח 1497 מ"ר- יקראו להלן: המקרקעין"). לצורך כך עותרת התובעת כי בית המשפט יקבע שבכפוף לתשלום התמורה לעיל ימסור הנתבע את החזקה לתובעת ויסלק את כל חובותיו על המקרקעין וישלם כל חוב שיאפשר רישום הזכויות על שם התובעת בלשכת רישום מקרקעין, נקייה מזכות צד שלישי כלשהו, לרבות שעבודים ועיקולים. 2. במסגרת התביעה העיקרית הוגשה בקשה לצו מניעה זמני, שיאסור על הנתבע לבצע דיספוזיציה בזכויותיו במקרקעין מכירה, השכרה וכל פעולה העלולה לסכל את מימוש המכירה לתובעת. 3. התובעת, היא עמותה רשומה ומלכ"ר הפועלת בחיפה ובין השאר מנהלת בית אבות, חברת קדישא הספרדית, מפעל חינוך ותרבות וכד'. 4. בשנת 1973 הלכה לעולמה הגב' רבקה טסקר ז"ל (להלן: "המנוחה") ובשנת 1974 הלך לעולמו מר ליאון דיין ז"ל (להלן: "המנוח"). בין נכסי המנוחים המנוהלים על ידי עו"ד אלי רומן כמנהל העזבונות, נכללת מחצית מהזכויות במקרקעין, באופן שבו למנוח 5/12, למנוחה 1/12 (בסה"כ 6/12). התובעת ועיריית חיפה (שאינה צד בתיק) הם הזוכים של המנוחים בצוואותיהם. 5. הנתבע הוא בעלים של 5/12 במקרקעין ויתרת ה- 1/12 בבעלות לא ידועה (בניהול האפוטרופוס הכללי). 2 6. לטענת התובעת, הנתבע שהוא בעלים במושאע וחלקו כאמור 5/12 מהמקרקעין, השתלט על כל שטח המקרקעין ועושה בו כרצונו.
פסק דין |14/01/2022 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 35338-02-18- דינו גלילוביץ נגד זהבה עלון אזרזר
שמות השופטים: עפרה אטיאס
ביום 8.3.18 התקיים לפניי דיון בבקשה, שבו העידו התובע (על תצהירו, מב/1; נספח ג' לתצהיר, מב/2; ונספח יב' לתצהיר, מב/3); והנתבעת (על תצהירה מיום 27.2.18 על נספחיו, מש/1). בתום דיון לא פורמאלי, ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה: "הגענו להסכמה בשלב זה וזאת מבלי שיש בכך הודאה של מי מן הצדדים, בטענות הצד האחר, כי בית המשפט יפנה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה, בצו למתן הוצאת תעודת עובד ציבור, בשאלה: האם באופן עקרוני ניתן לשנות את הייעוד במקרקעין הידועים כגוש 12595 חלקה 12, תת חלקות 7 ו- 8, באופן שכל אחת מתתי החלקות תיוותר כיחידת רישום נפרדת בייעוד של מגורים. ככל שהתשובה לכך שלילית, יובהר מדוע; ככל שהתשובה לכך, חיובית, יובהר במה הדבר כרוך" (פרו', עמ' 18, ש' 25/21). 4 14. בדיון שהתקיים ביום 3.5.18 , ניתן תוקף של החלטה להסכמת ב"כ הצדדים ובעלי הדין בעצמם, כי הצו הארעי יוארך עד למתן פסק דין בתיק העיקרי, בכפוף להפקדה כספית. 15. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה ביום 28.3.18 , הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד למתן סעד הצהרתי המורה כי זיכרון הדברים הינו בטל ומבוטל בשל הפרתו היסודית על ידי התובע; למתן צו עשה המחייב את התובע לחתום על ההסכמה לתיקון צו הבית המשותף לצורך רישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין, בהתאם להיתר הבניה של הדירה ולתשריט שאושר על ידי עיריית חיפה; ולתשלום פיצוי מוסכם בסך של 133,000 בהתאם לזיכרון הדברים. 16. ביום 23.4.18 הגיש התובע בקשה למחיקת הסעד הכספי מכתב התביעה שכנגד. בהחלטתי בדיון שהתקיים ביום 3.5.18 , הוריתי על הפרדת התביעה הכספית שנתבעה בתביעה שכנגד, באופן שזו תידון רק לאחר שאכריע ביתר הסעדים שנתבעו בתביעה ובתביעה שכנגד, וזאת בעיקר כדי למנוע את חוסר האיזון הנובע מיישום הלכת לוי נ' עקריש יחד עם הוראת סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984.
פסק דין |02/02/2021 |מחוזי – חיפה
ע"א 3511/13- רגינה שורצברגר נגד שלום מרין
שמות השופטים: י דנציגר,נ הנדל,נ סולברג
המשיבים הינם חוכריהן לדורות של 16 מתוך 18 דירות מגורים בבית משותף בחיפה (להלן: הבניין). עיזבון המנוחה פוליקסניה שוורצברגר ז"ל הוא חוכרה לדורות של דירת מגורים נוספת בבניין (להלן: הדירה). המערערת, רגינה שוורצברגר, הינה בתה של המנוחה ומי שייצגה את העיזבון בהליכים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי וממשיכה לייצגו בהליך לפני בית משפט זה (להלן ביחד:המערערת). שטחן של כל הדירות בבניין זהה ועומד על 40 מ"ר (ולכל דירה צמודים 1/18 חלקים ברכוש המשותף). 3 2. המשיבים ביקשו לקדם עסקת פינוי ובינוי בבניין, בהתאם לחוק פינוי ובינוי ובהתאם לתכנית מתאר שאושרה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, אשר עיקריה כדלקמן: צו רישום הבית המשותף יתוקן כך שתתווסף יחידה חדשה אליה יוצמדו כל שטחי הרכוש המשותף וכל זכויות הבניה; בעלי הדירות יפנו את דירותיהם במהלך הבניה; בעלי ה דירות לא יידרשו לשאת בעלות כספית כלשהי בגין עבודות הבניה; לצורך הבטחת התחייבויותיו, התחייב היזם להמציא ערבות כחוק לכל בית אב, על סך 300,000 ש"ח; הבניין הקיים ייהרס וייבנה בניין חדש תחתיו שיכלול שבע דירות חדשות שירשמו על שם היזם; בתום הבניה יקבל כל אחד מבעלי הדירות דירה גדולה יותר בשטח של 75 מ" ר הכוללת ממ"ד, מרפסת ומחסן. העסקה המתוכננת נתקלה בתחילה בהתנגדות מצידם של המערערת ושל בעליה של דירה נוספת בבניין, אשר בהמשך הצטרף לפרויקט והסיר התנגדותו. מכיוון שההסכם עם היזם קבע שתנאי לתחילת העבודות הינו תיקון צו רישום הבית המשותף, הכרוך בהסכמת בעלי כל הדירות בבית המשותף, לא יצא הפרויקט אל הפועל עד כה.
פסק דין |23/07/2014 |בית המשפט העליון
119/01 עא- פרץ אקונס ו17- אח נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א ברקא ריבלין,מ נאור
עו"ד כהן: רק כמתחייב מהמפות שהוצגו פה, ויותר מכן – אני מוכן גם לנסות ולבדוק אפשרות, אני לא יודע אם זה ניתן, ברישום המקרקעין בחיפה, אם זה אפשרי מבחינת הדין שלהם והפרוצדורות שלהם, אם לציין משהו שיכול לעזור לתושבים. . . אין לנו שום בעייה לתקן כל חלקה – מה העומק או הדברים מהסוג הזה, אם זה ניתן. אני לא יודע אם זה ניתן, זה דורש בדיקה. . . " (ע' 60/61 לפרוטוקול). 37. בא כוח המדינה ביקש שהות לבדוק את ענין הרישום; ואולם אחרי הדברים האלה ביקש כי הצו למסירת החזקה יינתן בו ביום, בלא אותה בדיקה מה מותר לרשם המקרקעין לרשום. לסוגיה של רישום הערת אזהרה בעניין ההפקעה עוד אשוב, וכך גם ל"פרוצדורות" של רשם המקרקעין. את הקטע שצוטט לעיל יש לקרוא על רקע הצהרות נוספות שניתנו במהלך הדיון, מהן ניתן ללמוד כי כוונת המדינה בהפקעה לא היתה אלא להפקיע "פרוסת קרקע" הכוללת את תוואי המינהרות ושטח נוסף הסמוך למינהרות הנחוץ לשם כרייתן. לשם הקיצור, ועל חשבון הדיוק, אקרא למרחב זה להלן "מרחב התוואי". "השופט: והזכויות התת קרקעיות שלהן מתכוונת ההערה, אפילו אם זה לא מופיע בפנקסי המקרקעין, הכוונה רק לאותם נקניקים שבאופן גס התוואי שלהם במיקום ובעומק מותווים בשתי התוכניות האלה שאתם הבאתם כאן . עו"ד כהן: במסגרת המפות שאנחנו הצגנו כרגע. עו"ד אדם : אני רוצה לחדד את השאלה של מר כהן. יש פה את הנסח של. הבית נמצא ברח' הראל ואני מראה לך את הנסח שכתוב פה – החלק הנכס. זאת פגיעה בזכות קניינית. האם אתה יכול להגדיר לי איזה חלק בנכס כרגע הופקע. הרי כל קונה מוציא נסח, הוא לא ירוץ למינהל לבדוק מה הופקע, הוא יגיד לי – הופקע. למה אני כמוכר צריך להיות מוגבל בזכות הקניינית שלי שפוגעת .
פסק דין |21/01/2003 |בית המשפט העליון
ע"א 119/01- פרץ אקונס ו-17 אח נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א ברק,א ריבלין,מ נאור
לכך עוד אשוב. מחילופי הדברים בערכאה הראשונה עלה בעליל כי אין בכוונת המדינה להפקיע, במקומות בהם המרחק מתקרות המינהרות ועד הבתים גדול, את כל נפח הקרקע. כוונתה היא להפקיע את המרחב הדרוש למינהרות עצמן, בתוספת נפח מסוים מעל המנהרות ומתחת להן. על כך ניתנו שלל הצהרות הפזורות לאורך הדיון. לקראת סיום הדיון המוקלט מופיעים חילופי הדברים הבאים: "השופט: הבעייה היא שבהודעות ההפקעה לא כתוב איזה עומק . הן ניתנו לפרשנות יותר רחבה מן הנדרש. פה עולה השאלה של הפגיעה בקניין. עו"ד כהן : אנחנו פרסמנו את ההודעות באופן כללי, זה נכון, וגם הבקשה שהוגשה לרשם המקרקעין בחיפה ציינה רק הפקעה לפי סעיף כך וכך ובזה הסתפקנו. אם היה ניתן לבצע רישום יותר ספציפי, מי כמוני שיסכים לזה, אין לנו שום סיבה. הרי אנחנו לא רוצים להפקיע את כל התוואי התת קרקעי מלמעלה עד למטה. אתם בכל אופן היום מודיעים על זה שאתם בצורה הכי מחייבת מצמצמים את ההודעה של ההפקעה ושל מפות שהוצגו פה. עו"ד כהן: רק כמתחייב מהמפות שהוצגו פה, ויותר מכן – אני מוכן גם לנסות ולבדוק אפשרות, אני לא יודע אם זה ניתן, ברישום המקרקעין בחיפה, אם זה אפשרי מבחינת הדין שלהם והפרוצדורות שלהם, אם לציין משהו שיכול לעזור לתושבים. . . אין לנו שום בעייה לתקן כל חלקה – מה העומק או הדברים מהסוג הזה, אם זה ניתן. אני לא יודע אם זה ניתן, זה דורש בדיקה. . . " (ע' 60/61 לפרוטוקול). 37. בא כוח המדינה ביקש שהות לבדוק את ענין הרישום; ואולם אחרי הדברים האלה ביקש כי הצו למסירת החזקה יינתן בו ביום, בלא אותה בדיקה מה מותר לרשם המקרקעין לרשום. לסוגיה של רישום הערת אזהרה בעניין ההפקעה עוד אשוב, וכך גם ל"פרוצדורות" של רשם המקרקעין.
פסק דין |21/01/2003 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 72138-11-20- רבוע כחול נדלן בע"מ נגד חוצות היוצר- חיפה בעמ
שמות השופטים: עמית יהודה פרגו
קיימות פעולות שידועות שאינן בשליטת החייב ברישום הבית המשותף ולא בכדי אפילו בהוראות חוק המכר דירות בסעיף 6ב(ג), נקבע כי עיכובים בביצוע הרישום בנסיבות שאינן תלויות בגורם החייב ברישום, לא יובאו במניין התקופות הנ"ל. כלומר המחוקק עצמו צפה (והתיר) אפשרות של עיכובים בביצוע הרישום בנסיבות שאינן תלויות בגורם החייב ברישום. 28. התקופות המנויות בסעיף הנ"ל הינן רק לאחר רישום הפרצלציה, כלומר בתקופת הרישום לא נמנית כל התקופה שעד רישום הפרצלציה ובכל מקרה, דעתי כי במקרה דנא, בתקופה שעד רישום הפרצלציה, התקיימו עיכובים בביצוע רישום הפרצלציה בנסיבות שאינן בשליטת הנתבעת 1 או הנתבעת 2 והנתבעות לא רק שלא יכלו למנוע אותן, אלא עשו פעולות (רבות שונות ויצירתיות) בכדי לפתור אותן ואשר סקרתי אותן בהרחבה מעלה בהרחבה ולהלן בתמצות: 28.1 עיריית חיפה לא היתה בעלים של המקרקעין. 28.2 רשות מקרקעי ישראל סירבה (משך תקופה ממושכת מאוד) לחתום על שטרי העברת הבעלות על שם עירייה חיפה. 28.3 רישום הפרצלציה היה מורכב מאוד ונדרשו פתרונות יצירתיים על מנת להצליח לרשום אותה, אותן העלתה החברה אשר נשכרה על ידי הנתבעות. 28.4 ביצוע פרסומים על הפקעה על מנת שניתן יהיה לרשום פרצלציה, דבר שלעצמו אורך זמן. 28.5 החתמת כל הגורמים הרלבנטים על מסמכי הפרצלציה, לרבות עיריית חיפה ורשות מקרקעי ישראל, דבר אשר אורך זמן רב. 28.6 החתמת הגורמים הרלבנטים על מסמכי העברת הזכויות על שם עיריית חיפה ומהן על שם הנתבעת 1 ובשרשרת לנתבעת 2, דבר אשר אורך זמן רב. 28.7 משבר הקורונה, אשר מנע בשלבים מסוימים גישה לרשויות ועיכב את ההליכים. 29. בנוסף, בנסיבות המקרה ובשל הפעולות הרבות הנדרשות לרישום בית משותף מורכב, קיימות פעולות אשר תלויות בגורמים שלישיים לשם רישום הבית המשותף ואשר יכולות לעכב את הרישום בחודשים ואף שנים, כפי שמניתי לעיל וביניהן: החתמת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה על גבי התשריט, החתמת עירייה חיפה על גבי מסמכי הבית המשותף, רישום זיקת הנאה או קבלת הסכמת עיריית חיפה לרישום זכויות מעבר בתקנון, ביטול הערה בגין הפקעה שנרשמה בטעות בחלקות, כוח עליון כגון שביתות השבתות, משבר הקורונה וכיו"ב.
פסק דין |12/03/2023 |מחוזי – תל אביב
עש"א (חיפה) 57587-09-16- זאהי דיב נגד פלצור עילם
שמות השופטים: בר זיו [אבד],אלון,חן ברק
דיב 2. סנא דיב ע"י ב"כ עוה"ד סלים וקים נגד המשיב: פלצור עילם ע"י ב"כ עוה"ד יהודה פלפלי ואח' פסק דין 1. בפנינו ערעור על החלטת כבוד המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה (הגב' ציפורה פייגנבוים) מיום 19.6.16 בתיק בקשה מס' 139/14 תיק תביעה מס' ,138/13 לפיו ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המערערים לחסום שביל המוליך מרחוב חולדה אל דירתו של המשיב וכן אסרה על המערערים לשנות את המצב הקיים. 2 2. המערערים והמשיב שכנים, מתגוררים בבית משותף ברחוב חולדה 3 (שד' קיש 12) בחיפה, הידוע כחלקה 4 בגוש 12531 (להלן: "הבית"). הבית מורכב משני אגפים צמודים, מערבי ומזרחי. דירת המערערים- יחידת משנה מס' 4/2 (להלן: "דירת המערערים") נמצאת באגף המערבי של הבית (כאשר מתחתיה הדירה יחידת משנה 4/1 ומעליה הדירה יחידת משנה 4/5). דירת המשיב יחידת משנה 4/3 (להלן: "דירת המשיב") נמצאת באגף המזרחי של הבית ומעליה הדירה יחידת משנה 4/5. 3. דירת המערערים ודירת המשיב צמודות באותה קומה. 4. אל הבית המשותף מובילות 3 דרכים: שביל מדרגות משד' קיש, שביל המתחיל במדרגות מרחוב חולדה וממשיך מסביב לבית, לאורך הגבול עם החלקה השכנה (להלן: "השביל המקיף"), ושביל נוסף המתחיל גם הוא במדרגות מרחוב חולדה, ממשיך לאורך הקיר התומך הגובל בגבול המזרחי של החלקה ולאחר מכן חוצה את הגינה לעבר הכניסה לדירת המשיב. שביל אחרון זה הוא נשוא המחלוקת (להלן: "שביל המחלוקת"). 5. עם רישום הבית המשותף, הוצמד לדירת המערערים שטח גינה , אשר סומן בתשריט באות ד' (להלן: "שטח ד'"). שטח ד' לא צמוד לבית או לדירת המערערים, , אלא צמוד לקיר התומך בגבול המזרחי של החלקה, כאשר בינו לבין דירת המערערים מפריד שטח גינה, אשר היווה רכוש משותף של הבית.
פסק דין |27/12/2016 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 35338-02-18- דינו גלילוביץ נגד זהבה עלון אזרזר
שמות השופטים: עפרה אטיאס
ביום 8.3.18 התקיים לפניי דיון בבקשה, שבו העידו התובע (על תצהירו, מב/1; נספח ג' לתצהיר, מב/2; ונספח יב' לתצהיר, מב/3); והנתבעת (על תצהירה מיום 27.2.18 על נספחיו, מש/1). בתום דיון לא פורמאלי, ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה: "הגענו להסכמה בשלב זה וזאת מבלי שיש בכך הודאה של מי מן הצדדים, בטענות הצד האחר, כי בית המשפט יפנה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה, בצו למתן הוצאת תעודת עובד ציבור, בשאלה: האם באופן עקרוני ניתן לשנות את הייעוד במקרקעין הידועים כגוש 12595 חלקה 12, תת חלקות 7 ו- 8, באופן שכל אחת מתתי החלקות תיוותר כיחידת רישום נפרדת בייעוד של מגורים. ככל שהתשובה לכך שלילית, יובהר מדוע; ככל שהתשובה לכך, חיובית, יובהר במה הדבר כרוך" (פרו', עמ' 18, ש' 25/21). 4 14. בדיון שהתקיים ביום 3.5.18 , ניתן תוקף של החלטה להסכמת ב"כ הצדדים ובעלי הדין בעצמם, כי הצו הארעי יוארך עד למתן פסק דין בתיק העיקרי, בכפוף להפקדה כספית. 15. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה ביום 28.3.18 , הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד למתן סעד הצהרתי המורה כי זיכרון הדברים הינו בטל ומבוטל בשל הפרתו היסודית על ידי התובע; למתן צו עשה המחייב את התובע לחתום על ההסכמה לתיקון צו הבית המשותף לצורך רישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין, בהתאם להיתר הבניה של הדירה ולתשריט שאושר על ידי עיריית חיפה; ולתשלום פיצוי מוסכם בסך של 133,000 בהתאם לזיכרון הדברים. 16. ביום 23.4.18 הגיש התובע בקשה למחיקת הסעד הכספי מכתב התביעה שכנגד. בהחלטתי בדיון שהתקיים ביום 3.5.18 , הוריתי על הפרדת התביעה הכספית שנתבעה בתביעה שכנגד, באופן שזו תידון רק לאחר שאכריע ביתר הסעדים שנתבעו בתביעה ובתביעה שכנגד, וזאת בעיקר כדי למנוע את חוסר האיזון הנובע מיישום הלכת לוי נ' עקריש יחד עם הוראת סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984.
פסק דין |02/02/2021 |מחוזי – חיפה
ערר (חיפה) 1085/22- חנא שוקייר ועוד 7 אח נגד ועדה מקומית לתוב חיפה
שמות השופטים: מיכל הלברשטם דגני
נציג מתכנן המחוז: גב' אורית חפר רוגובין העוררים: חנא שוקייר ועוד 7 אח' ע"י ב"כ עו"ד אורן כץ -נגד- המשיבים: ועדה מקומית לתו"ב חיפה ע"י ב"כ עו"ד שי וינברגר בשארה שורייק ע"י ב"כ עו"ד גובראן גובראן עודה סחר חליל כתובת הנכס: כבירים 78 חיפה גוש וחלקה: 12136/3 תאריך הדיון: 12.09.2022 החלטה לפנינו ערר שעניינו החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה מיום 4.4.2022 (להלן: "ההחלטה") במסגרת ההחלטה אושרה בקשה להיתר לבניית בית פרטי בן 5 קומות כולל קומה מפולשת לחניה במקרקעין הידועים כגוש 12136, חלקה 3, מגרש 6 בכתובת: רחוב כבירים 78, חיפה (להלן: "המקרקעין"). רקע 1. המקרקעין נשוא הערר חולקו בהסכם שיתוף לשני מגרשים- מגרש עליון ומגרש תחתון. במגרש העליון בנוי בית מגורים, ובחלקו התחתון של המגרש ישנו שטח פנוי לבנייה. 2. שטח המגרש התחתון נמכר למבקש ההיתר, המשיב 2. 3. העוררים 1-4 הם בעלי הזכויות בבניין הסמוך ברחוב כבירים 76. 4. העורר 5 הוא בעל הזכויות בבניין הקיים בחלקו העליון של המגרש. 5. בהתאם לנסח הרישום, שטח המקרקעין הוא 1,092 מ"ר. הבעלים הרשומים הינם זלאל א-דין ומוחמד עודה. לטובת המשיב 2 רשומה הערת אזהרה על זכויות הבעלים והחוכרים כאחד. 6. כבר בשנת 94 נחתם הסכם מכר בין העורר 5 לבין צדדים שלישיים, שלאחר מכן מכרו את זכויותיהם למשיב 2. 7. ביום 23.10.2012 פורסמה לאישור ברשומות נכנסה תכנית חפ/2087 (להלן: "התכנית"), אשר הגדילה את זכויות הבנייה במגרש. לפי הוראות התכנית, מותרת במקרקעין בנייה של 95 שטח עיקרי, 30 שטחי שירות מעל כניסה קובעת ו-60 שטחי שירות מתחת לכניסה הקובעת.
החלטה |05/11/2022 |ועדות ערר – תו"ב – חיפה
עת"מ (חיפה) 29468-08-23- רדיו א-שמס בע"מ נגד ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה- צפון חיפה
שמות השופטים: רון סוקול
ב"כ עוה"ד י' גבעון ואח' נגד המשיבות 1. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה-צפון חיפה ע"י ב"כ עוה"ד ס' משלב-מוקלד מפרקליטות מחוז חיפה 2. שנהב אר מוזיאון חיפה 3. שנהב אס מוזיאון חיפה בע"מ 4. ב. קימה השקעות בע"מ 5. מוזיאון חיפה ד. ר. לימיטד ע"י ב"כ עוה"ד מ' בייץ פסק דין 1. בשדרות פל-ים בחיפה מצויה חלקת מקרקעין רחבת ידיים ועליה מספר מבנים, הרשומה בבעלותה של רשות הפיתוח. החלקה הוחכרה בעבר על ידי רשות הפיתוח לשתי חוכרות-בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ וחברת דואר ישראל בע"מ. לימים רכשה העותרת, חברת רדיו א-שמס בע"מ, את זכויות החכירה מחברת הדואר ומשיבות 5-2 רכשו את זכויותיה של חברת בזק. זכויות החכירה של המשיבות טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין. 2. בשנת 2023 הגישו המשיבות לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בקשה לאישורה של תכנית מתאר מפורטת להקמת מגדל המיועד לשימושים מעורבים, הכוללים מגורים, מסחר ומשרדים, על חלק מהחלקה. 3. בעתירה שהגישה העותרת בתיק זה היא מבקשת להורות על הפסקת ההליכים לאישורה של התכנית. טענתה העיקרית של העותרת היא כי למשיבות אין זכות בדין ליזום תכנית מתאר ולהגיש בקשה לאישורה של התכנית, שכן הן אינן נכללות בהגדרת "בעל קרקע" או "בעל עניין בקרקע" במובן סעיף 61א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. רקע 4. בשדרות פל-ים 17 בחיפה מצויה חלקת מקרקעין רחבת ידיים, הידועה כגוש 10842, חלקה 6 (להלן: החלקה). החלקה רשומה בבעלות רשות הפיתוח ושימשה בעבר לפעילות ממשלתית בתחומי הדואר והטלפוניה. על החלקה הוקמו מבנים ששימשו את משרד הדואר (ולאחר שינוי שמו-את משרד התקשורת).
פסק דין |23/09/2024 |בימ"ש לעניינים מינהליים – חיפה
ת"ע (תל אביב) 46147-11-18- ד ק נגד מ מ ק
שמות השופטים: אסתר זיטניצקי רקובר
4.1.1הנכס בחיפה צוואת המנוח קובעת שהנכס בחיפה יוענק במושע בהתאם לאחוזים המוענקים לכל אחד מהיורשים בצוואה. על הנכס בחיפה קיימות הערות אזהרה לטובת צדדי ג', המקשות על ביצוע עסקה בנכס זה ובגין כך סירב רשם המקרקעין לרשום את הנכס על שמם. הערות האזהרה מקורן בעסקת קומבינציה, שנעשתה לפני כ- 20 שנה, בין המנוח לקבלן שמכר שתי דירות לצדדי ג', בגינן נרשמו הערות אזהרה. הקבלן הפך לחדל פירעון ועל הנכס נותר שלד בן 2 קומות והערות האזהרה. רישום הנכס בחיפה עכשיו על שם היורשים, ללא מכירתו קודם לכן, יגרום שאיש מהיורשים לא יוכל לבנות על הנכס משך שנים ולא יהא מנוס מהגשת הליך של פירוק שיתוף. קיים פסק דין בתיק 7346-01-15, המורה על מכירת הנכס בחיפה לצד ג' בלי לפגוע בהערות האזהרה. 4.1.2 הנכס באזור המרכז לגבי הנכס באזור המרכז טוענים המבקשים שרשם המקרקעין סירב לרשום את החלוקה בין היורשים, כמופיע בתשריט שבצוואת המנוח, היות ולא הוגש תשריט מאושר וכי לא ניתן לאשרו שכן התשריט נוגד את הוראות הבניה החלות על הנכס. כל הניסיונות להגיע לחלוקה מוסכמת בנכס לא צלחו. 4.2 טענות המשיבים 4.2.1 לגבי הנכס בחיפה טוענים המשיבים שאין כל מניעה לרשום מיד את היורשים בלשכת רישום המקרקעין בחיפה בהתאם לצוואת המנוח. 4.2.2 לגבי הנכס באזור המרכז טוענים המשיבים שהמדובר במגרש בגודל של 4,129 מ"ר ,עליו בית מגורים בנוי ואשר על פי הוראות הצוואה חולק לארבע חלקים בגודל של 1032 מ"ר, כשלמשיבה 2 הוקנה בהתאם לצוואה ולתשריט שטח מסוים במיקום מועדף וכן יוחד, לה בלבד, בית המגורים הקיים במגרש.
פסק דין |03/04/2023 |משפחה – תל אביב
בש"א (חיפה) 3687/06- פלד תמר, עורך דין נגד משה שטרית
שמות השופטים: י פרידמן
6. לאחר שפנה התובע לוועדה המקומית לתכנון ובניה כדי לקבל רישיון עסק, קיבל מכתב מהיחידה לפיקוח על הבניה במינהל מחוז חיפה של משרד הפנים. במכתב מצוין כי מדו"חות פיקוח נמצא שמבוצעות עבודות בתוך המבנים והכשרתם לפעילות. הנמענים (התובע, נתבע 2 ומר לרנר צבי) נדרשו להפסיק כל פעולה במקרקעין הנוגדת צו המניעה השיפוטי שניתן ב 2.8.01 , ולדאוג שכל פעילות שתבוצע תהא בהתאם להיתרים כחוק מהוועדה המקומית. 7. במכתב נוסף שצורף כנספח ח' לכתב התביעה, הובהר לתובע ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה , בתשובה לבקשתו לרישיון עסק בחלקה כי: א. השימוש המבוקש מהווה שימוש מסחרי בשטח חקלאי. ב. כמו כן קיימים מבנים שהוקמו ללא היתר ופולשים לשטח הגובל. לפיכך כדי שהועדה תוכל לטפל בבקשה לרישיון עסק התבקש התובע – א. לדאוג לפרק את המבנים שהוקמו בשתי החלקות או להגיש איחוד החלקות 19 ו 52 (חלקה 19 הנה החלקה נשוא הסכם השכירות. חלקה 52, מסתבר, הנה חלקה גובלת). ב. להציג היתרי בניה למבנים הקיימים או להגישם לרישוי באישור הועדה החקלאית ומשרד החקלאות. ג. להגיש הבקשה לרישיון עסק רק לאחר קבלת ההיתר למבנים בהתאם לשימושים המותרים בשטחים חקלאים. 8. התובע טוען כי רק בדיעבד הסתבר לו קיום אותו צו מניעה שיפוטי, שניתן בבית משפט השלום בחיפה ב 2.8.01 . הנתבעים, כך טענתו, העלימו ממנו קיומו של אותו צו מהלך כל ניהול המו"מ לקראת חתימת הסכם השכירות; מו"מ שהתנהל במהלך חודש 11/04. למעשה בישיבת ה 1.2.06 הצהיר ב"כ הנתבעים 1-2 כי אין מחלוקת שלא נמסר לתובע עובר לחתימת החוזה על קיום צו המניעה. הנתבעים מפנים בהקשר זה לסע' 3 להסכם, בו הצהיר התובע כי הוא מכיר את מצב המושכר הן פיזית והן משפטית, ומוותר על כל טענת אי התאמה, ועוד קיבל על עצמו הכשרת המקום למטרותיו, כשהאחריות לקבלת היתרים מכל מין וסוג מוטלות עליו בלבד.
החלטה |31/07/2006 |שלום – חיפה
ת"א (חיפה) 32993-11-20- יוסף פוגל נגד אפרים חגי
שמות השופטים: אורי גולדקורן
1. לתובע ולנתבע היו זכויות שוות בחלקה 63 בגוש 11602, עליה בנוי מבנה תעשייתי ברחוב החרש בחיפה ביום 15.12.2019 מכר הנתבע לתובע את זכות החכירה שלו בתת חלקה 1 ותת חלקה 8 בחלקה האמורה. על-פי נסח רישום מקרקעין של חלקה 63 מיום 6.6.2021 (שצורף כנספח לכתב ההגנה), התובע ואשתו רשומים כחוכרים של תתי חלקה 2, 3, 4, 6 ו-7, הנתבע רשום עדיין כחוכר של תתי חלקה 1 ו- 8 (עם הערות אזהרה לטובת התובע), וכחוכרת של תת חלקה 5 (עם 19/102 חלקים ברכוש המשותף) רשומה חנה רזניק, עם הערת אזהרה משנת 2010 לטובת הנתבע. באף אחת מתתי החלקה בנסח הרישום לא רשומות הצמדות, אולם בסעיף 3 של צו רישום הבית המשותף מיום 22.8.1974 , שצורף כנספח לכתב התביעה, נכתב (ההדגשות הוספו – א"ג): "א. בדף הרשום של כל דירה בעמודת "הערות רושם המקרקעין" יש לרשום לשם אזכור את החלקים ברכוש המשותף הצמודים לאותה יחידה. ב. בדף הרישום של הרכוש המשותף בעמודת "הערות" יש לרשום כנגד רשומו של כל חלק מהחלקים הנ"ל את מספר המשנה של כל יחידה שכחלק זה ברכוש המשותף צמוד אליה". יוער כי בתחילת הצו נכתב (ההדגשה הוספה – א"ג): "לאחר עיון בתשריט ובמסמכים שהוגשו בתיק הנ"ל . . . ". 2. ביום 12.11.2020 הגיש התובע נגד הנתבע תביעת פינוי בסדר דין מקוצר, בה עתר לסילוק יד של התובע מ"שטח המוצמד כדין לתתי חלקה 1 ו-8 שבבעלות התובע" (להלן: השטח הנפלש), מאחר והשטח הנפלש הינו חלק מהממכר על-פי ההסכם מיום 15.12.2019 . השטח הנפלש תואר בצילום שהיווה חלק מכתב התביעה ואף צורף לתצהיר עדות ראשית של התובע, והוא "המבנה הצמוד לתת חלקה 8 אותו מחזיק הנתבע שלא כדין" (על-פי הכיתוב, וכטענת התובע).
פסק דין |15/07/2023 |שלום – חיפה
תקנות התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודה להצבת מבנים באזורים כפריים לתושבים שביתם נשרף בשריפה באזור הכרמל, ותנאיו) (הוראת שעה), התשע"א-2010
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אזור כפרי" – אזור הכלול בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל; "הגורם המוסמך" – הממונה על מחוז חיפה; "היתר" – היתר לפי פרק ה' לחוק; "ועדת ערר" – ועדת ערר לפי סעיף 12א לחוק שבמחוז חיפה; "מבנה זמני" – מבנה מגורים זמני או מבנה ציבורי זמני; "מבנה מגורים זמני" – מבנה לצורכי מגורים זמניים לצורך מתן דיור חלופי לתושב שביתו נשרף, ובלבד שהמבנה אינו כולל יותר מיחידת דיור אחת ושמשקלו ומידותיו מאפשרים את העברתו ממקום למקום, בשלמותו או בחלקים, על ידי גרירתו או על ידי הובלתו; "מבנה ציבורי זמני" – מבנה זמני לצורכי ציבור המיועד לשימוש במקום מבנה לצורכי ציבור אשר נפגע בשריפה והמהנדס הכריז עליו שאינו ראוי לשימוש, ובלבד שמשקלו ומידותיו מאפשרים את העברתו ממקום למקום, בשלמותו או בחלקים, על ידי גרירתו או על ידי הובלתו; "מבקש" – מי שמבקש פטור מהיתר לפי תקנות אלה; "המהנדס" – מהנדס הוועדה המקומית חוף הכרמל; "מפה" – מפה שהוכנה לפי תקנה 3; "מתכנן המחוז" – מתכנן מחוז חיפה, כמשמעו בסעיף 8 לחוק; "נכס" – חלקה הרשומה בספרי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן – פנקסי המקרקעין), ובהעדר רישום כאמור – קרקע תחומה לפי רשת קואורדינטות ברשת ישראל החדשה, כהגדרתה בתקנות המודדים (מדידות ומיפוי), התשנ"ח-1998, שבה מבוקש לבצע עבודה להצבת מבנה זמני; "עבודה לצורך הצבת מבנה" – הקמה או הצבה של מבנה זמני, הקמת גדרות ושערים, הנחת צנרת מים, ביוב, ניקוז, תקשורת, וחשמל או כל תשתית אחרת הנדרשים במישרין להצבת מבנה זמני; "השריפה" – שריפה שהתרחשה באזור הכרמל מיום כ"ה בכסלו התשע"א (2 בדצמבר 2010) עד יום כ"ח בכסלו התשע"א (5 בדצמבר 2010); "תושב שביתו נשרף" – מי שפונה מבית מגוריו בעת השריפה וביתו הוכרז בידי המהנדס כמבנה שאינו ראוי למגורים; "תכנית" – כהגדרתה בחוק.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 67. הוראות כלליות
67. (א) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת תכנון או חלוקה החדשה, לפי העניין, מוחכרים או משועבדים במשכנתה או בזיקת הנאה או בזכות קדימה, או כפופים להערה שנרשמה, יפרט הרשם את הפרטים בדבר רישומן של זכויות או הערות כאמור בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ב) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין, רשומים בפנקס הבתים המשותפים, יפרט מפקח את הפרטים בדבר רישומו או תיקונו של צו הרישום בפנקס הבתים המשותפים, והוא רשאי להורות על הגשת תשריט מתוקן של הבית המשותף, בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ג) הוקצו מקרקעין לפי טבלת הקצאה ואיזון, לפי טבלת הקצאה, או בהתאם לפעולת התכנון, לפי העניין, וקודם לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה הועברה לאחר הבעלות בהם, כולה או חלקה, ונרשמה בפנקסי המקרקעין, יבוא הבעלים הרשום בפנקסי המקרקעין במקום הבעלים הרשום בטבלאות האמורות, והחלוקה החדשה תירשם בהתאם, וכפי שיורה הרשם. (ד) בכפוף להוראות סימן זה, משראה רשם כי הומצאו כל המסמכים הדרושים לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, וכי אין מניעה לרישומה, ירשום את פעולת התכנון או החלוקה החדשה כפי שאושרה.
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכוח כל חוק; (5) במקרקעין שהם מקרקעי ישראל, בין אם הם רשומים במרשם המקרקעין ובין אם לאו, ובעל הזכות אינו אחד מאלה המנויים בפסקאות (1) עד (4), והוא אחד מאלה: (א) בעל חוזה חכירה לדורות עם רשות מקרקעי ישראל אף אם עסקת החכירה כאמור לא נגמרה ברישום; (ב) מי ש רשות מקרקעי ישראל אישרה כי הוא בעל זכות שחתימתו דרושה; אישור כאמור יכול שיינתן לסוגים של בעלי זכויות, סוגים של נכסים או סוגים של בקשות להיתר; (6) בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972-גם הדייר, כמשמעותו בחוק האמור, ובלב
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 38. הגנת דירת המגורים
38. (א) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת-מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני-משפחתו הגרים עמו מקום-מגורים סביר, או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף (א1) רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (בחוק זה-חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי. (ב) הוראות סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובכלל זה ההוראה לעניין אי-תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מקום מגורים סביר וסידור חלוף לפי הוראות סעיף קטן (א). (ג) (1) הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון. (2) על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה: (א) שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
תקנות התכנון והבנייה (בעל דירה הרשאי להגיש תכנית בבית משותף), התשע"ו-2016
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "בית משותף" – כל אחד מאלה: (1) כמשמעותו בסעיף 61א(ב1)(2) לחוק; (2) אם התכנית כוללת, הרחבה או הריסה במבנה או אגף אחד בבית מורכב כמשמעותו בסעיף 59 לחוק המקרקעין, ובמבנה או אגף זה בלבד, יראו אותו כבית משותף לעניין מי שהוא בעל דירה הרשאי להגיש את התכנית, ובלבד שלא מתקיימת פגיעה במבנה או אגף אחר בבית המורכב; (3) בתכנית הכוללת כמה מגרשים, למעט תכנית פינוי ובינוי, יראו כל מגרש שיש עליו בית משותף כמגרש שהוגשה לגביו תכנית נפרדת לעניין מי שהוא בעל דירה הרשאי להגיש את התכנית; "בעל דירה" – (1) בבית משותף הרשום בפנקס הבתים המשותפים, כמשמעותו בפרק ו' לחוק המקרקעין, לרבות חוכר לדורות, או חוכר המשנה לדורות, זולת אם נקבע בחוזה החכירה שלעניין פרק ו' לחוק המקרקעין לא יראו מי מהם כבעל דירה; (2) בבית משותף שחלות עליו הוראות פרק ו'1 לחוק המקרקעין – מי שעל פי הסכם בכתב זכאי להירשם כבעל דירה בבית משותף או שהוא רשום או זכאי לפי הסכם בכתב להירשם כחוכר לדורות או כחוכר משנה לדורות; "דירה" – לרבות רכוש משותף שהוצמד לה כאמור בסעיף 55(ג) לחוק המקרקעין; "חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; "פגיעה" – אם לפי התכנית המוצעת מתקיים אחד מהמפורטים להלן: (1) התכנית מציעה שינוי בשטח של דירה, לרבות ברכוש משותף שהוצמד לה, שבעליה לא מגיש את התכנית או מסכים לתכנית; (2) התכנית מונעת מעבר או גישה לדירה, לרבות לרכוש משותף שהוצמד לה, שבעליה לא מגיש את התכנית או מסכים לתכנית; (3) הקרקע של בעל דירה אחר בבית המשותף מיועדת להפקעה לצורכי ציבור לפי פרק ח' לחוק; "רישום" – כהגדרתו בחוק המקרקעין; "תכנית פינוי ובינוי" – תכנית שעיקרה הריסה של בית משותף ובנייה של בית משותף תחתיו, בין שמדובר במתחם פינוי ובינוי כהגדרתו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016, ובין שבדרך אחרת; "תקנות מיסוי מקרקעין" – (נמחקה).
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז , שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה; (24) הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון; (24א) הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון; (25) הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (26) רכישת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל; (27) (בוטלה); (28) הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (29) (א) מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קוד מת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו – "בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א)
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 58. בקשה לתיקון צו רישום
58. בעל דירה או בעל זכות בדירה, המבקש תיקון צו הרישום, יצרף לבקשתו – (1) תשריט הבית, כולו או חלקו, כפי שיורה מפקח, מאושר על ידי מוסד תכנון; מפקח רשאי, מטעמים מיוחדים, להתיר צירוף של תשריט אחר, הנותן להנחת דעתו תמונה נאמנה של הבית המשותף על דירותיו או חלקו, לפי העניין; (2) העתק של הבקשה בעבור כל בעל דירה ובעל זכות בדירה בבית המשותף, זולת המבקש; (3) כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז , שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה; (24) הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון; (24א) הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון; (25) הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (26) רכישת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל; (27) (בוטלה); (28) הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (29) (א) מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קוד מת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו – "בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א)
צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)
סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה
1. לא תחול חובת תשלום היטל השבחה בשל בניה או הרחבה של דירת מגורים על מקרקעין שהיה קיים עליהם מבנה ערב תחילתו של הצו או הרחבה של דירת מגורים – (1) ברמת גן, בגין תכנית רג/1309, בתחום גוש 6183, חלקות 95 עד 112, 115 עד 140, 147 עד 166, 178 עד 189, 193 עד 200, 205 עד 208, 231 עד 259, 278, 417, 442 עד 445, 439 בשכונת רמת עמידר ברמת גן, למשך 6 שנים מיום 15.8.20071 (2) בנהריה, בגין תכנית ג/15621, בתחום גוש 18172 חלקות 181 עד 185, 188 עד 189, במתחם הפינה בנהריה2 . (3) בהרצליה, בגין תכנית הר/1973, בתחום גוש 7291 חלקה 162, במתחם נווה ישראל בהרצליה, למשך שנתיים מיום 1.11.20073 . (4) בחיפה, בגין תכנית חפ/2173, בתחום גוש 10832 חלקות 39, 57, 58, 70, במתחם עין דור-מאי בחיפה, עד 11.11.124 . (5) בחיפה, בגין תכנית חפ/2188, בתחום גוש 10751 חלקות 13 עד 19, 51, במתחם המלך אמציה בחיפה, עד 11.11.135 . (6) ביהוד, בגין תכנית יד/6156, בתחום גוש 6692, חלקות 4 עד 14, 18 עד 19, 26 עד 27, 40 עד 42, חלקי חלקות 20, 28, 39, 43, 57, 65 עד 67; גוש 6729, חלקות 2 עד 3, 10 עד 11, 14, 19, 21, 24 עד 25, 35 עד 44, 46, 53, 56 עד 75, 83 עד 84, חלקי חלקות 1, 5, 12 עד 13, 18, 20, 22, 30 עד 31, 34, 45, 47, 51, 54 עד 55, 81; גוש 6728, חלקות 34 עד 35, חלקי חלקות 36 עד 37, 40, 71, 128 עד 133, 216; גוש 6693, חלקה 61, חלקי חלקות 21, 42, 67 עד 68, 75, 79 עד 80, 98; גוש 6694, חלקי חלקה 268 במרכז יהוד, למשך שנתיים מיום 1
צווי התכנון והבניה (פטור מהיטל השבחה) (הוראת שעה)
סעיף: 1. פטור מהיטל השבחה
1. לא תחול חובת תשלום היטל השבחה בשל בניה או הרחבה של דירת מגורים על מקרקעין שהיה קיים עליהם מבנה ערב תחילתו של הצו או הרחבה של דירת מגורים – (1) ברמת גן, בגין תכנית רג/1309, בתחום גוש 6183, חלקות 95 עד 112, 115 עד 140, 147 עד 166, 178 עד 189, 193 עד 200, 205 עד 208, 231 עד 259, 278, 417, 442 עד 445, 439 בשכונת רמת עמידר ברמת גן, למשך 6 שנים מיום 15.8.20071 (2) בנהריה, בגין תכנית ג/15621, בתחום גוש 18172 חלקות 181 עד 185, 188 עד 189, במתחם הפינה בנהריה2 . (3) בהרצליה, בגין תכנית הר/1973, בתחום גוש 7291 חלקה 162, במתחם נווה ישראל בהרצליה, למשך שנתיים מיום 1.11.20073 . (4) בחיפה, בגין תכנית חפ/2173, בתחום גוש 10832 חלקות 39, 57, 58, 70, במתחם עין דור-מאי בחיפה, עד 11.11.124 . (5) בחיפה, בגין תכנית חפ/2188, בתחום גוש 10751 חלקות 13 עד 19, 51, במתחם המלך אמציה בחיפה, עד 11.11.135 . (6) ביהוד, בגין תכנית יד/6156, בתחום גוש 6692, חלקות 4 עד 14, 18 עד 19, 26 עד 27, 40 עד 42, חלקי חלקות 20, 28, 39, 43, 57, 65 עד 67; גוש 6729, חלקות 2 עד 3, 10 עד 11, 14, 19, 21, 24 עד 25, 35 עד 44, 46, 53, 56 עד 75, 83 עד 84, חלקי חלקות 1, 5, 12 עד 13, 18, 20, 22, 30 עד 31, 34, 45, 47, 51, 54 עד 55, 81; גוש 6728, חלקות 34 עד 35, חלקי חלקות 36 עד 37, 40, 71, 128 עד 133, 216; גוש 6693, חלקה 61, חלקי חלקות 21, 42, 67 עד 68, 75, 79 עד 80, 98; גוש 6694, חלקי חלקה 268 במרכז יהוד, למשך שנתיים מיום 1
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר: (א) בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, "בנייה רוויה"-בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ-4 דירות-דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדר תו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, או ראויות להירשם כבית משותף לפי סעיף 142 לחוק האמור ; (ב) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שניתנה לגביו הודעה של רשות מקרקעי ישראל על כך שהוקנו זכויות הבעלות בו לפי סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (ג) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שנרכשו לגביו, במסגרת הליך של מכ רז פומבי, מלוא זכויות הבנייה הקיימות וכן שולמה מלוא התמורה בעד אפשרויות תכנוניות עתידיות בנכס; בפסקה זו, "נכס מקרקעין"-כהגדרתו בסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (7) אין בפסקאות (4) או (6) כדי לגרוע מזכותה של רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין, לרבות הזכות לגבות תמורה בעד הבנייה או השימוש בקרקע. (ו) בתקנות אלה, "בעל זכות במקרקעין"-אחד מאלה: (1) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ((להלן-בית משותף)-הבעל הרשום או חוכרו; (2) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף והם בבעלות משותפת או חכורים ל כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 64. הגדרות
64. בסימן זה — "חלוקה חדשה" — כמשמעותה בסימן ז' לפרק ג' לחוק התכנון ולרבות איחוד כמשמעותו בסימן האמור; "פעולת תכנון" – חלוקה, פיצול או איחוד של חלקות כמשמעותן בפרק ד' לחוק התכנון; "תכנית לצורכי רישום", "טבלת הקצאה", "טבלת הקצאה ואיזון" — כמשמעותם בתקנות התכנון והבנייה (תכנית איחוד וחלוקה), התשס"ט-2009; "תכנית תלת-ממדית לצורכי רישום" – כהגדרתה בתקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע"ו-2016;
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 26. מכרז סגור או הגרלה
26. התקשרויות של מינהל מקרקעי ישראל לביצוע עיסקה במקרקעין אינן טעונות מכרז פומבי אלא מכרז סגור שבמהלכו גם ניתן לערוך הגרלה, בהתקיים אחד מאלה: (1) הענקת זכויות בהתאם לתקנה 25(1) עד (7), (10), (11), (13) עד (15), (17) ו-(19) עד (21), במקרים שבהם מעוניינים במקרקעין שניים או יותר, הממלאים אחר התנאים המצויינים בכל אחת מהפסקאות האמורות, לפי הענין; (2) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת תכנית "בנה ביתך" או לקבוצות בעלות אופי יחודי, הכל באזורים בהם היצע המקרקעין עולה על הביקוש או יש למדינה ענין מיוחד בעידוד ההתיישבות; (3) הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים בשכונות מצוקה או בשכונות שיקום, על פי המלצת משרד הבינוי והשיכון ובהתאם למבחנים שוויוניים; (4) הענקת זכויות במקרקעין לבניית יחידה אחת למגורים לנכה לצורך מגוריו, אם הוא נכה גפיים תחתונות לצמיתות, בדרגה של שבעים וחמישה אחוזים או יותר, והוא אזרח ישראל.
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
36. (א) לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן ניתנה הסכמתם של כל בעלי הזכויות במקרקעין; הסכמת בעל זכויות במקרקעין תינתן בדרך של אשרור מקוון לבקשה או אישור החתום בידו, לאחר שניתנה לו זכות עיון בפרטיה ובצרופותיה; לצורך מתן זכות עיון בבקשה ישלח מבקש ההיתר את פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה, אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל הזכויות או אל מענו כאמור בתקנת משנה (ג) (ב) לא ניתנה הסכמתו של מי מבעלי הזכויות במקרקעין, ישלח לו מבקש ההיתר הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר; להודעה יצורפו מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר, תצוין בה האפשרות להתנגד לבקשה להיתר בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה וכתובת רשות הרישוי לשליחת התנגדות. (ג) הודעה לפי סעיף זה תישלח במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכויות במקרקעין, וכן לכתובת דואר אלקטרוני שמסר בעל הזכות במקרקעין למבקש לצורך קבלת הודעות הנוגעות למקרקעין לפי תקנות אלה. (ד) בהעדר מען של בעל זכות במקרקעין-(1) יצהיר מבקש ההיתר כי מענו של בעל הזכות במקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו; (2) יערוך פרסום בעיתון כאמור בסעיף 1א לחוק, שיפורטו בו עיקרי הבקשה להיתר, פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה להיתר, המקום שבו ניתן לעיין בבקשה, המועד שבו תוגש וכן האפשרות להתנגד לבקשה בתוך 15 ימים ממועד ההגשה. (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), היו המקרקעין מקרקעי ישראל, יחולו לעניין הסכמת רשות מקרקעי ישראל הוראות אלה: (1) במקרקעי ישראל לא יינתן היתר אלא בהסכמת רשות מקרקעי ישראל לפי תקנת משנה זו; (2) עורך הבקשה יפנה לרשות מקרקעי ישראל לקבלת הסכמתה למתן היתר בצירוף מסמכי הבקשה להיתר והחלטת
כל הזכויות שמורות ©