כל הזכויות שמורות ©
דיני נזיקין בראשון לציון מהווים נושא חשוב לכל תושב העיר. במאמר זה נסביר את העקרונות המרכזיים, הפסיקה הרלוונטית ואת הזכויות המוקנות לניזוקים בעיר ראשון לציון.
דיני נזיקין הם ענף במשפט העוסק בפיצוי נפגעים עקב רשלנות או פגיעה שנגרמו על ידי גורמים אחרים. בראשון לציון, כמו בשאר ערי ישראל, דיני הנזיקין מיושמים על פי החוק הישראלי והפסיקה המקומית.
עיריית ראשון לציון נושאת באחריות כלפי תושביה במספר תחומים מרכזיים. בתי המשפט קבעו כי קיימת חובת זהירות מושגית בין העירייה לתושבים, במיוחד בהקשרים הבאים:
בפסיקה בראשון לציון נקבעו מקרים רבים בהם העירייה נמצאה אחראית:
כאשר נקבעת אחריות בדיני נזיקין בראשון לציון, הפיצויים עשויים לכלול:
הפיצויים בדיני נזיקין מחושבים על פי כללים ברורים:
משטרת ראשון לציון נושאת באחריות מוגבלת בתחום דיני הנזיקין. בפסיקה נקבעו העקרונות הבאים:
מקרים בהם אין אחריות למשטרה:
מקרים בהם עשויה להיווצר אחריות:
בעלי עסקים בראשון לציون נדרשים לעמוד בסטנדרטים גבוהים של בטיחות:
במקרים של פגיעה בלקוחות עקב אי-עמידה בדרישות החוק:
דיני נזיקין בראשון לציון מהווים כלי חשוב להגנה על זכויות התושבים. הפסיקה המקומית מדגישה את חשיבות הפיצוי התרופתי והשבת המצב לקדמותו, תוך שמירה על איזון הוגן בין זכויות הניזוקים והמזיקים.
עיקרי הדברים:
אם נפגעתם או סבלתם מנזק בראשון לציון, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי. צרו קשר עם עורך דין מתמחה בדיני נזיקין לבדיקת זכאותכם לפיצוי.
מומלץ להתעייץ עם עו"ד תעבורה בראשון לציון מומחה בתחום.
עא 558-96- חברת שיכון עובדים בעמ נגד רוזנטל חנן ו32- אח
שמות השופטים: ש לוין,ט שטרסברג כהן,י גולדברג
[1]
" מכל מקום הסמכות האחרונה להכריע אם לקבל את חוות-הדעת או לדחותה נתונה לשופט היושב בדין: "משמונה מומחה מטעם בית המשפט, הרי בית המשפט הוא המחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות-דעתו של המומחה, ובעלי הדין אינם יכולים לדרוש, כי בית המשפט יצמצם עצמו רק לעיון וללימוד של חלקים מחוות-דעתו של השמאי שמונה על ידיו. בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות-הדעת של המומחה שמינה מקובלת על… " הצג עוד
פסק דין |
02/11/1998 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 1029 |
עמודים – 13
ע"א 5048/18- אליה ציון נגד ' עורך דין ישראל פפר- כונס נכסים
שמות השופטים: י עמית,ע ברון,ד מינץ
[2]
" לטענת משיבה 8 (להלן: עיריית ראשון לציון או העירייה), שבשטחה מצויים המקרקעין, במהלך השנים נטש המערער את המקרקעין והפקיר אותם להשתלטות גורמים עברייניים, אשר הפכו אותם למוקד לפעילות עבריינית, לרבות בין היתר הריסת המבנים שהיו בנויים עליהם ויצירת מטרדים בריאותיים ובטיחותיים חמורים לציבור. " גרת הליכי המימוש, מונה משיב 1 ככונס נכסים (להלן: כונס הנכסים) לצורך מימוש המשכנתא. 3. כחלק מקידום הליכי המימוש נדרש כונס הנכסים לרשום את זכויות הבעלות במקרקעין על שם המערער, כמו גם להסדיר את חבויות המס של המערער כלפי משיבה 7 (להלן: רשות המיסים) וכלפי עיריית ראשון לציון. לשם כך הגיש כונס הנכסים בשנת 2013 המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי, הוא ההליך מושא הערעור. במסגרת המרצת הפתיחה התבקש בית המשפט להורות למשיבים 8-3 להעביר את הבעלות במקרקעין על שם המערער, ובמסגרת זו לחתום על כל מסמך שיידרשו לשם כך. כמו כן התבקש בית המשפט להורות לרשות המיסים ולעירייה למסור לידי כונס הנכסים את מלוא המסמכים הדרושים לצורך העברת הבעלות במקרקעין על שם המערער. עוד התבקש בית המשפט להורות כי בירור חובותיו של המערער כלפי רשות המיסים והעירייה יידון לאחר רישומו בפועל כבעלים של המקרקעין. 4. בסופו של יום הגיעו כונס הנכסים, העירייה ורשות המיסים (השלושה יחדיו ייקראו להלן: המשיבים) להסכם פשרה, שאושר בין היתר על ידי הנהלת הבנק, מליאת מועצת העירייה, גורמים בכירים ברשות המיסים וכן החשב הכללי במשרד האוצר. במסגרת ההסכם הסכימו הצדדים כי העירייה תרכוש את חובו של המערער כלפי הבנק ותיכנס בנעלי הבנק כנושה וכבעלת השעבודים ואף תשלם את חובות המס של המערער לרשות המיסים שנוצרו עקב הרכישה, וזאת כנגד הפחתה מסויימת של החוב (להלן: הסכם הפשרה).
הצג פחות
פסק דין |
04/01/2021 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 13 |
עמודים – 16
תא (תל אביב) 26994-05-19- ציון לילוז נגד אימפקט פיתוח נכסים בעמ
שמות השופטים: אפרת בוסני
[3]
" במענה לדרישת התובע, הפנתה הנתבעת בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי לטבלה שצרפה לכתב ההגנה המפרטת את הפניית לידים לזכיינים בעיר ראשון לציון, והוסיפה שכל פנייה אחרת המוגדרת כ"ליד" אינה רלוונטית והצורך באיתור כל הפניות המבוקשות יכביד משמעותית על הנתבעת, ואף עלול לפגע בפרטיות של צדדים שלישיים. על טענות אלה חזרה הנתבעת בתשובה לבקשה, כשהיא מחדדת וטוענת שמדובר בדרישה לחשיפת נתונים לא רלוונטיים. הנתבעת טוענת בתשובה שהסכם הזיכיון אינו מטיל עליה חובה להפנות "לידים" לתובע וכי על פי כתב התביעה טענות התובע "להסטה" נוגעות אך ורק לסוכנים בעיר ראשון לציון, ולא בערים אחרות ולא לזכיינים או למתעניינים בקורסים/אירועים פרטיים וכיו"ב, ומשכך אין רלבנטיות לגילוי לידים אלה ואין התובע זכאי לגילויים. " טוענת הנתבעת שקבלת דרישת התובע תכביד רבות עליה, שכן מדובר באלפי פניות בשנים המבוקשות שאינן מפולחות לפי מקור הפנייה ולפי מיקום גיאוגרפי של הפונה, באופן שיצריך את הנתבעת להשקיע משאבים עצומים על מנת לגלות את המידע. הנתבעת מוסיפה וטוענת שרשימת המתעניינים להצטרף כזכיינים וסוכנים לרשת הארצית או באירועים מהווים סוד מסחרי שלה והעברת המידע לידיו של התובע שעדיין עוסק בתחום תיווך הנדל"ן ולמעשה מתחרה בזכייני הנתבעת, עלולה לשמש את התובע למטרות אחרות. הנתבעת טוענת שאין ברשותה הקלטות של שיחות עם זכיינים או סוכנים שפנו אליה לצורך הצטרפות לרשת. 33.4. התובע דוחה את טענת הנתבעת להיעדר רלבנטיות הלידים לגבי זכיינים ומתעניינים בקורסים או באירועים פרטיים ולצמצום דרישתו לעיר ראשון לציון. התובע מפנה לכתב ההגנה ולטענות הנתבעת במסגרתו בדבר השקעות הנתבעת בפרסום והגדלת מספר הלידים ומוסיף כי בכתב ההגנה, טוענת הנתבעת כי מאז הצטרף התובע כזכיין לרשת קיימה נתבעת 15 אירועי גיוס לנבחנים במבחן המתווכים שמטרתם לסייע לזכיינים לגייס סוכנים וכי כמות לא מבוטלת של לידים שלא הגיעו לתובע הם של פונים שהתעניינו בקורס הכנה למבחן המתווכים או בהשתתפות בערב קריירה.
הצג פחות
החלטה |
17/11/2020 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 20
בשא 2639/19- עיריית ראשון לציון נגד מניב ראשון בעמ
שמות השופטים: א שטיין
[4]
" כעולה מהבקשה ומנספחיה, ההליכים הנ"ל נסובו על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותואירוע הצפה. נטען, כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע הכרעות סותרות. " המבקשת מבקשת שהתיקים יידונו במאוחד בבית משפט השלום ראשון לציון. 4. בהמשך להחלטתי מיום 13.5.2019 , הגישה המבקשת הודעת הבהרה בה הוצהר כי כל הצדדים מסכימים לבקשת האיחוד שלפניי. 5. דין הבקשה להתקבל מטעמיה וכן לאור הסכמת הצדדים, ובשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור התיקים הנ"ל. 3 6. אשר על כן, הדיון בתיקים המפורטים ברישא יאוחד ויועבר לבית משפט השלום ראשון לציון.
הצג פחות
ע"א 974-91-1. עמיד נגד 1. הועדה המקומית לתיכנון ובניה זמורה
שמות השופטים: ת אורט שטרסברג כהן,ד ביניש
אם לאחר שמיעת כל הראיות בתיק נוצרת בפני השופט תמונה כוללת של הדברים ונראה לו שהוא יכול לברור את הקטעים המדויקים יותר שבכל חוות דעת, הרי שיוכל לקבוע ממצאיו מבלי להיזקק למינוי מומחה נוסף ולהארכת ההתדיינות הכרוכה בכך (ראו ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139)". אכן, כשבאות בפני בית המשפט חוות דעת של מומחים אשר יש בהן, על פי מהימנותן וכוחן המשכנע, לאפשר לבית המשפט לפלס את דרכו ולהגיע לממצאים ולמסקנות כנדרש להכרעת הדין, אין מוטלת עליו כל חובה למנות מומחה מטעמו, רק מכיוון שאין הוא מוכן לסמוך על אף אחת מחוות הדעת במלואה, והסתמכותו היא בחלקה על חוות הדעת האחת ובחלקה על חוות הדעת האחרת. כך בענייננו. השופט קמא בחר לבסס את החלטתו בחלקה על חוות דעתו של המומחה האחד, ובחלקה על חוות דעתו של המומחה האחר. בכך אין כל פסול, ובפרט כשמדובר בחוות דעת היוצאות מנקודת מוצא משותפת. אין לאמר כי במקרה הנוכחי חייב היה השופט לקבל את אחת מחוות הדעת במלואה, או שלא להסתמך על אחת מהן כלל. 5. עם זאת, מקובלת עלי טענתן השניה של המערערות, לפיה טעמי צדק מחייבים לפצותן. אין חולק כי תביעת המערערות לתשלום פיצוי נופלת בגדרו של סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה. סעיף 200 לחוק יוצר חריגים לעיקרון הכללי הקבוע בסעיף 197, ומצמצם את תחולתו, בקובעו: "לא יראו קרקע כנפגעת אם נפגעה על ידי הוראה שבתוכנית הנמנית עם אחת ההוראות המפורטות להלן, ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר ואם אין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים . . . ". ההוראות המפורטות בהמשך הסעיף כוללות הוראה הנוגעת לאפשרויות הבניה על הקרקע. הצג פחות
פסק דין |
25/01/1997 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 168 |
עמודים – 5
ע"א 558-96- חברת שיכון עובדים בע"מ נגד רוזנטל חנן ו32- אח
שמות השופטים: ש לוין,ט שטרסברג כהן,י גולדברג
בא כוח המערערים היה צריך להראות לנו שד"ר לפמן עשה בחוות-דעתו שגיאה גסה עד כדי כך, שנוכל אנחנו, החסרים ידיעה מקצועית במדע הרפואה, לומר שדעתו מופרכת" (ע. א. 167/59 בורונובסקי נ' עירית תל-אביב-יפו, פ"ד יג, 1233, 1234). מכל מקום הסמכות האחרונה להכריע אם לקבל את חוות-הדעת או לדחותה נתונה לשופט היושב בדין: "משמונה מומחה מטעם בית המשפט, הרי בית המשפט הוא המחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות-דעתו של המומחה, ובעלי הדין אינם יכולים לדרוש, כי בית המשפט יצמצם עצמו רק לעיון וללימוד של חלקים מחוות-דעתו של השמאי שמונה על ידיו. בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות-הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו, רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה" (ע. א. 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139). סיכם נושא זה בצורה קצרה וענינית השופט זמיר: "סיכומו של דבר, לא מצאנו בנסיבות המקרה עילה לסטות מן הכלל, לפיו בית המשפט לערעורים אינו מתערב בעניינים של עובדה ובמסקנות המתבססות על העובדות שנקבעו על ידי מומחה מוסכם" (ע. א. 4445/90 "עמיגור" (ניהול נכסים) בע"מ נ' יצחק מאיוסט ו39- אח', דינים עליון כרך לד 611, פסקה 8). טענות הצדדים בע"א 1240/96 א. המערערים פתחו את טיעוניהם בטענה כללית, לפיה למהנדס המומחה, שמונה מטעם בית המשפט, הוקנתה סמכות מוגבלת בתחום ההנדסי בלבד ולא סמכות להסיק מסקנות הנוגעות לאחריות הצדדים, ולכן, לטענתם, אימוץ חוות-הדעת וחלוקת האחריות בין הצדדים על ידי בית המשפט תוך הסתמכות בלעדית על חוות-הדעת, הינה חריגה מהיקף הסמכות שנקבעה מראש בהחלטת בית המשפט. הצג פחות
פסק דין |
01/11/1998 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 1029 |
עמודים – 13
ת"א (ראשון לציון) 4052-01- עירית חולון נגד צפר רחל ואחרים
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
שאלות הבהרה והתשובות עליהן, הינן חלק בלתי נפרד מחוות הדעת, וככאלה רשאי בית המשפט לסמוך עליהן, (ראה לעניין זה דברים שנאמרו בע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פד"י מא (1) 133, שם בעמ' 139): "בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדוייקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמונה מקובלת עליו רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה". מן הכלל אל הפרט; 32. חוות דעת המומחה נשענת על היבטים משפטיים ושמאיים. נטיית בית המשפט להתערב בחוות דעת מומחה שמונה על ידו, תעשה כאמור במשורה במיוחד בענייניים שמאיים מובהקים. וכמות שציינתי בהחלטת המינוי, ההכרעה הסופית בשיעור הפיצוי מסורה לבית המשפט לרבות באשר להחלת קריטריונים משפטיים על שווי הפיצוי. בענייננו, מקצועיותו של המומחה לא עורערה, שמעתי העדים, חקירת המומחה, עיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים, ואומר כבר עתה כי שקילת כל הראיות מביאה אותי למסקנה כי לא נמצאה כל סיבה, או כל נימוק כבד משקל שלא לאמץ כעיקרון את חוות דעתו של המומחה. בענייננו, הצדדים שלא רוו נחת מקביעות המומחה והדברים אמורים במיוחד לעירייה העבירו למומחה שאלות הבהרה וזימנו אותו לעדות בבית המשפט כך בהתאם למתווה בהצעתי למינויו. כפי שהובא לעיל ויובהר עוד בהמשך הדברים נראה כי בפועל, התשובות לשאלות ההבהרה והעדות שמסר המומחה הביאו דווקא לביסוס נוסף של קביעותיו. לפיכך, ברי כי אין מקום להתעלם מהסכמת הצדדים למינוי המומחה לפני מעשה על כל המשתמע מכך באשר להעדפת קבלת חוות דעתו של המומחה הממונה על פני טענות הצדדים כעת בדיעבד. 24. אחת מהנחות היסוד בחוות דעת המומחה הינה כי שיעור הפיצוי המגיע למשיבים, יהיה לפי שווי של דיירות מוגנת, וזאת בהסתמך על הנוהג המקובל במקרים דומים ובנסיבות דומות, ובשיעור של 80 מהשווי בבעלות מלאה של הנכסים ולכך הוסיף המומחה הוצאות נלוות. הצג פחות
פסק דין |
10/01/2009 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 12 |
עמודים – 23
ע"א (חיפה) 2609-04- פסגות זכרון ו- נוף זכרון בע"מ נגד גלעד סמדר
שמות השופטים: י עמית,ר סוקול,כ סעב
ערעור וערעור שכנגד, על פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופטת. ה. אסיף) מיום 29.4.2004 . מבוא 1. ענייננו בתביעת ליקויי בנייה. כמקובל בתביעות כגון דא, הגיש כל צד חוות דעת של מומחה מטעמו, ובית המשפט מינה, בהסכמת הצדדים, מומחה מטעם בית המשפט, את המהנדס בר-זיו (להלן: "מומחה בית המשפט" או "המומחה"). המומחה המציא את חוות דעתו, הצדדים שלחו לו שאלות הבהרה, ולאחר מכן, נחקר המומחה על חוות דעתו. לאחר חקירת המומחה, הסכימו הצדדים לוותר על חקירת המצהירים מטעמם, ובית המשפט נתן פסק דינו על סמך סיכומי הצדדים והחומר בתיק בית המשפט. הערעור 2. עניינו של הערעור, נסב רובו ככולו על כך, שבית המשפט קמא הכיר בליקויים שונים, ובעלויות התיקון של פריטים כאלו ואחרים, תוך סטיה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט. טרם ניכנס לגופן של טענות, נקדים מילים מספר אודות מעמדה המיוחד של חוות דעתו של מומחה שנתמנה מטעם בית המשפט. 3. מסקנות המומחה לעולם אינן באות במקום מסקנות בית המשפט, וההכרעה הסופית לעולם מסורה בידי בית המשפט – ע"א 2160/90 רז נ. לאץ, פ"ד מז(5) 170; ע"א 1182/92 הועדה המקומית נ. ברעלי, פ"ד מט(1) 463. בית המשפט רשאי להכריע על פי מכלול הראיות שבפניו, ולבור חלקים מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט – ע"א 974/91 עמיד חברה קבלנית לבניין בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ(5) 104. עם זאת, ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. כך, לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ. המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. הצג פחות
פסק דין |
18/05/2005 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 11 |
עמודים – 7
ת"א (חיפה) 1436-98-1. שמילוביץ זאב נגד 1. אשל הירדן בניה ופיתוח בעמ
שמות השופטים: יצחק עמית
בנוסף, הצדדים התייחסו פרטנית לכל דירה, בסדר אקראי או בהתאם לסדר הדירות בחוות דעת מומחה האיטום (שלא בהתאם לסדר בו הופיעו בכתב התביעה), מה שהקשה עד מאוד על מלאכתו של בית המשפט שנאלץ "לדלג" בין חוות הדעת ובין סיכומי הצדדים. 6. וזו תהא דרך הילוכנו: נתייחס תחילה לנושאים כללים שהועלו על ידי הצדדים, המשותפים לכלל הדירות. לאחר מכן נבחן פרטנית עניינו של כל אחד מהתובעים, ולבסוף נתייחס לליקויים ברכוש המשותף. אך תחילה, נקדים מילים מספר על מעמדו של מומחה בית המשפט. מומחה מטעם בית המשפט 7. ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. כך לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002): "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן. . . " . עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה, לדוגמה, ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 189 (1985); ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עירית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139 (1987); ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779 (1990); ע"א 605/88 תבורי בע"מ נ' מעינות הגליל המערבי בע"מ, פ"ד מה(2)1, 11 (1991); ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, דינים טו 560 (1990); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998) והאסמכתאות שם. הצג פחות
פסק דין |
27/04/2008 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 19 |
עמודים – 51
ת"א (נצרת) 1129-01-1. לוי יהודה נגד ריגי חברה לבנין בעמ
שמות השופטים: מוניץ נחמה
רבות נאמר בפסיקת בית המשפט העליון כי המדיניות המשפטית הרצויה והצריכה להנחות את בתי המשפט במקרים של סכסוכים שנושאים ליקויי בניה, הינה לקבל, ככלל, ולמעט במקרים חריגים את חוות הדעת של המומחים שמונו מטעם בית המשפט, ולהניע ככל האפשר מניסיונות לערער את ממצאי המומחה תוך הצגת אפשרויות הכרעה אחרות. מדיניות כזו תקצר באופן ניכר את ההליכים בסכסוכים מסוג זה. בדרך כלל יאמץ בית המשפט את חוות הדעת. לפיכך, אם מקצועיותו של המומחה ואמינותו לא עורערה ולא נטענו לגביה טענות שנתקבלו, הרי שלא קיימים אותם נימוקים כבדי משקל לסטות מממצאי חוות הדעת. (ג) בע"א 4445/90 "עמיגור" (ניהול נכסים) בע"מ נ' יגאל מאיוסט ו- 93 אח', תק-על 94(2) 674, בעמ' 676 נאמר: "חוות דעת של מומחה אינה בבחינת אורים ותומים . . . גם מומחה מוסכם עשוי לטעות. לפיכך בא הדין וקובע כי בעל דין, שדעתו אינה נוחה מחוות דעת של מומחה, רשאי לבקש מתן הבהרות לחוות הדעת. ראה תקנה 134 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984". כפי שציינתי לעיל, שאלות הבהרה והתשובות עליהם, הינן חלק בלתי נפרד מחוות הדעת, וככאלה רשאי בית המשפט לסמוך עליהן, (ראה לעניין זה דברים שנאמרו בע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פד"י מא (1) 133, שם בעמ' 139): "בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדוייקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמונה מקובלת עליו רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה". (ד) ומן הכלל אל הפרט. בענייננו, מקצועיותו של המומחה לא עורערה, לא נטענו כל טענות באשר לאמינותו, או האובייקטיביות של חוות דעתו. הצדדים שניהם הסכימו שיש לאמץ את חוות דעתו, בכפוף להסתייגות שציין כל אחד מהם. הצג פחות
פסק דין |
16/06/2004 |
מחוזי – נצרת
מאזכרים – 6 |
עמודים – 18
ת"א (עפולה) 2539/02- ציון ביתן נגד חדד נכלה
שמות השופטים: גאדה בסול
האם נגרמו לתובע נזקים עקיפים כתוצאה מעבודתו הלקויה של הנתבע, ואם כן מהו גובה הנזק. להלן אדון בשאלות שלעיל לפי סידרן. אחריות התובע לליקויים בשלד וגובה הנזק אין להכביר במילים בדבר מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ועל אחת כמה וכמה כאשר הוא מונה בהסכמה וחוות דעתו הוגשה לתיק בית המשפט בהסכמה. מכל מקום, ברור שבית המשפט נותר הפוסק האחרון. לעניין אימוץ חוות דעת מומחה ע"י בית המשפט ומעמדה המיוחד לצורך קביעת מסקנות בעניינים מקצועיים , נאמר ב ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ. עיריית ראשון לציון פד"י מא (1) בעמ' כדלקמן: "מינוי מטעם בית המשפט של מומחה הוא נוהג רצוי שיש לעודדו. כפועל יוצא ממינויו של המומחה כאמור, אין הצדדים צריכים ויכולים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם. הצדדים רשאים לדרוש הבהרות מן העד, כאמור בתקנה הרלוואנטית, ואף לחקור אותו, כפי שעולה מפוקדת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971. אולם יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת. לצורך העניין שלפנינו יש להוסיף, שגם יכולתם להסתמך על דברי המומחים שלהם מצטמצמת, כי לפני בית המשפט מצויה חוות הדעת של מי שמונה על ידו, הינו של מי שאינו מייצג צד בדיון, ובית המשפט הוא הפוסק בעניין כוחה של חוות דעת של המומחה והוא הקובע מהי המידה, מהו האופן ומהו ההיקף של האימוץ על ידיו של האמור בחוות הדעת" בע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ. רוזנטל חנן ו- 32 אח', פ"ד נב (4), 563,568-569 נפסק כי: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד שקילת אמינותו מסור לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. הצג פחות
פסק דין |
06/12/2005 |
שלום – עפולה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 9
ת"א (חיפה) 6895/03- מ.ה.ד.ר אלקטרוניקה בע"מ נגד רונן המאירי זל ואח
שמות השופטים: בטינה טאובר
ביהמ"ש הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו, רשאי ביהמ"ש להסתמך על כל חלק אשר כלול בה' (ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133,139)". עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה ע"א 323/85 מדינת ישראל נ. אברהם מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 189; ע"א 402/85 מרקוביץ נ. עירית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139; ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ. שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779; ע"א 605/88 תבורי בע"מ נ. מעינות הגליל המערבי בע"מ, פ"ד מה(2) 1, 11. הכלל על פיו לא בנקל יטה בית המשפט לסטות ממסקנות המומחה שמונה מטעמו נכון אף במקרים בהם מונה המומחה מטעם בית המשפט ללא הסכמת הצדדים, כפי שנעשה במקרה שבפנינו. האמור נובע מההנחה כי מומחה מטעם בית המשפט יפעל ביתר אובייקטיביות וללא משוא פנים. בית המשפט עמד בת. א. (חי') 2467/98 כפר יהושע מכון תערובת נ' אבו עוקסה לור (פרסום נבו) 10/10/07 על הנימוק העומד בבסיסו של כלל זה, כדלקמן: "עם זאת, גם כאשר לא מונה המומחה בהסכמה, נטיית בתי המשפט הנה להעדיף את חוות הדעת של מומחה מטעמו על פני זו של מומחים "מטעם", שכן חזקה עליו כי פעל באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים. אין בכך כדי למנוע העלאת ביקורת עניינית על קביעותיו והערכותיו. ברם, חוסר שביעות רצון של בעל דין שעה שבניגוד לציפיותיו קביעות המומחה מטעם בית משפט אינן תואמות את חוות דעת המומחה מטעמו, אינו בגדר ביקורת עניינית ואינו עילה לשלול את חוות הדעת או חלק ממנה. הצג פחות
פסק דין |
15/11/2011 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 18
ת"א (חיפה) 2426/02- ב"ר אברהם דניאל נגד אנגל גנרל דיבלופרס בע"מ ואח
שמות השופטים: מנחם רניאל
בענייננו הוכנה, כזכור, חוות-הדעת על בסיס הסכמת הצדדים. הסכמה זו כמו מלמדת מעצמה, כי הצדדים נימנו וגמרו ביניהם שחוות-הדעת תהווה תשקיף נאמן של המציאות הנדונה, כלפי בית המשפט, עד שזה האחרון יוכל לראותה כמשקפת נאמנה את מסכת העובדות המוגמרות והמוסכמות על הצדדים. מכל מקום הסמכות האחרונה להכריע אם לקבל את חוות-הדעת או לדחותה נתונה לשופט היושב בדין: משמונה מומחה מטעם בית המשפט, הרי בית המשפט הוא המחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות-דעתו של המומחה, ובעלי הדין אינם יכולים לדרוש, כי בית המשפט יצמצם עצמו רק לעיון וללימוד של חלקים מחוות-דעתו של השמאי שמונה על ידיו. בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות-הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו, רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה" (ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139). לפיכך, בעיקרו של דבר אתבסס על חוות דעתו של המומחה המוסכם לגבי ממצאים שמצא, בכפוף לביקורת לפי טענות הצדדים במקרה מתאים. אני דוחה את טענתו של התובע כי מאחר שמומחה מוסכם קבע סכומים נמוכים יותר מאשר מומחה הנתבעת, הרי יש להעדיף את קביעות מומחה הנתבעת. המומחה המוסכם מחליף את מומחי הצדדים, הן כאשר חוות דעתו נמוכה מהם והן כאשר היא גבוהה מהם. על כן, הבסיס לדיון הוא קביעות המומחה המוסכם. 4. ליקויי הבניה התובע לא סתר את חוות דעת המומחה המוסכם. הנתבעת חולקת על מספר סעיפים בחוות הדעת: 4.1 סעיף 1.8 לחוות הדעת – ביטול מדרגה – לטענת הנתבעת, התובע אחראי לביטול המדרגה כתוצאה מריצוף הרחבה על ידו. המומחה קבע כי הנתבעת ביצעה מדרגה בדירת שכנים, והנתבעת מצד אחד טוענת שהדבר לא הוכח ומצד שני שאם נעשה נעשה תמורת תשלום ו/או יחסים בין השכנים לבין הנתבעת. הצג פחות
פסק דין |
07/06/2005 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 4 |
עמודים – 4
ת"א (רמלה) 66434-03-22- אורחן געסוס נגד חאלד עבד אלרחים חסן עטאונה
שמות השופטים: אביגיל פריי
לעניין מעמדה של חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט יצוין בקצרה כי בתי המשפט פסקו לא אחת כי ככלל, ייטה בית המשפט לאמץ את ממצאי חוות דעתו של מומחה מקצועי אשר מונה מטעמו, למעט מקרים חריגים בהם קיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים סטייה ממנה, כגון קיומה של טעות בולטת בחוות הדעת (ראו למשל: ע"א 5509/09 ח'אלד עבד אלקאדר מוחמד תיים מסארווה נ' עזבון המנוח אבראהים חסן מסארווה ( 23.2.14 ); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 570-568 (1998)). חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מהווה אחת מן הראיות המוגשות בהליך. היא אינה כובלת את שיקול הדעת של בית המשפט ואינה גורעת מסמכותו להכריע במחלוקת, אך ככלל יאמץ בית המשפט את ממצאי המומחה, למעט אם הוצגה סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן (רע"א 6920/14 תשעה חודשים בע"מ נ' בנק דיסקונט ( 4.1.15 ), וראו גם: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 13, עמ' 636). מינוי מומחה נעשה כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה בנושא הנדון. תכליתה של חוות דעת מומחה, הממונה על ידי בית המשפט, לסייע לבעלי הדין ולבית המשפט להגיע לפתרון יעיל של הסכסוך. אם חוות דעתו של המומחה שמינה מקובלת על בית המשפט, הוא רשאי להסתמך על כל חלק הכלול בה, ולא להסתפק רק באותן נקודות בחוות הדעת שהוגשה, השנויות במחלוקת בין בעלי הדין (ראו: ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא (1) 133 ( 21.1.87 )). בענייננו, מונה בהסכמת הצדדים מומחה מכריע מטעם ביהמ"ש אשר שני הצדדים ויתרו על חקירתו. לאחר עיון בחוות הדעת ומהטעמים המנויים לעיל ביחס לחוות דעתו של מומחה מטעם ביהמ"ש אני מוצאת לאמץ את מסקנות חוות הדעת ומהם עולה כי נזקים עליהם הצביע התובע אכן נבעו כתוצאה מכשלי איטום (חלקם חמורים) במתקני האינסטלציה ובחדרים הרטובים בדירת הנתבעים. הצג פחות
פסק דין |
24/03/2024 |
שלום – רמלה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
ת"א (תל-אביב-יפו) 88295/95- יהודה סיטיון ואח נגד שיכון ופיתוח
שמות השופטים: ענת ברון
לעומת זאת, חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת, המהנדס ראובן שליטנר (להלן: "מומחה הנתבעת" או "חוות דעת הנתבעת", לפי העניין), שונה בתכלית מחוות דעתו של מומחה בית משפט. 10. אין זאת אלא, שנתברר כי טענות התובעים באשר לליקויים שנתגלו בדירתם לא היו מופרכות ומוגזמות. משכך ומשהתכחשה הנתבעת למרבית הליקויים ולא הראתה נכונות רצינית לתקנם, מיצתה את זכותה לערוך את התיקונים בעצמה ואין עוד מקום לכך שהתובעים ימשיכו להיות תלויים ברצונותיה הטובים של הנתבעת לעמוד בחיוביה. אשר על כן ולאחר בחינת חוות הדעת, ייקבע הפיצוי שעל הנתבעת לשאת בתשלומו; וככל שזה ייקבע ובנסיבות שתוארו, אין הצדקה להפחית ממחיר התיקונים שקבע המומחה כעלות לתובעים, וגם לא ממחיר הפיקוח ההנדסי או רכיב המע"מ. חוות דעת בלסון 11. מטבע הדברים, לחוות הדעת של מומחה בית משפט יש יתרון וערך מוסף על פני חוות הדעת מטעם הצדדים, בהיותה חוות דעת עצמאית ובלתי תלויה. עם זאת, אין בכך כדי לפטור את בית המשפט מבחינתה לגופה, שכן בסופו של דבר: ". . . בית המשפט הוא הפוסק בענין כוחה של חוות דעת של המומחה והוא הקובע מהי המידה, מהו האופן ומהו ההיקף של האימוץ על ידיו של האמור בחוות הדעת". (ראו: ע"א 402/85 רחל מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133 בעמ' 139). הן התובעים והן הנתבעת העלו הסתייגויות באשר לקביעות שונות של מומחה בית המשפט. לפיכך ועל רקע האמור, אפנה לבחון את חוות הדעת והליקויים שבמחלוקת, כאשר יצויין כי לענין העלויות מקובלות עלי קביעות מומחה בית המשפט. מספור הסעיפים בסוגריים הינו כמפורט בחוות דעת מומחה בית המשפט. 12. דלתות וחלונות (סעיף 5.1 לחוות דעת מומחה בית המשפט). א. תריסי מיגון 1. הצג פחות
חוק העיצובים, התשע"ז-2017
סעיף: 106. זכות ערעור
106. (א) מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה של הרשם שסיימה את הדיון בהליך שנערך לפניו לפי חוק זה, לרבות החלטה בהשגה לפי סעיף 96, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה. (ב) מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה אחרת של הרשם לפי חוק זה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט לאחר שניתנה לו רשות לכך מבית המשפט שלערעור; על מתן רשות ערעור על החלטה אחרת כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסיפה של סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לעניין שיקול הדעת של בית המשפט במתן רשות ערעור, וכן הוראות לפי סעיף 41(ג)(1) ו–(ד) של החוק האמור; לעניין זה, "החלטה אחרת" – כל החלטה שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך לפני הרשם. (ג) בית המשפט המוסמך לעניין ערעור על החלטת הרשם לפי חוק זה הוא בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי בחירת המערער; ואולם, השר רשאי, בצו, לקבוע כי סמכות בית המשפט המחוזי לפי חוק זה תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים כפי שקבע. הצג פחות
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
open-document-icon
סעיף: 118. אחריות בנזיקין
118. לעניין סעיף 63 לפקודת הנזיקין 28, החיובים שהוטלו על אחראי לביקורת על הביצוע נועדו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע מביצועה של עבודת הבנייה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק, לתכניות או לתקנות האחרות שהותקנו לפי החוק.
פקודת העיריות [נוסח חדש]
סעיף: 236. בנינים
236. (א) בענין בנינים תעשה העיריה פעולות אלה: (1) תפקח על הקמתם, הריסתם, שינוים ותיקונם של בנינים; (2) תפקח על ריצופם של חצרות ושטחים פתוחים הקשורים לבנינים; (3) תפקח על התקנת בורות לבנינים ובנייתם, כדי להבטיח מניעת רבייתם של יתושים; (4) תפקח על קו החזית של בנינים סמוכים ועל המירווחים בצדדים ומאחור, על מידתם של מגרשי-בנין ועל שיעורם של שטחי המגרשים שמותר להקים עליהם בנינים; (5) תפקח על הגבהת החזית של בנינים במקום שהם בתוך שורה של בנינים רצופים הגובלים עם הרחוב; (6) תפקח, אם על ידי הטלת איסור או בדרך אחרת, על הקמת בנינים מסוג, מדגם או ממראה מיוחדים, באזורים או ברחובות מיוחדים, או בחלק מהם; (7) תקבע אמצעי-זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בנינים, הריסתם, שינוים ותיקונם; (8) תפקח על בנייתם ופעולתם של מעליות, פירי-מעליות, מנופים ומסוקים בבנינים, תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם, ותדאג לביטוח מפני סכנת מוות או חבלה לאדם העלולה לבוא מהם. (ב) לענין סעיף זה – "בנין" – כל מבנה, בין של אבן ובין של בטון, חימר, ברזל, עץ או חומר אחר, ולרבות כל יסוד, קיר, גג, ארובה, מרפסת, גזוזטרה, כרכוב או בליטה, או חלק מבנין או כל המחובר בהם, או כל קיר, סוללת-עפר, גדר, גדר-כלונסאות או מבנה אחר המקיף או תוחם, או מיועד להקיף או לתחום, קרקע או שטח. הצג פחות
חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד-2024
סעיף: 4. מינוי מומחה מטעם בית המשפט
4. (א) בית משפט המקיים דיון לפי סעיף 3, רשאי למנות מומחה מטעמו אשר יחווה את דעתו בכתב על מצבו של נפגע העבירה; חוות הדעת תכלול הערכה של הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה עקב מגורים, עבודה או לימודים של פעיל הטרור בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של נפגע העבירה או בקרבת מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו (בחוק זה – חוות דעת); בהחלטתו אם למנות מומחה, יביא בית המשפט בחשבון את עמדת פעיל הטרור. (ב) מינה בית המשפט מומחה, יחולו הוראות אלה: (1) בעל דין לא יהיה רשאי להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו; התיר בית המשפט להביא עדות נוספת כאמור, יחולו עליה הוראות פסקה (4), בשינויים המחויבים; (2) נפגע העבירה שלגביו הוכנה חוות דעת לפי סעיף זה לא ייקרא להעיד בקשר אליה; (3) בית המשפט יקבע את שכרו ואת הוצאותיו של המומחה והם ישולמו על ידי אוצר המדינה, אולם אם שוכנע בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, רשאי הוא לקבוע כי הם ישולמו על ידי בעלי הדין או חלקם, ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד מהם; (4) חוות הדעת תימסר לבעלי הדין ובית המשפט ישמע כל טענה בדבר הכתוב בה; בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת נפגע העבירה, שלא למסור לפעיל הטרור את חוות הדעת או חלק ממנה; החליט בית המשפט כאמור – יחולו הוראות אלה: (א) בית המשפט יעביר לפעיל הטרור תמצית מהמידע העובדתי הכלול בחוות הדעת, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בטובת נפגע העבירה; (ב) בית המשפט ימסור לסניגור של פעיל הטרור את חוות הדעת, ואם אינו מיוצג – ימנה לו סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה; הסניגור לא יעביר חוות דעת שנמסרה לו לפעיל הטרור; (ג) על מינוי מומחה וחוות דעתו יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אלא אם כן נקבע אחרת בסעיף זה או בתקנות שהותקנו לפי חוק זה; (ד) מי שהגיע אליו מידע מחוות דעת או מעדות נוספת כאמור בפסקה (1), ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוכן ובכפוף להוראות פסקאות משנה (א) ו–(ב) או באישור בית המשפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה. הצג פחות
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה
258יב. (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו. (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה. (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה. (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו. (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. (ח)15 תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור. הצג פחות
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה
258יב. (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו. (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה. (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה. (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו. (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. (ח)15 תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור. הצג פחות
תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006
open-document-icon
סעיף: 16. תחילה
16. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב בשבט התשס"ו (10 בפברואר 2006). בבית (ה)משפט ב תיק נגד נמסרת בזה הודעה כי ביום __________________ הוגשה תובענה נגד עובד ציבור שהוא עובד מדינה/עובד רשות ציבורית (מחק את המיותר) בבית המשפט ב __________________, לפי תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006 (להלן – התקנות). * אם עובד הציבור הוא עובד מדינה – לפי תקנה 6 לתקנות, יש להגיש הודעת הכרה בבית המשפט בכתב לא יאוחר מיום ________________, והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין. * אם עובד הציבור הוא עובד רשות ציבורית – לפי הקנה 9 לתקנות, יש להגיש בקשה לקבוע כי מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין בבית המשפט, בכתב, לא יאוחר מיום __________________, והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין ולרשות הציבורית (אם אינה בעלת דין). תאריך _______________ שם מוסר ההודעה ________________________ חתימה _____________________ בבית (ה)משפט ב תיק נגד (1) לפי הוראות סעיף 7ב לפקודת הנזיקין, ניתנת בזאת הודעה כי הנתבע/ת מס' ________ מר/גב' _____________________ ת"ז ___________________ חסין/נה מפני תביעה בנזיקין בגין האירוע נושא התובענה, לפי הוראת סעיף 7א לפקודת הנזיקין. (2) הטעמים לקיומה של החסינות הם כדלקמן (יש לפרט מדוע מתקיימים תנאי החסינות): (3) בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות אח התביעה נגדו/ה*. תאריך ____________ שם מוסר ההודעה ותפקידו ________________ חתימה ______________ כ"ז באדר התשס"ו (27 במרס 2006) הצג פחות
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
סעיף: 261. דרכים ותשתיות
נדס כאחד כי הבקשה אינה תואמת הוראה מההוראות האמורות, ימסרו הודעה מנומקת בכתב על כך, למגיש הבקשה, בתוך התקופה האמורה; (3א)40 לא תינתן הרשאה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן אישר מכון בקרה כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; שר הפנים רשאי לקבוע כי הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות להרשאה שבשל מהותן, אופיין או היקפן לא נדרשת לגביהן בקרה של מכון בקרה, ובלבד שאינן טעונות בקרה של בקר מורשה לפי סימן ג' בפרק ה'3; שר הפנים יקבע הוראות לעניין העברת בקשה להרשאה לבדיקת מכון בקרה וקבלת תוצאות הבדיקה ממכון הבקרה, לרבות קביעת מועדים לביצוע הפעולות האמורות; (4) לא החליטו מתכנן המחוז ומה נדס הועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3), יראו את הבקשה כמאושרת וכאילו ניתנה הרשאה לפיה, ובלבד שמכון בקרה אישר, ככל שאישורו נדרש, כי ביצע בקרת תכן לבקשה להרשאה וכי תוצאות הבקרה תקינות; (5) נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הועדה המקומית בקבלת החלטה לפי פסקה (3) , ימסרו את פרטי המחלוקת בהודעה בכתב, ליושב ראש הועדה המחוזית, והוא יכריע במחלוקת תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, לאחר שיתייעץ עם יושב ראש הועדה המקומית ועם מומחה מקצועי לענין השנוי במחלוקת; (6) קבע יושב ראש הועדה המחוזית כי מתבצעות עבודות להקמת מבנה דרך ללא הרשאה או בניגוד לתנאי הרשאה, יחולו הוראות פרק י' ככל שה ן חלות על המדינה; (7) על אף האמור בפסקאות (2) עד (5), בקשה להרשאה המוגשת על ידי רשות מקומית או תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת, תוגש למהנדס הוועדה המקומית והוא יהיה המוסמך להכריע בבקשה להרשאה; (8) שר הפנים רשאי לקבוע חובת בקרת ביצוע על ידי מכון בקרה על עבודה לפי סעיף זה הטעונה בקרת תכן; בעל ההרשאה ימסור הודעה ל הצג פחות
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 57. חובת קיום הוראות תכן הבניין
57. (א) מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבניין והאחראי לביצוע בשל נזקים או כשלים שייגרמו כתוצאה מאי–קיום ההוראות המפורטות בתקנות תכן הבניין. (ב) מקום שבתקנות אלה או בתקנות תכן הבניין מוטלת חובה לביצוע פעולה אחרי גמר הבנייה באמצעות מיתקנים שיש להתקינם על פי תנאי ההיתר, יצא בעל ההיתר ידי חובתו אם יתקין את המיתקנים הדרושים לביצוע פעולה זו, אך אין באמור כדי לפטור מחובות לפי כל דין. (ג) על אף האמור בתקנה 56(א)(1), רשות הרישוי תתנה היתר לביצוע עבודות באתר, כהגדרתו בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר בתנאי כי העבודה תבוצע לפי הוראות התוספת החמישית לתקנות האמורות, ורשאית היא לתת היתר לביצוע עבודות באתר כאמור, למעט הקמת בניין חדש באתר כאמור אף שלא בהתאם להוראות התוספת החמישית, ובלבד שיתקיימו תנאים אלה: (1) הוגשה חוות דעת של הגורם האחראי כהגדרתו בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר, הקובעת כי לא ניתן או שאין זה מעשי למלא אחר ההוראות הקיימות או חלקן בלי לפגוע בערך השימור של האתר; (2) הוגשה חוות דעת של בעל מקצוע כהגדרתו בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר הקובעת כי אין בסטייה המבוקשת מן ההוראות הקיימות כדי לפגוע בבטיחות המבקרים והמשתמשים באתר, או כי נקיטת אמצעים אחרים, כגון הצבת שלטי אזהרה, יש בה כדי להבטיח את הבטיחות כאמור. (ד) אם הגורם האחראי אינו רשות ציבורית, רשאית רשות הרישוי להתנות את מתן ההיתר, בהגשת חוות דעת מבעל מקצוע כהגדרתו בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר נוסף שיהיה מוסכם על הצדדים, וההיתר יינתן בהסתמך על חוות דעתו. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי תיתן היתר לעבודה שהיא חובה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, אף שלא בהתאם להוראות תכן הבנייה בנושא נגישות אם העבודה תבוצע לפי הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הצג פחות
חוק הרשויות המקומיות (הקניית רכוש ציבורי), תשי"ח-1958
סעיף: 13. הוראות מעבר
13. (א) במשך שנה אחרי תחילת חוק זה או אחרי הקמת הרשות המקומית הנדונה, הכל לפי המועד המאוחר יותר, לא יועבר נכס שמותר לתת עליו צו הקנייה לפי סעיף 2 ולא תוקנה בו זכות שיש בה כדי להגביל את הבעלות בו אלא בהיתר שר הפנים זולת אם דחה שר הפנים את בקשת הרשות המקומית להקנותו; אולם לא תיפסל עיסקה או העברה על פי הוראות סעיף זה בלבד, אם מקבלי ההעברה או הזכות רכשו את הנכס או את הזכות בתום לב ונתנו תמורה מלאה בעדם. (ב) הועבר נכס או הוענקה זכות כאמור בסעיף קטן (א) ללא היתר שר הפנים, אולם ההעברה או ההענקה אינן פסולות בהיותן מבוצעות בתום לב ובתמורה מלאה, רשאי שר הפנים, על פי בקשת הרשות המקומית הנדונה, לאשר בתעודה, שאילולא ההעברה או ההענקה היה מקנה את הנכס לרשות המקומית מכוח חוק זה או היה מקנה אותו חפשי מהזכות שהוענקה, הכל לפי הענין; ניתנה תעודה כאמור, חייב מי שביצע את ההעברה או ההענקה בתשלום פיצויים לרשות המקומית בעד סיכול ההקנייה כאמור, בשיעור שייראה צודק לבית המשפט בנסיבות הענין. (ג) הרואה את עצמו נפגע על ידי תעודה לפי סעיף קטן (ב) רשאי לבקש סעד על ידי הגשת תובענה נגד המדינה והרשות המקומית לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית או על ידי טענות הגנה בתביעת פיצויים לפי סעיף קטן (ב); הוראות הסעיפים 9, 10, 11 ו-12 יחולו על הליכים אלה, בשינויים המחוייבים לפי הענין. (ד) אם אחרי יום כ"ג בתמוז התשי"ז (22 ביולי 1957) ולפני תחילתו של חוק זה הועבר נכס כמפורט בסעיף 2 לאדם שאין לתת נגדו צו הקנייה לפי חוק זה, או שהוענקה תוך אותה תקופה זכות בנכס לטובת אדם כאמור, שלא בקשר עם השירות הציבורי או המטרה הציבורית שהנכס משמש או נועד לשמש, רשאית הרשות המקומית לתבוע בבית המשפט המחוזי את ביטול ההעברה או הזכות ובית המשפט רשאי לבטלן אם ראה שמן הצדק לעשות כן, והכל בתנאים שייראו לבית המשפט. דוד בן-גוריון ישראל בר-יהודה ראש הממשלה שר הפנים יצחק בן-צבי נשיא המדינה הצג פחות
כל הזכויות שמורות ©