ת"א (ירושלים) 4517-07-23- רויטל בילו נגד לשכת רישום מקרקעין- ירושלים
שמות השופטים: שושנה ליבוביץ
רישום מקרקעין – ירושלים 2. ארלדן השקעות בע"מ פסק דין 1. עניינה של התובענה במתן צו עשה המורה על רישום הורי התובעים כבעלי הזכויות בדירה ברחוב הכמון 16 ירושלים הידועה כגוש 28113 חלקה 10 תת חלקה 17 (להלן: הדירה). 2. התשתית העובדתית, כפי שהיא עולה מכתבי הטענות ומהנספחים שמצורפים להם, היא כדלקמן: (א) המקרקעין הידועים כגוש 28113 חלקה 10 (להלן: המקרקעין) היו בבעלות משותפת של הנתבעת 2, חברת ארלדן השקעות בע"מ (ובשמה הקודם "ארלדן נכסים בע"מ", להלן: החברה), שהחזיקה ברוב חלקי הנכס (9,977/15,077) ו-11 בעלים משותפים בחלקים קטנים (להלן: השותפים). במהלך שנת 1989 נעשתה עסקה למכירת חלקי השותפים לחברה שרכשה מהם את הזכויות והפכה לבעלים יחידי במקרקעין. השותפים חתמו על ייפוי כוח בלתי מוגבל לטובת עורך דין ממשרד החברה. על המקרקעין הוקם פרויקט ונבנו עשרות דירות מגורים. (ב) הוריהם של התובעים, בני הזוג משה ועליה בילו ז"ל (להלן: בני הזוג בילו) רכשו את הדירה מהחברה ביום 1.2.90 (הסכם המכר מצורף לכתב ההגנה כנספח 1). הם שלמו עבור הדירה את מלוא התמורה וביום 9.2.90 נרשמה לטובת הערת אזהרה בפנקס הזכויות (העתק מפנקס הזכויות צורף לכתב התביעה כנספח 7). העסקה דווחה לרשויות כדין והתקבלו אישורי מיסים ועירייה (האישורים צורפו לכתב התביעה כנספח 8). הם קבלו את החזקה בדירה והחזיקו בה עשרות שנים. (ג) במהלך שנת 1999 נרשם על המקרקעין בית משותף, נרשמו הערות אזהרה בגין מכירת הדירות מהחברה לקונים בפרויקט, לרבות בני הזוג בילו, והחל רישום במרשם המקרקעין של הזכויות בדירות על שמם.
פסק דין |02/03/2024 |מחוזי – ירושלים
בד"א 26/90- הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: מ וגנר,א אליאב,א גורל
בתאריך 24.1.89 הגיש הוועד המחוזי לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בירושלים כתב קובלנה נגד המערער, המיחס לו הפרת חובת נאמנות כלפי המתלונן-לקוחו ובהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין והפוגעת בכבוד המקצוע, עבירות בניגוד לסעיף 53 ביחד עם סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: "החוק"), עבירה בניגוד לסעיף 61(3) לחוק, עבירה בניגוד לסעיף 54 ביחד עם סעיף 61 לחוק, עבירה בניגוד לכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. 2. עקב התייחסות לנטען בקובלנה בהמשך דיוננו נצטט כמעט במלואה את התשתית העובדתית והנטענת בכתב הקובלנה: ". . . 2. בתאריך 22.3.78 או בסמוך לכך ערך הנאשם הסכם מכר דירה בין המתלונן קונה הדירה לבין המוכרים. 3. הנאשם התחייב לייצג את שני הצדדים בעיסקה הנ"ל וגבה מהמתלונן שכר טירחת עורך דין. 4. הנאשם חתם בשם המוכרים על ההסכם הנ"ל עפ"י יפויי כח שהיו בידו וקיבל עבורם מהמתלונן את תמורת הדירה. 5. התחייב הנאשם (צ"ל: "הנאשם התחייב"-ביה"ד) כלפי הצדדים לרשום הזכויות בדירה בשם המתלונן. 6. הנאשם לא דאג לשלם את דמי ההסכמה למנהל מקרקעי ישראל החלים על המוכרים למרות שכל תמורת הדירה הופקדה בידיו ולמרות שמחובתו היתה לעשות כך והעמיד את תמורת הדירה למוכרים. 7. לחלופין, הנאשם לא דאג להבטיח את המתלונן בכך שהמוכרים ישלמו את דמי ההסכמה. 8. הנאשם במשך תקופה ארוכה ביותר לא רשם הזכויות בדירה בשם המתלונן. הפניה הראשונה אל המוכרים מצד הנאשם לתשלום דמי ההסכמה היתה שנים רבות לאחר חתימת הסכם המכר הנ"ל. . . " ב. העובדות העובדות העולות מן הראיות שהובאו בפני בית דין ועל פי קביעת בית דין קמא, הנן כדלהלן: 1.
פסק דין |13/02/1991 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין –
ע"א 7679/15- קרית ספר (דיור מודיעין) בע"מ נגד אלחנן ארלבוים
שמות השופטים: ע ברון
לעיכוב ביצוע בשם המבקשים: עו"ד אסף פוזנר; עו"ד אבישי פלדמן בשם המשיב 1: עו"ד משה שופל; עו"ד יעקב אלחרר בשם המשיב 2: עו"ד יואב שחם החלטה 1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"צ 3225-01-11, כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ) מיום 20.9.2015 (להלן: הבקשה ו-פסק הדין, בהתאמה), שבמסגרתו התקבלה התובענה הייצוגית של המשיב 1 (להלן: התובענה הייצוגית ו-המשיב, בהתאמה) נגד המבקשים, כמפורט להלן. יצוין כי קודם להגשת הבקשה הגישו המבקשים ערעור על פסק הדין, ולמען הזהירות אף הקדימו לכך הגשת בקשת רשות ערעור (רע"א 7224/15); ולכן נתבקש כי הבקשה תידון במאוחד בשני ההליכים. סיווג ההליך ייקבע על ידי רשמת בית המשפט ואינו רלוונטי לענייננו, שהוא שאלת עיכוב הביצוע של פסק הדין. רקע 2 2. הבקשה לאישור התובענה כייצוגית הוגשה על ידי המשיב נגד המבקשת 1 (להלן: המבקשת), כ"חברה משכנת" של נכסי מקרקעין שבנתה במודיעין עילית, בשטחי יהודה ושומרון; ונגד המבקשים 4-2, שהם עורכי דין שפעלו מטעם המבקשת. עניינה של התביעה הייצוגית הוא דמי הטיפול הנגבים על ידי המבקשים בגין שירותי "חברה משכנת", שהם: העברת זכויות בנכסי מקרקעין, התחייבות לרישום משכנתא והנפקת אישור זכויות (להלן: דמי הטיפול ו-שירותי חברה משכנת, בהתאמה). על פי הנטען בכתב התביעה, המבקשים גובים דמי טיפול העולים על הסכומים המרביים שנקבעו בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק הפיקוח), ובשני צווים שהותקנו מכוחו: האחד, צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס-1999, מחיל את חוק הפיקוח על מי שנותן שירותי רישום זכויות במקרקעין; והשני, צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס-1999, קובע מחירים מרביים לשירותי העברת זכויות, וכן לשירותים נלווים, ובהם מתן אישור זכויות והתחייבות לרישום משכנתא (להלן: צוהפיקוח).
החלטה |14/12/2015 |בית המשפט העליון
בג"צ 5529/20- עורך דין עמוס גבעון נגד בית הדין המשמעתי במחוז ירושלים- לשכת
שמות השופטים: נ הנדל,ע ברון,ד מינץ
האתיקה במחוז ירושלים – לשכת עורכי הדין בישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. מאז חודש נובמבר 2017 מתנהל כנגד העותר עורך דין במקצועו הליך משמעתי בפני משיב 1, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים (בד"ם 46/17; להלן, בהתאמה: ההליך המשמעתי ו-בית הדין המחוזי). זאת, בעקבות קובלנה שהגישה נגדו משיבה 2 (להלן: ועדת האתיקה המחוזית), ובה יוחסה לו התנהגות שאינה הולמת עורך דין, נוכח התעלמותו מהחלטת ועדת השכר שליד הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, לפי סעיף 84(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: ועדת השכר). 2 בעתירה הנוכחית מבקש העותר לבטל שורת החלטות של בית הדין המחוזי בהליך המשמעתי לרבות החלטה מיום 14.11.2019 , בה נדחתה בקשתו לקבוע "שאין להשיב לאשמה". בקשה זו התבססה, בין היתר, על החלטות קודמות של גופי הלשכה, מהן הסיק העותר כי הפרת החלטת ועדת השכר אינה מהווה "עבירת משמעת", כהגדרתה בסעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין. לדעתו, אין מניעה להסתמך על אותן החלטות, במתכונת בה פורסמו בביטאון "אתיקה מקצועית: הנחיות והחלטות ועדת האתיקה הארצית" ולחלופין, יש להורות על המצאתן לו ולבית הדין, ועל מתן אפשרות לעיין "בכל ההחלטות הנזכרות בביטאון" (פסקה 20 לבקשה המצורפת כנספח 11 לעתירה; בהמשך הוגשה לבית הדין המחוזי בקשה נפרדת ברוח זו, כמפורט בנספח 12 לעתירה). בד בבד, מלין העותר על החלטת בית הדין המחוזי מיום 23.1.2020 , בה נדחתה בקשתו לביטול ההחלטה מיום 14.11.2019 , תוך שבית הדין מבהיר כי בהליך המשמעתי לא נעשה כל שימוש בהחלטה "אשר ב"כ הקובל היה נגיש לה ואילו דרכו של הנקבל אליה נחסמה".
פסק דין |19/08/2020 |בית המשפט העליון
תמ"ש (ירושלים) 21760/07- ד י ואח נגד י י ואח
שמות השופטים: איתי כץ
זוהי הדירה (לרבות הקרקע עליה היא בנויה ) אשר לגביה נתבע הסעד במסגרת התביעה דנן (להלן: "הבית "). 6. הנכס רשום בלשכת רישום המקרקעין בירושלים ע"ש הקרן הקיימת לישראל. הורי האיש רשומים כחוכריו לדורות. 7. התובעת עותרת בכתב התביעה למתן הסעדים כדלקמן: א. ליתן פסק דין המצהיר על זכויות בני הזוג- התובעת והנתבע בבית ולהורות לכל מוסד/רשות רלוונטית לרשום את בני הזוג כבעלי הזכויות בשטח /או בשיעור יחסי כפי שייקבע על ידי בית המשפט. ב. ליתן פסק הדין המורה לנתבעים להשלים את רישום הזכויות בבית על שם בני הזוג. ג. להורות על פירוק השיתוף במקרקעין בין בני הזוג לבין ההורים ובין בני הזוג עצמם על דרך של חלוקתם בעין ו/או על דרך של מכירתם וחלוקת התקבולים בין הצדדים (ההורים ובני הזוג) על פי חלוקה שתקבע על ידי בית המשפט במהלך ההתדיינות ו/או על דרך של איזון ערכו. ד. לחילופין-לחייב את הנתבעים, האיש והוריו, לשלם לתובעת מחצית שווי הבית ולכל הפחות-את מחצית עלות הבית. ה. למנות את ב"כ התובעת ככונס נכסים לצורך ביצוע פסק הדין שיינתן. 8. על פי הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה הופטרה הנתבעת 3 מהגשת תצהיר עדות ראשית מטעמה ומהתייצבות לדיון עקב מצבה הרפואי. טענות הצדדים טענות התובעת 9. התובעת טוענת כי הזכויות בבית ברח' xx ניתנו לה ולנתבע במתנה על ידי הוריו כבר במועד בו נישאו כפי ששני אחיו הנוספים של הנתבע קבלו כל אחד דירה כאשר לשאר האחים הובטח כי יקבלו את בית ההורים . 10. התובעת מעלה טענה חלופית לפיה הורי הנתבע התחייבו כלפיה וכלפי בנם-הנתבע לתת להם במתנה את הבית. לדבריה, הורי הנתבע אינם יכולים לחזור בהם מהתחייבותם זו הואיל והיא והנתבע שינו את מצבם בהסתמך על אותה התחייבות בין היתר בכך שהשקיעו כספים רבים לצורך השלמת בניית הבית והחזירו הלוואות שנטלו לצורך כך (עמ' 6 לתצהיר עדותה הראשית) .
פסק דין |29/08/2010 |משפחה – ירושלים
ת"א (נצרת) 52659-12-17- ודים סמולקין נגד עורך דין מיכאל קפלן
שמות השופטים: הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד
הנתבע, שהיה ער לקושייה הכרוכה באופן פועלו כמייצג בעסקת מכר הדירה, הודה במסגרת חקירתו הנגדית בקיומה של אחריות המוטלת על כתפיו להשלמת העסקה ברישום הזכויות בדירה ע"ש התובעים, עת השיב "לשאלת בית המשפט: ש. בשנת 2011 לא היה צורך לסיים את הרישום ת. בוודאי שהיה צורך. אני לא רוצה להתעלם מאחריות . . . ", ובאותה נשימה סייג אחריות זו בחוסר תקשורת ישירה בינו לבין הלקוח – טענת הגנה שכלל לא הוכחה, כפי שעוד יבואר בהמשך (ראו עדות הנתבע בעמ' 49 לפרוטוקול, ש' 8-11). כאשר עורך הדין, שחב בביצוע העברת הזכויות בדירה ע"ש הקונים, נמנע מלעשות כן, ללא טעם ענייני, אף שהלקוחות הפקידו בידיו יפוי-כוח המאפשר את רישום הזכויות על שמם, בדגש על חלוף הזמן ממועד השתכללות העסקה, תשלום מלוא התמורה החוזית והעברת החזקה בדירה לידי הקונים, ועד למועד רישום הזכויות בפועל, שהתרחש כעבור 6 שנים לאחר מכן, ורק עקב פניית הלקוחות אליו, קמה לה עוולת הרשלנות במישור היחסים שבין עורך הדין ללקוחותיו. 8 23. פסיקת בתי המשפט הכירה בחובת הזהירות המוטלת על כתפיהם של עורכי דין העוסקים בענייני הסכמי מקרקעין, במיוחד במכירה וקנייה של דירות מגורים. במקרה זה, שני המתקשרים בעסקה שמים את יהבם על עורכי הדין המייצגים אותם בעסקה, כי אלה יבצעו הפעולות החיוניות להבטחת זכויותיו של הלקוח, כגון תשלום התמורה, בדיקת פרטי רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר, לפי העניין (הוועדה לתכנון ובניה, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה), העברת זכויות נקיות לרוכש וביצוע הרישום של העברת הזכויות תוך זמן סביר.
פסק דין |27/04/2021 |שלום – נצרת
ת"א (ירושלים) 29748-10-22- חיים לויק נגד ' משה אינדיג ז"ל (המנוח)
שמות השופטים: שושנה ליבוביץ
עוה"ד 2. נאוה אינדיג ז"ל (המנוח) ע"י ב"כ עוה"ד 3. דביר אריה דב אינדיג ע"י ב"כ עוה"ד 4. רוברט ברן ע"י ב"כ עוה"ד 5. רות ברן ע"י ב"כ עוה"ד 6. אליהו גבאי ע"י ב"כ עוה"ד 7. מרים גבאי ע"י ב"כ עוה"ד 8. חזי בינה ע"י ב"כ עוה"ד 9. יסכה בינה ע"י ב"כ עוה"ד נתבע שכנגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה ירושלים (פורמלי) פסק דין 1. תביעה ותביעה שכנגד בעניין רישום בניין כבית משותף ורישום הדירות שבו על שם בעלי הזכויות. ייאמר כבר עתה כי דין התביעות להימחק, פרט לפסק דין חלקי שניתן במסגרת ההליך, אשר יעמוד בתוקפו בכפוף למגבלה, כפי שיפורט בהמשך. 2. התובעים והנתבעים 8-5 הם בעלי זכויות בבניין (להלן: הדיירים) ברחוב שרירא גאון 4 בירושלים במקרקעין הידועים כגוש 30162 חלקה 54 (להלן: המקרקעין). הנתבע 3 הוא מנהל עיזבון המנוחים משה ונאווה אינדיג ז"ל (להלן: אנידיג) שרשומים כבעלי המקרקעין. הבניין כולל שלוש דירות. התובעים, חיים ופנינה לויק (להלן: התובעים) הם בעלי הזכויות בחלק מקומת המרתף, קומת קרקע וקומה א'. הנתבעים 5 ו-6, אליהו ומרים גבאי (להלן: הזוג גבאי) הם בעלי הזכויות בחלק מקומת הקרקע, קומה א' וקומה ב'. הנתבעים 7 ו-8, יסכה וחזי בינה היו בעלי זכויות בקומה ג' ובגג הבניין, וכיום זכויות אלה הם בבעלות חזי בינה בלבד (להלן: בינה). 3. התובעים הגישו תביעה נגד העיזבון, מנהל העיזבון, רוברט ורותי ברן (שמהם רכשו את הזכויות בדירתם) (להלן: הזוג ברן), הזוג גבאי וחזי ויסכה בינה, שבה עתרו לסעדים שונים ובכללם: להצהיר כי אינדיג הפר את התחייבותו לרישום הבניין כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים ולרישום דירת התובעים על שמם; ליתן צו עשה המחייב את אינדיג לרשום את הבניין בפנקס הבתים המשותפים ואת הדירות על שמם של התובעים והנתבעים ולהורות על מינוי כונס נכסים שיבצע את רישום הבית המשותף ואת רישום הזכויות; לקבוע ולהצהיר כי כל זכויות הבנייה שקיימות או שייוצרו שייכות לבלי הזכויות באופן שווה ולמנות את ב"כ התובעים ככונס נכסים לצורך ביצוע הרישום.
פסק דין |13/10/2024 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חדרה) 25667-12-20- דימטרי בייבוק נגד ערן תורגמן
שמות השופטים: יפעת אונגר ביטון
על עורך דין לשוות עיקרים וערכים אלה נגד עיניו, שכן אז יבין, אל נכון, גודל האחריות המוטל עליו ורמת חבותו כלפי הלקוח". 73. בע"א 3521/11 עו"ד דניאל וגנר נ' מזל עבדי, פ"ד ס"ז(1) 84 (2014) (להלן:" עניין עבדי") מתייחס כב' השופט הנדל לחובותיו של עו"ד המטפל בעסקת מקרקעין: "הניסיון המשפטי מלמד שככלל בעסקאות מקרקעין עורך הדין הוא שחקן מרכזי. תפקידו המקצועי של עורך הדין עשוי לכלול הכנת מסמכים, בדיקת הנכס וההיתרים הנדרשים, הגנה על זכויות הצדדים, הבטחת פירעון חובות המס ועוד. . . " 74. כב' השופט הנדל הפנה בעניין עבדי לע"א 751/89 ברכה מוסהפור נ' אדוארד שוחט, מו(4) 529 (1992), שם התייחס הנשיא שמגר לחובותיו של עו"ד בעסקת מקרקעין: "עורך דין אינו דומה לכותב בקשות. כאשר לקוח מפקיד בידיו את עניינו, אין לצפות לכך שהלקוח יידע בעצמו, בכל מקרה, מה הנושאים הטעונים בדיקה. המומחיות המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור של כל הטעון בדיקה. אינני מתעלם מכך שיש נסיבות בהן מתבקשת מעורך דין במפורש פעולה מוגבלת ותו לא, אולם לא זה המצב שלפנינו. אגב, גם במקרה של פעולה מוגבלת על עורך הדין להעמיד את הלקוח על אותן הבעיות העיקריות האפשריות, היכולות להיות כרוכות בסוג העיסקה אשר בה מדובר. כאן המדובר בעורך דין, שעניין רכישת הדירה נמסר לטיפולו. טיפול מיומן וזהיר שניתן היה לדרוש מעורך דין סביר בנסיבות כאלה, כולל, בין היתר, בדיקת נושא החריגות מן ההיתר שעלה מן הטיוטה של סעיף 13(א) לנספח לחוזה ואשר הצביע על חוטים שהוליכו לרשויות התכנון והבניה. סיכומו של דבר, עורך דין, המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא, לפי העניין (הוועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה)".
פסק דין |03/05/2024 |שלום – חדרה
5164/10 עא- אביגדור מאור נגד מירב מגדל מבוא ירושלים אחזקות בעמ
שמות השופטים: י נועם
1. לפניי ערעור על פסק-דינו של בית-משפט שלום בירושלים (כב' השופטת מ' אביב), בת"א 6420/07, מיום 12.10.10 , שבגדרו נתקבלה תביעת שהגישה המשיבה לחיוב המשיבים בתשלום כספי מקור החיוב הכספי נעוץ בשירותי החזקה וניהול שמספקת המשיבה עבור בניין מגורים בן 122 דירות ברחוב יפו 212 בירושלים (להלן הבניין), שהמערערים הנם חלק מבעלי הדירות בו, אשר צורכים את שירותי המשיבה. 2. אסקור תחילה את הרקע העובדתי הרלבנטי. הבניין נושא התובענה, ששימש בעבר את עיריית ירושלים למשרדים, הוסב למגורים בשנת 1996 על-ידי חברת מבוא ירושלים בע"מ (להלן מבוא ירושלים), אשר מכרה את מרבית הדירות לרוכשים שונים; והותירה חלק אחר בבעלותה. על-פי פסק-דינו של בית-משפט קמא, במעמד חתימת הסכם רכישת דירה בבניין מידי מבוא ירושלים, נדרש כל אחד מהרוכשים, ככלל, לחתום על נספחים שונים, כחלק ממסמכי הרכישה, וביניהם הסכם "השכרת יחידת דיור" (להלן הסכם ההשכרה) ו"הסכם שירותים" (להלן הסכם השירותים). 3. בגדר הסכם השירותים הוגדרו תפקידיה, חובותיה וזכויותיה, של מבוא ירושלים כ"חברת ניהול" בבניין, אשר אחראית על שירותי ההחזקה והניהול בו; וכן הובהר כי "השירותים" תחת הסכם זה כוללים, בין-היתר, "ניהול, תפעול, תיקון, אחזקה שוטפת, תאורה, מיזוג אויר, ניקיון, שמירה . . . " (ההדגשה אינה במקור). יודגש, כי על בעלי דירות חלה חובה להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף בבניין מגורים, זאת לפי סעיף 58 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן חוק המקרקעין); וכי ביצוע הניהול וההחזקה בפועל יכול להיעשות על-ידי "מתחזק" שעמו יתקשרו בעלי הדירות, בהחלטה שהתקבלה ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, כאשר הדיירים יחויבו בשכרו של המתחזק (סעיפים 71(ב)(1)-(2) לחוק הנ"ל).
פסק דין |26/06/2012 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חדרה) 45986-12-22- עורך דין אייל בסרגליק נגד ' קרולינה פדלון
שמות השופטים: יפעת אונגר ביטון
(5) גם במתן ייעוץ משפטי ובפעילויות של עורך-דין מחוץ לכותלי בית המשפט מוטלת על עורך-דין החובה כפי שהיה נוהג עורך-דין סביר העוסק באותו נושא ברמה סבירה. כך, למשל, עורך-דין שעורך חוזה מכר ופינוי של דירה, יתרשל, אם לא יבדוק את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב זכויותיהם. (6) עורך-דין חייב לפצות את לקוחו על נזק שנגרם לו בשל אי-מסירת עובדות ופרטים רלוואנטיים, שהיו בידיעתו ושהוא נמנע מלמוסרם ללקוח. עורך-דין חייב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על מקרהו". (עמ' 463-464 לפסה"ד). 104. הנה כי כן, על פי הדין הפר התובע את חובותיו כלפי הנתבעים, הן באי עמידה בלוחות זמנים, אי הכרת הדין הרלוונטי, הכנת תביעה שאינה עומדת בדין המהותי או בדין הפרוצדורלי וכו'. התובע טען בתצהירו, כי ביקש לזמן את הנתבעים למשרדו לשם שקילת הגשת ערעור. כאמור, טען כי החלטת כב' בימ"ש המחוזי בדבר סילוק התביעה לסעד הצהרתי על הסף שגויה בעיניו. כפי שציינתי לעיל, מסקנתו זו היא מסקנה שגויה וכוונת התובע להמליץ בפני הנתבעים על ערעור היא כשלעצמה בעייתית, משום שסביר מאד, לאור נימוקיה של כב' השופטת רבקה איזנברג ולאור האמור לעיל, שכל עו"ד סביר לא היה ממליץ לערער. 105. זאת ועוד, כל המסמכים הנדרשים להבנת הסוגיה לאשורה, עמדו לפני התובע. הן מסמכים שקיבל מהנתבעת ב- 10.1.21 והן כתבי בית הדין בתביעה לפינוי, לרבות פסק דינו של כב' בימ"ש קמא (השופט יעקב גולדברג) ופסק דינו של כב' בימ"ש מחוזי (השופטים רון סוקול, מנחם רניאל וישראלה קראי-גירון). עיון באלה מעלה, כי לא היתה בידי התובע שום ראייה בכתב על זכויות הנתבעים בדירה ברח' הזמיר 87/2 ומכאן לא ברור מדוע בחר התובע לטעון בתביעה לסעד הצהרתי כי לנתבעים זכויות, על אחת כמה וכמה זכויות קניין שדינן להירשם על שמם במרשם המקרקעין.
פסק דין |03/09/2024 |שלום – חדרה
ת"א (ירושלים) 39668-12-22- פרידה מזרחי נגד עורך דין רוני דובר
שמות השופטים: נאיל מהנא
עסקינן בבקשה לסילוק על הסף של תביעה כספית לפיצוי בגין רשלנות בהענקת שירותים משפטיים. החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת התביעה מהנימוקים שיובאו להלן. השתלשלות העניינים 1. הנתבע הינו עורך דין במקצועו אשר ייצג את התובעת בהסכם מכר מיום 30.12.13 (להלן: "הסכם המכר") לרכישת דירת מגורים מבוני מיילוביץ (להלן: "המוכרת"), הנמצאת ברחוב הלל 12 בירושלים (להלן: "הדירה"). 2. במועד החתימה על ההסכם טרם נרשמו מלוא הזכויות בדירה על שם המוכרת אך היא החזיקה בצווי ירושה המעניקים לה את מלוא הזכויות בדירה והצדדים ידעו כי העברת הזכויות בדירה על שם התובעת תתבצע רק לאחר רישום מלוא הזכויות על שם המוכרת. 3. סוכם על פי ההסכם כי המוכרת תדאג כי כלל הזכויות בדירה יועברו על שמה עד למועד התשלום השני של התמורה, קרי עד ליום 05.04.14 ולכל המאוחר בתוך שנה ממועד החתימה על ההסכם, דהיינו עד 30.12.14 . 4. בטרם החתימה על הסכם המכר הפקידה המוכרת את הבקשות לרישום צווי הירושה בלשכת רשום המקרקעין, אך במהלך הטיפול בבקשות התברר כי ברישומי הזכויות נפלה שגגה במספרי הזהות, דבר אשר הצריך טיפול מקדים לתיקונם ע"י הגשת בקשה לתיקון הרישום. 5. לצורך הטיפול בבקשה לתיקון הרישום אמורה הייתה המוכרת לחתום על טפסים ולהמציא מסמכים אלא שלמרבה הצער היא נפטרה ביום 12.03.14 , כלומר כחודש לפני המועד הקבוע בהסכם. 6. אירוע פטירת המוכרת והצורך במינוי מנהל עיזבון לצורך השלמת התחייבויותיה על פי ההסכם, לא היו צפויים ולכן הם גרמו לעיכוב בהליך תיקון הרישום, וכפועל יוצא גם לעיכוב ברישום הזכויות על שמה כפי שנקבע בהסכם. בפועל, הזכויות בדירה נרשמו במלואם על שם המוכרת רק ביום 28.08.17 , ולאחר מכן נרשמה הערת אזהרה על שם התובעת ובסופו של יום הזכויות בדירה הועברו על שם התובעת רק ביום 17.09.17 .
החלטה |28/01/2024 |שלום – ירושלים
עש"א (ירושלים) 43186-10-21- רבוע כחול נדלן בע"מ נגד נציגות ועד הבית בבית הטיילת
שמות השופטים: עבאס עאסי
נדל"ן בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ש. בירן נגד משיבה נציגות ועד הבית ב"בית הטיילת ע"י ב"כ עוה"ד א. אברמזון פסק דין ערעור על החלטות של כבוד המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין ירושלים (גב' אביטל שרייבר), בתיק מס' 1/370/14, מיום 30.8.21 ומיום 5.10.21 . רקע כללי: 1. המערערת הינה בעלת הזכות להירשם כחוכרת ביחידת מקרקעין בקומת הקרקע בבניין הנמצא ברחוב ביתר 2 ירושלים. בנכס מופעל מרכול על ידי המערערת (להלן:"הנכס" או "המרכול"). 2. המשיבה, המשמשת כנציגות ועד הבית בבניין, הגישה נגד המערערת תביעה למתן צו הצהרתי בנוגע להשתתפות המערערת בהוצאות החזקתו של הרכוש המשותף בבניין, ולחיובה בתשלום דמי ניהול בגין המרכול בשיעור השווה לזה המשולם על ידי יתר הדיירים בבניין. בנוסף לכך, כוללת התביעה סעד כספי בסך 1,789,117 , בגין ההפרש בין דמי הניהול ששולמו בפועל עבור המרכול, לבין שיעור דמי הניהול המשולמים על ידי הדיירים האחרים בבניין. המחלוקת בין הצדדים בתמצית נוגעת לאופן חישוב חלקה של המערערת בדמי הניהול: האם זה יחושב בהתאם להסכמים שנחתמו בין המערערת לבין היזם, ממנו רכשה את המרכול, או בהתאם לברירת המחדל הקבועה בסעיף 58 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"). 2 3. במסגרת הראיות שהוגשו על ידי המערערת – הנתבעת, לאחר הגשת ראיות המשיבה -התובעת, היא צירפה חוות דעת מומחה, מר חליוה, המתייחסת לדמי הניהול שעל המערערת לשלם בגין המרכול, בהתחשב בשירותים הניתנים לה על ידי חברת הניהול, והשירותים הנרכשים באופן עצמאי. בעקבות כך, הגישה המשיבה בקשה למחיקת חוות הדעת של המומחה שצורפה לתצהירי המערערת, בטענה כי חוות הדעת אינה רלוונטית למחלוקת שבין הצדדים, שכאמור נוגעת לשאלה האם דמי השימוש ייקבעו על פי הסכם הרכישה של המערערת או בהתאם לסעיף 58 לחוק.
פסק דין |02/11/2021 |מחוזי – ירושלים
ע"א (חיפה) 1675-04-17- עיזבון המנוח נסיב שנאן זל ואח נגד גבר חמוד
שמות השופטים: י גריל,[אבד],ס גיוסי,ג ציגלר
על עורך הדין למסור ללקוחו פרטים רלוונטיים המצויים בידיעתו, להודיע ללקוח את מצב הדברים לאשורם, בכל הקשור להוראות החוק והפסיקה, ולהסביר ללקוחו את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. מציין בית משפט קמא שבענייננו, משערך עורך הדין המנוח את ההסכמים, נתלוו לעריכת ההסכם חובות כגון צורת ניסוח החוזה, וקיומם של מנגנונים וסנקציות הנקבעות בחוזה. בנוסף, כך ציין בית משפט קמא, קיימת חשיבות לעבודת עורך הדין בביצוע בדיקות מוקדמות של היתכנות העסקה: בדיקה של בעלות, שיעבודים, עיקולים, צווי הריסה ועוד. י"ח. מוסיף בית משפט קמא, שחובת עורך הדין במסגרת עריכת ההסכם להבטיח את זכויות שני הצדדים ולוודא ששני הצדדים מבינים את מהות העסקה ואת הסיכונים הנובעים מן העסקה עצמה, וזאת ללא צורך או חובה להשלים את הליך ביצוע העסקה. עוד ציין בית משפט קמא, שחובת עורך הדין בעת ניסוח ההסכם לבחון את היתכנות העסקה טרם עריכת ההסכם, ולהעמיד את הצדדים על הסכנות הנובעות מכך שטרם נרשמו הזכויות במקרקעין על שם המוכר. חובת עורך הדין לדאוג לבדיקת הבעלות ולהעמיד את הצדדים על טיב הזכות, הסכנות הנובעות ממצב הזכויות וליצור מנגנונים בחוזה שיבטיחו את זכויות הצדדים. כמו כן על עורך דין שעורך הסכם מקרקעין להבהיר בפני הצדדים שעליהם לבחון את הזכויות לעומק, ועליו להסביר את מהות הזכויות, ובפרט במקרה כבענייננו כשהמוכר איננו הבעלים אלא לכל היותר בעל זכות אובליגטורית המבוססת על ייפוי כח. י"ט. בית משפט קמא גם העיר שלא ברור מדוע המשיך עורך הדין המנוח לערוך עסקאות נוספות, מעבר לעסקה הראשונה, ללא בדיקה של הרישום. כזכור, מקור הזכויות שטרם נרשמו נובע מפסק הדין בתיק הסדר המקרקעין, ונוכח הזמן הרב שחלף מאז ניתן פסק הדין ( 23.2.86 ) ועד מועד עריכת ההסכמים (1999-1997) קיים הכרח לברר, טרם עריכת העסקה, קיומן בפועל של הזכויות, ולוודא שהזכויות נרשמו על שם הזכאי לכך.
פסק דין |07/08/2017 |מחוזי – חיפה
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997
סעיף: 2. נושאי הבחינה
; (יז) סעיפים 1, 4, 5, 7 עד 8 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; (יח) חוק–יסוד: מקרקעי ישראל; (יט) חלק א', פרק א' בחלק ב', פרקים א' ו–ב' בחלק ג' לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972; (כ) תקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחו זה אחיד), התשנ"ה-1995; (כא) פרקים ד', ו' ו–ח' לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; (כב) צו מכר דירות (טופס של מפרט), התשל"ד-1974; (כג) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995; (כד) תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ"ז -1997; (כה) תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997; (כו) תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק), התשס"ה-2004; (2) עקרונות ומושגי יסוד בנושאים אלה: (א) מקרקעין: (1) זכויות במקרקעין; (1א) הסדר מקרקעין, מקרקעין מוסדרים ומקרקעין לא–מוסד רים; (2) דיירות מוגנת; (3) בעלות משותפת במקרקעין (בעלות במושע) ופירוק שיתוף; (4) בתים משותפים, רכוש משותף, הצמדות; (5) דרכי איתור מידע על בעלות ושעבודים של נכסים: לשכת רישום במקרקעין, נסח רישום מקרקעין, רשם המשכונות, מינהל מקרקעי ישראל, חברות משכנות, מינהל אזור יהודה ושומרון , משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות; (6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה; (ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 3. פטור מחובת מכרז
לתית לפרסום בכלי תקשורת; התקשרות כאמור תיעשה, ככל הניתן, לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון; (13) (א) התקשרות לרכישת תרופות, נסיובים או תרכיבים, שהינם יחודיים; (ב) (נמחקה); (ג) התקשרות לרכישת בעלי חיים בעלי אפיונים מיוחדים, לצורכי מחקר, הוראה או רפואת בעלי חיים; (14) התקשרות בעיסקה שעניינה מתן אשראי או קבלתו, השקעת כספים, קבלת שירותים בנקאיים, מכירה או רכישה של ניירות ערך, או פעולות אחרות בשוק ההון; ובלבד שהחשב הכללי או מי שהוא הסמיך אישר זאת; (14א) התקשרות שעניינה מכירת זכויות במקרקעין של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, וכן התקשרות לרכישת זכויות במק רקעין אם המקרקעין המסוימים דרושים לשימוש המשרד בשל אחד מאלה: (א) מיקומם המיוחד או בשל תכונה ייחודית אחרת; (ב) צורך דחוף מטעמים של ביטחון הציבור, בריאותו או לצורך קידומם של יעדים ציבוריים וזאת בהחלטה מנומקת, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין; (ג) צורך בהמשך ההחזקה במקרקעין, אם מעבר מהמק רקעין יהיה בעל השלכות כלכליות משמעותיות ובלבד שסך כל ההתקשרויות בפטור ממכרז במקרקעין מסוימים לא יעלה על 25 שנים; ואולם החשב הכללי רשאי בהחלטה מנומקת לאשר התקשרות כאמור אף אם סך כל התקופות האמור עלה על 25 שנים; (14ב) התקשרות להענקת זכויות בעלות או חכירה בדירה המשמשת למגורים, למחזיק בדירה אשר זכאי לסיוע לדיור בהתאם לכללי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהוא מתגורר בפועל בדירה שנתיים לפחות ולענין אזורי עדיפות לאומית גם אם הוא מתגורר בפועל בדירה שנה לפחות, והכל אם ההתקשרות נעשית באחד מאלה: (1) במחיר שלא יפחת מן המחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ושלא יעלה על 825,000 שקלים חדשים; (2) במחיר גבוה מ-825,000 שקלים חדשים
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 3. פטור מחובת מכרז
לסיוע לדיור בהתאם לכללי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהוא מתגורר בפועל בדירה שנתיים לפחות ולענין אזורי עדיפות לאומית גם אם הוא מתגורר בפועל בדירה שנה לפחות, והכל אם ההתקשרות נעשית באחד מאלה: (1) במחיר שלא יפחת מן המחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ושלא יעלה על 825,000 שקלים חדשים; (2) במחיר גבוה מ-825,000 שקלים חדשים המהווה ממוצע בין שתי קביעות של שמאי מקרקעין; (3) בהתאם לטבלת הנחות שתפורסם ותיקבע בידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר. לענין פסקה זו, "אזורי עדיפות לאומית" – כמשמעותם בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ"ה-1995. (14ג) התקשרות להענקת זכות במקרקעין שנעשית כדי להבטיח את זכויות המדינה במקרקעין, בהחלטה מנומקת, באישור החשב הכללי, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין; (15) (נמחקה); (16) התקשרות עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות על פי דין; (17) (נמחקה); (18) התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל או ג'וינט ישראל (להלן – מוסד לאומי) או תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (א) המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוז או יותר ולענין תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל – חמישים אחוזים או יותר מערך ההתקשרות, לפי מחירי השוק, ממקורות שאינם תקציב המדינה; (ב) המוסד הלאומי או התאגיד בשליטת ג'וינט ישראל התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4 או 5 ואם התקיימו – תיעשנה ההתקשרויות בהתאם לתקנות האמורות לפי הענין; בפסקה זו, "שליטה" – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח
תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997
סעיף: 2. נושאי הבחינה
, משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות; (6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה; (ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים בקרקע עירונית של מינהל מקרקעי ישראל, זכויות ביישובים חקלאיים; (ג) חובות ואיסורים על מתווך במקרקעין; (ד) מכירות נכסים מיוחדות: מכירת נכסי עיזבון על ידי עיזבון או מנהל עיזבון, מכירת נכסים אגב הסכם גירושין; (ה) הוצאה לפועל – הליך כינוס נכסים בהוצאה לפועל; (ו) תכנון ובנייה: (1) מוסדות תכנון: מועצה ארצית, ועדה מחוזית, ועדה מקומית, ועדה מרחבית, ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה; (2) תכניות בנייה ורישוי: תכנית מיתאר ארצית, תכנית מיתאר ארצית (תמ"א) 38, תכנית מיתאר מחוזית, תכנית מיתאר מקומית, תכנית מיתאר מקומית ברמה מפורטת, היתר בנייה, "הקלה", היתר לשימוש חורג; תעודת גמר ("טופס 4"); (3) זכויות בנייה; (4) שינוי ייעוד; (5) הפקעה; (6) היטל השבחה; (ז) מיסוי מקרקעין: (1) מס שבח; (2) מס רכישה; (3) מס ערך מוסף בעסקאות מקרקעין; (ח) חוזים: (1) הגדרת חוזה; (2) זיכרון דברים; (3) תרופה
תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 (התקנות הקודמות)
סעיף: 20. ענינים הפטורים מאגרה
למינוי מנהל עזבון הכלולה בבקשה למתן צו ירושה, צו קיום צוואה, צו הנהלת עזבון או חלוקת עזבון, וכן בקשה למתן הוראות למנהל עזבון; (19) בקשה לתיקון צו ירושה, צו קיום צוואה, צו להנהלת עזבון או לחלוקתו; (19א) בקשה למתן צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ" א-1991, וכל בקשה לענין מתן צו כאמור וערעור על החלטה בבקשה כאמור; (20) הליכים לפי פקודת בזיון בית משפט; (21) בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית משפט, מסיבה כל שהיא, החזיר לבורר פסק קודם; (22) בקשה לסעד בדרך טען ביניים; (23) ערעור על החלטת בית דין למשמעת; (24) ערעור לבית המשפט העליון על החלטת לשכת עורכי הדין לפי חוק לשכת עורכי הדין , התשכ"א-1961; (25) כל דרישה או פעולה להזמנת בעל דין או עדים או מסירת כתבי בי דין וכיוצא באלה במסגרת מינהל בית המשפט בקשר להליך ששולמה אגרה בעת הבאתו, או שהיו פטורים ממנה, או אם ההליך הוא הליך ביניים, שולמה אגרה בעת הבאתו של ההליך שבמסגרתו הוא נעשה או היו פטורים ממנו; (26) קבלת העתק מאושר אחד מפסק דין לכל
תקנות הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (דיור בהישג יד להשכרה), התשע"ה-2015
סעיף: 12. רישום הערה בפנקסי המקרקעין וברשות מקרקעי ישראל
12. (א) אם זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות תקנות אלה, רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה: (1) מיום מתן היתר מכוח תכנית, עד תום התקופה הקבועה בתקנה 2, כל עסקה במקרקעין, ביחידות הדיור המיועדות לשכירות בהישג יד להשכרה, טעונה אישור של המנהל; (2) לא ייתן המנהל אישור לעסקה במקרקעין, אלא אם כן מצא שהעסקה אינה סותרת את הוראות תקנות אלה; (3) תנאי להיתר מכוח תכנית שייעדה קרקע לדיור בהישג יד להשכרה יהיה רישום הערה בפנקסי המקרקעין בדבר הצורך באישור המנהל לעסקה במקרקעין; (4) תמה התקופה הקבועה בתקנה 2, ייתן המנהל לבעלים אישור כי אין עוד צורך באישורו לעסקה במקרקעין וכי ניתן למחוק את ההערה מפנקסי המקרקעין; (5) בתקנה זו, "עסקה” – למעט משכנתה ועסקה בין בעלים לזוכה לפי תקנות אלה. (ב) לא היו זכויות החכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל שתקנות אלה חלות עליה רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות סעיף 7 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה לעניין רישום והעברת זכויות, בשינויים המחויבים. (ג) לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור בסעיף קטן (א), רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לפי סעיף קטן (א), ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לפי תקנה 2. (ד) לבקשת בעל זכות כאמור בסעיף קטן (ב), רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור בסעיף 7 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לפי תקנה
תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג-1993
סעיף: 3. פטור מחובת מכרז
גן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972; הפטור טעון גם את אישור ראש האגף הנוגע בדבר; (28) עסקה להעברת זכות בעלות או חכירה, במקרקעין שברשות משרד הבטחון כמפורט להלן: (א) העברת זכות כאמור, בדירה או במקרקעין שיש עליהם מבנה למגורים (להלן בפסקת משנה זו – מקרקעין), למי שהוא זכאי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון או אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון וגר באותה דירה או באותם מקרקעין, בהמלצת ראש האגף הנוגע בדבר; לא נעשו בדירה או במקרקעין התאמות מיוחדות לזכאי כאמור עמו נעשית העסקה, טעון הפטור גם את אישור המנהל; (ב) העברת זכות כאמור, בדירת מגורים למי שהוא חייל בשירות קבע בצה" ל או עובד מערכת הבטחון וגר באותה דירה, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שיקבע שמאי מקרקעין ממשלתי; הפטור טעון גם את אישור המנהל; הפטור שבפסקה זו לא יחול על העברת זכות כאמור בדירות מגורים במרכז הארץ או בשטח השיפוט של עיריית אילת; לענין זה, "מרכז הארץ" – מחוזות ירושלים, חיפה, המרכז ותל-אביב, בהתאם להודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאור גבולותיהם לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (28א) עסקה להענקת זכויות שימוש בקרקע בתוך שטחים המוחזקים בידי צבא הגנה לישראל, לפי המלצת מינהל מקרקעי ישראל על פי הכללים שבתקנה 25(7) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993; (29) עסקת מכר עם קונה בישראל או עם קונה שהוא תושב מדינת חוץ הפונה מיוזמתו, לגבי טובין שהם עודפים ושמשרד הבטחון פרסם ברשימות הפתוחות לעיון הציבור שהוא מוכר טובין מסוגם, אלא אם כן קיימת מגבלה בטחונית לכך, ובלבד שבעת ביצוע העסקה לא היתה פניה של קונים נוספים לגביה ושהתמורה בעדה לא תפחת מהמחיר שקבעה ועדה לקביעת מחירי עודפים, הפועלת
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
