המלצה על עורך דין מקרקעין ראשון לציון

ע"א 6460/21- טובי פרץ נגד יגאל כהן

שמות השופטים: ד מינץ,י אלרון,א שטיין

מפיקי הלקח ממקרה זה ייטיבו לעשות – בבואם לרכוש לעצמם דירה או בית – אם ישקלו בכובד ראש את האפשרות לקבל ליווי משפטי מעורך דין או מעורכת דין אשר מתמחה בעסקאות מקרקעין ואשר יידע, או תדע, לאתר מכשולים לביצוע הרכישה ולרישום הזכויות הנרכשות ולטפל במכשולים אלו כיאות (ראו: ע"א 2274/21 מור נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ, פסקאות 44/43 לפסק דיני והאסמכתאות שם ( 1.1.2023 )). סוף דבר 73. מהטעמים שמניתי לעיל, הנני מציע לחבריי כי נדחה את ערעורו של פרץ, נקבל את ערעורם של ה"ה כהן, נוציא מלפנינו פסק דין הצהרתי אשר קובע כי ה"ה כהן רכשו מחברת עתיד את זכויות הבעלות בדירת המגורים מספר 15 ברחוב ברניצקי 22, ראשון לציון, שהיא חלק מחלקה 616 בגוש 3926, אחרי ששילמו את תמורתה, ונורה על מחיקת הערת האזהרה אשר רשומה בלשכת רישום המקרקעין לטובתו של פרץ בקשר לדירה הנ"ל. כמו כן מציע אני כי נבהיר שרישום הבעלות בדירה על שמם של ה"ה כהן יהא כפוף לכל הכללים לפיהם פועל רשם המקרקעין, וכי פסק דיננו מסיר מדרכם של ה"ה כהן, בכל הקשור לרישום זכויותיהם כאמור, אך ורק את הערת האזהרה הרשומה של שמו של פרץ בקשר לדירה ואת עסקת הרכישה עם החברה (החוזה הראשון) אשר בוטלה על ידו.

פסק דין |17/06/2023 |בית המשפט העליון

ע"א 6181/93- עמנואל סלומונוב ואח נגד ארמונד ביטון ואח

שמות השופטים: ש לוין,ט שטרסברג כהן,י טירקל

משאלו נמצאו וזכו במקרקעין המשיך הוא בטיפול בהליכים לרכישת המקרקעין ובמתן שירותים לרוכשים. היה בטיפול עורכי הדין בעיסקה גם היבט של יזמות, הכוללת הכרת המקרקעין וזיהוי הפוטנציאל הכלכלי הטמון ברכישתם, שליטה במידע הקשור בזיהויים, מיקומם, פרטיהם, היותם מוצעים למכירה, קשר והיכרות עם הכונסים, חיפוש אחר קונים מתאימים תוך הפעלת יוזמה לרכישה מן הקונים – בשלב שני – של חלק מהמקרקעין עליהם בנוי ביתו של מערער 1 ובתיהם של אחרים שהיו מעונינים ברכישה. 8. מתוך העובדות שנקבעו על ידי בית משפט קמא, עולה בברור, כי ההסכם איננו רק הסכם תיווך אלא הוא משקף ומגלם גם פעולת תיווך תמורת דמי תיווך וגם הסכם למתן שירותים שונים הקשורים במימוש העסקה. השירותים שניתנו כשירותי עורכי דין, באו לידי ביטוי – בין השאר – במגעים עם גורמים שונים, יצירת קשר עם הכונסים, ייצוג שרבני בהליכי המכרז, בירור פרטי תכנית המתאר, בירור אחוזי בנייה, בירור ההיטלים, המסים ותשלומי חובה אחרים החלים על המקרקעין, בירור נושא ההפקעה, ניסוח הסכם הרכישה ועוד. אמנם, יש ומתווך מבצע מקצת פעולות אלה, אולם אין בכך כדי להוציאן מגדר שירותים אותם יכול עורך דין לתת ללקוחו שלא במסגרת תיווך ולקבל בגינן שכר טרחת עורך-דין הראוי לשירותים שנתנו. דעתי היא, איפוא, כי ההסכם הוא הסכם המגלם הן פעולת תיווך תמורת דמי תיווך עבור יצירת הקשר בין הקונה למוכר, שהניב עסקה, הן תשלום עבור פעולות שנועדו להוציא את העסקה מן הכוח אל הפועל לרווחת כל המתקשרים והן תשלום שכר טרחה עבור שירותים משפטיים. יש איפוא לבדוק אם נגוע הסכם זה באי חוקיות, ואם כן מה הן השלכותיה.

פסק דין |10/05/1998 |בית המשפט העליון

ברמ 7301/16- יהושע לובינסקי נגד עיריית ראשון לציון

שמות השופטים: ע פוגלמן

יועצת משפטית פנימית לעיריית ראשון לציון 4. הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון 5. היועץ המשפטי לממשלה 6. משרד הפנים 7. משרד המשפטים והמחלקה לאכיפת דיני המקרקעין 8. עו"ד רועי בר 9. ת. בר משרד עורכי דין 10. החברה הכלכלית ראשון לציון בע"מ 11. מ. י גן הורדים בע"מ בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופט י' שינמן) בעת"ם 18276-05-14 מיום 10.8.2016 בשם המבקש: עו"ד אייל כהן החלטה 2 1. המבקש עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי שיקבע, בין היתר, כי עורך דין בר, ששימש כיועץ משפטי חיצוני של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון-לציון ושל עיריית ראשון לציון, פעל בניגוד עניינים במקרים מסוימים הנוגעים למקרקעין שלעותר זכויות בהם, באופן שפגע בעותר. בעקבות חשש שניהול העתירה יפגע בהליכים פליליים המתנהלים במקביל נגד עורך דין בר, ביקש בית משפט קמא את עמדת המדינה אשר לאפשרות עיכוב ההליכים בעתירה או הקפאתם. המדינה סברה כי יש לעכב את ההליכים "עד לאחר החלטה סופית באשר להגשת כתבי האישום וככל שיוחלט להגיש כתב אישום אף עד תום ההליך הפלילי ולכל הפחות עד לתום העדת עדים מטעם התביעה". ביום 10.2.2016 פסק בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופט י' שינמן) כי ההליכים יעוכבו נוכח "חשש אמיתי" מפני שיבושם. עוד נקבע כי העותר (הוא המבקש לפנינו ע' פ') יוכל לעתור לחידושם בתוך שנה, ככל שיחול שינוי נסיבות שיצדיק זאת; וכי אם לא יחודשו ההליכים בתוך שנה לא ניתן יהיה לחדשם, אך העותר יוכל לעתור בעניין בעתירה חדשה. ביום 28.6.2016 פנה המבקש לבית משפט קמא בבקשה לחידוש ההליכים בעתירה נוכח "מידע חדש" שהגיע לידיו. ביום 10.8.2016 דחה בית המשפט את הבקשה, תוך שקיבל את עמדת המדינה שלפיה אין מקום לחידושם נוכח החשש שעודנו קיים מפני שיבוש ההליך הפלילי שמתנהל במקביל; ומשלא חל שינוי נסיבות המצדיק את חידושם.

החלטה |19/11/2016 |בית המשפט העליון

ת"א (תל-אביב-יפו) 2004-06- משה שוב נגד הצלחת יחזקאל בעמ

שמות השופטים: דרורה פלפל / ס

כך למשל, העיד עו"ד רועי בר (עמ' 5 שורות 12/11): "ת: בתחום המקצועי אני הכרתי את כל "האריות" בתכנון ובניה גם בעבר וגם בהווה ואני חושב שמשה שוב הוא עילוי משפטי". ובהמשך (עמ' 42 שורה 30): "עו"ד שוב הוא אכן דבק במטרה ועקשן גדול". עו"ד הרטבי העיד (עמ' 92 שורות 10, 14/13): "ת: עו"ד שוב מהיום הראשון בעבודתו טיפל בקרקעות וכל מה שקשור בהשבחתן". . . "המוניטין שאדם צובר במשך השנים הולך וגדל, אבל עו"ד שוב מתחילת דרכו, אחרי שהוא היה בעבודה 5 ו-6 שנים כבר הכירו אותו טוב, בוודאי בכל ועדות בנין ערים". רו"ח גד סומך הנמנה על מפרקי הנתבעת, העיד (עמ' 234 שורה 19): . . . "משרד שוב נתן שירותים מקצועייים ואני מכבד מאוד את משרד שוב". שמאי המקרקעין יוסף פישלר העיד (עמ' 240 שורה 12) שהתובע "הוא אחד הגדולים בארץ בנושא תכנון ובניה". ובהמשך (שם, שורות 23/22): "התובע לדעתי אחד מעוה"ד הטובים והמובילים בנושא תכנון ובניה ומקרקעין בארץ". מר נויוביץ' אישר בעדותו שיש לו הערכה רבה למשרד התובע (עמ' 260 שורות 4-2), ושהתובע הוא בעל מקצוע מעולה (עמ' 275 שורה 22). עו"ד ירון טיקוצקי העיד בחקירתו בבית המשפט: "העבודה שאני הייתי עד לה מהיום שאני ליוויתי את החברה, משנת 97', היתה עבודה מקצועית". כמו כן העיד שהטיפול במקרקעין היה טיפול מסובך מבחינה תכנונית, שמאית ומשפטית (עמ' 295 שורות 28/26). עו"ד נעמי וייל העידה (עמ' 305 שורות 24/23): "ת: את המשרד של שוב אני מכירה מתחילת הקריירה שלי. בתחילת דרכי לעו"ד שוב היה מוניטין, הוא היה ותיק ממני והיה עו"ד מוביל בתחום המקרקעין". בהמשך העידה עו"ד וייל (עמ' 306 שורות 9-7) שבשנות ה-70 התובע היה "בראש הפירמידה".

פסק דין |29/10/2012 |מחוזי – תל אביב

עת"מ (תל-אביב-יפו) 1491/06- לאה ברוך ו-23 אח בעתמ 1491/06 נגד מינהל מקרקעי ישראל, מחוז מרכז

שמות השופטים: נורית אחיטוב

הן באי-הגילוי והן בקביעת ההוראה הנ"ל הפר המינהל את חובותיו לפעול למען הציבור. 9. שנית, טוענים העותרים ביחס להליכי תכנון ובניה ביחס למקרקעין ("הפן התכנוני"). לפי הנטען בעניין זה: המשיבים ראשון לציון מסייעים לזוכות במכרז לפתוח את המתחמים המסחריים במקרקעין, במחיר עקיפת התהליכים המתחייבים לפי דיני התכנון והבניה. בהקשר זה נטען כי ראש העירייה – המשמש גם כיושב ראש הוועדה המקומית – גיבש דעה מוקדמת בעניין זה לטובת אישור התוכנית המוצעת. העותרים חוששים כי על מנת להתמודד עם לוח הזמנים לאישורה של התוכנית המוצעת, המשיבים ראשון לציון (או מי מהם) עשויים להכשיר את הקמת ופתיחת המתחמים המסחריים במקרקעין בדרך של מתן היתר לשימוש חורג, שאינה ראויה בנסיבות העניין. כמו כן, אין זה סביר כי המשיבים ראשון לציון מאפשרים לזוכות (או מי מהן) לבצע עבודות בניה במקרקעין, הטעונות היתר – כאשר בסופו של יום ייתכן כי כלל לא יתאפשר להן להקים מבנים לשימוש מסחרי במקרקעין. הסעדים המבוקשים בעתירה הראשונה 10. לפיכך, במסגרת העתירה הראשונה הסעדים המתבקשים הם הצהרתיים, צווי עשה וצווי מניעה לפיהם: א. על המינהל לבטל את המכרזים, ליתן הודעות ביטול לזוכות במכרזים ולהימנע מעשיית כל פעולה לקיום תוצאות המכרזים, ובכלל זה חתימת חוזים עם הזוכות, קבלת תשלומים וכיוצא באלה. ב. תוכניות בניין עיר החלות אינן מאפשרות הקמה ופתיחה של מרכזי מסחר ו/או מתחמים מסחריים ו/או הקמת מתחמים מסוג פאואר סנטר (power center), בדרך של מתן היתר לשימוש חורג. ג. לאסור על המשיבים ראשון לציון ליתן לזוכות במכרזים (או מי מטעמן) היתרי בניה להקמת מבנים המיועדים לשמש למסחר בתחום תוכניות בניין העיר החלות ו/או כל היתר לביצוע עבודות כלשהן להקמת מבנים המיועדים לשמש למסחר, אלא לאחר שישונו תוכניות בניין העיר החלות – אם וככל שתשוננה – ויתירו שימוש מסחרי בשטח עליהן היא חלה.

החלטה |27/01/2007 |מחוזי – תל אביב

ת"א (חדרה) 25667-12-20- דימטרי בייבוק נגד ערן תורגמן

שמות השופטים: יפעת אונגר ביטון

על עורך דין לשוות עיקרים וערכים אלה נגד עיניו, שכן אז יבין, אל נכון, גודל האחריות המוטל עליו ורמת חבותו כלפי הלקוח". 73. בע"א 3521/11 עו"ד דניאל וגנר נ' מזל עבדי, פ"ד ס"ז(1) 84 (2014) (להלן:" עניין עבדי") מתייחס כב' השופט הנדל לחובותיו של עו"ד המטפל בעסקת מקרקעין: "הניסיון המשפטי מלמד שככלל בעסקאות מקרקעין עורך הדין הוא שחקן מרכזי. תפקידו המקצועי של עורך הדין עשוי לכלול הכנת מסמכים, בדיקת הנכס וההיתרים הנדרשים, הגנה על זכויות הצדדים, הבטחת פירעון חובות המס ועוד. . . " 74. כב' השופט הנדל הפנה בעניין עבדי לע"א 751/89 ברכה מוסהפור נ' אדוארד שוחט, מו(4) 529 (1992), שם התייחס הנשיא שמגר לחובותיו של עו"ד בעסקת מקרקעין: "עורך דין אינו דומה לכותב בקשות. כאשר לקוח מפקיד בידיו את עניינו, אין לצפות לכך שהלקוח יידע בעצמו, בכל מקרה, מה הנושאים הטעונים בדיקה. המומחיות המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור של כל הטעון בדיקה. אינני מתעלם מכך שיש נסיבות בהן מתבקשת מעורך דין במפורש פעולה מוגבלת ותו לא, אולם לא זה המצב שלפנינו. אגב, גם במקרה של פעולה מוגבלת על עורך הדין להעמיד את הלקוח על אותן הבעיות העיקריות האפשריות, היכולות להיות כרוכות בסוג העיסקה אשר בה מדובר. כאן המדובר בעורך דין, שעניין רכישת הדירה נמסר לטיפולו. טיפול מיומן וזהיר שניתן היה לדרוש מעורך דין סביר בנסיבות כאלה, כולל, בין היתר, בדיקת נושא החריגות מן ההיתר שעלה מן הטיוטה של סעיף 13(א) לנספח לחוזה ואשר הצביע על חוטים שהוליכו לרשויות התכנון והבניה. סיכומו של דבר, עורך דין, המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא, לפי העניין (הוועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה)".

פסק דין |03/05/2024 |שלום – חדרה

ת"א (מרכז) 25487-06-11- שלמה גבאי נגד עורך דין שמואל הבלין

שמות השופטים: אלכסנדר רון

טיפול מיומן וזהיר, שניתן היה לדרוש מעורך-דין סביר בנסיבות כאלה, כולל, בין היתר, בדיקת נושא החריגות מן ההיתר שעלה מן הטיוטה של סעיף 13(א) לנספח לחוזה ואשר הצביע על חוטים שהוליכו לרשויות התכנון והבנייה. סיכומו של דבר, עורך-דין, המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא, לפי העניין (הוועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה). והדברים, כמו נכתבו לענייננו – ע"א 751/89 ברכה מוסהפור ואח' נ' עו"ד אדוארד שוחט ואח'. 4 ג. חשיבות מכרעת נתונה בפרט לסעיף 27 בתצהיר הנתבע, והגם שנועדו הדברים לשמש להגנתו, המדובר כמעט בהודאת בעל דין: "אני מדגיש כי ענייני תכנון ובניה, כולל חיוב בהיטל השבחה וסכומו, אינו בתחום מומחיותי וממליץ להם לפנות לאדריכל – מהנדס ו/או לשמאי מקרקעין לקבלת תשובה מקצועית בנושאים אלו". ברם, כישורים מקצועיים הינם בחינת הכרח לעורך דין המקבל על עצמו לטפל בנושא עבור מרשו, ומה גם שגבה הוא את שכרו בהתאם :- עורך דין, המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח – אם בייעוץ, אם בהופעה בערכאות, אם בעריכת חוזים, רישום תאגידים וכיוצא באלה – רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא "לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות" (שנה ולויתן, במאמרם הנ"ל, בעמ' 181; וראה האסמכתאות שם ובעמ' 182).

פסק דין |23/04/2014 |מחוזי – מרכז

ת"א (תל אביב) 24201-07-14- י.ב.י.ב. נכסים ואחזקות בע"מ נגד עזבון המנוח שלמה רביקוביץ (ניתן פסד ביום 28.4.22 ).

שמות השופטים: גלעד הס

הפסיקה אף הגדירה מהו אותו סטנדרט סביר הנדרש מעורך דין אשר מייצג לקוח בעסקת מקרקעין, כאשר מצד אחד, מוטל על עורך הדין לבצע את הבדיקות הנדרשות לצורך ייצוג הלקוח נאמנה עת ביצוע עסקת המכר, אולם, ומצד שני, אין נדרש מעורך הדין לבצע עבודת "בלשות" או חקירה פרטית. ר' בע"א 7485/10 פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בע"מ נ' עו"ד פפר ( 27.2.2012 ): "עורך דין הוא 'מונע נזק' יעיל וזול, אך לא ניתן להטיל עליו חובה אבסולוטית למנוע נזק. עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי, לא עומדים לרשותו אמצעים טכניים מיוחדים לגילוי מעשי זיוף והתחזות, וגם עורך דין זהיר ומיומן עלול ליפול קרבן לנוכל מיומן. השאלה האמיתית והעיקרית הצריכה לענייננו היא אחת: האם בפני עורכי הדין, או מי מהם, עמדו 'סימני התראה' שצריכים היו לעורר את חשדם". (הדגשה אינה במקור – ג. ה). וכן ר' בעניין ביישיץ לעיל: 'עורך דין סביר' הוא, אפוא, עורך דין שעם גילויים של 'סימני התראה' פועל להסרת החשד שהם מעוררים" 56. לאחרונה חזר על הלכות אלו בית המשפט העליון בעניין קונפינו לעיל: "אשר על כן, השאלה אותה יש לשאול בכל מקרה ומקרה היא האם עורך הדין, לו מיוחסת רשלנות מקצועית, נהג כפי שנוהגים עורכי דין סבירים ומיומנים בתחום ההתמחות הנתון. במסגרת זו, עורך דין שמטפל בעסקת מקרקעין לא יישא באחריות מוחלטת למעשי התחזות ומרמה של לקוחו, כל אימת שהוא מפעיל שיקול דעת מקצועי סביר בכל דבר ועניין שקשורים לעסקה, ופועל בהתאם. " 57. עוד יש לזכור כי תקנות הרישום מטילות חובות ספציפיות על זיהוי הלקוח טרם רישום, כך תקנה 14 לתקנות הרישום מטילה את חובת הזיהוי על עורך הדין בעסקת מכר מקרקעין וכך תקנה 18 מטילה את החובה בעת רישום צו קיום צוואה או צו קיום ירושה.

פסק דין |30/12/2023 |מחוזי – תל אביב

ע"מ (מרכז) 56884-05-11- חנניה גיבשטין נגד מעמ רחובות

שמות השופטים: דר אחיקם סטולר

כך נתן לו ייעוץ משפטי עוד קודם להסכם מכירת הקרקע, משרד שרגא בירן . . . משרד זה החתים את הרוכשים על חוזים שהוכנו מראש; כמו-כן בתחום המיסוי לווה ע"י יועץ מס . . . מכלול העובדות הללו מציג את טענת חוסר הבקיאות, כטענה ריקה מתוכן. ויוטעם, הפסיקה הכירה בכך שיש ביד העוסק שאינו בקיא להסתייע באחרים . . . המסקנה היא, שכלל התנהלותו של הקיבוץ בכל הנוגע למכירת הדירות, אינה מגלה חוסר ניסיון או חוסר הבנה עסקית". וראו גם פסק הדין הצלחת יחזקאל שצוין לעיל: 25 "ארגונם של רוכשי המקרקעין. . . שנוהלה על ידי הנהלה מקצועית, שהעסיקה עובדים בשכר, ושנזקקה באופן תדיר לשורה ארוכה של אנשי מקצוע שונים, מעידים הן על ארגון מסודר של פעילותה, והן על בקיאותה הרבה בתחום הנדל"ן. . . עיקר הוצאותיה של המערערת. . . נועדו לשם שכירת שירותים מקצועיים בתחומי המשפט, הכלכלה, התכנון והבנייה, וזאת על מנת שתוכל לתכנן ולבצע עסקאות מושכלות במקרקעין. התמונה המצטיירת עד כאן היא בעלת מאפיינים עסקיים ברורים. פעילותה של המערערת מתאפיינת בשליטה ובפיקוח על המקרקעין, כמו גם בארגון יעיל של ניהולם ושל הפעולות לפיתוחם ולהשבחתם באופן נרחב. העסקתם של אנשי מקצוע שונים מלמדת על בקיאותה בתחום הנדל"ן. מסקנת הדברים היא כי ניתן לאתר קיומו של פוטנציאל רב לביצוע עסקאות במקרקעין על ידי המערערת". התוצאה היא ששוכנעתי שלמר חנניה גיבשטיין יש בקיאות רבה בנושא מכח תפקידו כראש עיריית ראשון לציון אשר עסק בתכניות בניין לקידום ופיתוח העיר; תפקידו כיו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה שטיפל בתכניות בניין עיר ומתאר שהוגשו לוועדה ;היה חבר במועצת מקרקעי ישראל ובנוסף לכל אלה הוא גם עו"ד.

פסק דין |25/02/2017 |מחוזי – מרכז

ת"א (נצרת) 1607-05-19- אבראהים סלטי נגד אלקטרה בעמ

שמות השופטים: שאדן נאשף אבו אחמד

לצד זאת, בית המשפט יכול גם שלא לקבל קביעה כזו או אחרת של המומחה המוסכם (ע"א 2298/21 אליהו לוי נ' אגודת מושב מצליח מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ( 4.1.23 ); ע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח ( 20.5.15 )). עם מינוי המומחה, כמוסכם על שני הצדדים לדיון המשפטי, יש בהסכמה כדי לתת תוקף מחייב לא רק לעובדות שעתיד המומחה להציג לפני בית המשפט, אלא גם להערכות המקצועיות הנלוות אליה. מאידך גיסא, הערכות ככלל או בתחומים מקצועיים בפרט, נתונות לביקורת, באשר הערכותיו של המומחה אינן חסינות מפני ביקורת עניינית בדרכים המשפטיות המקובלות, קרי חקירת המומחה על חוות דעתו והעלאת טיעונים נגד קביעותיו (ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998)). ידוע הוא, כי מינוי מומחה נעשה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה בנושא הנדון. ביהמ"ש רשאי להסתמך על כל חלק הכלול בחוות דעת מומחה שמינה, ולא להסתפק רק באותן נקודות בחוות הדעת שהוגשה, השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. בית המשפט אינו חייב בכל מקרה לקבל במלואה את חוות הדעת המוגשת לפניו או לדחות אותה באופן מוחלט (ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, (1987); ע"א 792/88 ברזילי נ' הועדה המקומית זמורה, פ"ד מד (3), 828 (1990)). 13. אקדים ואומר, כי במקרה שלפניי התרשמתי כי המומחה דן בשאלות שהוצבו בפניו באופן מקצועי ויסודי, תוך שהוא נותן הסבר למסקנותיו המגובות במסמכים המשקפים את תהליך הסקת המסקנות ופניותיו לצדדים בעניין מסמכים הדרושים לו לצרכי הכרעה בשאלות שבמחלוקת והסקת המסקנות. הצדדים הסכימו למינוי המומחה בתחום האמור לאור המומחיות שלו כמהנדס, בעל ידע ומומחיות בניהול פרויקטים, ביצועם וסגירת חשבונות (ראו: פרוטוקול מיום 17.5.20 ; וכן החלטות מהתאריכים 27.5.20 ו- 1.6.20 ), ויש בחוות הדעת שהוגשה כדי לספק לביהמ"ש את הנתונים המקצועיים הדרושים לצרכי ההכרעה בדיון.

פסק דין |11/03/2023 |שלום – נצרת