כל הזכויות שמורות ©
דיני נזיקין מהווים נדבך מרכזי במערכת המשפט האזרחי בישראל. הם קובעים את הכללים והעקרונות המשפטיים המסדירים מקרים שבהם אדם או גוף גורם נזק לאחר. במאמר זה נסקור את העקרונות הבסיסיים של דיני הנזיקין בישראל, המסגרת החוקית, התפתחויות חשובות בפסיקה, והשלכותיהם המעשיות על אזרחי ישראל.
דיני נזיקין הם ענף במשפט האזרחי העוסק בפיצוי אנשים שנגרם להם נזק כתוצאה ממעשה או מחדל של אחרים. המטרה העיקרית של דיני הנזיקין היא להשיב את מצבו של הנפגע לקדמותו, ככל האפשר, באמצעות פיצוי כספי.
בישראל, דיני הנזיקין מבוססים על עקרונות המשפט המקובל האנגלי, אך התפתחו והשתנו לאורך השנים בהתאם לצרכים ולערכים של החברה הישראלית.
פקודת הנזיקין היא החוק המרכזי המסדיר את דיני הנזיקין בישראל. פקודה זו הועברה מהמשפט המנדטורי והותאמה למערכת המשפט הישראלית. היא מגדירה את העוולות העיקריות, כגון:
לצד פקודת הנזיקין, קיימים חוקים ספציפיים המסדירים תחומים מיוחדים של נזיקין:
בתי המשפט בישראל ממלאים תפקיד חשוב בפיתוח והרחבת דיני הנזיקין. פסקי דין תקדימיים קבעו עקרונות חשובים ומרחיבים את ההגנה על נפגעים. למשל, בפרשת ועקנין נקבעו עקרונות מרכזיים בדבר חובת הזהירות, ובפרשת מלך קבע בית המשפט עקרונות חשובים לעניין הפיצוי בגין נזק לא ממוני.
דיני הנזיקין בישראל משרתים מספר מטרות חברתיות וכלכליות חשובות:
המטרה הבסיסית ביותר היא לפצות את הנפגע על הנזק שנגרם לו, ולהשיב, ככל הניתן, את מצבו לקדמותו. כפי שנקבע בתיק תא (חיפה) 250/02 גבור אמנון ואחרים נגד עיריית קרית מוצקין, דיני הנזיקין "מעניקים סעד, שבאופיו שונה הוא מהסעדים המוענקים על ידי דיני החוזים".
דיני הנזיקין מרתיעים אנשים וגופים מלגרום נזקים לאחרים. הידיעה כי יהיה עליהם לשאת בעלות הנזק מעודדת נקיטת אמצעי זהירות.
דיני הנזיקין מבטאים תפיסה של צדק מתקן, לפיה מי שגרם עוול לאחר צריך לתקן את העוול שגרם. כפי שנאמר בתא (תל אביב) 6784-09-11 עודד קופלר נגד COMVERSE LTD: "הרתעה וצדק הם עמודי הבועז והיכין של דיני הנזיקין".
באמצעות מנגנוני ביטוח, דיני הנזיקין מאפשרים לפזר את הסיכון והנזק על פני קבוצה גדולה של אנשים, במקום להטיל את מלוא הנזק על הנפגע.
דיני הנזיקין משפיעים על התנהגות הציבור ומעודדים התנהגות זהירה ואחראית.
עוולת הרשלנות, שהיא העוולה המרכזית בדיני הנזיקין, מבוססת על קיומה של חובת זהירות. כדי להטיל אחריות בגין רשלנות, יש להוכיח:
כפי שצוין בתא (ירושלים) 7513/05 ד. מ. (קטינה) ואח' נגד בית החולים הסהר האדום ואח', היקף האחריות בנזיקין במשפט הישראלי מתמקד בעיקר במקרים של זדון או רשלנות, בשונה מהמשפט העברי.
הקשר הסיבתי הוא תנאי הכרחי להטלת אחריות נזיקית. יש להוכיח שני סוגי קשר סיבתי:
כפי שנקבע בתא (ירושלים) 1567-05-13 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נגד מוסך אליק ובניו, "הקשר הסיבתי ינותק אם 'אשמו של אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק'".
כאשר הניזוק עצמו התרשל ותרם לגרימת הנזק, בית המשפט רשאי להפחית את הפיצויים בהתאם למידת אשמו. עקרון זה נדון בתא (תל אביב) 47479/08 ק.ד. נגד רונן סורוקה, שם צוין כי קביעת אשם תורם "אינה שאלה קלה. זאת במיוחד, כאשר הנזק בו מדובר הינו הנזק האולטימטיבי".
המדינה, כמו כל גוף אחר, עשויה לשאת באחריות נזיקית. חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952 קובע כי "דין המדינה לענין אחריות בנזקים, כדין כל גוף מאוגד", כפי שצוין בתא (נצרת) 36009-05-18 קיבוץ משמר העמק נגד מדינת ישראל.
שופטים נהנים מחסינות רחבה מפני תביעות נזיקין בגין פעולותיהם השיפוטיות. כפי שנקבע בתא (תל-אביב-יפו) 35927/06 רפאל שטוב, עורך דין נגד מדינת ישראל, "שיטות המשפט היונקות מהמשפט המקובל האנגלי מעניקות חסינות מיוחדת, רחבה מהרגיל, לרשות השופטת".
בשנים האחרונות, ניכרת מגמה של הרחבת הפיצויים הניתנים בגין נזק לא ממוני, כגון כאב וסבל, אובדן הנאות חיים, קיצור תוחלת חיים, ופגיעה באוטונומיה.
בתחומים מסוימים, המחוקק ובתי המשפט הטילו אחריות מוגברת, כמעט מוחלטת, על גורמי נזק פוטנציאליים. דוגמה לכך היא אחריות מפעילי כלי רכב בתאונות דרכים, ואחריות יצרנים למוצרים פגומים.
דיני הנזיקין ממלאים תפקיד חיוני בהגנה על זכויות הפרט, בהרתעת מזיקים פוטנציאליים, ובהבטחת פיצוי הולם לנפגעים. הם משקפים איזון עדין בין האינטרס בהגנה על הפרט לבין האינטרס בעידוד פעילות חברתית וכלכלית.
המערכת המשפטית הישראלית ממשיכה לפתח ולהתאים את דיני הנזיקין לצרכי החברה המודרנית, תוך שמירה על עקרונות הצדק והיעילות. הבנת העקרונות הבסיסיים של דיני הנזיקין חיונית לכל אזרח הנתקל בנזק או המבקש למנוע אחריות נזיקית.
אם נפגעתם כתוצאה ממעשה או מחדל של אחר, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי לבחון את זכויותיכם לפיצוי במסגרת דיני הנזיקין.
תקופת ההתיישנות הרגילה בתביעות נזיקין היא 7 שנים מיום האירוע. עם זאת, בתביעות מסוימות (כמו תביעות בגין נזקי גוף) תקופת ההתיישנות עשויה להיות שונה.
בדרך כלל, דיני הנזיקין מחייבים הוכחת אשם (זדון או רשלנות). עם זאת, ישנם מקרים של אחריות מוחלטת, כמו בתאונות דרכים, שבהם אין צורך להוכיח אשם.
ניתן לקבל פיצויים על נזקים ממוניים (הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות) ונזקים לא ממוניים (כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה).
כן, ניתן לתבוע את המדינה בנזיקין, אך קיימות הגבלות מסוימות, בעיקר בכל הנוגע לפעולות מלחמתיות.
תביעה נזיקית היא הליך אזרחי שמטרתו פיצוי הנפגע, ואילו הליך פלילי מטרתו ענישת העבריין והגנה על החברה. אותו מעשה יכול להוביל הן להליך פלילי והן לתביעה נזיקית.
מומלץ להתעייץ עם עורכי דין נזיקין תל אביב מומחה בתחום.
ת"א (חיפה) 250/02- גבור אמנון ו- 68 אחרים נגד עיריית קרית מוצקין
שמות השופטים: נאמן מנחם
הם מעניקים סעד, שבאופיו שונה הוא מהסעדים המוענקים על ידי דיני החוזים ועל ידי דיני הנזיקין. אין הם באים להשיב את המצב לקדמותו, ואין הם באים להעמיד את הצד התמים במצב שבו היה נתון לולא ההפרה, ובכך הגנה על אינטרסים אלה אינה מטרתם של דיני ההשבה. מטרתה של זו היא מניעת ההתעשרות שלא כדין, והגנה על אינטרסים אחרים היא אך תוצאת לוואי בלתי הכרחית" (שם, בעמ' 268 ). 28. בנסיבות הענין הסעד הראוי יהיה השבת מה שנלקח ביתר מן התובעים ע"י העירייה. כלומר, על העירייה להשיב את עודפי הכספים לאחר כל התשלומים שהיא הוציאה לטובת פיתוח הפרוייקט. 29. הבסיס לתרגום כספי של מסקנתי זו הוא חוות דעת המומחה אך לגבי חלק מדבריו נראה לי לקבל את ההשגות שהשיגו עליו מי מהצדדים ולהלן אתייחס לנושאים אלו. בטרם אעשה כך אזכיר את ההלכה הידועה שהסמכות האחרונה להכריע אם לקבל את חוות הדעת או לדחותה נתונה לבית המשפט [ע"א 402/85 רחל מרקוביץ ו-2 אח' נ' עיריית ראשון-לציון, פ"ד מא(1), 133, עמ' 139]. 30. את רוב חוות דעת המומחה בכוונתי לאמץ כאמור. ואלו הנושאים בהם אני מוצא צורך לנמק את עמדתי: א. קו הניקוז ברח' נתניהו: בחוות דעתו ציין המומחה כי לדידו אין לכלול את הסכום של 1,864,712 כחלק מעלויות שכונת אביבים, בניגוד לגישת העירייה, זאת מאחר ולטענתו מדובר בקו ניקוז אשר בוצע עוד בשנת 1989, כ- 6 שנים לפני תחילת ביצוע עבודות הפיתוח בשכונת אביבים. העירייה טענה כי המומחה התעלם מהעובדה שבעת שנבנה קו הניקוז לקחו בחשבון את בניית הפרוייקט ועל כן בנו את קו הניקוז בגודל כפי שנבנה. בחקירתו הנגדית של המומחה בבית המשפט, הוא אישר טיעון זה של העירייה, באומרו: "אין לי ספק שלקחו את זה בחשבון שכן לא היו עושים קו כזה גדול אילולא תכננו את אביבים" (עמ' 8 לפרוטוקול מיום 30/5/04, ש' 18/15).
פסק דין |
14/02/2006 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 15
ת"א (ירושלים) 7513/05- ד. מ. (קטינה) ואח נגד בית החולים הסהר האדום ואח
שמות השופטים: יוסף שפירא
באשר לזכות לפיצוי, בסוגיה זו דיני הנזיקין במשפט העברי נבדלים מדיני הנזיקין בשיטת המשפט הישראלי ובשיטות משפט אחרות, בכמה עניינים עקרוניים (ראה הרב א' שיינפלד, נזיקין (סדרת חוק לישראל, נ' רקובר עורך, ירושלים תשנ"ב). שניים מהם, חשובים להבנת היקף האחריות בנזיקין במשפט העברי. מחד גיסא, היקף האחריות בנזיקין במשפט העברי רחב יותר בכל הקשור ל"יסוד הנפשי" של המזיק, קרי אחריות המזיק משתרעת גם על מעשי נזק בשוגג ובאונס, ולא רק במקרים של זדון או רשלנות (בבא קמא, דף כו ע"א-ע"ב; סנהדרין, דף עב ע"א; רמב"ם, הלכות חובל ומזיק, פרק ו, הלכה א; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכא, סעיף ג). מאידך גיסא, כעיקרון, אחריות המזיק מצומצמת למקרים שתוצאת הנזק נובעת במישרין ממעשה פיזי שעשה. כאשר הקשר הסיבתי העובדתי בין המעשה לתוצאה מרוחק או כאשר התוצאה אינה קשורה למעשה של המזיק, אלא למחדל או דיבור, בדרך כלל לא תקום לניזוק עילת תביעה לפיצויים. הבעיה שבהטלת אחריות על רופא גם במקרי רשלנות נדונה בספרי הפוסקים, ונקבעו מספר סייגים להטלתה: א. תקנת הציבור (תוספתא (ליברמן), גיטין, פרק ג, הלכה ח). ב. העוסק במצווה פטור מאחריות בנזיקין (רמב"ן, תורת האדם, שם, עמ' מא; חידושי רבי דוד בונפיל, סנהדרין, דף פד ע"א, ד"ה מכה אדם). ג. שגגת הרופא נחשבת אונס (חידושי הר"ן, סנהדרין, דף פד ע"ב, ד"ה ומכה אדם. ראה גם הרב יא"ה הרצוג, פסקים וכתבים, חלק ה (ירושלים תש"נ), סימן קיג).
פסק דין |
29/04/2008 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 3 |
עמודים – 37
ת"א (תל-אביב-יפו) 35927-06- רפאל שטוב, עורך דין נגד מדינת ישראל, הנהלת בתי הדין הרבניים באמצעות פרקליטות מחוז ת"א עי עורך דין שושי נרי 2. עורך דין אשר רוט ואח
שמות השופטים: אביגיל כהן
בספרם דיני הנזיקין, תורת הנזיקין הכללית , אשר נכתב על ידי המלומדים והשופטים טדסקי, אנגלרד, ברק וחשין (מהדורה שנייה), פורשה החסינות בצורה רחבה ביותר: "שיטות המשפט היונקות מהמשפט המקובל האנגלי מעניקות חסינות מיוחדת, רחבה מהרגיל, לרשות השופטת, חסינות זו משתרעת לא רק על מקרים רגילים של חריגה מסמכות, אלא גם על מקרים של פעולה מתוך מניע פסול. נימוק לגישה מיוחדת זו אינה מצוי כמובן, רק בכך שהשופטים הם שיצרו את חסינותם. מקורו של הנימוק לחסינות רחבה זו הינו ברצון לשמור על אי התלות של הרשות השופטת, ועל אי התערבות בפעולתה. נימוקים נוספים שניתן להזכיר הם הרצון לחסוך בזמנם של השופטים, המגמה לעודד אנשים מוכשרים לכהן בתפקידי שפיטה, חוסר רצון לאפשר חידוש משפט שנסתיים וקיום סעדים אלטרנטיבים לתקיפת ההחלטות של השופט. חסינות זו מבוססת כמובן, על האמון ביושרם של השופטים ועל נסיון החיים המלמד, כי המקרים שבהם נגרם עוול לאדם בשל פעולת שופט שלא כדין הם כה מועטים, עד כי אי הצדק העשוי להיגרם, אינו שקול כנגד התוצאות הקשות שיגרמו לציבור כולו מהתערבות בפעולותם של השופטים". (שם, בעמ' 392) . "המבחן לחסינות הרשות השופטת הוא מבחן פונקציונלי, דהיינו ביצוע תפקיד שיפוטי. הפעלה רשלנית של תפקידים אלה אינה מוציאה את הפעולה מגדר התפקיד השיפוטי. גם שופט המתנהג באופן רשלני מבצע תפקיד שיפוטי. הסייג בענין הרשלנות המופיע לענין החסינות הכללית של עובדי ציבור, אינו חל על שופטים, ועל כן חסינים הם גם אם פעלו ברשלנות". (שם, בעמ' 395). לאור המסקנה העובדתית אליה הגעתי כמפורט לעיל, החלטות הדיינים היו החלטות שיפוטיות שניתנו במסגרת תפקידם השיפוטי.
פסק דין |
26/08/2013 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 3 |
עמודים – 38
ת"א (מרכז) 6784-09-11- עודד קופלר נגד comverse ltd
שמות השופטים: אסתר דודקביץ
יפים בהקשר זה הדברים שכתבו ג' טדסקי, י' אנגלרד, א' ברק, מ' חשין בספרם "דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית", מהדורה שנייה, תשל"ז, 340: "היסוד לכלל זה הוא, שטובת הציבור דורשת כי בתי המשפט לא יאכפו זכויות המתבססות על פעולות אסורות, ולא יתנו את ידם לפעולות אלה. כללים אלה אינם מיועדים לעשות משפט צדק בין הצדדים, אלא הם הותקנו למען תיקון העולם; ותכליתם היא למנוע את השימוש בבית המשפט בתור מכשיר לביצוע מעשים בלתי-כשרים". בדיני הנזיקין אין הוראה מפורשת, המקנה סמכות לבית המשפט לפסול תביעה הנגועה בחוסר חוקיות וקיימים נימוקים בעד ונגד החלת הכלל בדיני הנזיקין. החלת הכלל בדיני הנזיקין מהווה פועל יוצא מהעובדה שדיני הנזיקין נוטים למנוע שימוש בהוראותיהם על מנת לעקוף את דיני החוזים והם נרתעים מהושטת סעד מקום שדיני החוזים שוללים סעד כזה במפורש. הנימוקים המרכזיים בעד החלת הכלל, הם, בין היתר, הרתעה מפני התנהגות עבריינית; שמירה על כבוד בית המשפט; החשש ממתן לגיטימציה להתנהגות בלתי חוקית ובלתי מוסרית; הרצון למנוע שיהא חוטא נשכר והצורך לשמור על מוסר ותקנת הציבור. מנגד ישנם נימוקים לשלילת ההגנה והם, בין היתר: הסעד בדיני הנזיקין בא לפצות את התובע על נזק שנגרם לו, מה שאין כן בדיני חוזים, בהם, בדרך כלל, מבקש התובע להרוויח ולכן אין ללמוד גזירה שווה מדיני החוזים ולאמץ כלל המתאים באופן ספציפי להם; ניתן לטעון גם ש"מעילה בת עוולה" מנוגדת למגמת דיני הנזיקין לצמצום ההג נות המוחלטות; החלת הכלל בדיני הנזיקין עלולה לגרום לענישה מקום שאפילו דיני העונשין אינם מענישים; יש גם הרואים את שלילת זכות התביעה האזרחית כמעין עונש נוסף על הסנקציה הפלילית שמוטלת ממילא על התובע, בהיותו מעורב בפעולה בלתי חוקית; הקניית זכות תביעה לנוטלים חלק במעשים בלתי חוקיים על כל נזק שנגרם תשמש תמר
פסק דין |
30/12/2013 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 4 |
עמודים – 39
ת"א (תל אביב) 47479/08- ק.ד. נגד רונן סורוקה- המודיע לצד שלישי
שמות השופטים: שי משה מזרחי
)ע"א 316/75 אלן שור נ' מדינת ישראל משרד העבודה, מחלקת עבודות ציבוריות, נצרת פ"ד לא (1) 299,, 304-305 עלמובאותיו).
ע"א 11172/05אלוןנגדמדינתישראלפורסםבמאגרים ( 21.10.2009 ) פיסקה; 17 ע"א 6521/98 בואטנה נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(4) 218, 227 (2005). . 152. יפים לעניין בחינת האשם התורם דבריו של כב' השופט דרורי בפרשת רחלין ז"ל: "אשם תורם 180. כבר נכתב בעבר, כי ייחוס אשם תורם לניזוק, אינה שאלה קלה. זאת במיוחד, כאשר הנזק בו מדובר הינו הנזק האולטימטיבי, שבו חייו של הניזוק ניטלו ממנו על ידי המזיק (פרשת רביב). 24 181. אליבא דכולי עלמא, למעט מקרים בודדים, בהם נשקפת סכנה ממשית לחיי אדם או ליקיריו, אין אדם רשאי לקחת את החוק לידיו, ולהעניש באמצעות אלימות פיסית, אדם אחר על פגיעה שפגע בו. 182. אולם, במקרים מסוימים, התעלמות מחלקו של הניזוק המת, באשם אשר הוביל לאירוע הנזק, אינה מוסרית ואינה צודקת. 183. גם המשפט הפלילי מכיר במקרים, אשר בהם האשם של מבצע רצח, קטן והופך להריגה, בשל התנהגותו של הקורבן (ראה, למשל, את הנסיבות של ע"פ 3071/92 אזואלוס נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 573).
פסק דין |
21/07/2015 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 41
ת"א (ירושלים) 1567-05-13- הכשרה חברה לביטוח בע"מ נגד מוסך אליק ובניו ע.מ
שמות השופטים: רם וינוגרד
הדיון בשאלת ניתוק הקשר הסיבתי בין מעשה המעוול לבין התוצאה סובב את הוראת סעיף 64(2) לפקודת הנזיקין, הקובעת כי הקשר הסיבתי ינותק אם "אשמו של אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק". שאלת התנאים להתקיימותה של דוקטרינה זו נדונה בהרחבה בעבר, תוך שניתן היה למצוא גוונים שונים של דעות בנוגע לטיבם המדוייק של התנאים לתחולתה (ראו לדוגמה ע"א 333/56 סולל בונה נ' נציה, פ"ד יב 619, 622 (1958); ע"א 23/61 סימון נ' מנשה, פ"ד יז 449, 467 (1963); ע"א 541/67 מקורות נ' שאלתיאל, פ"ד כב(1) 625, 636 (1968); ע"א 92/71 בן אריה נ' ברום, פ"ד כה(2) 598, 602 (1971); ע"א 350/77 כיתן נ' וייס, פ"ד לג(2) 785 (1979); ע"א 57/82 מדינת ישראל נ' אביטן, פ"ד מא(1) 563 (1987)). השאלות המשפטיות הנוגעות לסוגיה זו העסיקו, באופן טבעי, את הספרות המשפטית (ראו למשל גד טדסקי, יצחק אנגלרד, אהרן ברק ומישאל חשין דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית 204 (מהדורה שניה, תשל"ז), להלן: תורת הנזיקין הכללית; ישראל גלעד "הסיבתיות במשפט הנזיקין הישראלי" משפטים יד 15, 23/22 (תשמ"ד)), כאשר אף בעת האחרונה עסקה הספרות בשאלות בלתי פתורות הנוגעות לתהיות מספר הסובבות את פרשנות סעיף 64(2) (ראו אריאל פורת נזיקין 456-448 (חלק א', התשע"ג) הדן, בין היתר, גם בשאלת טיב אשמו של הניזוק). 32 53. נראה כי נדם קולם של הדיונים הנרחבים בנוגע להיקף התפרשותה של דוקטרינה זו. מהפסיקה העדכנית עולה כי קרנה של טענה זו ירדה עד למאוד.
פסק דין |
13/07/2016 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 8 |
עמודים – 38
ת"א (נצרת) 36009-05-18- קיבוץ משמר העמק נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: אלעד טל
חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952 שינה את המגמה האמורה וקבע בסעיף 2כי "דין המדינה לענין אחריות בנזקים, כדין כל גוף מאוגד" ובסעיף 3 לחוק נאמר: "אין המדינה אחראית בנזקים על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, או בתום לב תוך שימוש מדומה בהרשאה חוקית; אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה. " ההלכה כיום היא שהחסינות שבפקודת מחלות בעלי חיים לא תעמוד בפני תביעה נזיקית בגין רשלנות (מחוזי תל אביב-יפו) 1765/92 מוחמד ג'מיל אבו כרש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו); (ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2386/99 יפה הוד אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו); ת "א (מחוזי ב"ש) 13266-03-15 יפה יונה נ' מדינת ישראל משרד החקלאות (פורסם ביום 13.12.2020 ( 16 אמנם, הנתבעת ציינה בסיכומיה את "חריג שיקול הדעת" שנקבע בע"א 915/91 מ"י נ' לוי פ"ד מח(3) 45 (להלן "הלכת לוי") אשר במסגרתו נקבע, כי כאשר עומדות לרשות המנהלית מספר החלטות אפשריות שביכולתה לקבל במסגרת מילוי תפקידה ולפי שיקול דעתה והיא בוחרת באחת מהן, נבחנת ההחלטה במבחן הסבירות תחת מטריה נורמטיבית. בית המשפט יתערב רק בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני שאינה חוסה תחת מטריה זו. עם זאת, על הלכת לוי הנ"ל נמתחה ביקורת והיא צומצמה עם השנים כאמור בע"א 9313/08 רות אופנברג נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב – יפו (פורסם ביום 7.9.11 ): "כללים שיפוטיים שצימצמו את היקף חובת הזהירות של רשויות ציבור, ובראשם "חריג שיקול הדעת", נשחקו עם התפתחות הפסיקה הנזיקית . . . ודוקו, בכך אין כמובן כדי לומר כי סוג שיקול הדעת המופעל ואופי פעולתה של הרשות – מכוח סמכות פיקוח או פעולה ישירה, אינם מהווים עוד שיקול בקביעת היקף חובת הזהירות, אלא כי מקומם של כללים אפריוריים להטלת אחריות בנזיקין על המדינה – הולך ומצטמצם (ענין שתיל, פסקה 25 לפסק-הדין; ישראל גלעד "דיני הנזיקין בפסיקתו של אהרן ברק" ספר ברק 529, 523-524 (2009) (להלן: גלעד, "פסיקתו של אהרון ברק").
פסק דין |
24/11/2021 |
שלום – נצרת
ד"נ 15/88- שמואל מלך נגד 1. ורדה קורנהויזר
שמות השופטים: ש לויןד לוין,ג בך,ש נתניהו,ת אור
כך למשל, אם המטרה של דיני הנזיקין היא להעניש את המזיק, תיקבע בכך רמת פיצויים השונה מזו שתיקבע אם מטרת הנזיקין היא להרתיע מזיקים פוטנציאליים. . . אם מטרת הפיצויים היא הסרת הנזק בלבד" (שם, 247). אלא שמטרתם של דיני הנזיקין, כך מתברר, אינה ברורה כלל ועיקר. כדברי השופט ברק (שם): "מבחינה היסטורית מילאו דיני הנזיקין פונקציות שונות. החל בהענשה, עבור למתן סעד על נזק שהתרחש וכלה בסיפוק ההסדר החברתי, והרתעה כנגד התנהגות אנטי סוציאלית. כיום אין הסכמה על מטרות דיני הנזיקין, וכמספר חכמי המשפט העוסקים בשאלה זו – כך מספר הדיעות שהובעו עליה" (שם, 247-248). אך למרות חוסר הבהירות בנקודה מרכזית זו, מניח השופט ברק את היסוד למאמרו בהנחה הראשונה כי מטרת דיני הנזיקין (לצד מטרות אפשריות אחרות) היא: "מתן תרופה לניזוק על הנזק שסבל, ומטרת דיני הפיצויים היא, על כן, שלילת התוצאה של מעשה הנזיקין, בדרך של העמדת הניזוק, עד כמה שהדבר ניתן להיעשות, באותו מצב בו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, ללא מעשה הנזיקין. הפיצויים באים, איפוא, להגשים מטרה תרופתית (remidial)" (ההדגשה במקור) שם, 248. נראה לי כן מן הראוי יהיה לזכור את ההנחה היסודית הזו, ולהביאה בחשבון, כל אימת שעוסקים בניתוח סוגיה משפטית בנזיקין ובעיקר כך, כאשר אמורים הדברים במקרי גבול, שעשויים על פי פרשנות זו או אחרת, להיות מוכרעים לכאן או לכאן. יהא זה לדעתי נכון לקבוע, שבמסגרת "מתחם הסבירות" של הפירושים המשפטיים השונים ראוי יהיה לבחור אותו פירוש ואותו פתרון משפטי שנותן לניזוק תרופה מלאה בגין הנזק שסבל ולא את הפירוש שמוציא את הניזוק וידיו על ראשו, ולו גם באופן חלקי.
פסק דין |
12/03/1990 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 229 |
עמודים – 31
רע"א 4932/97- אסרף מתתיהו נגד המגן חברה לביטוח בעמ
שמות השופטים: ת אורט שטרסברג כהן,י אנגלרד
פסיקת הפיצויים לנפגע בתאונה בפסיקה ובחקיקה 5. מטרת הפיצויים בדיני הנזיקין הינה – בעקרון – להשיב את מצב הניזוק לקדמותו. מטרה זו תושג אם יהא בסכום הפיצויים שהניזוק מקבל מן המזיק, כדי להעמידו במצב שבו היה נתון אלמלא נגרם לו הנזק על ידי המזיק. הנזקים בגינם על המזיק לפצות את הניזוק הם גם אלה הצפויים בעתיד. רק חלק מהנזק – זה שנגרם בעבר – ניתן לקביעה מדויקת וגם זאת לא בכל מקרה ולא לגבי כל ראש נזק וכל פרט נזק. לפיכך נדרש בית המשפט להעריך את הנזק שנגרם לניזוק ובכלל זה את הנזק הצפוי בעתיד. הערכת הנזק הצפוי בעתיד וקביעת הפיצוי ההולם, כרוכות מעצם טבען בחוסר ודאות, שכן, קשה להעריך אם וכיצד יתפתח הנזק ומה תהא השפעתה על חי הניזוק. פקודת הנזיקין (להלן: פקודת הנזיקין) איננה כוללת כל הוראה ספציפית בדבר אופן חישוב הפיצויים. דרך המלך בפסיקה היא לקבוע את הפיצויים לעבר על פי ההוכחות שהובאו ואת אלה הצפויים בעתיד, על פי אינדיקציות הקיימות בהווה. סכום הפיצויים נפסק, בין באמצעות חישובים, שבית המשפט עורך בעצמו או קובע את הפרמטרים לחישוב ומותיר את החישוב בידי הצדדים, ובין אם על ידי פסיקת סכום גלובלי בראש נזק כזה או אחר. הסכום שנפסק אינו ניתן לשינוי גם אם מסתבר בדיעבד כי חלו שינויים במצבו הרפואי או הכלכלי של הנפגע, לטוב או לרע. בסופה של דרך, סכום פסק הדין הוא חד פעמי וסופי. במשך השנים התפתחה בפסיקה שדנה בתביעות לפי פקודת הנזיקין, דרך נוספת להתמודד עם שינויים העשויים לחול במצב הנפגע, הלא היא פסיקת תשלומים עתיים במקרים המתאימים לכך (ראו: ע"א 2300/92 רחמים נ' גנדלר (לא פורסם) והאסמכתאות המופיעות שם).
פסק דין |
04/10/1999 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 31 |
עמודים – 7
4655/09 דנא- נטע לי סקאלר נגד רוני יובינר
שמות השופטים: א ריבלין,א גרוניס,מ נאור,ע ארבל,ס גובראן,א חיות,י עמית
אחת המטרות החשובות של דיני הנזיקין, שהיא מעין תמונת ראי לציפיות הצדדים, היא הכוונת התנהגותם של הנתונים למרותם. באמצעות כללי האחריות, יוצרים דיני הנזיקין מערכת ציפיות אצל האדם, הנוהג על פיהם, באשר לתוצאות של התנהגותו. "במסגרת ציפיותיו באשר להוראותיהם, הוא בוחר את הסיכונים אותם הוא נוטל, מבטח את עצמו כנגד מקצתם ובשלב מאוחר יותר גם מנהל את ההתדיינות המשפטית בקשר לעוולה שכבר ארעה" (פרשת ינון, פסקה 28). דיני הנזיקין מבצעים בכך גם תפקיד מוסרי משלים לתפקידם של הדין הפלילי ושל הדין הציבורי כלפי אזרחי המדינה ורשויותיה (וראו לעניין זה ע"א 140/00 עיזבון אטינגר נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486, 564-562 (2004) והאסמכתאות המובאות שם). כאשר פועל אדם בהתאם למערכת ציפיות לגיטימית המבוססת על מערכת האיזונים שבדיני הנזיקין, יש לשאוף להגן עליה. תחום תאונות הדרכים מתבלט ביישום הרציונאליים האלה, באשר הוא מקיים, למרבה הצער, מופע תדיר למדי אשר נושא בחובו סיכון רב מבחינת נזקי הגוף הצפויים למעורבים בו, ובהתאם לכך גם לגובה הפיצוי שעתיד להשתלם. מן הטעמים הללו יצרו מדינות רבות הסדרים ייחודיים בתחום תאונות הדרכים, ואלה שואפים לאזן בין השיקולים הנוגדים שביסוד הסוגיה, ובכללם גם הצורך להגן על ציפיות הצדדים. 15. הטענה לפיה העובדה שהצדדים לעוולה חולקים מקום מושב משותף משנה את ציפיותיהם באשר לדין החל, היא טענה מוקשית. נדמה שהטיעון המרכזי כנגד הנחה זו בולט מקום בו הצדדים לעוולה "נפגשו" אך במועד אירוע קרות העוולה, ללא כל יחסים מוקדמים כלשהם. כאשר ההנחה היא כי אדם מכלכל את צעדיו מראש בהתאם לסיכונים שחלים עליו, אין בסיס לסברה כי ציפיותיו ישתנו כאשר מתברר בדיעבד כי הניזוק הינו שותף למקום מושבו של המזיק.
פסק דין |
24/10/2011 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 46 |
עמודים – 34
7547/99 עא- brown and williamson tobacco corp נגד דובק בעמ
שמות השופטים: א פרוקציה,מ נאור,א חיות
בכך מוגשמות מטרות מרכזיות של דיני הנזיקין העמדת הניזוק, במונחים כספיים, ככל האפשר במצב בו היה נתון אלמלא מעשה הנזיקין; השתת עלות הנזק על המזיק בשל אשמו; ויצירת הרתעה יעילה של מזיקים פוטנציאליים מפני ביצוע עוולות (אריאל פורת ואלכם שטיין "דוקטרינת הנזק הראייתי: ההצדקות לאימוצה ויישומה" עיוני משפט כא 191, 198 (1998); תורת הנזיקין הכללית, בעמ' 28; ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא, פסקאות 4142 (לא פורסם, 27.9.2005 )). כניסתו של מיטיב לתמונה הופכת את מצב הדברים למורכב יותר. בהטבת הנזק, משיב המיטיב את מצבו של הניזוק לקדמותו, בין כולו ובין בחלקו. בכך, מקיים המיטיב את התכלית העיקרית של דיני הנזיקין, להשיב את מצב הניזוק לקדמותו. הטלת חובה על המזיק לפצות את הניזוק בשיעור הנזק שכבר הוטב תביא לתוצאה של כפל פיצוי לניזוק, שהמשפט מבקש להימנע ממנה, בהיותה מנוגדת לעיקרון השבת מצב הניזוק לקדמותו (ע"א 357/80 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762, 777 (1982)). היא עשויה אף להפחית מהתמריץ כלפי ניזוקים לנקוט באמצעי זהירות ולהימנע מאשם תורם (ולר ביטוח, כרך ב, בעמ' 253). מנגד, הגבלת חבותו של המזיק רק לגבולות יתרת הנזק שנגרם לניזוק, אשר לא הוטב, תביא אף היא לתוצאה לא רצויה. פרט לתכלית השבת מצבו של הניזוק לקדמותו, שהוגשמה באמצעות הטבת הנזק, תסוכלנה תכליותיו הנוספות של דין הנזיקין: המזיק לא ישא במלוא עלות הנזק שגרם באשמו; עלולה להיגרם הרתעת-חסר של מזיקים; ולא יוגשם במלואו עקרון הצדק המתקן (פרי ריקושטים, בעמ' 711; קציר נזק גוף, כרך ב, בעמ' 13091314).
פסק דין |
12/07/2011 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 128 |
עמודים – 71
בג"צ 8276-05- בבגץ 8276/05 1. עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נגד בבגץ 8276/05
שמות השופטים: א ברק ד ביניש,א פרוקציה,א א לוי,א גרוניס,מ נאור,ס גובראן,א חיות,ד חשין
הפגיעה בזכות לפיצויים היא גם פגיעה בזכות הקניין (ראו פרשת המועצה האזורית חוף עזה, עמ' 589; דנ"א 1332/02 הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה נ' הורוויץ (טרם פורסם); בג"ץ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 625; ע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים "כרמל", פ"ד נז(4) 526). 25. שנית, האחריות בנזיקין מגינה על מספר זכויות של הניזוק, כגון הזכות לחיים, לחירות, לכבוד ולפרטיות. דיני הנזיקין הם אחד המכשירים העיקריים באמצעותם מגינה שיטת המשפט על זכויות אלה; הם האיזון שהמשפט קובע בין זכויות הפרטים, בינם לבין עצמם, ובין זכות הפרט ואינטרס הציבור. שלילתה של האחריות בנזיקין או צמצומה פוגעות בהגנה על זכויות אלה. בכך נפגעות זכויות חוקתיות אלה. אכן: "זכות הפיצויים הבסיסית של אדם, הנפגע על-ידי מעשה עוולה, היא זכות חוקתית העולה מן ההגנה על חייו, גופו, ועל קניינו . . . כל הגבלה של הזכות לפיצויים בגין מעשה עוולה חייבת לעמוד במבחן החוקתי של תכלית ראויה ושל מידה שאינה עולה על הנדרש" (י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה שלישית (תשס"ה), 9). גם בשיטות משפט אחרות המעניקות הגנה חוקתית לזכויות האדם, מוכרת התפיסה כי דיני הנזיקין נתונים למגבלות החוקתיות, ושינויים בהם מחייבים בחינה חוקתית (ראו i. englard, the philosophy of tort law (1993) 125-134). ח. שלב שני: האם הפגיעה בזכויות החוקתיות היא כדין 1. פסקת ההגבלה 26. השלב השני בבחינה החוקתית דן בפסקת ההגבלה שבחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. זו לשונה: "פגיעה בזכות אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".
פסק דין |
11/12/2006 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 118 |
עמודים – 3
רע"א 1272-05- גד כרמי נגד דניאל סבג
שמות השופטים: מ נאור ע ארבל,א רובינשטיין
הפיצויים באים, אפוא, להגשים מטרה תרופתית (remedial)" (אהרון ברק "הערכת הפיצויים בנזקי גוף" עיוני משפט ט 243, 248 (התשמ"ג)). תכליתם של דיני הנזיקין היא אפוא ליתן תרופה לניזוק על הנזק שסבל, כאשר הפיצויים באים לשלול את התוצאה של מעשה הנזיקין. הבסיס לתפיסה זו מקורו בהבנה שהחיים בקהילה בחברה האנושית מחייבים את הפרטים לתלות הדדית ביניהם ולריסון האינטרסים של האחד בהתחשב באלו של חברו. ריסון זה מקבל את ביטויו בהסדרי המשפט הקובעים את מסגרות המותר והאסור, כך הוא בדין הפלילי, כך במשפט הציבורי-חוקתי וכך בדיני הנזיקין. כאשר הדברים אמורים בדיני הנזיקין, הרי ככל שהפעולה האסורה עולה לכדי עוולה, התגובה "הקלאסית" תהיה הטלת חובה על המזיק לתשלום פיצויים לטובת הניזוק. מטרת החובה האמורה היא לפצות את הניזוק על הנזק שנגרם לו בדרך של השבת המצב לקדמותו בערכים כספיים (ראו למשל: ע"א 357/80 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762, 766 (1982); ד"נ 15/88 מלך נ' קורנהויזר, פ"ד מד(2) 89 (1990) (להלן: עניין מלך); ע"א 2034/98 אמין נ' אמין, פ"ד נד(5) 69, 85 (1999); ע"א 8673/02 פורמן נ' גיל, פ"ד נח(2) 375, 381 (2004); ע"א 11152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, 16.10.06 ); דיני הנזיקין, בעמ' 25). 5. לא למותר לציין, כי בתכלית "התרופתית" מתבטאת, בין היתר, האבחנה בין דיני הנזיקין לדין הפלילי. דיני הנזיקין עוסקים במערכת היחסים שבין הפרט לחברו, כאשר קיימת ביניהם הנחה של שקילות, ותכליתם העיקרית, כאמור, היא פיצוי הניזוק והשבת המצב לקדמותו.
פסק דין |
01/12/2007 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 58 |
עמודים – 46
ע"א 237/80- ברששת שבה נגד 1. האשאש יגאל
שמות השופטים: מ לנדוי א ברק,י שילה
שוב לא ראו שופטים בטיפול בנושא זה כפחיתות כבוד ("sacrifice of dignity") בלשונו של השופט סמנר (lord sumner) בפרשת . admiralty commissioners v s. s. chikiang a. c 637, 642 (1926) ) הנושא עצמו החל מענין את העולם האקדמי, ונתפרסמו חיבורים חשובים בתחום זה, אשר מחד גיסא סכמו את הנסיון השיפוטי, ומאידך גיסא פתחו בפני השופטים את עולמם של הכלכלנים, אנשי מנהל העסקים ורואי החשבון, אשר בעזרתם ניתן להגיע להערכה סבירה יותר של הפיצוי (ראה: למשלstreet , principles of the law of damages p.11 (1962)). 2. בתי המשפט בישראל נתקלו בשאלת הערכת הנזק בנזיקין עם קום המדינה, ובפסיקה עניפה גבשו מספר עקרונות מנחים, מהם בעקבות המשפט האנגלי ומהם תוך סטיה ממנו, שיש בהם כדי להוות תשתית הלכתית ראויה לפתרון הבעיות המתעוררת מזה, ולפיתוח נוסף של ההלכה מזה. במספר סוגיות חשובות באה בענין זה התערבות חקיקתית (כגון, פצויים בגין תאונות עבודה ודרכים), אך בעיקרו של דבר שייך תחום זה בישראל ל"משפט המקובל נוסח ישראל". 3. עיון בפסיקתם של בתי המשפט מגלה כי בסוגיה של הערכת הנזק קיים קושי טבעי. קושי זה אין מקורו בהעדרם של עקרונות יסוד. אלה מצויים בתחום זה, ופותחו בהרחבה על ידי הפסיקה. במרכזם עומד העיקרון כי מטרת הפיצויים אינם הענשה או העשרה, אלא החזרת המצב לקדמותו, דהיינו העמדת הניזוק לאחר מעשה הנזיקין, באותו מצב בו היה נתון אותה שעה לולא מעשה הנזיקין. אכן, הקושי בסוגיה זו נובע מהצורך לתרגם את הנזק (damage) לפיצוי (damages), דהיינו, בצורך ליתן שומה וכימות לנזק. בעיה דומה קיימת גם בדיני החוזים (השווה ע"א 355/80 פד"י ל"ה(2) 800), אך היא חריפה במיוחד בדיני הנזיקין בכלל, ובפיצויים בגין נזקי גוף בפרט.
פסק דין |
30/12/1981 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 214 |
עמודים – 18
ע"א 9225-01- רונית זיימן נגד גד קומרן
שמות השופטים: א ברק א פרוקציה,א גרוניס
שיטות משפט שונות מכירות בסעד של פיצויים עונשיים (punitive damages) בתחום הנזיקין, המהווים פיצויים שעל מזיק לשלם לניזוק בסכום שאינו משקף נזק ממשי שנגרם עקב הפרת אחריות המעוול. פיצוים אלה נועדו "להעניש את המזיק על התנהגותו המזיקה ובכך לבטא סלידה ממנה" (י' אנגלרד, א' ברק, מ' חשין דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית (מהדורה שניה, ג' טדסקי עורך, תשל"ז) 579). הפיצויים העונשיים אינם נשענים על בסיס תרופתי אלא "הרציונל מאחוריהם הוא עונשי והרתעתי" (kuddus v. chief constable of lecestershire constabulary (2001) 3 aller 193; i. englard, the philosophy of tort law (1993) 146). הטעם העומד מאחורי הפיצוי העונשי נעוץ בצורך בהרתעה יעילה במצבים מיוחדים שבהם פיצוי על נזק ממשי קשה להוכחה או אינו משיג תכלית זו. 21. לפיצוי העונשי כמושג במשפט האזרחי נילווה מטען מורכב של שיקולים נוגדים. החסרונות מתמקדים בעיקר בחשש מפני החדרה לעולם האזרחי יסודות מתחום הענישה הפלילית; החשש מ"כפל" ענישה למזיק, ומ"כפל" הטבה לניזוק (mcgregor, on damages, 16th ed. , p. 287). מנגד, היתרונות הגלומים בפיצוי העונשי מתמקדים בחשיבות ההרתעה וההענשה מקום שהתנהגות המזיק חמורה במיוחד, או פוגעת בזכויות חוקתיות. המסר ההרתעתי והחינוכי שבפיצוי העונשי חשוב במיוחד במצבים קיצוניים של פגיעה בפרט, שנודעת להם גם השלכה ציבורית רחבה (ע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, פד"י נח(4) 486). 22. הפסיקה האנגלית מתלבטת מזה שנים בתחימת קו הגבול הראוי בהחלת הפיצוי העונשי בנזיקין(rookes v.
פסק דין |
12/12/2006 |
בית המשפט העליון
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
תקנות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי; "תובענה"-הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף"-לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
; "תביעה לפינוי מושכר" – תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית" – תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תובענה" – הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח ב הגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף" – למעט תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות
חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952
סעיף: 1. פירושים
1. בחוק זה – "הפקודה" פירושו – פקודת הנזיקים האזרחיים, 1944; "מעשה" – לרבות מחדל; "אחריות בנזיקים" פירושו – אחריות לפי הפקודה על מעשה שנעשה לאחר תחילת תקפו של חוק זה; "פעולה מלחמתית" – לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי, בהתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה במטרת הפעולה, במיקומה הגאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע אותה; מונחים אחרים משמעותם כמשמעות הנודעת להם בפקודה.
חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ד-2024
סעיף: 2. פיצויים לדוגמה
2. (א) גרם מעשה טרור למותו של אדם, יהיו זכאים יורשיו לפיצוי לדוגמה ממבצע מעשה הטרור, ממתגמל הטרור או ממי שחבותו נקבעה לפי סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין, בסכום של עשרה מיליון שקלים חדשים, נוסף על כל פיצוי אחר שנפסק, אם נפסק בתביעת נזיקין שהוגשה בשל אותו מעשה. (ב) נפגע אדם ממעשה טרור ונגרמה לו נכות צמיתה, בין שנקבעה לפי חוק התגמולים ובין שנקבעה בתביעת נזיקין, יהיה זכאי הנפגע לפיצוי לדוגמה ממבצע מעשה הטרור, ממתגמל הטרור או ממי שחבותו נקבעה לפי סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין, בסכום של חמישה מיליון שקלים חדשים, נוסף על כל פיצוי אחר שנפסק, אם נפסק לטובתו בתביעת נזיקין שהוגשה בשל אותו מעשה. (ג) פיצויים לדוגמה שנפסקו לפי סעיף קטן (א) או (ב), לא ינוכו מכל סכום שמשלמים המדינה או מוסד ממוסדותיה לנפגע או לבן משפחתו, ובכלל זה לפי חוק התגמולים. (ד) (1) מימוש פסק דין שנקבעו בו פיצויים לדוגמה לפי חוק זה יכול שיהיה מכל נכס של מתגמל טרור, ובכלל זה כל נכס שנתפס או הוקפא על ידי מדינת ישראל, לפי הוראות כל דין. (2) מימוש פסק דין שנקבעו בו פיצויים לדוגמה לפי חוק זה של מתגמל טרור או של מי שחבותו נקבעה לפי סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין שהוא הרשות הפלסטינית לא יהיה מהכספים המועברים בהתאם להוראות חוקי היישום כהגדרתן בחוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח-2018, למעט כספים שהם כספים מוקפאים לפי סעיף 4 לחוק האמור. (ה) לעניין חוק זה, חזקה שהנתבע הוא מתגמל טרור בשל מעשה טרור שגרם למוות או לנכות לפי סעיף קטן (א) או (ב), אם מדיניותו בדבר מתן תמורה בקשר למעשי טרור מיושמת בדרך של חקיקה ראשית, חקיקת משנה או מתן הנחיות לתשלום כספים לצורך זה, כל עוד מתגמל הטרור לא הוכיח אחרת.
תקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק), התשס"ג-2003
סעיף: 5. תחילה
5. תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. 012816A_003_1.jpg 012816A_004_1.jpg 012816A_005_1.jpg 012816A_006_1.jpg 012816A_007_1.jpg 012816A_008_1.jpg 012816A_008_2.jpg כ"ט באדר א' התשס"ג (3 במרס 2003)
חוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות, התשע"ז-2017
סעיף: 26. פיצויים
26. דין מעשה בניגוד לסעיף 6 כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], והוראות סעיף 31(ב) ו–(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, יחולו עליו.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 1. מטרות התקנות
1. מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 1. מטרות התקנות
1. מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.
חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952
סעיף: 3. מעשה בתחום הרשאה חוקית
3. אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך2 אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה.
כל הזכויות שמורות ©