עורך דין פשיטת רגל ירושלים

אודות המחבר


אריק חכים

עו"ד אריק חכים

עורך דין הוצאה לפועל בירושלים מומחה בהקפאת הליכי פירוק, גביית חובות, קבלת הפטר ועוד. הוצאת עסקים ממשבר. עורך דין חדלות פרעון בירושלים. לייעוץ והובלת התיק בעניינכם צרו איתי קשר >>

עורך דין לפשיטת רגל ירושלים

פשיטת רגל בירושלים – ניתוח משפטי ומדריך מעשי

מבוא

הליך פשיטת רגל בירושלים מתנהל בבית המשפט המחוזי, בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל. מטרתו היא לאפשר לחייבים להתמודד עם חובותיהם, תוך הגנה על זכויות הנושים ושמירה על עקרונות של תום לב ושקיפות. במאמר זה נסקור את המסגרת הנורמטיבית, היבטים מרכזיים בפסיקה, וכן השלכות מעשיות של ההליך.

עורך דין פשיטת רגל ירושלים
עו"ד הוצל"פ ירושלים

המסגרת הנורמטיבית של פשיטת רגל בירושלים

בהתאם לסעיף 172(ב) לפקודת פשיטת הרגל, הסמכות המקומית לדון בהליכי פשיטת רגל נתונה לבית המשפט המחוזי במחוז מגוריו של החייב, מקום עסקו העיקרי או נכסיו.
רע"א 4257/17 אמסטרדמסקי נגד עו"ד אייל אייכל (05/07/2017) – בפסק הדין נקבע כי: "הליכי פשיטת רגל ייפתחו בבית המשפט שבמחוז מגורי החייב או מקום עסקו העיקרי או נכסיו", בהתאם להוראות סעיף 172(ב).

עקרונות מרכזיים בהליכי פשיטת רגל בירושלים

חובת תום הלבבית המשפט המחוזי בירושלים שם דגש על חובת תום הלב של החייבים במסגרת ההליך.
חדל"פ (ירושלים) 23671-08-20 זכריה קהלאני נגד ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים (25/04/2023) – "הליכי פשיטת הרגל הקודמים בעניינו של היחיד בוטלו נוכח מחדלים וחוסר תום לב מצדו של היחיד".

סמכויות בית המשפט

בית המשפט של פשיטת רגל מוסמך לדון במגוון רחב של נושאים הנוגעים להליכי חדלות פירעון:
פשר (ירושלים) 50714-10-13 עידו עינת עו"ד – כונס הנכסים נגד כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים (28/09/2014) – נקבע כי: "בהתאם להוראת סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל, בתי המשפט של חדלות פירעון פרשׂו את סמכותם על מגוון עניינים אשר ברגיל מצויים בסמכותם הייחודית של ערכאות שיפוט מיוחדות".

שיקולים מעשיים בהליכי פשיטת רגל

הגשת בקשה לפשיטת רגל בירושלים

  •  יש להגיש את הבקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים אם החייב מתגורר במחוז או שעיקר נכסיו/עסקיו נמצאים בו.
  •  הבקשה חייבת לכלול תצהיר מפורט ומסמכים תומכים המעידים על מצבו הכלכלי של החייב.
  •  יש לציין רשימת חובות ונושים, תוך תיעוד מלא של כל החובות הכספיים.
  • תפקיד הנאמן בהליך פשיטת רגל

הנאמן ממונה על ידי בית המשפט לצורך ניהול ההליך ואחראי על:

  • בדיקת תביעות החוב שהוגשו נגד החייב.
  • איתור וכינוס נכסי החייב לטובת הנושים.
  • ניהול קופת הכינוס והפצת הכספים לנושים בהתאם לסדרי הקדימויות.
  • הגשת דוחות מפורטים לבית המשפט אודות התקדמות ההליך.

סיכום

הליך פשיטת רגל בירושלים מתנהל תחת פיקוח הדוק של בית המשפט המחוזי בירושלים, בהתאם לכללי הסמכות המקומית. 

 חובת תום הלב של החייב היא עקרון מרכזי – כל הפרה עשויה להוביל לביטול ההליך.

בית המשפט מפעיל סמכויות נרחבות ומפקח על כל שלבי ההליך.

הנאמן ממלא תפקיד מרכזי בניהול נכסי החייב וחלוקתם לנושים.
♦  זקוקים לליווי משפטי בהליכי עורך דין לפשיטת רגל ? פנו לעורך דין המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ מקצועי!

סימוכין

פשר (ירושלים) 50714-10-13- עידו עינת עורך דין- כונס הנכסים נגד כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים

שמות השופטים: כרמי מוסק

  1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים 2. עמותת רמת איתרי 3. חיים וויס החלטה 1. לפניי בקשה של עו"ד עדו עינת, בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב , ובהסכמת הנושה היחיד של החייב, לאשר את שכר טרחת המנהל המיוחד בשיעור של 20 בצירוף מע"מ, מכל סכום שיצטבר בקופת פשיטת הרגל. 2. ביום 23.10.2013 הוגשה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל כנגד החייב, על ידי הנושה עמותת רמת איתרי (להלן: "העמותה"), וזאת בגין פסק דין חלוט שנפסק לטובת העמותה בסך של 22,891,273.1 . בהקשר זה יצוין, כי עד למועד זה לא הוגשה תביעת חוב על ידי גורם כלשהו והעמותה הינה הנושה היחיד של החייב. 3. ביום 5.1.2014 ניתן צו כינוס כנגד החייב במסגרתו נתמנה עו"ד עינת כמנהל המיוחד לנכסי החייב (להלן: "המנהל המיוחד"). 2 4. המנהל המיוחד טוען בבקשתו, כי עריכת חקירות ובדיקות העלתה כי חששות העמותה בדבר הברחת נכסים התגלו כנכונות. לאחר שהוגשה הבקשה להתראת פשיטת רגל כנגד החייב ולאחר שהוגשה הבקשה למתן צו כינוס זמני ולהכרזה על פשיטת רגל, פעל החייב ביחד עם רעייתו הגב' מרים וייס להברחת נכסיהם, כך הן לגבי דירת המגורים של המשפחה ברחוב הקבלן 28, ירושלים (להלן: "דירת המגורים") והן לגבי דירת החייב המצויה ברחוב הפלמ"ח 49 בירושלים (להלן: "הדירה הנוספת"). 5. לטענתו, מאז מינויו נעשו פעולות בהיקף נרחב לשם מניעת הברחת נכסי החייב ואף הוגשו שתי בקשות לבית המשפט לצו לאיסור דיספוזיציה הן על דירת המגורים והן על הדירה הנוספת. בנוסף, מדובר בהליך לא פשוט אשר יצריך עבודה מאומצת של ביצוע חקירות, הצלבת מידע וריכוז נתונים. בנסיבות אלה, סבור המנהל המיוחד כי ראוי לפסוק לו שכר טרחה בשיעור של 20 בצירוף מע"מ, מכל סכום שיצטבר בקופת פשיטת הרגל.

פשר (ירושלים) 50714-10-13- עידו עינת עורך דין- כונס הנכסים נגד כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים

שמות השופטים: כרמי מוסק

  1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים 2. עמותת רמת איתרי 3. חיים וויס החלטה 1. לפניי בקשה של עו"ד עדו עינת, בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב , ובהסכמת הנושה היחיד של החייב, לאשר את שכר טרחת המנהל המיוחד בשיעור של 20 בצירוף מע"מ, מכל סכום שיצטבר בקופת פשיטת הרגל. 2. ביום 23.10.2013 הוגשה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל כנגד החייב, על ידי הנושה עמותת רמת איתרי (להלן: "העמותה"), וזאת בגין פסק דין חלוט שנפסק לטובת העמותה בסך של 22,891,273.1 . בהקשר זה יצוין, כי עד למועד זה לא הוגשה תביעת חוב על ידי גורם כלשהו והעמותה הינה הנושה היחיד של החייב. 3. ביום 5.1.2014 ניתן צו כינוס כנגד החייב במסגרתו נתמנה עו"ד עינת כמנהל המיוחד לנכסי החייב (להלן: "המנהל המיוחד"). 2 4. המנהל המיוחד טוען בבקשתו, כי עריכת חקירות ובדיקות העלתה כי חששות העמותה בדבר הברחת נכסים התגלו כנכונות. לאחר שהוגשה הבקשה להתראת פשיטת רגל כנגד החייב ולאחר שהוגשה הבקשה למתן צו כינוס זמני ולהכרזה על פשיטת רגל, פעל החייב ביחד עם רעייתו הגב' מרים וייס להברחת נכסיהם, כך הן לגבי דירת המגורים של המשפחה ברחוב הקבלן 28, ירושלים (להלן: "דירת המגורים") והן לגבי דירת החייב המצויה ברחוב הפלמ"ח 49 בירושלים (להלן: "הדירה הנוספת"). 5. לטענתו, מאז מינויו נעשו פעולות בהיקף נרחב לשם מניעת הברחת נכסי החייב ואף הוגשו שתי בקשות לבית המשפט לצו לאיסור דיספוזיציה הן על דירת המגורים והן על הדירה הנוספת. בנוסף, מדובר בהליך לא פשוט אשר יצריך עבודה מאומצת של ביצוע חקירות, הצלבת מידע וריכוז נתונים. בנסיבות אלה, סבור המנהל המיוחד כי ראוי לפסוק לו שכר טרחה בשיעור של 20 בצירוף מע"מ, מכל סכום שיצטבר בקופת פשיטת הרגל.
  • חוק חדלות פירעון (ירושלים) 23671-08-20- זכריה קהלאני נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז ירושלים

שמות השופטים: ביאלין אלעזר

  1. "החוק" בעניין: זכריה קהלאני ת"ז 051363299 להלן: ("היחיד") ובעניין:
    1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים משרדי ממשלה 570001774 להלן: "הממונה" ע"י ב"כ עו"ד רחל יעקב 
  2. .2 גיא נצר (נאמן) ת"ז 029427200 
  3.  ברוך בן יוסף (נושה) 
  4.  עיריית ירושלים (נושה) ע"י ב"כ עו"ד מורין סימון 

    שמחה יבלונוביץ (נושה) ת"ז 051593119 .6 עיריית ירושלים -אגף שומה (נושה) חברות מספר זיהוי צד ב פסק דין 

1. צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ניתן ביום 2.12.20 , וזאת לבקשת היחיד. בצדו של הצו לא נקבע

2. תשלום עתי לקופת הנשייה.

3. עו"ד גיא נצר מונה כנאמן.

4. הנאמן הגיש דו"ח ממצאי בדיקה בהתאם לסעיף 183 לחוק עוד ביום 17.3.22 . מהדו"ח עולים הפרטים הבאים:
א. לאחר מתן הצו, ביום 29.9.21 הוגשה בקשה לביטול הליכים על ידי נושה 4. הבקשה הועברה לתגובת היחיד והנאמן. הנאמן ציין בתגובתו שלאחר עיון בבקשת הנושה ובתגובתו הלאקונית של היחיד, סבור הוא כי יש לקבל את בקשת הנושה 4 ולהורות על ביטול ההליך. ב. הליך זה הינו ההליך רביעי במספר שהגיש היחיד. בדו"ח צוין כי הליכי פשיטת הרגל הקודמים בעניינו של היחיד בוטלו נוכח מחדלים וחוסר תום לב מצדו של היחיד. ג. החובות שעליהם דיווח היחיד הם משנות ה- 90 ומשנות ה- 2000 ועניינם נידון במסגרת הליכים קודמים. מהדו"ח עולה כי בהליכים קודמים קבע בית המשפט כי החובות נוצרו בחוסר תום לב. פסקי הדין שניתנו ביחס לחובות אלה הפכו לחלוטים משעה שלא הוגש עליהם ערעור. הנאמן ציין בדו"ח כי יש לבטל את ההליך הנוכחי גם מטעם זה

פיסקה רלוונטית

ע"א 6553/20- עיריית ת"ל אביב יפו נגד ' כונס הנכסים הרשמי

שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ

  1. תכלית הסעיף להבטיח כי "בית המשפט לא ימצא עצמו 'חסר סמכות' במקום שהצדק דורש את מעורבותו" (ע"א 3756/92 מנס נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(4) 121, 129 (1994)). מכוח סעיף זה הוכרה סמכותו הרחבה של בית משפט של פשיטת רגל, המוסמך אף לדון בשאלה הנתונה ברגיל לסמכותו של בית משפט אחר (רע"א 4258/17 מגן נ' ענבי, פסקה 9 ( 29.6.2017 ); רע"א 5156/17 קובלנץ נ' קובלנץ, פסקה 7 ( 24.8.2017 ); רע"א 2270/19 עו"ד יניב אינסל נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 12 ( 24.6.2019 ); ע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק), פסקה 20 ( 29.10.2017 )). [בהערת אגב יצוין כי כיום חלף סעיף 178 לפקודה, "סעיף הסל" המקנה סמכות רחבה ביותר לבית משפט של פשיטת רגל, נקבע במסגרת החוק סעיף 279(א) (וראו בדברי ההסבר להצעת החוק: ה"ח התשע"ו 1027, עמ' 604 (להלן: דברי ההסבר להצעת החוק)), הקובע כי: "בית המשפט מוסמך, בכפוף להוראות לפי חוק זה, להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם מצא כי הכרעה בה נדרשת לשם ייעול ההליכים כאמור, למעט החלטה שעניינה הכרעה בהליכים פליליים או הליכים מינהליים, בכפוף להוראות סעיף 31". אמנם, הסעיפים אינם זהים, אך רב הדמיון ביניהם על השונה. מגמת המחוקק לא הייתה בפקודה ואיננה גם היום בחוק להצר את צעדיו של בית המשפט לחדלות פירעון בעשייתו השיפוטית המורכבת במציאת פתרונות מיטביים למכלול הסוגיות והקשיים המתעוררים בהליכי חדלות פירעון (וראו גם: רע"א 8038/20 ב.

רע"א 630/19- עורך דין עופר שפירא ועוד רז מנגל- מנהלי העזבון נגד אגף מס הכנסה- פקיד שומה ת"ל אביב 3

שמות השופטים: ע גרוסקופף

  1. אין חשש ליצירת יתרון בלתי הוגן לנושה זריז או תכסיסן. העמסת הליכים על בית המשפט של פשיטת רגל עלולה לפגוע ביעילותו; רצוי לייחד אותו להליכים שמנהלים את החוב, ושיש לבית המשפט מומחיות בהם. משום כך עיכוב הליך שהחייב יזם, לא יקדם את התכליות הכלליות של עיכוב הליכים, והוא עלול לפגוע בהן. זו אותה תוצאה של הדיון בלשון הסעיפים ובמבנה הפקודה. לפיכך, הוראות עיכוב ההליכים בסעיפים 20 ו-22 לפקודה אינן חלות על הליך שחייב יזם. 9 18. האם יש לבית המשפט של פשיטת רגל מקור סמכות אחר לעכב הליכים שהחייב יזם סעיף 178(א) לפקודה מסמיך אותו "להחליט בכל שאלה של דין קדימה, ובכל שאלה אחרת, שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בענין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון", כפוף להוראות הפקודה (ע"א 3756/92 מנס נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(4) 121, 129-130 (1994)). נראה שעיכוב הליך שמתנהל כדין בבית משפט מוסמך אחר, הוא צעד חריג שדורש הסמכה מפורשת. כך ודאי לאור זאת שהמחוקק הסדיר את עיכוב ההליכים בסעיפים מיוחדים והגביל אותו להליכים נגד החייב. מקור סמכות אחר עשוי להיות סעיף 148 לפקודה, לפיו הנאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות בכל עניין שהתעורר אגב פשיטת הרגל. אולם בהליך זה ניתנות הנחיות לנאמן, וככלל לא לצדדים שלישיים (ע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק), פסקאות 28/29 ו-58 לפסק הדין של השופט דוד מינץ ופסקאות 2-4 לפסק הדין של השופט עוזי פוגלמן ( 29.10.2017 ) (להלן: "עניין גני חב"ד")).

ע"א 3069/17- משרד החינוך נגד עמותת גני חבד צפת

שמות השופטים: י דנציגר,ע פוגלמן,ד מינץ

  1. כמו כן, קובע סעיף 178(ב) לפקודה האמורה כי בית משפט הדן בפשיטת רגל "לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר, ולא יהיה ערעור על החלטותיו, אלא בדרך הקבועה בפקודה זו" (ההדגשות אינן במקור). תכליתו של הסעיף היא להבטיח שבית המשפט של חדלות פירעון "לא ימצא עצמו 'חסר סמכות' במקום שהצדק דורש את מעורבותו" (ע"א 3756/92 מנס נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(4) 121, 129 (1994)). הוראותיו של סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל חלות גם בהליכי פירוק חברה או עמותה (לפי הוראות סעיף 353 לפקודת החברות וסעיף 54 לחוק העמותות, התש"ם-1980) ומכוח סעיף 350טז לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) הוחל הסעיף גם על הליכי הבראה ושיקום (כאשר עוד לפני חוק החברות (תיקון מס' 19), התשע"ב-2012 הוחל העיקרון העומד בבסיסו גם על הליכי הבראה ושיקום מכוח היקש, ראו: עניין אורגל, פסקאות ל"ה-ל"ט). אם כן, סמכותו של בית משפט של חדלות פירעון מוגדרת באופן רחב, וכוללת בחובה "ארגז כלים" רחב ביותר, וזאת בניגוד בולט להתנהלותו של בית משפט לעניינים מינהליים, אשר מתאפיינת בצמצום יחסי ובריסון שיפוטי ואיפוק, במסגרת עילות התערבות מסוימות ומוגדרות. 15 31. יתר על כן, בדיני חדלות פירעון נעשה באופן תדיר שימוש ב"חקיקה שיפוטית" (ראו: יורם דנציגר, יואב פויזנר ורענן בן ישי "חקיקה שיפוטית בדיני חדלות פירעון" משפט ועסקים יג 61 (תש"ע) (להלן: דנציגר, פויזנר ובן ישי). וראו לשם הדוגמה סוגיית מינוי בעלי תפקיד בהליכים בהם נתונה החברה ב"אזור חדלות הפירעון" עוד בטרם ניתן צו להקפאת הליכים או לפירוק החברה: ע"א 3791/15 סינרג'י כבלים בע"מ נ' עו"ד ארז חבר, פסקה 8 ( 19.4.2016 ); פר"ק (מחוזי ת"א) 36681-04-13 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ הנאמן לסדרות ז' וט' נ' אי די בי חברה לפיתוח בע"מ ( 4.5.2013 ); פר"ק (מחוזי י-ם) 26836-07-14 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' חברת דואר ישראל בע"מ ( 4.9.2014 ) (להלן: עניין דואר ישראל)).

ע"א 307/12- ישראל בלום נגד כונס הנכסים הרישמי ואח

שמות השופטים: ס גובראן,י דנציגר,ד ברק ארז

  1. הטעם שעומד בבסיס סמכותו הייחודית של הנאמן להרהר אחר פסק הדין יסודו בחשש מפני תרמית, קנוניה, עיוות דין או שהחוב האמיתי שונה מחוב פסק הדין. פסקי דין שמדליקים "נורה אדומה" ונבחנים בקפדנות יתרה הם פסקי דין אשר ניתנו מבלי שנערך דיון כלשהו לגופו של עניין, כגון פסקי דין שניתן בהם תוקף לפשרה שנערכה בין הנושה לבין החייב ופסקי דין שניתנו בהיעדר כתב הגנה או בהיעדר התייצבות . זאת ועוד, ראוי לציין כי להליכי פשיטת רגל ישנה חשיבות גדולה גם בכל הנוגע לעצירת (או הגבלת) "מירוץ הריביות" שבהוצאה לפועל. מבלי להיכנס לעובי הקורה בסוגיה זו, אשר אינה מתעוררת בעניין שלפנינו, אזכיר כי פקודת פשיטת הרגל מגבילה את שיעורי הפרשי הריבית וההצמדה שמתווספים לקרן החוב ומשווה אותם לאלו הקבועים בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, ובכך תורמת להקטנת סך החובות בתיק פשיטת הרגל . הנה כי כן, טענת המערער כי ייתכן שמצבת החובות תקטן במסגרת הליכי פשיטת רגל (ולו במישור הריבית וההצמדה), לאחר שתביעות החוב תיבדקנה על ידי הנאמן, אינה כשלעצמה טענה מופרכת. למען הסר ספק אבהיר כי קביעתי בנקודה זו הינה במישור העקרוני ובוודאי שאינה במישור הפרטני של המערער, ואיני קובע מסמרות כלשהן בכל הנוגע לתביעות החוב שהוגשו (או יוגשו בעתיד) בעניינו. 22. מן הכלל אל הפרט. איני סבור כי ניתן היה לקבוע בשלב זה שעניינו של המערער משתייך לאותם מקרים חריגים בהם חוסר תום הלב הינו חמור ובולט עד כדי כך שאין מקום להעניק לו צו כינוס ולאפשר לכנ"ר לבצע את בדיקותיו וחקירותיו, בהתאם לפקודת פשיטת הרגל. בית המשפט המחוזי ייחס משקל רב לעובדה כי חלק ניכר מחובותיו של המערער הינם חובות ללקוחותיו לשעבר אשר תבעו אותו בגין רשלנות מקצועית במסגרת עבודתו כעורך דין, וכי המערער הורשע בשורה של עבירות משמעת שבוצעו על ידו במסגרת עבודתו כעורך דין (אשר החמורות שבהן הן עבירות שליחת יד בכספי פיקדונות של לקוחותיו).

ע"א 3631/21- מיכאל מייק בן אהרון ש"ר נגד כונס הנכסים הרשמי ת"ל אביב

שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,ד מינץ

  1. במצבים אלה, בהם מבקש החייב ליהנות מהיתרונות הגלומים בהליכי פשיטת הרגל אף שהם לא נפתחו לבקשתו, שוב מתעוררת התכלית שביסוד הטלת חובת תום הלב על החייב – ש"לא יהא חוטא נשכר". כאמור, אין כל הצדקה להושיט יד לחייב שהתנהל במסגרת ההליך בחוסר תום לב, ואף אין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע לחייב שכזה (וראו: עניין גרינברג, עמ' 814). אדרבה, הליכים הנפתחים לבקשת נושה אינם מותנים בתום לב של החייב בעת יצירת חובותיו ובמרבית המקרים אף כרוכים בכך. על כן, אי זקיפת התנהלות חסרת תום הלב של החייב עובר לכניסתו להליך, מדגישה את הצורך שיוכיח ביתר שאת את היותו ראוי ליתרונות הגלומים בהליך פשיטת הרגל. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 18. הליך פשיטת הרגל של המערער החל לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק), ועל כן בענייננו חלות הוראות הפקודה. עם זאת, גם על הליכי חדלות פירעון לפי החוק חולש העיקרון על פיו על החייב לנהוג בתום לב (ראו : עניין רפאל, פסקה 9; עניין גל, פסקאות 14/12). בעניין זה אוסיף מספר מילים. 10 19. ראשית ייאמר, כי בחוק הושמטה הדרישה בבקשת נושה לביצוע "מעשה פשיטת רגל", ונושה רשאי לפתוח בהליך חדלות פירעון אם החייב נמצא ב"חדלות פירעון" ולא פרע את חובו במועדו (סעיף 109(א) לחוק). עם זאת, אם טרם הגיע מועד פירעון החוב, יכול הנושה לפתוח בהליך רק אם החייב פועל במטרה להונות את נושיו; פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו; או שהוא לא יוכל לפרוע את החוב – ובלבד שמועד פירעון החוב חל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה (סעיף 109(ב) לחוק; על כך ועל הבדלים נוספים בין הוראות הפקודה להוראות החוק, ראו: ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, פסקה 79 ( 19.3.2018 ) (להלן: עניין אור סיטי)).

רע"א 4257/17- שאול אמסטרדמסקי נגד עורך דין אייל אייכל

שמות השופטים: ד מינץ

  1. כמו כן, החלטת בית המשפט מיום 31.12.2015 בדבר ביטול ההענקה הובאה לידיעתו לראשונה רק ביום 7.5.2017 , כאשר הגיש את בקשתו לביטול כל ההליך. בית המשפט המחוזי דן בטענות המבקש, דחה אותן וקבע כי היה מוסמך לדון בעניינו מאחר והיה למבקש נכס בירושלים במועד הרלוונטי להליך. כמו כן קבע בית המשפט כי דין הבקשה להידחות גם לאור הזמן הרב שחלף מאז מתן צו הכינוס ומאז שנודע למבקש על דבר מתן צו הכינוס נגדו. 3. בפי המבקש טענות כרימון נגד החלטת בית המשפט המחוזי. העיקרית והרלוונטית שבהן עליה ביסס בית המשפט המחוזי את החלטתו, היא כאמור, כי בית המשפט המחוזי בירושלים נעדר סמכות מקומית לדון בעניינו מכיוון שהוא לא התגורר בירושלים בעת הגשת הבקשה מטעם הנושה למתן צו כינוס נגדו. לפיכך, כל ההליכים אשר ננקטו לאחר מכן בטלים מעיקרם. לטענתו, אין אפשרות להכשיר צו כינוס שניתן שלא כדין בשנת 2012, גם אם לאחר מכן הוא החזיק דירה בירושלים. באשר למועד הגשת בקשתו טען כי כל הליכי פשיטת הרגל, החל מהגשת הבקשה למתן צו כינוס נכסים נגדו, כלה בביטול ההענקה, התקיימו בהעדרו ובלא ידיעתו. דיון והכרעה 4. סמכותו המקומית של בית המשפט של פשיטת רגל נקבעה בסעיף 172(ב) לפקודה בו נאמר כי "הליכי פשיטת רגל ייפתחו בבית המשפט שבמחוז מגורי החייב או מקום עסקו העיקרי או נכסיו". בדומה, בעניין פירוק חברות, נקבע בתקנה 1 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 (להלן: התקנות), כי בית המשפט המוסמך לדון בפירוק חברה הוא "בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי משרדה הרשום של החברה, או מקום עסקיה העיקרי". הוראות אלה המתייחסות למקום השיפוט הגיאוגרפי של בית המשפט, הן הוראות דיוניות הקובעות כאמור את סמכותו המקומית של בית המשפט המחוזי שהוא בית המשפט המוסמך מבחינה עניינית לדון בהליכי חדלות פירעון (בכפוף לחריג הקבוע בסעיף 173 לפקודה המעניק לשר המשפטים את הסמכות לתת צו המסמיך את בתי משפט השלום לדון בענייני פשיטת רגל).

רע"א 13555-08-24- אדם שמסי נגד ' מוחמד שמסי

שמות השופטים: עופר גרוסקופף

  1. את סעיף 178(ג) לפקודה יש לקרוא כחלק מהוראות הפקודה שמקנות לבית משפט של פשיטת רגל סמכויות החורגות מגבולות הליך הפש"ר שלפניו. בעיקר, יש לקוראו לצד סעיף 22(א) לפקודה, לפיו משהוגשה בקשה לפשיטת רגל, בית המשפט של פשיטת הרגל רשאי "לעכב כל תובענה, הוצאה לפועל ואמצעי אחר על פי דין נגד החייב" (על הקשר הקרוב בין הסמכות שעניינה "העברת תובענות" לבין הסמכות שעניינה "עיכוב הליכים", ראו למשל רע"א 630/19 עו"ד עופר שפירא רז מנגל-מנהלי העזבון נ' אגף מס הכנסה-פקיד שומה תל אביב 3, פסקה 15 ( 29.8.2019 ) (להלן: עניין מנגל); רע"א 2324/22 פנחס פיגומים 88 בע"מ נ' עו"ד פדר אופיר, המנהל המיוחד לחייב דוד ברניקר, פסקה 34 ( 14.11.2022 ) (להלן: עניין פנחס פיגומים); כן ראו דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח 604, 738, ביחס לקביעת סמכויות אלו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018). כפי שנקבע לא אחת, פרישת כנפיו של בית משפט של פשיטת רגל על הליכים אחרים הנוגעים לעניינו של החייב, למשל בהתאם לסעיפים 178(ג) ו-22(א) לפקודה, נועדה לרכז את בירור התביעות נגד מסת נכסי החייב לכדי הליך אחד, מהיר ויעיל; למנוע פגיעה בשוויון בין הנושים; ולחסוך בזמן שיפוטי (ראו והשוו: רע"א 5976/14 ביטקובר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 2 ( 16.12.2014 ); רע"א 7205/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אסולין, פסקה 12 ( 2.1.2019 ); עניין מנגל, בפסקה 17; עניין פנחס פיגומים, בפסקה 34; שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 119-118 (מהדורה שלישית 2010)).

בש"א (ירושלים) 5419/04- שמואל סגל נגד מישאל בביוף ואח

שמות השופטים: חשין דוד

  1. החלטה 1. החלטה זו עניינה בבקשת המבקש (להלן גם – החייב), שנתמכה בתצהיר, להעברת הליך פשיטת רגל, שהמשיבים פתחו נגדו בבית משפט זה, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בטענה כי האחרון הוא בעל הסמכות המקומית לדון בו (להלן – בקשת ההעברה). 2. קודם לכך, ביום 23.2.04 הגישו המשיבים לבית משפט זה בקשה להמציא לחייב התראת פשיטת רגל (להלן – ההתראה), לפי סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל , התש"ם-1980 (להלן – הפקודה). בבקשה להמצאת ההתראה (להלן – בקשת ההמצאה), שנתמכה בתצהיר, צויין כי המבקשים שם (המשיבים כאן) נושים בחייב על פי פסק דין חלוט שניתן כנגדו בבית משפט זה ביום 26.8.02 בת. א. 1665/98 (להלן – פסק הדין נשוא ההתראה), וכי הערעור שהוגש עליו נדחה בבית המשפט העליון ביום 1.12.03 . כן נטען בבקשת ההמצאה, כי בשל אי פירעון החוב הפסוק, נפתח נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, אך הליכי ההוצאה לפועל לא הניבו תוצאות. עוד נטען בבקשת ההמצאה, כי עפ"י החישוב שנערך עומד החוב הפסוק (נכון ליום 28.3.03 ) על סך של 4,178,313 . 3. בסעיף 11 לבקשת ההמצאה (שתוכנו העובדתי לא נתמך בתצהיר שצורף לבקשה) נטען, בין השאר, כי לבית משפט זה נתונה הסמכות המקומית לדון בה לנוכח העובדה "כי נכסיו-העיקריים של נכסי-מקרקעין (נשוא פסק הדין נספח א') המצויים במרכז – העיר ירושלים (לאור הוראות סעיף 172ב' לפקודה; ההדגשה במקור)" (הסוגריים וההדגשות במקור). 4. סעיף 172(ב) לפקודה קובע כי הליכי פשיטת רגל (והליך ההתראה בכללם – סעיף 3 לפקודה) "ייפתחו בבית המשפט שבמחוז מגורי החייב או מקום עסקו העיקרי או נכסיו".

פשר (חיפה) 601-00- עיזבון המנוח עמנואל הקיני זל ואח נגד מדינת ישראל ואח

שמות השופטים: בטינה טאובר

  1. סמכות כללית (א) בית משפט מחוזי יהא מוסמך, בכפוף להוראות פקודה זו, להחליט בכל שאלה של דין קדימה, ובכל שאלה אחרת, שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בענין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון. (ב) בית המשפט הדן בפשיטת רגל לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר, ולא יהיה ערעור על החלטותיו, אלא בדרך הקבועה בפקודה זו. (ג) ניתן בבית משפט מחוזי צו כינוס לפי פקודה זו, רשאי השופט שנתן את הצו, אם ראה לנכון ובלי צורך בהסכמה, להורות שתועבר לבית משפט זה כל תובענה התלויה ועומדת בבית משפט אחר שפושט הרגל פתח או המשיך בה או שפתחו או המשיכו בה נגדו; והשופט שנתן את הצו ידון בתובענה". מן האמור עולה אפוא כי לבית משפט של פשיטת רגל, אשר דן בהיקף נכסיו של החייב, מוקנות סמכויות רחבות לדון במחלוקות הנוגעות למגוון תחומי המשפט האזרחי, אף אם אלמלא היה החייב חדל פירעון היו אלה נידונות בערכאות השונות. על פי פסיקת בתי המשפט בערכאות השונות, במקרים מתאימים, ניתן לנהל הליך של בקשה למתן הוראות אף אם יש בו כדי להכריע בזכות של צד ג' ואף אם מדובר בתביעה של פושט הרגל נגד צד ג'. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון ברע"א 4956/07 לבנברג נ' ביקור חולים- הוספיטל (פרסום נבו) 02/04/09 (להלן:"עניין לבנברג"): "המגמה השוררת בהליכי חדלות פירעון היא לרכז ככל הניתן את ההליכים הנוגעים לגוף חדל הפירעון. זאת, הן מטעמים של שוויון בין הנושים והן מטעמים של יעילות (ראו, רע"א 5222/05 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק קבוע של עמותת ביקור חולים הוספיטל, פיסקה 4 (לא פורסם, 25.8.05 )).

פשר (תל אביב) 36460-07-17- עירית ירושלים נגד דוד דהן

שמות השופטים: סיגל רסלר זכאי

  1. סמכות זו של ביהמ"ש מסורה לו מכוח הוראת סעיף 178 לפקודה". (שם, פס' 18). 16. קרי, בהתאם לסעיף 178(א) לפקודה, לבית משפט של פשיטת רגל, סמכות ושיקול דעת רחב להידרש לכל סוגיה, להחליט בכל שאלה של דין קדימה, ובכל שאלה אחרת, שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעניין פשיטת רגל שלפניו אם ראה "תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון" (רע"א 1688/19 לוי נ' הכונס הרשמי ( 6.3.2019 ); רע"א 4258/17 מגן נ' ענבי ( 29.6.2017 ); רע"א 2270/19 עו"ד יניב אינסל נ' כונס הנכסים הרשמי ( 24.6.2019 )). שיקול דעת המוקנה לבית המשפט של פשיטת הרגל מכוח סעיף 178 לפקודה, מוקנה לו גם ביחס להיתר ניהול הליכים נגד חייבים מחוץ להליך פשיטת הרגל. 17. טענות החייב בקשר עם התביעה השניה, לפיהן היא מתייחסת ועוסקת גם בתקופות בהן לא החזיק בנכס וכן כי בפסה"ד שניתן בת"א 63443-12-14 עיריית ירושלים נ' דהן ( 31.3.2016 ), בגינו ניתן צו פינו בהסכמה ליום 1.2.2017 .

חוק חדלות פירעון (באר שבע) 43073-11-19- עורך דין אייל כהן נגד ניסן אליאסוב- היחיד

שמות השופטים: משה הולצמן

  1. בעניין שנדון ב-פר"ק (מחוזי ירושלים) 20212-09-15 שדות נפט בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים (פסקה 24, 7.10.2015 ), נקבע- "בהתאם להוראת סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל, בתי המשפט של חדלות פירעון פרשׂו את סמכותם על מגוון עניינים אשר ברגיל מצויים בסמכותם הייחודית של ערכאות שיפוט מיוחדות. כך בית המשפט של פירוק דן בעניינים המסורים לסמכותם של בתי המשפט לענייני משפחה, וכך בעניינים המצויים בסמכותם של בתי הדין לעבודה . . . . באותו אופן בית המשפט של כינוס נכסים ושל פירוק פרשׂ את סמכותו על עניינים המסורים בדרך כלל לבתי המשפט הדנים בעניינים מנהליים". 4 ג. בעניין שנדון ב-פש"ר (מחוזי תל- אביב) 42784-07-11 דן ורנר נ' בלסי אחזקות ונכסים בע"מ ( 7.5.2017 ) בית המשפט נעתר לבקשת הנאמן וביטל פסק דין שניתן בהסכמה במסגרת תביעה שהוגשה נגד החייב ואחרים, בהיותו תחת צו כינוס, מהטעם שהחייב לא היה מוסמך להתקשר בהסכם הפשרה בשמו ולתת הוראות לפועלים בשמו להתקשר בהסכם, מכיוון שהיה מצוי בהליך של פשיטת רגל, ומשכך הנאמן היה מוסמך להתקשר בהסכם הפשרה, בכפוף לאישור בית המשפט. עוד נקבע כי בית המשפט של פשיטת הרגל הוא האכסניה המתאימה לדון בבקשה לביטול פסק הדין ולביטול הסכם הפשרה לאור סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל שמסמיכו להחליט בכל שאלה שמתעוררת בהליך פשיטת הרגל שלפניו. לעניין השימוש בסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 178 לפקודה, ובכלל זה לדון בתביעות הנוגעות לחייב בבית משפט אחר לפי סעיף 178(ג) לפקודה נקבע כי לבית המשפט של פשיטת הרגל יש ערך מוסף על פני בית המשפט שדן בעניינו של החייב ומצא לנכון לאשר את הסכם הפשרה (שבוטל), ובכלל זה ראיית רחבה של ההליכים לגבי מצבו של החייב, הנסיבות הנוגעות לפשיטת הרגל, סמכויותיו של הנאמן ועוד.

חקיקה רלוונטית

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980

סעיף: 172. בית המשפט המחוזי

  1. 172. (א) בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל הוא בית המשפט המחוזי כשהוא דן בשופט אחד. (ב) הליכי פשיטת רגל ייפתחו בבית המשפט שבמחוז מגורי החייב או מקום עסקו העיקרי או נכסיו.

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980

סעיף: 178. סמכות כללית

  1. 178. (א) בית משפט מחוזי יהא מוסמך, בכפוף להוראות פקודה זו, להחליט בכל שאלה של דין קדימה, ובכל שאלה אחרת, שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בענין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון. (ב) בית המשפט הדן בפשיטת רגל לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר, ולא יהיה ערעור על החלטותיו, אלא בדרך הקבועה בפקודה זו. (ג) ניתן בבית משפט מחוזי צו כינוס לפי פקודה זו, רשאי השופט שנתן את הצו, אם ראה לנכון ובלי צורך בהסכמה, להורות שתועבר לבית משפט זה כל תובענה התלויה ועומדת בבית משפט אחר שפושט הרגל פתח או המשיך בה או שפתחו או המשיכו בה נגדו; והשופט שנתן את הצו ידון בתובענה.

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980

סעיף: 1. הגדרות

  1.  בפקודה זו – "בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל לפי פקודה זו; "החלטה" או "החלטה רגילה" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה; "החלטה מיוחדת" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב מנין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם; "העברה" – לרבות הקניית נכסים והמחאתם; "הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה; "חבות" – התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב; "חוב בר-תביעה" – כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל; "מוציא לפועל" – כמשמעותו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לרבות כל מי שמוסמך לבצע הליך גביה לפי כל דין; "נאמן" – הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב; "נושה מובטח" – מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב; "נכסים" – מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם; "נכסי פושט רגל" – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן; "ריבית" – ריבית בשיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "תובע" – נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג'; "תקנות" – לרבות טפסים; "השר" – שר המשפטים.

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980

סעיף: 173. בית משפט השלום

  1. 173. (א) השר רשאי, בצו, להעניק לבתי משפט השלום, כולם או מקצתם, סמכות לעניני פשיטת רגל ורשאי הוא להגביל בו סמכות זו. (ב) בכפוף להגבלות שבצו יהיו לבית משפט שהוסמך לפי סעיף זה כל הכוח והסמכות של בית משפט מחוזי בעניני פשיטת רגל, בנוסף לסמכותו הרגילה, וצווי בית המשפט ייאכפו בדרך שנקבעה. (ג) ראה בית המשפט המחוזי כי ענין פלוני שלפניו ניתן לטיפול כיאות בבית משפט שלום בתחום סמכותו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר את הענין לאותו בית משפט. (ד) ישיבות בתי משפט השלום לדיון בעניני פשיטת רגל יתקיימו במועדים ובפרקי זמן שיקבע השר לכל אחד מהם.

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980

סעיף: 18ה. החלטת בית המשפט

  1. 18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו; (3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226. (ב) בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980

סעיף: 25. דו"ח לאחר מתן צו כינוס

  1. 25. (א) חייב שניתן נגדו צו כינוס יערוך ויגיש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה. (ב) דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה; בית המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו. (ג) חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל. (ד) נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו. (ה) הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי סעיף 17(א)(2) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של פשיטת הרגל.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 293. הגדרות – חלק ט'

  1. 293. בחלק זה – "בית המשפט" – כהגדרתו בסעיף 4, ואם לא מתקיימים התנאים הקבועים באותה הגדרה – בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום, בירושלים, לפי העניין; "בעל תפקיד זר" – מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי השיקום או הפירוק של החייב, לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני, וכן מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה; "הכרה" , בהליך זר – הכרה הזר בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג': הכרה בהליך זר; "הליך זר" – הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון, ושבמסגרתו מוסדרים, לרבות באופן זמני, יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו; "הליך זר משני" – הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית; "הליך זר עיקרי" – הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת; "מדינה זרה" – לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי בתוספת השלישית; "נושה זר" – נושה ממדינה זרה; "רשות מוסמכת בישראל" – בית המשפט או הממונה, ולעניין הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך – גם רשם ההוצאה לפועל; "רשות מוסמכת זרה" – רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך זר או אחראית לניהולו.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

סעיף: 189. לשכת ההוצאה לפועל שבה יתנהלו הליכי חדלות פירעון

  1. 189. (א) הליכי חדלות פירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בסכום נמוך יתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון, במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי הוצאה לפועל נגד היחיד; בהעדר מחוז כאמור – יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו נמצאים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בירושלים. (ב) מסלול חדלות פירעון יפעל בלשכה אחת לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם בסעיף 2(ג) לחוק ההוצאה לפועל; השר יפרסם ברשומות הודעה על לשכות הוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון. (ג) ניתן להגיש בקשות ומסמכים הנוגעים להליך חדלות הפירעון ולקבל מידע בעניין הליך זה בכל לשכת הוצאה לפועל.

חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020

סעיף: 12. דיווח לכנסת

  1. הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31. מסירת בקשה לפירוק על ידי תאגיד המתפרק בהתאם להוראות תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 32. הפקדת צוואה וביטול הפקדה תקנות 6, 6א ו–6ב לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן – תקנות הירושה) הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 33. עשיית צוואה בפני רשות תקנה 7 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 34.

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980

סעיף: 57. נסיבות למעצר חייב

  1. 57. (א) רשאי בית המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב, תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית המשפט בדבר; ואלה הנסיבות: (1) לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו; (2) לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל; (3) לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו; (4) החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית המשפט ולא נתן לכך טעם סביר. (ב) תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בענין העדפת מרמה.

אודות המחבר


אריק חכים

עו"ד אריק חכים

לייעוץ מקצועי ללא עלות:


תחומי התעסקות:
פשיטת רגל

מאמרים נוספים:

עורך דין חדלות פרעון בירושלים

עורך דין חדלות פרעון בירושלים שתוכלו לסמוך עליו בטיפול חובות: כינוס נכסים, הסדרי חוב, מימוש בטוחות, קבלת הפטר ועוד. לייעוץ וטיפול עורך דין חובות בירושלים.. קרא עוד

עורך דין שכירות תל אביב הסכם

מהו חשיבותו של עורך דין חוזה שכירות בתהליך? חתימה על חוזה שכירות נראית כדבר פעוט ופשוט. אך אם נדע את ההשלכות הנגרמות לאחר כתיבת חוזה.. קרא עוד

עורך דין בתל אביב קניין רוחני

מדוע חשוב לרשום סימן מסחר? עורך דין קניין רוחני פועל בשוק המקומי והגלובאלי בו התחרות המתמדת הפכה את היכולת של בעלי עסק לייחד ולמתג את.. קרא עוד
פרטים נוספים

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם