כל הזכויות שמורות ©
רשם ההוצאה לפועל בתל אביב מחזיק בסמכויות שיפוטיות ומנהליות נרחבות במערכת האכיפה והגבייה. תפקידו המרכזי הוא להכריע בבקשות ובמחלוקות בין צדדים בהליכי הוצאה לפועל, תוך שמירה על האיזון בין זכויות הזוכים לבין הגנה על זכויות החייבים. מאמר זה מציג סקירה מקיפה של סמכויות רשם ההוצאה לפועל, ההחלטות המשפטיות המשמעותיות, ודרכי הפעולה האפקטיביות מול מערכת ההוצאה לפועל בתל אביב.
רשם ההוצאה לפועל פועל מכוח חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, המעגן את סמכויותיו ותפקידיו. סעיף 3א(ב) לחוק קובע כי "רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה". סמכות זו מבטאת את עצמאותו השיפוטית של הרשם, כאשר סעיף 3א(ד) מדגיש כי "בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין".
רשמי ההוצאה לפועל ממונים מבין רשמי בית משפט השלום על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. הרשמים כפופים מקצועית לממונה על רשמי ההוצאה לפועל, שהינו שופט של בית משפט השלום המתמנה לתפקיד זה.
רשם ההוצאה לפועל מחזיק בסמכויות מנהליות רחבות, הכוללות:
הסמכויות השיפוטיות של רשם ההוצאה לפועל מתמקדות בארבעה תחומים עיקריים:
בנוסף, רשם ההוצאה לפועל מוסמך לדון בבקשות לביצוע תביעות בסכום קצוב עד 75,000 ₪, כאשר קיימת ראיה בכתב או הוראת חוק.
המערכת המשפטית גיבשה מספר הלכות חשובות הנוגעות לסמכויות רשם ההוצאה לפועל:
בעשא (תל אביב) 63026-08-23, אברהם סימון נגד מרדכי גרינשטיין (2024), נקבע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אם לדון בבקשה במעמד הצדדים או בהעדרם, בהתאם לשיקול דעתו ובהתחשב בנסיבות העניין.
כפי שנקבע ברעצ (חיפה) 7416-02-13, נביל עביד נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (2013), בית המשפט יתערב בהחלטות רשם ההוצאה לפועל רק במקרים של טעות בולטת. זאת משום שהרשם הוא בעל המומחיות בתחום ההוצאה לפועל.
בגצ 2337/19, הרצל מאקאניאן נגד מדינת ישראל (2019), הובהר כי ישנם עניינים שאינם בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל, ובמקרים אלה על הצדדים לפנות לבית המשפט המוסמך.
ברערצ (תל אביב) 2960-11-20, דוד מורר נגד עיריית תל אביב יפו (2020), נקבע כי טענות לגבי תשלומים שבוצעו לפני מתן פסק הדין יש להעלות בבית המשפט שדן בתביעה, ולא בפני רשם ההוצאה לפועל.
החל ממרץ 2022, בעלי דין המיוצגים על ידי עורכי דין נדרשים להגיש בקשות מסוימות באופן מקוון בלבד. בקשות יכולות להיות מוגשות גם באופן ידני בלשכת ההוצאה לפועל (לאחר זימון תור) או באמצעות הדואר.
על רוב החלטות רשם ההוצאה לפועל ניתן להגיש בקשת רשות לערער בפני בית משפט השלום, וזאת תוך 20 יום ממועד מתן ההחלטה (אם ניתנה בנוכחות המבקש) או ממועד המצאת ההחלטה (אם ניתנה בהעדרו).
במקרים מסוימים ניתן להגיש ערעור בזכות, ללא צורך בקבלת רשות, על החלטות רשם ההוצאה לפועל:
ניתן לבקש עיכוב הליכים בהוצאה לפועל במקרים מסוימים:
רשם ההוצאה לפועל בתל אביב הוא גורם מפתח במערכת האכיפה והגבייה, המחזיק בסמכויות נרחבות בניהול תיקי הוצאה לפועל. לאור זאת, יש חשיבות רבה להכיר את סמכויותיו, את האופן שבו המערכת פועלת, ואת הדרכים האפקטיביות להתמודד עם החלטותיו.
בניהול הליכים מול רשם ההוצאה לפועל, חשוב להקפיד על הגשת בקשות מנומקות ומבוססות, לעמוד במועדים הקבועים בחוק ובהחלטות הרשם, ולהיות מודעים לאפשרויות הערעור הקיימות. באמצעות התנהלות מקצועית ומיומנת, ניתן להגדיל את הסיכויים לקבלת החלטות אוהדות מצד רשם ההוצאה לפועל ולהשיג תוצאות מיטביות בהליכי ההוצאה לפועל. מומלץ להתעייץ עם משרדי עורכי דין בתל אביב מומחה בתחום.
רעצ (ירושלים) 7416-02-13- נביל עביד נגד בנק לאומי לישראל בע"מ ואח
שמות השופטים: גד ארנברג
לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי אין להתערב בהחלטת כב' הרשמת. כידוע, קביעת תשלומים שישלם חייב בהוצל"פ נתונה לסמכותו של רשם ההוצל"פ, הוא בעל המומחיות בנושא זה ובית משפט של ערעור יתערב רק במקרים בהם ישנה טעות בולטת בהחלטת כב' הרשם. בנדון דנן, נקבע תשלום בהתאם להחזר שמבצע המבקש לחוב אחר (הלוואה) שאינו במסגרת חוב בהוצל"פ. אין ספק שחוב כזה, גם אם הוא משולם לאותו נושה, מהווה העדפת נושה שאין לו תיק הוצל"פ על פני נושה שכבר קיבל פסק דין. ברור שלא ניתן לאפשר לחייב בהוצל"פ להעדיף תשלום חובות שלא ניתן בגינם פסק דין על פני חובות שניתן לגביהם פסק דין. לפיכך, בצדק קבעה כב' הרשמת תשלום כפי שקבעה ואין מקום ליתן רשות לערער על כך. אני דוחה איפוא את בקשת רשות הערעור ומחייב את המבקש בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 שישולמו מתוך כספי הערובה שהפקיד המבקש. המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
החלטה |26/10/2013 |שלום – ירושלים
בג"צ 2337/19- הרצל מאקאניאן נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ד ברק ארז,ג קרא,ע גרוסקופף
בהמשך לכך, העותר צירף לעתירה דנן החלטה של רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב ק' בקשימיום 1.12.2018 שבו היא ציינה: "כפי שהבהרתי לחייב בהחלטות רבותקודמות, וכפי שעולה מעיון בתיק, על החייב לפנות לבית המשפט המוסמך לבירור טענותיו, שאינן בסמכותו של רשם ההוצל"פ" (ההדגשה במקור). כמו כן, הוסיפה רשמת ההוצאה לפועל וציינה: "אני כולי תקווה כי החייב לא יגיש בקשות סרק שמכבידות על המערכת ויפנה לקבלת סיוע משפטי לבירור טענותיו בבית המשפט המוסמך". 3. ברי כי דין העתירה להידחות על הסף מן הטעמים שפורטו כבר בפסק הדין הקודם בעניינו של העותר. בנסיבות אלה, וגם נוכח הדברים העולים מהחלטתה של רשמת ההוצאה לפועל, אנו חוזרים וממליצים אפוא לעותר לפנות לסיוע המשפטי (פרטי הקשר מאתר משרד המשפטים טלפון: 076-5300899, כתובת דוא"ל: moked-siyuajustice. gov. il), על מנת לקבל הכוונה באשר לערכאה המשפטית המתאימה שעל העותר לפנות אליה לשם בירור טענותיו.
פסק דין |01/04/2019 |בית המשפט העליון
רערצ (תל אביב) 2960-11-20- דוד מורר נגד עיריית ת"ל אביב יפו
שמות השופטים: טל חבקין
בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב (כב' הרשמת יעל קינן מרקוביץ) בתיק הוצל"פ 532405-07-20 שהתנתה צו עיכוב הליכים לביצוע פסק דין לפינוי עד הכרעה בטענת פרעתי בהפקדת ערובה בסך של 170,000 ש"ח. הרקע 1. המשיבה הגישה לביצוע פסק דין לפינוי המבקש מבית מגוריו שהופקע כפוף לתשלום פיצויי הפקעה בסך של 3,075,408 ש"ח ושכר טרחת עורך דין. בפסק הדין נקבע שהסכום האמור יופקד בנאמנות בידי בא כוח המבקש, וישולם לו כנגד הפינוי בפועל. 2. המשיבה הפחיתה מפסק הדין סך של 1,847,574 ש"ח, והפקידה בידיה הנאמנות של באת כוח המבקש סך של 1,479,914 ש"ח בלבד בצירוף שכר הטרחה. זאת לאחר שקיזזה תשלומי חובה המגיעים לה לטענתה כדין מהמבקש: 648,563 ש"ח בגין חוב ארנונה; 16,907 ש"ח בגין קנסות חניה; 10,087 ש"ח בגין קנסות חלוטים מכוח חוקי עזר. כמו כן הפחיתה המשיבה סך של 246,032 ש"ח מכוח צו עיקול שהטיל בית משפט השלום בתל אביב; וניכתה שיעור של 30 מס בסך של 922,622 ש"ח מאחר שהמבקש לא הציג לה פטור מניכוי מס במקור. 3. המבקש הגיש בקשה בטענת פרעתי וטען כי חל על המשיבה איסור לקזז סכומים המגיעים לה כנגד חובתה לשלם פיצויי ההפקעה שנפסקו לזכותו שתכליתם לשמש לדיור חלוף; וכי פיצויי ההפקעה אינם חבים במס ולכן לא היה מקום לנכותו במקור. 2 4. בהחלטה מיום 24.9.2020 הורתה הרשמת על עיכוב הליכים כפוף להפקדת סך של 170,000 ש"ח בתיק ההוצאה לפועל. 5. הבקשה לרשות ערעור מכוונת להחלטה זו. המבקש טוען שסיכויי טענת הפרעתי להתקבל גבוהים; ושהנזק שייגרם לו אם ההליכים לא יעוכבו גדול משאין לו יכולת לממן דיור חלוף או להפקיד את הסכום הגבוה שקבעה הרשמת.
פסק דין |29/12/2020 |שלום – תל אביב
עש"א (צפת) 25369-05-24- שולמית ברכה נגד ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ
שמות השופטים: עביר גבריס
רשם הוצאה לפועל רשאי לדון בבקשה במעמד הצדדים או בהעדרם, והכל לפי שיקול דעתו בנסיבות העניין, ובכפוף להלכות שעניינם קיום דיון בעל-פה בבקשות בכתב מקום בו קיימת מחלוקת עובדתית (ראו: תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שתקנה 27א לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 מפנה לפרק בו היא כלולה; דוד בר-אופיר הוצאה לפועל: הליכים והלכות 266 (מהדורה שביעית 2015)). לפיכך, כאשר המבקש, שעליו הנטל להוכיח פירעון החוב, לא כלל בתצהירו עובדות שעשויות לבסס את טענתו, אין לכאורה חובה לקיים דיון בתקווה שאת שהחסיר יוכל להשלים באמצעות חקירת הצד שכנגד. יהא הדבר אשר יהא-כאמור לעיל, במסמכי הערעור שהוגשו לבית משפט השלום לא נמצא טיעון סדור בעניין זה, מעבר לטענה לאקונית וסתמית, והמבקש לא העלה בפני בית משפט השלום את הטענה לפיה עליו לקיים דיון. אין כל מקום להעלות עניינים אלה לראשונה במסגרת הבקשה דנא". 27. באשר ליתר טענות המערערת המועלות כנגד החלטת כב' הרשמת, אין בידי לקבל. החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מבוססת על המסמכים אותם המציאה המערערת עצמה, ועל הטענות שהעלתה בבקשתה לטענת פרעתי. כב' הרשמת פירטה בהחלטתה את הנימוקים הרלבנטיים, שקלה את השיקולים הצריכים לעניין, והגיעה למסקנות כמפורט בהרחבה בהחלטתה לעיל. 28. הנני תמימת דעים עם טענות המשיבה לפיהן המערערת הגישה ראיות נוספות (נספח 2 ו-3 להודעת הערעור) שלא הוגשה בפני כב' הרשמת בניגוד לתקנה 120 (ב) לתקנות ההוצאה לפועל, ותקנה 134 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר דין אזרחי"), לפיהן היה על המערערת להגיש, העתק ההחלטה שעליה מערערים, העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת.
פסק דין |18/04/2025 |בית המשפט השלום – צפת
רע"א 411/13- מפעלי מתכת ש.כהן בע"מ נגד מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח
שמות השופטים: ס גובראן
במילים אחרות, בעוד שבשאלות עובדתיות מובהקות הנוגעות ליישום פסיקתו של בית המשפט ותשלום החוב, עיקר הנטל לביצוע הבירור העובדתי מצוי בידי רשם ההוצאה לפועל, ותפקידו של בית משפט השלום במסגרת הערעור היא לבקר את החלטת הרשם כגוף ערעורי, הרי שבהחלטות שדורשות פרשנות של הדין המהותי, אף שלרשם ההוצאה לפועל יש הסמכות לדון בסוגיה, יושב בית משפט השלום כערכאה שיפוטית ראשונה המבררת את הסוגיה. 13. למבנה ייחודי זה יש גם השלכות לעניין בחינת בקשת רשות לערער על ידי בתי המשפט המחוזיים. ויובהר, אף שנוכח המאפיינים המעין שיפוטיים של עבודת רשם ההוצאה לפועל, אנו מצויים במסגרת ערעורית, וההליך שבפני בית משפט השלום אינו הליך של בחינת ההחלטה בגלגול ראשון (וראו, לאבחנה בין שני סוגי ההליכים ומשמעותה הדיונית: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 78 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן-נון וחבקין)). 14. בכל הנוגע לבירור העובדתי הנדרש לשם קיום הליכי ההוצאה לפועל, יושב בית המשפט המחוזי כערכאת ערעור שניה. במסגרת זאת, אף אם אמת המידה להתערבותו של בית המשפט המחוזי תהיה מעט מקלה יותר, נוכח העובדה שאין עסקינן ב"גלגול שלישי" בפני ערכאות שיפוטיות, הרי שכלל יחול מבחן הלכת חניון חיפה, אף אם במתכונת מרוככת. בכל הנוגע לשאלה משפטית, ראוי להחיל אמת מידה מקלה מעט יותר. במצבים אלו, בהם בית משפט השלום הוא הערכאה העורכת בירור משפטי מקיף, ראוי שבית המשפט המחוזי יבחן האם יושם הדין בנסיבות הפרטניות של המקרה, אף אם אין ההליך מעורר שאלה כללית החורגת מנסיבותיו של ההליך (השוו: רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה ( 11.3.2009 )). 15. יחד עם זאת, העיון בהחלטת בית משפט השלום בערעור על החלטת הרשם מעלה כי היא אינה "פסק דין" המסיים את ההליך, אלא החלטה אחרת במסגרת חיי ההליך.
החלטה |19/05/2013 |בית המשפט העליון
ע"א 8682/21- דוד מורר נגד עיריית ת"ל אביב
שמות השופטים: נ הנדל
המערער: עו"ד יואב מזור פסק-דין מונח לפני ערעור על החלטה בדבר פסלות שופט, שהועבר להכרעתי לפי החלטת הנשיאה א' חיות. 2 1. המשיבה עיריית תל אביב הגישה בבית משפט השלום בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, במסגרת תיק שנפתח לשם פינוי המבקש מדירת מגורים. המבקש הגיש תשובה לבקשה למתן רשות ערעור, ולאחר מכן נערך דיון "מחוץ לפרוטוקול". בסופו של הדיון הכתיב בית המשפט (כב' השופט ט' חבקין) לפרוטוקול את עמדתו-לכאורה, ולפיה קיימים קשיים בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל במספר מישורים. כן הוצעה הצעה לסיום ההליך בהסכמה, וצוין כי ככל שלא יסכים המבקש להצעה זו זוהי "זכותו המלאה, ותינתן לו זכות טיעון משלימה בנושאים שחיוויתי דעתי הלכאורית בעניינם על סמך החומר הקיים, לאחר מכן זכות טיעון משלימה לעירייה, וייקוב הדין את ההר". לאחר מכן ניתנה החלטה בדבר הגשת טיעון מטעם הצדדים. בעקבות דברים אלה הוגשה למותב בקשת פסלות, ובה הועלו שתי טענות מרכזיות. ראשית, נטען כי דעתו של המותב "ננעלה", כי מסקנותיו הן, למעשה, סופיות, וכי בנסיבות אלה ישנה פגיעה ולו ב"מראית פני הצדק" ביחס לאופן ניהול הדיון. שנית, וכמעין חיזוק לטענה הקודמת, נטען כי לא היה מקום להעלות על גבי הפרוטוקול את הדיון שנערך שלא לפרוטוקול, וכי הדבר מלמד גם הוא על כך שמסקנות בית המשפט הן סופיות. בית משפט השלום דחה את הבקשה. נקבע כי מדובר בהליך ערעורי, שכתבי הטענות בו הוגשו בידי הצדדים, ושהיה בשל למתן החלטה. עוד צוין כי למרות שניתן היה כבר לתת החלטה בהליך, התיר בית המשפט למבקש להגיש כתב טענות נוסף, ולמעשה לבצע "מקצה שיפורים" לטענותיו בעקבות הערותיו של בית המשפט. צוין כי בית המשפט אכן גיבש עמדה-לכאורה, אולם אין בכך פסול בהתאם לשלב בהליך ולשם קידום יעיל של הדיון, כל עוד לא מדובר ב"דעה קדומה".
פסק דין |11/01/2022 |בית המשפט העליון
ת"א (ראשון לציון) 36501-03-17- עורך דין ניר ליסטר נגד נוה ברדוגו
שמות השופטים: מוטי פירר
שונה הדבר ביחס לפתיחת תיק הוצל"פ למימוש החלטה או פסק דין ונקיטת הליכים במסגרתו, שכן מדובר בהליך מעין שיפוטי המתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל המהווה בעל תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי על פי דין. לפיכך יש לקבוע כי פעולות האכיפה והגבייה הננקטות מכוח החלטות רשם ההוצאה לפועל חוסות תחת צילה של ההגנה. (ראו למשל רת"ק (מחוזי ב"ש) 50190-09-16 מיכה דוד נ' רז הוכמן ( 21.2.17 ); ת"א (שלום חיפה) 45933-09-12 סמי חמיד נ' פלאפון תקשורת בע"מ ( 21.4.16 ); ת"א (שלום רחובות) 19491-07-16 סאן וויז בע"מ נ' פזית בר עוז ( 6.11.17 ); תא"מ (שלום ראשל"צ) 4432-11-15 מיבל השקעות בע"מ נ' עמית חלפון רואי חשבון ( 20.06.17 )). 16 תובע הפונה לבית המשפט לקבלת סעד כספי או כל סעד אחר בר מימוש, ברגיל עושה זאת על מנת שבבוא היום, ככל ויזכה בסעד המבוקש, יוכל הוא לממש את פרי זכייתו. לפיכך, פתיחת תיק הוצל"פ ונקיטת הליכים למימוש פסק דין, הם צעדים הננקטים בקשר עם ההליך השיפוטי, ומהווים חלק משלביו השונים. באם תאמר אחרת, נרוקן מתוכן את ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק, כאשר מחד גיסא בית המשפט יחיל את ההגנה על הפעולות שקדמו להליך המשפטי, ואין צורך לומר אף על הפעולות שנכללו במסגרת הדיון, אך מאידך גיסא תישלל ההגנה מאותם ההליכים שנועדו למימוש זכייתו מול צדדים שלישיים. כך תסוכל למעשה ההגנה שביקש המחוקק לפרוש במסגרת הוראת החוק, תוצאה שאין הדעת סובלת (ר' עניין סמי חמיד דלעיל). 39. לטעמי, כאשר מדובר בתביעה לסכום קצוב המוגשת ישירות לרשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות סעיף 81א1 לחוק, כפי שארע בענייננו, קרובים הדברים עד מאוד לקבוצת העניינים השנייה המתוארת לעיל – דהיינו נקיטת הליכי גבייה במסגרת הליכים מעין שיפוטיים.
פסק דין |18/06/2020 |שלום – ראשון לציון
רערצ (עכו) 4920-04-23- ניקולאי טומיניאן נגד וואסים אבו שקארה
שמות השופטים: ראמי נ נאסר
רשם ההוצאה לפועל הוא הגורם המוסמך על-פי דין ליישם הוראות חוק ההוצאה לפועל. הוא הגורם השיפוטי במערכת ההוצאה לפועל והחלטותיו לעניין אכיפה והוצאה לפועל כדין החלטה או צו של בית משפט (להרחבה ראו: תא"מ (עכ') 10297-09-16 ח'יר נ' רבנקוב (16/04/2018)). חיזוק לדברים אלו ניתן למצוא בסעיף 3א. (ב) לחוק ההוצאה לפועל הקובע כי "רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה", וכן בסעיף 3ב. לחוק הוצאה לפועל אשר הרחיב לטעמי את מוטות סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל במידה ניכרת והוא רשאי לעשות שימוש בסעיף זה לצורך מילוי תפקידו בכל עניין העומד בפניו לעשיית משפט צדק. 38. ומכאן, סמכות רשם ההוצאה לעכב או להשהות הליכי הוצאה לפועל, היא סמכות שבשיקול דעת המאפשרת לו לשקול ולאזן בין כלל השיקולים של כל מקרה על-פי נסיבותיו. לפיכך, לא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור אלא במקרים חריגים. סבורני, כי המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות כאמור. 39. במקרה שלפנינו, החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, היא החלטה נכונה, מפורטת ומנומקת, אשר ניתנה בהמשך להחלטה קודמת מיום 21/03/2023 והגשת מסמכים משלימים. ההחלטה מתיישבת עם סעיפי החוק הרלוונטיים, שכן אין בה כל סטייה או חריגה מהוראות החוק או מפסיקתו של בית המשפט העליון, ומכאן דין הבקשה להידחות. 40. מעבר לדרוש, אבהיר כי גם לגופו של עניין מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. להלן נימוקיי; ב. סמכות רשם ההוצאה לפועל לעיכוב הליכים והשהיית הליכים 41. חוק ההוצאה לפועל, מבחין בין שני מונחים, אשר משמעותם הפסקת ההליכים נגד החייב: עיכוב הליכים; והשהיית הליכים.
פסק דין |09/07/2023 |שלום – עכו
עש"א (תל אביב) 63026-08-23- אברהם סימון נגד מרדכי גרינשטיין
שמות השופטים: טל חבקין
ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בתל אביב (כב' הרשם גיא סמולרצ'יק) בתיק הוצל"פ 5-05-12011-01 מיום 27.8.2023 שבה מחק הרשם בקשות "פרעתי" תוך קביעה שאין מקום לדון בהן כל עוד תלויה ועומדת בקשת "פרעתי" קודמת. הרקע הדיוני 1. ביום 27.8.2023 ניתנה החלטת רשם ההוצאה לפועל מושא הערעור שבה נקבע כדלקמן: 1. לא ברור מדוע החייב מגיש בקשות חוזרות או כפולות כעבור מספר ימים מאז הגשת בקשת ה"פרעתי", ומבלי שקיבל אישור לכך. על החייב היה לרכז כל טענותיו במאוחד בבקשה בטענת "פרעתי" ולעיכוב הליכים, בגינה ניתנו שתי החלטות מיום 24.8.23 , אשר יש לפעול לפיהן. 2. משכך, אני מורה על מחיקת הבקשות. 3. מאחר שמדובר בהתנהלות חוזרת ונשנית של החייב, אני מתרה בחייב כי אם יגיש בקשה נוספת מסוג זה – אשית עליו הוצאות לטובת אוצר המדינה, לאור אי עמידה בהחלטות, סירבול הדיון ובזבוז זמן שיפוטי יקר. 4. אני מורה לחייב להגיש הודעת הבהרה תוך 7 ימים, האם הוא מיוצג בתיק זה ע"י עורך דין, זהות עורך הדין ובצירוף ייפוי כוח עדכני. 2. למחרת היום ( 28.8.2023 ) הגיש המערער את הערעור דנא. לוז טענת המערער הוא שהיה על הרשם לדון בטענת הפרעתי, לסגור את תיק ההוצאה לפועל, ולבטל הגבלות שהוטלו עליו. זאת על רקע הסכם שנכרת, לפי הטענה, בינו (המערער) לבין הנאמן על נכסי המשיב שלפיו המערער ישלם 100,000 ש"ח לסילוק חובותיו. לטענת המערער, הוא שילם 176,119 ש"ח, ולכן יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל ולהשיב את הסכומים ששולמו ביתר לאלתר. עוד נטען שתיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 2005 בתרמית. לבקשה צורפו כנספחים בקשות שונות שהגיש המערער לרשם ההוצאה לפועל, וחלק מההחלטות שניתנו במסגרתן, אך לא כולן.
פסק דין |30/03/2024 |שלום – תל אביב
רעצ (חיפה) 57297-04-13- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד ראובן יזראלי ואח
שמות השופטים: מירב קלמפנר נבון
יחד עם זאת, ניתנה לרשם ההוצאה לפועל הסמכות לסטות מאותם סדרי דין באם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך ההוצאה לפועל. כל אותם סעיפים בחוק ההוצאה לפועל אשר אוזכרו לעיל מכילים את סמכויותיו השיפוטיות הבודדות של רשם ההוצאה לפועל ובהפעלתן, על אף הוראותיו של פרק כ', ניתן שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל ובלבד שיפעל בסבירות, מידתיות, תום לב, העדר שרירות וללא שיקולים זרים. תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, מותירה כאמור בידי רשם ההוצאה לפועל שיקול דעת אם לדון בבקשה, המוגשת בתחום סמכויותיו השיפוטיות, בהעדר הצדדים או בנוכחותם ועליו להקפיד כי הדיון בהעדרם לא יפגע בזכויותיהם המהותיות, שכן במקרה של דיון בהעדרם לא יוכלו להביא בפניו את מלוא הטיעונים שיש בפיהם וביחוד כאשר עלול להיווצר מצב בו ירצה צד כלשהוא לחקור את בעל הדין שכנגד על תצהירו. סבורני כי מן הראוי הוא, הן לאור העובדה כי מדובר בהפעלת סמכות שיפוטית של רשם ההוצאה לפועל והן לאור החשיבות אשר יחס לה המחוקק עצמו עת קבע כי החלטתו זו של רשם ההוצאה לפועל בבקשה בהתאם להוראותיו של סעיף 58 דינה כדין פסק דין לעניין הוצאה לפועל, כי רשם ההוצאה לפועל יקיים דיון בפניו בעת שמובאת בקשה בהתאם להוראותיו של סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל. לגישה זו תימוכין אף בספרו של כבוד השופט בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית (עדכון 6 אפריל 2013), עמ' 266, אשר הביע דעתו והבהיר כי "טוב יהיה אם תישמר הפרקטיקה הנהוגה לפיה דיונים לפי סעיפים 19, 25, 48, ו- 58 יתנהלו רובם ככולם בנוכחות הצדדים". רשם ההוצאה לפועל בבקשה שבפני לא נהג כך במתן החלטה בבקשה על בסיסם של כתבי הטענות בלבד וקיפח זכותם המהותית במקרה זה, של הצדדים להעלות בפניו את טיעוניהם, כמו גם לחקור את המצהיר מטעמו של המבקש, אשר יתכן ועדותו הייתה מסייעת למתן החלטה מושכלת בעניין זה.
פסק דין |07/07/2013 |שלום – חיפה
רערצ (עכו) 56911-07-23- גמדא סחר בע"מ נגד ' קרינה אפלבויים
שמות השופטים: ראמי נ נאסר
צויין, כי במסגרת ערעור על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל מוסמכת ערכאת הערעור לבצע שמיעה מחודשת של התיק, לפי "מודל הערכאה הכפולה". מודל זה, מאפשר ברשות בית המשפט הבאת ראיות נוספות ומאפשר הלעאת טיעונים עובדתיים, ולמעשה, פותח פתח להתערבות רחבה של ערכאת הערעור בהחלטותיהם של רשמי ההוצאה לפועל. לצד זאת, יוזכר שוב-כי חרף סמכותה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים ראוי הוא כי הדבר יעשה במקרים חריגים בלבד (ראו והשוו: עש"א (חיפה) 7720-04-09 מוטי דרעי נ' זיאד חטיב (29/09/2009)). 20. יש לזכור עוד, כי תפקידה של ערכאות הערעור הוא להעביר תחת שבט ביקורתה את ההחלטה נשוא הערעור והאם היא כשרה או פסולה, ואם נפל בה פגם היורד לשורשו של העניין. אם לא נמצא פגם כזה, אל לה לערכאת הערעור להתערב, אפילו סבורה היא כי התוצאה שאליה הייתה מגיעה לו ישבה כערכאה דיונית, יכול שהייתה אחרת (ראו: רער"צ (שלום עכו) 62259-08-21 מרגלית נ' הבנק הבינלאומי הראשון (04/02/2022)). ודוק, שיקול הדעת המסור לרשם ההוצאה לפועל הוא רחב, נוכח מומחיותו הייחודית בתחום והיכרותו הישירה עם בעלי הדין ועם כלל נסיבות העניין. רשם ההוצאה לפועל הוא הגורם המוסמך על-פי דין ליישם הוראות חוק ההוצאה לפועל. הוא הגורם השיפוטי במערכת ההוצאה לפועל והחלטותיו לעניין אכיפה והוצאה לפועל כדין החלטה או צו של בית משפט (להרחבה ראו: תא"מ (עכ') 10297-09-16 ח'יר נ' רבנקוב (16/04/2018)). חיזוק לדברים אלו ניתן למצוא בסעיף 3א. (ב) לחוק ההוצאה לפועל הקובע כי "רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה", וכן בסעיף 3ב.
פסק דין |13/08/2024 |שלום – עכו
ת"צ (תל אביב) 18012-05-15- אהרון אברהם ליפשיץ נגד מדינת ישראל- רשות האכיפה והגבייה
שמות השופטים: מיכל אגמון גונן
לטעמי, במחלוקת זו הדין הוא עם המשיבה; חוק ההוצאה לפועל מגדיר את סמכויות רשם ההוצאה לפועל, ובין היתר קובע בסעיף 3א(ב), כי לרשם ההוצאה לפועל סמכות רחבה שבשיקול דעת ליתן החלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך: "רשם ההוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה. " זאת ועוד. סעיף 3ב לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי הוראות סעיף 104 לחוק בתי המשפט יחולו על רשם ההוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים. סעיף זה קובע, כי "הוראות סעיפים 68 עד 79ג ו-81 יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי כל דין; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי סעיף 72(א). " כאמור, סעיף 75 לחוק בתי המשפט, אשר בהתאם לאמור בסעיף 3ב לחוק ההוצאה לפועל, חל גם על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, קובע, כי "כל בית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שייראה לו לנכון בנסיבות שלפניו. " מכאן, שלרשם הוצאה לפועל אכן קיימת סמכות טבועה לפסוק הוצאות. נכון הוא, כי בסעיף 81ד לחוק ההוצאה לפועל נקבע, כי "רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. " ברם, אני סבורה, כי מטרתו של סעיף 81ד לחוק ההוצאה לפועל הייתה אך לעגן את סמכות רשמי ההוצאה לפועל בכתובים, תוך קביעת קריטריונים באשר לאופן הפעלת הסמכות, ועל כן, המצב שהיה קיים ערב התיקון ממשיך וחל, עד התקנת התקנות. הדברים עולים גם מדברי ההסבר לסעיף 81ד בנוסחו המוצע המקורי (הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 34), התשע"א-2011: "כיום, אין הוראת חוק מפורשת המסמיכה את רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות.
פסק דין |12/02/2018 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
תקנות ההוצאה לפועל (עכו) 1-20495-49-2- פיאד בריק נגד הראל חברה לביטוח בעמ
שמות השופטים: סמאח מנאסרה סבאח
ברם, אין בכך כדי לסתור את חובתו של הזוכה לחתור לסיומו של הסכסוך בין הצדדים. תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית". כאמור חובת תום הלב של הזוכה, חלה עליה במלוא עוצמתה לאורך כל פעילותו של תיק ההוצל"פ. אחת התכליות של מערכת ההוצאה לפועל היא לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות. זוכה שאינו פועל לגבות את החוב במהירות ובאופן סדיר, פוגע בתקנת הציבור. ראה גם לעניין אי קיום הוראות רשם ההוצל"פ נקבע ע"י כב' השופט עמית סובל בע"א 9207-12-19: "יצוין כי אין כלל צורך להידרש לשאלה האם היתה לרשם ההוצל"פ סמכות להורות על סגירת התיק, בנסיבות העניין אם לאו שכן לא הוגש ערעור במועד וההחלטה הפכה לחלוטה. עוד אוסיף כי לטעמי היתה לרשם הנכבד סמכות טבועה להורות על סגירת התיק משלא קיים הזוכה את הוראותיו ואף ניתן לראות בהחלטת הסגירה כמתיישבת עם סע' 88 לחוק ועם תקנה 126 לתקנות. אי קיום הוראות הרשם דינה כחוסר מעש ולרשם שיקול הדעת האם להורות על סגירת התיק. למעלה מן הצורך, אציין כי הסברי הזוכה למחדלו אין בהן ממש, שכן לאורך כל התקופה היה מיוצג ע"י עורך דין ולא ניתן להתייחס ברצינות לטענה כי לא שם לב להחלטת הרשם. אף הפטירות בהן מנסה הזוכה לתלות את מחדליו אירעו חודשים רבים לאחר ההחלטה האמורה. בנסיבות זכאי החייב להנות מכלל סופיות הדיון ולהניח כי לא צפוי עוד להליכי הוצאה לפועל וכלל סופיות הדיון אף חסם את הזוכה מפני הגשת בקשות נוספות בדיוק באותו עניין שכבר הוכרע. " ראה גם דבריו של כב' סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב כב' השופט טל חבקין ברער"צ (שלום תל אביב-יפו) 50023-03-22 פלוני נ' מגה קמעונאות בע"מ (נבו 04.05.2022 ): "13.
החלטה |05/11/2022 |רשם ההוצאה לפועל – עכו
תקנות ההוצאה לפועל (כפר סבא) 510824-07-19- רמזי ביסאן נגד xxx
שמות השופטים: סמאח מנאסרה סבאח
אחת התכליות של מערכת ההוצאה לפועל היא לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות. זוכה שאינו פועל לגבות את החוב במהירות ובאופן סדיר, פוגע בתקנת הציבור. ראה גם לעניין אי קיום הוראות רשם ההוצל"פ נקבע ע"י כב' השופט עמית סובל בע"א 9207-12-19 : "יצוין כי אין כלל צורך להידרש לשאלה האם היתה לרשם ההוצל"פ סמכות להורות על סגירת התיק, בנסיבות העניין אם לאו שכן לא הוגש ערעור במועד וההחלטה הפכה לחלוטה. עוד אוסיף כי לטעמי היתה לרשם הנכבד סמכות טבועה להורות על סגירת התיק משלא קיים הזוכה את הוראותיו ואף ניתן לראות בהחלטת הסגירה כמתיישבת עם סע' 88 לחוק ועם תקנה 126 לתקנות. אי קיום הוראות הרשם דינה כחוסר מעש ולרשם שיקול הדעת האם להורות על סגירת התיק. למעלה מן הצורך, אציין כי הסברי הזוכה למחדלו אין בהן ממש, שכן לאורך כל התקופה היה מיוצג ע"י עורך דין ולא ניתן להתייחס ברצינות לטענה כי לא שם לב להחלטת הרשם. אף הפטירות בהן מנסה הזוכה לתלות את מחדליו אירעו חודשים רבים לאחר ההחלטה האמורה. בנסיבות זכאי החייב להנות מכלל סופיות הדיון ולהניח כי לא צפוי עוד להליכי הוצאה לפועל וכלל סופיות הדיון אף חסם את הזוכה מפני הגשת בקשות נוספות בדיוק באותו עניין שכבר הוכרע. " ראה גם דבריו של כב' סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב כב' השופט טל חבקין ברער"צ (שלום תל אביב-יפו) 50023-03-22 פלוני נ' מגה קמעונאות בע"מ (נבו 04.05.2022 ): "13. הרשמת קבעה שאין מקום לשקול בגדרי בקשה להפחתת ריביות מכוח סעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל את נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות את מצבו הרפואי והנפשי. מאחר שדין הערעור להתקבל על סמך השיהוי שדבק בהתנהלות המשיבה בגביית החוב כגורם בלבדי, איני נדרש להכריע בשאלה זו.
החלטה |04/07/2022 |רשם ההוצאה לפועל – כפר סבא
כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016
סעיף: 11. ניהול דיון
11. (א) רשם ההוצאה לפועל ינהל את הדיון שלפניו באופן מקצועי וענייני, תוך שהוא מקפיד לנהוג בשוויון בבעלי הדין ובעורכי הדין המופיעים לפניו ונמנע מכל אמירה או מעשה שיש בהם כדי לפגום בחזותו האובייקטיבית והמקצועית. (ב) שומה על רשם ההוצאה לפועל לשמור על חזות ניטרלית במהלך הדיון ולהימנע מליצור בהתנהגותו או בדבריו יסוד לחשש ממשי למשוא פנים. (ג) בלי לגרוע מחובתו לנהוג שוויון בבעלי הדין, יעשה רשם ההוצאה לפועל כמיטבו להסביר לבעל דין שאינו מיוצג בידי עורך דין את מהות ההליכים ודרכי ניהולם, והכול על פי הניתן בנסיבות העניין ובגבולות הדין והתפקיד. (ד) בניהול הדיון יעשה רשם ההוצאה לפועל כמיטבו לחוס על זמנם של המעורבים בהליך: בעלי דין, באי כוחם, עדים ואחרים, וכנדרש מכך יחיש את ההליכים וימנע עינוי דין. (ה) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (ד), ולקיום האמור בו, יעשה רשם ההוצאה לפועל כמיטבו למנוע המתנה של המוזמנים לדיון והתייצבותם של עדים פעם נוספת.
כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016
סעיף: 14. מניעה משבת בדין
14. (א) רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשם ההוצאה לפועל לא ישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה: (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת; (2) יש לרשם ההוצאה לפועל עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה של הרשם יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; (3) בטרם התמנה לתפקיד היה רשם ההוצאה לפועל מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו בתור בא כוח, בורר, מגשר, עד, יועץ מקצועי, מומחה או בדרך דומה אחרת; (4) בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של רשם ההוצאה לפועל קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בעניינו של אותו בעל דין או אותו עד; (5) עורך דין המייצג בעל דין היה שותפו של רשם ההוצאה לפועל ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז היותם שותפים; (6) עורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניין של רשם ההוצאה לפועל או של בן משפחתו; (7) בן משפחה של רשם ההוצאה לפועל הוא עורך דין, שותף או שכיר, במשרד עורכי דין המייצג בעל דין. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל לשבת בדין אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני רשם הוצאה לפועל אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בעניין. (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב)(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשבת בדין אם העברת העניין לכל רשם הוצאה לפועל אחר לא תשנה את עילת הפסלות. (ה) האמור בסעיף קטן (ב) יחול גם על קרוב משפחה שאינו בן משפחה כהגדרתו בכללים אלה, אם סבר רשם ההוצאה לפועל כי יחסו אל אותו קרוב משפחה מונע אותו משבת בדין. (ו) אין באמור בכלל זה כדי למעט משיקול דעתו של נשיא בית משפט השלום, או שופט אחר שהנשיא קבע לכך, הדן, על פי סעיף 3ב לחוק, בערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 12א. חקירת יכולת
12א. (א) הוזמן חייב להתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 67(א1) לחוק, יתייצב בלשכה הנוחה לו לפי בחירתו, בשעות קבלת קהל. (א1) חייב יתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 66ג(ב) בחוק, בלשכה שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו. (ב) התייצב חייב לחקירת יכולת כאמור בתקנות משנה (א) או (א1), ישיב בו במקום, בהצהרה, על שאלון בדבר יכולתו לפי טופס 21 שבתוספת הראשונה, יחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א)(2) לחוק, ייחקר בו במקום בידי רשם ההוצאה לפועל ויקבל אישור על התייצבותו (להלן – אישור התייצבות). רשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים, אלא אם כן סבר שיש מקום להחלטה אחרת. (ג) לא יראו בחייב שהתייצב ומילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב) חייב המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 67(ד) לחוק, אף אם לא נחקר ביום התייצבותו חקירת יכולת בידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולפיכך יקבל החייב, בו במקום, אישור התייצבות; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב, על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת, לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור בסעיף 67(ב1). (ד) התייצב חייב ולא נחקר חקירת יכולת על ידי רשם ההוצאה לפועל, מסיבות שאינן תלויות בו, ולא מילא אחר כל הדרישות האמורות בתקנת משנה (ב), ימסרו לו, בו במקום, אישור התייצבות והזמנה לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בשעות קבלת קהל, בתוך 14 ימים מיום התייצבותו; בהזמנה יוזהר החייב כי אם לא יתייצב כנדרש יהיה צפוי למאסר. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יידרש חייב להתייצב לחקירת יכולת על פי סעיף 67(א1) לחוק, במקרים אלה: (1) הוא תאגיד; (2) הוא הוכרז חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק; (3) הוא הגיש, בתוך 21 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו, בקשה בטענת "פרעתי", כל עוד בקשתו לא נדחתה; (4) הוא הגיש במועד בקשת התנגדות לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב, כל עוד בקשתו לא נדחתה; (5) כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין למזונות, למימוש משכנתה, למימוש משכון או לפסק דין שאין בו חיוב כספי.
כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016
סעיף: 12. פשרה, גישור ובוררות
12. (א) רשם ההוצאה לפועל המציע פשרה או העברה של ההליך לגישור או לבוררות, לא יכפה דעתו על בעלי הדין, ויוודא שבעלי הדין יודעים כי אי–קבלת הצעתו לא תשפיע על הליכי הדיון שלפניו. (ב) בהתנהל שיג ושיח לפשרה יסייע רשם ההוצאה לפועל בידי בעלי הדין, ובלבד שהדבר ייעשה תוך שמירת כבודה של מערכת האכיפה והגבייה.
צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014
סעיף: 1. הענקת סמכויות לדון בבקשות
1. מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן – בעל סמכות), יהיו רשאים לדון ולהחליט בבקשות המפורטות להלן: (1) בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתוך תיק איחוד לצורך סגירתו או בקשת זוכה בתיק פרטני להוציא מהתיק חייב המצוי באיחוד תיקים, לפי סעיף 8(ג) לחוק, והכול כשהטעם לסגירת התיק הוא ויתור על החוב על ידי הזוכה או שהחוב נפרע בידי צד ג'; (2) חילוט עירבון כספי שהפקיד חייב ששוחרר לפי צו הבאה ולא התייצב כפי שהבטיח ולא סיפק הסבר לאי–התייצבותו בתוך שבעה ימים, והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל לפי סעיף 69יב(ה) לחוק; המציא החייב הסבר לאי–התייצבותו, תועבר ההחלטה בדבר חילוט העירבון לרשם ההוצאה לפועל; (3) זקיפת כספים העולים על גובה החוב הפסוק של זוכה או זוכים, לפי העניין, לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב לפי סעיף 76(א2) לחוק; (4) עיכוב הליכים והעברת התנגדות לביצוע תובענה או שטר שהוגשו במועד לבית המשפט המוסמך לפי סעיפים 81א(ג) ו–81א1(ד)(2) לחוק, ובלבד שלא הועלתה טענת סמכות מקומית.
צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2014
סעיף: 3. העברה להחלטת רשם
3. בעל סמכות הנתקל בקושי במתן החלטה בעניינים המפורטים בסעיף 1 או הסבור מכל סיבה אחרת כי יש להעביר את הדיון בבקשה שלפניו לרשם ההוצאה לפועל, יוכל לעשות כן בלא מתן טעם לכך.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 80. ערר וערעור
80. (א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל, או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, רשאי להגיש ערר לפני ראש ההוצאה לפועל. (ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף-קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א), יהא בזכות. (ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו–(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו–74(א) ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד. (ב2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. (ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.
כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ו-2016
סעיף: 13. הימנעות מוקדמת משבת בדין
13. (א) בכפוף לאמור בדין ובכללים אלה ידון רשם ההוצאה לפועל בכל עניין שהועבר לטיפולו. (ב) משיימצא לרשם ההוצאה לפועל כי קיים טעם ראוי שהתיק לא יידון לפניו, יידֵּעַ בכך את הממונה על הרשמים או רשם שהוסמך לענין זה על ידי הממונה על הרשמים. (ג) החליט הממונה על הרשמים או רשם שהוסמך כאמור, כי רשם ההוצאה לפועל ידון בתיק, לא ימנע רשם ההוצאה לפועל עצמו משבת בדין אלא אם כן חייב הוא לעשות כן על פי דין.
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
סעיף: 90. בקשות שונות
90. רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות ענינים אלה ובלבד שבעניין שההחלטה בו היא החלטה לפי פסקאות (6), (9) ו–(10), ידון ויחליט רשם בכיר בלבד: (1) מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט, על-פי בקשה של תובע, נתבע, מערער או משיב, או של הבא מטעמם; (2) מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן; (3) הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור; (4) החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת-יתר או מסיבה אחרת; (5) תשלום כסף מקופת בית המשפט; (6) מינוי אפוטרופוסים לדין; (7) הוראות בדבר המצאת כתבי בית-דין, לרבות תחליף המצאה; (8) שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם; (9) בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות סעיף 101; (10) מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין-וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר, או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם; (11) ארכה לטעון, רשות לתקן כתב בטענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים; (12) קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן – פקודת פשיטת הרגל).
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 68. החלטה על-פי תצהיר
68. (א) המבקש חקירת-יכולת לפי סעיף 67 רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק-הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב. (ב) הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת-יכולת, לתת החלטה או צו לפי פרק זה, אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי פרק זה על פי התצהיר בלבד. (ג) במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי פרק זה על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון – אף בהעדר תצהיר.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 3א. מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל
3א. (א) רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה וסעיפים 3 ו–3ב עד 3ד. (ב) רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה. (ג) החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט. (ד) בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין. (ה) הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 69י12. דיון והחלטה בהתנגדות לבקשת הפטר
69י12. (א) הוגשה התנגדות, יקבע רשם ההוצאה לפועל דיון בבקשה במעמד הצדדים והודעה על כך תישלח בדואר רשום, 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, לכל מי שהגיש התנגדות וכן לנושים שפורטו בבקשת ההפטר כאמור בסעיף 69י5 ולא הגישו התנגדות. (ב) לאחר הדיון כאמור בסעיף קטן (א), יכריע רשם ההוצאה לפועל בהתנגדות; מצא הרשם כי יש יסוד סביר להתנגדות, יקבלה; מצא הרשם כי אין יסוד סביר להתנגדות, ידחה אותה. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבל התנגדות אף בלא שקיים דיון כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא מתקיים לגבי החייב תנאי מן התנאים למתן הפטר כאמור בסעיף 69י3, או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן הפטר כאמור בסעיף 69י4.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 81ד. סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות
81ד. רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
כל הזכויות שמורות ©