כל הזכויות שמורות ©
בבחירת עו"ד מסחרי בתל אביב, יש לשקול גורמים רבים מעבר למיקום הגיאוגרפי. מאמר זה מנתח את הסוגיה מנקודת מבט משפטית ומעשית, תוך התייחסות לפסיקה רלוונטית ולשיקולים מקצועיים.
בחירת ייצוג משפטי מקצועי היא החלטה קריטית עבור כל לקוח. בפרט, בתל אביב – מרכז העסקים והמשפט של ישראל – עולה השאלה האם מיקום המשרד הוא אינדיקציה למקצועיות או שמא יש לבחון פרמטרים נוספים.
הפסיקה הישראלית התייחסה לאורך השנים לסוגיית הייצוג המשפטי האיכותי. להלן עקרונות מרכזיים שעולים מהפסיקה:
בדמ (תל אביב) 101/98- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד עורך דין פלוני (ניתן ב-08/02/1999):
"התייחסות שכזו לחוק ולפסיקה, ולמקצוע עריכת הדין, הנה התייחסות המבזה את המקצוע ומוציאה שם רע לעורכי הדין ברמיזתה כי 'כך עושות כולן' וכי התייחסות עורך הדין עצמו לעבודתו הינה כהתייחסות לדבר קל ערך ופשוט לאין ערוך"
בפ (חיפה) 12/17- לשכת עורכי הדין- ועדת האתיקה מחוז חיפה נגד עו״ד דקואר אליאס (ניתן ב-12/10/2018):
"אמון מלא בין עורך דין לבין לקוחו הוא נשמת אפו של המקצוע, וקשה להעלות על הדעת כיצד ניתן לקיים יחסי אמון של עורך דין לקוח בלעדיהם, זאת ועוד עורכי דין אמורים להצטייר בפני הציבור כבעלי רמה מוסרית גבוהה, אמון מלא ודאגה לכלל האינטרסים במעלה הראשונה של יסודות עבודתו"
תא (תל אביב) 13335-03-18- יחיאל שטרן נגד נילי מכנס (ניתן ב-29/06/2022):
"מסקנתי היא שהנתבעת התרשלה בתפקידה, לא נתנה משקל ממשי ומספק להתחייבויות שנטלו על עצמם הרוכשים ולא דאגה להגן על לקוחותיה ולספק להם את המענה אותו ראויים הם לקבל. התנהגות זו אינה תואמת את הסטנדרט המצופה מעורך דין"
בחירת עורך דין בתל אביב, כמו בכל מקום אחר, דורשת בחינה מעמיקה של מגוון פרמטרים מקצועיים ואתיים. מהפסיקה ומהניסיון המעשי עולה כי מיקום המשרד בתל אביב אינו מהווה אינדיקציה מספקת למקצועיות.
לקוחות פוטנציאליים צריכים להתבסס על:
לסיכום, בחירת עורך דין מקצועי ואתי בתל אביב תלויה בשילוב מיטבי של ניסיון, מומחיות, אתיקה מקצועית, ותשתית משרדית ראויה, ולא רק במיקום הגיאוגרפי של המשרד.
ת"א (תל אביב) 13335-03-18- יחיאל שטרן נגד נילי מכנס
שמות השופטים: טל פישמן לוי
התובעים אכן צברו ניסיון בתחום וזו וודאי אינה עסקת המקרקעיןהראשונה בה נטלו חלק, אך לטעמי, אילו היו בעלי הקשרים, הידע, המיומנות והאמצעים להם טוענת הנתבעת, סביר להניח שהיו מצליחים להימנע מהמצב אליו נקלעו. פנייתם לנתבעת לשם קבלת ייעוץ משפטי נועדה, ככל הנראה, לגשר על הפערים בידיעתם ובהבנתם. אם היו בקיאים כנדרש ואם היה בידיהם הניסיון לתכנן, לפעול, לבצע, ליישם ולדווח- מדוע היה עליהם לשלם 50,000 לנתבעת 49. משאלו הם פני הדברים, ולאחר שפורטו מעלה בהרחבה רכיבי עוולת הרשלנות, הגעתי למסקנה לפיה הנתבעת חבה בחובת זהירות כלפי התובעים, חובה זו הופרה לאחר שנתבעת לא פעלה כמצופה ממנה ולא דיווחה על העסקה לעיריית תל אביב. אי הדיווח במועד גרם נזק כלכלי לתובעים בדמות הוספת ריבית פיגורים. נזק זה יכול היה להימנע אילו הנתבעת הייתה פונה לעירייה ומדווחת על העסקה. אני מקבלת את טענות התובעים לפיהן הנתבעת צריכה הייתה לדווח על העסקה מיד עם חתימתה ובכך למנוע את הנזקים הכספיים שנגרמו להם. 50. מסקנתי היא שהנתבעת התרשלה בתפקידה, לא נתנה משקל ממשי ומספק להתחייבויות שנטלו על עצמם הרוכשים ולא דאגה להגן על לקוחותיה ולספק להם את המענה אותו ראויים הם לקבל. התנהגות זו אינה תואמת את הסטנדרט המצופה מעורך דין וזו אינה הדרך אותה יש לשמר במערכת היחסים שבין עורך דין ללקוח. עוד אבהיר, כי אני ערה לאמירותיה של הנתבעת בבית המשפט לפיהן היא עומדת על כך שלא הייתה צריכה לדווח על העסקה במועד החתימה ואף לא תעשה כן בעתיד. ראו פרוטוקול הדיון מיום 23.11.2021 עמ' 72 ש' 1-10 : "עו"ד בן חמו: האם היום אחרי שנחשפת לעמדת העירייה ולכל פסקי הדין גם הישנים וגם החדשים שיצאו, האם היית מייעצת להם אחרת גב' מכנס: שמה עו"ד בן חמו: האם היית מייעצת לתובעים אחרת גב' מכנס: מעולם לא.
פסק דין |28/06/2022 |שלום – תל אביב
בדמ (תל אביב) 101/98- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: משה וינברג,חיים קנת,חבד,אורנה ברנד,חבד
הנאשם נוהג לשבת בכניסה להיכל בית המשפט ולעסוק בעבודה כעורך דין, כאשר עבודה זו כוללת בעיקר חתימה ואישור תצהירים, אך כוללת גם הכנת בקשות ומתן ייעוץ משפטי, כאשר הללו נעשים על דלפקים שונים בהיכל בית המשפט. על עבודתו זו של הנאשם נוהג הנאשם גם לגבות כספים, במקום מושבו זה בבית המשפט, בפומבי, כאשר הנאשם בעצמו מתייחס לעבודתו כאל סחר-מכר, ומתאר זאת בסיכומיו כדלהלן : "ידע משפטית (צ"ל : משפטי) שלי היינו (צ"ל : הנו") סחורה שלי". הנאשם נותן שירותי עריכת דין מלאים מ"דלפקו אשר בבית המשפט" ומנהל את משרדו ממקום זה. 2.3 ניתוח התנהגות הנאשם ביחס לעבירה אין ספק מלפני בית הדין כי הנאשם עבר על כלל 3, ולו יפורש הכלל בצורה הנרחבת והמקלה ביותר שלו, ברי כי הספסל בכניסה לבית המשפט בתל-אביב אינו תחליף למשרד ראוי של עו"ד, כעולה מן הדינים החלים בעניין. אין לטעון חלילה, כי היכל בית המשפט אינו מקום מכובד, כמובן, אך פעילות משרדית וייעוץ, הנעשים בפרוזדורים ודלפקים ויהיו אף פרוזדורי ודלפקי המצויים בבית המשפט, אינה מכובדת. הנאשם יושב על דלפק ומשכיר שירותיו בפומבי לכל שיחפוץ, בנותנו ייעוץ משפטי, כעניין של מה בכך, ללא שימוש כלשהו בספריה משפטית ומבלי לערוך בדיקה מקיפה של החומר, דבר אשר כשלעצמו יוצר עבירה בהגדרה, בהיותו התנהגות שאינה הולמת עורך דין וביוצרו פגיעה בחובת הנאמנות שחב עורך הדין ללקוחו. על ייעוץ זה מקבל הנאשם מזומנים בו במקום, בעוברו מיידית ללקוח המשלם הבא בתור. התייחסות שכזו לחוק ולפסיקה, ולמקצוע עריכת הדין, הנה התייחסות המבזה את המקצוע ומוציאה שם רע לעורכי הדין ברמיזתה כי "כך עושות כולן" וכי התייחסות עורך הדין עצמו לעבודתו הינה כהתייחסות לדבר קל ערך ופשוט לאין ערוך, אשר ניתן לסיים תוך דקות מבלי להשקיע ריכוז מינימלי ומבלי לבדוק דבר, ואינה עומדת בכל קריטריון העשוי לשמש חריג לכלל 3, הקובע כי עורך דין יפגוש את לקוחו במשרדו.
גזר דין |08/02/1999 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
בפ (חיפה) 12/17- לשכת עורכי הדין- ועדת האתיקה מחוז חיפה נגד ' עו״ד דקואר אליאס
שמות השופטים: עו״ד ע בולדו אב״ד,עו״ד א חורי חב״ד,עו״ד ל מזור חב״ד
מעבר לכך, משהוכח, כי תיק הלקוח נלקח ללא רשות ע"י הלקוח ממשרד עוה"ד, אין כל מקום להרשיע את עוה"ד בעבירת משמעת כלשהי הנוגעת למתואר כ"פרשה הראשונה" בכתב הקובלנה. אשר לפרשה השניה והשלישית-אנו קובעים, כי התנהלות הנקבל היוותה רשלנות שעולה כדי עבירה משמעתית, ובל נשכח כי הרף הדרוש בפנינו אינו הרף הפלילי. אנו מגיעים למסקנה זו מעצם ניסוחו הרשלני של הסכם המכר, העדר התייחסות בו לכל סנקציה ו/או הליך דה פקטו להבטחת תשלומים, התנחלויות בסיסיות כתולדה מהעסקה ו/או מכל מהלך צפוי אחר ממנה ו/או מחפרתה, העדר פירוט חובות ו/או הבטחת תשלום מיסים והיטלים והעדר פירוט לגבי הנכס והסטטוס בו היה. התנהגות זו כה רשלנית, שעולה כדי אי הלימה של מקצוע עריכת הדין, ואי שמירה על כבודו. (וראה על"ע 1552/02 יורם ליאונלו נ. לשכת עורכי חדין-ועד מחוז תל אביב). רשלנות, ליקויים והתנהגויות כגון אלה שביצע הנקבל פוגעות פגיעה חמורה בשמם הטוב של עורכי הדין, במהימנותם, באמון שנותן בהם הציבור, ובמידת ההסתמכות שיכולים לקוחות מן הישוב ליתן בהם ולהם, לא בכדי נקבע רבות כי תופעות חמורות אלה יש לגדוע מן השורש, אמון מלא בין עורך דין לבין לקוחו הוא נשמת אפו של המקצוע, וקשה להעלות על הדעת כיצד ניתן לקיים יחסי אמון של עורך דין לקוח בלעדיהם, זאת ועוד עורכי דין אמורים להצטייר בפני הציבור כבעלי רמה מוסרית גבוהה, אמון מלא ודאגה לכלל האינטרסים במעלה הראשונה של יסודות עבודתו, לכן קשה מאוד שלא לקבוע כי סרח כגון זה אינו פוגע במישור הכללי ובהשלכה על כלל עורכי הדין. וידע לו עורך דין שאינו בקיא בתחום בו הוא מתעסק כי רמת הרשלנות יכולה לעלות כדי ביצוע עבירות משמעת ולא לסמוך ידו על יריעות ביטוחיות כאלה ו/או אחרות או לפעול במובן שלח לחמך.
הכרעת דין |11/10/2018 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
על"ע 9/89- עורך דין רמי יובל נגד ' הוועד המחוזי של לשכת
שמות השופטים: מ שמגר,י מלץ,ת אור
כדי לתאר את מה שיחס למתלונן,-אף בהנחה שהיה לכך יסוד-די היה שיאמר למתלונן, שלא אמר לו אמת או התבטאות דומה, ללא שייחס לו התנהגות ב"מצח נחושה", תוספת שלא היה בה, אלא רצון וכוונה ליחס למתלונן סגולה נלוזה להעליב את המתלונן ולפגוע בו. נראה, איפוא, שקביעת בתי-הדין המשמעתיים על שתי דרגותיהם מבוססת היא, ואין מקום שנתערב בה. בהקשר זה יוסף עוד, שבתי הדין המשמעתיים הם המופקדים על שמירת כללי האתיקה ההולמת על ידי עורכי דין. פסיקתם בשאלה מהי התנהגות שאינה הולמת עורך דין יש בה-בכפוף להתערבות במקרים מתאימים על ידי בית משפט זה-להתוות את גבולות המותר והאסור, ההולם ושאינו הולם בהתנהגותו של עורך דין. באין דבר חקיקה, שיתן מענה לכל מקרה או התנהגות של עורך דין אם מותר הוא או אסור, יש חשיבות רבה לקביעותיהם של בתי הדין המשמעתיים במקרים המובאים בפניהם, קביעות אשר יש בהן יציקת תוכן וקביעת נורמות בדבר ההתנהגות הראויה של עורך-דין (ראה בענין זה את דבריו של השופט ברנזון בעל"ע 7/73 פלוני נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל-אביב-יפו, פסקי דין כ"ח (679 (1 בעמ' 682 למטה; וכן על"ע 19/86 פלוני נגד ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין, פסקי דין מ"א (324 (3 בעמ' 327). בעניננו ראו בתי הדין המשמעתיים לקבוע, שהלשון בה נקט המערער לשון מעליבה וחורגת היתה, ועל רקע הנסבות, היה בה התנהגות שאינה הולמת. לא נראה לי, שיש מקום שבית משפט זה יתערב במסקנה אליה הגיעו. התערבות כזו אינה מוצדקת לגופו של עניין, והיה בה לרפות את ידם של העושים במלאכה בבתי הדין המשמעתיים, אשר אחת ממטרות קיומם היא לשמור על הליכות ראויות ומנומסות של עורכי דין, וקביעת נורמות ההתנהגות הנדרשות מעורך-דין.
פסק דין |20/01/1990 |בית המשפט העליון
על"ע 9/89- עורך דין רמי יובל נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בבאר-שבע
שמות השופטים: מ שמגרי מלץ,ת אור
נראה, איפוא, שקביעת בתי-הדין המשמעתיים על שתי דרגותיהם מבוססת היא, ואין מקום שנתערב בה. בהקשר זה יוסף עוד, שבתי הדין המשמעתיים הם המופקדים על שמירת כללי האתיקה ההולמת על ידי עורכי דין. פסיקתם בשאלה מהי התנהגות שאינה הולמת עורך דין יש בה – בכפוף להתערבות במקרים מתאימים על ידי בית משפט זה – להתוות את גבולות המותר והאסור, ההולם ושאינו הולם בהתנהגותו של עורך דין. באין דבר חקיקה, שיתן מענה לכל מקרה או התנהגות של עורך דין אם מותר הוא או אסור, יש חשיבות רבה לקביעותיהם של בתי הדין המשמעתיים במקרים המובאים בפניהם, קביעות אשר יש בהן יציקת תוכן וקביעת נורמות בדבר ההתנהגות הראויה של עורך-דין (ראה בענין זה את דבריו של השופט ברנזון בעל"ע 7/73 פלוני נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל-אביב-יפו, פסקי דין כ"ח (1) 679 בעמ' 682 למטה; וכן על"ע 19/86 פלוני נגד ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין, פסקי דין מ"א (3) 324 בעמ' 327). בעניננו ראו בתי הדין המשמעתיים לקבוע, שהלשון בה נקט המערער לשון מעליבה וחורגת היתה, ועל רקע הנסבות, היה בה התנהגות שאינה הולמת. לא נראה לי, שיש מקום שבית משפט זה יתערב במסקנה אליה הגיעו. התערבות כזו אינה מוצדקת לגופו של עניין, והיה בה לרפות את ידם של העושים במלאכה בבתי הדין המשמעתיים, אשר אחת ממטרות קיומם היא לשמור על הליכות ראויות ומנומסות של עורכי דין, וקביעת נורמות ההתנהגות הנדרשות מעורך-דין. נראה לי, שככלל, ראוי הוא שבתי הדין המשמעתיים הם שיסללו את שביל המותר בהליכותיהם של עורכי דין, ויבהירו בפסיקתם את גבולותיו של שביל זה, ורק במקרים שבית משפט זה יגיע למסקנה, שהיו חריגות בהתויתם של גבולות אלה על ידי בתי הדין המשמעתיים, לחומרה או לקולא, יאמר את דברו.
פסק דין |20/01/1990 |בית המשפט העליון
בר"ש 8818/13- חיים שטנגר נגד ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין
שמות השופטים: א רובינשטיין
תחת גלימתו מסתופפות, זו בצד זו, כל אותן חובות הייחודיות למקצועו, וביניהן גם החובה לכבד את החוק, החובה לשמר את מעמד קהילת עורכי הדין, את כבוד המקצוע ואת האמון שרוחש הציבור לעורכי הדין, אמון שהוא מאבני היסוד לפעולתם. חובות אלה מוטלות על עורך הדין גם כאשר יוצא הוא את שערי בית המשפט, גם כאשר אין הוא פועל בכובעו כעורך דין. החובות שנוטל הוא על עצמו מרגע שעטה על כתפיו את גלימת עורך הדין ממשיכות לחייב אותו גם כאשר מסיר הוא את הגלימה. אכן, השאלה האם נעברה העבירה תוך שעורך הדין ממלא תפקידו או במנותק מעיסוקו זה אינה מעלה ואינה מורידה לעצם ההכרעה בשאלת הקלון, כל עוד נמצא כי התנהגותו אינה עולה בהתאמה עם ההתנהגות המצופה והנדרשת מעורך דין" (על"ע 11744/04 זיו נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב, פסקה 5 (2005), מפי השופטת ארבל והאסמכתאות שם). לא מצאתי מקום לשנות מקביעה זו. אף כי הסמכות נתונה, קשה ככלל לצפות מבית משפט זה, העוסק בקביעות נורמטיביות, כי יחוש להתערב במישור הערכי שביסוד ההכרעות ושיהא מקל יותר מן העמיתים למקצוע שבבתי הדין המשמעתיים, בתחושתם באשר לכבודו של המקצוע שהם חלק ממנו. דבר זה עשוי להתרחש במקרים יוצאי דופן; ענייננו אינו ביניהם. יד. שנית, אמנם נפלה שגגה בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי משרדו של המבקש ממוקם מתחת לדירתו של המתלונן. אולם, לטעמי גם אם משרדו של המבקש אינו ממוקם באותו בניין שבו גר המתלונן והשכנות היא בין דירותיהם, דבר שעליו אין חולק, מתקיים היסוד המחמיר המגבש קלון בנסיבות, כך ש"עשויה להתקיים זיקה ברורה בין מעמדו המקצועי (של המבקש א"ר) לבין עוצמתו של האיום", ו"מצטרפת לאותה אמירה גם נימה ברורה של שימוש במעמדו החברתי של עורך הדין ובכישוריו המקצועיים, אשר יקלו עליו לממש את האיום", כפי שהיטיב לתאר זאת בית המשפט המחוזי.
החלטה |15/01/2014 |בית המשפט העליון
על"ע 4743/02- עורך דין שמחה ניר נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו
שמות השופטים: א פרוקציה,מ נאור,י עדיאל
ככלל, אין סתירה בין החובות. להיפך, "מי שאינו מסייע לבית המשפט להשליט צדק, אינו מסייע אף לשולחו; אדרבא – הוא מזיק לו" (בג"ץ 29/52 מנזר סנט וינסנט דה פאול נ' מועצת עיריית תל אביב-יפו, פ"ד ו 670, 676-675, וכן ראה ג' קלינג אתיקה בעריכת דין (תשס"א) 351-349). עורך דין יוכל לתת למרשו ייצוג הולם, רק אם יהא נאמן לערכי הגינות, הוגנות, יושר, אמירת אמת, נימוס וכבוד לזולת (בג"ץ 4495/99 הסניגוריה הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) נ' ועדת הערר לפי סעיף 12(ד) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, פ"ד נג(5) 625, 632-631; ע"א 6185/00 עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 366, 381-380). אולם, "פעמים מתחוללת התנגשות בין שתי החובות" (על"ע 7892/04 לעיל). בהתקיים התנגשות כזאת, "חובתו (ההיפותטית) של עורך דין כלפי מרשו וחובתו כלפי בית המשפט – חובתו כלפי בית המשפט נעלה ועדיפה" (ע"א 6185/00 לעיל, בע' 382). על כן לא ניתן לקבל את טענת המערער, כי חובתו כלפי הלקוח מצדיקה יחס של חוסר כבוד כלפי בית המשפט. הטעיית בית המשפט על-ידי יצירת מצג לפיו המערער מייצג את לקוחו במשפט על כל שלביו, והתנערות חלקית מהייצוג בשלב הסיכומים, יש בה משום גילוי יחס של חוסר כבוד בוטה מצד המערער כלפי בית המשפט. משכך, אף אם אניח שהיה במעשה זה כדי להועיל ללקוח – ואינני מניח זאת – אין מנוס מהרשעת המערער בעבירות בהן הרשיעו בית הדין הארצי. 11. אין לקבל גם את הטענה ש"כאשר עורך דין עושה את אשר הוא עושה בכוונות טהורות – הדבר לעולם אינו יכול להיחשב כעבירת משמעת גם אם עורך הדין שגה בפרשנותו את הדין אשר הנחה אותו בניהול המשפט".
פסק דין |06/07/2005 |בית המשפט העליון
בר"ש 3667/17- עורך דין כמאל חסון נגד ועדת האתיקה המחוזית
שמות השופטים: א רובינשטיין
סבורני, כי אין ענייננו בא בקהלם של אותם מקרים חריגים; אין הוא מעורר שאלה משפטית או כללית, ועניינו תחום במובהק למחלוקת הצדדים. אכן, המבקש מציג את הנושא כקריטי בעבורו ומשוה לו עניין ציבורי של זכות הגישה לערכאות, וכמובן אין מקום להתווכח על תחושתו האישית. אך לאמיתו עסקינן בפרשנות הצעתה והצהרתה של באת-כוחו הקודמת מטעמו בדיון בבית המשפט המחוזי ב- 5.7.16 , לפיה "אם בית הדין המשמעתי המחוזי (לאחר שמיעת המתלונן וחקירה נגדית א"ר) יגיע למסקנה עובדתית (לעניין העברת הכספים למתלונן קיבל או לא קיבל במלואם, ביקש לקבלם בהדרגה אם לאו א"ר) . . . כי אז הערעור כאן יידחה; לא יוגש ערעור לבית הדין המשמעתי המחוזי (צריך להיות הארצי א"ר) והעונש שהוטל על מרשי יעמוד בעינו". מה משמעות ההצהרה בדבר אי הגשת ערעור, זו השאלה שלפנינו, שליבת המחלוקת הפרטנית בין הצדדים. 7 יג. בנושא זה אציין, כי לא מצאתי לאחר העיון עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. כנודע, מטרת ההליך המשמעתי היא שמירה על רמת המקצוע ועל אמון הציבור, ואמון הלקוחות באופן ספציפי, בעורכי הדין. בתי הדין המשמעתיים הם המופקדים על שמירת כללי האתיקה ההולמת עורכי-דין (בר"ש 3790/16 זילברשלג נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בתל אביב, פסקה כ"א ( 8.6.16 )), והלכה פסוקה היא כי "פסיקתם בשאלה, מהי התנהגות שאינה הולמת עורך-דין, יש בה, בכפוף להתערבות במקרים מתאימים על-ידי בית משפט זה, כדי להתוות את גבולות המותר והאסור, ההולם ושאינו הולם בהתנהגותו של עורך-דין" (על"ע 9/89 יובל נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בבאר-שבע, פ"ד מד(1) 705, 709 (1990), מפי השופט כתארו אז ת' אור).
החלטה |23/05/2017 |בית המשפט העליון
ת"א (ירושלים) 1376-98-1. אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נגד מדינת ישראל- משרד הבינוי והשיכון
שמות השופטים: משה דרורי
חבל מאוד כי זה המצב, שכן דווקא בתיק גדול כזה, קשר חיובי והבנה בין עורכי הדין מקלים על המלאכה לשני הצדדים (שלא להזכיר את בית המשפט), ואילו עמידה על קוצו של יוד, שעל פניה נראית במבט ראשון כלחימה עזה למען הלקוח, גורמת, בסופו של יום (ובמקרה שלנו ניתן לומר כי בסופם של שנים), לתוצאה הפוכה. מניסיוני הדל אוסיף כי שיתוף פעולה בין עורכי הדין בנושאים המעשיים וריכוז האנרגיה למחלוקות המשפטיות, מניב תוצאות טובות יותר ויעילות יותר לשני הצדדים. יחס חברי בין עורכי הדין אינו רק מילוי חובה סטטוטורית, כנאמר בכלל 26 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו 1986 ("בכל עניין מקצועי יגלה עורך דין יחס חברי כלפי חברו למקצוע ולא ימנע ממנו כל הקלה שאין בה כדי לפגוע בעניינו של לקוח"), אלא ברכה רבה בצידו: ההדדיות ביחס החברי גם משתלמת, שכן אינך יודע מה ילד יום, והיענות לחבר למקצוע אתמול תקנה לך את הזכות המוסרית ואת התקווה לקבלת יחס דומה מחר. אין לשכוח גם כי מקצוע עריכת הדין מלווה במתח מתמיד, עקב האחריות הכבדה המוטלת על כתפי עורך הדין בייצגו את לקוחו. אין צורך בתוספת יריבות אישית בין עורכי הדין; היחס החברי בין עורכי הדין מקל, באופן משמעותי, על מילוי התפקיד החשוב מכל של עורכי הדין: ייצוג הלקוח בנאמנות ובמסירות ללא מורא, מחד גיסא, והכל תוך שמירה על הגינות, כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית משפט, כנאמר בכלל 2 לכללי האתיקה הנ"ל. ו אין המחוקק יכול לכוף על אדם מי יהיו חבריו, שכן זו בחירתו של כל אדם, אשר מן הראוי כי ילך בדרכו של יהושע בן פרחיה בפרקי אבות (פרק א, משנה ז) האומר: "עשה לך רב וקנה לך חבר" (למותר לציין כי לעניין שבפנינו רלוונטי החלק השני באימרתו של אותו תנא).
פסק דין |08/08/2007 |מחוזי – ירושלים
בש"א (ירושלים) 3515/00- קיבוץ אורים- אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ואח נגד מדינת ישראל ואח
שמות השופטים: יהונתן עדיאל
אני לא יודע. ש. בערך ת. עשרות, מאות. ש. לגבי הגופים שאתם מבקשים לייצג, האם רותם מודעת לזה שהיא מבקשת לייצג גם רשויות מקומיות גדולות כגון עיריית תל אביב וכדומה ת. לא, אני לא בטוח". (שם, עמודים 77/79). 94. עם זאת, לאור המגמה המקלה בדרישות לגבי כשירותו של התובע הייצוגי, נראה לי שניתן לומר, גם אם בדוחק, שהמבקשת 3 עמדה בדרישות הנוגעות לכשירותו של התובע הייצוגי, בקיימה אחר התנאי לפיו "התובע עצמו אינו פיקטיבי ויש לו עניין ממשי בתביעה והבנה כלשהי של מסגרתה" (פסק הדין בעניין שמש לעיל). בהקשר זה יש לציין, שהדרישות הנוגעות לבקיאותו והבנתו של התובע בתובענה, הן דרישות שנועדו לסנן תובעים שאינם ראויים. על רקע זה, דומה שמידת ההקפדה בדרישות אלה צריך שתושפע גם מסיכוייה של התביעה, וראוי להקל בה כאשר קיים, כמו במקרה של מבקשי המניות, סיכוי ממשי להצלחת התביעה ולקבלת סעד משמעותי שימנע פגיעה מוחשית בתובעים רבים. עורכי הדין המייצגים את התובעים 95. דרישה יסודית נוספת הנוגעת גם היא לעניין כשרותו של התובע מתייחסת למסוגלותם של פרקליטיו לנהל את ההליך. אם פרקליטיו אינם כשירים לניהול ההליך, כי אז עלול להיגרם הפסד ממשי לאלה שאותם הם באים לייצג. על כן, דרישות הנוגעות לעורכי הדין המייצגים את התובע יש לראות כדרישות עצמאיות שאינן מושפעות מהשקולים הנוגעים לכשירותו של התובע הייצוגי עצמו. עורכי דין המייצגים תובע ייצוגי צריכים לגלות בקיאות מיוחדת בנושא הנדון וצריך שיהיו מסוגלים לנהל הליך מורכב ומסובך על הצד הטוב ביותר. דרישה זו מוסברת בכך שלתוצאות ההליך תהא השלכה על הקבוצה כולה, המורכבת בעיקרה מתובעים שלא מינו את עורכי הדין לייצגם, ולא על תובע לבדו.
החלטה |27/01/2004 |מחוזי – ירושלים
ת"א (תל אביב) 32508-07-11- אורן ד"ר נגד עורך דין יוסף (ספי) אופנהיים
שמות השופטים: גיא הימן
על כן, אפילו הנחתי מאליו קיומו של קשר סיבתי בין מאפייני-ההתנהלות של רשויות אלו לבין העובדה כי המידע הרלוונטי לא הגיע אל עורך-הדין אופנהיים, איני סבור כי גורמי-שלטון אלו אחראים לנזקו. בא-כוחו של המוכר לא הפר חובה מקצועית אחריותו של עורך-דין מייצג למי, שאיננו לקוחו 67. בע"א 2599/13 עו"ד הרמן נ' עלדור (פורסם באתר הרשות השופטת, 3.9.2015 ) מצה כבוד השופט צבי זילברטל לאמור: "חובת זהירות של עורך דין כלפי מי שאינו נמנה על קהל לקוחותיו הוכרה בפסיקה, אם כי לא הוצבו לה גדרים וגבולות ברורים, ולא הובהר היקף פרישתה" (שם, בפסקה 32 לפסק-דינו). "זוהי חובה אשר קשה להגדירה בצורה מדויקת וגורפת", נקבע בענין אחר (ע"א 2725/91 היינוביץ נ ג די, פ"ד מח(3) 92, 100 (1994)). 52 במקרים, שבהם לא נקשרו יחסים חוזיים בין עורך-הדין לבין הטוען לפגיעה וזאת, בדרך כלל, משום שלא נקשר בין השניים הסכם למתן שירותים משפטיים והנפגע לא ייפה את כוחו של עורך-הדין לפעול בשמו, יכלה טענה כלפי עורך-הדין לבסס את עצמה על עילה בנזיקין – כמעט לעולם: רשלנות – או על טענה להפרתה של החובה, חוצת-המשפט, לנהוג בתום-לב (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן הנ"ל, בעמ' 446; ת"א (שלום תל אביב-יפו) 50397-05-13 פנטהאוז רהיטים (ח. ע. ) (1991) בע"מ נ' ש. א. עובדיה בע"מ, מפסקה 41 לפסק-דיני (פורסם במאגרים, 18.5.2017 )). 68. בחינתן של עילות אלו מחייבת, ראשונה, הידרשות לאמות-מידה של התנהלות ולה יש לצפות ממי, שעיסוקו הוא עריכת-דין. הן הולכות אחר מאפיינים ראויים של מקצוע-המשפט – יושר, יושרה, שקדנות, בקיאות בדין, מסירות וכיוצא באלה.
פסק דין |03/08/2021 |שלום – תל אביב
ת"ע (נצרת) 22402-09-12- ש.ז. נגד א.ס.
שמות השופטים: אסף זגורי
כפועל יוצא, ברור שעליו לתכנן ולדעת מלכתחילה האם בכוונתו להעיד אם לאו. 22. הנה כי – כן, קשה ואולי אף לא ראוי במקרים מהסוג שבפניי להפריד בין "שלב הזימון למסירת העדות" של עורך הדין לבין "סוגיית הייצוג בכללותה". 23. משעמדנו על החובה הכללית של עורך הדין מבחינה אתית ומקצועית להכין התיק והעדויות והואיל ומצאנו, כי הפסיקה דורשת מעורך הדין למשוך ידיו מייצוג כאשר כבר בכתבי הטענות/ההתנגדות הוא לומד על אפשרות סבירה שהוא יידרש להעיד, נוסיף כעת הקושי או "התקלה" שהמשך ייצוג כאמור יכול לגרום לבית המשפט להגיע לחקר האמת. 24. ראינו לעיל שמשקל עדות עורך דין שערך צוואה ובוחר לייצג בעלי דין בהליך בעניין תקפותה הינו אפסי. התוצאה המסתברת היא, כי הייצוג בכלל והעדות בפרט של עורך הדין שערך את הצוואה עלולים לחבל ביכולת של בית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשות צדק. 25. בל נשכח כי אחת מחובותיו המרכזיות של עורך הדין היא כלפי בית המשפט. עורך הדין אמנם חב חובת נאמנות ללקוח, אך בצד הנאמנות ללקוח הוא חייב לשמור על כבוד המקצוע, על יחס כבוד כלפי המשפט, ועל חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט. ככלל, אין סתירה בין החובות. להיפך, "מי שאינו מסייע לבית המשפט להשליט צדק, אינו מסייע אף לשולחו; אדרבא – הוא מזיק לו" (בג"ץ 29/52 מנזר סנט וינסנט דה פאול נ' מועצת עיריית תל אביב-יפו, פ"ד ו 670, 676-675). עורך הדין יוכל לתת למרשו ייצוג הולם, רק אם יהא נאמן לערכי הגינות, הוגנות, יושר, אמירת אמת, נימוס וכבוד לזולת (בג"ץ 4495/99 הסניגוריה הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) נ' ועדת הערר לפי סעיף 12(ד) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, פ"ד נג(5) 625, 632-631; ע"א 6185/00 עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 366, 381-380).
החלטה |06/05/2013 |משפחה – נצרת
בדמ (תל אביב) 23/01- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נגד ' פלוני עורך דין
שמות השופטים: קנת נתן,ליאון אלי חבד,רוזנברג רבקה חבד
פ 696/81 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נגד פלוני עו"ד, עמדנו על ההגבלות המוטלות על עורך דין בכללי האתיקה "עו"ד ישמור בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוח בהגינות, במסירות, תוך שמירה על כבוד המקצוע". באותו פסק דין מצטט עו"ד ישראל שפירא שישב עמי בדין וכתב את פסק הדין: 93536984452 "עורך הדין מהווה את המגדלור, המראה את הנתיב לציבור המתדיינים כולו ושלאורו יהלכו. וכך קובע השופט מ. אלון (כתוארו דאז) בעל"ע 10/81 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נגד פלוני פד"י ל"ו (3) 379 בעמ' 383 מול אות שוליים ג': "ואם תרצה לומר, לשון מנומסת ומאופקת לא רק מחובתו של עורך הדין, אלא אף מטובתו, וכבר אמר החכם מכל אדם: "דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים (קהלת ט' י"ז (א) . . . " ובהמשך מול אות שוליים ז' קובע השופט אלון: "לא ניתנו כללי הלשכה למלאכי השרת וקנה המידה הוא לשון מנומסת ומאופקת, שצריך שישתמש בה עורך דין סביר, לשון שסבירה וכשרה היא בקהל הפרקליטים לפי נסיבות העניין והלשון צריך שתהא לשון פרקליטים סבירה ולא לשון השוק, שהרי בכך יתרון הפרקליט המתכתב והמתדיין על יתרון אדם מן השוק הרב את ריבו; שמהראשון נדרשים יתר אחריות , יתר מתינות ויתר שיקול הלשון מאלה הנדרשים מהאחרון. . בעל"ע 7/70 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין תל אביב יפו נגד סולומון, פד"י כ"ה (2) 729 בעמ' 732 נקבע כי: "אחד הדברים שמקצוע עריכת הדין דורש הוא להימנע מלזרוק בחלל בית המשפט דברים שעורך הדין יודע או חייב לדעת , שאינם רלוונטים בבית המשפט או שאינו רשאי להוכיחם באותה ערכאה בה הוא אומר את דבריו" וכפי שקובע השופט אלון בפסק הדין בעניין על"ע 10/81 הנ"ל בעמ' 384 לפסק הדין מול אות שוליים ב', במקרה כנ"ל נאמרים דברים שאינם רלוונטים, תהא הקפדה יתרה על כשרותם של הדברים ואם ראויים הם לבוא בקהל לשונם של פרקליטים".
גזר דין |07/06/2001 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים – הקמה והסמכה), התשמ"ג-1983
סעיף: 1. הקמת בתי משפט לעניינים מקומיים, מקום מושבם ואזורי שיפוטם
1. (א) מוקמים בזה בתי משפט לענינים מקומיים אלה: באר שבע כפר סבא בני-ברק נתניה בת-ים פתח-תקוה חדרה קרית-ביאליק חיפה רמת גן ירושלים תל-אביב-יפו באר שבע כפר סבא בני-ברק נתניה בת-ים פתח-תקוה חדרה קרית-ביאליק חיפה רמת גן ירושלים תל-אביב-יפו (ב) מקום מושבו של כל אחד מהם הוא בתחום הרשות המקומית שעל שמה הוא נקרא. (ג) אזור שיפוטו של כל אחד מבתי המשפט לעניינים מקומיים, פרט לבתי המשפט לענינים מקומיים בחדרה, קרית ביאליק ובכפר סבא, הוא תחום הרשות המקומית שעל שמה הוא נקרא. (ד) (1) אזור שיפוטו של בית המשפט לעניינים מקומיים קרית-ביאליק הוא תחום הרשויות המקומיות: טירת הכרמל יקנעם עילית נשר עתלית טירת הכרמל יקנעם עילית נשר עתלית קרית-אתא קרית-ים קרית-ביאליק קרית-מוצקין קרית-טבעון רכסים קרית-אתא קרית-ים קרית-ביאליק קרית-מוצקין קרית-טבעון רכסים (2) נשיא בית משפט השלום בחיפה יהיה בעל הסמכות לגבי בית משפט לעניינים מקומיים קרית-ביאליק. (ה) אזור שיפוטו של בית המשפט לעניינים מקומיים כפר סבא הוא תחום הרשויות המקומיות כפר סבא, רעננה, הוד השרון, דרום השרון וטירה. (ו) (בוטל). (ז) אזור שיפוטו של בית המשפט לענינים מקומיים בחדרה הוא תחום הרשויות המקומיות אור עקיבא, בנימינה, גבעת עדה, ג'סר א–זרקא, זכרון יעקב, חדרה, פוריידיס, פרדס חנה-כרכור, ומרחב התכנון המקומי עירון כהגדרתו בצו התכנון והבניה (עירון), התשמ"ג-1983.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 31. מחלוקת עם עורך דין
31. בטרם יפתח עורך דין בשם לקוחו בהליך משפטי נגד עורך דין אחר, יפנה אל אותו עורך דין בכתב, ואם קיימת אפשרות – אף בעל פה, כדי לנסות וליישב את הסכסוך בדרכי שלום, ובלבד שפניה כאמור לא תגרום נזק ללקוח.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 7. בקשה לקבלת סעד משפטי
7. (א) המבקש סעד משפטי, יגיש בקשה ליחידה לסיוע משפטי הנמצאת בתחום מחוז הלשכה שבו נמצא מקום מגוריו; הבקשה תהיה ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל תחנה או באתר האינטרנט של הלשכה. (ב) המבקש יחתום על כתב התחייבות בלתי חוזרת ולפיו הוצאות משפט אשר ייפסקו לטובתו, יועברו לקרן "שכר מצווה בע”מ”. (ג) סעד משפטי יינתן אם נוכח ממונה המחוז או עורך הדין שהוא מינה לדעת, לפי אמות המידה הקבועות בסעיף 9, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות הסעד. (ד) ממונה מחוז או עורך הדין שהוא מינה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה; היקף החקירה והדרישה יכול שישתנה בהתאם לסעד המשפטי המבוקש.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 32. כבוד לבית המשפט
32. (א) עורך דין ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע. (ב) עורך דין יופיע בבית המשפט הופעה מכובדת ובמדי משפט הולמים כפי שנקבעו בדין.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 37. מגע עם עדים
37. (א) עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו. (ב) לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בענין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג – בהסכמת בא כוחו. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו כאשר עומד עורך הדין להזמין לעדות מטעם לקוחו (להלן – הלקוח) אדם שהוזמן להעיד מטעם צד אחר, אם נתקיים בו אחד מאלה: (1) העד הוא הלקוח, ואם הלקוח הוא תאגיד – יושב ראש הדירקטוריון, יושב ראש ההנהלה או המנהל הכללי מטעמו; (2) בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר; (3) במשפט אזרחי – העד פעל מטעמו של הלקוח בענין נושא המשפט.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 53א. סייג לייצוג בשל חברות בועדת מינויים
53א. עורך דין שהוא חבר בועדה לבחירת שופטים, בוועדה למינוי חברי בית דין דתי או בוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי, בבית דין לעבודה או בלשכת הוצאה לפועל שהשופטים, הדיינים או רשמי ההוצאה לפועל המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה; הוראה זו לא תחול על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 53א. סייג לייצוג בשל חברות בועדת מינויים
53א. עורך דין שהוא חבר בועדה לבחירת שופטים בוועדה למינוי חברי בית דין דתי או בוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי, בבית דין לעבודה או בלשכת הוצאה לפועל שהשופטים, הדיינים או רשמי ההוצאה לפועל המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה; הוראה זו לא תחול על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "הכנסה" – כהגדרתה בתקנות הסיוע; "חוק הסיוע" – חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972; "יחידה לסיוע משפטי" – יחידה שהוקמה לפי סעיף 6. "ייצוג משפטי" – ייצוג לפני ערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "ממונה ארצי" – מי שהתמנה לפי סעיף 5; "ממונה מחוז" – מי שהתמנה לפי סעיף 2; "סעד משפטי" – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או שניהם יחד; לעניין זה, "ייעוץ משפטי" – לרבות כתיבת מכתבים, מילוי טפסים ובקשות דחופות המופנות לערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "רכוש” – זכויות במיטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פיקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים; לעניין זה – לא יראו זכות בעלות או חכירה לדורות בדירת מגורים אחת כ”רכוש”; "השכר הממוצע” – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995; "תחנה” או "תחנת יחידה לסיוע משפטי” – תחנה שהוקמה בידי ממונה המחוז לפי סעיף 2 שאליה פונה מבקש בבקשה לקבלת סעד משפטי לפי סעיף 7(א); "תקנות הסיוע” – תקנות הסיוע המשפטי, התשל”ג-1973.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 3. מקום לקבלת לקוח
3. (א) עורך דין יקבל את לקוחו במשרדו. (ב) עורך דין רשאי לפגוש את לקוחו במקום אחר זולת משרדו, ובלבד שיעשה כן בתנאים ההולמים את כבוד המקצוע. (ג) עורך דין המשמש יועץ קבוע ללקוח, רשאי לסטות מן האמור בסעיף קטן (א) לשם מתן שירות יעיל לאותו לקוח, בנסיבות ההולמות את כבוד המקצוע.
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
סעיף: 77א. עילות פסלות
(ב1) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות. (ג) החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.
כל הזכויות שמורות ©