03-3810100

עורך דין פלילי נוער בחיפה

ייצוג קטינים בהליכים פליליים במחוז חיפה – סקירה משפטית מקיפה

מבוא לייצוג קטינים בהליכים פליליים באזור חיפה והצפון

מהפסיקה העדכנית בבתי המשפט במחוז חיפה עולה כי ייצוג קטינים בהליכים פליליים מחייב התייחסות מיוחדת, תוך הקפדה על הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, ושמירה על זכויותיהם של הקטינים לאורך כל שלבי ההליך הפלילי. סקירה משפטית זו מנתחת את המאפיינים הייחודיים של ייצוג קטינים במחוז חיפה, תוך התבססות על פסיקה רלוונטית, ומספקת קווים מנחים לעורכי דין המייצגים קטינים באזור.

עורך דין פלילי נוער בחיפה
עורך דין פלילי נוער בחיפה

ייצוג קטינים בהליכים פליליים מציב אתגרים ייחודיים בפני עורכי הדין, ומחייב הבנה מעמיקה של הדין המהותי והפרוצדורלי, רגישות מיוחדת לצרכי הקטין, וגישה המדגישה את עקרון טובת הקטין ואת חשיבות השיקום. מחוז חיפה, על מאפייניו הייחודיים, מוסיף נדבך נוסף למורכבות זו.

המסגרת הנורמטיבית לייצוג קטינים בהליכים פליליים בחיפה

חקיקה וזכויות בסיסיות של קטינים נאשמים באזור הצפון

בתי המשפט בחיפה מדגישים את חשיבות ההגנה על זכויות קטינים בהליך הפלילי, בהתאם להוראות חוק הנוער ולעקרונות יסוד של המשפט הישראלי. המסגרת הנורמטיבית כוללת:

  • חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 – החוק המרכזי המסדיר את ההליכים הפליליים נגד קטינים
  • האמנה הבינלאומית לזכויות הילד – שישראל חתומה עליה, ואשר מהווה מקור פרשני חשוב
  • חוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 – החל גם על קטינים, בכפוף להוראות המיוחדות של חוק הנוער
  • פסיקת בתי המשפט – אשר פירשה והרחיבה את זכויות הקטינים בהליך הפלילי

בתיק תפח (חיפה) 38739-01-13 מדינת ישראל נ' מוחמד עבדל קאדר (ניתן ב-21/11/2013), הדגיש בית המשפט המחוזי בחיפה את חשיבות הקפדה על הליכי החקירה של קטינים:

"מקום שנדרשת חקירת קטין, בין כמתלונן ובוודאי כחשוד, ראוי שחקירתו תעשה בידי חוקר נוער."

קביעה זו משקפת את הגישה המיוחדת שיש לנקוט בחקירת קטינים, המחייבת מיומנות והכשרה מיוחדת.

מאפיינים ייחודיים של בתי המשפט לנוער במחוז חיפה

בתי המשפט לנוער במחוז חיפה פועלים במסגרת בתי משפט השלום והמחוזי בחיפה, עם מאפיינים ייחודיים:

  • מותבים מיוחדים – שופטים שמונו כשופטי נוער, בעלי הכשרה מיוחדת והבנה של צרכי קטינים
  • דיונים בדלתיים סגורות – להגנה על פרטיות הקטין ולצמצום הפגיעה בו
  • מעורבות שירות המבחן לנוער – שמהווה גורם מרכזי בהליכים הנוגעים לקטינים
  • דגש על שיקום – הליכים ועונשים המדגישים את שיקום הקטין והחזרתו למסלול נורמטיבי
  • התאמות פרוצדורליות – הליכים המותאמים לגילו ולהבנתו של הקטין

במחוז חיפה פועלים מספר שופטי נוער מנוסים, אשר פיתחו גישות ייחודיות לטיפול בתיקי נוער, תוך מתן דגש לשיקום הקטין ולשילובו המחודש בחברה.

ניתוח משפטי של זכויות קטינים בהליך הפלילי בחיפה

זכויות בסיסיות של קטינים בהליך הפלילי לפי פסיקת בתי המשפט בצפון

בתי המשפט במחוז חיפה הדגישו במספר פסקי דין את הזכויות הבסיסיות של קטינים בהליך הפלילי, ואת החובה להתאים את ההליך לגילם ולצרכיהם המיוחדים. בתיק בשפ 561/07 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ב-23/01/2007), התייחס בית המשפט לתנאי מעצר של קטין:

"בתחילה שהה במעצר בית מלא ללא רשות לצאת ללימודים… חצי שנה מאוחר יותר, בעקבות פניית שירות המבחן, נקבע כי העורר יוכל לצאת פעם אחת בשבוע ללימודים תוך השגחה צמודה של מפקח"

מקרה זה מדגים את החשיבות של התאמת תנאי המעצר לצרכי הקטין, ובמיוחד לזכותו לחינוך, וכן את התפקיד המשמעותי של שירות המבחן בליווי הקטין ובקידום זכויותיו.

זכויות נוספות שהודגשו בפסיקה של בתי המשפט בחיפה כוללות:

  • זכות לנוכחות הורה בחקירה – חובת יידוע ההורים ומתן אפשרות להיות נוכחים בחקירת הקטין
  • זכות לייצוג משפטי – הבטחת ייצוג משפטי לקטין, גם באמצעות מינוי סניגור במקרים המתאימים
  • זכות להליך מותאם – התאמת ההליך לגילו ולהבנתו של הקטין, כולל הסברים מותאמים
  • זכות לפרטיות – ניהול הדיונים בדלתיים סגורות ואיסור פרסום פרטים מזהים
  • זכות לשיקום – העדפת הליכים ועונשים שיקומיים על פני ענישה גרידא

חשיבות השיקום בטיפול בקטינים עוברי חוק לפי פסיקת בתי המשפט בחיפה

אחד הדגשים המרכזיים בפסיקת בתי המשפט במחוז חיפה הוא החשיבות של שיקום הקטין. בתיק עפ 7203/15 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ב-31/10/2016), הדגיש בית המשפט את ההתקדמות השיקומית של הקטין:

"מתסקירו המשלים של שירות המבחן עולה כי המערער 'שב ומביע חרטה וצער על מעשיו, מתבייש מאד בהתנהגותו ומוסר שלמד לקח ולא יבצע עבירות נוספות בעתיד', וכי הוא נתרם מהטיפול הקבוצתי ומוכן להמשיך את השתתפותו בקבוצה ובשיחות פרטניות עד לסיום תוכנית הטיפול."

פסיקה זו משקפת את הגישה הרווחת בבתי המשפט בחיפה, המייחסת משקל משמעותי לפוטנציאל השיקומי של הקטין ולהתקדמותו בתכניות טיפוליות. בתי המשפט מדגישים את החשיבות של:

  • התאמת תכנית שיקום אישית – בהתאם לצרכי הקטין, לנסיבותיו האישיות ולאופי העבירה
  • מעקב והערכה – באמצעות שירות המבחן לנוער, לבחינת התקדמות הקטין בתהליך השיקום
  • שילוב במסגרות חינוכיות וטיפוליות – כחלק מתהליך השיקום והחזרה לחיים נורמטיביים
  • מעורבות המשפחה – כגורם תומך בתהליך השיקום של הקטין
  • אפשרות להימנעות מהרשעה – במקרים המתאימים, כדי לא לפגוע בעתידו של הקטין

שיקולים מעשיים בייצוג קטינים בהליכים פליליים בחיפה

חשיבות הייצוג המקצועי לקטינים בעבירות פליליות באזור הצפון

ייצוג מקצועי של קטינים בהליכים פליליים במחוז חיפה מחייב מיומנויות ייחודיות והבנה מעמיקה של הוראות חוק הנוער והפסיקה הרלוונטית. מהפסיקה עולים מספר היבטים מרכזיים של ייצוג מקצועי:

  • הכרת הוראות חוק הנוער – הבנה מעמיקה של החוק, הפסיקה והנהלים המיוחדים החלים על קטינים
  • הבנת צרכי הקטין – רגישות לנסיבות האישיות, לרקע המשפחתי ולמצבו הנפשי של הקטין
  • שיתוף פעולה עם שירות המבחן – עבודה הדוקה עם שירות המבחן לנוער לקידום תכנית שיקום מתאימה
  • התאמת ההליך לגיל הקטין – נקיטת צעדים להתאמת ההליך המשפטי להבנתו ולגילו של הקטין
  • דגש על אלטרנטיבות להליך הפלילי – בחינת אפשרויות כגון הליכי ט.מ.ר. (טיפול מותנה רווחה) או הסדרים אחרים

עורך דין המייצג קטין במחוז חיפה נדרש גם להכיר את המאפיינים הייחודיים של מערכת המשפט המקומית, את הגישות של שופטי הנוער המכהנים, ואת המגמות בפסיקה המקומית.

שלבי הטיפול בתיק של קטין בעבירות פליליות בבתי המשפט בחיפה

הטיפול בתיק של קטין החשוד או הנאשם בעבירות פליליות במחוז חיפה כולל מספר שלבים מרכזיים:

בחינת חומר החקירה והטיפול בליקויים פרוצדורליים

שלב קריטי בייצוג קטין הוא בחינה יסודית של חומר החקירה, תוך התמקדות בהיבטים הייחודיים לחקירת קטינים:

  • וידוא נוכחות חוקר נוער – בדיקה האם החקירה בוצעה על ידי חוקר נוער מוסמך
  • בחינת תיעוד החקירה – בדיקת קיומו של תיעוד מלא (אודיו-ויזואלי) של החקירה, כנדרש בחוק
  • בדיקת נוכחות הורה/אפוטרופוס – וידוא כי ניתנה להורה או לאפוטרופוס אפשרות להיות נוכח בחקירה
  • בחינת אופן יידוע הקטין על זכויותיו – בדיקה האם הקטין יודע על זכויותיו באופן מותאם להבנתו
  • זיהוי פגמים בהליך החקירה – איתור ליקויים פרוצדורליים שעשויים להוביל לפסילת ראיות

זיהוי ליקויים בחקירת הקטין עשוי להוביל לטענות מקדמיות או לבקשות לפסילת ראיות.

קשר עם שירות המבחן לנוער והכנת תשתית לתסקיר חיובי

שירות המבחן לנוער ממלא תפקיד מרכזי בהליכים הנוגעים לקטינים. קשר אפקטיבי עם שירות המבחן כולל:

  • הפניה מוקדמת לשירות המבחן – יצירת קשר מוקדם ככל האפשר עם שירות המבחן
  • הכנת הקטין לפגישות עם קצין המבחן – הדרכת הקטין לקראת הפגישות והדגשת חשיבות שיתוף הפעולה
  • מעקב אחר המלצות – תיאום ומעקב אחר יישום המלצות ביניים של שירות המבחן
  • יישום תכנית טיפולית – סיוע לקטין ולמשפחתו ביישום תכנית טיפולית שנקבעה
  • קבלת משוב ועדכונים – שמירה על קשר רציף עם קצין המבחן לקבלת עדכונים על התקדמות הקטין

תסקיר חיובי משירות המבחן עשוי להיות בעל השפעה מכרעת על תוצאות ההליך.

ייצוג בבית המשפט וטיעונים מותאמים לקטינים

הייצוג של קטין בבית המשפט במחוז חיפה דורש גישה מותאמת, המדגישה היבטים שונים מאלה המודגשים בייצוג של בגירים:

  • הדגשת נסיבות אישיות – הצגת הרקע האישי, המשפחתי והחינוכי של הקטין
  • הצגת פוטנציאל שיקומי – הדגשת היכולת של הקטין להשתקם ולחזור למסלול נורמטיבי
  • בקשת חלופות למעצר/מאסר – שימוש במגוון חלופות הקיימות בחוק הנוער, כגון מעצר בפיקוח אלקטרוני, מעצר בית, או השמה במסגרת חוץ-ביתית
  • התייחסות לעקרון טובת הקטין – הדגשת השיקולים הנוגעים לטובת הקטין כשיקול מרכזי
  • בחינת אפשרות להימנעות מהרשעה – במקרים המתאימים, הגשת בקשה להימנעות מהרשעה לפי סעיף 24 לחוק הנוער

פרקטיקה ושיטות עבודה אפקטיביות בייצוג קטינים בחיפה

בדיקת תקינות הליכי החקירה והמעצר של קטינים באזור הצפון

אחד התפקידים החשובים של עורך דין המייצג קטין הוא בדיקה יסודית של תקינות הליכי החקירה והמעצר, בהתאם להוראות חוק הנוער:

  • וידוא נוכחות חוקר נוער – חובה לחקור קטינים באמצעות חוקר נוער, ובחינה האם חובה זו קוימה
  • בחינת תיעוד החקירה – בדיקה האם החקירה תועדה באמצעים אודיו-ויזואליים כנדרש
  • בדיקת נוכחות הורה/אפוטרופוס – האם ניתנה להורה או לאפוטרופוס אפשרות להיות נוכח בחקירה
  • בחינת קיום חובת היידוע – האם הקטין יודע על זכויותיו, כולל הזכות לשתיקה והזכות להיוועץ בעורך דין
  • בדיקת תנאי המעצר – האם נשמרו הוראות החוק הנוגעות למעצר קטינים, כגון החזקה בתא נפרד מבגירים

במקרים בהם מתגלים ליקויים בהליכי החקירה או המעצר, יש לשקול הגשת בקשות מתאימות, כגון בקשה לפסילת ראיות או בקשה לשחרור ממעצר.

אסטרטגיות לשיתוף פעולה אפקטיבי עם שירות המבחן לנוער בחיפה

שיתוף פעולה אפקטיבי עם שירות המבחן לנוער הוא מרכיב קריטי בייצוג מוצלח של קטינים. אסטרטגיות מומלצות כוללות:

  • יצירת קשר מוקדם – פנייה לשירות המבחן בשלב מוקדם ככל האפשר
  • הכנת הקטין לפגישות – הסבר לקטין על חשיבות שיתוף הפעולה עם שירות המבחן
  • הכנת המשפחה – הדרכת המשפחה כיצד לתמוך בתהליך השיקום של הקטין
  • העברת מידע רלוונטי – העברת מידע חיוני לקצין המבחן, כגון אבחונים, המלצות של גורמי טיפול, או מסמכים המעידים על תפקוד חיובי
  • מעקב אחר יישום המלצות – סיוע לקטין ולמשפחתו ביישום המלצות ביניים של שירות המבחן
  • בקשת הבהרות ועדכונים – שמירה על קשר רציף עם קצין המבחן לקבלת עדכונים והבהרות

שירות המבחן לנוער במחוז חיפה כולל קציני מבחן מנוסים ומקצועיים, ושיתוף פעולה טוב עמם יכול לתרום משמעותית לתוצאה חיובית בתיק.

אסטרטגיות ייצוג אפקטיביות בבתי המשפט לנוער בחיפה

בייצוג קטינים בבתי המשפט לנוער במחוז חיפה, מומלץ לאמץ אסטרטגיות ייצוג מותאמות:

  • הכרת שופטי הנוער המקומיים – הבנת הגישות והעדפות של שופטי הנוער המכהנים במחוז חיפה
  • שימוש בתקדימים מקומיים – הסתמכות על פסיקה מקומית התומכת בעמדת ההגנה
  • הדגשת היבטים שיקומיים – מיקוד בהיבטים שיקומיים ובפוטנציאל ההשתקמות של הקטין
  • הבאת עדים תומכים – זימון עדים כגון מורים, מדריכים, או גורמי טיפול, היכולים להעיד על היבטים חיוביים בהתנהגות הקטין
  • הצגת תכנית שיקום מפורטת – הכנה והצגה של תכנית שיקום מפורטת ומובנית
  • דגש על מניעת הרשעה – במקרים המתאימים, מיקוד במניעת הרשעה והשלכותיה על עתיד הקטין

סיכום: עקרונות מנחים לייצוג אפקטיבי של קטינים בהליכים פליליים בחיפה

ייצוג קטינים בהליכים פליליים במחוז חיפה מחייב גישה מיוחדת, המשלבת ידע משפטי מעמיק, הבנה של צרכי הקטין, ורגישות לעקרונות המנחים את מערכת המשפט בטיפול בקטינים.

מהפסיקה ומהפרקטיקה הנהוגה במחוז חיפה, ניתן לגבש מספר עקרונות מנחים לייצוג אפקטיבי של קטינים:

  • הכרה מעמיקה של חוק הנוער והפסיקה – הבנה יסודית של המסגרת המשפטית הייחודית החלה על קטינים
  • התמקדות בשיקום הקטין – מיקוד באפשרויות השיקום ובחזרה למסלול נורמטיבי
  • שיתוף פעולה הדוק עם שירות המבחן – עבודה משותפת עם שירות המבחן לנוער לקידום האינטרסים של הקטין
  • רגישות לצרכים המיוחדים של הקטין – התייחסות למצבו האישי, המשפחתי והרגשי של הקטין
  • חתירה לפתרונות שיקומיים – העדפת פתרונות שיקומיים על פני עונשים מסורתיים

ייצוג מקצועי ומסור של קטינים בהליכים פליליים במחוז חיפה יכול לסייע משמעותית בהשגת תוצאות המקדמות את טובת הקטין, את שיקומו, ואת שילובו המחודש בחברה – תוך שמירה על זכויותיו ועל עתידו.

סימוכין

בש"פ 561/07- פלוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: א פרוקציה

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 27.11.06 (כב' השופט י' אלרון), אשר קיבל באופן חלקי את בקשת העורר לשינוי בתנאי מעצרו. 1. ביום 19.5.05 הוגש כתב אישום כנגד העורר ושמונה נאשמים נוספים. כתב האישום מייחס לנאשמים שורת עבירות מין ואלימות קשות שביצעו במשך כשישה חודשים במתלוננת, בעת שהיתה בת 13. על-פי כתב האישום, העורר היה הפעיל והמעורב ביותר מבין הנאשמים באירועים נשוא כתב האישום, ונטל חלק ב-14 מתוך 18 האירועים המופיעים בכתב האישום. העורר מואשם ב-14 עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, 7 עבירות של מעשה סדום, 14 עבירות של חטיפה לשם ביצוע עבירות מין, שתי עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, 3 עבירות של כליאת שווא, עבירת תקיפה לשם ביצוע פשע בנסיבות מחמירות, עבירה של התפרצות, ו-5 עבירות של מעשים מגונים. על-פי המתואר בכתב האישום, ביצע העורר במתלוננת את עבירות המין המיוחסות לו תוך התעללות, ביזוי, וסדיזם כלפיה. העורר היה כבן 14 בעת ביצוע המעשים הנטענים. כיום גילו הוא 17 שנה. 2. העורר נעצר ביום 8.5.06 . בתחילה שהה במעצר בית מלא ללא רשות לצאת ללימודים (החלטה בבש"פ 8602/05, מיום 13.9.05 ). חצי שנה מאוחר יותר, בעקבות פניית שירות המבחן, נקבע כי העורר יוכל לצאת פעם אחת בשבוע ללימודים תוך השגחה צמודה של מפקח הערב לו (החלטה בבש"פ 8602/05 מיום 5.3.06 ). 3. ביום 6.11.06 פנה שירות המבחן לבית המשפט המחוזי, והודיע כי אמו של העורר, אשר שימשה כמפקחת על בנה בשעות הלימודים בשנה שעברה, לא תוכל לשהות עמו עוד בלימודים, שכן לא תוכל להמשיך ולהיעדר מעבודתה לשם כך, נוכח היותה המפרנסת היחידה בבית.

החלטה |22/01/2007 |בית המשפט העליון

תפח 38739-01-13- מדינת ישראל נגד מוחמד עבדל קאדר

שמות השופטים: רות לורך,עירית וינברג נוטוביץ,צבי דותן

אעיר כי ביהמ"ש המחוזי בחיפה (כב' השופט כ' סעב) סבור אחרת בענין זה, והוא ביטל, בערר, את חיובה של המאשימה להמציא את נימוקיו של היועץ המשפטי (ראה ע"ח 34944-12-12 פלוני נ' מ"י), אולם גם הוא חיווה דעתו כי "לענין בקשתו של העורר שהיועמ"ש ינמק החלטתו בכתב ויפרש מה הם השיקולים שהביאוהו לתת את הסכמתו לבקשת המשיבה ולהתיר הגשת כתב אישום בחלוף תקופת ההתיישנות, אומר שהיא רצויה ולמען השקיפות ראויה ואף נכונה, זאת חרף העובדה שהוראות חוק הנוער אינן מחייבות מתן הנמקה . . . . . . תמיד ייטב כשהאזרח שהרשות קבעה עמדתה כלפיו לשבט או לחסד, יבין מה עמד מאחורי ההחלטה, וזאת ניתן לעשות בהנמקה, גם עניינית, תמציתית וקצרה. . . ". 15. ב"כ המאשימה טוענים כי מעצם העובדה שקיימות הנחיות סדורות בענין זה (הנחיות פרקליט המדינה), חזקה על הרשות שפעלה על פיהן (חזקת התקינות המנהלית), ואת סבירות החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה ניתן לבחון על פי ההנחיות, שהרי השיקולים שעליו לשקול הם אלה המפורטים בהנחיות. אינני מקבל טענה זו. כפי שכבר ציינתי לעיל, סעיף 14 לחוק הנוער מחייב אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה. במקרה שלפנינו, כתב האישום הוגש ללא אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה. כתב האישום היה, אפוא, פגום. ואזכיר כי על יסוד כתב אישום זה, היה המבקש עצור משך תקופה של כמעט שמונה חודשים. רק בדיעבד, ובאיחור ניכר של כששה חודשים, נתבקש, וניתן, אישור היועץ המשפטי. בנסיבות אלה, אינני בטוח אם אמנם חזקת התקינות עומדת ולא נסתרה. 13 16. כמו כן, לחלוטין לא נראית לי הטענה כי את סבירות ההחלטה ניתן לבדוק על פי ההנחיות.

החלטה |20/11/2013 |מחוזי – מרכז

ע"פ 6441/12- פלוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ע ארבל,ח מלצר,ד ברק ארז

לנוער חיפה מיום 25.06.2012 בתפ"ח 29722-07-11 שניתן על ידי כבוד השופטים ש' ברלינר, א' טובי ו-ר' פנקס תאריך הישיבה: כ"ו בתמוז תשע"ג ( 4.7.13 ) בשם המערער: עו"ד ט' ענר בשם המשיבה: עו"ד ש' כהן בשם שירות המבחן לנוער: גב' ש' מרדר פסק-דין השופטת ע' ארבל: 2 1. ביום 30.4.2012 קבע הרכב שופטים של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לנוער, בדעת רוב של כבוד השופטים ש' ברלינר, סגן נשיאה, ור' פוקס כנגד דעתו החולקת של כבוד השופט א' טובי, כי ר' ל' (להלן: המערער), יליד 1995, עבר ביום 29.6.2011 עבירת הריגה לפי סעיף 298 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). המערער זוכה מחמת הספק מעבירת הרצח בה הואשם. בפסק דין מיום 25.6.2012 גזר בית המשפט המחוזי על המערער מאסר של 14 שנה, מהן 12 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו 30.6.2011 , והיתר על תנאי למשך שלוש שנים החל מיום שחרורו של המערער, שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע. בעקבות פסק הדין הגיש המערער את הערעור דנא בו הוא מערער על הרשעתו, ולחלופין, על חומרת העונש שנגזר עליו. רקע 2. המערער הוא חברו של ו' ב' (להלן: ו'). על פי העובדות המפורטות בכתב האישום שהוגש נגד המערער, ו', שהיה בן 14 אותה עת, החליט להמית את ע' נ' (להלן: המנוח), גם הוא בן 14, בשל סכסוך שנתגלע ביניהם. ו' הצטייד בסכין והלך יחד עם המנוח בערב של ה- 29.6.2011 מהישוב ע' לכיוון ד'ח'. בדרך פגשו את המערער שביקש להצטרף אליהם, למרות שו' סיפר לו כי בכוונתו לפגוע במנוח והציע שלא יצטרף. עוד נכתב בכתב האישום כי בדרך הראה ו' למערער את הסכין שברשותו, ולמרות זאת המשיך המערער ללכת עם ו' והמנוח.

גזר דין |22/04/2014 |בית המשפט העליון

בש"פ 3927/14- מדינת ישראל נגד פלוני

שמות השופטים: א רובינשטיין

10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 תאריך הישיבה: ז' בסיון התשע"ד ( 5.6.2014 ) בשם המבקשת: עו"ד סיון רוסו בשם המשיב: עו"ד ניר פיינר החלטה א. בקשה להארכת מעצרו של המשיב, יליד 1996 בארבעים וחמישה ימים, מיום 10.6.14 או עד למתן פסק דין בת"פ 55669-10-13 בבית המשפט המחוזי לנוער בחיפה, לפי המוקדם, בגדרי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), תשנ"ו-1996 ולפי סעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971. רקע 2 ב. כנגד המשיב ושלושה אחרים הוגש ביום 27.10.13 כתב אישום (ת"פ 55669-10-13; להלן כתב האישום הראשון). כתב האישום מייחס למשיב עבירה של הריגה לפי סעיף 298 בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; חבלה חמורה לפי סעיף 329 בנסיבות סעיף 29 לחוק; עבירת נשק לפי סעיף 144(ב) בנסיבות סעיף 29 לחוק העונשין; קשירת קשר לעשות פשע או עוון לפי סעיף 499(א)(1)(2) בצירוף סעיף 499(ב) בנסיבות סעיף 29 לחוק; גניבה מרכב ופירוק מרכב לפי סעיף 413ד(א) בצירוף סעיף 413ד(ב) בנסיבות סעיף 29 לחוק; שהיה בלתי חוקית לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. יצוין, כי ביום בו הוגש כתב האישום, הוגש כתב אישום נוסף כנגד שלושה מעורבים אחרים בפרשה (תפ"ח 55698-10-13; להלן כתב האישום השני). כנטען, האירוע נשוא שני כתבי האישום התרחש באתר בניה המצוי בין קרית אתא לשפרעם. בתום שעות הפעילות באתר, הועסקו באתר הבניה שומרים בשתי עמדות שמירה. בתאריכים הרלבנטיים, היה פארס חוג'יראת (המנוח) אחראי על האזור בו נמצא ציוד מכני-הנדסי שכלל מחפרים; בילאל סוועד (להלן בילאל) שמר עם המנוח על העמדה.

החלטה |04/06/2014 |בית המשפט העליון

ע"פ 1482/14- פלוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: א רובינשטיין,י עמית,צ זילברטל

של בית המשפט המחוזי לנוער חיפה מיום 16.01.2014 בתיק פ -000400/13 תאריך הישיבה: ה' בתמוז התשע"ד ( 3.7.14 ) בשם המערערים: עו"ד רוה אביאל; עו"ד סולימאן עאמר בשם המשיבה: עו"ד יעל שרף בשם שירות המבחן לנוער: עו"ס שלומית מרדר פסק-דין * השופט א' רובינשטיין: א. המערערים, אחים, יחד עם אדם נוסף הנדון בתיק אחר, כולם קטינים בעת המעשה, (מערער 1 היה חודש לפני הבגירות ומערער 2 בן 16 ו-8 חודשים) הורשעו לפי הודאתם בכתב אישום מתוקן בארבעה אישומים: שני מעשי שוד בנסיבות מחמירות, שאחד מהם גם כלל לגבי מערער 1 הטרדה מינית והתנכלות; מעשה תקיפה לשם גניבה וגניבה; ופרשה נוספת של גניבות רכב. כל המעשים נעשו בתוך שני לילות סמוכים, במרחק יום ביניהם. המערערים נדונו ל-48 ו-32 חודשי מאסר בהתאמה ולמאסרים על תנאי שונים, וכן הוטל פיצוי למתלוננים. 2 ה. באישום הראשון שדדו המערערים והאחר מכשירי טלפון נייד וכסף ממתלוננים קטינים להם הציעו "טרמפ" באישון בוקר, תוך שימוש באלימות (אלות), פציעת מתלונן ואיום בחפץ חד. מערער 1 נהג ללא רשיון רכב וביטוח. באישום השני שדדו המערערים והאחר מתלוננת טרמפיסטית באישון בוקר, תוך נטילת טלפון נייד, צמידים ושרשרת (שתלשו מצווארה), ומערער 1 גם ניסה לנשק את המתלוננת; מערער 2 הצמיד חפץ חד לצווארה. באישום השלישי קשרו המערערים והאחר לגנוב רכוש, תקפו מתלונן קטין בן 12 לשם גניבת הטלפון הנייד שלו וגם סטרו על פניו כשניסה לרדוף אחריהם. כל שלושת המקרים היו בלילה אחד ( 13.7.13 ). לפי האישום הרביעי ב- 15.7.13 לפנות בוקר החלו המערערים והאחר בנסיון שימוש בלא רשות (גניבה בלשון פשוטה) ברכב אחד ונטישתו, אחר כך ברכב שני ונטישתו, ולבסוף נגנבו אופנוע בלוני גז ונעשה ניסיון לגנוב כבלי חשמל.

פסק דין |02/07/2014 |בית המשפט העליון

ע"פ 7203/15- פלוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: י דנציגר,ע פוגלמן,מ מזוז

של בית המשפט המחוזי לנוער בחיפה מיום 15.10.2015 בת"פ 62537-09-14 שניתן על ידי כבוד השופטת ש' נתנאל תאריך הישיבה: כ"ט בתשרי תשע"ז ( 31.10.16 ) בשם המערער: עו"ד איברהים כנאענה בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון בשם שירות המבחן לנוער: גב' טלי סמואל פסק-דין חלקי השופט י' דנציגר: לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, ראינו לנכון לקבל את הערעור, זאת מבלי להקל ראש כהוא זה בחומרתם של מעשי המערער ובנזק שהסבו מעשיו לנפגעי העבירה. יחד עם זאת, בהתחשב בכך שהמערער היה קטין בעת ביצוען של העבירות, הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן והתחרט על מעשיו, ראינו לנכון ליתן משקל מהותי לתסקיריו של שירות המבחן לנוער. 2 מתסקיר קודם בעניינו של המערער עלה שהמערער שולב בקבוצה לנערים פוגעים מינית, וההליך הטיפולי-השיקומי בו החל לפני כשנתיים תרם להבנת חומרת העבירה והשפעתה, איפשר למערער לזהות טעויות חשיבה שליוו אותו בעבר, לחשוף את עצמו ולהעזר במנחי הקבוצה לנסות ולהבין לעומק את הטריגר שהביאו לפגוע בנפגעי העבירה. מתסקירו המשלים של שירות המבחן עולה כי המערער "שב ומביע חרטה וצער על מעשיו, מתבייש מאד בהתנהגותו ומוסר שלמד לקח ולא יבצע עבירות נוספות בעתיד", וכי הוא נתרם מהטיפול הקבוצתי ומוכן להמשיך את השתתפותו בקבוצה ובשיחות פרטניות עד לסיום תוכנית הטיפול. השירות מדגיש כי המערער משתף פעולה באופן מלא ונתרם מאוד מהטיפול הקבוצתי, וכי יש חשיבות להמשך השתתפותו בתהליך הטיפולי ובהמשך קשר טיפולי עם השירות. השירות ממליץ על המרת המאסר לריצוי בפועל שהושת על המערער, במאסר שיבוצע בדרך של עבודות שירות, על צו מבחן לתקופה של שנה ועל התחייבות שלא לבצע עבירות מין בעתיד.

פסק דין |30/10/2016 |בית המשפט העליון

בש"פ 9362/16- מדינת ישראל נגד פלוני

שמות השופטים: ח מלצר

לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 תאריך הישיבה: כ"א בכסלו התשל"ז ( 21.12.16 ) בשם המבקשת: עו"ד מיכל רגב בשם המשיב 1: עו"ד יהודה שושן בשם המשיב 2: עו"ד מנחם רובינשטיין; עו"ד גבריאל רפפורט החלטה 1. לפני בקשה להארכת מעצרם של המשיבים מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) וסעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער) לתקופה של 45 ימים, שימנו החל מתאריך 09.12.2016 , או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 45514-04-16, המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם מביניהם. 2. בתאריך 21.12.2016 , במסגרת הדיון שנערך בפני בבקשה – בא-כוחו של המשיב 2 נתן בשם מרשו את הסכמתו להארכת מעצרו של המשיב 2 ב-45 ימים נוספים, ותקופת מעצרו הוארכה איפוא כמבוקש. נותר לי לדון לפיכך בעניינו של המשיב 1 (להלן: המשיב), וכך אעשה עתה. 2 להלן אביא את הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה לגבי המשיב. רקע 3. בתאריך 25.04.2016 הוגש כנגד המשיב, יחד עם חמישה נאשמים בגירים (להלן: הנאשמים 6-3, בהתאמה) ונאשם קטין אחד נוסף (להלן: הנאשם 2) (יחד: הנאשמים), כתב אישום לבית המשפט המחוזי הנכבד. 4. בתאריך 11.05.2016 , הוגש לבית המשפט המחוזי הנכבד כתב אישום מתוקן. כתב האישום המתוקן נפרש על פני 18 עמודים, ואפרט מיד בסמוך את תמציתו, ככל שהוא נוגע במשיב. 5. על פי החלק הכללי לכתב האישום המתוקן, במהלך השנים 2013-2009, בוצעו על ידי פעילים יהודים, במקומות שונים ברחבי המדינה ובשטחי אזור יהודה ושומרון, פעולות שונות שכונו "תג מחיר", אשר אופיינו בנקיטת מעשים פליליים שונים על רקע דתי, או לאומני.

החלטה |03/01/2017 |בית המשפט העליון

פסיקה רלוונטית

בש"פ 2347/16- פלוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ח מלצר

כך בכלל, וכך אפילו בעבירות המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית (ראו: בש"פ 1523/16 מדינת ישראל נ' פרץ, פיסקה 6 ( 29.02.2016 ); עיינו גם: בש"פ 369/12 מדינת ישראל נ' הכהן ( 15.01.2012 ); בש"פ 5710/14 מדינת ישראל נ' פלוני ( 31.08.2014 ) (להלן: בש"פ 5710/14)). 18. הדברים הנ"ל מודגשים במיוחד כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי קטין. בשונה מנאשמים בגירים, כאשר עסקינן בעניינם של קטינים על בית-המשפט ליתן משקל נכבד גם לשאלת סיכויי שיקומם, כבר בשלב הבקשה למעצר עד לתום ההליכים, וזאת מאחר שעתידם עוד לפניהם, ושהות בבית המעצר עלול לפגוע בהם מעבר למתחייב. ואכן, בית משפט זה הורה לא אחת, במקרה המתאים לכך, על בחינת חלופה הולמת בעניינם של קטינים אף מקום שבו מדובר היה על עבירות קשות שבוצעו על רקע אידיאולוגי (ראו: בש"פ 5710/14; בש"פ 3444/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 8 ( 31.05.2015 ); בש"פ 713/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 13 ( 11.02.2016 )). סעיף 1א לחוק הנוער קובע כי הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפי קטין ייעשו: "תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו". סעיף 10א לחוק הנוער (שבא לאחר הוראת סעיף 10 לחוק הנוער המורה כי הוראות חוק המעצרים יחולו לענין קטין, בשינויים המפורטים בחוק הנוער) קובע כדלקמן: "לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה, והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילווהשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו" (ההדגשה שלי ח"מ).

החלטה |18/04/2016 |בית המשפט העליון

ע"פ 49/09- מדינת ישראל נגד 1. פלוני

שמות השופטים: א א לוי ס גובראן,י דנציגר

עוד נקבע כי גם מהבחינה המוסרית יהיה זה כשל חמור לשפוט את סטיותיו של הקטין מאותה נקודת מבט בה נבחנת חומרת מעשיו של עבריין בגיר, הואיל וסטיותיו של הקטין ניתנות לתיקון וטיפול ביתר שאת. 20. מן המקובץ עולה כי מדיניות הענישה כלפי קטינים הנוהגת בארה"ב יסודה בתכלית השיקומית-טיפולית, אשר מאפילה על האינטרסים הכלליים של גמול והרתעה, גם כאשר מדובר בעבירות קשות במיוחד. מדיניות הענישה האמורה מבוססת על אדנים דמוקרטיים-ליברליים של עקרון המידתיות ועקרון טובת הילד. אדנים אלו אינם זרים לשיטתנו. כך, עקרון המידתיות הינו עקרון יסוד במשטר החוקתי של מדינת ישראל ולכן חל הוא גם בסוגיית הטיפול בקטינים . עקרון טובת הילד גם הוא עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית בכל הקשור בטיפול בקטינים (שם), ומכאן שהוא חל הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי, כאשר הקטין נמצא בליבת ההליך. יוצא אפוא, כי בבסיס שיטת המשפט האמריקאית ובבסיס שיטת המשפט הישראלית בסוגיית גזירת דינם של קטינים מונחים ערכים משותפים. הואיל וכך, ניתן וראוי להיעזר בדרך בה נוהג הדין האמריקאי בסוגיה זו בבואנו לגזור דינם של קטינים. מן הכלל אל הפרט 21. בית משפט המחוזי לנוער חיפה (תפ"ח 403/07, כבוד השופטים ש' שטמר, י' וילנר וד' סלע) קיבל את המלצת שירות המבחן שלא להטיל על המשיב 1 מאסר בפועל. בית המשפט גזר עליו עונש מאסר על תנאי למשך תקופה בת 18 חודשים, כאשר התנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים עבירה שהיא עבירת מין או פשע. ואולם, בשל חומרת המעשים שבהם הורשע, בית המשפט העמידו בצו מבחן למשך שנתיים, במהלכן ישהה במעון ויהא עליו להשתתף בקבוצה טיפולית. עוד חויב המשיב לשלם למתלונן פיצוי בסך 8,000 .

פסק דין |07/03/2009 |בית המשפט העליון

ע"פ 196/16- פלוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ס גובראן,נ הנדל,א שהם

יחד עם זאת, וכפי שציינתי בע"פ 953/15 מדינת ישראל נ' פלוני ( 24.3.2015 ), אין להתעלם משיקולי ענישה נוספים, גם כאשר מדובר בקטין: "כאשר עסקינן בגזירת עונשו של קטין, יש ליתן "משקל ראוי לשיקולים של שיקומו" (סעיף 1א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971). עם זאת, לצד שיקולי השיקום של עבריין קטין, מן הראוי להידרש גם לטיב העבירות שבוצעו; למידת חומרתן; ולאינטרס הציבורי שנפגע. שכן, כבר נקבע כי "קטינות אינה יוצרת חסינות, ולעתים שיקולים של הרתעה, מניעה ותגמול עולים במשקלם על השיקול השיקומי" (ע"פ 8164/02 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 577, 584-583). " 7 13. ובחזרה לענייננו. המערער, קטין אשר במועד ביצוע העבירות היה כבן 16 שנים, שוהה מיום 8.6.2015 בהוסטל, במסגרת צו השגחה זמנית בתנאי מגורים. תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המערער מציגים תמונה חיובית, המעידה על תהליך שיקומי משמעותי אותו עובר המערער. מתסקיר המבחן הראשון ניתן ללמוד על השתלבותו של המערער בהוסטל, וכפי שציין בית משפט קמא, המערער משתתף בפורומים ובפעילויות קבוצתיות ומגיע באופן קבוע לטיפול פרטני, וניכר כי שילובו במסגרת חוץ ביתית מיטיב עמו. באותו תסקיר התייחס שירות המבחן לגורמי הסיכוי בעניינו של המערער, בציינו כי: "תפקוד כללי חיובי בתוך ההוסטל בו משולב ושיתוף פעולה עם שירות המבחן, הורים מגויסים ותומכים בבנם ומעוניינים בהמשך שיתוף פעולה עם שירותנו ועם ההוסטל, עמידה בתנאי מעצר הבית, מגלה רצינות באשר להליך הפלילי שמתנהל נגדו כיום ומותיר רושם שכיום הוא יותר בשל ואחראי כלפי מצבו ועתידו". גם תסקיר המבחן המשלים, מצייר תמונה חיובית לגבי המשך השיפור במצבו של המערער, והבנתו את הפסול במעשים שביצע, דבר המעיד על תהליך שיקומי חיובי ביותר, המלווה במוטיבציה לשיקום, תוך שיתוף פעולה עם הגורמים המטפלים.

פסק דין |09/05/2016 |בית המשפט העליון

ע"פ 9813/16- פלוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: א חיות,נ סולברג,ד ברק ארז

אחד החריגים לכלל האמור מצוי בסעיף 24 לחוק הנוער, המקנה לבית המשפט סמכות שלא להרשיע קטין אשר ביצע עבירה פלילית ולצוות על אמצעים ודרכי טיפול הקבועים בסעיף 26 לחוק הנוער, מבלי להרשיעו (סעיף 24(ב) לחוק). בשונה מבגירים, אשר לגביהם רק "נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך הרשעת העבריין", בכל הנוגע לקטינים שכל חייהם לפניהם, הנכונות להימנע מהרשעה רבה יותר והכל בשים לב לנסיבות האישיות הרלוונטיות ובהן: גילו של הקטין-הנאשם, סיכויי שיקומו ועברו הפלילי, וכן בשים לב למהות העבירה ולנסיבות ביצועה (ע"פ 2669/00 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 685, 691-690 (2000); ע"פ 3596/11 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 6 ( 26.12.2011 ); ע"פ 7993/10 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 11 ( 22.07.2013 )). עוד נפסק כי לנוכח החשיבות המוגברת שיש לייחס לאלמנט השיקום בכל הנוגע לנאשמים קטינים, יש ליתן בעניינם "משנה תוקף להמלצת שירות המבחן" וכי "אל לו לבית המשפט לסטות מהמלצת שירות המבחן כאשר יש בנמצא אופק שיקומי, אלא מטעמים כבדי משקל" (ע"פ 49/09 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד סג(1) 752, 768-767 (2009); ע"פ 7113/08 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 7 ( 15.12.2008 )). 6. בענייננו, קבע בית המשפט המחוזי, בניגוד להמלצת שירות המבחן, כי יש להרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו ולהשית עליו עונש של 6 חודשי עבודות שירות, וזאת הגם שהוא נעדר עבר פלילי ואף "שאינו העבריין העיקרי באירוע", בקובעו כי העבירות שביצע חמורות וכללו אלימות משמעותית נגד המתלונן וכן בהינתן גילו המבוגר יחסית של המערער בעת ביצוע המעשים (17.5 שנים).

פסק דין |14/06/2017 |בית המשפט העליון

בש"פ 5690/19- פלוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: י עמית

8. לשם שלמות התמונה, אציין כי תיקון מס' 14 לחוק הנוער בא בעקבות המלצותיה של ועדת משנה בנושא הקטין בהליך הפלילי, במסגרת הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה (ועדת רוטלוי). המלצת הוועדה שימשה בסיס להצעת החוק שהובאה לקריאה ראשונה וכללה, כאמור, את סעיף-קטן (ב) בלבד. בדוח ועדת המשנה הוסבר כי התמשכות ההליך הפלילי מקבלת משמעות שלילית יותר כאשר מדובר בקטין. בין היתר, קטין המצוי במעצר בית ממושך מתנתק ממסגרת לימודית או תעסוקתית, נוטה להפר את תנאי המעצר, אינו משתלב במסגרת טיפולית ועלול לבצע עבירות נוספות (עמ' 168-167). מן הדיונים בוועדת החוקה ניתן להיווכח כי שיקולים אלה עמדו גם לנגד עיניהם של חברי הכנסת, וניתן ללמוד מכך על תכלית החקיקה, כאמור לעיל. 6 יחד עם זאת, ביחס לשאלה הקונקרטית של תחילת מניין התקופה של תשעה חודשים, אינני רואה אפשרות להיעזר בהמלצות ועדת רוטלוי. הוועדה הציעה להוסיף לחוק הנוער סעיף שמצריך עיון מחדש, מדי שלושה חודשים, במעצר בית מלא של קטין "לאחר הגשת כתב אישום נגדו". מכאן ראיה לכאורה לטובת המדינה. ואולם, בנסיבות העניין אינני סבור כי יש בכך כדי לסייע להכרעה. ראשית, מדובר בהיסטוריה טרום-חקיקתית (אהרן ברק פרשנות במשפט: פרשנות החקיקה 359, 368-367 (תשנ"ג)), של סעיף חוק מקביל לסעיף בו עסקינן. על כל פנים, החשוב הוא כי ההמלצה עברה שינוי עד שהונחה על שולחן הכנסת. גם בהצעת החוק וגם בנוסח החוק שהתקבל, אין זכר למועד הגשת כתב האישום כמועד רלוונטי למניין תשעת החודשים, ולכן לא ניתן לפרש את החוק הנוכחי על פי נוסח ההמלצה שנכלל בדוח ועדת רוטלוי (ראו והשוו: ע"א 5827/90 נהריה, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' יורשי קלופשטוק, פ"ד נ(4) 282, 294 (1996); ע"א 181/14 פגי נ' פקיד שומה חיפה, בפסקה 38 ( 13.3.2016 ); ע"א 3425/17 societe des produits nestle נ' אספרסו קלאב בע"מ, בפסקה 30 ( 7.8.2019 ); ע"א 3322/16 איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל, בפסקה 72 ( 30.4.2017 )).

החלטה |05/10/2019 |בית המשפט העליון

בש"פ 5702/22- פלוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ע ברון

בית המשפט קבע כי מדובר במעשה שמסוכנותו רבה וכי במצב כזה לא ניתן להסתפק בשחרור ללא מסגרת מפקחת. עוד קבע בית המשפט כי התנהלות זו של המבקש מעצימה הן את עילת המסוכנות הן את עילת ההימלטות, ועל כן הורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים. מכאן בקשת הרשות לערור. 5. המבקש טוען כי מתקיימות בעניינו נסיבות המצדיקות מתן רשות ערר. לטענתו היות שהחלטת בית המשפט המחוזי סותרת את החלטת בית משפט השלום הרי שמדובר בפעם הראשונה שבה הוא עורר על המעצר בעניינו. בנוסף מדגיש המבקש כי הוא קטין הנעדר עבר פלילי וכי לפי סעיף 10א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער) אין להחליט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת שבה הפגיעה בחירותו פחותה. לטענתו החלטת בית המשפט המחוזי התעלמה מנתוניו האישיים ולא היה בפניו תסקיר של שירות המבחן לנוער, כמתבקש לדבריו מקום שבו מדובר בקטין. בנוסף טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו ביחס לכך שהתביעה בכתב האישום ייחסה לו רק עבירה של ניסיון תקיפת שוטר, ומשכך מסקנת בית המשפט בדבר מסוכנותו שגויה. לטענת המבקש, בהליך הפלילי יש להחיל בצורה גמישה יותר את אמות המידה שנקבעו בפסיקה ביחס לערר ב"גלגול שלישי", וכזהו המקרה הנדון שבו לדבריו נגרם עוול ממשי המצדיק מתן רשות לערור. בנוסף טוען המבקש כי המקרה הנוכחי מעורר סוגיה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים והיא: האם בית המשפט מוסמך לעצור קטין מבלי שיונח בפניו תסקיר מאת שירות המבחן. 4 6. לאחר עיון בבקשה למתן רשות לערור ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. כידוע, בקשת רשות לערור "בגלגול שלישי" נבחנת לפי אמת המידה המצמצמת שנקבעה בהלכת חניון חיפה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)), ואמת מידה זו הוחלה גם בהליכים פליליים (ראו מני רבים: 2699/22 פרחי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 ( 6.6.2022 )).

החלטה |01/09/2022 |בית המשפט העליון

מ"ח 5224-09- אדהם כנעאן נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: מ נאור

בגין מעשים אלה יוחסו למבקש ולקטין עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); וכן שלוש עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין. 2. במסגרת הסדר טיעון הודה המבקש בעובדות כתב האישום המתוקן וביום 7.7.2008 הרשיע בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת דיאנה סלע) את המבקש בעבירות שיוחסו לו (ת"פ 7095/08). גם הקטין הודה במסגרת הסדר הטיעון בכתב האישום המתוקן, ובית המשפט קבע כי הוא ביצע את העבירות המיוחסות לו. בטרם ניתן גזר דין, הוגשו לבית המשפט תסקירי שירות מבחן בעניינם של המבקש ושל הקטין. לגבי המבקש נקבע בתסקיר כי הוא קיבל בפני שירות המבחן אחריות לביצוע העבירות וביטא חרטה על מעשיו. לדבריו, הוא חש זלזול מצד הנערים ואף חשש כי הם מתכננים לקרוא לאחרים אשר יפגעו בו ובקטין, ולכן השניים הצטיידו באלות. שירות המבחן המליץ שלא לשלוח את המבקש למאסר. עוד המליץ שירות המבחן כי אם ישלח המבקש למאסר, תהא זו תקופת מאסר קצרה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות. עוד הומלץ בתסקיר להעמיד את המבקש במבחן למשך שנה, ובמהלכה לשלבו בקבוצה טיפולית. תסקיר שירות המבחן לנוער בעניינו של הקטין קבע כי הוא מודה במיוחס לו בכתב האישום וכי מן המפגש הראשון עם שירות המבחן הוא לקח אחריות מלאה לביצוע העבירות. עוד נקבע כי הקטין תיאר את האירועים נשואי כתב האישום בפרטי פרטים, והביע נכונות לשתף פעולה עם שירות המבחן ועם תוכנית טיפולית שתוצע לו. בנוגע לקטין, שירות המבחן לנוער המליץ להסתפק במאה שעות עבודות שירות לתועלת הציבור, פיצוי למתלוננים וערבות עצמית גבוהה.

החלטה |13/03/2010 |בית המשפט העליון

ע"פ 49-09- מדינת ישראל נגד 1. פלוני

שמות השופטים: א א לוי ס גובראן,י דנציגר

עוד נקבע כי גם מהבחינה המוסרית יהיה זה כשל חמור לשפוט את סטיותיו של הקטין מאותה נקודת מבט בה נבחנת חומרת מעשיו של עבריין בגיר, הואיל וסטיותיו של הקטין ניתנות לתיקון וטיפול ביתר שאת. 20. מן המקובץ עולה כי מדיניות הענישה כלפי קטינים הנוהגת בארה"ב יסודה בתכלית השיקומית-טיפולית, אשר מאפילה על האינטרסים הכלליים של גמול והרתעה, גם כאשר מדובר בעבירות קשות במיוחד. מדיניות הענישה האמורה מבוססת על אדנים דמוקרטיים-ליברליים של עקרון המידתיות ועקרון טובת הילד. אדנים אלו אינם זרים לשיטתנו. כך, עקרון המידתיות הינו עקרון יסוד במשטר החוקתי של מדינת ישראל ולכן חל הוא גם בסוגיית הטיפול בקטינים . עקרון טובת הילד גם הוא עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית בכל הקשור בטיפול בקטינים (שם), ומכאן שהוא חל הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי, כאשר הקטין נמצא בליבת ההליך. יוצא אפוא, כי בבסיס שיטת המשפט האמריקאית ובבסיס שיטת המשפט הישראלית בסוגיית גזירת דינם של קטינים מונחים ערכים משותפים. הואיל וכך, ניתן וראוי להיעזר בדרך בה נוהג הדין האמריקאי בסוגיה זו בבואנו לגזור דינם של קטינים. מן הכלל אל הפרט 21. בית משפט המחוזי לנוער חיפה (תפ"ח 403/07, כבוד השופטים ש' שטמר, י' וילנר וד' סלע) קיבל את המלצת שירות המבחן שלא להטיל על המשיב 1 מאסר בפועל. בית המשפט גזר עליו עונש מאסר על תנאי למשך תקופה בת 18 חודשים, כאשר התנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים עבירה שהיא עבירת מין או פשע. ואולם, בשל חומרת המעשים שבהם הורשע, בית המשפט העמידו בצו מבחן למשך שנתיים, במהלכן ישהה במעון ויהא עליו להשתתף בקבוצה טיפולית. עוד חויב המשיב לשלם למתלונן פיצוי בסך 8,000 .

פסק דין |15/02/2009 |בית המשפט העליון

רע"פ 6899/16- פלוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ס גובראן

לשיטתו, שגה בית המשפט המחוזי כשהסתמך על ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997) (להלן: עניין כתב) לעניין קביעת דינו של המבקש משום היותו קטין בעת ביצוע העבירה, וכן שגה כאשר החליט לסטות מהמלצת שירות המבחן. עוד טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לנוער שגה בכך שהתערב בעונש שגזר בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לנוער זאת בלי סיבה ממשית לדידו; וכי שיקולי צדק מחייבים לקבל את בקשתו לאור פרק הזמן שעבר מביצוע העבירה, התסקיר החיובי בעניינו ותפקודו הנורמטיבי הכללי לאחר ביצוע העבירה. 4. דינה של בקשת רשות הערעור להידחות. הלכה היא כי אין מעניקים רשות ערעור שנייה אלמלא הבקשה מעוררת סוגייה עקרונית, בעלת חשיבות כללית משפטית או ציבורית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) פ"ד לו(3) 123 (1982)); או מעלה שיקולי צדק ייחודיים לנסיבות אותו מקרה (רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל ( 22.4.2010 )). בבקשה שלפניי לא מצאתי כי עולות שאלות משפטיות עקרוניות בעלות חשיבות כללית כמצוין, ומרבית השאלות המשפטיות שמעלה המבקש לובנו כבר על ידי בית משפט זה. כמו כן לא מצאתי כי קיימים שיקולי צדק ייחודיים המצדיקים התערבותו של בית משפט זה נסיבותיו האישיות של המבקש נבחנו על ידי שתי הערכאות הקודמות, לרבות תסקיר המבחן החיובי והשיפור בהתנהגותו, ולא מצאתי כי יש שינוי מהותי במצבו המצדיק התערבותנו לאור שיקולי צדק. על כן אין בידי לקבל את הבקשה. 3 5. למעלה מן הצורך, אציין כי גם לגופו של עניין איני מקבל את עמדתו של המבקש בבקשה זו. לשיטת המבקש, אי התערבות בעניינו משמעה קביעה קטגורית לפיה לא ניתן לקבוע אשם של קטין תוך הימנעות מהרשעה בעבירות של התפרעות; קרי, כי אין אפשרות להפעיל את סעיפים 24(2) או 24(3) לחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול, התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער) על העבירה שבסעיף 152 לחוק העונשין.

החלטה |26/09/2016 |בית המשפט העליון

בש"פ 8868/16- פלוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ד ברק ארז

בעיקרו של דבר, כאשר מדובר בעניינו של קטין חלה חובה לתת בכורה מיוחדת לחלופות למעצר (כפי שמורה סעיף 10א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971), וכן יש לתת משקל משמעותי להליך השיקומי שלו (ראו למשל: ע"פ 49/09 מדינת ישראל נ' פלונים, פסקה 27 ( 8.3.2009 ); בש"פ 7842/10 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 21 ( 3.11.2010 ); בש"פ 3253/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 12 ( 20.5.2013 ) (להלן: בש"פ 3253/13)). לצד זאת, והדברים ברורים, קטין המבקש להשתחרר לחלופת מעצר אינו יכול "להכתיב" את החלופה ואת הפיקוח הטיפולי שיילווה לה (ראו והשוו: ע"פ 3164/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 36 ( 26.5.2016 )). "חנך לנּער, על-פּי דרכוֹ" זוהי עמדה חינוכית ואתית, אך לא השיקול הבלעדי כאשר מדובר במעצרו של מי שמסוכנותו הוכחה (ראו: בש"פ 3253/13, בפסקה 12). 23. עם זאת, קשה להשלים עם מצב שבו קטין נותר ללא אפיק שיקומי, קודם שבית המשפט יהיה בטוח ש"הפך כל אבן", וטוב עשה שירות המבחן בכך שהביע נכונות ל"התגייסות" נוספת לטובת העורר כשבחן בשנית את האפשרות לשלבו במסגרת חוץ-ביתית ובלבד שהוא ישכיל לסייע לעצמו. 7 24. חרף הרצון הטוב והגישה החינוכית הקונסטרוקטיבית של מר בונפילד השתכנעתי כי המסוכנות העולה מן העורר ודרגת ההבנה שלו לגבי אחריותו למעשיו הקודמים מובילות למסקנה כי בשלב זה אין לאפשר את שחרורו לחלופת מעצר בביתו. אולם לאחר ששקלתי את הדברים ונוכח עמדתו של שירות המבחן בדיון שנערך בפני וכן של העורר בהודעתו מיום 29.11.2016 אני סבורה כי יש לאפשר לעורר ניסיון נוסף למצוא אופק שיקומי שייתר את השמתו במעצר עד תום ההליכים ושבמסגרתו, כך ניתן לקוות, יעלה על דרך הישר.

החלטה |30/11/2016 |בית המשפט העליון

בש"פ 8017/16- ירון שאלתיאל נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: א שהם

בד בבד עם הגשת כתב האישום המקורי כנגד העורר, עתרה המאשימה למעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 1.1.2014 , לאחר שהוגש תסקיר שירות המבחן אשר המליץ על חלופת מעצר בעניינו של העורר, הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו למעצר בית בתנאים מגבילים. 3. ביום 17.3.2016 , לאחר שהעורר הודה באשמה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן, גזר בית המשפט המחוזי בחיפה (תפ"ח 42180-11-13) על העורר את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; 18 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור העורר, במשך 3 שנים, עבירת מין מסוג פשע, ויורשע בגינה; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור העורר, במשך 3 שנים, עבירת מין מסוג עוון, ויורשע בגינה. בנוסף, הורה בית המשפט המחוזי על הוצאת צו פיקוח מטעם שירות המבחן, למשך 24 חודשים מיום מתן גזר הדין. 4. ביום 26.5.2016 , הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בקשה להוצאת צו פיקוח ומעקב לגבי המשיב, למשך 36 חודשים, לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק ההגנה או החוק), בתנאים כדלקמן: "א. שיתוף פעולה עם קצין הפיקוח, חובת קיום מפגשים עם קצין הפיקוח במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת. ב. איסור התחברות עם קטינים וקטינות בכל אמצעי שהוא, וכן איסור שהייה עם קטינים או קטינות ללא נוכחות בגיר נוסף המודע לעבירה ולמגבלה. ג. איסור החזקה וצפייה בחומרים פורנוגרפיים בכל אמצעי שהוא, לרבות מכשיר טלפון נייד חכם, וכן איסור גלישה לאתרי צ'אט. המשיב יוכל להשתמש באינטרנט רק לאחר התקנת חסם מתאים לאתרים פורנוגרפיים. 3 ד. איסור לעבוד בין בתמורה ובין בהתנדבות, בעבודה הכרוכה בקשר וקרבה עם קטינים וקטינות.

החלטה |05/11/2016 |בית המשפט העליון

חקיקה רלוונטית

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971

סעיף: 12א. הליך חלופי

כאמור שיתנהל בהתאם להוראות הנוהל, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) הקטין הסכים בכתב להשתתף בהליך החלופי, לאחר שקצין המבחן מסר לו את המידע הדרוש בדבר מהות ההליך, לרבות משמעות הסכמתו להשתתף בהליך וההשלכות הצפויות מההליך על מצבו המשפטי, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; (2) הקטין מכיר במעורבותו באירוע המיוחס לו. (ג) הסתיים הליך חלופי, בין שהושלם בהתאם להוראות הנוהל ובין שלא הושלם, יעביר קצין המבחן למשטרה את המלצתו בעניינו של הקטין; השלמת ההליך החלופי תהיה שיקול מרכזי ומכריע בכל החלטה לגבי המשך ההליך הפלילי בעניינו של הקטין, ואם טרם הועמד לדין, לא יוחלט על העמדתו לדין, אלא אם כן מוצדק לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו. (ד)3 משטרת ישראל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים באמצעות שירות המבחן לנוער ומשרד המשפטים יקבעו נוהל שיפורסם באתרי האינטרנט של משטרת ישראל ושל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המסדיר סוגי הליכים חלופיים, שיכלול, בין השאר, הוראות בעניינים אלה: (1) השיקולים והתנאים להפניית קטין להליך חלופי; (2) תנאי הסף לקיומו של ההליך החלופי; (3) מעמד נפגע העבירה; (4) סודיות הדברים שנאמרו ונמסרו בהליך החלופי; (5) תוצאות השלמת ההליך החלופי או אי–השלמתו; (6) הגורם האחראי לביצוע ההליך החלופי.

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971

סעיף: 12א. הליך חלופי

(ד)3 משטרת ישראל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים באמצעות שירות המבחן לנוער ומשרד המשפטים יקבעו נוהל שיפורסם באתרי האינטרנט של משטרת ישראל ושל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המסדיר סוגי הליכים חלופיים, שיכלול, בין השאר, הוראות בעניינים אלה: (1) השיקולים והתנאים להפניית קטין להליך חלופי; (2) תנאי הסף לקיומו של ההליך החלופי; (3) מעמד נפגע העבירה; (4) סודיות הדברים שנאמרו ונמסרו בהליך החלופי; (5) תוצאות השלמת ההליך החלופי או אי–השלמתו; (6) הגורם האחראי לביצוע ההליך החלופי. (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), עד לקביעת נוהל כאמור באותו סעיף קטן, רשאים משטרת ישראל ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים באמצעות שירות המבחן לנוער, בהתייעצות עם משרד המשפטים, לקבוע נוהל זמני שתוקפו לא יעלה על שלוש שנים; נוהל זמני יכול שיהיה מוגבל לאזור מסוים, לתקופה מסוימת ולעניין מסוים, ואינו טעון פרסום. (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של קצין מוסמך או של תובע להפנות קטין להליך אחר שאינו הליך חלופי כהגדרתו בסעיף קטן (א) ואינו מחייב השתתפות נפגע העבירה או הסכמתו להליך, ובלבד שההליך יוסדר בנוהל שיקבעו משטרת ישראל ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים באמצעות שירות המבחן לנוער, בהתייעצות עם משרד המשפטים, ויפורסם באתרי האינטרנט כאמור בסעיף קטן (ד); הוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין נוהל כאמור, בשינויים המחויבים.

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971

סעיף: 12א. הליך חלופי

12א. (א) בסעיף זה-"הליך חלופי"-הליך חלופי להליך פלילי או לחלקו, שנקבע בנוהל, אשר מתנהל שלא בפני בית משפט בהשתתפות נפגע עבירה או שלא בהשתתפותו-אם נתן את הסכמתו לקיום ההליך בלעדיו, ומטרתו, בין היתר, להביא לפעולה שתבטא את קבלת האחריות של הקטין למעשה הפלילי, לרבות באמצעות תיקון כלפי נפגע העבירה, הקהילה או החברה; "נוהל"-נוהל שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ד). "תובע"-כל אחד מאלה: (1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוסמך לפי סעיף 62(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפי העניין; (2) תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי שהוא הסמיך לעניין זה; (ב) קצין מבחן שקיבל הודעה כי נתגלה בחקירה פלילית שקיים יסוד לה עמיד לדין קטין, כאמור בסעיף 12(א), יבדוק אם להפנות את הקטין להליך חלופי בהתאם לתנאי הסף המפורטים בנוהל, ויעביר את תוצאות בדיקתו לקצין המוסמך או לתובע; מצא הקצין המוסמך או התובע כי ניתן להפנות את הקטין להליך חלופי, יודיע לקצין המבחן, וקצין המבחן יהיה רשאי להפנות את הקטין להליך כאמור שיתנהל בהתאם להוראות הנוהל, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) הקטין הסכים בכתב להשתתף בהליך החלופי, לאחר שקצין המבחן מסר לו את המידע הדרוש בדבר מהות ההליך, לרבות משמעות הסכמתו להשתתף בהליך וההשלכות הצפויות מההליך על מצבו המשפטי, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; (2) הקטין

תקנות הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (נוסח הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו), התשע"ג-2013

סעיף: 1. נוסח הודעה

1. נוסח הודעת חוקר לקטין חשוד על זכויותיו יהיה כמפורט להלן: יש לך זכות לשתוק בחקירה, אך עליך לדעת שייתכן שבית משפט יביא בחשבון את שתיקתך; כל מה שתגיד בחקירה מתועד וייתכן שיובא לבית משפט. יש לך זכות להתייעץ עם עורך דין ולדבר אתו ביחידות לפני תחילת החקירה. הוחלט לדחות התייעצות עם עורך דין, ימסור החוקר: בדרך כלל קיימת זכות להתייעצות עם עורך דין לפני תחילת החקירה, אך החלטנו, בהתאם לחוק, לדחות במקרה שלך את מתן הזכות, לזמן מוגבל . היה הקטין עצור או שיש כוונה לעצרו, ימסור החוקר: אם אין לך עורך דין, יש מקרים שבהם יוכל להיפגש אתך, בלא תשלום, עורך דין מטעם הסניגוריה הציבורית. אם אתה מעוניין בכך אעביר את הבקשה שלך לבדיקתם. לגבי קטין שאינו עצור ושקמה לו זכות להודעה להוריו על חקירתו: יש לך זכות להתייעץ, ככל האפשר, לפני החקירה, עם אחד ההורים או עם קרוב משפחה אחר שמלאו לו שמונה עשרה שנים או עם אדם אחר הקרוב אליך שמלאו לו שמונה עשרה שנים. כמו כן, יש לך זכות שאחד מאלה יהיה אתך בחקירה. אתה יכול לבקש לוותר על זכות זו אם יש לך סיבה לכך. הוחלט שלא לאפשר את נוכחות ההורה בחקירה, ימסור החוקר: בדרך כלל קיימת זכות שהורה או קרוב משפחה אחר יהיה נוכח בחקירה, אך החלטנו, בהתאם לחוק, שלא לאפשר במקרה שלך את הנוכחות שלהם בחקירה.

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971

סעיף: 20. צו להשגחה זמנית

20. (א) הוגש כתב אישום נגד קטין, רשאי בית משפט לנוער לצוות שהקטין יימסר להשגחתו של קצין מבחן עד למתן החלטת בית המשפט לפי סעיף 24 או לתקופה קצרה יותר כפי שקבע בית המשפט (בחוק זה – צו להשגחה זמנית), אם סבר, לאחר שהובאה בפניו חוות דעתו של קצין מבחן, שטובת הקטין דורשת זאת ושלא ניתן להשיג את המטרה שבמתן צו כאמור בדרך שפגיעתה בחירותו של הקטין פחותה. (ב) השגחת קצין מבחן כאמור בסעיף קטן (א) תכלול אחד או יותר מאלה, כפי שיפורט בצו להשגחה זמנית בהתאם לנדרש לצורך קידום טובת הקטין וטיפול בו: (1) קיום קשר טיפולי עם הקטין בתקופת תוקפו של הצו; (2) עריכת אבחונים בקהילה לקטין, לרבות אבחון פסיכולוגי, פסיכיאטרי, תעסוקתי, לימודי, סוציאלי, התפתחותי ורפואי, וכן עריכת בדיקות לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים ובאלכוהול; מצא בית המשפט כי יש לערוך אבחון פסיכיאטרי כאמור, יחולו הוראות חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991; (3) בדיקת תפקודו של הקטין במשפחה ובקהילה; (4) גיבוש ממצאים והמלצות מפעולות שננקטו לפי פסקאות (1) עד (3). (ג) בית משפט לנוער רשאי, לבקשת קטין שלגביו ניתן צו להשגחה זמנית, או לבקשת קצין המבחן שהקטין נמסר להשגחתו אשר הוגשה בהסכמת הקטין, אם סבר שטובת הקטין דורשת זאת, להורות כי במהלך תקופת תוקפו של הצו להשגחה זמנית יתגורר הקטין במקום מחוץ לביתו כפי שיחליט קצין המבחן; ניתן צו להשגחה זמנית בתנאים כאמור בסעיף קטן זה, יקיים בית המשפט דיון בעניין ביצוע הצו אחת לשלושה חודשים. (ד) קצין המבחן שהקטין נמסר להשגחתו בהתאם לצו להשגחה זמנית יעביר לבית המשפט לנוער, אחת לשלושה חודשים, דיווח בכתב על ביצוע הצו כאמור, ובית המשפט רשאי להורות על קיום דיון בעניין, לבקשת קצין המבחן או הקטין או מיוזמתו. (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו להשגחה זמנית או מיום קיומו של דיון בעניין ביצוע צו כאמור, ולא קיים בית המשפט לנוער דיון בעניין בפרק זמן זה, יקיים בית המשפט דיון בעניין ביצוע הצו. (ו) ממצאים שהתקבלו לפי סעיף זה ולפי סעיף 20א, לא ישמשו ראיה נגד הקטין בכל הליך פלילי בדבר ביצוע עבירות נוספות או אחרות על ידו, או בהליך הפלילי שבו נדון כתב האישום באותה עבירה נגד הקטין, למעט לשם קביעת דרכי הטיפול בו; אין באמור כדי לגרוע מהוראות סעיף 368ד לחוק העונשין.

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971

סעיף: 13ב. תנאי החזקת קטינים במעצר

13ב. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 9(א) לחוק המעצרים, קטין עצור יוחזק בתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו ותוך השגחה מיוחדת על שלומו הגופני והנפשי, ובכלל זה יינתנו לקטין שירותי חינוך ופנאי, כפי שיקבע השר לביטחון הפנים, לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר החינוך. (ב) על אף הוראות סעיף 9(ב)(6) ו–(7) לחוק המעצרים, קטין עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום יהיה זכאי לקבל מבקרים שהם בני משפחתו מדרגה ראשונה ולקיים קשר טלפוני עמם, וכן לשלוח מכתבים אליהם ולקבל מכתבים מהם בהתאם להוראות סעיפים 47א עד 47ד לפקודת בתי הסוהר, אלא אם כן שוכנע הקצין הממונה, כי קיימות נסיבות שיירשמו שבשלן מתן זכויות כאמור עלול לפגוע בחקירה, לרבות נסיבות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד). (ג) החלטה על החזקת קטין עצור בתא מעצר יחד עם קטינים אחרים תינתן בהתחשב בשלומו של הקטין, וכן בין היתר, בהפרש הגיל בין הקטינים, סוג העבירות שהם חשודים בביצוען, עברם הפלילי, מעצרים קודמים שלהם והחשש למעשי אלימות או התעללות ביניהם; לעניין זה, "קטין עצור" – קטין עצור הנתון במשמורת שירות בתי הסוהר. (ד) השר לביטחון הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות בדבר דרכי פיקוח סדירות על תנאי החזקתם של קטינים במעצר ונסיבות כאמור בסעיף קטן (ב) שבשלן רשאי הקצין הממונה להגביל את הזכויות הקבועות באותו סעיף קטן.

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971

סעיף: 9ב. הוצאת קטין ממקום שהותו לצורך חקירה

9ב. (א) בסעיף זה, "מקום שהות" – מקום שבו שוהה ילד לצורך חינוכי או טיפולי, שאינו טיפול רפואי, לרבות בית ספר, גן ילדים או קייטנה. (ב) התקיים תנאי המצדיק חקירת קטין בעבירה, שחוק הגנת ילדים לא חל על חקירתה ושאין הוא חשוד בביצועה, ללא ידיעת הורהו כאמור בסעיף 9א, רשאי חוקר נוער, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג), להוציא את הקטין ממקום שהותו, אף ללא ידיעת ההורה, לצורך החקירה, ובלבד שהקטין לא יוצא ממקום שהותו בניגוד לרצונו. (ג) חוקר נוער לא יוציא קטין ממקום שהותו לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן סבר כי חקירת הקטין מחוץ למקום שהותו עדיפה בנסיבות הענין על חקירתו במקום שהותו ולאחר שעשה את כל אלה: (1) הזדהה בפני מנהל מקום שהותו של הקטין או בפני האדם האחראי על ניהול המקום באותה עת, הודיע לו כי הוא עומד להוציא את הקטין מהמקום ומסר לו את פרטיו; (2) התייעץ עם עובדי חינוך או טיפול במקום שהותו של הקטין המכירים את הקטין; (3) הסביר לקטין, בלשון המובנת לו בהתאם לגילו וליכולותיו, את מטרת הוצאתו ממקום שהותו והצורך בביצועה. (ד) הוציא חוקר נוער קטין ממקום שהותו כאמור בסעיף זה, ילווה הקטין, ככל שהדבר אפשרי בנסיבות העניין, במהלך שהותו מחוץ למקום, גם בידי עובד חינוך או אדם אחר המוכר לו מאותו מקום (בסעיף זה – המלווה). (ה) מבלי לגרוע מהוראות כל דין, חוקר נוער שהוציא קטין ממקום שהותו כאמור בסעיף זה יחזיר את הקטין בתום החקירה לביתו, לאחר שהתייעץ עם הקצין הממונה על חקירת העבירה, או למקום שממנו הוצא הקטין, או יוודא כי המלווה יחזיר את הקטין אל אותו המקום.

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971

סעיף: 9ח. נוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת קטין חשוד

9ח. (א) קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, לפי הוראות סעיף 9ו(א) עד (ג), זכאי שהורהו או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר, והכל, אם סבר קצין מוסמך כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר כאמור כדי להביא לאחד מאלה: (1) פגיעה בטובת החקירה או בטובת הקטין; (2) אחד הטעמים המנויים בסעיף 9ז(א); (3) אחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (ג)(2)(א) עד (ה); (4) חשיפת עניין הנוגע לצנעת חייו של קטין אחר. (ב) הורה או קרוב אחר של קטין חשוד שהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א), יוזמן להיות נוכח בחקירה והחקירה תעוכב עד להגעתו. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, על התחלת חקירתו של קטין כאמור באותו סעיף קטן בלי להמתין לנוכחות הורהו או קרוב אחר-(1) אם ההורה או הקרוב האחר לא הגיע לחקירה בתוך זמן סביר בנסיבות העניין מהמועד שבו הוזמן; (2) אם שוכנע כי המתנה כאמור עלולה להביא לאחד מאלה, ובלבד שחקירת הקטין בלא נוכחות הורהו או קרוב אחר תימשך רק כל עוד מתקיים הטעם שהצדיק את אי–ההמתנה כאמור: (א) פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין; (ב) סיכול או שיבוש של החקירה או של חקירתם או מעצרם של חשודים נוספים בקשר לאירוע שלגביו נחקר הקטין; (ג) מניעת גילוי ראיה או תפיסת

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971

סעיף: 12. תפקידו של קצין מבחן

12. (א) נעצר קטין או נתגלה בחקירה פלילית, כי קיים יסוד להעמיד לדין קטין, תודיע על כך המשטרה לקצין מבחן והוא יהיה רשאי להשתמש בסמכויותיו של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), התשט"ו-1955, אף שלא לפי צו בית-משפט. (ב) אין להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים ביום הגשת כתב האישום נגדו, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971

סעיף: 9א. חקירת עד קטין

9א. (א) בסעיף זה, "בן משפחה" – הורה, הורה של הורה, אח, גיס, דוד, או צאצא של כל אחד מאלה. (ב) קטין שיש לחקרו בעבירה שחוק הגנת ילדים לא חל על חקירתה, שאין הוא חשוד בביצועה, יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו. (ג) על אף הוראת סעיף קטן (ב), מותר להזמין קטין לחקירה כאמור באותו סעיף קטן ומותר לחקרו, אף ללא ידיעת ההורה, אם מתקיים אחד מאלה: (1) הקטין ביקש כי לא תימסר להורהו הודעה על חקירתו; הודעה על החקירה תימסר לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק, לכל המאוחר עם תום החקירה, והוא רשאי להורות, על אף בקשת הקטין, כי תימסר הודעה להורה, אם סבר כי טובת הקטין מחייבת זאת; (2) לדעת הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ בחוקר הנוער, הזמנת הקטין בהודעה להורהו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע להורה במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או יסכל מניעה של פשע; ואולם, בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לבגיר האחראי על הקטין באותה העת או לקרוב בגיר של הקטין, ככל הניתן בנסיבות העניין, וכן תימסר הודעה להורהו מוקדם ככל האפשר; (3) לדעת הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה: (א) טעמים של טובת הקטין או טעמים של טובת החקירה שאין בהם פגיעה בטובת הקטין, בשל היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של הקטין; (ב) חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין. (ד) חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת קטין בלא ידיעת הורהו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע הקצין הממונה על חקירת העבירה להורה על חקירת הקטין, אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה. (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון קטין לתחנת המשטרה לפי סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. (ו) הוראות פסקאות (1) ו–(3) של סעיף קטן (ג) הנוגעות לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק יחולו רק לגבי חקירה בעבירה המנויה בתוספת לחוק הגנת ילדים של קטין שהוא נפגע העבירה; לענין פסקה (1) האמורה הסמכות הנתונה לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק באותה פסקה תהיה נתונה לחוקר נוער.

לא נמצאו עורכי דין בתחום הפלילי.

ראשי

תחומים

איזורים

עירוני

המלצות

בניית אתרים  וקידום אתרים

כל הזכויות שמורות ©

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם