עורכי דין תעבורה בפתח תקווה

בתי המשפט לתעבורה בפתח תקווה – מדריך מקיף ומעמיק

מבוא

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מהווה חלק משמעותי ממערכת המשפט הישראלית, ומשמש כערכאה המרכזית לדיון בעבירות תעבורה באזור המרכז. בית משפט זה ממלא תפקיד חיוני באכיפת חוקי התעבורה, הגברת הבטיחות בדרכים, והפחתת תאונות הדרכים בישראל.

מאמר זה מציג סקירה מקיפה של בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, תוך התמקדות בהיבטים המשפטיים, המעשיים והפרוצדורליים הקשורים לפעילותו.

המסגרת הנורמטיבית והחוקית

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה פועל מכוח פקודת התעבורה [נוסח חדש] והתקנות שהותקנו מכוחה. סמכותו השיפוטית משתרעת על מגוון רחב של עבירות תעבורה, החל מעבירות קלות כגון אי ציות לתמרורים, ועד לעבירות חמורות הכרוכות בתאונות דרכים קטלניות ונהיגה בשכרות.

מערכת המשפט הישראלית מייחסת חשיבות רבה לאכיפת דיני התעבורה, מתוך הכרה בסכנות הטמונות בעבירות אלו לשלום הציבור ולביטחונו. בשל כך, לבתי המשפט לתעבורה ניתנו סמכויות נרחבות בטיפול בעבירות אלו.

סמכות ותחומי שיפוט

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה דן במגוון רחב של נושאים הקשורים לתעבורה, כפי שמשתקף מהפסיקה העשירה. להלן דוגמאות מרכזיות:

עבירות מהירות חמורות

בתיק תתע (פתח-תקוה) 3937-01-12 – מדינת ישראל נגד אזרך אולג, התייחס בית המשפט לחומרה המיוחדת שבעבירת מהירות מופרזת:

"הודאתו בעבירה של נהיגה במהירות מעל המותר כאשר מדובר בחריגה גבוהה ומסוכנת מן המהירות המותרת. בנוסף לכך הנאשם הינו נהג חדש כך שהמסוכנות והחומרה במעשיו מתגברת."

פסיקה זו מדגישה את החומרה המיוחסת לעבירות מהירות, במיוחד כאשר הן מבוצעות על-ידי נהגים חדשים, אשר לפי מחקרים מהווים קבוצת סיכון גבוהה בכבישים.

פגיעה בהולכי רגל

בתיק עפת (מרכז) 38479-03-11 – אלינוי חפר נגד מדינת ישראל, הדגיש בית המשפט את החשיבות של הגנה על הולכי הרגל:

"מעבר חצייה הוא מבצרו של הולך הרגל. אין לו דרך חציית כביש אלא במעבר החצייה והאטה לפני מעבר חצייה היא חובה לנהג."

קביעה זו מבטאת את האחריות המוגברת המוטלת על נהגים בקרבת מעברי חצייה, ואת החשיבות שמייחס בית המשפט להגנה על הולכי רגל, שהם המשתמשים הפגיעים ביותר בדרך.

נהיגה ללא רישיון

בתיק עפת (מרכז) 1612-05-16 – אבו ראס כמאל נגד מדינת ישראל, התייחס בית המשפט לחומרה של נהיגה ללא רישיון:

"העבירה של נהיגה ללא רישיון תקף היא עבירה חמורה באשר היא פוגעת בביטחון ציבור המשתמשים בדרך ובנוסף מבטאת זלזול בחוק וברשויות האכיפה."

פסיקה זו משקפת תפיסה רחבה יותר, לפיה עבירות תעבורה אינן רק סיכון בטיחותי, אלא גם ביטוי לזלזול בשלטון החוק, עניין שבתי המשפט מתייחסים אליו בחומרה.

מדיניות ענישה ושיקולים בגזירת העונש

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מיישם מדיניות ענישה מאוזנת, המשלבת הרתעה והחמרה בעבירות חמורות יחד עם התחשבות בנסיבות אישיות ושיקולי שיקום כאשר הדבר מתאים.

בגזירת העונש, בית המשפט שוקל מגוון גורמים, ובהם:

חומרת העבירה – עבירות הכרוכות בסיכון חיי אדם זוכות להתייחסות מחמירה במיוחד
עבר תעבורתי – נהגים עם היסטוריה של עבירות תעבורה צפויים לענישה מחמירה יותר
נסיבות אישיות – מצב משפחתי, תעסוקתי ובריאותי של הנאשם
הודאה ולקיחת אחריות – בית המשפט מתייחס בחיוב לנאשמים הלוקחים אחריות על מעשיהם
תרומה לחברה – פעילות התנדבותית או תרומה לקהילה עשויות להיות שיקול לקולא

כפי שעולה מתיק תתע (פתח תקווה) 13389-12-16 – מדינת ישראל נגד אגמיל אבראהים:

"הענישה שהוצגה בפני בהתחשב בתיקים בהם הורשע הנאשם עומדת במתחם הענישה הראוי. לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, את מתחם הענישה הנוהג, את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בפני, את וותק נהיגתו, את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות באשמה, מצאתי כי ההסדר שהצדדים הציגו בפני הינו ראוי והולם."

מידע פרקטי על בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה

מיקום ודרכי הגעה

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה ממוקם ברחוב הס 20, פתח תקווה. המיקום המרכזי מאפשר נגישות טובה בתחבורה ציבורית, כאשר מספר קווי אוטובוס עוצרים בקרבת מקום. בנוסף, המקום מאפשר גישה נוחה יחסית לתושבי אזור המרכז, כולל ערי הלוויין של פתח תקווה.

שעות פעילות

בית המשפט פועל בימים א'-ה', בין השעות 08:30 ל-15:30. יש לציין כי שעות קבלת הקהל במזכירות עשויות להיות מצומצמות יותר, ולכן מומלץ לבדוק את שעות הפעילות המדויקות לפני הגעה.

הליך משפטי בבית המשפט לתעבורה

ההליכים בבית המשפט לתעבורה מתנהלים בהתאם לסדר הדין הפלילי, אך עם מספר מאפיינים ייחודיים לדיני תעבורה. להלן השלבים העיקריים בהליך משפטי בבית המשפט לתעבורה:

1. הגשת כתב אישום או בקשה להישפט

ההליך מתחיל עם הגשת כתב אישום על-ידי התביעה, או כאשר הנאשם מבקש להישפט במקום לשלם דו"ח או קנס.

2. דיון הקראה

במהלך דיון ההקראה, מוקרא כתב האישום בפני הנאשם, והוא נדרש להודות או לכפור באשמה. במקרים רבים של עבירות תעבורה, נערכים גם הסדרי טיעון בשלב זה.

3. שלב ההוכחות

אם הנאשם אינו מודה באשמה, מתקיים שלב הוכחות שבו התביעה מציגה ראיות וחקירת עדים, והנאשם רשאי להציג גרסתו והגנתו.

4. טיעונים לעונש

לאחר הרשעה, בין אם בעקבות הודאה או לאחר הליך הוכחות, מתקיים שלב הטיעונים לעונש, שבו הצדדים מציגים את עמדתם לגבי העונש הראוי.

5. גזר דין

בשלב האחרון, בית המשפט מכריע בעונש, אשר עשוי לכלול קנס, פסילת רישיון, נקודות, מאסר על תנאי, או במקרים חמורים במיוחד, אף מאסר בפועל.

יתרונות הייצוג המשפטי בעבירות תעבורה

אף שאין חובת ייצוג בהליכים בבית המשפט לתעבורה, ייצוג על ידי עורך דין המתמחה בדיני תעבורה עשוי להועיל במספר דרכים:

ניסיון והיכרות עם המערכת – עורכי דין מכירים את הפרוצדורה, השופטים והתובעים
אפשרות להשגת הסדרי טיעון מיטיבים – עורך דין יכול לנהל משא ומתן להפחתת האישומים או העונש
הצגה מיטבית של טענות ההגנה – עורך דין יודע כיצד להציג באופן אפקטיבי את הנסיבות לקולא
הבנת ההשלכות ארוכות הטווח – עורך דין יכול להסביר את ההשלכות ארוכות הטווח של הרשעה
איזון מול התביעה – ייצוג מקצועי מאזן את יחסי הכוחות מול התביעה המקצועית

שאלות נפוצות בנוגע לבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה

האם ניתן לערער על החלטות בית המשפט לתעבורה?

כן, ניתן לערער על החלטות בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. יש להגיש את הערעור תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין.

האם חובה להתייצב אישית לדיונים?

ככלל, קיימת חובת התייצבות אישית לדיונים בבית המשפט לתעבורה. עם זאת, במקרים מסוימים ובעבירות קלות, ייתכן שעורך דין יוכל לייצג את הנאשם ללא נוכחותו, בכפוף לאישור בית המשפט.

מה ההבדל בין דו"ח תעבורה רגיל להזמנה לדין?

דו"ח תעבורה רגיל (ברירת קנס) מאפשר לנאשם לשלם את הקנס ללא הופעה בבית המשפט, ובכך להודות באשמה. לעומת זאת, הזמנה לדין מחייבת הופעה בבית המשפט, ומוצאת בדרך כלל בעבירות חמורות יותר או במקרים של עבירות חוזרות.

האם אפשר לבקש דחייה של מועד הדיון?

כן, ניתן להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון. הבקשה צריכה להיות מנומקת (למשל, מחלה, נסיעה לחו"ל, או התנגשות עם אירוע חשוב אחר) ומוגשת מבעוד מועד. אישור הבקשה נתון לשיקול דעת בית המשפט.

סיכום ומסקנות

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מהווה נדבך חשוב במערכת אכיפת חוקי התעבורה בישראל. באמצעות פעילותו השוטפת, הוא תורם להגברת הבטיחות בדרכים ולהפחתת תאונות הדרכים, שהן אחת מהבעיות הבטיחותיות הקשות בישראל.

הפסיקה של בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מעידה על גישה מקצועית ומאוזנת, המשלבת הרתעה והחמרה בעבירות חמורות יחד עם התחשבות בנסיבות אישיות ושיקולי שיקום כאשר הדבר מתאים. גישה זו מאפשרת להגשים את תכליות דיני העונשין בתחום התעבורה: הרתעה, גמול, מניעה ושיקום.

לאזרחים הנתקלים בהליכים בבית המשפט לתעבורה מומלץ להכיר את זכויותיהם וחובותיהם, ולשקול ייצוג משפטי מקצועי, במיוחד במקרים של עבירות חמורות או כאשר קיימות השלכות משמעותיות על חיי היומיום, כגון סכנת פסילת רישיון ממושכת.

לסיכום, בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה ממלא תפקיד חיוני באכיפת חוקי התעבורה ובהגברת הבטיחות בדרכים, תוך שאיפה לאיזון בין אינטרס הציבור לזכויות הנאשמים. ניתן להתעייץ עם עורך דין תעבורה פתח תקווה מומלץ עo ניסיון רב

סימוכין

עפת (מרכז) 38479-03-11- אלינוי חפר נגד מדינת ישראל שמות השופטים: נגה אהד like dislike copy enlarge בפניי ערעור על חומרת העונש שגזר בימ"ש תעבורה פתח תקווה, כב' השופטת טאובר מיום 13.3.11 בתיק תאונת דרכים 8794-07-10. המערערת הורשעה עפ"י הודאתה בעבירה של אי האטה לפני מעבר חצייה תקנה 62(6) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961, אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה תקנה 67 לתקנות, נהיגה ברשלנות סעיף 62(2) 38(2) לפקודת התעבורה וגרימת חבלה של ממש סעיף 38(3) לפקודת התעבורה. העונש שנגזר על המערערת: 12 חודשי פסילה בפועל בניכוי חודשיים פסילה מנהלית, 6 חודשי פסילה על תנאי ל-3 שנים וקנס בסך 2,000 . בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערערת כי העונש מופרז בחומרתו, בעברה התעבורתי אין לה הרשעות קודמות, טוען לרשלנות תורמת של הולכת הרגל ונהג האוטובוס, המציא אסופת פסקי דין מבימ"ש שלום אודות פסילה בפועל נמוכות משמעותית בנסיבות דומות לזו שגזר בימ"ש במקרה זה. מדובר במערערת צעירה, חיילת משוחררת, עוד נטען כי בימ"ש לא שקל לקולא התנהגות המערערת במקום מייד לאחר קרות התאונה ושהמערערת הושיטה עזרה להולכת הרגל. כמו כן, בנימוקי הערעור התייחס ב"כ המערערת לעובדה כי חסכה התייצבות הנפגעת בביהמ"ש. לגופו של עניין דין הערעור להידחות. 1. ככלל, בית משפט בערכאת ערעור ימנע מלהתערב בשיקול דעתו של בימ"ש קמא מקום שלא נפלה טעות מהותית בגזר דינו, זאת גם אם בית המשפט היה פוסק אחרת. רק טעות או חוסר סבירות קיצונית, בהטלת העונש, יש בהם כדי להצדיק התערבות בית משפט של ערעור (ראה ע"פ 3332/91 מדינת ישראל נ' יצחק סבג פד"י נו (1) 437). 2. מעבר חצייה הוא מבצרו של הולך הרגל. אין לו דרך חציית כביש אלא במעבר החצייה והאטה לפני מעבר חצייה היא חובה לנהג. פסק דין | 21/05/2011 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 2 תת"ע (פתח-תקוה) 3937-01-12- מדינת ישראל נגד אזרך אולג שמות השופטים: רות רז like dislike copy enlarge הודאתו בעבירה של נהיגה במהירות מעל המותר כאשר מדובר בחריגה גבוהה ומסוכנת מן המהירות המותרת. בנוסף לכך הנאשם הינו נהג חדש כך שהמסוכנות והחומרה במעשיו מתגברת. אתחשב לקולה בכך שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ולקח אחריות על מעשיו. נוכח האמור לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 1. קנס בסך 1,200 או 12 ימי מאסר. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים הראשון תוך 30 יום. 2. פסילה בפועל לתקופה של 6 חודשים בניכוי 30 יום פסילה מנהלית. הפסילה תחל לא יאוחר מיום 15.4.12 בשעה 12:00. עד למועד זה על הנאשם לפנות למזכירות בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה לצורך ביצוע הפקדה. 3. פסילה על תנאי של 4 חודשים למשך שנתיים. זכות ערעור כחוק. גזר דין | 14/03/2012 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה מאזכרים – 0 | עמודים – 2 עפת (מרכז) 1612-05-16- אבו ראס כמאל אבו ראס כמאל נגד מדינת ישראל שמות השופטים: חנה קיציס like dislike copy enlarge 1. לפני ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת טל אוסטפלד- נאוי, סגנית נשיאה) בתיק 2423-10-15 מיום 13.4.16 2. המערער הורשע על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה כאשר תוקף רישיון הנהיגה שלו פקע בניגוד להוראת סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה, בניגוד לסעיף 2(א) ו-(ב) לפקודת ביטח רכב מנועי, תש"ל-1970, 3. רישיון הנהיגה של המערער פקע בחודש 26.11.2004 בעקבות הליכי הוצל"פ המתנהלים כנגדו. 4. המערער הורשה לנהוג בשנת 1994 וצבר לחובתו 57 הרשעות קודמות בהן 11 עבירות חוזרות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, בין השנים 2015-2004. 5. בית משפט קמא גזר על המשיב עונשים של 8 חודשי מאסר והפעלת עונש מאסר מותנה לריצוי באופן חופף, פסילה מלקבל רישיון נהיגה למשך 12 חודשים, עונש פסילה על תנאי למשך 3 שנים ומאסר על תנאי למשך 12 חודשים בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון תקף. 2 6. המערער מלין על חומרת העונש. לדבריו, בית המשפט קמא החמיר עמו יתר על המידה וסטה מרמת הענישה הנוהגת. לטענתו הוא זקוק לסיוע ושיקום והיה על בית המשפט להזמין תסקיר שירות המבחן בעניינו ולשקול שיקולי שיקום. המערער מדגיש כי רשיונו פקע בשל חובותיו ויש לאפשר לו להסדיר חובות אלו, להתחשב בנסיבותיו האישיות ולנהוג עמו במידת הרחמים. 7. המשיבה טוענת כי גזר הדין מאוזן ושקול; המערער ממשיך לנהוג תוך שהוא מודע לעובדה שרישיונו פקע תוך זלזול מוחלט בבית המשפט. ב"כ המשיבה הפנה לדברי הנאשם בתיק 841-09-12 שם עתר המערער לרחמי בית המשפט, ביקש הזדמנות אחרונה ובהמשך חזר על אותה עבירה. 8. העונש שהושת על ידי בית משפט קמא, מצוי במתחם העונש ההולם, ולא מצאתי סיבה להתערב בו; העבירה של נהיגה ללא רישיון תקף היא עבירה חמורה באשר היא פוגעות בביטחון ציבור המשתמשים בדרך ובנוסף מבטאות זלזול בחוק וברשויות האכיפה. פסק דין | 02/07/2016 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 3 תת"ע (פתח תקווה) 13389-12-16- מדינת ישראל נגד אגמיל אבראהים שמות השופטים: אורן בועז like dislike copy enlarge ינואר 2017 1 לפני כבוד השופט אורן בועז המאשימה מדינת ישראל נגד הנאשם אגמיל אבראהים נוכחים: ב"כ המאשימה עוה"ד מלכה הנאשם וב"כ הנאשם עוה"ד בראנסי הכרעת דין הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ובתיקים המצורפים: 7485-10-16 ביהמ"ש תעבורה פתח תקוה, עבירה מיום 2/5/16, נהיגה במהירות של 157 קמ"ש במקום 100 קמ"ש. 861-12-16 ביהמ"ש תעבורה פתח תקוה, עבירה מיום 2/4/16, נהיגה במהירות של 130 קמ"ש במקום 80 קמ"ש. 2 7851-10-16 ביהמ"ש תעבורה פתח תקוה, עבירה מיום 3/5/16, נהיגה במהירות של 174 קמ"ש במקום 100 קמ"ש. 2828-12-16 ביהמ"ש תעבורה פתח תקוה, עבירה מיום 10/6/16 נהיגה במהירות של 165 קמ"ש במקום 100 קמ"ש. לפיכך, אני מוצא את הנאשם אשם בעבירות שיוחסו לו בכתבי האישום ומרשיע אותו בהתאם. אורן בועז , שופט גזר דין הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961. הנאשם נהג ברכב במהירות של 148 קמ"ש למרות שהמהירות המרבית המותרת במקום הינה 100 קמ"ש. בנוסף צירף הנאשם 4 תיקים נוספים מסוג ברירת משפט ועניינם זהה. הנאשם נהג בחודשים אפריל, מאי, יוני 2016 בארבע הזדמנויות שונות במהירויות גבוהות החורגות פי כמה וכמה מהמהירות המירבית המותרת במקום. הצדדים הציגו בפני הסדר טיעון בו ביקשו להטיל על הנאשם עונש של פסילה בת 18 חודשים, פסילה על תנאי, קנס כספי ומאסר על תנאי שיחול על עבירות של הזמנה לדין. הענישה שהוצגה בפני בהתחשב בתיקים בהם הורשע הנאשם עומדת במתחם הענישה הראוי. לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, את מתחם הענישה הנוהג, את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בפני, את וותק נהיגתו, את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות באשמה, מצאתי כי ההסדר שהצדדים הציגו בפני הינו ראוי והולם ולכן אכבדו. גזר דין | 23/01/2017 | בית המשפט לתעבורה – פתח תקווה

פסיקה רלוונטית

בש"פ 6395/18- אפרים ויין נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שטיין like dislike copy enlarge 1. בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מספר 51117803240 מבית משפט השלום לתעבורה פתח תקווה לבית משפט השלום לתעבורה אשדוד 2. כתב האישום מייחס למבקש עבירת תעבורה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (אי מתן אפשרות להולכי רגל להשלים את החציה במעבר חציה בבטחה), שלפי הנטען נעברה בפתח תקווה. המבקש טוען, כי הוא מתגורר באשדוד וכי יהיה לו קשה להגיע לבית המשפט לתעבורה פתח תקווה. 3. כעולה מן הבקשה, ההקראה בתיק נקבעה ליום 3.12.2018 בשעה 9:00. המבקש כופר באשמה וברצונו לקיים הוכחות בתיק. 4. סבורני כי דין הבקשה להידחות. 2 5. כפי שהסברתי בבש"א 6148/18 סעדיה נ' ק. ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי(2010) בע"מ, פסקה 3 ( 26.8.2018 ), "העברת דיון מבית משפט מוסמך אחד למשנהו מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט איננה בגדר דבר של מה בכך. אמצעי דיוני זה כרוך בעלויות אדמיניסטרטיביות והוא צורך זמן שיפוטי יקר של בית המשפט העליון. אמצעי זה שמור אפוא למקרים מיוחדים: כדי להצדיק את העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, מבקש ההעברה צריך להוכיח באופן ברור וחד-משמעי כי הדבר יקטין במידה ניכרת את העלויות של בעלי הדין, של עדים ושל מערכת בתי המשפט". 6. כללי הסמכות המקומית משמשים נקודת מוצא לכל דיון בנושא העברה. ראו בש"א 6148/18 הנ"ל, פסקה 4. במשפטי תעבורה, כללים אלו באים לאזן בין נוחות הנאשם בניהול משפטו, מצד אחד, לבין נוחותם של עדי התביעה, ובראשם שוטרי תעבורה, מהצד השני. יעילות המערכת של בתי המשפט לתעבורה, אף היא מהווה חלק חשוב מאותו איזון. בהקשר זה, שומה עלינו לזכור כי שוטרי תעבורה עמלים קשה כדי להבטיח בטיחות בדרכים על-ידי אכיפת חוקי התנועה ואינם יכולים לבטל שעות עבודה בנסיעות ארוכות לבתי משפט מרוחקים. החלטה | 11/09/2018 | בית המשפט העליון מאזכרים – 201 | עמודים – 4 רע"פ 3034/14- רמזי אבו אנטילה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: ס גובראן like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.4.2014 בעפ"ת 36012-12-13 שניתן על ידי כבוד השופטת ש' בן שלמה בשם המבקש: עו"ד עלא קישאוי החלטה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ש' בן שלמה) בעפ"ת 36012-12-13 מיום 27.4.2014 , במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופט א' אנושי) בת"ד 5927-10-11 מיום 15.7.2013 ומיום 26.11.2013 . רקע והליכים 2 1. נגד המבקש הוגש לבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה כתב אישום בו הואשם בעבירת נהיגה בפסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא ביטוח תקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970; סטייה מנתיב נסיעה, לפי תקנה 40 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: תקנות התעבורה); גרימת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; נהיגה רשלנית, לפי סעיף 62(2) בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) בצירוף סעיף 39(א) לפקודת התעבורה; עזיבת מקום התאונה, לפי תקנה 144(א)(1) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; אי מסירת פרטים, לפי תקנה 144(א)(3) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; ואי הגשת עזרה, לפי תקנה 144(א)(2) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה. מעובדות כתב האישום עולה כי המבקש נהג ברכב ביודעו כי הוא פסול לנהיגה בעקבות עונש פסילה שהושת עליו בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב, ללא ביטוח תקף, סטה עם רכבו שמאלה, והתנגש עם רכב פרטי (להלן: הרכב הנפגע) שנסע בנתיב המקביל. החלטה | 24/06/2014 | בית המשפט העליון מאזכרים – 10 | עמודים – 5 רע"פ 3616/13- רמו רז נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 19.5.2013 , בעפ"ת 37681-01-12, שניתן על-ידי כב' השופטת נ' אהד בשם המבקש: עו"ד דור לוי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר ניתן על-ידי כב' השופטת נ' אהד, בעפ"ת 37681-01-12, מיום 19.5.2013 . בפסק דינו, קיבל בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, את ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (להלן: בית המשפט לתעבורה), אשר ניתן על-ידי כב' השופטת א' וישקין סג"נ, בת"ד 873-08-11, ביום 18.1.2012 . בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, הנזכר לעיל. בהחלטתי מיום 21.5.2013 , הוריתי על עיכוב ביצוע עונש המאסר אשר הושת על המבקש, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. רקע והליכים קודמים 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום, אשר ייחס לו, את העבירות הבאות: אי-מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה, לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה) בצירוף עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; גרימת תאונה, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; חבלה של ממש, לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה. יצוין, לגבי סעיף אישום אחרון זה, כי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה הינו סעיף עונשי בלבד, שאינו מגדיר את העבירה עצמה, אלא מוסיף עליה עונש סטטוטורי. מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 19.2.2002 , בשעה 21:00, או בסמוך לכך, נהג המבקש ברכב, ברחוב ז'בוטינסקי בהוד השרון, לכיוון מזרח. החלטה | 03/06/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 48 | עמודים – 6 ע"פ 101/88- מדינת ישראל נגד עמוס בוארון שמות השופטים: מ שמגר,ג בך,א גולדברג like dislike copy enlarge לצערי, אין אלא להסיק כי בית המשפט המחוזי לא נתן דעתו במידה מספקת לתיק של בית המשפט לתעבורה, שהרי אחרת אין להבין איך הצטמקו עבירותיו של המשיב רק לשתיים שבית המשפט המחוזי הזכירם, ונעלם כל ענין המרדף, לרבות המעבר הכפול ברמזור אדום, הנסיעה בזיג-זג והנסיעה על שולי הכביש. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי הביע תמיהה על כך שבית המשפט לתעבורה תיאר את המשיב "כעבריין תעבורה", אך גליון ההרשעות מאמת גם תיזה זו. בכך, כשלעצמו, הונחה התשתית להסקת המסקנה כי לא היה מקום להתערבותו של בית המשפט המחוזי במידת העונש. בית המשפט המחוזי גם ראה להדגיש כי יש להקפיד על קיומו של העיקרון של אחידות הענישה. דא עקא, מה שאירע כאן למעשה הוא שבית המשפט המחוזי זנח את אמות המידה אשר מן הראוי והרצוי שתהיינה נקוטות בידיה של ערכאת ערעור. במה דברים אמורים: בשנותה את גזר הדין המירה ערכאת הערעור, למעשה, את ההערכה בדבר חומרת הענין לפי דעת בית משפט השלום בהערכתה של ערכאת הערעור בקשר למידת העונש הראויה. פעולה כזו, כשלעצמה, היא לגיטימית, אך זאת רק באותם מקרים בהם מתגלית בפסק הדין המועבר תחת שבט הביקורת בערכאת הערעור, טעות מהותית או סטיה בעלת משקל מן העונש הראוי. לא כך אירע כאן. לאור ההתערבות במידת העונש במקרה דנן, יצר בית המשפט המחוזי, הלכה למעשה, אמת מידה כללית מקילה שחובה לנהוג לפיה. כתוצאה מכך לא יוכל בית משפט לתעבורה להגיב תגובה עונשית הולמת על התנהגות מסוכנת בעת נהיגה, שהרי כל סטייה ממה שנראה לבית המשפט המחוזי "כמכנה המשותף" של העונשים השיגרתיים, יביא להתערבותה של ערכאת הערעור. יש נסיבות אשר בהן מתחייב עונש חמור יותר מן הרגיל ויתרה מזאת, יש גם נסיבות בהן רשאית ערכאה הדנה דרך קבע בסוג מוגדר של עבירות להחליט כי ריבוי עבירות מסוג מסויים מחייבת החמרה במקרים דומים. פסק דין | 26/06/1988 | בית המשפט העליון מאזכרים – 11 | עמודים – 6 רע"פ 8839-05- עמוס ראובן נגד מדינת ישראל שמות השופטים: ס גובראן like dislike copy enlarge של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"פ 70076/05 מיום 8.9.2005 , שניתן על-ידי כבוד השופטת נ' אהד בשם המבקש : עו"ד אלעד שור בשם המשיבה : עו"ד בת-עמי ברוט החלטה המבקש הועמד לדין בבית-המשפט לתעבורה בפתח-תקווה (בת"ד 2229/04) בגין עבירה של אי מתן אפשרות להולך-רגל לחצות במעבר חציה בבטחה, לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); עבירה של אי ציות לתמרור "ה-8", לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה; עבירה של גרימת תאונה, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה ועבירה של נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62 (2) יחד עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה). לפי הנטען בכתב האישום, המבקש, אשר שימש כנהג מונית, נסע ביום 10.2.2004 במוניתו (להלן: המונית) ברחוב ארלוזורוב בפתח-תקווה ופנה ימינה לרחוב קפלן, בהתעלם מהרמזור הצהוב המהבהב שבפנייה ימינה ומבלי לאפשר להולכת רגל אשר חצתה את מעבר החצייה שבפניה (להלן: הולכת הרגל) אפשרות לחצות ותוך פגיעה וגרימת חבלה להולכת הרגל. בית-המשפט לתעבורה בפתח-תקווה (סגנית-הנשיא א' וישקין) הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, על-פי הודאתו. בית-המשפט גזר על המבקש קנס בסך 700 ש"ח או 45 ימי מאסר תמורתו; פסילת רישיון לתקופה של 4 חודשים ופסילת רישיון על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים. בית-המשפט התייחס בגזר-דינו הן לנסיבותיו האישיות של המבקש והן לעובדה, שהמבקש הינו נהג מקצועי, ושזו כבר תאונת הדרכים השנייה שבגרימתה הורשע. החלטה | 09/01/2006 | בית המשפט העליון מאזכרים – 34 | עמודים – 4 רע"פ 5205/14- רונאל סלמה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש בעבירות הבאות: נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי , התש"ל-1970; אי ציות להוראת שוטר, לפי תקנה 23(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961; נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; אי ציות לאור אדום ברמזור, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה. לצד זאת, זיכה בית המשפט את המבקש מעבירה של קבלת רישיון נהיגה ללא הודעה למשרד הרישוי על פסילה, לפי סעיף 66 לפקודת התעבורה. 3. בגזר דין, מיום 28.5.2014 , הדגיש בית המשפט לתעבורה את חומרת מעשיו של המבקש, אשר מבטאים זלזול בשלטון החוק ונציגיו, וגרימת סכנה לעוברי אורח. זאת, חרף מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים נגדו באותה שעה. לקולה, שקל בית המשפט את העובדה שהמבקש טרם ריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. לאחר זאת, השית בית המשפט על המבקש 11 חודשי מאסר לריצוי בפועל, תוך הפעלה של עונשי המאסר המותנים שעמדו לחובתו, באופן חופף; 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים; פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 22 חודשים, בחופף להפעלת פסילות מותנות; 18 חודשי פסילה על תנאי, למשך שלוש שנים. 4. על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע, כי הכרעת הדין היא "מפורטת, ברורה, רהוטה ומוסברת", ואין כל מקום להתערב בממצאי המהימנות ובקביעותיו העובדתיות של בית המשפט לתעבורה. החלטה | 02/08/2014 | בית המשפט העליון מאזכרים – 20 | עמודים – 3 רע"פ 99/16- עמר מוטלק נגד מדינת ישראל שמות השופטים: א שהם like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 6.12.2015 , בעפ"ת 20383-08-15, שניתן על-ידי כב' השופטת הבכירה נ' אהד בשם המבקש: עו"ד מקס אלפסי החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הבכירה נ' אהד), בעפ"ת 20383-08-15, מיום 6.12.2015 , בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת ט' אוסטפלד נאוי) (להלן: בית המשפט לתעבורה), בתת"ע 6959-01-15, מיום 29.7.2015 . רקע והליכים קודמים 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של עקיפת רכב תוך חציית קו הפרדה רצוף, לפי תקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. כעולה מכתב האישום, ביום 21.12.2014 , בשעה 17:10 או בסמוך לכך, בכביש 505 מכיוון מזרח למערב, בסמוך לכיכר אריאל, עקף המבקש עם רכבו משאית, תוך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף, מבלי שנמצא לצדו קו הפרדה מקוטע. 2 3. ביום 29.7.2015 , לאחר ניהול משפט הוכחות, הורשע המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. בית המשפט לתעבורה קיבל כמהימנה את עדותו של שוטר התנועה, אשר מסר כי ראה את כלל גלגלי רכבו של המבקש מעבר לקו ההפרדה הרצוף. 4. בגזר דין, אשר ניתן בו ביום, קבע בית המשפט לתעבורה כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של המבקש הוא מאסר בפועל לתקופה של שנה, לכל היותר, בצירוף עונשים נלווים. לצורך קביעת עונשו של המבקש בתוך המתחם, נתן בית המשפט לתעבורה את דעתו לעברו התעבורתי המכביד, הכולל 261 הרשעות קודמות. נקבע, בהקשר זה, כי מדובר בעבר תעבורתי מכביד ביותר, הכולל עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה; עבירות מהירות; נהיגה בזמן פסילה; הסעת נוסעים מעל למותר; נהיגה ללא רישיון רכב; עצירה על השול; שימוש בטלפון, וכיוצא באלה. החלטה | 04/01/2016 | בית המשפט העליון מאזכרים – 8 | עמודים – 4 ת"פ (באר שבע) 23077-08-20- מדינת ישראל נגד עבד אל רחמן אבו אלקיעאן שמות השופטים: רון סולקין like dislike copy enlarge קביעת הענישה הספציפית בתוך המתחם לחובת הנאשם, הרשעה משנת 2017 בגין עבירה שענינה הסעת שוהה בלתי חוקי, כשבאותו מקרה אף הורשע בעבירה של נהיגה פוחזת, עקב נסיונו להימלט מן הדין. מעל הנאשם היה תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בר הפעלה בגין אותה הרשעה, אשר גם אם לא יופעל במקרה דנן בשל הנסיבות שפורטו לעיל, הרי לא היה בו כדי להרתיעו מלעבור שוב על החוק. עיון במרשם התעבורתי של הנאשם (ת/2) מלמד, כי לנאשם לא פחות מ-27 הרשעות קודמות בתחום התעבורה, לרבות הרשעות מבית המשפט לעניני תעבורה, חלק ניכר מהן עבירות בגינן הוגש כתב אישום בבית המשפט לעניני תעבורה (להבדיל מדוחות ברירת משפט). בין היתר, הורשע הנאשם בעבירות של חציית קו הפרדה; נהיגה בכיוון ההפוך מכיוון התנועה; אי ציות להוראת שוטר במדים; מספר עבירות של נהיגה בקלות ראש או בחוסר זהירות; מספר עבירות של סיכון הולך רגל במעבר חציה או אי מתן אפשרות להולך הרגל להשלים את חצייתו; מספר עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, לרבות מהירות העולה על 41 קמ"ש מהמהירות המותרת; גרימת נזק; סטיה מנתיב הנסיעה; מספר עבירות של נהיגה ברכב שאינו תקין, שהוצאה לגביו הודעת אי שימוש. הנאשם כבר נדון, בעבר, בגזר הדין ת/3, לעונש מאסר בפועל בכליאה ממשית, כאשר בערעור שהוגש מטעם ההגנה – הושיט בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, את ידו לנאשם (לאחר שניתנה לכך הסכמת המדינה – הסכמה אשר לא ניתנה בנקל אלא לאחר המלצת בית המשפט ותוך שנציגת התביעה הדגישה שמדובר ב"חריג שבחריגים" – ראו הפרו' ת/4), ומטעמי שיקום, בין היתר לאור "הליך טיפולי" בו השתלב – הומתק עונשו למאסר בפועל בן 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, בד בבד עם העמדתו במבחן. גזר דין | 20/09/2023 | שלום – באר שבע מאזכרים – 0 | עמודים – 17 עפת (מרכז) 30028-12-15- גד ברכה נגד מדינת ישראל שמות השופטים: יעקב שפסר like dislike copy enlarge פסק דין פתח דבר 1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה , מיום 18.11.15 , בתיק ת. ד 5173-02-13 שבו הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות בעבירות של אי שמירת מרחק לפי תקנה 49(א) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961 (להלן: התקנות), בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות, ובעבירה של גרם תאונה בה נחבל אדם חבלה של ממש לפי תקנה 21 (ב)(2) לתקנות ביחד עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה. 2 2. בהתאםלכתבהאישום, הואשםהמערער בכך כי ביום 10.1.10 , בעתשנהגבמשאית בכביש 6 מדרום לצפון,לאשמרעלמרחקמספיקממשאיתשנסעהלפניוובכךגרםלתאונתדרכיםבהנחבלהנוסעשישבלצידוחבלהשלממש, אשרהביאה, ביןהשאר, לקטיעתרגלו ולחבלות נוספות. כןנחבלהמערערעצמוונגרםנזקלכלי הרכבהמעורבים. 3. על המערער נגזר מאסר בפועל לתקופה של 5 חדשים לריצוי בעבודות שירות, פסילת רשיון נהיגה בפועל למשך 4 שנים, ומאסר על תנאי של 10 חדשים למשך 3 שנים בגין נהיגה בפסילה או אם יורשע בגרם ת. ד שתוצאותיה חבלה של ממש. 4. הערעור הופנה במקורו הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד חומרת הענישה. ואולם לאחר שהחלה שמיעת טענות המערער, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה יחזור בו המערער מערעורו לעניין הכרעת הדין, תוך שיעמוד אך על ערעורו בנוגע לחומרת העונש. עוד הסכימו הצדדים כי נוכח העובדה שלא התבקשה חוות דעת שירות המבחן קודם מתן גזר דינה של הערכאה הדיונית, יוזמן תסקיר והצדדים יטענו טיעוניהם לאחר קבלתו. תסקיר שירות המבחן 5. על מנת שלא לפגוע בצנעת הפרט לא אפרט את האמור בתסקיר ואך אציין כי המדובר באדם בן 44, אשר גדל במשפחה מורכבת להורים בעלי בעיות בריאות קשות ובקשיים נוספים לא מבוטלים, נשוי ואב לארבעה ילדים. החלטה | 29/01/2017 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 23 | עמודים – 8 עפת (מרכז) 29887-03-15- חיים בוקובזא נגד מדינת ישראל שמות השופטים: נגה אהד like dislike copy enlarge לפניי ערעור על פסק דין בית משפט לתעבורה בפתח תקוה (כב' השופטת מגי כהן) מיום 9.2.15 ת"ד 5583-09-11, במסגרתו הורשע המערער: אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בבטחה, עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2); הזזת רכב ממקום התאונה, עבירה על סעיף 144(א)(1) ותקנה 144(ב) לתקנות התעבורה; אי הגשת עזרה ראשונה, עבירה על סעיף 144(א)(2) לתקנות התעבורה; אי דיווח למשטרה, עבירה על סעיף 144(א)(4); אי מסירת פרטים, עבירה לפי סעיף 145(א) לתקנות התעבורה. העונש שגזר בית משפט קמא: מאסר על תנאי בן 8 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור העבירות בהן הורשע; פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה של 12 חודשים; תשלום קנס בסך 4,000 או 60 ימי מאסר תמורתם; פסילה על תנאי בת 3 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור על העבירות בהן הורשע. 2 נימוקי הערעור: 1. בית משפט טעה, בהרשיעו את המערער, היה מקום לזכות המערער מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, מחמת ספק שהתעורר בשאלות מפתח בתיק. הספק נותר על כנו. 2. בית משפט קמא טעה, משהתעלם מהסתירות המהותיות הקיימות בתיק, סתירות אלה פועלות לטובתו של המערער. 3. בית משפט קמא טעה, משלא נתן משקל מהותי לחוות דעת מטעם מומחה ההגנה, שלא נסתרה על ידי המאשימה. 4. בית משפט קמא טעה, משלא נתן משקל לעובדה כי עדת תביעה מספר 1, שהעידה בבית משפט, בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 16.12.14 , העידה כי מדובר בצעיר ורזה, לא יותר מ-30, אך משהצביע ב"כ המערער על המערער, ושאל אותה לגביו, השיבה "לא נראה לי". פסק דין | 12/07/2015 | מחוזי – מרכז

חקיקה אלוונטית

פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה like dislike copy enlarge 25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 69א. ניקוד בעבירות תעבורה like dislike copy enlarge 69א. (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות שיטה לרישום נקודות על עבירות תעבורה שבהן הורשע בעל רשיון נהיגה (להלן – שיטת הניקוד), ולקבוע את סוג העבירות ומספר הנקודות שיירשמו לחובתו של בעל הרשיון על עבירה שבה הורשע. (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אמצעי תיקון שיוטלו על בעל רשיון נהיגה שנרשמו נקודות לחובתו לפי שיטת הניקוד, וביניהם – בדיקות רפואיות, בחינות, הסברה, הדרכה ופסילה מהחזיק ברשיון נהיגה. (ג) אמצעי תיקון לפי סעיף קטן (ב) יהיו בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה. (ד) נמסרה לאדם הודעת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה, יצוין בטופס ההודעה מספר הנקודות שיירשמו לחובתו של אותו אדם אם יורשע בעבירה, וכן דרכי התקשרות עם רשות הרישוי לקבלת מידע נוסף כאמור בסעיף קטן (ה), כפי שמסרה רשות הרישוי למשטרת ישראל. (ה) (1) רשות הרישוי תציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מועד הנפקת הטופס ואת המספר הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג במועד זה ואת דרכי ההתקשרות עמה לקבלת מידע נוסף; המידע הנוסף שיהיה ניתן לקבל יהיה מידע בדבר מועדי ביצוע העבירות וסוגי העבירות שביצע הנהג שבשלן נרשמו לחובתו נקודות, כפי שנמסרו ממשטרת ישראל, ואמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי, אם הטילה, בשל הנקודות כאמור; לעניין זה, "אמצעי תיקון" ו"נקודות תקפות" – כמשמעותם בחלק ז' לתקנות התעבורה. (2) רשות הרישוי רשאית למסור לנהג מידע כאמור בפסקה (1) וכן פרטי מידע נוספים, בדרכים נוספות, לרבות באמצעות האינטרנט והטלפון, ובלבד שתובטח סודיות המידע הנמסר. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 40א. פסילה בשל הרשעות חוזרות like dislike copy enlarge 40א. (א) (1) הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או 67, או על עבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע על עבירה מהעבירות המנויות בפסקה האמורה שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד שנתיים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ב) (1) הורשע אדם על עבירה המנויה בתוספת העשירית, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת משנתיים. (2) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (1), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים. (3) נפסל אדם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פסקה (2), והוא הורשע שלוש פעמים על עבירה מהעבירות המנויות בתוספת העשירית שעבר בתקופה שממועד פסילת הרישיון ועד חמש שנים לאחר שחודש, דינו – נוסף על כל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות. (ג) בית המשפט רשאי – (1) בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופות קצרות יותר מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), ובלבד ששוכנע כי אין בהמשך הנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור; (2) לקבוע כי פסילה שנקבעה לפי סעיף אחר לפקודה זו תהיה חופפת לפסילה לפי סעיף זה. (ד) לעניין סעיף זה, יראו מספר עבירות באירוע אחד, כעבירה אחת. (ה) במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח-2008, למעט הרשעות בעבירות קנס. (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין פסילת מינימום של רישיון נהיגה. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 62. עבירות like dislike copy enlarge 62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואם הוא בעל היתר הפעלה כהגדרתו בסעיף 16ד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור: (1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו; (2) נוהג רכב בדרך בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המכסימלית שנקבעה או מי שמפעיל רכב עצמאי במהירות כאמור; (3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו "ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב; (4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים; (5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו, של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה; (6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רשיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר; (7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב; (8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים; (9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רשיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם; (10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף; (11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א; (12) (א) מחנה את רכבו באופן החוסם רכב אחר, ובכלל זה באופן שאינו מאפשר לנכה להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו במקום חניה לנכים, בשל כך שהוא מחנה את רכבו בשטח לצד מקום חניה כאמור המסומן בתמרור כאסור בחניה; הוראות פסקה זו יחולו גם במקום שאינו דרך. (ב) בפסקה זו – "מקום חניה לנכים" – מקום חניה שלפי תמרור המוצב בו הוקצה לחניית נכים לפי דין; "נכה" ו "תג נכה" – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993. פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 61ט. סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית like dislike copy enlarge 61ט. (א) לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח – (1) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו; (2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (3) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח: (א) רכב ציבורי; (ב) רכב מסחרי; (ג) אוטובוס שאינו רכב ציבורי; (ד) רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג; (4) למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז. (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; (3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה. חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 סעיף: 209א. סמכות בית דין צבאי לתעבורה like dislike copy enlarge 209א. (א) בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי לתעבורה והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל בעבירות תעבורה; ואלה עבירות תעבורה: (1) עבירה ששופט תעבורה שנתמנה לענין פקודת התעבורה מוסמך לדון בה, למעט פשע ולמעט עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (2) עבירה לפי סעיף 133, בשל אי-קיום הוראה מהוראות הפקודות האמורות בו, או בשל התרשלות בקיומה, כשההוראה נוגעת לכלי רכב, להסדרי התחבורה הצבאית או לתעבורה; (3) עבירה לפי סעיף 79(א) בשל שימוש ברכב. (ב) הסמכות של בית דין צבאי לתעבורה אינה גורעת מסמכויות שפיטה אחרות בעבירות תעבורה לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר. חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016 סעיף: 4. סמכויות פקח like dislike copy enlarge 4. (א) לשם אכיפת עבירות תעבורה, יהיו נתונות לפקח סמכויות פיקוח ואכיפה בתחום הרשות המקומית שבה הוא מוסמך כמפורט להלן: (1) הסמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) הסמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 ; (3) הסמכות להורות לעובר דרך, לאחר שמצא כי עבר עבירת תעבורה של שימוש שלא כדין בחלק מדרך שיועד, הוקצה או סומן בתמרור לסוג אחר של עוברי דרך, לפנותו או לחדול מהשימוש שלא כדין כאמור באופן אחר; (4) הסמכות להוציא את האוויר ואת השסתומים מצמיגי רכב המנוי בתוספת ראשונה א', לאחר שמצא כי עובר הדרך ביצע באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש בו תוך המשך ביצוע העבירה, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי–גרימת נזק לרכב; (5) לתפוס או להרחיק רכב המנוי בתוספת ראשונה א', או חלק מרכב כאמור, לאחר שמצא כי עובר הדרך ביצע באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש ברכב, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי–גרימת נזק לרכב ובכפוף לחוקי העזר שהותקנו לפי סעיף 8. (ב) סירב אדם להיענות לדרישת פקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי הפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו–(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים. (ג) אין בסמכויות פקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שניתנו לו לפי כל דין, לשם אכיפת אותו הדין. חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016 סעיף: (תיקונים: התשע"ז, התשפ"ב, התשפ"ה) like dislike copy enlarge טור א' עובר הדרך טור ב' עבירות התעבורה טור ג' התנאים להפעלת סמכויות פקח טור ג' התנאים להפעלת סמכויות פקח 1. רוכב על אופניים או תלת–אופן עבירות המנויות בפרטים 1 עד 8 ו–11 עד 13 לתוספת הראשונה (א) לעניין עבירות המנויות בפרטים 1, 6, 8 ו–11 לתוספת הראשונה-הרכיבה היא על אחת מאלה: (א) לעניין עבירות המנויות בפרטים 1, 6, 8 ו–11 לתוספת הראשונה-הרכיבה היא על אחת מאלה: (1) מדרכה; (1) מדרכה; (1) מדרכה; (1) מדרכה; (2) שביל שאינו מדרכה שסומן בתמרור כמיועד לשימוש הולכי רגל; (3) שביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים; (4) מעבר חציה. (ב) לעניין עבירות המנויות בפרטים 2 עד 5 לתוספת הראשונה-הרכיבה או שימוש אסור אחר הם על מעבר חציה או על מדרכה או על שביל שאינו מדרכה שסומן בתמרור כמיועד להולכי רגל בלבד, ובלבד שלגבי מדרכה או שביל כאמור מתקיים אחד מאלה: (ב) לעניין עבירות המנויות בפרטים 2 עד 5 לתוספת הראשונה-הרכיבה או שימוש אסור אחר הם על מעבר חציה או על מדרכה או על שביל שאינו מדרכה שסומן בתמרור כמיועד להולכי רגל בלבד, ובלבד שלגבי מדרכה או שביל כאמור מתקיים אחד מאלה: (1) יש שביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים באותה הדרך; (2) אין שביל מסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים באותה הדרך ואולם הדרך היא אזור מיתון תנועה והרוכב הוא בן 16 לפחות; (3) אין שביל שסומן בתמרור כמיועד לשימוש אופניים באותה הדרך, והיא אינה אזור מיתון תנועה, ואולם המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיכו לעניין זה, לבקשת ראש הרשות המקומית, אישר הפעלת טור א' עובר הדרך טור ב' עבירות התעבורה טור ג' התנאים להפעלת סמכויות פקח טור ג' התנאים להפעלת סמכויות פקח?סמ חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024 סעיף: 49. ,( הוראת שעה לעניין סעיף 12 א(ב) לפקודת התעבורה like dislike copy enlarge 49. על אף האמור בסעיף 47, בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה, יקראו את פסקה (2) שבסעיף 12א(ב) לפקודת התעבורה כך: "(2) נמסרה לנהג חדש הודעת תשלום קנס כמשמעותה בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982-, בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת השלישית, או שהומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השלישית המהווה הפרת תעבורה, תוארך תקופת היותו נהג חדש עד תשלום הקנס, ואם ביקש להישפט על העבירה או הגיש ערר לפי סעיף 19 לחוק הפרות תעבורה מינהליות, לפי העניין-עד תום ההליכים המשפטיים בעניין אותה עבירה או בעניין אותה הפרת תעבורה, לפי העניין;" מס' תקנה פירוט נוסף להפרה דרגת קנס (7) 9א(ב) נוהג, שאיננו נוהג חדש, עם תווית 100 (8) 12(ב) 100 (9) 13(א) 100 (10) 15 500 (11) 21(ב)(1) 500 (12) 21(ב)(3) 500 (13) 21(ג) 500 (14) 22(א) אי–ציות לתמרורים למעט תמרורים המגבילים מהירות ותמרורים המפורטים להלן בנפרד 250 (15) 22 (א) אי–ציות לתמרורים 412, 413, 438 ו–817 100 (16) 22(א) אי–ציות לתמרורים 201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו–511 עד 513 באזור קנס מוגדל 500 (17) 22(א) אי–ציות נוהג רכב לרמזור למעט אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אור אדום 1,500 (18) 22(א) אי–ציות לכיוון הנסיעה ברמזור, התחלת נסיעה באור צהוב יחד עם אדום 500 (19) 22(א) אי–ציות הולך רגל לרמזור 100 (20) 22(א) אי–ציות לתמרור 307 ולתמרור האוסר חניה 250 (21) 22(א) אי–ציות לתמרור 815 250 (22) 22(א) אי–ציות לתמרור 40 פקודת התעבורה [נוסח חדש] סעיף: 27א1. אכיפת עבירות תעבורה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות like dislike copy enlarge (3) רשות מקומית שסמכויות האכיפה שלה הועברו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים כאמור בפסקה (2), רשאית לפנות לשר בבקשה להשיב לה את סמכויות האכיפה; ביקשה רשות מקומית כאמור, יורה השר למפקחים כאמור בפסקה (2) לחדול מביצוע האכיפה ויפרסם הודעה ברשומות על העברת סמכויות האכיפה לרשות המקומית ועל מועד תחילת האכיפה על ידי הרשות המקומית. (יד) שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים אלה: (1) אופן הצבת המצלמות ותפעולן; (2) אופן שמירת הצילומים והמידע המתועד בהם בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ז) ו–(ט) ומשך שמירת הצילומים; (3) אופן הגישה לצילומים וההרשאות לשימוש בהם, ובכלל זה חיבור מאגר המידע למאגרים אחרים שברשות המקומית בהתאם להוראות סעיף קטן (ו), ואופן הפקת הצילומים והדוחות בהתאם להוראות סעיף קטן (ז); (4) אופן המצאת הצילומים לבעליו של הרכב שתועד בהם. (טו) בסעיף זה-"דרך עירונית"-כהגדרתה בתקנות התעבורה; "נתיב תחבורה ציבורית"-חלק מדרך שהנסיעה בה אסורה, לפי תמרור, למעט לאלה: (1) רכבת מקומית, אוטובוס או מונית; (2) רכב המבצע פנייה בהתאם לסימון המופיע על גבי התמרור; (3) רכב אחר מסוגים שנקבעו בתמרור כאמור ובתנאים הקבועים בו.

לא נמצאו עורכי דין בתחום התעבורה.