עורך דין דיני עבודה בחיפה

סמכות מקומית של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה: מדריך מקיף

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הינו מוסד משפטי בעל חשיבות רבה עבור עובדים ומעסיקים באזור הצפון. הבנת הסמכות המקומית של בית דין זה מהווה בסיס חיוני לכל מי שמתכנן להגיש תביעה בענייני עבודה. במאמר זה נסקור את המסגרת החוקית, הפסיקה הרלוונטית והשיקולים המעשיים הנוגעים לסמכות המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

עורך דין דיני עבודה בחיפה
עורך דין דיני עבודה בחיפה

המסגרת החוקית לסמכות המקומית

הסמכות המקומית של בתי הדין לעבודה, ובכללם בית הדין בחיפה, מעוגנת בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. תקנה 3(א)(1) קובעת באופן מפורש כי מקום השיפוט בתובענה הנוגעת ליחסי עובד-מעביד הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו:

  1. נמצא מקום העבודה של העובד שהיא נושא התובענה
  2. או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה

חשוב להבין כי מדובר בשני תנאים חלופיים, המעניקים לתובע אפשרות בחירה במקרים מסוימים.

ההבחנה בין "מקום העבודה" ל"מקום ביצוע העבודה"

הפסיקה הישראלית הבהירה כי קיימת הבחנה משמעותית בין המונחים "מקום העבודה" ו"מקום ביצוע העבודה". כפי שנקבע בסעש (תל אביב) 67631-07-20, חוסין סדה נגד יצחק שטרן ושות בע"מ:

"הלכה פסוקה היא כי המונח 'מקום העבודה' אינו זהה למונח 'מקום ביצוע העבודה'. יש מקרים שבהם 'מקום העבודה' שונה מהמקום שבו בוצעה העבודה"

דוגמאות למצבים בהם מתקיימת הבחנה זו:

  • עובד שמשרדו ממוקם בחיפה, אך מבצע עבודות שטח באזורים אחרים
  • עובד שמועסק על ידי חברה שבסיסה בחיפה, אך עובד מהבית באזור אחר
  • עובד שנשלח לפרויקטים זמניים מחוץ לאזור חיפה

זכות הבחירה של התובע

כאשר מקום העבודה ומקום ביצוע העבודה נמצאים בתחומי שיפוט שונים, התובע רשאי לבחור היכן להגיש את תביעתו. עיקרון זה אושר בפסיקה, כגון בדמ (נצרת) 56289-12-20, דלאל עבדאללה נגד המוסד לביטוח לאומי:

"על כן, בהתאם להלכה הפסוקה, מי שמגיש תובענה מעין זו במצב שבו 'מקום העבודה' היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחד, ואילו המקום שבו בוצעה העבודה היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחר – זכאי לבחור את בית הדין האזורי הנוח לו, על פי החלופה המתאימה לו"

זכות זו מקנה לתובע גמישות מסוימת בבחירת הערכאה המתאימה, בהתאם לנוחות ולשיקולים אסטרטגיים.

לא ניתן להתנות על סמכות מקומית

נקודה חשובה שיש לתת עליה את הדעת היא שהצדדים אינם יכולים להסכים ביניהם על סמכות מקומית שונה מזו הקבועה בתקנות. בסעש (תל אביב) 55811-01-19, דימטרי קולשוב נגד בנק דיסקונט לישראל, נקבע כי הסמכות המקומית היא עניין שהחוק מסדיר באופן ברור, ואין אפשרות להתנות עליה בהסכמה בין הצדדים.

שיקולים מעשיים בקביעת הסמכות המקומית

בבואנו לבחון את הסמכות המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, יש לשקול מספר גורמים מעשיים:

זיהוי מקום העבודה העיקרי

כאשר לעובד יש מספר מקומות עבודה, יש לבחון היכן נמצא מקום העבודה העיקרי. זה עשוי להיות המקום בו:

  • מתקבלות ההחלטות הניהוליות הנוגעות לעובד
  • נמצא המשרד הראשי של המעסיק
  • העובד מדווח בתחילת יום העבודה ובסיומו

בחינת מקום ביצוע העבודה בפועל

יש לתעד היכן בוצעה העבודה בפועל:

  • אתרי עבודה
  • נסיעות שטח
  • עבודה מהבית או מרחוק

בדיקת מסמכי העסקה

מסמכי ההעסקה עשויים לכלול מידע רלוונטי לקביעת הסמכות המקומית:

  • חוזה העבודה (אך זכרו שלא ניתן להתנות על הסמכות המקומית)
  • תלושי שכר המציינים את מקום העבודה
  • דוחות נוכחות ונסיעות

הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה

בהתבסס על הניתוח לעיל, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מוסמך לדון בתביעות כאשר:

  1. מקום העבודה העיקרי נמצא באזור שיפוטו של בית הדין בחיפה
  2. או כאשר העבודה בוצעה בפועל באזור השיפוט של בית הדין בחיפה

סיכום

הסמכות המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נקבעת בהתאם לתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה. המבחן המרכזי הוא האם מקום העבודה או מקום ביצוע העבודה נמצאים בתחום השיפוט של בית הדין בחיפה. חשוב לזכור כי:

  • קיימת הבחנה בין "מקום העבודה" ל"מקום ביצוע העבודה"
  • התובע רשאי לבחור בין שתי חלופות אלה כאשר הן מובילות לבתי דין שונים
  • לא ניתן להתנות על הסמכות המקומית בהסכמה בין הצדדים

הבנת כללים אלה חיונית לכל מי שמתכנן להגיש תביעה בענייני עבודה באזור הצפון, ותסייע בהכנה נכונה של ההליך המשפטי ובחירת הערכאה המתאימה. ניתן להתעייץ עם עורך דין לענייני עבודה בחיפה מומחה.

סימוכין

ד"מ (נצרת) 21520-01-14- נסרין זעאתרה נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בעמ

שמות השופטים: מירון שוורץ

3. תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, הן אלה אשר חלות על ההליכים המתנהלים בפני בתי הדין לעבודה, ולפיכך אין אלא להביע פליאה, על כי התובעת מבקשת לבסס את תגובתה על תקנות סדר הדין האזרחי, הספרות והפסיקה המתייחסים לתקנות כאמור, כאשר אין בין אלה לבין התקנות הרלוונטיות להליך כאן, לא דבר ולא חצי דבר. מקום השיפוט בתובענות שעילתן ביחסי עובד ומעביד, הינו בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. מכאן, כי בשים לב לעובדה ולפיה ביצעה התובעת את עבודתה בעיר חיפה, הרי שהסמכות המקומית בהליך, נתונה גם היא לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. נציין ונדגיש כי בניגוד לכללי תקנות סדר הדין האזרחי, הרי שבבית הדין לעבודה, אין הצדדים רשאים להתנות או להסכים בדבר הסמכות המקומית, ומכאן כי בית הדין אינו "קונה" סמכותו, מעצם הגשת ההליך בפניו. מטעם זה, אין גם כל בסיס לטענות התובעת בדבר החובה להעלות את הטענה בהזדמנות הראשונה וכד'.

החלטה |07/05/2014 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת

סעש (תל אביב) 55811-01-19- דימטרי קולשוב נגד בנק דיסקונט לישראל

שמות השופטים: יפית זלמנוביץ גיסין

2.7 אין חולק כי למחרת היום הודיע התובע על התפטרותו מאחר והנתבע הפר, לטענתו, את חוזה העבודה עימו משלא עמד בהבטחה להעביר את התובע לתל אביב. הבקשה 3 3. במסגרת כתב ההגנה העלה הנתבע את הטענה, כי לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אין סמכות מקומית לדון בתובענה. לדידו של הנתבע, התובע עבד כאיש תחזוקה ושירות בחיפה והצפון ומקום מגוריו של התובע בחיפה. משלא ניתן להתנות על הסמכות המקומית יש להורות, כך על פי הבקשה, על העברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. 4. התובע השיב לטענה, במעמד הדיון המוקדם וטען, כי "גם מבחינת התובע אין עדיפות מיוחדת לבית הדין במרכז לעומת ביה"ד בחיפה. עם זאת, מכיון שהפרשה לשיטתנו נסובה סביב המעבר של התובע לת"א ועבודתו בת"א ומכיון שמדובר במעסיק עם סניפים רבים בכל הארץ" (ר' פרוטוקול עמ' 1 שורות 19/15) לא סבר התובע כי קיימת מניעה שהתיק יתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. 5. התובע הוסיף, כי גם אם היה עובר לעבוד בתל אביב ומועסק בסניף הנתבע בתל אביב שלושה ימים ומתפטר, הסמכות המקומית לדון בתובענה היתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוא מקום העבודה האחרון של התובע. 6. הנתבע השיב לתגובת התובע, במעמד הדיון המוקדם וציין, כי שעה שמוסכם על הכל כי התובע עבד בחיפה, המבחן היחידי הוא מהו מקום עבודתו של התובע ועל כן כאשר מדובר בנתבע שהוא מעסיק בהקף ארצי, אין כל רלבנטיות למיקומו של המעסיק אלא אך ורק למקום בו עבד התובע. דיון והכרעה 7. תקנה 3(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן – "תקנות סדר הדין בבית הדין לעבודה") קובעת: "(א) מקום השיפוט הוא – 4 (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;" (הדגשה שלי – י.

החלטה |19/12/2019 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב

סעש (תל אביב) 17378-12-19- אלה גראף נגד חנה הכט

שמות השופטים: אסנת רובוביץ ברכש

1. לפניי בקשת הנתבעת להעברת התביעה לבית הדין האזורי חיפה רקע וטענות הצדדים 2. ביום 6.12.19 הגישה התובעת את תביעתה כנגד הנתבעת. במסגרתה טענה התובעת כי עבדה בשירות הנתבעת בעבודות משק בית, בביתה בחיפה. 3. ביום 23.1.20 הוגשה בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה חיפה, נוכח העובדה כי בית הדין האזורי תל אביב נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה. לטענת הנתבעת, מקום ביצוע העבודה היה בביתה הקודם של הנתבעת בחיפה בלבד. 4. בתגובתה לבקשה טענה התובעת כי לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב הסמכות מכיוון שמענה של הנתבעת הינו בתל אביב. דיון והכרעה 5. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות), קובעת: "מקום השיפוט הוא – בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 6. אין חולק כי התובענה שהגישה התובעת היא בגדר סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. 7. הלכה פסוקה היא כי המונח "מקום העבודה" אינו זהה למונח "מקום ביצוע העבודה". יש מקרים שבהם "מקום העבודה" שונה מהמקום שבו בוצעה העבודה (ר' דב"ע 3-106 שילוח בע"מ-אנייס, פד"ע כח 237). על כן, בהתאם להלכה הפסוקה, מי שמגיש תובענה מעין זו במצב שבו "מקום העבודה" היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחד, ואילו המקום שבו בוצעה העבודה היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחר – זכאי לבחור את בית הדין האזורי הנוח לו, על פי החלופה המתאימה לו. 2 8. עוד נקבע כי יש לפרש את המונח "מקום שבו בוצעה העבודה" פירוש תכליתי כדי לאפשר לעובד לממש את זכויותיו במקום העבודה בלי שיאולץ ללכת למקום מגוריו של הנתבע (ר' ד"ר לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק ב').

החלטה |12/04/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב

סעש (תל אביב) 67631-07-20- חוסין סדה נגד יצחק שטרן ושות בעמ

שמות השופטים: אסנת רובוביץ ברכש

1. לפניי בקשת הנתבעת להעברת התביעה לבית הדין האזורי בחיפה רקע וטענות הצדדים 2. ביום 29.7.20 הגיש התובע את תביעתו כנגד הנתבעת. במסגרתה טען התובע כי עבד בעבודות בניין אצל הנתבעת, משך כשנה וחצי, עד לפיטוריו בניגוד לדין. 3. במקביל להגשת כתב הגנה מטעמה, הוגשה בקשת הנתבעת להוספת נתבע והפקדת ערובה. וביום 26.1.21 הוגשה בקשתה להעברת מקום הדיון לבית הדין לעבודה בחיפה. לטענתה בית הדין האזורי תל אביב נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה שכן מקום ביצוע העבודה היה בחריש. 4. התובע לא הגיב לבקשה זו (ואף לא לבקשות הנוספות), הגם שניתנה לו ארכה. דיון והכרעה 5. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות), קובעת: "מקום השיפוט הוא – בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 6. אין חולק כי התובענה שהגישה התובעת היא בגדר סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. 2 7. הלכה פסוקה היא כי המונח "מקום העבודה" אינו זהה למונח "מקום ביצוע העבודה".

החלטה |02/05/2021 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב

ב"ל (נצרת) 56289-12-20- דלאל עבדאללה נגד המוסד לביטוח לאומי

שמות השופטים: מוסטפא קאסם

6. בעקבות הבקשה שהוגשה לפני הדיון המוקדם, בית הדין נתן החלטה בה נקבע כי הבקשה תידון בפתח הדיון. 7. במסגרת הדיון חזר הנתבע וביקש להורות על העברת התיק לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה על מנת שיידון בפני אותם מותבים אשר הכריעו בתביעות הקודמות שהוגשו. 8. התובעת, לעומת זאת, טענה כי ההליכים שהתנהלו בבית הדין לעבודה בחיפה, היו בעניינם של מבוטחים/תובעים תושבי המחוז שם. עוד הוסיפה התובעת, כי תביעתה הוגשה בסניף נצרת, נדונה והוכרעה על ידי פקיד התביעות מסניף זה. עוד הוסיפה התובעת, כי במסגרת ההליך הפלילי, היו לנתבע 3 עדים בלבד, לכן לא ברור איזה תועלת תצמח לנתבע מהעברת התיק. 9. בעקבות הדיון, ניתנה החלטה בה נתבקש הנתבע להודיע אם הוא עומד על הבקשה להעברת התיק, וזאת לאור הטענות שנטענו במהלך הדיון ובעיקר בשים לב לכך שנטען לכאורה כי אין עוד הליכים המתנהלים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה סביב הפרשה הנטענת. 10. בתגובה להחלטה, הודיע הנתבע כי הוא עומד על הבקשה. הנתבע הוסיף, כי מבדיקה שנערכה עולה כי אכן אין תיקים המתנהלים בבית הדין לעבודה בחיפה באותה פרשה ושכל התקיים כבר הסתיימו. 3 יחד עם זאת, הנתבע ביקש להעביר את התיק מאחר ולדידו בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מכיר היטב את הפרשה ולכן מתוך יעילות וחסכון בזמן שיפוטי יש להעביר את התיק. עוד טען הנתבע, כי הניסיון המקצועי והאישי הרב שנצבר מניהול תיקים רבים ושמיעת עדויות סביב פרשה זו, הן בבית הדין לעבודה בחיפה והן בלשכה המשפטית של הנתבע בחיפה מחייב את העברת התיק. דיון הוכרעה 11. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובאמור בבקשת הנתבע ותגובת התובעת, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מהנימוקים שלהלן: א. אין חולק כי הסמכות העניינית לדון בהליך זה, נתונה לבית דין זה.

החלטה |29/05/2021 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת

סעש (חיפה) 37938-07-23- אנדרי בורובוי נגד אודיוה ארט בעמ

שמות השופטים: כרמית פלד

החלטה הנתבעים הגישו תגובה לבקשת התובע להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה. במסגרת תגובתם האמורה עתרו הנתבעים, בין השאר, להכריע בטענות מקדמיות אשר העלו במסגרת כתב ההגנה. משלא הוגשו בקשות נפרדות בקשר לטענות המקדמיות הללו ממילא לא ניתנה מלכתחילה החלטה המורה לתובע להגיש תגובה לאותן טענות. די בכך כדי לדחות את ההכרעה באלה. חרף האמור, משהתייחס התובע לחלק מהטענות האמורות במסגרת בקשתו להגשת כתב תשובה, להלן הכרעתי: 1. סמכות המקומית – תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991 קובעת כי מקום השיפוט בתובענה הוא בית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. מקום העבודה היה בעיר נתניה, כעולה גם מהמען אשר מצויין על גבי תלושי השכר. בהתאם לצו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים) (הוראת שעה), התשפ"ב – 2021 הסמכות המקומית נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. אשר לטענה בדבר הסכמתם המוקדמת של הצדדים, במסגרת הסכם העבודה הנטען, להתדיין בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, הרי שזו אינה משנה את כללי הסמכות המקומית. הצדדים אינם סוברנים להחליט על מקום השיפוט בנסיבות בהן אין לבית דין מסויים סמכות מקומית לדון בתביעה ואינם רשאים – אף לא בהסכמה – לסטות מהתנאים הקבועים בתקנות . בהתאם להוראות הדין הסמכות המקומית נתונה אם כן לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. 2. תשלום אגרה – בדיקת מזכירות העלתה כי האגרה שולמה במלואה, בהתאם לרכיבי התביעה שננקבו בכתב התביעה. בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשס"ח 2008 קיימים רכיבי תביעה הפטורים מתשלום אגרה. התובע ישלים טיעון בהקשר זה במהלך הדיון ובמידת הצורך יידרש בית הדין בשנית לבקשה לאחר קבלת הבהרות. 3. התיישנות רכיב הלנת השכר – שאלת הזכאות לרכיב הלנת השכר תוכרע, במידת הצורך, בפסק הדין וממילא תעשה בהלימה להוראות הדין השונות, לרבות סעיף 17א לחוק הגנת השכר התשי"ח 1958, על כל סעיפיו הקטנים.

החלטה |12/02/2024 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה

פסיקה רלוונטית

המד 56765-12-12- יניב אדרי נגד המוסד לביטוח לאומי

שמות השופטים: נילי ארד

עם זאת, טוענים הם, כי יש "לקבוע את מקום הדיון המאוחד דנן בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, מתוך שזהו בית הדין היחיד שלא הוגשה בו תובענה כאמור, ומן הראוי כי חוקרי הביטוח הלאומי – המופיעים תדיר בפני בית הדין לעבודה באזורם – לא יופיעו כבעלי דין בעצמם בפני אותו בית דין"; וכי לא ראוי שמותב המכיר היטב את בעלי הדין יהא זה שידון בעניינם. 8. המוסד לביטוח לאומי מסכים לבקשת איחוד הדיון בכל התביעות. אשר למקום השיפוט, טוען המוסד, כי "מקום השיפוט הנכון והראוי לדון בתובענות המאוחדות הינו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ולא בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, כטענת המבקשים". זאת, לאור הוראת תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה שבין עובד ומעבידו שעילתה ביחסי עובד-מעביד, נתונה לבית הדין האזורי לעבודה שבאזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. לטענתהמוסד, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נעדר סמכות מקומית לדון בתביעות. זאת, מן הטעם, שהתובעים לא הועסקו בתחום שיפוטו ולא ביצעו עבודתם באותו תחום שיפוט. לעומת זאת, הפורום הראוי לדון בכלל התביעות, הוא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אליו הוגשו מרבית התביעות. ולא בכדי. שכן, מרבית התובעים מועסקים באזור השיפוט של בית דין זה. עוד טוען המוסד, כי מלכתחילה הוגשו התביעות בכריכה אחת לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ס"ע 32138-11-09) ובעקבות המלצתו נמחקו בשל חוסר סמכות מקומית; וכי אין לאפשר לתובעים לעקוף את החלטת בית הדין בחיפה כפי מבוקשם של התובעים, כיום, בהליך זה. הכרעה 9. לאחר שעיינתי בחומר שהובא בפניי ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי להורות על איחוד הדיון בתביעות מושא הבקשה שלפניי, וכי מקום הדיון בתביעות המאוחדות יהיה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

החלטה |05/02/2013 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי

בר"ע 8040-03-14- מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בתי יעקב נגד הדסה רדנר

שמות השופטים: יגאל פליטמן,ורדה וירט ליבנה,אילן איטח,ראובן בוימל,מעבידים אמנון גדעון

משהגענו עד כאן, נשוב ונדגיש כי על העובדת הנטל להוכיח כי לבית הדין האזורי בתל אביב קמה סמכות מקומית לדון בתובענה, לפי אחת מהחלופות הנגזרות מהוראות תקנה 3(א)(1) לתקנות: מרכז העיסוק, המען הרשום או מקום ביצוע העבודה. העובדה כי הרשת הכחישה את טענתה (הסתמית) של העובדת לקיומה של סמכות מקומית, מבלי לנקוב בערכאה שלה הסמכות המקומית לדון, אין בה כדי לפטור את העובדת מהחובה להרים את הנטל להוכיח כי בית הדין בתל אביב הוא המוסמך מקומית לדון בתובענתה. 20. עוד אין לקבל את טענת העובדת ל"הסכמה" מצד הרשת בדבר סמכותו של בית הדין האזורי בתל אביב – לא מכוח הגשת הבקשה לדחיית מועד הדיון ולא מטעם אחר. שכן כפי שכבר הובא לעיל ובשונה מתקסד"א, המאפשרות כחלופה לקביעת מקום השיפוט הסכמה על מקום השיפוט, בבתי הדין לעבודה ההסכמה על מקום השיפוט אינה חלופה רלוונטית לסמכות מקומית. לפיכך, שעה שתביעה מוגשת לבית דין שאינו מוסמך לדון בתובענה מבחינת הסמכות המקומית, הרי שאין מנוס מהעברתה לבית הדין המוסמך, אף אם היתה "הסכמה". יתרה מזאת, החובה לבחון את עניין הסמכות המקומית מוטלת על בית הדין עצמו, מיוזמתו. יודגש כי טענות העובדת אשר לנוחות ההתדיינות בבית הדין בתל אביב, אינן רלוונטיות לשלב בחינת הסמכות המקומית. בקשר לטענה זו נזכיר כי בנסיבות מיוחדות מוסמך נשיא בית הדין הארצי לעבודה להורות על העברת הדיון מבית דין אזורי אחד לבית דין אזורי אחר, וזאת מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד – 1984, החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק. 21. נדגיש כי טוב יעשה נתבע הטוען בכתב ההגנה נגד סמכותו המקומית של בית הדין האזורי שבו נתבע, אם יגיש בהקדם האפשרי גם בקשה מפורשת בעניין זה, ולא ימתין לישיבת קדם המשפט לבירור טענתו.

פסק דין |17/05/2014 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי

– עורך דין מחאגנה מחמוד קאסם נגד עמותת מרכז הדמוקרטיה וזכויות העובדים

שמות השופטים: סטיב אדלר,נילי ארד,רונית רוזנפלדנציג עובדים שלום חבשוש,נציג מעבידים אורן צבי שחור

בית הדין אף קבע כי אפילו הופיע המערער בבתי משפט או בבתי דין בישראל כחלק מתפקידו בעמותה, אין די בכך כדי לקבוע שמקום העבודה או מקום ביצוע העבודה הינם בישראל. 18. שלא כמו בית הדין האזורי, אנו סבורים כי משקנה בית הדין בישראל סמכות בינלאומית לדון בתביעה, נתונה לבית דין בישראל הסמכות המקומית לדון בה, וזאת על פי ההסדר המפורט כפי שנקבע בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב- 1991 (להלן: תקנות בית הדין). אכן, בבסיס ההסדר בדבר סמכותו המקומית של בית דין אזורי עומדת הוראת תקנה 3 (א) (1)) לתקנות בית הדין, הקובעת כך: "תובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;" משסבור היה בית הדין האזורי כי מקום העבודה ומקום ביצועה היו מחוץ לתחום שיפוטו של בית דין אזורי, קבע כי אין לבית הדין סמכות מקומית לדון בה. אלא שלמקרה כזה, נקבעה בתקנה 3(ב) לתקנות בית הדין שורה של אפשרויות חלופיות לפיהן תקבע הסמכות המקומית של בית דין אזורי. בין השאר נקבע בתקנה כי אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה, כי אז נתונה הסמכות המקומית ל"בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד . . . " . לפי כתבי בי דין שבתיק, כתובתו של המערער בעיר אום אל פחם. מכאן שאם אמנם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לתחום ישראל, כי אז נתונה הסמכות המקומית לבית הדין האזורי בחיפה לדון בתביעה. 19. בכך לא מתמצה דיוננו בשאלת הסמכות המקומית. מהסכם העבודה שבין המערער לבין העמותה עולה, כי אחד התנאים המרכזיים שבו הוא התנאי בדבר היותו של המערער מוסמך להופיע בבתי משפט ישראליים. מסתבר, ואין על כך מחלוקת, כי המערער ייצג תובעים תושבי הרשות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה בישראל.

פסק דין |05/07/2009 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי

בר"ע 41211-05-14- ישראל שיינברג נגד כנפי משק תור בעמ

שמות השופטים: לאה גליקסמן,אילן איטח,סיגל דוידוב מוטולה,יוסף קרא,מעבידים אמנון גדעון

במקרה הנדון, גם לבית הדין האזורי בחיפה סמכות מקומית לדון בהליך, ולפיכך לא היה מקום להורות על העברת ההליך לבית הדין האזורי בתל אביב חרף התנגדותו של המערער. זאת, מנימוקים שיפורטו להלן. 11. בתקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 נקבע כי מקום השיפוט "בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק" הוא "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 12. בפסק הדין בעניין נמיקוב (ע"ע (ארצי) 143/09 אנטון נמיקוב- רשת בטחון (1993) בע"מ ( 24.3.09 )) נפסק כי – 6 "בתקנה זו ישנה אבחנה ברורה בין המונחים 'מקום עבודה' ו'מקום ביצוע העבודה'. אלה שני מונחים שונים (דב"ע נה/3-106 שילוח חברה לביטוח בע"מ – יוסף אנייס, פד"ע כ"ח 237). מקום ביצוע העבודה הוא המקום שבו בוצעה העבודה בפועל. לעומת זה, המונח מקום עבודה ניתן להתפרש לפי הקשר הדברים והתכלית אותה הוא בא לשרת, לרבות הכוונה להקל על העובד התובע בבחירת מקום השיפוט הנוח לו (דב"ע לג/23 – 3 וקסלמן ושות' חברה קבלנית לבניין בע"מ – דוד אטיאס, פד"ע ד' 421, 423 בסעיף 5; דב"ע נא/3-108 ישעיהו פוקס – אלסינט בע"מ, פד"ע כג 300, 302)". עוד נפסק בעניין נמיקוב כי – "את המונח 'מקום עבודה' ניתן לפרש גם כמרכז מפעלו של המעביד, או במקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק . . פרשנות זו אין בה שינוי פסיקה קיימת, היא תואמת את לשון הכתוב על פי פשוטו, והיא מבהירה את ההבדל בין מקום העבודה למקום ביצוע העבודה – שני מונחים המצויים בתקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין. . . . . . . .

פסק דין |29/06/2014 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי

בר"ע 4187-07-23- בנייני יוקרה א.מ בע"מ נגד חוסאם מלאלחה

שמות השופטים: לאה גליקסמן

משלא הגיעו הצדדים להסכמה, ניתנת החלטה בבקשה. דיון והכרעה 16. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה ובחומר הרלוונטי בתיק בית הדין האזורי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט נימוקיי. הסמכות המקומית 17. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 קובעת, כי מקום השיפוט בתובענות לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 כבעניינו, יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 18. את המונח "מקום העבודה" המוזכר בתקנה האמורה, פירשה הפסיקה באופן רחב: "הביטוי 'מקום העבודה' מקפל בתוכו לא רק את מקום העבודה במובן הצר – שעשוי לחפוף את החלופה האחרת של מקום ביצוע העבודה, אלא גם את מובנו הרחב – קרי, את מרכז מפעלו של המעביד או המקום שבו מצוי משרדו הרשום" בר"ע (ארצי) 51704-06-15 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ – וסאם אבו הדיל ( 27.7.2015 ), בפסקה 7). 19. משהוברר כי המונח "מקום עבודה" כולל בתוכו גם את מענו הרשום של משרד המעסיק, היא המבקשת; ומשאין חולק כי משרד המבקשת מצוי בעיר אום אלפאחם (ראו: אישור המסירה של כתב התביעה לידי המבקשת, אשר צורף להודעת המשיב כפי שהוגשה לבית הדין האזורי ביום 22.5.2023 ), הרי שלבית הדין האזורי חיפה מסורה הסמכות המקומית לדון בהליך. עיכוב ההליכים בבית הדין האזורי 20. כאמור בהחלטתי מיום 19.7.2023 , טרם הוכרעה בפסיקת בית דין זה שאלת תוקפו המחייב של הסדר עיכוב הליכים הנכלל במסגרת ההסכם הקיבוצי ושתכליתו להביא את הצדדים לבירור המחלוקת ביניהם בוועדה פריטטית. מחד, מדובר בהסדר שנועד להיטיב עם בעלי הדין ולהביא פתרון למחלוקת ביניהם באופן יעיל ובפרק זמן קצר יחסית.

החלטה |29/08/2023 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי

בר"ע 38741-09-24- איציק שיווק והרכבה בע"מ נגד ' אשרף געברי

שמות השופטים: חני אופק גנדלר

משכך, בהתאם לתקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות או תקנות בית הדין לעבודה), הסמכות המקומית לדון בתובענה זו נתונה לכל בית דין אזורי. 5. המעסיקה בתשובתה לתגובה טענה, בין היתר, כי על פי הסיפא של תקנה 5 לתקנות יש לדון בתובענה בבית הדין האזורי הנוח לבעלי הדין. לטענתה, משמקום העבודה ומקום ביצוע העבודה הינם במחוז ירושלים, הרי שיש להעביר את הדיון לבית הדין האזורי בירושלים. זאת, בעוד העובד לא הצביע על אף זיקה לבית הדין האזורי בבאר שבע. 6. ביום 13.9.24 , ניתנה החלטה שבה נדחתה בקשת המעסיקה, היא ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור (להלן: ההחלטה). כך, בין היתר, נאמר: "מטענות הצדדים עולה, כי מקום העבודה לרבות משרדה הרשום של הנתבעת כמו גם מקום ביצוע העבודה הם במעלה אדומים, המצוי מחוץ לתחום השיפוט. בשים לב לכך שגם התובע הוא תושב הרשות הפלסטינית ומקום העבודה ומקום ביצוע העבודה הם מחוץ לתחום השיפוט, הרי שלא מתגבשת לצדדים זיקת סמכות מקומית ספציפית מבין אלו המנויות בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. במצב דברים זה יש לפנות לתקנה 5 הקובעת: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי. " בנסיבות אלה ובהתאם ללשון התקנה כאמור, רשאי היה התובע להגיש תביעתו בכל בית דין אזורי ולפיכך בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים מטעמי חוסר סמכות מקומית-נדחית. לא נעלמה מעיני בית הדין טענת הנתבעת, כי "מירב הזיקות" נתונות לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שם גם מתגוררים עדי הנתבעת ובכלל זה חשב השכר, מנהל העבודה ומנהל כוח אדם; אולם, אין באמור כדי לאיין את העובדה, כי מקום ביצוע עבודת התובע, כמו גם מענה הרשום של הנתבעת הם במעלה אדומים, המצוי מחוץ לתחום השיפוט, כך שהתביעה בדין הוגשה בבית דין זה.

החלטה |08/10/2024 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי

סע"ש (חיפה) 17777-03-25- חיה סבח, נגד ' ולאחיו בית שמש 2. הרב שמעון ביטון

שמות השופטים: רים כלדאוי סרוגי

על כן, לעמדת התובעת לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה מסורה הסמכות המקומית לדון בתובענה זו מכוח הוראות סע' 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה. 6. בד בבד, הוסיפה התובעת וטענה שככל שבית הדין סבור שלא מסורה לו הסמכות המקומית לדון בתובענה זו, אזי מתבקש להורות על העברת התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ולא לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים. דיון והכרעה 7. המחלוקת שעומדת להכרעה בבקשה זו, היא האם כטענת התובעת מדובר ב"תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה" (סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה), שאז סמכות השיפוט מסורה ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו" (תקנה 3(א)(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, (להלן-"התקנות") (ההדגשה אינה במקור-ר. כ. ס). 8. או שמא, עסקינן "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה" (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה), שאז סמכות השיפוט מסורה ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה" (תקנה 3(א)(1) לתקנות). 9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בכלל החומר שבתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וכי לא מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה סמכות מקומית לדון בתביעה זו. הפרת חובה חקוקה 10. בכל סכסוך שמקורו ובסיסו ביחסי עבודה בין עובד לבין מעסיק, ניתן יהיה לכלול עילות תביעה שונות, כגון בגין הפרת חובה חקוקה. תביעה לפיצוי מכוח חוק הגנה על עובדים עשויה להיחשב תביעה בגין הפרת חובה חקוקה.

החלטה |09/04/2025 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה

סע"ש (ירושלים) 40098-03-24- עידו דדון נגד ' החברה הדרומית לשווק בע"מ

שמות השופטים: אסתר שחור

תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") קובעת את כללי הסמכות המקומית בתביעה המוגשת לבית הדין לעבודה: "(א) מקום השיפוט הוא-(1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה"; 6. לגבי מקום העבודה, משרדה של הנתבעת הינו בהוד השרון. בעניין מקום ביצוע העבודה בית הדין הארצי חזר ושנה כי מה שקובע הוא המקום האחרון בו בוצעה העבודה. כך בר"ע (ארצי) 495/09 יורי נובש נ' פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ (ניתן ביום 13.12.09 ) נקבע בזו הלשון: "מבקש 1 הועסק בשנה האחרונה עובר לסיום העסקתו בסניף החברה באזור הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. משכך הוא וכאשר הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית-הדין הוא "מקום עבודתו האחרון של העובד, עובר לפיטוריו, במועד שבו קמו עילות תביעותיו" [דב"ע נא/108-3 ישעיהו פוקס-אלסינט בע"מ, פד"ע כג 300, 303], ברי כי אף בעניינו התגבשה סמכות מקומית לבית הדין האזורי בתל אביב. " 7. אף בבר"ע (ארצי) 41211-05-14 ישראל שיינברג נ' כנפי משק תור בע"מ (ניתן ביום 30.6.14 ) הבהיר בית הדין הארצי את חשיבות מקום העבודה האחרון: "כללו של דבר: ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה; ככל שמדובר במקרה בו העבודה בוצעה במספר אזורים, "מקום ביצוע העבודה" הוא המקום בו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; ככלל, הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית הדין הוא מקום עבודתו האחרון עובר לסיום קשר העבודה. " (ההדגשה האחרונה שלי, א. א. ) וכן: "לפיכך, בנסיבות המקרה לא היה מקום לקבוע את "מקום ביצוע העבודה" על בסיס מבחן של ביצוע עיקר העבודה תוך בחינה והשוואה של מספר שנות עבודתו של המערער בכל אחד מסניפי המשיבה.

החלטה |20/11/2024 |בית דין אזורי לעבודה – ירושלים

חקיקה רלוונטית

תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991

סעיף: 3. מקום השיפוט

3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי

תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991

סעיף: 3. מקום השיפוט

ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום; (10) בהליך לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע; (11) בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.

תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991

סעיף: 5. מקום שיפוט במקרים אחרים

5. תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין.

צו בתי-דין לעבודה (הקמת בתי-דין אזוריים), תשכ"ט-1969

סעיף: 2. הקמת בתי דין אזוריים

2. מוקמים בזה בתי דין אזוריים לעבודה כדלהלן: בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה

חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969

סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי

(2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר תו של כל דין; (3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות-גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, או תובענות של קופות-הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר.

חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969

סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי

וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר. (א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת-רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית. (ב) לבית-דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי-המשפט. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו, על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.

תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991

סעיף: 1. הגדרות

1. בתקנות אלה – "בית דין אזורי" , "בית דין ארצי" ו "רשם" – כמשמעותם בחוק; "בית דין" – בית דין אזורי או בית דין ארצי, לפי הענין, לרבות שופט בבית הדין כשהוא דן בענין לבדו, וכן רשם הפועל על-פי סעיף 27(ב) ו-(ג) לחוק; "החלטה" – פסק דין וכל החלטה אחרת של בית הדין; "הליך" – תובענה וכל ענין אחר המובא בידי בעל דין לפני בית דין; "טופס" – שנוסחו ניתן בתוספת; "כתב בי-דין" – כל מסמך שניתן למסרו או להמציאו על פי תקנות אלה, לרבות החלטה או הודעה, פסיקתה, דרישה והזמנת בעל דין או עד; "מספר זהות" – (1) לגבי חברה הרשומה בישראל – מספר הרישום; (2) לגבי חברה הרשומה מחוץ לישראל – המדינה שבה היא רשומה ומספר הרישום, אם יש לה מספר רישום; (3) לגבי תאגיד אחר שיש לו מספר רישום על–פי דין – מספר הרישום שלו; (4) לגבי יחיד תושב ישראל – מספר זהותו במרשם האוכלוסין; (5) לגבי יחיד שאינו תושב ישראל – המדינה שבה הוצא הדרכון ומספר הדרכון; (6) לגבי יחיד תושב האזור – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין הפלסטיני שבאזור כמשמעותו בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. "מען" , לענין המצאת כתבי בי-דין – שם הישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספר הטלפון והפקסימיליה באותו מען, אם ישנו; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר; "פסול דין" – לרבות "קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה" – תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית הדין באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור, ולרבות הצהרת אימות הניתנת בפני רשם; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991

סעיף: 4. תובענה נגד המדינה

4. תובענה של עובד נגד המדינה תוגש לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מקום עבודתו של העובד.

לא נמצאו עורכי דין בתחום העו"ד.

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם