בג"צ 1437/02-1. האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד 1. השר לביטחון פנים
שמות השופטים: א ריבליןמ נאור,א חיות
- אכן, "'שירות מקצועי' של עורך דין יכול שיתייחס לעבירות פליליות, אך זאת כאשר העבירה כבר בוצעה והעבריין מבקש מעורך-הדין שירות מקצועי בקשר לכך, כגון ייצוג בהליכים פליליים שננקטו נגדו, אך מקום שהעבריין מוסר לעורך-דין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, והוא אף נוהג כך, כי אז אין הלקוח מעוניין בכל שירות מקצועי מעורך-הדין, ואין זה מסוג הדברים שיש להם קשר לשירות מקצועי שניתן על ידי עורך-דין" (על"ע 17/86 עו"ד פלונית נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(4) 770; ראו גם עחה"ס 1/81 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד לו(1) 614). בוודאי, שהשירות המקצועי של עורך-דין ללקוחו אינו כולל פגישה אשר "תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את שלומו של אדם או את ביטחונו או את שלום הציבור או את ביטוחן המדינה" כלשון תקנה 29(ב). יחד עם זאת, כמו חברתי השופטת חיות, גם אני סבור כי אין בכך כדי לאיין את הפגיעה האפשרית בזכות לייצוג. התכלית הראויה של ההוראה, והעובדה כי היא נועדה לסנן מתוך כלל המפגשים שבין אסירים לבין עורכי-דין את אותם מפגשים אסורים, אין בהן כדי לשלול את פוטנציאל הפגיעה בזכות לייצוג, הנובע מעצם המבחן ההסתברותי המצוי בתקנה מבחן "החשש הממשי" אשר יישומו נתון, לפי התקנה, לשיקול דעתו של הנציב או מנהל בית סוהר. הסנקציה הקבועה בתקנה, מקום בו שורר בלב הנציב או מנהל בית הסוהר חשש ממשי כי הפגישה תאפשר ביצוע עבירה, היא מניעת הפגישה (מראש) או הפסקתה. ניתן אפוא לומר, כי תקנה 29(ב) מאפשרת אמנם לתכלית ראויה לפגוע בזכות לייצוג של עצירים, המבקשים להיוועץ עם עורך-דינם בעניין משפטי לגיטימי. התכלית הראויה אינה מעלימה את הפגיעה האפשרית בזכות, אלא, לכל היותר ובהתקיים התנאים הצריכים לכך, הופכת אותה לפגיעה חוקית וחוקתית.
פסק דין |09/02/2004 |בית המשפט העליון
ע"פ 10153/07- אשרף בן נזמי קייסי נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ע ארבל,א חיות,ד ברק ארז
- זכות זו נגזרת מן הזכות להליך הוגן אשר הוכרה בשיטתנו המשפטית כזכות יסודית ובסיסית אשר פגיעה מהותית בה עשויה, בנסיבות מתאימות, לעלות כדי פגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם (ראו ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד סא(1) 461, 561-560 (2006)). פועל יוצא של הכרה זו הינה הקביעה כי החיפוש אחר האמת לעיתים נסוג מפני שמירה על צדקת המערכת בכללותה. יש בכך כדי לבטא את העיקרון שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים והדרך להשגת הצדק חשובה לא פחות מן התוצאה. 22. הלכה פסוקה היא כי על הטוען טענת כשל בייצוג בהליך ערעור פלילי להוכיח קיומו של עיוות דין ואין די בהעלאת טענות בעלמא. המבחן לקיומו של עיוות דין בהקשר זה נקבע כמבחן סיבתי-תוצאתי לפיו יש להראות כי אלמלא הייצוג הכושל אפשר שתוצאת ההליך היתה משתנה (ראו: ע"פ 1057/96 אמסלו נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(5) 160, 166-165 (1998); ע"פ 677/06 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 15 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל (טרם פורסם, 22.3.2007 )). זהו מבחן אובייקטיבי במסגרתו נבחן "האם קיים חשש סביר כי הפגיעה בזכויות הנאשם השפיעה על שיקול הדעת השיפוטי כך שגדלה הסבירות להרשאת שווא" (ע"פ 446/01 רודמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 25, 46 (2000)). אין די בסברה של עורך דין פלוני, המייצג נאשם בערעור, כי עורך דין אלמוני, שניהל את ההליך בבית המשפט דלמטה, חדל מחדל, שגה, או לא מיצה עד תום טענות הגנה למיניהן (שם, בעמ' 45). אכן, "מה שנראה בעיניו של פרקליט אחד כמחדל או כניהול כושל של ההגנה אינם בהכרח כאלה" (ע"פ 678/07 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 8 לפסק דינו של השופט א' א' לוי (טרם פורסם, 3.7.2007 ), ולעיתים מדובר בלא יותר מחוכמה שלאחר מעשה.
פסק דין |29/07/2012 |בית המשפט העליון
בגץ 4495/99- הסניגוריה הציבורית נגד ועדת הערר
שמות השופטים: מ חשין,ד דורנר,א ריבלין
- דין פרטיים, המתאימים לפעול במסגרת של גוף ציבורי, וכשליחים של גוף זה, הכל כדי שיינתן ייצוג הולם. המונח 'ייצוג הולם' חובק בתוכו משמעויות רבות. חשוב לענייננו כאן הוא כי ייצוג הולם דורש לא רק כישורים שכליים בתחום המשפט בו עסקינן וכישורי טיעון והופעה, אלא הוא דורש גם רמה אתית הולמת. החובה לקיים רמה אתית הולמת נובעת משיקולים שונים. ראשית, רמה אתית גבוהה מבטאת את מחויבותו של המקצוע לערכים העומדים בתשתית החברה: הגינות, תום הלב, יושר וכבוד הזולת. שנית, רמה אתית גבוהה קשורה קשר הדוק עם יכולתו של עורך-הדין לפעול באופן אפקטיבי לטובת לקוחו. רמה אתית לא הולמת מביאה בסופו של דבר לפגיעה באינטרס של ציבור הלקוחות. היא משפיעה לרעה על מעמדו של הלקוח בפני בית המשפט. היא פוגעת ביכולתו של עורך-הדין לעמוד איתן ולהתמסר לעניינו של לקוחו. הפעלת שיקול דעת על ידי הסניגור המחוזי ללא מתן משקל משמעותי לפן האתי של ייצוג תפגע באיכותה של הסניגוריה הציבורית. אי הקפדה על תחום האתיקה המקצועית תפגע ביכולתה של הסניגוריה הציבורית לתת ייצוג הולם לכלל לקוחותיה. כמו-כן, היא תפגע בתשתית המוסד, שהרי ככל שמופיעים עורכי-דין לא מתאימים בבתי המשפט ופוגעים בלקוחותיהם, נרתעים עורכי-דין טובים מלהשתייך לסניגוריה הציבורית. " 12. כללם של דברים: המושג "ייצוג הולם" אין עניינו אך בהיבט הטכני של פעילות עורך-הדין. פורש הוא עצמו על מרחבים נוספים, ועניינו בייצוג שהיינו מצפים כי יינתן בידי עובד הציבור כפרקליט המדינה. בשוקלו אם להכיר בפלוני כסניגור ציבורי, על הסניגור המחוזי לשאול עצמו אם היה רואה באותו עורך-דין מועמד מתאים – או, למיצער, מועמד שאינו פסול – לשירות הציבור בפרקליטות.
פסק דין |05/09/1999 |בית המשפט העליון
בג"צ 5438/19- יאןצברטקין נגד מדינת ישראל משרד המשפטים
שמות השופטים: מ מזוז,ד מינץ,א שטיין
- דרישה זו, שקיומה מובטח על ידי בחינת ההסמכה השווה לכל מועמד ומועמדת, באה להבטיח את רמתם של השירותים המשפטיים המסופקים על ידי עורכי הדין בישראל ללקוחותיהם. מדובר בהגנה חיונית על ציבור הלקוחות אשר מפקידים את גורלם בידי עורכי הדין המוסמכים לטפל בעניינם. היטיבה להסביר זאת השופטת א' פרוקצ'יה בפסק דינה בעניין מוחמד (עע"מ 8260/07 לשכת עורכי הדין בישראל נ' מוחמד, פסקה 3 ( 10.3.2008 )) באומרה: "עריכת דין היא מקצוע בעל ייחוד ומאפיינים מיוחדים משלו: עניינו במתן שירות לציבור במהלכיו של המשפט המשפט הפרטי, המשפט הפלילי, והמשפט הציבורי על כל ענפיהם ותת-ענפיהם. מקצוע עריכת הדין כרוך בפעולות ייעוץ משפטי הנדרש לקראת עשיית פעולות במשפט, ולאחר שנעשו; הוא מערב ייצוג בעלי דין בבתי המשפט ובפני מערכות השלטון; הוא כרוך לא אחת במעורבות במשאים ומתנים לפשרות וליישוב סכסוכים במסגרת הליכים משפטיים ומחוצה להם. הציבור שאינו בקי במהלכי המשפט נסמך על עצת עורך הדין ועל ייצוגו הראוי בפני הרשויות. לא אחת, גורלו האישי, החברתי והמקצועי של האדם עומד למבחן, ומופקד בידיו המקצועיות של עורך הדין המייצג את עניינו. נושאים הקשורים בחירותו האישית של חשוד או נאשם בפלילים נתונים לטיפולו המקצועי של עורך הדין. עריכת הדין היא עיסוק מקצועי המחייב לא רק רמה אישית ואנושית גבוהה, ומידות מוסר וטוהר מידות ללא רבב, אלא גם ידע, השכלה כללית, והשכלה משפטית ברמה גבוהה, כפי שזו מקובלת על פי תפיסת החברה בישראל, והנדרשת על פי הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים שאופי התפקיד מחייב בשים לב לאחריות המקצועית הכבדה המוטלת על כתפי עורך הדין . " ברור ומובן הוא, כי מתן הפטור שמבקש העותר עלול לפגוע באינטרס הציבורי שבהבטחתהרמה המקצועית הנאותה של עורכי דין, וגם מטעם זה עתירתו נדונה לכישלון.
פסק דין |25/02/2020 |בית המשפט העליון
רע"פ 6801/04- ענב אהרוני נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ס גובראן
- הלכה היא, כי רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי אשר ישב כערכאת ערעור על פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט שלום ניתנת רק במקרים המעוררים שאלות בעלות חשיבות חוקתית, או עניינים שיש בהם החלטות סותרות או חוסר בהירות בפסיקת הערכאות הנמוכות או מקרים המעוררים שאלות חשובות מבחינה משפטית או ציבורית (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128) המבקש לא הצליח להצביע על סוגיה כזו. ייצוג נאשם על-ידי עורך-דין בהליך פלילי הינו מומלץ וחיוני מאוד, במיוחד בעבירות חמורות כגון אלו שהורשע בהן המבקש, אך לא ניתן לראות ב"היעדר ייצוג" כעילה המעלה חשיבות משפטית או ציבורית המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי", קל וחומר במקרים בהם המבקש מרצונו בחר שלא להיות מיוצג. המבקש בחר לייצג את עצמו בהליך הארוך והמסורבל שהתקיים בבית-משפט השלום, ומשלא בחר בייצוג מקצועי והולם, פרט לשלב הטיעונים לעונש, אין לו להלין אלא על עצמו. ערעורו של המבקש לבית-המשפט המחוזי הוגש באמצעות עורך-דין, אשר ייצג אותו בכל שלבי הערעור. בתחילת הדיון בערעורו ביקש עורך-דינו של המבקש להשתחרר מייצוג בשל ניגוד אינטרסים שהתקיים, לטענתו, עקב הייצוג המשותף של מערערים נוספים. המבקש טוען, כי דחיית בקשתו לשחרר את עורך-דינו מייצוגו, גרמה לו עיוות דין, אך לא הצביע על נזק מהותי שנגרם לו עקב כך.
החלטה |27/10/2004 |בית המשפט העליון
ת"ע (נצרת) 22402-09-12- ש.ז. נגד א.ס.
שמות השופטים: אסף זגורי
- כפועל יוצא, ברור שעליו לתכנן ולדעת מלכתחילה האם בכוונתו להעיד אם לאו. 22. הנה כי – כן, קשה ואולי אף לא ראוי במקרים מהסוג שבפניי להפריד בין "שלב הזימון למסירת העדות" של עורך הדין לבין "סוגיית הייצוג בכללותה". 23. משעמדנו על החובה הכללית של עורך הדין מבחינה אתית ומקצועית להכין התיק והעדויות והואיל ומצאנו, כי הפסיקה דורשת מעורך הדין למשוך ידיו מייצוג כאשר כבר בכתבי הטענות/ההתנגדות הוא לומד על אפשרות סבירה שהוא יידרש להעיד, נוסיף כעת הקושי או "התקלה" שהמשך ייצוג כאמור יכול לגרום לבית המשפט להגיע לחקר האמת. 24. ראינו לעיל שמשקל עדות עורך דין שערך צוואה ובוחר לייצג בעלי דין בהליך בעניין תקפותה הינו אפסי. התוצאה המסתברת היא, כי הייצוג בכלל והעדות בפרט של עורך הדין שערך את הצוואה עלולים לחבל ביכולת של בית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשות צדק. 25. בל נשכח כי אחת מחובותיו המרכזיות של עורך הדין היא כלפי בית המשפט. עורך הדין אמנם חב חובת נאמנות ללקוח, אך בצד הנאמנות ללקוח הוא חייב לשמור על כבוד המקצוע, על יחס כבוד כלפי המשפט, ועל חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט. ככלל, אין סתירה בין החובות. להיפך, "מי שאינו מסייע לבית המשפט להשליט צדק, אינו מסייע אף לשולחו; אדרבא – הוא מזיק לו" (בג"ץ 29/52 מנזר סנט וינסנט דה פאול נ' מועצת עיריית תל אביב-יפו, פ"ד ו 670, 676-675). עורך הדין יוכל לתת למרשו ייצוג הולם, רק אם יהא נאמן לערכי הגינות, הוגנות, יושר, אמירת אמת, נימוס וכבוד לזולת (בג"ץ 4495/99 הסניגוריה הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) נ' ועדת הערר לפי סעיף 12(ד) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, פ"ד נג(5) 625, 632-631; ע"א 6185/00 עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 366, 381-380).
החלטה |06/05/2013 |משפחה – נצרת
חעמ (רמת-גן) 1097-06- עיריית רמת-גן נגד איתן כוכבי
שמות השופטים: רמי חיימוביץ
- 37. הגנת הצדק וההגינות נדונה ונבחנה פעמים רבות בפסיקה, בספרות המשפטית ואף עוגנה בחוק, ואין צורך להאריך במקום שנחרש לאורכו, לרוחבו ולעומקו. עניינה של הגנה זו בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן, והיא עשויה לקום במקרה בו קיום ההליך הפלילי עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית (סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי , תשמ"ב-1982; (ע"פ 4844/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ', פ"ד נט (6) 776, 806-809 ; ע"פ 1224/07 בלדב נ' מדינת ישראל ; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51) (הגנה מן הצדק), התשס"ז-2007, ה"ח הכנסת 143). הפסיקה קבעה שלושה שלבים לבחינת קיומה של ההגנה: אחד – זיהוי הפגמים שנפלו בהליכים כנגד הנאשם ומידת עוצמתם; שני – בחינת השאלה האם הפגמים מביאים לפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ואיזון בין האינטרסים השונים; שלישי – בחינת האפשרות לרפא את הפגמים באמצעים מתונים יותר מאשר ביטולו של כתב האישום. הליך הבחינה כולו כרוך מעצם טיבו וטבעו באיזון בין אינטרס אכיפת החוק ומיצוי הדין עם עבריינים לבין שורת אינטרסים נוגדים ובהם ההגנה על זכויות הנאשמים, פסילת מהלכים נפסדים של רשויות אכיפת החוק, ושמירה על אמון הציבור במערכת השיפוטית. מובן כי הליך הבדיקה והאיזון נעשה על יסוד עובדותיו הספציפיות של כל מקרה. 38. אפתח ואומר כי אינני מקבל את טענות הנאשם ומצאתי של לא עלה בידי הנאשם להוכיח התעמרות, רדיפה אישית או דיכוי מצדה של הרשות המקומית. הקשר זה מסקנתי וממצאי דומים לממצאיו של חברי, כב' השופט צחי עוזיאל, שדן בכתב אישום אחר שהוגש כנגד הנאשם בשל בניה מאוחרת יותר במבנה (תע"מ 845/06 עיריית רמת גן נ' כוכבי ).
הכרעת דין |27/11/2012 |שלום – באר שבע
ת"א (חיפה) 1229-05- כמאל שוואח נגד עורך דין אפרים ארנון
שמות השופטים: אריקה פריאל
- בנסיבות אלו, אין נפקות לשאלה אם היה בכוחו של עו"ד ארנון לעתור לשינוי ממצאים ומסקנות שבפסק הדין ואין בבחירתו שלא לעשות כן כדי להכשירם כראיה בהליך דנן. 41. אותו הדין בנוגע לממצאים ומסקנות של בית המשפט בתביעת עו"ד ארנון לשכר טרחה (ת"א 10189/05 של בית משפט זה). חובותיו של עורך-דין 43. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי דין, תשכ"א-1961 קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. . " ואילו סעיף 2 לכללי לשכת עורכי דין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 קובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט". 44. בתוך כך, עורך-דין מחויב לעמוד בלוח זמנים שנקבע בדין או ביחסים בינו לבין הלקוח; עליו מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי דין, להופיע כנדרש בבתי המשפט ולנהל את הדיונים כדבעי. זאת ועוד, עורך דין חב חובת זהירות כלפי לקוחו ועליו לנהוג במיומנות סבירה בטיפול בענייניו, הן במתן ייעוץ משפטי, הן בייצוגו בבית המשפט והן ובפעולות בשמו מחוץ לכותלי בית המשפט. על עורך הדין מוטלת החובה להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על המקרה. ראה ע"א 479/65 וידר נ' עו"ד הרנוי, פ"ד כ(2) 554 ). 45. אמנם נכון, אין לצפות מעורך דין שידע את כל חוקי המדינה ברם כבר נפסק, כי עליו לדעת חוקים בסיסיים ובתוך כך אותם חוקים בתחום שהוא מתיימר להבין בו ובשל כך הסכים לייצג לקוח. עורך דין המקבל עניין לטיפולו "רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא 'לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות' " (ראה מאמרם של י' שנהב ור' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח חבות" הפרקליט לב (תשל"ח-ל"ט) בעמ' 182-181 והאסמכתאות שם.
פסק דין |03/02/2010 |שלום – חיפה
ת"א (חיפה) 1229-05- כמאל שוואח נגד עורך דין אפרים ארנון
שמות השופטים: אריקה פריאל
- בנסיבות אלו, אין נפקות לשאלה אם היה בכוחו של עו"ד ארנון לעתור לשינוי ממצאים ומסקנות שבפסק הדין ואין בבחירתו שלא לעשות כן כדי להכשירם כראיה בהליך דנן. 41. אותו הדין בנוגע לממצאים ומסקנות של בית המשפט בתביעת עו"ד ארנון לשכר טרחה (ת"א 10189/05 של בית משפט זה). חובותיו של עורך-דין 43. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי דין, תשכ"א-1961 קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. . " ואילו סעיף 2 לכללי לשכת עורכי דין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 קובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט". 44. בתוך כך, עורך-דין מחויב לעמוד בלוח זמנים שנקבע בדין או ביחסים בינו לבין הלקוח; עליו מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי דין, להופיע כנדרש בבתי המשפט ולנהל את הדיונים כדבעי. זאת ועוד, עורך דין חב חובת זהירות כלפי לקוחו ועליו לנהוג במיומנות סבירה בטיפול בענייניו, הן במתן ייעוץ משפטי, הן בייצוגו בבית המשפט והן ובפעולות בשמו מחוץ לכותלי בית המשפט. על עורך הדין מוטלת החובה להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על המקרה. ראה ע"א 479/65 וידר נ' עו"ד הרנוי, פ"ד כ(2) 554 ). 45. אמנם נכון, אין לצפות מעורך דין שידע את כל חוקי המדינה ברם כבר נפסק, כי עליו לדעת חוקים בסיסיים ובתוך כך אותם חוקים בתחום שהוא מתיימר להבין בו ובשל כך הסכים לייצג לקוח. עורך דין המקבל עניין לטיפולו "רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא 'לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות' " (ראה מאמרם של י' שנהב ור' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח חבות" הפרקליט לב (תשל"ח-ל"ט) בעמ' 182-181 והאסמכתאות שם.
פסק דין |03/02/2010 |שלום – חיפה
ת"פ (רמלה) 24736-11-20- מדינת ישראל פרקליטות מחוז מרכז נגד הדר בנציון
שמות השופטים: מנחם מזרחי
- 6 העבירות שאותן ביצע הנאשם נשאו תכנון מדוקדק, נעברו צעד אחר צעד, וכפי שתיארתי לעיל, כאשר הוא נתקל בקושי מסוים הוא לא היסס לנסות ולהתגבר עליו תוך יצירת מצגי שווא נוספים. מטרת העבירות – בצע כסף ומניע זה מחייב ענישה מחמירה. הנאשם הינו עורך דין במקצועו, ומעבר לחומרה הרבה שנודעת לעבירות מתן השוחד, הרי שכאשר מדובר בעורך-דין זוהי מעילה קשה באמון הרב הניתן לבעל מקצוע שכזה ופגיעה רוחבית באמון הציבורי המוענק לכלל עורכי-הדין בישראל. (2). שיקולים מקלים: מנגד: הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו ונמסר כי הוא זה שגילה לחוקרים אודות המעשים, הוא זה שפענח את הנושא, הוא זה שפרש את העובדות המלאות בפני רשויות האכיפה, הוא זה שהפליל את יוחאי וגרם להפללתה של עובדת הציבור ובעלה. הנאשם נעדר כל עבר פלילי. היותו של הנאשם עורך דין, כפי שתואר לעיל, היא אכן נסיבה מחמירה, אך יש גם לזכור את התוצאות הנוספות שינבעו מגזר-דין זה והן העברת עניינו אל בית-הדין של לשכת עורכי הדין שיש להניח שיטיל עליו ענישה משלימה. נמסר, כי הנאשם השיב את כלל הכספים שנבעו מהיטל ההשבחה לקופת המדינה. בהודאתו חסך הנאשם זמן ציבורי ניכר בניהול המשפט – 148 עדים. במילותיו האחרונות הביע הנאשם צער וחרטה כנים על המעשים. (3). שירות המבחן: 7 התסקירים הציגו את תולדות חייו של הנאשם, נמסר כי הנאשם הופנה לטיפול קבוצתי ייעודי בתחום המרמה, הוא הגיע בקביעות לפגישות אצל שירות המבחן, נמסר כי הוא המשיך לעבוד במשרדו, שהוא מצליח להתבונן בביקורתיות במעשיו, קיבל אחריות, הבין את הפסול שבמעשיו, חש בושה במעשיו, נסקרו גורמי הסיכון והסיכוי וההמלצה היא להטיל עליו ענישה בדרך של עבודות שירות וכן העמידו במבחן משך 18 חודשים.
גזר דין |22/06/2022 |שלום – רמלה
ת"פ (תל-אביב-יפו) 2312/06- מדינת ישראל נגד מולקנדוב דניאל ואח
שמות השופטים: ז הדסי הרמן סגן
- האחד, כאשר מדובר ב"דברים ומסמכים" שהוחלפו בין עו"ד ללקוח והשני, ה"דברים והמסמכים" שהוחלפו קשורים קשר מקצועי לשירות שנתן עורך-הדין ללקוח. על-פי הפסיקה "שירות מקצועי" הנהנה מחסיון אינו כולל קבלת ייעוץ לצורך ביצוע עבירה עתידית, והחסיון לא יחול כאשר עורך הדין עצמו נחשד בפלילים. "ביצוע עבירה פלילית, אינו חלק מהשרות המקצועי שנותן עורך דין ללקוחו. על כן לא יחול חסיון על שירות משפטי שמטרתו לקדם ביצוע עבירה, אם בידי עורך דין ואם בידי הלקוח ואם בידי שניהם. שירות שזו מטרתו נוגד ניגוד גמור את השרות המשפטי שעליו פרש המחוקק את סוכת חסיונו" (ב"ש – ירושלים 4256/03 פלוני נ' פקיד שומה לחקירות – חולון, תק' – מח 2004(1) 5471). החסיון לא חל מקום שעורך הדין עצמו נחשד בפלילים, לבדו או כשותפו של הלקוח, "זהו תחום פלילי עברייני גרידא, המצוי הרחק הרחק מזה שהתכוון המחוקק להגן עליו בדרך של חסיון בין הלקוח לבין עורך הדין ועובדיו" (ע"פ 670/80 אבו חצירא נגד מדינת ישראל, פד"י לה(3), 681, 694 – 693). דיון ומסקנות א. אדון, ראשית, בענין זהות המותב, נושא שזכה להתייחסות שני הצדדים אשר העלו על הכתב את טענותיהם, בטעם רב ובהרחבה. ביום 14.05.08 קבעתי כי הדיון יתקיים בפני והטעמים יפורטו להלן. סעיף 48 לפקודת הראיות תשל"א -1971, העוסק בראיות חסויות ואינו אוסר על המותב הדן בתיק עצמו לדון גם בבקשת החסיון. (ראה: ב"ש 298/86 ציטרין נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(2)337 – לעניין חסיון עיתונאי, בג"צ 744/97 גוזלן נ' הש' אהרון אמינוף, פ"ד נא(1)355, המ' 11444/97 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' רשות ניירות ערך, דינים מחוזי לב(1)546).
החלטה |18/06/2008 |שלום – תל אביב
ת"א (תל-אביב-יפו) 62051/06- זיגר אייל ואח נגד יצחק טורקלטאוב ואח
שמות השופטים: יעל אחימן
- מעמדם ותפקידם של עורכי הדין בחברה העסיק את החשיבה החברתית עוד במאה התשע עשרה ובגווניה השונים ניכרה הנטייה להגדרת הנורמות לכאלה שאינן מתמצות במובנן הטכני גרידא. עורך הדין, מעצם תפקידו, נתפש כמי שנוטל אחריות לקיומה של הוגנות מסחרית וכלכלית. הפסיקה המודרנית עסקה גם היא ביישום עקרונות אלה, הכירה במימד הרחב יותר של אחריות עורך דין ובה עוגנה חובתם של עורכי הדין (חובת הזהירות המושגית) גם כלפי ציבור בלתי מוגדר של אנשים העלול להינזק ממעשיהם, בהתחשב בנסיבות הקונקרטיות של כל עניין ועניין והשווה לעל"ע 1/88 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל נ' עו"ד פלוני: "עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. עורך-דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס, בו עצמו, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו. מזה מתחייב עונש חמור ומרתיע לכל עורך-דין שנתפס בקלקלתו. מאידך גיסא, עונש קל מדי מחטיא את מטרתו, ולא רק שאינו מרתיע עבריינים בכוח אלא אף משמש להם גורם מעודד" וכן, על"ע 03 / 7437 עו"ד גשרי נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו : ". . עורך-הדין מצופה לפעול לא רק במיומנות ולגלות רמה מקצועית גבוהה אלא עליו לנהוג בכל הבאים עמו במגע בכובעו כעורך-דין באופן שיכבד את משלח ידו, ביושר ובהגינות. זוהי חובתו על-פי דין, אך זוהי גם חובה אתית ומוסרית. חייב הוא להקפיד הקפדה מיוחדת בהתנהגותו לבל יהיה בה כדי להטיל דופי לא רק בהתנהגותו ובמעמדו שלו, אלא גם בעצם מעמדו של מקצוע עריכת-הדין . . . אכן, היותו של עורך-הדין חלק ממערכת המשפט מחייב אותו לגלות בהתנהגותו רמה מקצועית ואתית שתהלום את מקצועו ואת האמון שהלקוח והציבור נותנים בו.
פסק דין |16/06/2009 |שלום – תל אביב
ת"פ (חיפה) 11762-02-17- פרקליטות מחוז חיפה- פלילי נגד סמיר והבי
שמות השופטים: שלמה בנגו
- יפים לכאן הדברים שנאמרו בע"פ 7090/06 פרידמן נגד מדינת ישראל (2007): "המערער מעל באמונם של לקוחות אשר שכרו את שירותיו כעורך דין, ובאחדים מהמקרים תוצאות מעשיו גרמו לאותם לקוחות תמימים נזקים קשים אולם, לא רק את שמו הכתים המערער אלא גם את שמו הטוב של ציבור שלם העושה מלאכתו נאמנה, הואיל ונשמת אפו של מקצוע עריכת הדין הוא האמון שהציבור נותן בו, והתנהגות מן הסוג בה חטא המערער, עלולה לערער אמון זה מן היסוד" וכן הדברים שנאמרו בעל"ע 1/88 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל נ' פלוני, פ"ד מב (4) 477 שם נאמר כדלקמן: 7 "אמון מלא בין עורך-דין ללקוחו הוא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין, וקשה להעלות על הדעת, כיצד ניתן לק יים יחסי עורך-דין ולקוח בלעדיהם. עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. עורך-דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס, בו עצמה, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו. מזה מתחייב עונש חמור ומרתיע לכל עורך-דין שנתפס בקלקלתו. מאידך גיסא, עונש קל מדי מחטיא את מטרתו, ולא רק שאינו מרתיע עבריינים בכוח אלא אף משמש להם גורם מעודד". שני אישומים המהווים שני אירועים שונים: בהתאם להוראות סעיף 40יג (א) לחוק העונשין ושמדובר בשני אישומים, המהווים שני אירועים נפרדים ומובחנים זה מזה, הן במקום ובזמן, יש לקבוע מתחם עונש הולם, לכל אישום בנפרד, על רקע נסיבות ביצוע העבירות. נסיבות שקשורות בביצוע העבירות: כאמור, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע באישום הראשון בעבירות של גניבה בידי מורשה, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, ובאישום השני, בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.
גזר דין |03/06/2018 |שלום – חיפה
עמלע (ירושלים) 55206-09-12- שי רוטנשטרייך נגד לשכת עורכי הדין- מחוז ת"ל אביב
שמות השופטים: משה דרורי
- בוודאי, שאינה עולה בקנה אחד עם החשש אותו ציין המערער (סעיפים 15 להודעת הערעור מטעם המערער וסעיף 14 לעיקרי הטיעון מטעמו), כי יהיה מואשם בעצמו בפלילים, באם יימנע מלסכל את הפשע, אשר לטענת המערער, אותו ביקש המתלונן לבצע. 89. עוד ייאמר: גם אם הייתה על עורך הדין החובה לדווח על העבירות הנטענות, כפי שאכן דיווח, הרי שעדיין היה עורך הדין כפוף היה לכלל 2 לכללי האתיקה, הקובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 90. מתוקף כלל בסיסי זה, היה על עורך הדין לפעול בהגינות כלפי הלקוח, גם כאשר הוא ממלא את תפקידו על פי חוקים וכללים אחרים ונוספים לכללי האתיקה. אף כאשר דיווח עורך הדין על עבירות אותן ביצע הלקוח, לשיטתו, היה עליו לעשות זאת מתוך מניעים טהורים. 91. אם מניעיו של עורך הדין לדיווח היו פסולים – נשמט הבסיס האתי, אשר איפשר לו לקיים את אותה חובת דיווח. במובן זה, ייתכן כי עו"ד יקיים את חובתו החוקית, אך יעבור, באותה העת, על חובתו האתית. עורך הדין יקיים את חובתו כלפי הלקוח, ויתן לו ייצוג הולם רק אם יהא נאמן לערכי הגינות, הוגנות, יושר ואמירת אמת (בג"ץ 4495/99 הסנגוריה הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) נ' ועדת הערר לפי סעיף 12(ד) לחוק הסנגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, פ"ד נג(5) 625, 632-631 (פיסקה 9). 92. חובת עורך הדין כלפי הלקוח אינן כוללות רק ייצוג הולם בבית המשפט. ייצוג הולם משמעו שמירה על החובות האתיות, אשר התגבשו מכל יחסי עורך דין-לקוח, גם כאשר הסתיימו יחסי עורך דין-לקוח, ונותר בידו של עורך הדין מידע מהתקופה בה עבד בשירותיו של אותו לקוח (על כך עמדתי, לאחרונה, במסגרת פסק דין בנושא אחר, ראה: עמל"ע 9069-05-11 אמנון אברהמי, עו"ד ונוטריון נ' הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל (2012), בפיסקאות 182-190).
פסק דין |13/03/2013 |מחוזי – ירושלים