מדירתו של השכן בקומה מעליך, כך לפי החשד, קיימת נזילה אשר חודרת את המעטפת שבין שתי הקומות ובתקרה ובקירות הופיעו כתמי רטיבות.
פנית ברוב אדיבות לשכן והשבת את תשומת ליבו לנזילות. האינסטינקט הראשון של השכן היה לנפנף אותך מעליו ולומר כי הנזילה היא בכלל לא ממנו ואולי כדאי שתיגש לוועד הבית ותתלונן שם כי ייתכן והבעיה היא בצינורות שעוברים בבניין.
הגיוני חשבת. פנית לוועד שהזמין את עצמו לסיור אצלך בדירה וברוב קשב ובארשת פנים של שמאי קבע כי אין כל פגם בצינורות שעוברים בבניין ובוודאות מקור הנזילה היא מדירתו של השכן מהקומה למעלה .
תחושת אי נעימות מציפה אותך הרי אתה לא רוצה להאשים את השכן לפני שהראיות יהיו חותכות ולכן, בשלב הראשון ,עליך להפעיל את הביטוח.
חיפוש מהיר של מסמכי הביטוח שתייקת בקלסר הכחול מעלה את הפוליסה ועליה פרטי חברת הביטוח , טלפון זריז וההודעה לחברת הביטוח נקלטה כמה ימים אחר כך מגיע אדם חביב לבוש בסרבל עבודה ומודיע לך כי הוא נשלח מטעם הקבלן שעובד עם חברת הביטוח ולאחר שעבר בדירה באמצעות מכשירים וכלים תרמיים לזיהוי נזילות הוא קובע שמקור הנזילה מדירת השכן שמלמעלה ושחייבים לפתוח אצלו את הרצפה, לפרק אריחים, להוציא את החול הרטוב, לחכות שיתייבש ורק אחר כך לתקן ולאטום.
טוב אמרת. פנית לשכן, סיפרת לו שהיה אצלך אינסטלטור מקצוען מטעם חברת הביטוח שקבע כי כתמי הרטיבות על התקרה ובקירות הינם תוצאה של נזילה מהדירה שלו. "מה פתאום" אומר השכן "אל תטריד אותי יותר" וסוגר את הדלת .
ראשית זה הזמן לפנות לשמאי רכוש או שמאי נזקים על מנת לתעד את הנזק ולקבוע בחוות דעת מפורשת כי הנזילה היא אכן מהדירה השכנה . לרוב, חוות הדעת תכלול את הפרטים הבאים:
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, מקנה למפקחים על רישום מקרקעין סמכויות שיפוטיות ומנהליות גם יחד. במסגרת סמכויותיהם המנהליות כלולים בין השאר הנושאים הבאים:
מתן צווים לרישום בפנקס הבתים המשותפים, תיקון צווים והכרעה בהתנגדויות לתיקונים, ביטול רישומו של בית משותף, מתן החלטות עפ"י חוק המקרקעין ותקנותיו, כגון: תיקוני טעויות סופר, ביטול זכויות ועוד.
בסמכותם השיפוטית של המפקחים על רישום המקרקעין לדון ולפסוק בסכסוכים בין בעלי דירות בבתים משותפים ובדיונים בסכסוך. מוקנות להם עפ"י החוק, כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית.
סמכויות נוספות של המפקח על רישום מקרקעין שניתן לכנותן מעין שיפוטיות, הן להורות על רישום ראשון, תיקון רישום שטח וחידוש רישום מקרקעין שרישומם הושמד או טושטש.
ערעורים על פסקי הדין הניתנים ע"י המפקחים מוגשים לבית המשפט המחוזי.
פעילות לשכות המפקחים על רישום מקרקעין מתנהלות בתשע לשכות: ירושלים, נצרת, חיפה, נתניה, פתח תקווה, תל אביב, חולון, רחובות ובאר שבע (בנוסף עוד שלוש שלוחות בערים עכו, חדרה ואשדוד).
מתוך אתר הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין ניתן לאזרחי ישראל התדריך הבא:
כתב התביעה יהיה חתום על ידי התובע ואם התובע הוא הנציגות (ועד הבית) על ידי חברי הנציגות ויוגש בשני העתקים ועותק נוסף עבור כל נתבע, לצורך העברת כתב התביעה בצירוף הזמנה לדין לנתבעים על ידי מזכירות המפקחת.
אם התובע מיוצג על ידי עו"ד, עוה"ד ישלח לכל הנתבעים את כתב התביעה בצירוף הזמנה לדין שיקבל מהמזכירות.
לרוב, התביעה שתוגש למפקח/ת על רישום המקרקעין תהיה תביעה "לצו עשה" ולא "תביעה כספית" בשל הניסיון הרב שצברתי אני ממליץ להגיש את התביעה הכספית לבית משפט לאחר שכומתו כל הנזקים ולאחר שהנזילה פסקה בפועל .
צו עשה הוא צו שבאמצעותו מורה בית המשפט לאדם לבצע פעולה מסוימת. בהתאם לדוגמא שלנו , כאשר נגרם נזק לדירה כתוצאה מרטיבות בדירת השכן, והוא מסרב לתקן את הנזילה, או מודע לבעיה ולאחריותו לנזק, אך לא מוצא לה פתרון או חושב שטיפל בבעיה, אך למעשה הנזק ממשיך להחמיר, ניתן לבקש "צו עשה" מהמפקח על בתים משותפים.
מתוך האתר של השמאי יהושע סדן (אליו אני מפנה בעלי דירות הזקוקים לחוות דעת מקצועית):
“10 הדיברות” לניהול תביעת נזק מים בדירה:
קיימות כיום מספר טכנולוגיות מודרניות לאיתור דליפות בצנרת מים בשיטות “אל הרס”, כלומר מבלי לגרום נזקים למבנה. פטיש ואיזמל אינו אחת משיטות אלה. אם מגיע אליכם אינסטלטור ללא מכשיר איתור כגון מצלמה תרמית או מד לחות, בקשו ממנו ללכת הביתה ולחזור מצויד כיאות.
אם האינסלטור חושב שהרטיבות תעבור מאליה בלי לעשות דבר, עמדו על המשמר. ציירו בעיפרון מסביב לכתם הרטיבות. אם הכתם מתפשט תוך יום-יומיים, דעו כי הצרה הזאת לא תיעלם מאליה.
אם האינסלטור טוען שהנזק אינו מבוטח כי “זו לא דליפה מצינור אלא מאיטום לקוי / דליפת מי גשם / חוסר אוורור / דליפה מהשכנים”, הזמינו מיד אינסטלטור פרטי מטעמכם וקבלו דעה נוספת.
דליפה מצנרת היא נזק רציני, ויש לתקנה בדחיפות. התחילו לחשוד שהאינסלטור אינו יודע מה הוא עושה – אם הדליפה נמשכת יותר מיום או יומיים.
תיקון צינור מים חייב להתבצע על ידי החלפת כל הצינור מזווית לזווית. עבודות לניסור הצינור, פעולות הברגה באמצע הצינור וקיצורי דרך מוזרים – כל אלה מזעזעים את הצינור הישן וגורמים לדליפות נוספות מאותו צינור. אם עשו לכם תיקון חלקי – צפו בהקדם לדליפה נוספת.
אל תסכימו לחיות עם “מעבר חציה” בריצוף. אם לא שמרתם מרצפות זהות במחסן הדירה, אל תסכימו להסתובב בשווקים עם מרצפת כדי לחפש מרצפות דומות. מרבית הסיכויים שאין בשוק מרצפות זהות מאותה הסדרה. זכותכם על פי חוק לדרוש החלפת כל הריצוף באותו משטח.
החומר הלבן הנפלט בין האריחים ברצפה הוא סוג של פטריית עובש הגדלה בתנאי רטיבות. כתמים צבעוניים בטיח, בדרך כלל בצבע שחור-ירוק, אינם אלא תרביות של פטריות עובש המעלות ריח רע וגורמות מחלות לכלי הנשימה.
נזילת מים בתוך חלקי המבנה אינה רק מטרד. חדירת מים אל מערכות החשמל מהווה סכנה ממשית של התחשמלות וסכנת שריפה.
שהייה של מים בתוך חלקי המבנה גורמת לשינויים במרקם הבטון ולהחלשתו. חדירת מים מבעד לבטון גורמת להחלדה של המוטות, להתנפחות הברזל ולפיצוצים בבטון. כתוצאה מכך תיתכן היחלשות של המבנה וסכנה ליציבותו.
דירה רטובה היא דירה שאינה ראויה למגורים. אינכם חייבים לשהות בדירה רטובה – ממשו את זכותכם על פי הפוליסה לדירה חלופית עד לתיקון סופי של הדירה. לסיכום: אל תחכו עד שייגרם לדירה נזק רציני, הזמינו מומחה לנזקי מים.
בהצלחה!
עו"ד אריק חכים , השוק 13 תל –אביב
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
