כל הזכויות שמורות ©
מניתוח מעמיק של הפסיקה בבתי המשפט באזור חיפה והקריות עולה תמונה מקיפה של תפקידו המורכב של עורך הדין הפלילי ואופן פעולתו במערכת המשפט המקומית. עורך דין פלילי בחיפה והקריות משמש כמגן על זכויות הנאשם ומנווט אותו במבוך המשפטי, החל משלב החקירה, דרך הליכי המעצר ועד לניהול ההגנה בבית המשפט.
במאמר זה נסקור את המסגרת הנורמטיבית והפרקטיקה המשפטית בעבודתו של עורך דין פלילי בחיפה והקריות, תוך התבססות על פסקי דין עדכניים מבתי המשפט באזור הצפון. נבחן את התפקידים המרכזיים, האתגרים הייחודיים, ואת השיקולים המעשיים המנחים את עבודתו של עורך הדין הפלילי באזור חיפה.
עורך דין פלילי בחיפה והקריות כפוף למסגרת נורמטיבית המורכבת מחוק לשכת עורכי הדין, כללי האתיקה המקצועית, והפסיקה המנחה בנושא חובות עורכי דין. חובותיו המרכזיות כוללות:
מהפסיקה העדכנית עולה כי בתי המשפט באזור חיפה והקריות מקפידים במיוחד על שמירת הסטנדרטים המקצועיים והאתיים בתחום הפלילי, בשל הסיכון הגבוה ללקוח.
מערכת המשפט הפלילי באזור חיפה והקריות מתאפיינת במספר מאפיינים ייחודיים, המשפיעים על עבודתו של עורך הדין הפלילי:
הכרת מאפיינים אלה מאפשרת לעורך הדין הפלילי לספק ייצוג אפקטיבי יותר, המותאם למציאות המקומית.
אחד התפקידים המרכזיים של עורך דין פלילי בחיפה והקריות הוא ייצוג נאשמים בבתי משפט השלום באזור. בתיק תפ (חיפה) 2816/07 מדינת ישראל נ' א ז (ניתן ב-19/02/2008), ניתן לראות דוגמה לתפקידו של עורך הדין בהליך פלילי:
"ב"כ הנאשם עתר להאריך את עונש המאסר על תנאי… בטיעוניו ציין, כי הנאשם חסך מזמנו של ביהמ"ש בכך שהודה בעובדות כתב האישום"
תפקידו של עורך הדין הפלילי בבית משפט השלום כולל:
הפסיקה בבתי משפט השלום בחיפה ובקריות מראה כי לייצוג מקצועי ומיומן יש השפעה משמעותית על תוצאות ההליך.
בית המשפט המחוזי בחיפה דן בעבירות חמורות יותר ובערעורים על החלטות בתי משפט השלום. ייצוג בבית המשפט המחוזי מחייב מיומנויות מיוחדות והתמחות בסוגיות משפטיות מורכבות.
תפקידיו של עורך הדין הפלילי בבית המשפט המחוזי בחיפה כוללים:
הפסיקה מראה כי ייצוג בבית המשפט המחוזי בחיפה דורש מומחיות והכרה מעמיקה של הפסיקה העדכנית, לצד יכולת טיעון מעולה.
אחד התפקידים הקריטיים של עורך דין פלילי בחיפה והקריות הוא ייצוג חשודים ונאשמים בהליכי מעצר. בתיק בשפ 6466/09 העורר ו.ג. נ' מדינת ישראל (ניתן ב-23/08/2009), משתקפת חשיבות הייצוג בהליכי מעצר:
"עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית משפט השלום קבע כי קיימות סתירות בעדויותיה של המתלוננת לגבי מהלך הדברים העובדתי במסגרת באירוע"
תפקידיו של עורך הדין בהליכי מעצר באזור חיפה והקריות כוללים:
מהפסיקה עולה כי ייצוג מקצועי בהליכי מעצר יכול להוביל לשחרור החשוד או לקביעת תנאי מעצר מקלים משמעותית.
ליווי חשודים בחקירות משטרה בתחנות באזור חיפה והקריות מהווה שלב קריטי בעבודתו של עורך הדין הפלילי. תפקידיו בשלב זה כוללים:
מניתוח התיקים עולה כי התערבות מקצועית של עורך דין בשלב החקירה עשויה להשפיע באופן משמעותי על המשך ההליך הפלילי, ולעיתים אף למנוע הגשת כתב אישום.
ניהול הגנה אפקטיבית בתיקים פליליים מהווה את ליבת עבודתו של עורך הדין הפלילי. בתיק תפ (קריות) 192/07 מ.י. לשכת תביעות תחנת זבולון נ' אדי דסלה (ניתן ב-26/10/2009), נדונה טענת הגנה עצמית:
"בית משפט זה על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה וכפי שבית משפט זה פירש אותם לעניין טענת ההגנה עצמית"
אסטרטגיות הגנה מרכזיות בהן משתמשים עורכי דין פליליים בחיפה והקריות כוללות:
מהפסיקה עולה כי עורכי דין פליליים מנוסים בחיפה מתאימים את אסטרטגיית ההגנה לנסיבות הספציפיות של התיק ולאופי בית המשפט הספציפי בו מתנהל ההליך.
עורכי דין פליליים בחיפה והקריות עושים שימוש גובר במומחים וראיות מדעיות כחלק מאסטרטגיית ההגנה. שימוש נכון במומחים כולל:
מהפסיקה ניכר כי בתי המשפט בחיפה מייחסים משקל משמעותי לחוות דעת מקצועיות, במיוחד כשאלה מטילות ספק סביר בראיות התביעה.
עורך דין פלילי בחיפה והקריות נדרש לנהל משא ומתן אפקטיבי מול רשויות התביעה השונות, הכוללות את:
תפקידיו של עורך הדין מול רשויות התביעה כוללים:
מניתוח התיקים עולה כי עורכי דין פליליים מנוסים בחיפה מצליחים להשיג תוצאות טובות יותר במשא ומתן עם התביעה, הודות להיכרותם המעמיקה עם המערכת המקומית.
הכנת קו הגנה אפקטיבי מהווה את אחד התפקידים המרכזיים של עורך הדין הפלילי. התהליך כולל:
הפסיקה בחיפה והקריות מראה כי הכנה יסודית של קו ההגנה מגדילה משמעותית את סיכויי ההצלחה בהליך המשפטי.
ליווי מקצועי של הלקוח לאורך ההליך הפלילי מהווה היבט חשוב בעבודת עורך הדין הפלילי, וכולל:
מהפסיקה ומהתיקים שנסקרו עולה כי ליווי מקצועי ותומך של הלקוח תורם לא רק להפחתת המתח והחרדה הכרוכים בהליך, אלא גם מגדיל את סיכויי ההצלחה בהגנה.
עורך דין פלילי בחיפה והקריות נדרש להתמודד עם מאפייני פשיעה ייחודיים לאזור, הכוללים:
מהפסיקה עולה כי עורכי דין פליליים מנוסים בחיפה והקריות מפתחים מומחיות ספציפית בתחומים אלה, המאפשרת להם לספק ייצוג אפקטיבי יותר.
השנים האחרונות הביאו לשינויים משמעותיים באופן ניהול הליכים פליליים בחיפה, בהם:
עורכי דין פליליים בחיפה והקריות נדרשים לעדכן את כישוריהם באופן מתמיד כדי להתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים החדשים.
עורך דין פלילי באזור חיפה והקריות נדרש להכיר היטב את המערכת המשפטית המקומית, כולל בתי המשפט השונים, התביעה המשטרתית והפרקליטות. עליו לספק ייצוג מקצועי ומסור ללקוחותיו, תוך שמירה על האינטרסים שלהם ועל זכויותיהם בהליך הפלילי.
מניתוח הפסיקה והפרקטיקה המשפטית באזור חיפה והקריות עולים מספר מאפיינים מרכזיים של עורך דין פלילי מצטיין:
בנוף המשפטי המורכב של חיפה והקריות, עורך דין פלילי מנוסה ומקצועי מהווה נכס יקר ערך עבור מי שנקלע להליכים פליליים, ועשוי להוות את ההבדל בין הרשעה לזיכוי, או בין עונש חמור לעונש מקל.
ת"פ (חיפה) 2816/07- מדינת ישראל נגד א ז
שמות השופטים: יעל פרדלסקי
עובדות כתב האישום מייחסות לנאשם, כי בתאריך 08.10.07 בתיק תמ"ש 55105/97 בביהמ"ש לעניני משפחה בחיפה, ניתן צו הגנה האוסר על הנאשם להגיע לדירת גרושתו ר (להלן: המתלוננת) ותוקפו הוארך ביום 1.11.07 בשלושה חודשים (להלן: ההוראה החוקית). בתאריך 22.12.07 סמוך לשעה 19:15, הפר הנאשם את ההוראה החוקית בכך שהגיע לדירת המתלוננת, הזיק במזיד לחלון המטבח של דירת המתלוננת על ידי כך ששבר אותו ובהמשך המשיך לשבת בפתח הדלת האחורית של דירת המתלוננת. 3. ב"כ המאשימה הגיש גיליון הרשעות קודמות של הנאשם, כתב אישום וגזר דין מתיק פלילי שלום חיפה 2082/07 ועתר להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה ממושכת, להפעיל עונש מאסר על תנאי שהוטל על הנאשם בתיק פלילי שלום חיפה 2082/07 במצטבר וכן להטיל על הנאשם מאסר על תנאי ארוך ומרתיע והתחייבות גבוהה. בטיעוניו ציין, כי הנאשם הורשע בעבירות אלימות מופלגות בחומרתן והנאשם מסוכן למתלוננת. לנאשם הרשעות קודמות בעבירות אלימות במשפחה והפרת הוראה חוקית, בגינן נידון למאסרים בפועל והאינטרס הציבורי מחייב ענישה מרתיעה במקרה זה. 4. ב"כ הנאשם עתר להאריך את עונש המאסר על תנאי שהוטל על הנאשם בתיק פלילי שלום חיפה 2082/07 ולחילופין להטיל עונש מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים ולהפעיל את עונש המאסר על תנאי שהוטל על הנאשם בתיק פלילי 2082/07 בחופף לעונש המאסר בפועל שיוטל על הנאשם בגין תיק זה. בטיעוניו ציין, כי הנאשם חסך מזמנו של ביהמ"ש בכך שהודה בעובדות כתב האישום ובביצוע עבירה עפ"י סעיף 452 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 וטען טענה משפטית לענין ביצוע עבירה על פי סעיף 287 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. במקרה דנן, הנאשם לא התנהג באלימות כלפי המתלוננת, לנאשם אין קורת גג והוא נמצא במעצר תקופה של חודש וחצי.
גזר דין |18/02/2008 |שלום – חיפה
ת"פ (קריות) 192-07- מ.י. לשכת תביעות תחנת זבולון נגד אדי דסלה
שמות השופטים: אורית קנטור
אני סבור כי המקרה שלפנינו הוא באמת אחד מאותם מקרים בהם המנטרה המשפטית "כל מקרה על פי נסיבותיו" היא הרבה יותר ממנטרה. המדינה מבקשת שבית משפט זה יראה לנגד עיניו היום את ע. פ. 2010/07 של בימ"ש המחוזי בחיפה ומשם בית המשפט יראה את העונש הראוי על עבירות כמו במקרה שלפנינו. גם אני מבקש מבית המשפט לשוות לנגד עיניו את אותו ערעור פלילי ולעשות את אותן האבחנות בין המקרה ולבין המקרה שלפנינו ולאור כך להסתפק במקרה שלפנינו לכל היותר בענישה צופה פני עתיד. מפנה לחלק שסימנתי בערעור שהגישה המדינה, לעיין בנסיבות העובדתיות של אותו מקרה. נסיבות עובדתיות של מספר אנשים המגיעים לחנות וחובטים ללא רחם במעורבים במקרה ואז כשהאח נחלץ לעזרתו של המוכה, חובטים גם בו ללא רחם, כמתואר באותו מקרה. אני שואל את בית המשפט המכיר את עובדותיו של התיק שלפנינו, האם זה המקרה שלפנינו. אני סבור שאין צורך להכביר מילים ולומר שהתשובה היא לא. מדובר על נאשמת קשת יום שבלשון המעטה בית המשפט ראה שהגורל לא האיר לה פנים בצורה יוצאת דופן עד היום. המעורבות שלה במקרה נשוא כתב האישום כאן בבית המשפט היא כאמור בהכרעת בית המשפט. זה מה שבית המשפט החליט. בית המשפט קבע מה שקבע בנוגע לנסיבות מקרה זה, אני סבור שכפי שאני כפוף להכרעת הדין של בית המשפט כך גם התביעה כפופה בדיוק לאותן הכרעות שבהכרעת הדין של בית המשפט. כשאנו מעיינים בסעיף 13 ו- 14 להכרעת הדין ובסעיף 30 להכרעת הדין – מפנה לסעיף 30 בהכרעת הדין המתוקנת ואני בא ואומר שכשדברים מהסוג הזה כתובים בהכרעת דין שמדינת ישראל טוענת לאור אותה הכרעת הדין, אני סבור כי המדינה חייבת לקחת אותה בחשבון בטעונים לעונש. בית משפט זה על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה וכפי שבית משפט זה פירש אותם לעניין טענת ההגנה עצמית, בית המשפט החליט שההגנה לא תופסת במקרה זה.
הכרעת דין |25/10/2009 |שלום – קריות
בש"פ 6466-09- העורר ו.ג. נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ע ארבל
1. בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל) מיום 5.8.09 , אשר דחה ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט א' שחורי) והורה כי העורר ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו 2. נגד העורר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בקריות בגין עבירות תקיפה ואיומים. בכתב האישום נטען כי העורר, תקף את המתלוננת, אשר הייתה בת זוגתו באותה העת, בעת שהיה בגילופין. זאת, על-ידי שתפס בידה בחזקה, נשכב עליה, ומשכה בכוח לכיוון חדר השינה, כשהוא דורש ממנה כי תקיים עימו יחסי מין בניגוד לרצונה. לאחר שהצליחה המתלוננת לחמוק מן העורר ובקשה לצאת מדלת הדירה עם ילדיה הקטינים, חסם העורר את הדלת בגופו ואיים עליה ועל ילדיה בפגיעה בקטינים. 3. עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית משפט השלום קבע כי קיימות סתירות בעדויותיה של המתלוננת לגבי מהלך הדברים העובדתי במסגרת באירוע, ואין תשתית ראייתית לקבוע כי מדובר באלימות שננקטה על רקע דרישה לקיום יחסי מין. יחד עם זאת, סבר בית המשפט, קיימת תשתית ראייתית מספקת לכך שהמשיב איים על המתלוננת ותקף אותה באופן המתואר בכתב האישום. תשתית זו נסמכת, בנוסף לעדויות המתלוננת, על עדויות מחזקות מפי שכנותיה של המתלוננת ומפי בתה, מהן עולה שימוש באלימות כלשהי, צעקות בעת האירוע וקיומו של חשש ממשי של המתלוננת מפני העורר. קביעתו של בית משפט השלום בעניין קיומה של מסוכנות מצד העורר, כלפי המתלוננת, המצדיקה את מעצרו, התבססה על התנהלותו ביחס למתלוננת, על עברו הפלילי הכולל מספר הרשעות בגין עבירות אלימות במשפחה ואף ריצוי של מספר תקופות מאסר, וכן על העובדה כי מעל ראשו של העורר ריחף עונש מאסר מותנה בר-הפעלה בגין עבירות אלימות.
החלטה |22/08/2009 |בית המשפט העליון
בג"צ 5676/19- וורקה טקה נגד המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה
שמות השופטים: י עמית,ד ברק ארז,י וילנר
הטעמים לכך ברורים: יעילות מערכתית וחשש מפני שיבוש החקירה (רע"פ 11364/03 פלוני נ' משטרת ישראל, פ"ד נח(5) 583, 591 (2004); גבריאל הלוי תורת הדיון הפלילי כרך ב 537-536 (2011) (להלן: הלוי)" (בש"פ 296/18 פלוני נ' מדינת ישראל ( 15.3.2018 )). 4 רק לאחר הגשת כתב אישום, נכנס לפעולה סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי , התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), הקובע כי לנאשם ולסנגורו זכות לעיין בחומרי חקירה לאחר הגשת כתב אישום. ודוק: גם לאחר הגשת כתב אישום, הזכות עומדת אך לנאשם ולסניגורו. חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 (להלן: חוק זכויות נפגעי עבירה), הגם שהוא קובע זכות לקבל מידע אודות ההליך הפלילי לאחר הגשת כתב האישום, לא מעניק לנפגעי העבירה זכות עיון בחומר החקירה, אלא זכות לעיין בכתב האישום ולקבל עותק ממנו, ואף זאת בסייגי החוק (סעיפים 9-8 לחוק). המסגרת הנורמטיבית הכללית המסדירה את זכות העיון של בעלי דין ושל מי שאינם בעלי דין בשלב הדיוני שלאחר הגשת כתב אישום, היא תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג 2003, החלות גם על עיון בתיקים תלויים ועומדים (בג"ץ 5164/07 קרקי נ' מדינת ישראל והאסמכתאות שם ( 26.6.2008 )). מסגרת נורמטיבית נוספת היא זכות העיון הפרטית במשפט המינהלי, זכותו של הפרט לעיין בכל החומר המצוי בידי הרשות, שנוגע לעניינו-שלו: "הכלל הוא שמסמכים שנתקבלו בידי הרשות תוך שימוש בסמכות שהוענקה לה על-פי דין, צריכים להיות גלויים ופתוחים לפני הצד הנוגע בדבר" (בג"ץ 142/70 שפירא נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ירושלים, פ"ד כח(1) 325, 330 (1971); וראו גם ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל בע"מ, פ"ד מח(3) 749, 796 (1994)).
פסק דין |28/10/2019 |בית המשפט העליון
עעמ 1758/10- לשכת עורכי הדין בישראל נגד שלום שגיא
שמות השופטים: א חיות,ח מלצר,ע פוגלמן
עצימת העיניים מפני הליכים פליליים התלויים ועומדים נגד המועמד, עלולה לסכל את רצון המחוקק. . . טול, למשל, התנגדות אשר בה נאמר כי המועמד חי חיי פשע, ובירור ראשון העלה שהמשטרה מנהלת חקירה נגדו – סימן וראיה שההתנגדות אינה בדותא בעלמא. . . . האם אמנם מטיל החוק חובה על הוועד המרכזי לדחות כל התנגדות אשר כזאת, אך באשר המועמד טרם הורשע בדינו, ולקבלו כחבר הלשכה בתופים ובמחולות כפי שאני קורא את החוק, הרי החובה המוטלת על הוועד המרכזי היא לברר כל התנגדות שתוגש לפניה, עד תומה; ואין התנגדות כזו שמשלנו מתבררת עד תומה, אלא עם מתן פסק-דין בבית-משפט מוסמך המרשיע את המועמד או המזכה אותו. ואם בהתנגדות מלפני הגשת כתב-האישום כן, באישום שכבר הוגש לא-כל-שכן" (על"ע 1/72 כהנוב נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פ"ד כו(1)565, 567-568 (1972); והשוו, בהקשר של מתן אשרת עולה מכוח חוק השבות: בג"ץ 125/80 אנגל נ' שר הפנים, פ"ד לד(4) 329 (1980)). 20. דברים אלה יפים אף לענייננו. אמנם, על אף פרק הזמן שחלף מאז ביצוע המעשים נושא החקירה הפלילית המתנהלת נגד המשיב, זו טרם הבשילה לכדי הגשת כתב אישום (מהודעת הפרקליטות מיום 29.6.2011 , אנו למדים, כי ביום 4.8.2008 העבירה משטרת ישראל לפרקליטות מחוז חיפה את תיק החקירה, וכי החלטת הפרקליטות בעניינו צפויה להתקבל במהלך חודש ספטמבר 2011). עם זאת, קיימות ראיות מינהליות אחרות אשר מחזקות את המסקנה כי ההחלטה שלא לקבל את המשיב כחבר בלשכה בנקודת הזמן הנוכחית היא מידתית. הממצאים שקבע בית המשפט המחוזי מייחסים למשיב פעולות המעידות על כך שלא ראוי, לעת הזו, לאפשר לו לפעול כעורך-דין שכן "עורך-דין אינו אך טכנאי-משפט, אדם שמילא את כרסו חוכמה ודעת ויודע הוא להשיב לעניין על שאלות חוק ומשפט שהוא נשאל.
פסק דין |14/08/2011 |בית המשפט העליון
ע"פ 10049/08- ראתב אבו עצא נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: מ נאור,ס גובראן,י דנציגר
על השלכותיה האפשריות של מניעת מפגש עם עורך דין שלא כדין עמדתי, בין היתר, בע"פ 5956/08 אל עוקה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.11.2011 ) (להלן: עניין אל עוקה), שם הטעמתי את הדברים הבאים: נראה כי אין מקום להכביר במילים אודות זכותו של כל אדם להיוועץ בעורך דין ובפרט כאשר הוא נחשד בפלילים. תפקידו של הייצוג המשפטי בהליך הפלילי הוא למנוע פגיעה בהליך הוגן תוך העמדת הנחקר על זכויותיו. בע"פ 1301/06 עיזבון המנוח אלזם ז"ל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.6.2009 ) (להלן: עניין אלזם) עמדתי על חשיבות היחס והקשר שבין הלקוח לבין עורך דינו ועל כך שפסיקתו של בית משפט זה הכירה בכך שלכל אדם עומדת הזכות להיות מיוצג בידי עורך דין על פי בחירתו. על חוקרי המשטרה לכבד זכות זו ולאפשר הגשמתה ללא הצבת מכשולים שלא לצורך תוך ניצול לרעה של סמכויות שהוקנו להם בחוק לדחות את מועד הפגישה בין הלקוח לבין עורך דינו. ברי, כי מנקודת המבט המשטרתית ישנו אינטרס לדחות ככל הניתן את מועד ההיוועצות בין הנחקר לעורך דינו. ודוק, המחוקק הגביל את שיקול דעתה של המשטרה בדחיית מועד מימוש זכות ההיוועצות ועל המשטרה לכבד את הוראת המחוקק. לא זאת אף זאת, אל לה למשטרה לנצל את תקופת הזמן המכסימלית שהעניק בידיה המחוקק לדחיית המועד כאמור, ועליה לשאוף לאפשר לנחקר את מימוש הזכות באופן אפקטיבי ברוח פסיקתו של בית משפט זה אודות הזכות להליך הוגן וכנגזרת מהלשון בה נקט המחוקק בסעיף 34 לחוק המעצרים לפיה "יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי" (ההדגשה אינה במקור י. ד. ). מקום בו סמכויות המשטרה למניעת מפגש בין נחקר לעורך דינו תנוצלנה לרעה יהיה לטעמי מקום לפסול את ההודאה נוכח גבייתה בנסיבות הפוגעות בהוגנות ההליך" (שם, פסקה 4).
גזר דין |22/08/2012 |בית המשפט העליון
בש"פ 6466-09- העורר ו.ג. נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ע ארבל
1. בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל) מיום 5.8.09 , אשר דחה ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט א' שחורי) והורה כי העורר ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו 2. נגד העורר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בקריות בגין עבירות תקיפה ואיומים. בכתב האישום נטען כי העורר, תקף את המתלוננת, אשר הייתה בת זוגתו באותה העת, בעת שהיה בגילופין. זאת, על-ידי שתפס בידה בחזקה, נשכב עליה, ומשכה בכוח לכיוון חדר השינה, כשהוא דורש ממנה כי תקיים עימו יחסי מין בניגוד לרצונה. לאחר שהצליחה המתלוננת לחמוק מן העורר ובקשה לצאת מדלת הדירה עם ילדיה הקטינים, חסם העורר את הדלת בגופו ואיים עליה ועל ילדיה בפגיעה בקטינים. 3. עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית משפט השלום קבע כי קיימות סתירות בעדויותיה של המתלוננת לגבי מהלך הדברים העובדתי במסגרת באירוע, ואין תשתית ראייתית לקבוע כי מדובר באלימות שננקטה על רקע דרישה לקיום יחסי מין. יחד עם זאת, סבר בית המשפט, קיימת תשתית ראייתית מספקת לכך שהמשיב איים על המתלוננת ותקף אותה באופן המתואר בכתב האישום. תשתית זו נסמכת, בנוסף לעדויות המתלוננת, על עדויות מחזקות מפי שכנותיה של המתלוננת ומפי בתה, מהן עולה שימוש באלימות כלשהי, צעקות בעת האירוע וקיומו של חשש ממשי של המתלוננת מפני העורר. קביעתו של בית משפט השלום בעניין קיומה של מסוכנות מצד העורר, כלפי המתלוננת, המצדיקה את מעצרו, התבססה על התנהלותו ביחס למתלוננת, על עברו הפלילי הכולל מספר הרשעות בגין עבירות אלימות במשפחה ואף ריצוי של מספר תקופות מאסר, וכן על העובדה כי מעל ראשו של העורר ריחף עונש מאסר מותנה בר-הפעלה בגין עבירות אלימות.
החלטה |22/08/2009 |בית המשפט העליון
– העותר מריח סדיק נגד 1. מפכל המשטרה- רב ניצב דודי כהן
שמות השופטים: א פרוקציה י דנציגר,ע פוגלמן
במכתב הפיטורין מיום 10.9.07 הוסברה עילת הפיטורין בדברים הבאים: "החלטתי התקבלה לאחר ששקלתי את המעשה, והעבירה שבביצועם הודית, ושיש בהן קלון, ואת הפגיעה באמון הציבור במשטרה בעצם המשך שירותך. פיטוריך ייכנסו לתוקפם בחלוף 14 יום ממועד קבלת מכתבי זה לידיך". 8. במקביל, נפתחו נגד העותר הליכים פליליים. לאחר הגשת העתירה, הסתיימה חקירת מח"ש בפרשה זו. חומר החקירה הועבר לפרקליטות מחוז חיפה, אשר בחנה אותו, ואף זימנה את העותר לשימוע, שהתקיים ביום 19.2.08 . נכון לעת זו, לא נמסר על קבלת החלטה בעניינו של העותר במישור הפלילי. טענות הצדדים בעתירה טענות העותר 9. העותר מלין על ההחלטה לפטרו מהשירות במשטרה. לדבריו, החלטת הפיטורין ניתנה בחוסר סמכות, בחריגה מהוראות פקודת המשטרה ופקודות הקבע של המשטרה, והיא נגועה בחוסר סבירות קיצוני. 10. ראשית, טוען העותר כי אין יסוד לנקודת המוצא שהנחתה את הגורם המוסמך לפיה הוא הודה בעבירות המיוחסות לו, שכן לא התקיים לגביו היסוד הנפשי הנדרש בעבירה. הוא אמנם הודה בבצוע המעשים כלפי המתלוננת, אך לא בכוונה הפלילית המיוחסת לו. לפיכך, החלטת הפיטורין מבוססת על הנחה מוטעית בדבר הודאה בעבירות, ולכן מתערער הבסיס עליו מושתתת החלטת הפיטורין. 11. העותר מפנה בטיעוניו לפקודת הקבע של המשטרה מספר 06.01.021 שכותרתה "אמצעי משמעת מינהליים אנשי משטרה החשודים בביצוע עבירה או שהוכרע דינם" (להלן פקודת הקבע). לטענתו, על פי פקודה זו ניתן היה לפטרו בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, שנלווה למעשה מימד של קלון; והשני, כי מדובר בהאשמות ממשיות.
פסק דין |05/07/2009 |בית המשפט העליון
– עזבון המנוח יוני אלזם זל נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א א לוי א חיות,י דנציגר
ברם, לצד הרציונאל הזה מתקיים רציונאל מרכזי נוסף "והוא יכולתו של עורך הדין לפקח על הליך החקירה ולהוות גורם מפקח על תקינות החקירה ועל אמינות הראיות המושגות בה, ובמיוחד במניעת הודאות שווא" (ע"פ 7758/04 אלקאדר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.7.2007 , ההדגשה הוספה). כן ראו: פרשת יששכרוב בפסקה 14; דן ביין "זכותו של חשוד הנתון במעצר לסנגור בהליכי חקירה לקראת פתרונות של 'פשרה'" הפרקליט לט(1) 108, 112-109 (תש"ן); יאיר תירוש "הזכות לייצוג משפטי בחקירה כללי הצייד במבחן המשפט המשווה" משפט וצבא יד 91, 95 (תש"ס)). אכן, מטרתה של החקירה המשטרתית אינה לחלץ, בכל מחיר, הודאה מפיו של החשוד אלא לתור אחר ראיות לחשיפת האמת (ע"פ 721/80 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (2) 466, 472 (1981); ע"פ 4223/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.11.2007 ) פסקה 20 לפסק דינו של השופט ג'ובראן), והשמירה על זכות ההיוועצות עם עורך דין מסייעת בקידומה של מטרה זו. על חוקרי המשטרה להקפיד, אפוא, בזכות ההיוועצות של הנחקר הקפדה יתרה, אשר תשתקף הן במדיניות ברורה של גורמי החקירה באשר לנסיבות בהן ניתן להפעיל את סמכות מניעת המפגש, הן בהצגתה בפני חשוד הנתון בחקירה, והן בהפעלתה על פי המתווה שנקבע בסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). כפי שציין בית המשפט המחוזי, לא זו התמונה המצטיירת מעובדות המקרה שלפנינו. מעדויות אנשי משטרה בפני בית משפט קמא עולה בבירור העדרם של נוהל או מדיניות אחידה בדבר הפעלת סמכות מניעת המפגש.
פסק דין |21/06/2009 |בית המשפט העליון
בג"צ 295-65- הלל אופנהימר נגד ש"ר הפנים והבריאות
שמות השופטים: זילברג,לנדוי,כהן
בשעת מסירת תלונתך הצענו לך להתפשר עם הצד שכנגד, ואף עתה אנו חוזרים על הצעתנו זו, בה אנו רואים את הפתרון הטוב ביותר. אם אינך מוכן לקבל את הצעתנו, הריני מפנה את תשומת לבך לסעיף 19 מפקודת שיפוט בתי-משפט השלום, 1947, לפיו הזכות בידיך לפנות לבית-המשפט ולהגיש תביעה פלילית פרטית. " על-אף הביקורת שראה בא-כוח העותרים למתוח על עמדה משטרתית זו, אין אני יכול לגלות בה פגם. מקום שזכות האישום בשל עבירה פלונית היא זכות השמורה לרשויות התביעה הכללית בלבד, והמשטרה מסרבת להיזקק לתלונת אזרח על עשיית מעשה שיש בו לכאורה משום עבירה זאת, חייבת המשטרה להפנות תשומת לב המתלונן לזכותו להגיש ערר על סירוב המשטרה ולציין נימוקי הסירוב (סעיפים 57 ו58- לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה1965-). מה שאין כן בעבירות המנויות בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, ועבירות לפי סעיף 11 לחוק דנא בכלל זה: דייה למשטרה בהפנותה את המתלונן ישירות לבית-המשפט, ואין היא חייבת לתת נימוקים לסירובה להאשים; עצם קיום זכות המתלונן, להביא קובלנתו ישירות לבית-המשפט, נימוק מספיק הוא לסירובה. (לענין זה לא חידש חוק סדר הדין הפלילי מאומה לעומת החוק כפי שעמד בתקפו בשעת הגשת תלונתו של העותר דנן). ואשר לעצה היעוצה לעותר במכתב המשטרה, שיטיב לעשות אם יתפשר עם יריבו, אפשר אולי לטעון כי ייעוץ ממין זה חורג ממסגרת תפקידיה של המשטרה ושיש בו משום התנדבות מיותרת – אבל אי-אפשר לטעון שהעצה היעוצה אינה טובה ונבונה או אינה לענין ולתועלת. אנשי המשטרה ערים לכך מה מאד ממושכים ויגעים עלולים להיות ההליכים בבתי-המשפט על כל דרגותיהם ומה רבו ההוצאות הכרוכות בהתדיינות כזאת; ואין אני רואה פסול בגילוי דעתם שההוצאות המרובות הללו עשויות להיות שקולות כנגד ההוצאות שיש להשקיען על-מנת להגיע לידי הסכם מעשי עם הצד שכנגד.
צו |03/02/1966 |בית המשפט העליון
בש"פ 3695/12- עורך דין דוד רויטמן נגד מדינת ישראל ואח
שמות השופטים: א גרוניס
1. לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בכתב אישום שהוגש נגד המבקש והמשיבים 4-2 מבית משפט השלום בקריות לבית משפט שלום במחוז תל-אביב בכתב האישום מיוחסות למבקש ולנאשמים האחרים, בין היתר, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. זאת, כך נטען, על רקע פעולות שביצעו הנאשמים, תוך שימוש בלשכות הוצאה לפועל שונות, לשם השתלטות על נכסיהם של מנוחים אשר מתו ערירים. 2. לטענת המבקש, שהוא עורך דין במקצועו, יש להעביר את מקום הדיון בכתב האישום, שכן חלק מעדי התביעה הינם עובדי מערכת בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון, ובהם המזכיר הראשי של בית משפט השלום בנצרת ועובדים בלשכות ההוצאה לפועל בחיפה ובעפולה. כן מציין המבקש כי אחיו של המשיב 2 הינו מזכיר ראשי ומנהל מחוז צפון במערכת בתי המשפט. המבקש מוסיף עוד, כי מספר עדי תביעה נוספים הם עורכי דין פעילים בבתי המשפט במחוז חיפה, ואף הוא עצמו מוכר בבתי משפט השלום במחוז. עוד מציין המבקש, כי בכוונתו לזמן כעדי הגנה מספר עובדים של מערכת בתי המשפט במחוז חיפה, ובהם רשמים ושופטים מכהנים. בנסיבות אלה, ונוכח החשש מפני הכרות אישית בין חלק מהעדים או האישים האחרים שנימנו לעיל לבין שופטי בית משפט השלום בקריות, טוען המבקש כי יש להעביר את מקום הדיון בכתב האישום לשם הגנה על מראית פני הצדק. המבקש אף מוסיף וטוען כי קיים חשש אמיתי וממשי למשוא פנים מצידם של כל השופטים במחוזות חיפה ונצרת. 3. המשיב 2 הודיע על הסכמתו להעברת מקום הדיון, אולם המשיבה 1 (להלן: המדינה) והמשיבים 3 ו-4 מתנגדים לכך. לטענת המדינה, לא עלה בידי המבקש לבסס מניעות של כלל שופטי בית משפט השלום בקריות לדון בעניינו, ואין די בהכרות של עד תביעה עם בית המשפט במסגרת עבודתו כדי להקים עילת פסלות כללית.
החלטה |04/08/2012 |בית המשפט העליון
בש"פ 3866-11- ב-בשפ 3866/11 אליהו אבי נגד משטרת ישראל (מרחב איילון)
שמות השופטים: ח מלצר
בנסיבות בהן נוצר הכרח מבחינת התביעה לחקור עד הגנה כתנאי להמשך ניהול המשפט, תבקש התביעה מבית המשפט לחקור את עד ההגנה. 4. השלמת חקירה לאחר כתב אישום תיערך רק באישורו של פרקליט המחוז, או ראש יחידת התביעה". 11. המדינה שבה וטענה, תוך הפנייה למקרים ספציפיים, כי המשטרה רשאית, ואף חייבת, לפתוח בחקירה, כאשר במהלך ניהולו של משפט פלילי עולה חשד לעבירות נוספות בהקשר של ניהול המשפט. המדינה הוסיפה וטענה כי בתאריך 4.5.2011 נמסר לבית המשפט המחוזי הנכבד בתל אביב, הדן בהליך העיקרי, אודות התפתחות החקירה וכי אותו שמעון חבס אותר ונגבתה ממנו הודעה. עם זאת לא עולה מן הפרוטוקול כי בית המשפט עודכן על הכוונה לעצור את המבקש ב-בש"פ 3866/11 (אליהו אבי) ואת המבקשים 3-2 ב-בש"פ 3867/11 (הערה: שרלי כלוא ממילא בעקבות הרשעתו ב-ת"פ 40281/08 הנ"ל). 12. עתה, משסקרנו את ההתפתחויות במכלול הגיעה העת להכריע בבקשות. דיון והכרעה 13. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין הרשות לערור, החלטתי לנוכח השיקולים המיוחדים של המקרה לדון בבקשות הרשות לערור כאילו ניתנה רשות והוגשו עררים על פי הרשות שניתנה, זאת בהתאם לסמכות המסורה לי בסעיף 53(א1)(2) לחוק המעצרים. 14. דין העררים להידחות, בכפוף להערותיי בפיסקאות 20 ו-21 שלהלן. 15. מעיון בחומר החקירה שהועבר לעיוני בתום הדיון שקיימתי במעמד הצדדים, אף אני התרשמתי, כבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי כי קיים אכן בדין חשד סביר שהמבקשים עברו את העבירות שבביצועם הם חשודים. מפאת השלב הראשוני שבו מצוי תיק החקירה ונוכח לחץ הזמנים לא ארחיב כאן לגבי נקודה זו. עוד התרשמתי כי מתקיימות שתיים מבין העילות (החלופיות) המנויות בסעיף 13 לחוק המעצרים (הנסיבות שאינן רלבנטיות הושמטו): (א) זו הקבועה בס"ק א(1): "קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר.
החלטה |21/05/2011 |בית המשפט העליון
רע"פ 6791/20- באסם סנדוקא נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ג קרא
בית המשפט קבע כי לא נפלה טעות מהותית בגזר הדין המחייבת התערבות ערכאת הערעור, תוך שעמד על חומרת העבירות, על מדיניות הענישה המחמירה הנוהגת בעבירות מסוג זה ועל מכלול נסיבותיו האישיות של המבקש. 5. על פסק הדין הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור, המונחת לפניי. בתמצית, נטען כי הבקשה מעוררת שאלות בעלות השלכה כללית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש ואשר מצדיקות מתן רשות ערעור. שאלות אלו נוגעות, לגישת המבקש, ליכולתו בית המשפט לגזור את הדין בלא שהונח בפניו תסקיר בנוגע לפוטנציאל השיקומי ולהליך השיקום וכן לקביעת מתחם העונש ההולם וגזירת העונש תוך התעלמות ממכלול נסיבותיו של המבקש, לרבות מצבו הרפואי. 3 כמו כן נטען, כי יש להיעתר לבקשה משום שפסק הדין לא התייחס למכלול נסיבותיו האישיות של המבקש ובכלל זה, נטילת אחריות מלאה, חרטה כנה, העדר עבר פלילי, קיומו של ההליך הפלילי כגורם מרתיע שהביא לשינוי תודעתי, מאמצי המבקש לשיקום וההליך השיקומי שעבר, מצבה של משפחתו, גילו המתקדם, מצבו הרפואי, מצבו הכלכלי הרעוע וכן עינוי דין חריג בשל הימשכות ההליכים בגין עבירות שבוצעו בין השנים 2014-2011. לפיכך, מבקש עותר כי בית המשפט זה יורה על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא ועל הגשת תסקיר בעניינו שיתייחס להליך השיקום ולפוטנציאל השיקום כמו גם למצבו הרפואי ולאפשרות ריצוי העונש בדרך של עבודות שירות, ולחילופין עותר להקלה בעונשו ולהורות על ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות יחד עם הטלת צו מבחן למשך שנה. 6. דין הבקשה להידחות, אף מבלי שהתבקשה תגובת המשיבה. כידוע, רשות ערעור תינתן במקרים חריגים בלבד שבהם מעלה עניינו של המבקש שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או במקרים שבהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לב(3) 123 (1982); רע"פ 6487/12 דביר נ' מדינת ישראל ( 15.7.2013 )).
החלטה |07/10/2020 |בית המשפט העליון
על"ע 19/88- אברהם איזמן נגד ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו
שמות השופטים: ג בךא חלימה,י מלץ
אולם עם הרשעתו של עורך הדין מתהווה מצב שונה מבחינה מהותית. חזקת החפות מפשע אינה קיימת עוד, וכפי שבית משפט הדן בעבירה פלילית משנה את עמדתו בענין שלילת חרותו של נאשם, או שחרורו בערבות, עם מתן פסק דין מרשיע נגדו, כך גם תגבר נטיתו של בית הדין המשמעתי להורות במקרים מתאימים על השעיתו הזמנית של עורך דין, לאחר שקבע בפסק דין מנומק, כי אשמתו של עורך הדין הוכחה כדבעי. [382] כדי לסכם נקודה זו: אין בדחיית בקשתו של הקובל להשעות זמנית את עורך הדין הנאשם בשלב הקודם למתן פסק הדין בערכאה הראשונה, על פי סעיף 78(ג) לחוק, כדי להוות מניעה להגשת בקשה חדשה להשעיה זמנית, הפעם לפי סעיף 78(ב) לחוק, לאחר הרשעת הנאשם בדין. 7. טיעונו של בא-כוח המערער, לגופו של ענין, מתמקד בשתי טענות עיקריות: א. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, לפיו הורשע המערער בדין, הינו מוטעה, וקיימים סיכויים טובים ביותר לביטולו על ידי ערכאת הערעור. ב. אפילו אם ההרשעה בפרט זה או אחר הינה מבוססת, הרי אין המדובר בעבירות, אשר מבחינת חומרתן מצדיקות נקיטה באמצעי כה חריף ודראסטי כמו מתן צו להשעיתו הזמנית של עורך הדין מלעסוק במקצועו, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי במשפטו. 8. לצורך בחינתן של טענות אלה נזכיר תחילה בתמצית מהם המעשים אשר בביצועם נמצא המערער אשם בבית המשפט המחוזי: המערער ייצג כעורך-דין ארבעה לקוחות אשר רכשו מועדון לילה. למועדון לא היה רשיון הפעלה על פי חוק. המשטרה התנגדה להוצאת הרשיון מהטעם שעל פי המידע שברשותה חלק מבעלי המועדון או מרוכשיו הינם בעלי עבר פלילי. המערער הגיש בענין זה עתירה לבג"צ. אחד מארבעת רוכשי המועדון, אדם בשם ויקטור ברנס (להלן ברנס), היה, לידיעת המערער, בעל עבר פלילי.
פסק דין |05/12/1988 |בית המשפט העליון
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
סעיף: 35. פגישה עם עורך-דין בעבירות בטחון
(ג) דחיית פגישת עצור עם עורך דין לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על 10 ימים והיא תהיה מטעמים שיירשמו; הודעה על דחיית הפגישה תימסר לעצור, ולפי בקשתו תימסר הודעה על הדחייה ועל תקופת הדחייה לאדם קרוב לו שהעצור נקב בשמו. (ד) נשיא בית המשפט המחוזי רשאי להורות שעצור לא ייפגש עם עורך דין או להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אם הוגשה בקשה לכך, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ואם התקיימה עילה מן העילות המפורטות בסעיף קטן (א); ובלבד שסך כל התקופות שבהן נמנעה הפגישה עם עורך דין לא תעלה על 21 ימים; בקשה לפי סעיף קטן זה, תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב שוטר בדרגת רב פקד ומעלה; על החלטה לפי סעיף קטן זה, רשאים הצדדים לערור לפני בית המשפט העליון שידון בענין בשופט אחד. (ה) נדחתה פגישת חשוד עם עורך דין, לפי סעיף קטן (א), רשאי החשוד לערור על ההחלטה לפני נשיא בית משפט מחוזי, ובהעדרו – לפני סגן הנשיא של בית משפט מחוזי; על החלטת בית המשפט ניתן לערור לפני בית המשפט העליון שידון בענין בשופט אחד. (ו) הדיון בערר לפי סעיף קטן (ה) יתנהל בהעדר העצור אלא אם כן ציווה בית המשפט כי הדיון יתקיים בנוכחותו. (ז) הדיון בערר או בבקשה למעצר או לשחרור של העצור, שפגישתו עם עורך דין נדחתה לפי סעיף זה, יתקיים עם העצור וסניגורו בנפרד, באופן שיימנע הקשר ביניהם, אלא אם כן החליט השופט, מטעמים שיירשמו, כי אין בקיום הדיון בנוכחותם של העצור וסניגורו יחדיו, כדי לסכל את מטרת דחיית הפגישה. (ח) ההליכים לפי סעיפים קטנים (ו) ו-(ז) יהיו בהתאם לתקנות שיתקין שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
60. (א) בסעיף זה-"פרקליט"-פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א); "ראש יחידת תביעות"-קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה; "תובע משטרתי"-שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2) (ב) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו–(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט. (ג) (1) חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי. (2) חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ד) חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי–מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
סעיף: 3. הטיפול בתלונה – הנחיות כלליות
3. א הבסיס החוקי 1) חקירה – בהתאם לסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, חייבת משטרת ישראל, ככלל, לפתוח בחקירה, משנודע לה על ביצוע עבירה, אם על סמך תלונה ואם בכל דרך אחרת. 2) אי-תביעה – למרות האמור לעיל, בעבירה שאינה פשע, רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור, אם היה סבור, שאין בדבר עניין לציבור, או אם הייתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה. 3) סגירת תיקים – על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, רשאי תובע, שהועבר אליו חומר חקירה, לא להעמיד לדין אדם פלוני, אם ראה שהראיות אינן מספיקות. למרות האמור לעיל, אף אם ראה שיש ראיות מספיקות, רשאי התובע שלא להעמיד לדין אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור. ב. הטיפול הראשוני 1) ככלל, כל תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם. התלונה תיחקר בידי היחידה המטפלת בעניין, אלא אם החליט הקצין המוסמך, שלא להמשיך ולחקור בתלונה. 2) יחידת משטרה, שהתקבלה בה תלונה, תנקוט, בהתאם לצורך, את כל הפעולות הראשוניות הדרושות להבטחת יעילות החקירה. 3) מתלונן, שהופיע ביחידת משטרה והגיש תלונה, יימסר לו, מייד עם קבלת התלונה, טופס מ-3333 – "אישור בדבר הגשת תלונה", ובתלונה על עבירת רכוש – טופס מ-3293 – "אישור הודעה על שוד/התפרצות/גניבה/הצתה/גרימת נזק/אבידה". 4) נתקבלה ביחידת משטרה תלונה בכתב, תשלח היחידה אישור בדבר הגשת התלונה בטופס מ-3333, או בטופס מ-3293, לפי העניין. 5) התייחסה תלונה, שנתקבלה ביחידת משטרה, למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה, שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה ולנהוג כדלקמן: א) למסור למתלונן אישור בדבר הגשת התלונה, בטופס מ-3333, ובעבירות רכוש – בטופס מ-3293, תוך ציון שם היחידה, שאליה מועברת התלונה, כל זאת טרם העברת התלונה ליחידה המטפלת.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
(3) על אף האמור בפסקה (2), ניהלה המשטרה חקירה בליווי פרקליט מלווה והעבירה את החומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה; ואולם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה רשאי לבקש כי המשטרה תעביר את עמדתה כאמור אם ראה כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בתיק; בסעיף זה, "פרקליט מלווה"-פרקליט שהיועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה, פרקליט מחוז או מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה קבע כי ילווה את החקירה. (4) על אף האמור בפסקה (1), ניהלה המשטרה חקירה בלא פרקליט מלווה וסברה כי יש לסגור את תיק החקירה, רשאית היא להעביר לפרקליט מחוז את עמדתה בכתב בדבר סגירת התיק. (5) הוראות סעיף 117 לחוק העונשין יחולו על עובד הציבור שמסר, בלא סמכות כדין, עמדה בכתב לעניין הגשת כתב אישום או לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד חשודים בחקירה, כאמור בסעיף קטן זה, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג)-(1) פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה בתיק מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור-יועבר לטיפולו של פרקליט; (2) פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי. (ו) טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי ובלבד שלא נגרם לנאשם אי–צדק. (ז) תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון. (ח) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי. (ט) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב). (י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נ
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
סעיף: 35. פגישה עם עורך-דין בעבירות בטחון
35. (א) ביקש עצור, החשוד בעבירת בטחון, להיפגש עם עורך דין, או ביקש עורך-דין שמינהו אדם הקרוב לעצור, להיפגש עם עצור כאמור – יאפשר הממונה את הפגישה בהקדם האפשרי, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: (1) הפגישה עלולה לשבש מעצרם של חשודים אחרים; (2) הפגישה עלולה להפריע לגילוי ראיה או תפישתה, או לשבש את החקירה בכל דרך אחרת; (3) מניעת הפגישה דרושה כדי לסכל עבירה או כדי לשמור על חיי אדם אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע דחיית פגישה לפי סעיף 34(ד) וסמכות הקצין הממונה, הקבועה באותו סעיף, תינתן לממונה לפי סעיף זה. (ב) בחוק זה, "חשוד בעבירת בטחון" – מי שחשוד בעבירה לפי אחד מאלה: (1) סימן ב' או סימן ד' בפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן סעיפים 143, 144, 146 ו-147 לחוק האמור; (2) תקנות 58, 59, 62, ו–64 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945; (3) עבירת טרור חמורה כהגדר תה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016; (4) 7 חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 (למעט סעיף 7ג לחוק האמור); (5) (נמחקה); או מי שעצור לפי חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967, והוא חשוד בעבירה שאילו נעברה בישראל היתה אחת מהעבירות המנויות בפסקאות (1) עד (5). (ג) דחיית פגישת עצור עם עורך דין לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על 10 ימים והיא תהיה מטעמים שיירשמו; הודעה על דחיית הפגישה תימסר לעצור, ולפי בקשתו תימסר הודעה על הדחייה ועל תקופת הדחייה לאדם קרוב לו שהעצור נקב בשמו.
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א
בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצי ת סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש יחידת תביעות* ראש מפלג ביחידה ארצית ראש יחידת תביעות ראש מפלג בימ"ר ראש מדור במח"ק ראש מחלק בלשכת חקירות** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער* בתחנה במרחב או בנפה ב מחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש יחידת תביעות* ראש מפלג ביחידה ארצית ראש יחידת תביעות ראש מפלג בימ"ר ראש מדור במח"ק ראש מחלק בלשכת חקירות** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער* * רק בעילות: מות החשוד או הנאשם, והחשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל. ** רק בעילות: מות החשוד או הנאשם, והחשוד או הנאשם אינו בר-עונשין. בעילה: העבריין לא נודע – רק בעבירות פשע שאינן רצח, ניסיון לרצח, הריגה, שוד, אינוס, חטיפה והצתה. ג. הנחיות כלליות 1) ככלל, מותנית סמכות הקצין המוסמך, בהיותו בדרגת פקד ומעלה.
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
סעיף: 6. הסמכות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה מסוג א"ת, פ"ח ופ"א
ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות*** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצית סגן קצין אח"ק ראש ענף חקירות סגן ראש יחידה ארצית ראש לשכת חקירות ראש ענף סיור ומבצעים** ראש מפלג ביחידה ארצית ראש לשכת סיור ומבצעים** ראש יחידת תביעות ראש מדור במח"ק ראש יחידת תביעות ראש מפלג ב ימ"ר ראש מחלק חקירות בלשכת חקירות*** ראש יחידת הונאה מחוזית קצין נוער*** ראש יחידת סמים מחוזית קצין נוער * רק בעילות: אין עניין לציבור, החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל, ומות החשוד או הנאשם. ** רק בעבירות שבהן מטפל מגזר הסיור. *** הסמכות הנתונה לבעל תפקיד זה לסגור תיקי חקירה, מסוג פ"א, מעילות חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור, בעבירות שאינן בתוספת השניה לחוק הסדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, טעונה אישור ראש מח"ק. אופן קבלת האישור ייעשה בדרך ובתנאים המנויים בסעיף 6. ג. 5) שלהלן, בהתאם לצורך. ב. השהיית חקירה וסגירת תיקי חקירה בתיקי חקירה מסוג פשע 1) בעבירות מסוג פשע ובעבירות מסוג עוון, שבסמכות הפרקליטות, נתונה הסמכות לסגירת תיקי חקירה, מכל העילות, רק לפרקליט המחוז, וזאת גם בתיקים שהועברו ליחידת התביעות. 2) למרות האמור לעיל, נתונה לקצינים ובעלי התפקידים המפורטים בטבלה שלהלן, סמכות השהיית החקירה, בדרך של סגירת תיק חקירה מסוג פ"א, מהעילה: "העבריין לא נודע", וסגירת תיק חקירה מסוג פ"א מהעילות: "מות החשוד או הנאשם" ו"החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין": הקצין המוסמך בתחנה במרחב או בנפה במחוז במטא"ר מפקד תחנה* מפקד המרחב או הנפה* מפקד המחוז* ראש אח"ק סגן מפקד תחנה* סגן מפקד המחוז* עוזר ראש אח"ק ראש משרד חקירות** סגן מפקד המרחב או הנפה* קצין אח"ק ראש מח"ק עוזר ראש משרד חקירות** קצין אח"ק ראש ימ"ר ראש יחידה ארצי
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60. העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי
(י) היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: (1) מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות; (2) מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נ כללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם; (3) מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שה וגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם. (יא) (1) העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין הגשת כתב אישום.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982
סעיף: 60א. יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע
60א. (א)5 רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך. (ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים. (ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה. (ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור. (ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד). (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74. (ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו. (ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה. (ט)6 שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).
הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה
סעיף: 1. הגדרות
1. בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שלצדם: א. "חקירה" – פעולה משטרתית לאיסוף ראיות, בגין חשד לביצוע עבירה, לרבות הליך קבלת תלונה. ב. "תלונה" – ידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית. ג. "גניזה" – החלטה להורות שלא לחקור או שלא להמשיך לחקור בתיק חקירה מסוג א"ת, או מסוג חקירות כללי (ח"כ), או מסוג סיור כללי. ד. "סגירה" – החלטה להורות שלא להמשיך לחקור או שלא לתבוע בתיק חקירה מסוג פ"א. ה. "תיק חקירה" – חומר המתייחס להליך מסוג פ"א (פנקס אשמות), א"ת (אי תביעה), פ"ח (פנקס חטאים) ול"א (ללא אישום) – ביחידות הארציות. ו. "חשוד" – אדם שמייחסים לו ביצוע עבירה. ז. "נאשם" – אדם שהוגש נגדו כתב אישום. ח. "עילות סגירה" – העילות הקבועות בסעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי, (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, לרבות העילות הנגזרות מהן, כפי שנקבע בפקודה זו. ט. "קצין מוסמך" – בעל תפקיד, כמפורט בסעיף 6 להלן, שמסמכותו לגנוז ולסגור תיקי חקירה. י. "ראש יחידת תביעות" – ראש ענף תביעות במחוז ירושלים, ראש מפלג תביעות במחוז ת"א, ראש לשכת תביעות במרחב. יא. "יחידת משטרה" – מטא"ר, מטה מחוז, מטה מרחב, מטה נפה, תחנה ונקודה. יב. "עבירות קלות" – עבירות מסוג חטא או עוון, בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, ושלא בתוספת לחוק זה, שאינן בעלות עניין לציבור.
כל הזכויות שמורות ©