כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוא חלק ממערכת בתי המשפט לענייני משפחה שהוקמה בישראל, והוא מהווה ערכאה ייחודית המתמחה בדיני משפחה על כל היבטיהם. ערכאה שיפוטית זו הוקמה במטרה לרכז תחת קורת גג אחת את הטיפול במכלול הסכסוכים המשפחתיים, מתוך הבנה שלסכסוכים אלה מאפיינים ייחודיים המצריכים התמחות וגישה מיוחדת.
מאמר זה מציג סקירה מקיפה של סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, העקרונות המנחים את פעילותו, וההלכות המרכזיות שהתגבשו בפסיקה לאורך השנים. הבנת מסגרת הפעולה של בית המשפט חיונית לכל מי שמתמודד עם הליכים משפטיים בענייני משפחה באזור המרכז.
בית המשפט לענייני משפחה פועל מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. חוק זה יצר מהפכה של ממש בטיפול בסכסוכים משפחתיים בישראל, בהעבירו את מרבית הסמכויות בנושאי המשפחה (למעט ענייני נישואין וגירושין של יהודים) לערכאה ייעודית ומתמחה.
העיקרון המנחה המרכזי בבסיס החוק הוא ריכוז כלל הסכסוכים של התא המשפחתי תחת קורת גג אחת, בפני מותב אחד. עיקרון זה מבטא את ההבנה שסכסוכים משפחתיים הם מורכבים ורב-ממדיים, וכי הפיצול של הדיון בהיבטים השונים של הסכסוך פוגע ביעילות ובאיכות הטיפול המשפטי.
כפי שהודגש בפסק דין תמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022):
"הוראת סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה העוסקת באיחוד תיקים מיישבת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה – מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחד."
לפני חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה, הטיפול בסכסוכים משפחתיים היה מפוצל בין ערכאות שונות: בתי משפט שלום, בתי משפט מחוזיים ובתי דין דתיים. פיצול זה גרם לסרבול, חוסר עקביות, והכבדה על המשפחות המתדיינות.
הקמת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, כחלק ממערכת ארצית, היוותה ציון דרך משמעותי בשיפור הטיפול המשפטי במשפחות בישראל. ההתמקצעות של שופטים בתחום דיני המשפחה, לצד פיתוח מערך תומך של יחידות סיוע ומומחים, יצרה מערכת המותאמת טוב יותר להתמודדות עם המורכבות הרגשית והמשפטית של סכסוכים משפחתיים.
עקרון "שופט אחד למשפחה אחת" הוא אבן יסוד בפעולת בית המשפט לענייני משפחה. עיקרון זה קובע כי כל ענייני המשפחה ירוכזו בפני שופט אחד, ללא קשר לסוג ההליך או למועד הגשתו. יישום עיקרון זה מאפשר לשופט לפתח היכרות מעמיקה עם המשפחה הספציפית ונסיבותיה הייחודיות, ולהגיע להחלטות עקביות בכל ההליכים הקשורים.
בפסק דין תמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022), הודגשה חשיבות עיקרון זה:
"היות ועסקינן בסכסוך משפחתי אשר אף עוסק במהותו באותו עניין הרי שבמקרה דנן, יש לפנות לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ובכל מקרה לנהוג לפי הכלל של שופט אחד משפחה אחת."
ביישום פרקטי, עיקרון זה מתבטא במערכת ניהול תיקים המזהה תיקים קשורים ומנתבת אותם לאותו שופט. כאשר מוגשת תביעה חדשה שקשורה למשפחה שכבר מתנהל בעניינה הליך, התביעה החדשה תועבר לשופט המטפל בתיקים הקודמים.
מאפיין ייחודי נוסף של בית המשפט לענייני משפחה הוא ההסתייעות הנרחבת במומחים מקצועיים. בניגוד לערכאות אחרות, בסכסוכי משפחה קיימת העדפה ברורה למינוי מומחים מטעם בית המשפט, במקום הסתמכות על חוות דעת מטעם הצדדים.
כפי שנקבע בפסק דין תלהמ (באר שבע) 7035-12-20, עו"ס חנה סימקין – מומחית מטעם בית המשפט נ' פלוני (ניתן ב 04/07/2022):
"סדרי הדין הנהוגים בבית משפט זה לפיהם על בעל דין המבקש למנות מומחה בעניין הנדון בבית המשפט לענייני משפחה לפנות תחילה לבית המשפט ולעתור למינוי מומחה מטעם בית המשפט באותו עניין, ואין הוא רשאי להגיש חוות מטעמו בלא אישור לעשות כן."
גישה זו מבטאת את ההבנה שבסכסוכים משפחתיים, מומחה ניטרלי יכול לסייע לבית המשפט בהגעה להחלטה מאוזנת, המבוססת על מקצועיות ולא על עמדות קיצון של הצדדים. המומחים הנפוצים כוללים:
הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מגדירה את האזור הגיאוגרפי שבו בית המשפט מוסמך לדון בתיקים. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מוסמך לדון בתיקים כאשר מקום מגורי הצדדים או הקטינים הוא בתחום שיפוטו, הכולל את העיר תל אביב-יפו והסביבה.
חשוב להדגיש כי במקרה של הליכים קודמים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, גם אם הצדדים עברו לאזור אחר, עדיין תהיה לבית המשפט בתל אביב סמכות מקומית לדון בהליכים חדשים, וזאת מכוח עקרון "שופט אחד למשפחה אחת".
כפי שהדגיש בית המשפט בתמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022):
"אף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב."
הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה היא רחבה ביותר, וכוללת כמעט את כל סוגי הסכסוכים המשפחתיים, למעט ענייני נישואין וגירושין של יהודים (הנתונים לסמכות בתי הדין הרבניים).
בין העניינים הנכללים בסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה:
חשוב להקפיד על הגשת התביעה לערכאה המתאימה, כפי שהוזהר בפסק דין תא (חיפה) 8002-10-21, ש"פ נ' י"פ (ניתן ב 25/10/2021):
"יש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך."
יעילות דיונית היא עיקרון חשוב בהתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה. עורכי דין מיומנים יודעים כיצד לנצל עיקרון זה לטובת לקוחותיהם, באמצעות:
בית המשפט מעריך יעילות דיונית ומתגמל אותה, כפי שעולה מפסק דין תמש (פתח תקווה) 40427-02-22, פלוני נ' אלמוני (ניתן ב 27/03/2022):
"אף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב."
עקרון טובת הקטין הוא עקרון-על בדיני משפחה בישראל, והוא מהווה שיקול מכריע בהחלטות בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לילדים. עיקרון זה מעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד שישראל אישררה.
כפי שהודגש בפסק דין תלהמ (נצרת) 7867-10-15, ה.ש. נ' נגד .ש. (ניתן ב 24/05/2017):
"לצורך בחינת טובת הילד ומילוי המונח במשמעות ובתוכן קונקרטי, נעזר בית המשפט בתסקירי פקידי הסעד וחוות דעת מומחים מקצועיים, אשר להם האפשרות לבחון את המקרה בעין מקצועית."
בפועל, עקרון טובת הקטין מיושם באמצעות:
הכנה נכונה לקראת הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה היא קריטית להצלחה. אסטרטגיה יעילה כוללת:
מינוי מומחים מטעם בית המשפט הוא הליך שכיח בבית המשפט לענייני משפחה, ויש להתכונן אליו כראוי:
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מהווה ערכאה מקצועית וייחודית המרכזת את הטיפול בסכסוכי משפחה. כדי להתדיין בו באופן אפקטיבי, כדאי לאמץ את העקרונות הבאים:
חשוב להדגיש את חשיבות הפנייה לייעוץ משפטי מקצועי בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה, נוכח מורכבותם והשלכותיהם ארוכות הטווח על התא המשפחתי. עורך דין מיומן יוכל להנחות את הלקוח בסבך ההליכים, ולסייע בהשגת תוצאה אופטימלית בנסיבות העניין.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, על הייחודיות והמקצועיות שלו, ממשיך להתפתח ולשכלל את דרכי הטיפול בסכסוכים משפחתיים, תוך שאיפה מתמדת לשיפור השירות למשפחות ולמציאת פתרונות מאוזנים והוגנים לסכסוכים מורכבים אלה לייעוץ עם לייעוץ עם עורך דין גירושין בתל אביב מומחה עם ניסיון רב
תלהמ (תל אביב) 56387-09-17- ל ד א נגד ה כ א
שמות השופטים: ורד שביט פינקלשטיין
ראשית, כידוע, לצורך בחינת טובת הילד ומילוי המונח במשמעות ובתוכן קונקרטי, נעזר בית המשפט בתסקירי פקידי הסעד וחוות דעת מומחים מקצועיים, אשר להם האפשרות לבחון את המקרה בעין מקצועית ואשר הינם אובייקטיבים בהשוואה להוריו של הקטין (ראה, בע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני תק-על 2008 (4) 35). לאור חשיבותן הגדולה של חוות דעתם של מומחים לצורך בחינת טובתו של הקטין, נוטים בתי המשפט לאמץ את הממצאים שאותם קבעו המומחים בחוות דעתם ואת מסקנותיהם של המומחים הנגזרות ממצאים אלו. אולם, יתכנו מקרים בהם אין מנוס מהכרעה המנוגדת לאמור בחוות הדעת, כאשר קיימות ראיות בעלות משקל מהותי המצדיקות זאת (ראה, בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (פורסם במאגרים, 1.5.2006 )). 1 2 3 4 5 6 7 3 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 13 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 31. במקרה דנן, לאור מורכבות הסוגיה, התכנסה ביום 29.7.2018 וועדת תסקירים, בנוכחות אנשים מקצוע וטיפול רבים, ובכללם: מפקח מחוזי לסדרי דין ממשרד הרווחה; פסיכולוג בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו תלה"מ 56387-09-17 קליני מומחה בכיר; אחראית תחום סדרי דין ממנהל השירותים החברתיים בעיריית ת"א; 1 מדריכה וראש צוות סדרי דין במחלקת עבר הירקון בעיריית ת"א; פקידת הסעד המטפלת 2 בעניינם של הצדדים; וכן שני ההורים. 3 4 32. וועדת התסקירים בחנה את סוגיית חידוש את הקשר בין האב לבין בנו הקטין בהתאם 5 לחלופות השונות, כמפורט להלן: 6 7 א. חלופה 1 – חידוש הקשר בין האב לקטין במקביל להכנה, ליווי והדרכה הורית. כך נכתב 8 בתסקיר: 9 10 "ממחקרים רבים ומהספרות המקצועית ידוע כי יש חשיבות רבה לקשר של 11 הילדים עם שני הוריהם.
החלטה |07/03/2019 |משפחה – תל אביב
עמ"ש (נצרת) 50227-01-21- י.פ. נגד ד.א.פ.
שמות השופטים: ערפאת טאהא שאהר אטרש עירית הוד
). גם הכלים שניתנו לבית המשפט למשפחה, כולל: ישוב סכסוכים, שימוש ביחידת הסיוע, ועוד (), מקנים לבית המשפט לענייני משפחה מעמד מיוחד של מי שבקיא היטב בכל ההיבטים של הסכסוך המשפחתי ומכיר, באופן עמוק יחסית, את הצדדים המתדיינים בפניו במסגרת מכלול המחלוקות שביניהם (החזקת ילדים, מזונות, רכוש וכו'). לכן, מידת ההתערבות של בית המשפט המחוזי בהחלטות מסוג זה של בית המשפט לענייני משפחה, תהיה מועטת ומצומצמת יותר ממידת ההתערבות של ערכאה ערעורית בהחלטותיה של כל ערכאה דיונית אחרת. על כל פנים, מאליו מובן, כי במקרים בהם סוטה בית משפט לענייני משפחה מן הדין או מפרשו שלא כהלכה, זכאי ואף חייב, בית משפט זה להתערב, וזאת כדי להעמיד את ההלכה על מכונה". במקרה עסקינן, קביעותיו של בית המשפט קמא בעניינים הנ"ל מבוססות על ממצאים עובדתיים, ולא שוכנעתי בקיומה של עילה או הצדקה להתערב באותן קביעות. סוף דבר 46. אציע לחבריי לקבל את הערעור באופן חלקי, ולהורות על ביטול חיוב המערער בתשלום מזונות והוצאות המדור של הקטינים ר.
פסק דין |02/02/2022 |מחוזי – נצרת
א"פ (פתח תקווה) 40427-02-22- פלוני נגד אלמוני
שמות השופטים: אפרת ונקרט
הרווחה החלטה בפני בקשת המבקש להעברת הדיון בהליך זה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בהתאם לתקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020 ובהתאם לכלל "שופט אחד למשפחה אחת". הרקע לבקשה בתמצית 1. המבקש והמשיב 1 הינם אחים. ילדיה של המשיבה 2. המשיב הגיש בעבר הלא רחוק שתי בקשות למינוי אפוטרופוס למשיבה 2 לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. התביעה הראשונה הוגשה ביולי 2019 והתביעה השניה הוגשה בפברואר 2020. תביעות אלו של המשיב נדחו על ידי כב' השופטת סיגלית אופק, בפסקי דין מפורטים ומנומקים. אף ערעור המשיב לבית המשפט המחוזי לא צלח וערעורו נדחה. 2. ביום 30.1.2022 הגיש המשיב לבית משפט זה בקשה למינוי אפוטרופוס למשיבה 2 (64952-01-22) עם זאת הליך זה נסגר לאור העובדה כי למשיבה 2 יפוי כח מתמשך במסגרתו ייפתה את כוחו של המבקש לפעול בשמה בענייני השונים, לרבות ענייני הרכוש. 2 3. ביום 17.2.2022 ועוד טרם נסגר הליך 64953-01-22 הגיש המשיב תובענה נשוא בקשה זו לביטול ייפוי הכח המתמשך ואילו המבקש הגיש בקשה נשוא החלטה זו להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. טענות המבקש 4. המבקש טוען כי בהתאם לסעיף 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020 וכן בהתאם לכלל של שופט אחד משפחה אחת יש להעביר הליך זה, שעניינו ביטול ייפוי כח מתמשך עליו חתמה המשיבה 2, יש לברר בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בפני כב' השופטת xxx, אשר בפניה ניהלו הצדדים מספר הליכים קודמים באותו העניין. 5. פתיחת ההליכים בבית משפט זה על ידי המשיב נעשה בניגוד לתקנות ובחוסר תום לב. פסק הדין בהליך השני בעניינם של הצדדים אף ניתן לאחר קיום דיון ממושך בנוכחות המשיבה 2 ודבריה נשמעו על ידי בית המשפט. אף מטעמי יעילות הדיון יש להעביר את התיק למותב שדן בעניינם של הצדדים והדבר נכון גם לגורמי הרווחה והאפוטרופסות במחוז תל אביב.
החלטה |26/03/2022 |משפחה – פתח תקווה
א"פ (פתח תקווה) 40427-02-22- פלוני נגד אלמוני
שמות השופטים: אפרת ונקרט
תקנות חוק הכשרות והאפוטרופסות מתייחסות להגשת תובענה בכלל אולם אינן מתייחסות למצב בו מוגשת תובענה נוספת בעניינו של אותו אדם. 5 15. הוראת סעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה העוסקת באיחוד תיקים מיישבת הלכה למעשה את המטרה שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה – מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחד (רמש (ת"א) 65043-07-20 ק. ש נ' א. ש, ניתן ביום 15.9.2020 והאסמכתאות שם). 16. לפיכך, היות ועסקינן בסכסוך משפחתי אשר אף עוסק במהותו באותו עניין הרי שבמקרה דנן, יש לפנות לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ובכל מקרה לנהוג לפי הכלל של שופט אחד משפחה אחת. בנסיבות אלו, משהוגשה בעבר תובענה בעניינם של הצדדים לבית המשפט למשפחה בתל אביב, ככל שהצדדים מבקשים לפתוח בהליכים נוספים הרי שהסמכות המקומית מסורה במקרה דנן לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הן מכוח תקנה 6(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה והן מכוח הכלל המנחה של שופט אחד משפחה אחת. 17. זאת ועוד. עיון בפסקי הדין שניתנו בעניינם של הצדדים מלמד כי בתיקים אלו נוהלו לא מעט הליכים, הוגשו לפחות שני תסקירי עו"ס וחוות דעת רפואית אחת ועולה כי אכן נעשה בירור יסודי לגופו של עניין בטענות הצדדים. מכאן שאף מטעמי יעילות דיונית, חיסכון בעלויות ובזמן שיפוטי יש להיעתר לבקשה ולהעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. 18. בעניין זה כבר נפסק (אם כי שם היה הדבר לעניין משמורת) כי לא ניתן להתעלם מההליכים שהתנהלו במסגרת ההליך הראשון, כביטוי להתנהלותם של הצדדים בהקשר לסכסוך. העיקרון הגלום, המהווה גם יתרון, בכלל של שופט אחד משפחה אחת בא לידי ביטוי דווקא במקרים מעין אלה.
החלטה |26/03/2022 |משפחה – פתח תקווה
בש"א 7574/22- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ע פוגלמן
בהתחשב בכך, הדיון יתקיים בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, בו מתנהלת התביעה הכספית, היא התביעה המוקדמת בזמן (עניין פלונית, פסקה 4; בש"א 7191/10 פלונית נ' פלוני, פסקה 2 ( 7.11.2010 )). 7. מכוח הסמכות הנתונה לי לפי סעיף 6(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, אני מורה אפוא על העברת הדיון בתלה"ם 8548-12-22 מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, כך שישמע לפני אותו מותב שדן בתמ"ש 13641-04-22. בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.
החלטה |26/12/2022 |בית המשפט העליון
בש"א 8578/23- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ע פוגלמן
כפי שעולה מהחלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב, כב' השופט צ' עוזיאל, מיום 3.12.2023 , הנתבעת בתמ"ש (משפחה ת"א) 48673-04-23 (להלן: ההליך), אשר מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, מועסקת כקלדנית בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, ושימשה כקלדנית גם בבית המשפט שבו מתנהל ההליך. יצוין כי ביום 28.11.2023 ניתנה בתיק החלטה שבה המותב שדן בהליך פסל את עצמו מטעמים של מראית פני הצדק, בציינו כי הנתבעת שימשה קלדנית באולמו במספר הזדמנויות וכי יש לה היכרות עם יתר הקלדניות בבית המשפט שבו מתנהל ההליך. בנסיבות אלו, יודיעו הצדדים עד ליום 20.12.2023 האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, וככל שהתשובה לכך חיובית, יציינו מהו בית המשפט שבו ראוי, לדעתם, לברר את ההליך.
החלטה |06/12/2023 |בית המשפט העליון
בש"א 8651/23- חיים איכר נגד הנהלת בתי המשפטהשופט יהורם שקד
שמות השופטים: ע פוגלמן
כעולה מהחלטת נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופט ג' נויטל, מיום 6.12.2023 , שופט בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב הוא בעל דין בת"א (מחוזי ת"א) 37807-11-23 (להלן: ההליך). עניינו של ההליך בתביעה כספית שהוגשה בעקבות הליכים משפטיים שנוגעים לתובע. בנסיבות אלו, יודיעו הצדדים עד ליום 24.12.2023 האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, וככל שהתשובה לכך חיובית, יציינו מהו בית המשפט שבו ראוי, לדעתם, לברר את ההליך.
החלטה |09/12/2023 |בית המשפט העליון
בש"א 8651/23- חיים איכר נגד הנהלת בתי המשפט יהורם שקד
שמות השופטים: ע פוגלמן
ת"א) 37807-11-23: עו"ד מתן לקר בשם הנתבעת בת"א (מחוזי ת"א) 37807-11-23: עו"ד האני טרודי החלטה 1. כעולה מהחלטת נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופט ג' נויטל, מיום 6.12.2023 , שופט בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב הוא בעל דין בת"א (מחוזי ת"א) 37807-11-23 (להלן: ההליך). עניינו של ההליך בתביעה כספית שהוגשה בעקבות הליכים משפטיים שנוגעים לתובע. 2. בנסיבות אלו, התבקשו הצדדים להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, וככל שהתשובה לכך חיובית, לציין מהו בית המשפט שבו ראוי, לדעתם, לברר את ההליך. התובע הודיע כי לדעתו יש לברר את ההליך במחוז שיפוט אחר, וביקש כי ההליך יתנהל במחוז חיפה או בכל מחוז אחר אשר רחוק ממחוז תל אביב, על מנת למנוע היכרות של הגורמים שמטפלים בהליך עם הפרשה ועם המעורבים בה. הנתבעת הודיעה כי לדעתה ראוי לברר את ההליך במחוז שיפוט אחר, והותירה לשיקול דעת בית המשפט את שאלת המחוז שבו יידון ההליך.
החלטה |27/12/2023 |בית המשפט העליון
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |25/01/2023 |בית המשפט העליון
רע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |03/01/2016 |בית המשפט העליון
– העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר
כפי שיפורט להלן, שאלות אלה מתעוררות נוכח מאפייניו הייחודיים של ההליך הנדון ועל רקע המציאות הקיימת בשיטתנו המשפטית של "מרוץ סמכויות" בין בתי-המשפט לענייני משפחה לבתי-הדין הרבניים. הצגת התקנות שבמרכז העתירות 1. התקנות ליישוב סכסוך הותקנו בשנת 1996 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' דוד ליבאי, כשנה לאחר חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה או: החוק). תכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה היתה לרכז את השיפוט האזרחי בענייני משפחה בידי ערכאה מקצועית אחת, בפניה יידון הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו. עוד נועד החוק להעניק לבתי-המשפט לענייני משפחה כלים מיוחדים, אשר יאפשרו התמודדות ראויה עם סכסוכים בענייני משפחה המצריכים לא פעם ראייה כוללת של הסכסוך, לרבות בהיבטיו הרגשיים והפסיכולוגיים. בין היתר, הסדיר סעיף 5 לחוק את הקמתן של יחידות הסיוע המהוות יחידות טיפוליות במסגרת בתי-המשפט האמורים, המופעלות על-ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים וכן עורכי-דין, וזאת לשם מתן שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה. המטרה היתה להעמיד לרשות בתי-המשפט לענייני משפחה את עזרתם של גורמים טיפוליים ומקצועיים, כדי לסייע בידיהם לרדת לשורש המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני-המשפחה – בין באמצעות גיבוש הסכם בין הצדדים ובין באמצעות הכרעה שיפוטית (ראו: דברי הנשיא א' ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000); עוד ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן)).
פסק דין |22/06/2009 |בית המשפט העליון
רע"א 3927/15- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: י דנציגר,ע פוגלמן,י עמית
ברקע הקמת בית המשפט לענייני משפחה עמדה אפוא " תפיסה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת בעזרת גופי ייעוץ לשורשיה של המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה" (עניין חבס,בעמ' 342; ראו גם רע"א 7277/15 תגר נ' טל בר, פסקה 9 ( 16.11.2015 ); בג"ץ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד סג(2) 247, 259 (2009); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 434-433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן); גלי רון בית המשפט לענייני משפחה בראי הפסיקה 7-2 (2009) (להלן: רון)). עינינו הרואות: תפישת המחוקק הייתה כי מדיניות רצויה היא שפתרון מחלוקות וסכסוכים שמקורם במשפחה ייעשה תוך שימוש בכלים, במיומנויות, בסדרי דין ובכללי ראיות המותאמים לטיבם הייחודי והמורכב של הסכסוכים המשפחתיים (ארבל וגייפמן, בעמ' 434-433; רון, בעמ' 5-4). לצורך כך הוקמה ערכאה שיפוטית ייחודית זו. במידע זה יש להתחשב כדי ללמוד על תכלית החקיקה (פרשנות החקיקה, בעמ' 220-219). 11. התחקות אחר המדיניות שאותה ביקשו המחוקקים לבצע ולהגשים באמצעות דבר החקיקה שעל הפרק תומכת, לטעמי, במסקנה הפרשנית שלפיה יש לקרוא את התיבה "בן זוגו לשעבר" ככוללת ידועים בציבור לשעבר. כשם שביקש המחוקק להעניק לבית המשפט לענייני משפחה את הסמכות לדון בתובענות של בני זוג נשואים לשעבר (סמכות אשר נקנית כאשר עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה וכשנושאה נובע מהקשר שהיה בין בני הזוג בתקופה שבה היו בני זוג; ראו סעיף 1(2)(א) לחוק; רון, בעמ' 24) וזאת מתוך התפיסה שלפיה בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המיומנת והעדיפה לדיון זה, בהתאם לתכליותיו ולייחודו שעליהן עמדנו כך יש להניח כי ביקש לעשות כן גם ביחס לידועים בציבור לשעבר.
פסק דין |25/11/2015 |בית המשפט העליון
בע"מ 1444/13- פלוני ואח נגד פלונית
שמות השופטים: א רובינשטיין
בית המשפט לענייני משפחה, על פי תכלית החוק המכונן כפי שנתקבל בתשנ"ה-1995, הוקם כדי לאחד תביעות בענייני משפחה ביד שיפוטית אחת "משפחה אחת, ערכאה שיפוטית אחת", וכדברי המחברים השופט ש' שוחט וד' שאוה סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה (2009) 246 (להלן שוחט ושאוה), המטרה היא "מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחת". ט. מקצת מושכלות ראשונים: בדין וחשבון הועדה לבחינת יישום דיני המשפחה (תשמ"ז) בראשות השופט אלישע שינבוים ע"ה, שהיוה הבסיס לחוק בית המשפט לענייני משפחה (אף כי הועדה המליצה על הקמת מחלקה לנושא זה בבית המשפט המחוזי), צוין ביחס לסדרי הדין המוצעים בפורום השיפוטי לענייני משפחה, כי "השיטה הנוהגת היום (במצב ה"ישן" א"ר) בבתי המשפט גורמת להקצנת עמדות הצדדים, להחרפת הסכסוך ולהעמקת הקרע, ואינה תורמת כראוי לבית המשפט כאשר הוא מבקש להיחלץ לעזרת בני הזוג ולרדת לשורש המשבר. על כן אנו ממליצים להנהיג סדרי דיון מיוחדים במשפטים בענייני משפחה" (עמ' 28 לדו"ח הועדה). נאמר שם גם (עמ' 23) כי "תביעות שונות הנוגעות למשפחה אחת, צריכות להיות מתועלות לרצף אחד של התדיינות, ורצוי שיידונו בפני שופט אחד ולא יפוזרו בין שופטים שונים. . . "; ואכן, זו רוח החוק. החוק יצר האחדת הטיפול בנושאי משפחה בפני מותב שיפוטי אחד, ולא כימים מקדם, הזכורים לי היטב מימי כהונתי בבית המשפט המחוזי, בהם אותה משפחה יכלה להתדיין בבית המשפט המחוזי בפני מותב אחד באשר למזונות, אחר באשר להסדרי ראיה, וזאת בנוסף להליכי מקרקעין מסוימים לפני בית משפט השלום ועוד; ראו דברי בבע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני (2007) פסקה ו(3).
פסק דין |28/05/2013 |בית המשפט העליון
בר"ע (ירושלים) 696/05- בנימין שור, עורך דין נגד אהוד מטרסו
שמות השופטים: משה רביד
סמכות זו נועדה לרכז בבית-משפט אחד – הוא בית-המשפט לענייני משפחה – את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך ניסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית-המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי-משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה אין נדרשת מומחיותו של בית-המשפט לענייני משפחה. נהפוך הוא, מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן שבו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך-כלל, כלומר בבתי-המשפט האזרחיים המתמחים בכך". 10. בחינת התנאי השני מעלה כי מבחינה מהותית אין המדובר, בנסיבות המקרה דנן, בסכסוך משפחתי. בהחלטתו, קבע בית משפט קמא כי הואיל ועילת התביעה נעוצה בסכסוך בין בני משפחה קמה לבית המשפט הסמכות העניינית לדון בתובענה. דא עקא, בבוחנו שאלת סמכותו העניינית של בית משפט לענייני משפחה, נדרש בית המשפט לבחון האם היסוד הדומיננטי של הסכסוך הינו ענין משפחתי, וכדברי נשיא בית המשפט העליון, א' ברק בהלכת חבס, האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. עמד על כך בית המשפט העליון גם בע"א 1662/99 חיים נ' חיים ו-6 אח', פ"ד נו(6), 295 בקובעו בעמוד 308 כהאי לישנא: "סיווגו של עניין כמצוי בסמכות בית-משפט רגיל או בית-משפט לענייני משפחה לעתים אינו קל. עניינים שאינם נוגעים למעמד אישי במובהק משלבים בתוכם, על-פי רוב, יסודות של מחלוקת אזרחית ושל סכסוך משפחתי אלה באלה. נדרש אפוא להכריע מה מביניהם הוא היסוד הדומיננטי, ובהתאם לקביעה זו ישויך עניין לערכאה זו או האחרת.
החלטה |21/05/2005 |מחוזי – ירושלים
ת"א (בת ים) 38453-02-22- חברה פלונית עי נגד חברה אלמונית עי
שמות השופטים: יאיר חסדיאל
ביסודה של תכלית זו נעוצה התפיסה, כי הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו (ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (התשנ"ז); מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן "שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות" משפחה במשפט ב 1, 2 (התשס"ט)) עם הקמת בית המשפט למשפחה רוכזו תחת כנפיו סמכויות שיפוטיות שהיו פזורות בערכאות האזרחיות השונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, והוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט למשפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי. כפי שכבר ציין בית משפט זה בעבר, סמכותו של בית המשפט למשפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים כלליים אחרים, במובן זה ש"ענייני משפחה" כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם כלל (ראו: בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 192-191 (2005)" 8. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 , מורה כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה", סעיף 1(2) לחוק מכליל באמור: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא", ומוסיף ומגדיר מי הוא לעניין זה "בן משפחתו" של "אדם". על פי לשונו של הסעיף, על מנת שבית המשפט לענייני משפחה יקנה סמכות לדון בהליך, יש צורך אפוא בהתקיימותם שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון – כי התובענה הנידונה מתנהלת בין בני משפחה כהגדרתם בו, והתנאי השני – כי המדובר בתביעה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה".
החלטה |01/02/2023 |שלום – בת ים
ת"א (כפר סבא) 17814-03-23- רומי שוורץ נגד אביעד קורסיה
שמות השופטים: איתי רגב
במקום אחר (ת"א 14316-01-22) כבר כתבתי כי שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הוסדרה בחוק הנושא את שמו, ולו הסמכות הייחודית לדון בתביעות שבסמכותו ("עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה" – ס' 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 (להלן: החוק)). "עניני משפחה" מוגדרים בס' 1 לחוק והם כוללים, בין היתר, "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ס' 1(2) לחוק). 23. בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.04.2012 ) ציין בית המשפט העליון כי על פי גישה אחת הרשימה שבס' 1(2) לחוק היא בבחינת הסדר שלילי, המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, ועל פי גישה אחרת – הפרשנות התכליתית ולפיה בית המשפט לענייני משפחה נועד לרכז את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה מובילה למסקנה כי יש לתת להוראות החוק פרשנות מרחיבה. בית המשפט (בדעת הרוב מפי כב' הש' צ' זילברטל) העדיף את הפרשנות המצמצמת וקבע כי נוסחו של סעיף ההגדרות של החוק מייתר את ההליך הפרשני. להשלמת התמונה יוזכר כי בדנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית (נבו 20.06.2012 ) דחה בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיא, כתארה אז, מ' נאור) בקשה לדיון נוסף בהלכת פלונית (בע"מ 164/11) שלעיל. 24. כן יוער כי מפסיקה מאוחרת יותר (רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ (נבו 05.10.2014 ), רע"א 7277/15 אפרים תגר נ' ניר טל בר (נבו 16.11.2015 ), רע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (נבו 26.11.2015 ) ועוד) נדמה כי גישת דעת המיעוט בבע"מ 164/11 (שנתנה פתח
החלטה |04/11/2023 |שלום – כפר סבא
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
1. בתי משפט השלום המפורטים להלן מוסמכים, כל אחד מהם, לשבת כבית משפט לעניני משפחה: (1) בית משפט השלום בירושלים שמקום מושבו בירושלים ובבית שמש; (2) בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שייקרא "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב"; (3) בית משפט השלום בחיפה; (4) בית משפט השלום בחדרה; (5) בית משפט השלום בקריות; (6) בית משפט השלום בפתח תקוה; (7) בית משפט השלום בראשון לציון.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 2. עקרונות יסוד
2. (א) בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 7. מקום שיפוט במקומות אחרים
7. תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי תקנות אלה או לפי חיקוק אחר, תוגש לבית המשפט המוסמך בתל אביב.
צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוזות תל-אביב והמרכז), התשנ"ו-1995
סעיף: 1. העברת עניינים
1. (א) תובענות בענייני משפחה אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ערב תחילתו של צו זה, ושטרם הוחל בהם בשמיעת עדים לנושא התביעה, יועברו לבתי המשפט לעניני משפחה המוסמכים במחוזות תל-אביב והמרכז על פי ההוראות הקבועות בעניין מקום השיפוט לגבי תביעות שהוגשו לאחר תחילתו של החוק. (ב) תובענות כאמור בסעיף קטן (א) שהוחל בשמיעת עדים בהן במסגרת בקשה לקביעת מזונות זמניים, יועברו לבתי המשפט לעניני משפחה לאחר שבית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו יתן את החלטתו לעניין המזונות הזמניים.
צו בית המשפט לענייני משפחה (העברת תובענות בנושא עיזבונות במחוז תל-אביב), התשס"ז-2007
סעיף: 1. העברת תובענת
1. תובענות בענייני עיזבונות, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של החוק בבית המשפט המחוזי בתל אביב או בבית משפט השלום בתל אביב, יועברו לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך, במחוז תל אביב.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996
סעיף: 3. ייעוץ לבית משפט
3. (א) יחידת הסיוע תתן לבית המשפט ייעוץ או המלצות בענייני משפחה בנושאים אלה: (1) טיפול במקרי חירום; (2) יישוב סכסוך בדרך של טיפול או ייעוץ משפחתי, או פישור; (3) הסכמים בעניין משמורת ילדים; (4) ייעוץ לגבי תסקיר של פקיד סעד או חוות דעת של מומחה; (5) מינוי מומחה בידי בית המשפט; (6) דרך ביצוע פסק דין; (7) כל עניין אחר שבית המשפט יפנה אליה. (א1) יחידת הסיוע תיתן לבית המשפט חוות דעת על בן משפחה, בקשר לתובענה שנדונה בפניו, במקרה חירום, או לצורך מיידי ובלבד שאין אפשרות באופן סביר לקבל תסקיר מאת פקיד סעד, כהגדרתו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958. (ב) פניית בית המשפט ליחידת הסיוע בקשר לתובענה שנדונה בבית המשפט תיערך לפי הטופס שבתוספת. (ג) תשובת יחידת הסיוע תימסר לבית המשפט, על גבי הטופס האמור בסעיף קטן (ב), לא יאוחר משלושים ימים מיום הפניה, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר.
כל הזכויות שמורות ©