איך מגישים תביעה על נזקי מים בדירה | כתב תביעה לדוגמא נזק לרכוש

אודות המחבר


אריק חכים

עו"ד אריק חכים

איך מגישים תביעה על נזקי מים בדירה

מדירתו של השכן בקומה מעליך, כך לפי החשד, קיימת נזילה אשר חודרת את המעטפת שבין שתי הקומות ובתקרה ובקירות הופיעו כתמי רטיבות.

פנית ברוב אדיבות לשכן והשבת את תשומת ליבו לנזילות. האינסטינקט הראשון של השכן היה לנפנף אותך מעליו ולומר כי הנזילה היא בכלל לא ממנו ואולי כדאי שתיגש לוועד הבית ותתלונן שם כי ייתכן והבעיה היא בצינורות שעוברים בבניין.

הגיוני חשבת. פנית לוועד שהזמין את עצמו לסיור אצלך בדירה וברוב קשב ובארשת פנים של שמאי קבע כי אין כל פגם בצינורות שעוברים בבניין ובוודאות מקור הנזילה היא מדירתו של השכן מהקומה למעלה .

תחושת אי נעימות מציפה אותך הרי אתה לא רוצה להאשים את השכן לפני שהראיות יהיו חותכות ולכן, בשלב הראשון ,עליך להפעיל את הביטוח.

חיפוש מהיר של מסמכי הביטוח שתייקת בקלסר הכחול מעלה את הפוליסה ועליה פרטי חברת הביטוח , טלפון זריז וההודעה לחברת הביטוח נקלטה כמה ימים אחר כך מגיע אדם חביב לבוש בסרבל עבודה ומודיע לך כי הוא נשלח מטעם הקבלן שעובד עם חברת הביטוח ולאחר שעבר בדירה באמצעות מכשירים וכלים תרמיים לזיהוי נזילות הוא קובע שמקור הנזילה מדירת השכן שמלמעלה ושחייבים לפתוח אצלו את הרצפה, לפרק אריחים, להוציא את החול הרטוב, לחכות שיתייבש ורק אחר כך לתקן ולאטום.

טוב אמרת. פנית לשכן, סיפרת לו שהיה אצלך אינסטלטור מקצוען מטעם חברת הביטוח שקבע כי כתמי הרטיבות על התקרה ובקירות הינם תוצאה של נזילה מהדירה שלו. "מה פתאום" אומר השכן "אל תטריד אותי יותר" וסוגר את הדלת .

אז מה עושים??

ראשית זה הזמן לפנות לשמאי רכוש או שמאי נזקים על מנת לתעד את הנזק ולקבוע בחוות דעת מפורשת כי הנזילה היא אכן מהדירה השכנה . לרוב, חוות הדעת תכלול את הפרטים הבאים:

  1. הצהרה מטעם השמאי שחוות דעתו ניתנת במקום עשות בבית משפט .
  2. פרטי השכלתו של השמאי .
  3. עיסוקיו.
  4. האם הוא חבר באיגוד מקצועי .
  5. מומחיותו – מהנדס / בקר איכות / מנהל ביצוע וכו'.
  6. מבוא – הביקור בדירה ושמיעת טענות של מזמין השמאות.
  7. ממצאים – בדיקה ויזואלית של הנכס בכל אחד מחדרי הבית כולל אמבטיה ושירותים, ממ"ד ומרפסות.
  8. ממצאים בדירת השכן במידה ומתאפשר ביקור בדירה .
  9. בדיקת ליקויים נוספים ככל וישנם .
  10. מסקנות וקביעת צעדים לתיקון הליקויים ובנוסף, מתן פתרונות בשל השהיית הטיפול בתיקון הנזקים.
  11. הערכת נזקים, קביעת מחירים ותיאור העבודה שיש לבצע.
  12. לרוב תסתיים חוות הדעת בהצהרת השמאי כי ביצע את חוות הדעת לפי מיטב שיקוליו המקצועיים וניסיונו וכי אין לו עניין ברכוש ו/או בתביעה, ככל ותוגש.
  13. לחוות הדעת יצרף השמאי צילומים, חשבונית שכ"ט וכן תשריטי הנכס ככל שתידרש הוספתם.

מה השלב הבא?

חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, מקנה למפקחים על רישום מקרקעין סמכויות שיפוטיות ומנהליות גם יחד. במסגרת סמכויותיהם המנהליות כלולים בין השאר הנושאים הבאים:

מתן צווים לרישום בפנקס הבתים המשותפים, תיקון צווים והכרעה בהתנגדויות לתיקונים, ביטול רישומו של בית משותף, מתן החלטות עפ"י חוק המקרקעין ותקנותיו, כגון: תיקוני טעויות סופר, ביטול זכויות ועוד.​​​

בסמכותם השיפוטית של המפקחים על רישום המקרקעין לדון ולפסוק בסכסוכים בין בעלי דירות בבתים משותפים ובדיונים בסכסוך. מוקנות להם עפ"י החוק, כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית.

סמכויות נוספות של המפקח על רישום מקרקעין שניתן לכנותן מעין שיפוטיות, הן להורות על רישום ראשון, תיקון רישום שטח וחידוש רישום מקרקעין שרישומם הושמד או טושטש.

ערעורים על פסקי הדין הניתנים ע"י המפקחים מוגשים לבית המשפט המחוזי.

פעילות לשכות המפקחים על רישום מקרקעין מתנהלות בתשע לשכות: ירושלים, נצרת, חיפה, נתניה, פתח תקווה, תל אביב, חולון, רחובות ובאר שבע (בנוסף עוד שלוש שלוחות בערים עכו, חדרה ואשדוד).

מתוך אתר הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין ניתן לאזרחי ישראל התדריך הבא:

 כללי

  1. המפקח דן בסכסוכים הקשורים לבתים הרשומים בפנקס הבתים המשותפים וכן בסכסוכים הקשורים לבתים שאינם רשומים בפנקס הבתים המשותפים.
    בית, לעניין זה, הינו מבנה שיש בו שתי דירות או יותר.
  2. תקנות סדרי הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, חלות בשינויים המחויבים על סדרי הדין בסכסוכים הנשמעים בפני המפקח.
  3. המפקח דן אך ורק בסכסוכים הבאים:
    • השתתפות בעלי דירות בהוצאות הדרושות לאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף, ניהולו והבטחת השירותים לפי דין או נוהג.
    • סכסוכים בין בעלי דירות לפי תקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין.
    • סכסוכים בין בעלי דירות לפי התקנון המוסכם של הבית המשותף נשוא הסכסוך.
    • סכסוכים בין בעלי דירות לפי התקנון המוסכם של הבית המשותף נשוא הסכסוך, סכסוכים בין בעלי דירות בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת, או לגבי הרכוש המשותף (תביעה זו אפשר להגיש גם לבית משפט השלום).
    • סכסוכים בין בעלי דירות בקשר להרחבת דירה.
    • סכסוכים בין בעלי דירות בקשר למתקנים משותפים אחרים לרבות מעלית, כבלים וצלחות לווין. בהתאם לאמור בסעיף 6 לחוק הבזק והתאמות הרכוש המשותף לשימושם של אנשים עם מוגבלויות.
    • סכסוכים בין בעלי דירות באשר לליקויים שנגרמים מדירה אחת לדירה אחרת בבית המשותף, או מהרכוש המשותף (כגון תביעות בגין רטיבות).
    • סכסוכים בנוגע לחיזוק הבית המשותף בפני רעידות אדמה עפ"י תמ"א 38.
  1. כבעל דירה לגבי סכסוכים נחשב גם מי שמחזיק בדירה מטעם בעל הדירה (אך לא שוכר דירה), וכן חוכר ו/או חוכר משנה לתקופה העולה על 25 שנה.
  1. המפקח רשאי לדון בסכסוכים אך ורק על סמך תביעה שהוגשה אליו כדין ולאחר תשלום האגרה שנקבעה בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, ואין הוא רשאי לתת ייעוץ משפטי או לשמוע טענות שלא במסגרת דיון המתנהל לפניו כדין.
  1. עובדי המוקד הטלפוני ולשכת המפקח על רישום מקרקעין, רשאים לספק בעניינים הנ"ל, מידע המוגבל לעניינים טכניים ולהבהרות פרוצדוראליות בלבד, הקשורות בהגשת תביעה, ללא כל תוספת פרשנות. אין הם רשאים לתת כל ייעוץ או הסברים מהותיים.
    יעוץ, הדרכה והכוונה ניתן לקבל בכל סניף של האגודה לתרבות הדיור ו/או אצל עו"ד.
  1. כל פנייה בענייני סכסוכים תיעשה רק במזכירות, ואין לפנות אל המפקח במישרין.

אופן הגשת התביעה:

  • התביעה תוגש בלשכת המפקח שבה רשום הבית המשותף שנתגלע בו הסכסוך.
  • התביעה תישא כותרת "כתב תביעה" ותוגש מודפסת על גבי צד אחד של הגיליון בלבד.
  • יש להגיש את התביעה באופן ידני או באמצעות הדואר. אין לשלוח כתב תביעה בפקס או במייל.

בתביעה יצוינו הפרטים הבאים:

  • שמו, מספר זהותו, כתובתו המלאה ומספר טלפון של התובע ומען להמצאת מסמכים המיועדים לתובע.
  • שמו, מספר זהותו ומענו של הנתבע.
  • תיאור תמציתי של הבית המשותף שבו נתגלע הסכסוך.
  • כתובת הבית, מספר גוש וחלקה, מספר המבנים בבית, מספר הדירות בכל מבנה, מספר הכניסות.
  • תיאור העובדות שעליהן מסתמך התובע.
  • בתביעות כספיות (סעיף 58 לחוק), יש לצרף פירוט של החוב הנתבע לתקופת התביעה לפי סוגי הוצאות וחודשים וכן פירוט חלקו היחסי של הנתבע בכל הוצאה והוצאה.
  • נימוקי התביעה לרבות נימוקים משפטיים.
  • הסעד שמבקש התובע.

כתב התביעה יהיה חתום על ידי התובע ואם התובע הוא הנציגות (ועד הבית) על ידי חברי הנציגות ויוגש בשני העתקים ועותק נוסף עבור כל נתבע, לצורך העברת כתב התביעה בצירוף הזמנה לדין לנתבעים על ידי מזכירות המפקחת.

אם התובע מיוצג על ידי עו"ד, עוה"ד ישלח לכל הנתבעים את כתב התביעה בצירוף הזמנה לדין שיקבל מהמזכירות.

אל התביעה יצורפו המסמכים הבאים:

  • התקנון – כאשר התביעה מבוססת על תקנון מוסכם בין בעלי הדירות.
  • פירוט שטחה של כל דירה נשוא הסכסוך וסך כל שטחי הדירות בבית – בסכסוך לפי סעיף 58 לחוק המקרקעין (לגבי תביעות כספיות בדבר אחזקה וניהול של הרכוש המשותף בבית שטרם נרשם כבית משותף).
  • כתב הגנה:
  • כתב הה​​גנה יישא כותר​​ת "כתב הגנה​" ויודפס על גבי צד אחד של הגיליון בלבד.
  • נתבע שנדרש בהזמנה לדין להגיש כתב הגנה, יגיש את כתב ההגנה תוך המועד הנקוב בהזמנה (אם לא נקבע במפורש מועד אחר בהזמנה, המועד להגשת כתב הגנה הוא 60 יום מיום קבלת כתב התביעה).
  • בכתב ההגנה יציין הנתבע מספר טלפון ליצירת קשר וכן את כתובתו להמצאת מסמכים והזמנות.
  • כל טענת עובדה בכתב התביעה שלא הוכחשה בכתב ההגנה במפורש, רואים אותה כטענה שמודים בה.
  • כתב ההגנה יוגש ב- 2 עותקים ועותק אחד לכל תובע לצורך משלוח לתובעים על ידי המזכירות.
  • אם הנתבע מיוצג על ידי עו"ד, עוה"ד של הנתבע יגיש את כתב ההגנה לכל התובעים.
  • יש להגיש את כתב ההגנה באופן ידני או באמצעות הדואר. לא יתקבל כתב הגנה שנשלח במייל או בפקס.​

אגרה

  • האגרה זהה לאגרה שיש לשלם בגין תובענה אזרחית בבית משפט השלום, על פי תקנות בית המשפט (אגרות(.
  • לא תתקבל תביעה אלא אם שולמה בעדה אגרה. עובד הלשכה שנתמנה לכך יעיין בתביעה ויקבע את גובה האגרה ואופן תשלומה.
  • שיעורי האגרות מתעדכנים בהתאם לעדכונן בתקנות בתי משפט (אגרות). יש לברר את שיעור האגרה המעודכן בעת הגשת ההליך.
  • האגרה משולמת על ידי שובר תשלום ברשות הדואר (ניתן לקבלו במזכירות הלשכה) או בתשלום מקוון בשירות התשלומים הממשלתי, או לפי הדרכת מזכירות הלשכה.

המלצה:

לרוב, התביעה שתוגש למפקח/ת על רישום המקרקעין תהיה תביעה "לצו עשה" ולא "תביעה כספית" בשל הניסיון הרב שצברתי אני ממליץ להגיש את התביעה הכספית לבית משפט לאחר שכומתו כל הנזקים ולאחר שהנזילה פסקה בפועל .

צו עשה הוא צו שבאמצעותו מורה בית המשפט לאדם לבצע פעולה מסוימת. בהתאם לדוגמא שלנו , כאשר נגרם נזק לדירה כתוצאה מרטיבות בדירת השכן, והוא מסרב לתקן את הנזילה, או מודע לבעיה ולאחריותו לנזק, אך לא מוצא לה פתרון או חושב שטיפל בבעיה, אך למעשה הנזק ממשיך להחמיר, ניתן לבקש "צו עשה" מהמפקח על בתים משותפים.

מתוך האתר של השמאי יהושע סדן (אליו אני מפנה בעלי דירות הזקוקים לחוות דעת מקצועית):

“10 הדיברות” לניהול תביעת נזק מים בדירה:

קיימות כיום מספר טכנולוגיות מודרניות לאיתור דליפות בצנרת מים בשיטות “אל הרס”, כלומר מבלי לגרום נזקים למבנה. פטיש ואיזמל אינו אחת משיטות אלה. אם מגיע אליכם אינסטלטור ללא מכשיר איתור כגון מצלמה תרמית או מד לחות, בקשו ממנו ללכת הביתה ולחזור מצויד כיאות.

אם האינסלטור חושב שהרטיבות תעבור מאליה בלי לעשות דבר, עמדו על המשמר. ציירו בעיפרון מסביב לכתם הרטיבות. אם הכתם מתפשט תוך יום-יומיים, דעו כי הצרה הזאת לא תיעלם מאליה.

אם האינסלטור טוען שהנזק אינו מבוטח כי “זו לא דליפה מצינור אלא מאיטום לקוי / דליפת מי גשם / חוסר אוורור / דליפה מהשכנים”, הזמינו מיד אינסטלטור פרטי מטעמכם וקבלו דעה נוספת.

דליפה מצנרת היא נזק רציני, ויש לתקנה בדחיפות. התחילו לחשוד שהאינסלטור אינו יודע מה הוא עושה – אם הדליפה נמשכת יותר מיום או יומיים.

תיקון צינור מים חייב להתבצע על ידי החלפת כל הצינור מזווית לזווית. עבודות לניסור הצינור, פעולות הברגה באמצע הצינור וקיצורי דרך מוזרים – כל אלה מזעזעים את הצינור הישן וגורמים לדליפות נוספות מאותו צינור. אם עשו לכם תיקון חלקי – צפו בהקדם לדליפה נוספת.

אל תסכימו לחיות עם “מעבר חציה” בריצוף. אם לא שמרתם מרצפות זהות במחסן הדירה, אל תסכימו להסתובב בשווקים עם מרצפת כדי לחפש מרצפות דומות. מרבית הסיכויים שאין בשוק מרצפות זהות מאותה הסדרה. זכותכם על פי חוק לדרוש החלפת כל הריצוף באותו משטח.

החומר הלבן הנפלט בין האריחים ברצפה הוא סוג של פטריית עובש הגדלה בתנאי רטיבות. כתמים צבעוניים בטיח, בדרך כלל בצבע שחור-ירוק, אינם אלא תרביות של פטריות עובש המעלות ריח רע וגורמות מחלות לכלי הנשימה.

נזילת מים בתוך חלקי המבנה אינה רק מטרד. חדירת מים אל מערכות החשמל מהווה סכנה ממשית של התחשמלות וסכנת שריפה.

שהייה של מים בתוך חלקי המבנה גורמת לשינויים במרקם הבטון ולהחלשתו. חדירת מים מבעד לבטון גורמת להחלדה של המוטות, להתנפחות הברזל ולפיצוצים בבטון. כתוצאה מכך תיתכן היחלשות של המבנה וסכנה ליציבותו.

דירה רטובה היא דירה שאינה ראויה למגורים. אינכם חייבים לשהות בדירה רטובה – ממשו את זכותכם על פי הפוליסה לדירה חלופית עד לתיקון סופי של הדירה. לסיכום: אל תחכו עד שייגרם לדירה נזק רציני, הזמינו מומחה לנזקי מים.

בהצלחה!

RDB עו"ד ריקי בקבני

סימוכין

ת"ק (נתניה) 4808-11-16- מיכל שמיס נגד זוהר יוסף

שמות השופטים: הרווי גרובס

  • 1. זו תביעה לפיצוי כספי בסכום של 33,500 שח בגין הפרת חוזה מיום 4.8.15 (להלן: "החוזה") שלפיו התובעים רכשו דירה מאת הנתבעים תמורת 1,280,000 שח התובעים מלינים על חוסר גילוי נאות מאת הנתבעים בכל הקשור לנזקי מים בדירה. 2. התובעים עותרים לסכומים הבאים: א. ליקויים בדירה על פי חוות דעת: 18,200 שח. ב. הוצאות בסך 10,700 שח. ג. עוגמת נפש בסך 4,600 שח. 2 3. אין מחלוקת על כך שבעת בדיקת הדירה על ידי התובעים ואחרים מטעמם, ראו קילופים על הקיר מאחורי הארון בחדר הילדים. התובעים אף שאלו אם הייתה נזילה ותשובתם של הנתבעים הייתה שהייתה רטיבות והיא תוקנה ובוצע איטום לפני שנה (כלומר – בשנת 2014). התובעים בקשו לראות אסמכתא על ביצוע האיטום אך לא היה מסמך ברשות הנתבעים. 4. שיחות אלה התנהלו בטרם חתימת החוזה ויודגש כי בסעיף 3 לחוזה התובעים הצהירו כי: "בדק ביטיב, מבחינת הפיסית את הדירה לרבות את שטחה ומצבה על כל מרכיביה . . . " ובסעיף 3 ד' נאמר: "כי הוא רוכש את הדירה על כל מרכיביה ומאפייניה, במצבו כפי שהוא קיים ונכון למועד עריכת חוזה זה (as is. ) למעט פגמים ומומים ונסתרים שהיו ידועים למוכר והוא לא גילה אותם. . . " כלומר, על מנת לזכות לפיצוי בתביעה זו על התובעים להניח את דעת בית המשפט שהנתבעים במתכוון, וביודעין הסתירו מפניהם פגם או מום נסתר. 5. לאחר שעיינתי במסמכי התיק ולאחר ששמעתי את עדויות בעלי הדין, החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך: א. התובעים טענו בסמוך למועד כניסתם לדירה (דצמבר 2015 "גילו כי לאחר גשמים נצפו נזילות מקומת הגג לחדר הילדים" (כתב תביעה סעיף 9) כמו כן בעדות התובעת היא מסרה: "עם הגשמים הראשונים ראינו שיש נזילה דרך הגג" (עמ' 1 שורה 17/18).

פסק דין | 24/04/2017 | תביעות קטנות – נתניה

ת"ק (קריות) 4970-12-20- אברהם סולומונוביץ נגד רחל דבורה מנדס

שמות השופטים: יונת הברפלד אברהם

  • 1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים ע"ס של 10,820 , עקב נזקים שנגרמו לו כתוצאה מנזילת מים מדירת הנתבעים לדירתו 2. אין מחלוקת בין הצדדים כי כתוצאה מפיצוץ מים אצל הנתבעים, זרמו מים מדירתם לדירת התובע וגרמו לה נזקים. המחלוקת בין הצדדים היא מהו גובה הנזק שנגרם לתובע. 3. במסגרת טענות הצדדים, עלו גם טענות הדדיות לגבי התנהלות כל אחד מהצדדים לאחר קרות הפיצוץ. בשים לב למחלוקת, שהינה כאמור, גובה הפיצוי המגיע לתובע, מצאתי מקום לציין את הממצאים העובדתיים שיש להם חשיבות ורלוונטיות לקביעות בפסק הדין. ביחס לטענות התובע לגבי הנזקים וההוצאות שנגרמו לו בפועל, קיבלתי את טענתו כי העלות של תיקון הנזק עלתה לו בפועל 7,020 , זאת לאחר שמיעת הסבריו בדיון. כמו כן קיבלתי את טענתו כי נאלץ לנקות את דירתו באמצעות אשת מקצוע, אולם לא קיבלתי את דרישתו לתשלום עבור 4 ימים ניקיון, גם היות והתמונות שצורפו בדיון לא מלמדות על לכלוך ברמה כזו שנדרשים 4 ימים לצורך ניקיון הדירה וגם משום שלא הובא כל תיעוד של המנקה כי ניקתה את הדירה במשך 4 ימים. עוד מצאתי כי ביחס למחלוקת בין הצדדים בנוגע לאפשרות הנתבעים לבצע את התיקון בעצמם, קיבלתי את עדותה של הנתבעת וכן את דבריו של נציג חברת הביטוח, כי נעשו פניות לתובע לצורך תיקון הליקויים אולם הוא לא הסכים, בשום אופן, לאפשר לחברת הביטוח להיכנס לדירה ובטח לא לבצע את התיקונים (ראו למשל עמוד 3 לפרוטוקול שורות 19,21,23 ). רק בסיום הדיון, הודה התובע, בחצי פה, כי אכן לא הסכים שחברת הביטוח תתערב (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 28/29). 2 4. העובדה כי התובע סרב לאפשר לחברת הביטוח לבצע את התיקונים בעצמה, יש בה כדי להגדיל את נזקיו שלא לצורך, בעיקר כאשר על פי עדותו, היו לו הצעות מחיר נמוכות יותר מהסך של 7,020 , האחת ע"ס של 3,500 והשניה ע"ס של 6,000 (שתי ההצעות אושרו על ידו בדיון והוגשו לתיק בית המשפט בסיום הדיון (עמוד 5 שורה 18).

פסק דין | 26/04/2021 | תביעות קטנות – קריות

ת"א (חיפה) 61495-11-19- אליזבטה ולקוביץ נגד סמיה סרור

שמות השופטים: רויטל באום

  • יתרה מכך – מה היה מועיל לתובעים, הנמצאים ק"מ רבים מדירתם, אם היו משאירים מפתח לדירה לאחד השכנים, וזה היה מגלה כי לדירתם נשפכים מים רבים מהדירה שמעל הרי התובעים לא היו יכולים – ממקום הימצאם – לעשות דבר, ובוודאי שלא היה מצופה משכן-מסייע שנכנס לדירה עם מפתח לנקות עבורם את הדירה. 6.2 מלבד הכחשה כללית בכתב ההגנה, בחרה הנתבעת שלא להעיד ולא למסור גרסה מפורטת; אין ספק, כי מאחר והתובעים לא היו בדירתם במועד נזילת המים – הם לא ידעו ולא יכולים היו לדעת מתי אירעה הנזילה, ומהיכן בדיוק. כל שיכלו התובעים לעשות, ורק עם שובם לדירתם, הוא להצביע על מקורות אפשריים לנזילות המים מהדירה אשר מעליהם. מי שהייתה בדירתה במועד הנזילות ויכולה הייתה לתת הסבר למה שארע היא הנתבעת. אלא שהיא בחרה כאמור למלא פיה מים ולהימנע מלהביא ראיות כלשהן, וזאת בפרט נוכח עדותה האמינה של התובעת, ולפיה – 4 "אני קראתי לנתבעת והיא ראתה את החור באותו זמן שנכנסתי הביתה. היא הסתכלה וראתה את זה, מה עוד יותר" (עמ' 5 ש' 9-10). 6.3 מהתמונות שצורפו לחוות דעת מומחה התובעים, חלקן צולמו בידי התובעים עצמם, עולה, כי נזילת מים משמעותית מדירתה של הנתבעת גרמה לנזקים רבים בדירת התובעים. 6.4 סע' 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש), קובע – "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, וניראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה".

פסק דין |21/11/2021 |שלום – חיפה

ת"א (באר שבע) 61681-07-19- עומרי דהן נגד יהושע פרטוק

שמות השופטים: תו אורינוב

  • לפניי תביעה לפיצוי בסך של 414,950 בגין נזקים שנגרמו לדירה בבעלות התובע כתוצאה מנזילת מים מדירת הנתבעים, שהחלה בשנת 2017 ונמשכה עד מחצית שנת 2019. כן עתר התובע במסגרת כתב התביעה ליתן צו המורה לנתבעים לתקן את מקור הנזילה בדירתם. הצדדים להליך 1. התובע הוא הבעלים של נכס, הנמצא בקומת המרתף של הבניין ברחוב סוקולוב 21 בבאר – שבע, והמחולק לשתי יחידות דיור, מערבית ומזרחית (להלן – היחידות המערבית והמזרחית). 2. הנתבעים הם הבעלים של הדירה הנמצאת בקומת הקרקע המוגבהת של הבניין ברחוב סוקולוב 21, והממוקמת מעל יחידת הדיור המזרחית. המחלוקת בין הצדדים 3. השאלה שבמחלוקת היא, האם מקור ליקויי הרטיבות בנכס של התובע הוא בנזילת מים מדירת הנתבעים, או מסיבות אחרות כגון ליקויי איטום ברכוש המשותף של הבניין, או ליקויי איטום בנכס של התובע עצמו הראיות בתמצית 4. התובע הגיש תיק מוצגים, הכולל, בין היתר, חוות דעת הנדסית וחוות דעת שמאית. מטעמו של התובע העידו התובע, אביו, מר דוד דהן, ודייר שהתגורר בדירת הנתבעים, מר מוחמד אחמד. 5. הנתבעים הודיעו ביום 26/08/21 כי תיק המוצגים מטעמם מורכב מנספחי כתב ההגנה (הנספח היחיד בכתב ההגנה הוא חוות דעת מומחה מטעם הנתבעים), חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, תעודת עובד ציבור של עיריית באר – שבע שהוגשה לתיק ביום 03/08/21, תצהיר מטעם בתם של הנתבעים, שהוגש לתיק ביום 29/06/20 ותגובת הנתבעים בתצהיר על השאלון. מטעם הנתבעים העידה בתם של הנתבעים, הגב' ורדה דידי. 6. מטעם בית המשפט מונה מומחה, המהנדס והשמאי יצחק חיט, לבדיקת מקור הנזילה והיקף הנזקים שנגרמו. המומחה נחקר חקירה נגדית בבית המשפט.

פסק דין | 18/01/2023 | שלום – באר שבע

ת"ק (חיפה) 5267-08-22- עדי זרחי נגד עמידר

שמות השופטים: גאדה בסול

  • דין 1. תביעה זו הוגשה ע"י התובע, על סך 25,000 ש"ח, לפיצויו על נזקים שנגרמו לאשתו, בהעדר אפשרות להשכיר נכס שבבעלותה, וזאת בעקבות נזילת מים אל אותה דירה מדירה הממוקמת מעליה, ושהיא בבעלות ו/ או אחריות הנתבעת. 2. בכתב ההגנה שהנתבעת הגישה, היא העלתה טענת סף, ושלפיה, יש להורות על סילוק התביעה על הסף , בשל העדר יריבות, עת מדובר בנזקים נטענים בדירה שבבעלות אשתו של התובע. 3. אודות טענות הסף למדתי, לאור העובדה שבתאריך 21/12/2022, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה, ע"י הגדלת הסכום הנתבע. 4. באותו מועד ניתנה החלטת בית המשפט, ולפיה ציינתי את הדברים הבאים: " לא כך מוגשת בקשה לתיקון כתב התביעה. בנוסף, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, הועלתה טענה של העדר יריבות, דבר שאף עולה מכתב התביעה עצמו, עת מדובר בנכס של אשתו של התובע ולא של התובע עצמו, ועל התובע להגיב לטענה זו תוך 14 ימים. " 5. על אף שהמועד להגשת התגובה חלף, התובע לא הגיש דבר לתיק בית המשפט, לא הוגשה כל בקשה לתיקון כתב התביעה, למצער, באשר לזהות התובע, דבר שהיה בו כדי לאפשר קיום דיון לגופו של עניין, כאשר בעלי הדין הנכונים הם הצדדים להליך. 2 6.

פסק דין | 21/01/2023 | תביעות קטנות – חיפה

פסיקה רלוונטית

ת"א (עכו) 2971/05- אדרי שמעון נגד דגרי לאה

שמות השופטים: וויליאם חאמד

  • – דין מבוא: 1. תביעה כספית לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים על סך 20,000 . כך הוגדרה התביעה בפתיח שלה. בעוד שבסיפא של כתב התביעה, בסעיף 24, עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 18,000 , וכן לצוות עליה לתקן את נזילות המים שלטענתו קיימות בדירתה של הנתבעת והגורמים, כך לטענת התובע כאמור, לנזקים בדירתו הוא. 2. בכתב הגנתה מכחישה הנתבעת כי בדירתה קיימות נזילות מים, וכן מכחישה כי נגרמו לדירת התובע הנזקים המתוארים בכתב תביעתו. 3. בישיבה המקדמית מיום 22/1/06 הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט למינוי מומחה מטעם התובע, אשר ישא בהוצאות מומחה כאמור, אשר יבדוק באם קיימת נזילת מים מדירת הנתבעת ובאם זו, במידה וקיימת, גרמה לנזקים בדירת התובע ומה היקף נזקים אלו. 4. בישיבת יום 26/3/06 טען ב"כ התובע כי מומחה מטעמו הגיע לדירת הנתבעת, כמוסכם מהישיבה הקודמת לעיל, וזאת לאחר תיאום והשארת הודעה מוקלטת, אך המומחה והתובע, אשר התלווה אליו, לא הורשו להיכנס את דירת הנתבעת. הנתבעת טענה, מצידה, כי המומחה הגיע לדירתה מבלי לתאם זאת מראש, וכשהיא לא היתה בבית, ועל כן ביקשה מבנה לא להרשות את כניסתו לדירה. ב"כ התובע ביקש להגיש חוות דעת מומחה, אמיל רחמים, מהנדס במקצועו. הנתבעת התנגדה. נעתרתי לבקשת ב"כ התובע לצרף את חוות הדעת לכתב התביעה, והדיון נדחה לישיבת הוכחות. 5. הן התובע והן הנתבעת העידו בפני בישיבת יום 25/6/06 וסיכמו את טיעוניהם, בעל פה. טענות הצדדים: 6. לטענת התובע, הנתבעת ביצעה עבודות שיפוצים בדירתה, לרבות הזזת צנרת המים מתחת לריצוף הדירה, החלפת קרמיקה לרצפת הדירה, ושינוי מיקום המקלחת בדירה, וכתוצאה מכך נגרמה נזילת מים מדירתה של הנתבעת ולחדירת מים אלו לדירת התובע מתחתיה ולגרימת נזקים שם.

פסק דין | 04/07/2006 | שלום – עכו

ת"א (באר שבע) 61681-07-19- עומרי דהן נגד יהושע פרטוק

שמות השופטים: תו אורינוב

  • לפניי תביעה לפיצוי בסך של 414,950 בגין נזקים שנגרמו לדירה בבעלות התובע כתוצאה מנזילת מים מדירת הנתבעים, שהחלה בשנת 2017 ונמשכה עד מחצית שנת 2019. כן עתר התובע במסגרת כתב התביעה ליתן צו המורה לנתבעים לתקן את מקור הנזילה בדירתם. הצדדים להליך 1. התובע הוא הבעלים של נכס, הנמצא בקומת המרתף של הבניין ברחוב סוקולוב 21 בבאר – שבע, והמחולק לשתי יחידות דיור, מערבית ומזרחית (להלן – היחידות המערבית והמזרחית). 2. הנתבעים הם הבעלים של הדירה הנמצאת בקומת הקרקע המוגבהת של הבניין ברחוב סוקולוב 21, והממוקמת מעל יחידת הדיור המזרחית. המחלוקת בין הצדדים 3. השאלה שבמחלוקת היא, האם מקור ליקויי הרטיבות בנכס של התובע הוא בנזילת מים מדירת הנתבעים, או מסיבות אחרות כגון ליקויי איטום ברכוש המשותף של הבניין, או ליקויי איטום בנכס של התובע עצמו הראיות בתמצית 4. התובע הגיש תיק מוצגים, הכולל, בין היתר, חוות דעת הנדסית וחוות דעת שמאית. מטעמו של התובע העידו התובע, אביו, מר דוד דהן, ודייר שהתגורר בדירת הנתבעים, מר מוחמד אחמד. 5. הנתבעים הודיעו ביום 26/08/21 כי תיק המוצגים מטעמם מורכב מנספחי כתב ההגנה (הנספח היחיד בכתב ההגנה הוא חוות דעת מומחה מטעם הנתבעים), חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, תעודת עובד ציבור של עיריית באר – שבע שהוגשה לתיק ביום 03/08/21, תצהיר מטעם בתם של הנתבעים, שהוגש לתיק ביום 29/06/20 ותגובת הנתבעים בתצהיר על השאלון. מטעם הנתבעים העידה בתם של הנתבעים, הגב' ורדה דידי. 6. מטעם בית המשפט מונה מומחה, המהנדס והשמאי יצחק חיט, לבדיקת מקור הנזילה והיקף הנזקים שנגרמו. המומחה נחקר חקירה נגדית בבית המשפט.

פסק דין | 18/01/2023 | שלום – באר שבע

ת"א (חיפה) 20457-12-21- יעקב רידזנשוילי נגד מגדל חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: עינב נהרי סנדלר

  • נראה כי הסיבה לכך שלא נמצאה על ידי מומחה ביהמ"ש נזילה פעילה נעוצה בתיקונים שביצע התובע על דעת עצמו ובהתאם להצהרותיו במהלך המשפט, לגביהם לא הוצגו, כאמור, ראיות ומסמכים. 61. בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש מוצגות 2 חלופות באשר לעבודות שיש לבצע לשיקום הנזק ובאשר לשווי העבודות – א. חלופה 1 – מתבססת על המצב הקיים במועד בדיקותיו של המומחה, בו לא קיימת יותר נזילה פעילה ולפיה יש לעשות כעת עבודות איטום שונות. על פי חלופה זו נזקי השיקום מוערכים בסך של 12,500 . ב. חלופה 2 – מתבססת על האפשרות שבית המשפט יקבע כי יש לפצות את התובע בנזקי המים אותם הנתבעת היתה מוכנה לשלם בזמן אמת. במסגרת חלופה זו בחן המומחה מטעם בית המשפט את סעיפי השיקום אותם הסכימה הנתבעת לתקן ואמד אותם בערכי כינון (כפי שאמד אותם המומחה מטעם הנתבעת, בערכי כינון), והעריך אותם בסך כולל של 83,234 , בתוספת מע"מ. ו. הנזק 62. אני קובעת כי, בנסיבות העניין, התובע זכאי לפיצוי כספי בגין נזקיו, המכוסים במסגרת הפוליסה, על פי חלופה 2 בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש. 63. קביעה זו נסמכת על חלוף הזמן ושינוי נסיבות בדירה שנובע מתיקונים שעשה התובע עצמו, לטענתו, לצורך הקטנת הנזק; בשים לב למורכבות תיקון הנזק בדירה ולקיומן של מחלוקות מקצועיות בין מומחים מטעם הצדדים בזמן אמת; ולכך שהמחלוקות בין הצדדים בהליך זה נגזרות מכתבי הטענות שהוגש לתיק, במסגרתם הנתבעת לא הכחישה בכתב ההגנה מטעמה נזקי מים שנגרמו כתוצאה מהימלטות מים. 64. מומחה ביהמ"ש בחן את סבירות הערכת מומחה הנתבעת בחוות הדעת המשלימה מטעם הנתבעת וקבע בחוות דעתו כי הנזקים, בהתאם לאותם רכיבים שהסכימה הנתבעת לתקן, עומדים על סך של 83,234 , בצירוף מע"מ.

פסק דין | 09/10/2023 | שלום – חיפה

ת"ק (כפר סבא) 56997-03-22- דבורה צוגמן נגד גיל הורוביץ

שמות השופטים: מרדכי וחדי

תביעה לפיצוי בגין נזקי רטיבות שנגרמו בדירת התובעת, לטענתה, בעטיה של נזילת מים מדירת הנתבע הממוקמת מעליה. טענות התובעת – לטענתה, נזילת מים שמקורה בדירת הנתבע גרמה לנזקי רטיבות בדירתה בהיקף של 32,760 , כפי שעולה מחווה"ד שצירפה לכתב התביעה על סמך ביקור מיום 27.01.22 . לטענתה, מאז הוכנה חווה"ד שהגישה, הנזקים אך התפשטו ברחבי הדירה, כך שהנזק ככל הנראה גדל מאז. טענות הנתבע – לטענתו, מקור הנזילה אינו בדירתו, אלא כתוצאה מעבודות המתבצעות בבניין כחלק מפרויקט תמ"א שנמשך עד היום – ולראיה כי עד שהחלו עבודות התמ"א לא היו כל תלונות על נזילה, ואילו מאז שהחלו העבודות ישנן תלונות על נזילות מים מצד הדיירים בבניין, לא רק מצד התובעת. כן ביקש הנתבע לצרף חוו"ד מטעמו, אשר הוגשה לאחר הדיון הראשון שהתקיים במעמד הצדדים, במסגרתה נטען כי לא אותרו מקורות נזילה בדירה. חווה"ד נערכה על סמך ביקור מיום 22.08.22 . לאחר שקראתי את כתבי הטענות על צרופותיהם ואת חווה"ד שהוגשו, עיינתי במוצגים ובחומר שהוגש לתיק ושמעתי את בעלי הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את תביעתה ועל כן דינה להידחות, כפי שאנמק להלן – נימוקי ההכרעה – התובעת לא הוכיחה את מקור הנזילה והקשר בינה לבין הנזקים הנטענים – חווה"ד שהגישה התובעת מלמדת אמנם על נזקים שנגרמו בדירתה, ואולי אף יש בהם כדי ללמד על היקפם ועלות תיקונם. אלא, שאין בחווה"ד כל התייחסות למקור הנזילה. למעשה, חווה"ד אך חוזרת על טענות התובעת, לפיהן מקור הנזילה בדירת הנתבע, ומאמצת אותה כעובדה מוגמרת מבלי תיעוד של בדיקה כלשהיא שביצע המומחה מטעמה לאיתור מקור הנזילה, בין אם בדירת התובעת ובין אם בדירת הנתבע.

פסק דין |19/03/2023 |תביעות קטנות – כפר סבא

ת"א (תל אביב) 41431-11-19- כרמלה ישראלי נגד ד"ר יוסף כלב

שמות השופטים: רונן אילן

  • פסק דין לפני תביעה לצו עשה ולפיצויים בטענה לנזק שמקורו נזילות מים מדירה בבית משותף. התובעת הבחינה בסימני רטיבות ונזילה בתקרת דירתה, והלינה על כך בפני הנתבע 1 (בעל הדירה שמעל דירתה) ובפני הנתבעת 2 (חברת הביטוח שביטחה את שתי הדירות). ניסיונות לתיקון בדירת התובעת לא צלחו והליך שהתנהל לפני המפקחת על בתים משותפים לא הביא ליישוב המחלוקות. נזקי התובעת עקב הליקויים בדירתה נמשכו והיא הגישה תביעה זו. הנתבע 1 מצידו, הגיש הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח. אין למעשה מחלוקת על קיומם של נזקים כתוצאה מנזילת מים מדירת הנתבע ועל זכות התובעת לפיצוי על נזקים אלו. מאידך, יש ויש מחלוקות באשר להיקף הנזק הנטען ובשאלת תחולתה של פוליסת הביטוח שהפיקה חברת הביטוח, הנתבעת 2 והנתבעת בהודעת צד ג', הן לתובעת והן לנתבע 1, והכוללת במפורש כיסוי ביטוחי מפני סיכוני מים. מחלוקת נוכח טענת חברת הביטוח לפיה מקור הנזק איטום לקוי ותחזוקה לקויה, שלכן אין הנזק תוצאה של אירוע ביטוחי המכוסה בפוליסות הביטוח. במוקד התביעה עמדו לפיכך המחלוקת באשר להיקף הנזק שנגרם לתובעת והמחלוקת בשאלת חבותה של חברת הביטוח, הנתבעת 2 והנתבעת בהודעת צד ג', לשאת לבדה בפיצוי התובעת על נזקיה. העובדות 1. התובעת והנתבע 1 הינם בעלי זכויות בדירות אשר בבניין ברחוב ויצמן 52 בתל אביב (גוש 6213; חלקה 1105; להלן: "הבניין"). הבניין נבנה לפני כ- 50 שנה וכולל 4 קומות. נוכח מצב הבניין, מקודם פרויקט להריסת הבניין ובניית בניין חדש תחתיו לפי התכנית הידועה בשם תמ"א 38, אך לעת בירור התביעה טרם ניתן היתר לביצוע הפרויקט (עדות בנו של הנתבע 1 בעמ' 82 בפרוט').

פסק דין |30/06/2022 |שלום – תל אביב

ת"ק (תל אביב) 55807-01-22- לי קורן נגד נסים מיארה

שמות השופטים: אבי כהן

  • לפניי תביעה קטנה מיום 25.1.22 ע"ס 9,360 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לדירת התובעים עקב נזילת או נזילות מים אליה מדירת הנתבע השכנה בבניין מגורים שבו מתגוררים הצדדים. נערך ביום 27.4.22 בפניי דיון שבו נשמעו ראיות וטענות הצדדים, ובכללן עדויות שני התובעים, עדות הנתבע וכן עדות אחיו של הנתבע, מר שמעון מיארה. התביעה נמחקת, ללא צו להוצאות. מובהר כי מחיקת תביעה (להבדיל מדחיית תביעה) אינה יוצרת "מעשה בית דין", כך שהתובעים יוכלו להגיש נגד הנתבע (ואולי גם נגד חברת הביטוח שביטחה את דירתו) תביעה חדשה/חוזרת, באותה עילה. ככל שהתובעים יחפצו בהגשת תביעה חדשה/חוזרת כזו, מצופה מהם להצטייד הפעם בטרם כך בחוות דעת מומחה בכתב וכדין, של אדם שהינו בעל מומחיות בתחום נזילות מים דוגמת הנזילה מושא התביעה וכן בעל מומחיות בשומת ובכימות הנזק הרלוונטי, וכן להזמין לעדות מטעמם לדיון שייקבע את כל העדים הרבים הקיימים, שלא הוזמנו לדיון בפניי. 2 בכתבי הטענות שהגישו הצדדים (כתב התביעה וכתב ההגנה) וגם בעדויות הצדדים הועלו טענות רבות ושונות שמצריכות, מבחינה משפטית, ביסוס בעדויות מומחים לדבר. כך לגבי הטענות בעניין מקרי הנזילה, סיבות הנזילות ונזקי הנזילות, וכך לגבי שאלת הרעש ומידת הרעש שבקע מן המזגנים שבדירת התובעים.

פסק דין | 29/04/2022 | תביעות קטנות – תל אביב

ת"א (תל אביב) 35525-03-15- ליאת קופלביץ נגד צרפתי צבי ושות חברה לבנין וקבלנות בעמ

שמות השופטים: גיא הימן

  • בהעדרן של ראיות לקביעה אחרת, לא הוכח כי התערבותם זו לא הייתה הגורם לחדירתם של מים לדירה שמלמטה. מכל מקום לא הוכח, ולו בראיות נסיבתיות, כי הנתבעת היא שהתרשלה וכי האופן, שבו היא מסרה את הדירות לבעליהן הוא שהוליך אחר כך לנזילות אל דירתם של התובעים. אינני מוצא יסוד לחייב את הנתבעת בנזקם הנדון של התובעים. התוצאה 29. מכל האמור לעיל קביעותי הן אלו: א. הנתבעת אינה אחראית לליקויי-רטיבות אשר, לפי המהנדס גיל, אפשר שמקורם בעבודות להרחבת-המרפסת בדירתם של התובעים עצמם; ב. לא הוכחה אחריותה של הנתבעת לכשל בשכבת-האיטום, שבמרפסת-הדירה שמעל דירתם של התובעים וממילא לכשל רלוונטי אחר בדירת-השכנים. מכאן, שאין הנתבעת אחראית לנזקי-הרטיבות בתקרותיה של דירת-התובעים; ג. הנתבעת אחראית, מנגד, לליקוי באיטומו של קיר-הבנין, שהוליך למקצתם של נזקי-הרטיבות. לפי קביעתו של המומחה מטעמו של בית-המשפט, על הנתבעת לשלם בשל כך לתובעים סך, כולל מע"מ, של 11,408 ש"ח – עלות-התיקון; ד. ככל, שיתברר כי התיקון שהוצע בידי המהנדס גיל לא פתר את בעיית-הרטיבות אשר בסעיף ג' לעיל, תעמוד לתובעים עילה חדשה להביא עצומותיהם לפניהן של ערכאות; 21 ה. בגין נזק לא ממוני, היינו, עוגמת-הנפש שנלוותה לנזק המפורט בסעיף ג' והטרחה הכרוכה בתיקונו, תוסיף הנתבעת ותחוב בסך של 1,500 ש"ח. שיעורו של החיוב הזה נגזר ממה, שלסופה של בחינה נמצא מקום לחייב בו את הנתבעת והוא חלק קטן מאד מן הסכום, שבו אמדו לכתחילה התובעים את היקפה של תביעתם.

פסק דין |09/07/2018 |שלום – תל אביב

תאדמ (בת ים) 35198-09-22- רמי נר גאון נגד כלל חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: אדי לכנר

  • בכתב התביעה טוען צד ג' כי סובל במשך שנים רבות מנזקי מים שמקורם בדירת התובע והוסיף כי בשנת 2020 המצב בדירה החמיר עוד יותר. 20. בנסיבות אלו, צד ג' ביקש להורות לתובע לאפשר כניסה של מהנדס מומחה שיבצע בדיקה מקיפה בדירתו על מנת לאתר את מקור הרטיבות. כמו כן, לתקן את הנזקים בהתאם לממצאי חוות הדעת של המומחה. בנוסף, להורות על מינוי מפקח על העבודות על מנת לוודא שהנזק יתוקן באופן סופי. זאת ועוד, להורות לתובע לשאת בתשלום עבור המומחה והמפקח ולהורות לתובע להשיב לצד ג' את כלל ההוצאות שהוציא בגין נזקי הרטיבות. 21. בעקבות התביעה פנה התובע שוב אל הנתבעת על מנת שהנתבעת תשתתף בהוצאות ההתגוננות בתביעה אולם בקשתו נדחתה מהטעמים שלהלן: 22. ראשית, מדובר בנזקים מתמשכים שנגרמו עובר לתקופת הביטוח. 23. שנית, מדובר בנזקים שהוזנחו במשך שנים. 24. שלישית, מדובר בנזקים שהתיישנו. 25. רביעית, מדובר בתביעה לצו עשה שאינה מכוסה בפוליסה. 26. במהלך ניהול ההליך, פנה התובע למומחה מטעמו השמאי "שלמה שחר" שערך עבורו חוות דעת מיום 9.9.2020 . 27. בחוות הדעת, קבע השמאי כי מקור הנזקים בדירת צד ג' ברכוש המשותף ולא מדירת התובע. על כל פנים, הצדדים חתמו על הסכם פשרה לפיו, התובע ישלם לצד ג' סך של 4,300 . 28. המחלוקת העיקרית היא אפוא בשאלת קיומו של כיסוי ביטוחי לתובע בגין הנזקים שנגרמו לצד ג' וכן עבור הוצאות המשפט שנשא בהן במסגרת התביעה. 29. סעיף 31 לפרק ג'- ביטוח אחריות כלפי צד שלישי קובע כדלקמן: "מקרה הביטוח הוא חבות המבוטחת או בני משפחתו, לרבות עובדי משק ביתו, לשלם לצד שלישי על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) בכפוף לגבולות האחריות הנקובים במפרט בשל אירוע תאונתי שהתרחש בשטח מדינת ישראל או 'באזור' כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון- שיפוט ועבירות בעזרה משפטית), התשס"ז- 2007 וגרם ל- 31.1 מוות, מחלה, פגיעה, ליקוי גופני, נפשי או ליקוי שכלי.

פסק דין | 08/08/2023 | שלום – בת ים

ת"א (ירושלים) 7773/02- סהר-ציון חברה נגד סורוקה יורם

שמות השופטים: דוד מינץ

  • בנסיבות שתוארו, בהן מדובר בשתי דירות של שכנים באותו בניין כשמתקן של דירה אחת עלול להזיק (ובמקרה זה אף הזיק בפועל) לדירה השנייה, די ברור כי קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית של בעל דירה אחת כלפי שכנו לבל ייגרם לדירתו נזק ממתקני דירתו (צנרת המים) שלו. השאלה היחידה היא האם בעל הדירה חייב היה בנסיבות העניין לצפות באופן סביר את קרות הנזק. התשובה לשאלה זו – במקרה זה – היא חיובית. נפסק מקדמת דנא, כי משמעה של דרישת הציפיות מהמזיק, היא קביעת צפיותה של פגיעה על פי ההתנהגות הנדרשת מ"אדם סביר", שהוא אותה התגלמות של אדם תם, ישר והגון, שאולי אינו קיים בפועל, אך משמש קנה מידה מועיל למדוד בו אחריות בנזיקין (ע"א 299/71 עודד מזרחי נ' "מקורות" חברת מים בע"מ, פ"ד כו(248 ,(2). ואולם, אין לדרוש מהאדם "הסביר" להזהר מפני הבלתי צפוי, שאז לא תקום חבות בנזיקין (השווה ע"א (חיפה) 663/94 עקאד סאלח פואד נ' רשות הניקוז נחל, תקדין מחוזי 2)96), 1050). קיומו של קשר סיבתי משפטי בין התנהגות המזיק לבין הנזק, תלוי בשאלה האם היה צריך המזיק לצפות את הנזק שנגרם. בכך נבדלת האחריות לפי עוולת הרשלנות מהאחריות המוחלטת (ע"א 935/95 פלונית (קטינה) נ' קליפורד דניס, פ"ד נב(736 ,(4). לכן גם, אם המזיק לא יכל לצפות את בואו של הנזק, לא סביר לדרוש ממנו לנקוט באמצעים למנוע את התרחשותו (ר' ע"א 9212/99 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל, תקדין – עליון 346 ,(1)2002). לאור האמור, אין צריך לומר, כי לו אכן היו סימנים שהעידו על בואה של הדליפה, ניתן היה, ללא קושי, להטיל על בעל הדירה את האחריות לצפות ולמנוע מבעוד מועד את התרחשותה.

פסק דין | 15/01/2003 | שלום – ירושלים

חקיקה רלוונטית

חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006

סעיף: 2. סעדים בשל סירוב בלתי סביר לביצוע עסקת פינוי ובינוי

  • 2. (א) הסכים רוב מיוחס מבין בעלי הדירות במקבץ לפינוי ובינוי לכרות עסקת פינוי ובינוי, ומצא בית המשפט כי בעל דירה באותו מקבץ מסרב סירוב בלתי סביר להעביר את זכויותיו לשם ביצוע העסקה או מתנה את הסכמתו לכך בתנאים בלתי סבירים (בחוק זה – בעל דירה מסרב), רשאי בית המשפט לפעול באחת מאלה – (1) לקבוע כי בעל הדירה המסרב אחראי בנזיקין כלפי שאר בעלי הדירות באותו מקבץ המסכימים לעסקה, בשל הנזק שנגרם להם עקב אי-ביצוע העסקה; (2) לאשר את ביצוע העסקה וכן למנות עורך דין או רואה חשבון, שאינו בעל דירה במקבץ, שיהיה מוסמך, בהתאם להוראות בית המשפט, להתקשר בעסקה בשם בעל הדירה המסרב (א1) בית משפט רשאי לקבוע כי בחישוב הרוב המיוחס מבין בעלי הדירות לא יובאו בחשבון זכויותיו או חלק מזכויותיו של בעל דירה שלא הסכים לכריתת עסקת פינוי ובינוי (בסעיף זה – בעל דירה מתנגד), אם מצא שהתנגדותו נובעת מבנייה או משימוש שלא כדין ברכוש המשותף או בשטח הגובל לבניין, בין היתר בהתחשב בהיקף הבנייה או השימוש כאמור ובפרק הזמן שעבר מאז החלו, או שהתנגדותו נובעת מפיצול הדירה שבבעלותו לדירה אחת נוספת לפחות שלא כדין, ובלבד שהוגשה בקשה לכך, בהליך תביעה לפי סעיף קטן (א) או בהליך נפרד, וצורפו לה שני אלה: (1) ראיה לבנייה או לשימוש שלא כדין ברכוש המשותף או בשטח הגובל לבניין או לפיצול דירות שלא כדין; (2) ראיה לכך שיותר ממחצית מכלל בעלי הדירות בבית המשותף שבו נמצאת דירתו של בעל דירה מתנגד, שיש בבעלותם יותר ממחצית מהרכוש המשותף בבית המשותף, מסכימים לכרות עסקת פינוי ובינוי; בפסקה זו, "כלל בעלי הדירות בבית המשותף" – לרבות בעלי הדירות המתנגדים. (ב) סירוב להעברת זכויות כאמור בסעיף קטן (א) לא ייחשב כבלתי סביר, בין השאר, באחד מאלה: (1) עסקת הפינוי ובינוי אינה כדאית כלכלית; קבע שמאי פינוי ובינוי כי העסקה כדאית כלכלית, תהווה קביעה זו חזקה כי היא כדאית כאמור לעניין בחינת סבירותו של הסירוב, אלא אם כן הוכח אחרת; קבע שמאי

תקנות המים (סדרי-הדין לפני בית-הדין לעניני-מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ"ו-1966

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בתקנות אלה – "חוק המים" – חוק המים, התשי"ט-1959; "חוק הניקוז" – חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ט-1959; "חוק הקידוח" – חוק הפיקוח על קידוחי-מים, התשט"ו-1955; "חוק המדידה" – חוק מדידת-מים, התשט"ו-1955; "בית-דין" – בית-דין לעניני-מים שהוקם לפי סעיף 140 לחוק המים; "תובענה" – לרבות – (1) ערר לפי סעיפים 13, 16, 22א(ג), 31, 34, 35(ד), 43, 44ט, 44יא(א), 44יד(ד), 44טז(א), 44יט(ב), 61, 75, 89, 98 או 124ה לחוק המים (להלן – ערר-מים) וערר לפי סעיף 119 לחוק המים ((להלן – ערר על היטל); (2) ערר לפי סעיף 8 לחוק הניקוז (להלן – ערר-ניקוז) וערר לפי סעיף 42 לחוק הניקוז (להלן – ערר על שומה); (3) ערר לפי סעיף 9 לחוק הקידוח (להלן – ערר-קידוח); (4) ערר לפי סעיף 8(ו) לחוק המדידה (להלן – ערר-מדידה); (5) בקשה להכרעת בית-הדין בעניני-פיצויים לפי סעיפים 18, 44(ב), 44כב(ג), 79(ב)(2) או 94 לחוק המים, ולפי סעיפים 6(ג), 35(א) או 53(ג) לחוק הניקוז ((להלן – בקשה). "משיב" – (1) בערר-מים לפי סעיפים 13, 16, 22א(ג), 31, 34, 35(ד), 43, 44ט, 44יא(א), 44יד(ד), 44טז(א), 44יט(ב), 44כב(ג), 98, או 124ה, בערר על היתר או צו לפי סעיף 98 ובבקשה לפי סעיפים 18 ו-44(ב) לחוק המים – נציב המים; (2) בערר-מים לפי סעיפים 61 או 75, בערר על אישור לפי סעיף 98 לחוק המים ובערר על היטל – שר החקלאות; (3) בערר-ניקוז ובבקשה לפי סעיפים 6(ג) או 53(ג) לחוק הניקוז – נציב המים; (4) בערר-קידוח – נציב המים; (5) בערר-מדידה – נציב המים; (6) בערר על שומה – רשות הניקוז; (7) בבקשה לפי סעיפים 79(ב)(2) או 94 לחוק המים – רשות המים; (8) בבקשה לפי סעיף 35(א) לחוק הניקוז – רשות הניקוז, ואם פעל נציב המים לפי סעיף 50 לחוק הניקוז – נציב המים.

חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006

סעיף: 3. הקטנת שיעור הפיצויים

  • 3. קבע בית המשפט לפי הוראות סעיף 2(א)(1) כי בעל הדירה המסרב מסרב אחראי בנזיקין כלפי שאר בעלי הדירות במקבץ לפינוי ובינוי, רשאי הוא, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, לקבוע כי בעל הדירה המסרב יישא רק בחלק מנזקם של בעלי הדירות; לענין זה, בית המשפט ישקול, בין השאר, שיקולים אלה: (1) גובה הנזק שנגרם לבעלי הדירות המסכימים לעסקת הפינוי ובינוי; (2) כושר פירעונו של בעל הדירה המסרב לשאת בנזק; (3) נסיבות העסקה.

חוק המים, התשי"ט-1959

סעיף: 44כב. פיצויים

  • 44כב. (א) מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה שבסעיף 44ג(1) או ליתן תוספת-מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות-החדרה שנעשו לפי סימן זה, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה. (ב) מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים. (ג) באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי-תשלומם, יכריע בית-הדין. (ד) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי סימן זה.

חוק המים, התשי"ט-1959

סעיף: 20כג. סמכויות בית-משפט

  • 20כג. (א) קיים חשד שנעברה עבירה לפי סעיף 20כא, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), "בית משפט" – בית המשפט המוסמך לדון בעבירה. (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם. (ג) תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה. (ד) חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט. (ה) חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד. (ו) בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין. (ז) בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה. (ח) לענין סעיף זה – "צו" – צו עשה או צו לא תעשה; "תובע" – (1) כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; (2) קובל כאמור בסעיף 20כה – לאחר שהגיש קובלנה.

כללי המים (חישוב פיצויים), תשכ"ב-1962

סעיף: 9. פיצויים בעד שלילת מקור מים

  • 9. נגרם נזק לאדם על ידי שלילת מקור המים שפרנסתו היתה עליו או על ידי ניתוקו ממקור המים שממנו היה מקבל מים או כתוצאה מהחלפת מקור המים, ייעשה הפיצוי באחת משתי אלה, מבלי לגרוע בזכויותיו לפי סעיף 77 לחוק: (1) על ידי מסירת זכות-קבע לקבלת מים מרשות המים הנוגעת בדבר במחיר שלא יעלה על ההוצאות הממשיות שהיו לו עקב תפיסת המקור, ובלבד שיעביר לרשות המים את מיתקני המים שברשותו, או – (2) על ידי תשלום ערכו המהוון של הנזק שנגרם.

תקנות המים (סדרי-הדין לפני בית-הדין לעניני-מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ"ו-1966

סעיף: 20. דיון שלא בפני בעלי הדין

  • 20. לא התייצב אחד מבעלי-הדין לפני בית-הדין במועד הקבוע לשמיעת התובענה, רשאי בית-הדין לדון ולהחליט שלא בפניו.

חוק המים, התשי"ט-1959

סעיף: 90. פיצויים מרשות מים

  • 90. (א) אלה זכאים לפיצויים מרשות-המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר: (1) הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת; (2) מי שנגרם לו נזק על ידי – (א) שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם – אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל-מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל; (ב) שלילתו של מקור-מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור-מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים; (ג) סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי סעיף 85. (ב) האמור בסעיף-קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית-הדין, לצרף לתובענתו כל עילת-תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל-המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961

סעיף: 10א. סמכויות בית משפט

  • 10א. (א) הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע צו לסילוק מפגע לפי סעיף 11ב, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם מפגעי רעש או ריח חזקים או בלתי סבירים. (ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי"ט-1959, בשינויים המחויבים. (ג) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו להסרת המפגע, אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה לבית המשפט. (ד) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.

כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (אמות מידה לשירות שעל בעל רישיון להספקת מים לצורכי בית במועצות אזוריות לתת לצרכניו), התשפ"ד-2024

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בכללים אלה-"אומדן של מהנדס בעל הרישיון"-הערכה של מהנדס בעל הרישיון בדבר צריכת מים לפי סעיף 11; "אמצעי משלוח אלקטרוני"-דואר אלקטרוני, פקסימילה וכל אמצעי משלוח אלקטרוני אחר שניתן באמצעותו לשלוח לצרכן את כלל המידע שיש לשלוח לפי כללים אלה; "אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית"-אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www water. gov. il ; "בית משותף"-מבנה שיש בו שתי יחידות דיור או יותר, בין שהוא רשום בפנקס הבתים המשותפים ובין שאינו רשום בו; "בעל רישיון"-מי שקיבל, לפי סעיף 23 לחוק, רישיון הספקה למטרת צורכי בית, למעט עירייה, מקורות חברת מים בע"מ וחברה שהוקמה לפי חוק תאגידי המים והביוב; "בקשה לבירור חיוב חריג"-בקשה לבירור חיוב חריג לפי סעיף 69(א)(2); "בקשה לעריכת בירור"-בקשה לעריכת בירור חשבון לפי סעיף 59; "דרישה לעריכת בדיקות נוספות"-דרישה לעריכת בדיקות נוספות לפי סעיף 64; "הסדר תשלומים"-הסדר לפירעונו של חוב של צרכן; "הערכת צריכה"-הערכה של כמות המים שנצרכה בנכס מסוים או על ידי צרכן מסוים; "הפסקת מים מתוכננת"-הפסקת מים שאינה הפסקת מים לצורך תיקון תקלות והיא לצורך טיפול, שדרוג ותחזוקה של תשתיות המים של בעל הרישיון או במקרים שבהם דרש מבעל הרישיון ספק תשתיות אחר לעשות כן לצורכי טיפול, שדרוג ותחזוקה בתשתיותיו המצויות בסמוך או קשורות בעקיפין או במישרין לתשתיות המים; "הפסק ת מים לצורך תיקון תקלות"-הפסקת מים הנדרשת לצורך תיקון תקלה או בעיה שתיקונה אינו סובל דיחוי או שנדרש בתוך פחות מ-48 שעות; "הפרשי מדידה"-ההפרש בין הכמות שעברה, בתקופה מסוימת, במד המים הראשי בנכס, לבין סך כל הכמויות שעברו בכל מדי המים המשויכים בנכס, כפי שנמדדו באותה תקופה או כפי שהוערכו, אם בוצע

כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות), התשע"א-2011

סעיף: 13. בדיקה השוואתית של כמות הצריכה

  • שבהן נקרא מד–המים המשויך, ושלא הוגשה לגביהן בקשה להכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה לפי סעיף 15 או בקשה לעריכת בירור לפי סעיפים 43 או 52א(א)(3); (2) ההפרש בין צריכה זו לבין צריכתו הרגילה עולה על 9 מטרים מעוקבים בתקופת חיוב חודשית או על 18 מטרים מעוקבים בתקופת חיוב דו–חודשית, ובמד–מים ראשי-הפרשי המדידה עולים על 5 מטרים מעוקבים בתקופת חיוב חודשית או 10 מטרים מעוקבים בתקופת חיוב דו–חודשית. (ג1) נוכחה החברה בבדיקה ההשוואתית, כי הכמות שנמדדה במד–מים משויך מהווה צריכה חריגה מאוד, תפעל החברה כאמור בסעיף קטן (ג) וכן, אם יש ברשותה מספר טלפון של הצרכן, תעשה מאמץ סביר להודיע לו בלא דיחוי, בטלפון או באמצעות מסרון, כי צריכתו חריגה מאוד; בהודעה תפרט החברה את הכמות שנמדדה ואת שיעור הגידול בצריכה; חברה לא תפנה באמצעות מסרון אם הודיע לה הצרכן כי אינו מעוניין לקבל הודעות בדרך זו. (ד) נוכחה החברה בבדיקה ההשוואתית כי הפרשי המדידה במד המים הראשי בנכס מהווים צריכה חריגה מאוד, תפעל החברה כאמור בסעיף קטן (ג) וכן תשלח בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מיום עסקים אחד נציג לנכס שיוודא שלא נפלה טעות בקריאה ושמד המים תקין ככל שניתן לראות; מצא הנציג, כי לא נפלה טעות וכי מד המים תקין, יתלה הודעה, בלוח המודעות בכניסה לנכס, ולפיה במד המים הראשי בנכס נמדדה צריכה חריגה מאוד ואת שיעורה; בהעדר לוח מודעות יתלה הנציג הודעה במקום בולט לעין בכניסה לנכס; כמו כן, ינסה הנציג, ככל שניתן, לאתר צרכנים בנכס ולהודיע להם על קיומה של צריכה חריגה מאוד; הנציג יתעד את תליית המודעה, פעולות האיתור שביצע וממצאי הביקור

כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע"ח-2017

סעיף: 20. ,בפ החזר תשלום בשל אי-ביצוע בנייה

  • 20. (א) ביקש בעל נכס מהמועצה האזורית להשיב לו את מלוא תשלומי ההקמה שהוטלו עליו או על בעלו הקודם של הנכס לפי סעיף 8(א)(1), מהטעם שהתקופה להוצאת ההיתר לפי הבקשה להיתר הסתיימה והארכתה לא התבקשה או התבקשה וסורבה, או שההיתר שניתן לפיה פקע וחידושו לא התבקש או התבקש וסורב, תשיב לו המועצה האזורית את הסכום ששילם. (ב) ביקש בעל נכס מהמועצה האזורית להשיב לו חלק מתשלומי ההקמה שהוטלו עליו או על בעלו הקודם של הנכס לפי סעיף 8(א)(1), בשל כך שהבנייה בנכס היתה בשטח הקטן מן השטח שלפיו חושב הסכום ששילם, תשיב לו המועצה האזורית סכום השווה להפרש שבין הסכום ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו הבקשה להיתר היתה לפי השטח שנבנה בפ ועל. (ג) הסכום שיש להשיבו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יוחזר למי שהוא בעל הנכס במועד היווצרות הזכות להשבה בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שפורסם לאחרונה לפני יום ההחזר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום; לא בוצע ההחזר בתוך 60 ימים מן היום שבו התקבלה בקשת בעל הנכס כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יראו את הסכום שיש להשיבו כתשלום יתר, ויחול סעיף 19, ולעניין סעיף 35 לכללי אמות המידה יראו את המועד שבו הפך הסכום לתשלום יתר כמועד ההחזר.

אודות המחבר


אריק חכים

עו"ד אריק חכים

לייעוץ מקצועי ללא עלות:


תחומי התעסקות:
פשיטת רגל

מאמרים נוספים:

עורך דין חדלות פרעון בירושלים

עורך דין חדלות פרעון בירושלים שתוכלו לסמוך עליו בטיפול חובות: כינוס נכסים, הסדרי חוב, מימוש בטוחות, קבלת הפטר ועוד. לייעוץ וטיפול עורך דין חובות בירושלים.. קרא עוד

עורך דין שכירות תל אביב הסכם

מהו חשיבותו של עורך דין חוזה שכירות בתהליך? חתימה על חוזה שכירות נראית כדבר פעוט ופשוט. אך אם נדע את ההשלכות הנגרמות לאחר כתיבת חוזה.. קרא עוד

עורך דין בתל אביב קניין רוחני

מדוע חשוב לרשום סימן מסחר? עורך דין קניין רוחני פועל בשוק המקומי והגלובאלי בו התחרות המתמדת הפכה את היכולת של בעלי עסק לייחד ולמתג את.. קרא עוד
פרטים נוספים

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם