כל הזכויות שמורות ©
בסקירה משפטית זו אנתח את הפסיקה הרלוונטית בנושא עורכי דין פליליים בחיפה, תוך התמקדות בהחלטות משמעותיות של בתי המשפט. הפסיקה המשפטית מספקת תובנות חשובות על החובות המקצועיות והאתיות המוטלות על עורכי דין פליליים בחיפה, ומציבה סטנדרטים ברורים לייצוג פלילי איכותי באזור הצפון.
בחינת ההחלטות השיפוטיות חושפת מגמות ברורות הנוגעות לחובות עורכי הדין, לציפיות בתי המשפט, ולאמות המידה שלפיהן נמדדת עבודתם המקצועית. הבנת עקרונות אלה חיונית הן לעורכי דין פליליים הפועלים במחוז חיפה והן ללקוחות המחפשים ייצוג משפטי איכותי בהליכים פליליים.
מניתוח הפסיקה של בתי המשפט והחלטות ועדות האתיקה במחוז חיפה עולים מספר עקרונות מנחים הנוגעים לחובת הנאמנות והמקצועיות המוטלת על עורכי דין פליליים. אחד הפסקי דין המשמעותיים בהקשר זה הוא בדא 31/19, דקואר אליאס נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה (ניתן ב-16/02/2020).
בהחלטה זו, קבע בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין:
"על עורכי הדין חלה חובת נאמנות מוגברת כלפי לקוחותיהם, וכי הפרתה מהווה עבירה אתית חמורה."
פסק דין זה מדגיש את מרכזיותה של חובת הנאמנות בעבודתו של עורך דין פלילי, ואת הציפייה כי יפעל באופן בלעדי לטובת הלקוח במסגרת החוק. חובת הנאמנות כוללת מספר היבטים מרכזיים:
הפרה של חובת הנאמנות עלולה להוביל לסנקציות משמעתיות חמורות, כפי שנקבע במספר החלטות של ועדת האתיקה במחוז חיפה.
עיקרון מרכזי נוסף שעולה מהפסיקה הוא האיסור על התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. בתיק בדא 64/18, עו"ד אבי גולדבליט נ' לשכת עורכי הדין-ועדת האתיקה של מחוז חיפה (ניתן ב-14/11/2019), נקבע עיקרון חשוב בנושא זה:
"התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין עלולה להוביל לענישה משמעתית."
בתיק זה, התייחס בית הדין למכלול ההתנהגויות המצופות מעורך דין פלילי, והבהיר כי התנהגות שאינה עומדת בסטנדרטים אלה עלולה להוביל לצעדים משמעתיים. התנהגות שאינה הולמת עשויה לכלול:
חשוב לציין כי הציפיות מעורכי דין פליליים בחיפה הן גבוהות במיוחד, בשל ההשלכות המשמעותיות של ייצוג בהליכים פליליים על חירותו ועתידו של הלקוח.
חובה מרכזית נוספת שמודגשת בפסיקה היא חובת הדיווח והעדכון ללקוחות. בתיק עמל"ע (ירושלים) 33798-02-13, וורד עאסי נ' לשכת עורכי הדין- מחוז חיפה (ניתן ב-17/09/2013), הדגיש בית המשפט היבט חשוב זה:
"בית המשפט הדגיש את חובתו של עורך הדין לעדכן את לקוחותיו באופן שוטף על התקדמות הטיפול בעניינם."
חובת הדיווח והעדכון מחייבת את עורך הדין הפלילי:
הפסיקה מדגישה כי חובת הדיווח והעדכון אינה פורמלית בלבד, אלא מחייבת תקשורת אפקטיבית המאפשרת ללקוח להבין את מצבו המשפטי ולקבל החלטות מושכלות.
הפסיקה של בתי המשפט בחיפה מדגישה את חשיבות המומחיות והניסיון של עורך הדין הפלילי. בבחירת עורך דין פלילי בחיפה, יש לשקול:
עורך דין פלילי בעל מומחיות וניסיון באזור חיפה יכול לנצל את הידע והקשרים המקצועיים שלו לטובת לקוחותיו, כפי שמשתקף מהפסיקה העוסקת בחשיבות הייצוג המקצועי.
היבט חשוב נוסף שעולה מהפסיקה הוא חשיבות הזמינות והמסירות של עורך הדין. בתי המשפט בחיפה מדגישים את הציפייה כי עורך דין פלילי יהיה:
מהפסיקה עולה כי היעדר זמינות או מסירות מצד עורך הדין עלול להיחשב כהפרה של חובת הנאמנות והמקצועיות, ולהוביל לתוצאות משפטיות שליליות עבור הלקוח.
הפסיקה מדגישה גם את חשיבות השקיפות והאתיקה המקצועית כשיקולים בבחירת עורך דין פלילי. בבחירת ייצוג משפטי, יש לתת משקל ל:
עורך דין פלילי המקפיד על שקיפות ואתיקה מקצועית לא רק עומד בדרישות הפסיקה, אלא גם בונה יחסי אמון עם לקוחותיו ועם בית המשפט.
הפסיקה של בתי המשפט בחיפה מדגישה את חובת הייצוג האפקטיבי המוטלת על עורכי דין פליליים. הייצוג האפקטיבי כולל:
בית המשפט מצפה מעורך דין פלילי לא רק להיות נוכח בדיונים, אלא גם לספק ייצוג אפקטיבי שמגן באופן ממשי על זכויות הנאשם ומקדם את האינטרסים שלו.
פסיקות משמעתיות של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה מספקות תובנות חשובות על הסטנדרטים האתיים המצופים מעורכי דין פליליים. הפסיקה מראה כי:
ההחלטות המשמעתיות מדגישות את החשיבות של בחירה בעורך דין פלילי בעל מוניטין אתי ללא רבב.
פסיקות של בית המשפט העליון משפיעות באופן ישיר על עבודתם של עורכי דין פליליים בחיפה. החלטות אלה קובעות סטנדרטים ארציים שמיושמים גם בבתי המשפט המקומיים:
עורכי דין פליליים בחיפה נדרשים להכיר פסיקות אלה ולהתאים את אופן הייצוג שלהם בהתאם.
מערכת המשפט הפלילי בחיפה מתאפיינת במספר מאפיינים ייחודיים, המחייבים התמחויות ספציפיות מעורכי דין פליליים:
עורך דין פלילי המכיר את המאפיינים הייחודיים של מערכת המשפט והפשיעה באזור חיפה יכול לספק ייצוג מותאם ואפקטיבי יותר.
פסיקות של בתי המשפט בחיפה מתייחסות גם למערכת היחסים בין עורכי דין פליליים לבין גורמי התביעה:
מערכת יחסים תקינה עם גורמי התביעה, תוך שמירה על האינטרסים של הלקוח, מהווה מרכיב חשוב בייצוג אפקטיבי.
בחירת עורך דין פלילי בחיפה מחייבת בחינה מעמיקה של כישוריו המקצועיים, ניסיונו והקפדתו על כללי האתיקה המקצועית. חשוב לוודא כי עורך הדין מכיר היטב את המערכת המשפטית המקומית ומסוגל להעניק ייצוג מקצועי והולם.
מהפסיקה שנסקרה עולים מספר קריטריונים מרכזיים לבחירת עורך דין פלילי בחיפה:
לאור הפסיקה המשפטית שנסקרה בחיפה ובמחוז הצפון, בחירה קפדנית של עורך דין פלילי המקיים את הסטנדרטים המקצועיים והאתיים הגבוהים שנקבעו היא קריטית להבטחת ייצוג איכותי וצמצום הסיכון המשפטי.
בד"א 31/19- דקואר אליאס נגד ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה
שמות השופטים: גלעד וקסלמן,עמנואל ויזר,יצחק לקס
1. בפנינו ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית הדין המשמעתי בחיפה מיום 5.6.2019 (תיק בפ 12/17) רקע 2. ביום 12.11.2018 הורשע המערער בעבירות הבאות: א. הפרת חובת הנאמנות כלפי הלקוח – עבירה לפי סעיפים 54, 61(1) ו – 61(2) לחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי-הדין") וכן לפי כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה"); ב. התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין – עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי-הדין; ג. אי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין – עבירה לפי סעיפים 53 ו – 61(1) לחוק לשכת עורכי-הדין; 3. ביום 5.6.2019 נגזר דינו של המערער כמפורט להלן: א. השעיה בפועל לתקופה של שישה חודשים. ב. השעיה על תנאי לתקופה של שישה חודשים. 4. ביום 1.7.2019 החל המערער בריצוי עונשו. 5. ביום 2.7.2019 דחה בית הדין המשמעתי בחיפה את בקשת המערער לעיכוב ביצוע. 6. ביום 21.8.2019 קיבלנו את ערעורו של המערער על החלטת בית הדין המשמעתי בחיפה והורנו על עיכוב ביצוע עד לסיום הליכי הערעור. 7. על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית הדין המשמעתי בחיפה הוגש, כאמור, הערעור שלפנינו. הקובלנה 8. בחודש ספטמבר 2011 או במועד סמוך לכך, שכר מר פארס סאלח (להלן: "המתלונן"), את המערער לצורך ייצוגו כקונה בהסכם מכר לרכישת דירה (להלן: "הסכם המכר") הנמצאת בחורפיש, גוש 19462, חלקה 16 (להלן: "הנכס"). 9. ביום 1.9.2011 נחתם הסכם המכר, כאשר המערער ייצג את שני הצדדים להסכם, והמתלונן שילם למערער את שכר הטרחה עבור ייצוגו בהסכם. חרף האמור, עסקת המכר לא הושלמה והזכויות במקרקעין לא הועברו על שמו של המתלונן.
פסק דין |16/02/2020 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
עמל"ע (ירושלים) 33798-02-13- וורד עאסי נגד ' לשכת עורכי הדין- מחוז חיפה
שמות השופטים: משה דרורי
עורכי הדין-מחוז חיפה ע"י ב"כ עו"ד רן זינגר פסק דין א. פתח דבר 1. בפניי ערעור, על פסק דינו, של בית הדין המשמעתי הארצי, במסגרת בד"א 35/12 (בהרכב; יעל פנקס עו"ד אב"ד; שאול אפלבוים עו"ד חב"ד; אביתר גושן, עו"ד חב"ד), בו נקבע, כי עורך הדין וורד עאסי (להלן-"המערער" או "הנאשם"), יושעה מחברותו בלשכת עורכי הדין, לתקופה של 5 שנים בפועל. 2. פסק-דינו של בית הדין המשמעתי הארצי, בבד"א 35/12הנ"ל, הינו ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי, במסגרת בד"מ 95/08 (בהרכב; אביבה רוטר, עו"ד אב"ד; חוסאם קאסם, עו"ד חב"ד; גפן קרנית, עו"ד חב"ד). הערעור לבית הדין המשמעתי הארצי, אשר הוגש על ידי המערער, נדחה. 3. מכאן הערעור שבפניי. 4. המחלוקת בין הצדדים רחבה, ועוסקת הן בשאלת עצם ההרשעה, והן בשאלת חומרת העונש, וכנגזרת מכך, מחייב הדיון בערעור התייחסות פרטנית לעובדות, לעניין סוגיית ההרשעה, ודיון מפורט בשיקולי הענישה הראויים, במסגרת חלק פסק הדין שידון בעונש. ב. העובדות כפי שהועלו בכתב הקובלנה 5. לשכת עורכי הדין-מחוז חיפה (להלן-"המשיבה"), הגישה לבית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה, כתב קובלנה, ביום 2.10.08 , בו נכתב, כי המערער ייצג את מיכאל אוסיפוב (להלן: "המתלונן") בעניין תאונת דרכים, שעבר המתלונן, ביום 8.1.06 . 6. במהלך הטיפול בעניינו של המתלונן, לא דיווח המערער למתלונן, על התקדמות הטיפול בעניינו. 7. כדי לבדוק היכן עומד הטיפול בעניינו, פנה המתלונן לחברת הביטוח אליהו (להלן-"אליהו" או "חברת הביטוח"), וכן בחן המתלונן, אפשרות להעביר הטיפול לעורך דין אחר. 8. בהמשך, פנה המתלונן, לעו"ד ליאוניד גיטרמן (להלן-"עו"ד גיטרמן"), בעניין.
פסק דין |16/09/2013 |מחוזי – ירושלים
בד"א 64/18- עו״ד אבי גולדבליט נגד ' לשכת עורכי הדין-ועדת האתיקה של מחוז חיפה
שמות השופטים: עו״ד יעל פנקס,אב״ד,עו״ד אורי חן,חב״ד,עו״ד דוד טורק,חב״ד
האתיקה של מחוז חיפה ע"י ב"כ, עוה"ד אסי פיסו לשכת עוה"ד בישראל, מחוז חיפה, משדרות בן-גוריון 6, חיפה טל: 04-8537078; פקס: 04-8553033 גזר-דין המשיבה: (המערערת שכנגד) 1. תיק זה שענינו ערעור וערעור שכנגד על גזר-הדין שניתן כנגד המערער, התנהל בערכאות שונות, כפי שיפורט להלן: 1.1 המשיבה הגישה ביום 11.5.2016 קובלנה בתיק ב"פ 36/16 כנגד המערער בעבירות של אי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין וכן על התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין (להלן-"הקובלנה"). 1.2 הקובלנה נדונה בביה"ד המשמעתי המחוזי של מחוז חיפה וביום 25.3.2018 הרשיע ביה"ד את המערער בעבירות שיוחסו לו וביום 13.08.2018 גזר עליו עונש של נזיפה וארבעה חודשי השעיה על תנאי. 1.3 המערער הגיש ביום 3/10/2018 ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין לביה"ד המשמעתי הארצי בתיק 64/18 והמשיבה הגישה ערעור ביום 4/9/2018 ולאחר שניתנה הכרעת דין וגם/או גזר דין בתיק זה, עליהם לא קיבלנו כל מידע כאשר יבואר להלן (מפרטיכל ישיבת בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעירעורים פליליים אשר התקיימה בתיק 22417-02-19 ביום 7.5.2019 עולה כי פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי ניתן ביום 15.1.2019 ), הגיש המערער ערעור לכב׳ ביה"מ המחוזי בירושלים על פסק הדין זה,, בתיק 22417/02/19 כנזכר לעיל. 1.4 בדיון שהתקיים ביום 7.5.2019 בתיק ביה"מ המחוזי הנ"ל, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, ניתן תוקף של פס"ד להסכמת הצדדים לכך, שהמערער יחזור בו מהערעור שהגיש על הכרעת הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה, ויעמוד רק הערעור שהוגש על גזר-הדין של ביה"ד המשמעתי, ובענין הערעורים ההדדיים על גזר-הדין, יתקיים דיון בביה"ד המשמעתי הארצי, אך בפני הרכב אחר אשר בפניו לא יונת פסה"ד המבוטל.
גזר דין |13/11/2019 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בר"ש 2576/13- יוסף סגל, עורך דין נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: א רובינשטיין
המתלונן הגיש תלונה כנגד המבקש לועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, וזה הגיש קובלנה כנגד המבקש בגין התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן החוק); אי שמירה על כבוד המקצוע לפי סעיפים 53 ו-61(1) לחוק; הפרת סעיף 85 לחוק בצירוף סעיף 86 לחוק; חוסר נאמנות ומסירות ללקוח לפי סעיפים 54 ו-61 לחוק וכן כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן כללי האתיקה); הפרת כללים 11, 39, 40, 41 ו-42 לכללי האתיקה בצירוף סעיף 61(2) לחוק. ד. ביום 21.1.10 קבע בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה, כי אף שהמתלונן לא פנה למבקש לצורך טיפול משפטי, ואף שמאמצי המבקש לשחרור טראוב לא נעשו במסגרת טיפול משפטי, התקיימו בין השניים יחסי עו"ד-לקוח במסגרת קבלת הפיקדון ונטילתו, וזאת בהסתמך בעיקר על מכתב האישור מיום 2.1.04 והפקדת הכספים בחשבון הפקדונות של משרד המבקש. על כן הורשע המבקש בעבירות התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, אי שמירת כבוד המקצוע וכן חוסר נאמנות ומסירות כלפי הלקוח. כן נקבע, כי בכל הנוגע למאמצי המבקש לשחרור טראוב וכשלון הבטחתו לגבי התוצאה, מורשע המבקש בעבירות של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע ובאי שמירה על כבוד המקצוע, תוך הדגשה כי הרשעתו בעניין זה אינה במסגרת יחסי עו"ד-לקוח. ביום 16.6.10 נקבע עונשו של המבקש להשעיה בפועל ל-16 חודשים, השעיה על תנאי ל-24 חודשים לתקופה של 3 שנים, תשלום הוצאות לשכת עורכי הדין בסך 10,000 ש"ח, קנס בסך 10,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסך 25,000 ש"ח. על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור, שנסב הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין (בד"א 72/10), לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, ואילו המשיב הגיש ערעור על קולת העונש שהושת על המבקש (בד"א 64/10).
החלטה |15/05/2013 |בית המשפט העליון
בר"ש 8639/14- זועבי עאטף נגד לשכת עורכי הדין בישראל
שמות השופטים: א רובינשטיין
כידוע, רשות ערעור בתיקי לשכת עורכי הדין לבית משפט זה, כערכאה רביעית, תתאפשר אך במשורה שבמשורה (ברי בר"ש 1072/14 פודים נ' וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים ( 18.2.2014 )), ורק במקרים שבהם השאלה המועלית בבקשה מעוררת שאלות בעלות חשיבות ציבורית או משפטית (בר"ש 6588/09 דיאמנט נ' לשכת עורכי הדיןועד מחוז חיפה ( 19.8.2009 )). מדובר במקרים "חריגים שבחריגים, "בגדרי 'מהדורה מחמירה' של הלכת חניון חיפה" (בר"ש 2180/13 רוטנשטרייך נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א ( 26.6.2013 ). עוד ראו בר"ש 1958/09 ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א ( 10.5.09 )). יא. בנידון דידן אין מדובר בעניין המצדיק התערבות המגיע לכלל "משורה שבמשורה". אף לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין המצדיק רשות ערעור בגלגול רביעי. אין צורך להכביר מלים על חומרת המעשים הנוגעים לליבת תפקידו של עורך הדין, קרי, יחסיו עם הלקוח. המבקש – אין חולק – מעל באמון שניתן בו, ויש בכך פוטנציאל רב להביא לפגיעה חמורה בשמו הטוב של מקצוע עריכת הדין (בר"ש 2618/11 לשכת עורכי הדין הועד המרכזי נ' עותמאן ( 10.8.2011 )). וכבר נכתב בעבר: ". . . העבירה של שליחת יד בפיקדון לקוח היא מן העבירות החמורות הרובצות לפתחו של עורך דין, וישנם מקרים שבהם תצדיק את סילוקו של עורך הדין משורות המקצוע לצמיתות. . . .
החלטה |05/01/2015 |בית המשפט העליון
ת"א (תל-אביב-יפו) 3154/99- ד.א. אורבן בע"מ נגד עירד אלכסנדר
שמות השופטים: דרורה פלפל
(ר' גם כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986; ר' גם סעיף 8 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965). משמעות חובת הנאמנות והמסירות שחב עורך-הדין ללקוחו היא כפולה בעיקרה: ראשית, עליו לפעול ביושר בייצוג לקוחו. שנית, עליו לייצג את לקוחו בחריצות ואדיקות תוך העמדת האינטרסים של הלקוח בראש מעיניו. (ר' דברי השופט ברנזון בעל"ע 5/78 פלוני נ' לשכת עורכי הדין מחוז חיפה, פ"ד לג(2) 586). כפועל יוצא מחובת הנאמנות והמסירות, עורך הדין חייב, למשל, להבטיח את זכויות לקוחו בצורה הטובה ביותר בנסיבות העניין בבואו להכין חוזה ללקוחו (ר' על"ע 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל, תל-אביב-יפו, פ"ד לד (4) 707, בעמ' 708; ע"א 554/87 מזור ואח' נ' אריאלי, פ"ד מה(1) 370, 374). באופן דומה, במקום בו חותם עורך דין על הסכם, כשלוח של לקוחו, עליו לעשות זאת בנאמנות, ובהקפדה על שמירת האינטרסים של לקוחו. השאלה האם עורך הדין דבק בשמירה על אינטרסים אלה אינה קלה. ככלל, היא תיעשה בשני שלבים עיקריים: בשלב הראשון, ייבחנו היבטים בעלי מאפיינים 'פרוצדוראליים' הנוגעים לחתימת עורך-הדין. כך, ייבדקו, בין השאר, השאלות הבאות: האם לעורך-הדין היתה הרשאה לחתום על ההסכם האם עורך-הדין מסר ללקוח מידע לגבי המסמך עליו חתם עורך הדין (ר' גם חוק השליחות, סעיף 8(1)). האם במשא ומתן שקדם לחתימת עורך-הדין ייוצגו על-ידו כראוי האינטרסים של הלקוח בשלב השני, ייבחן הפן המהותי של החתימה. במסגרת שלב זה תיבדק השאלה האם תוכן ההסכמה עליה חתם עורך הדין הוא סביר בנסיבות העניין.
פסק דין |11/10/2003 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל אביב) 9082-12-18- חגי קעטבי נגד אריאל פופר
שמות השופטים: עדי ניר בנימיני
וראו גם: עמל"ע (מחוזי י-ם) 40245-09-15 עו"ד כהן נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – מחוז חיפה, בפסקאות 22/23 ( 6.1.2016 ); על"ע 2443/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין נ' עו"ד בלום, נט(5) 433, בפסקה 17 (2005); עמל"ע (מחוזי ירושלים) 7036/09 עו"ד קטן נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב, בפסקאות 17/18 ( 21.7.2011 ); ת"א (שלום חי') 45190-05-18 לדרמן נ' עו"ד אוחנה, בפסקאות 36/38 ( 17.5.2020 ). חובה זו מתקיימת ביתר שאת במקרה זה נוכח מעמדו של הנתבע 1 ששימש גם ככונס נכסים האמון על שמירת כספי הכינוס. 46. חובות עורכי הדין כלפי לקוחותיהם מעוגנים בין השאר בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961: "במילוי תפקידיו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". ובכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, הקובע: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 14 מושכלות יסוד הן כי עורך הדין אינו ככל בעל מקצוע. עורך-הדין מנחה את הלקוח בשטח לא מוכר וברגעים הרי גורל. בבסיס יחסים אלו מושתת אמון הלקוח בעורך דינו, והראשון יטה לקבל את עצתו ולהפקיד בידיו כוח רב, מתוך אמונה בכישוריו, כוונותיו ונאמנותו. ויפים לעניין זה דבריו של כבוד מ"מ הנשיא ז' חשין: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בעניני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו. חובתו של עורך הדין היא, איפוא, לשרת את הלקוח בנאמנות ובמסירות.
פסק דין |07/05/2023 |שלום – תל אביב
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
על"ע (ירושלים) 19/08- עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
בדמ (תל אביב) 121/23- ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עוה״ד מחוז ת״א נגד ' עו״ד יצחק אוזדין
שמות השופטים: עו״ד עדי לנקרי,אב״ד,עו״ד רוני עזרא,חב״ד,עו״ד אייל לוי,חב״ד
לאור זאת, נראה כי השבת הכספים בשלב מאוחר יותר, הינה אומנם השבה ראויה מבחינה טכנית, אך למצער נעשתה רק מאימת הדין. לפיכך, המשקל שיש ליתן לה, במסגרת השיקולים לקולא, בגזר דין, הוא נמוך, כמוסבר לעיל . . . . ". (ההדגשה שלי ר. ע. ). בענייננו הנקבל אף לא טרח להחזיר למתלוננים את הכספים או חלקם. 21. בעל"ע 33798-02-13 וורד עאסי נ׳ לשכת עוה"ד מחוז חיפה: נקבע כי במקרים "רגילים" דין השולח יד בכספי לקוחותיו, ובמיוחד כאשר מדובר בסכומים משמעותיים הינו הוצאה לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין, שכן מדובר בעבירה חמורה, אשר פוגעת באמון הציבור בעורכי הדין, בצורה קשה ביותר ורק בנסיבות חריגות ביותר, או כאשר מדובר בסכומים פעוטים או נמוכים יחסית ראוי יהיה שבית המשפט לא ישעה לצמיתות עו"ד אשר שלח ידו בכספי לקוחותיו. ראה פסקאות 101 ו 102 לפס"ד: "עבירת שליחת יד בכספי לקוח, הינה מהעבירות החמורות ביותר אותם יכול לבצע עורך דין, תוך ניצול תפקידו ומעמדו כעורך דין. במקרים "רגילים", דין השולח יד בכספי לקוחותיו, ובמיוחד כאשר מדובר בסכומים משמעותיים, הינו הוצאה לצמיתות מחברותו בלשכת עורכי הדין, שכן מדובר בעבירה חמורה, אשר פוגעת באמון הציבור בעורכי הדין, בצורה קשה ביותר. רק בנסיבות אישיות חריגות ביותר, או כאשר מדובר בסכומים פעוטים או נמוכים יחסית, ראוי יהיה, כי בית משפט לא ישעה לצמיתות עורך דין, אשר שלח ידו בכספי לקוחותיו". (ההדגשה שלי ר. ע. ) 22. בעמל"ע 34576-10-12 אבני נ׳ ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין-נאמר כי עבירה של שליחת יד בכספי לקוח היא מן העבירות החמורות על כללי האתיקה ועל הוראות חוק הלשכה, שהרי היא נוגעת בלב ליבו של המקצוע שכל כולו אמון הלקוח והציבור במקצועיותו וביושרתו של עורך הדין ששירותיו נבחרו עד כדי גילוי כל צפונות הלב שעה שעורך הדין שולח יד בפיקדונות של הלקוח-כהרי אלה "תרתי דסתרי במובהק בבחינת נשיכת היד המאכילה.
גזר דין |30/12/2023 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
בדמ (מרכז) 18/21- ועדת האתיקה במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין נגד ' נריה כהן מגורי
שמות השופטים: בן יצחק אלישי,עו״ד אב״ד,גב׳ שחר טליה,עו״ד חב״ד,ג׳האד עזאת נטור,עו״ד חב״ד
בלעדי אלה לא רק שאינו רשאי לעסוק במקצועו, אלא שאינו כשיר לכך; כמוהו כמנתח שבשל ליקוי גופני כלשהו אינו יכול להחזיק בידיו בכלי הניתוח". 12. כמו כן, מתוך החשיבות הרבה הטמונה בשימור חובת הנאמנות של עורך דין ולמנוע כל פגיעה בה, וכפועל יוצא מכך למנוע כל פגיעה במקצוע עריכת הדין ובעוסקים בו ובאזרחים המקבלים את שירותי עורכי הדין, עיגן המחוקק חובה זו בכללים וקבע כללים והסדרים אשר התוו את רף ההתנהגות הנדרש בכל הקשור להתנהלות בכספים, כפי שעמדנו על כך כאמור בפרק ד׳ מהכרעת הדין. 13. הפרתן של חובות אלה, מחייבת את לשכת עורכי הדין להטיל על אלה שהפרו אותן סנקציות משמעתיות משמעותיות מתוך מטרה להגן על האינטרסים שהכללים ביקשו להגן עליהם, על ציבור עורכי הדין, ועל ציבור מקבלי שירותיהם. 14. כאמור, בהליך המשמעתי אין קביעה הכיצד ואיזה עונש יוטל על עורך דין שהפר את כללי המשמעת. בחוק לא נקבע רף ענישה מינימאלי או מקסימאלי, וכן לא הוצמד עונש לצידה של כל עבירה, אלא נקבעו עונשים באופן כללי ביחס לכל עבירות המשמעת, ובכך הענישה בשיפוט המשמעתי הינה ענישה יצירת הדין הנעשית בהתאם לנסיבות המקרה. 15. על כך, היטיב לעמוד חברנו פרופ׳ מוחמד ותד בבד"מ 21/17 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל מחוז הצפון נ׳ שאער פדאור אתיקה 20 (16) 547: "בשולי הדברים אעיר, כי אין בנמצא בחוק החרות תשובה לשאלה הנוגעת לאופן שבו יש לגזור את הדין בהליכים משמעתיים (עמל"ע 33798-02-13 (מחוזי-י-ם) עאסי נ׳ לשכת עורכי הדין-מחוז חיפה (ניתן ביום 20/9/2013), פסקה 92). זאת, להבדיל מהמצב בדין הפלילי; שם, נקבע הסדר נורמטיבי מפורט במסגרת תיקון מספר 113 לחוק העונשין, תשע"ב-2012.
גזר דין |20/05/2023 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – מרכז
עמלע (ירושלים) 27406-02-15- לשכת עורכי הדין- ועדת האתיקה המחוזית של לשכבת עורכי הדין במחוז ת"ל אביב והמרכז נגד מרדכי חולודנקו
שמות השופטים: צבי סגל
כערכאת ערעור במערכת השפיטה "הרגילה"; כערכאת ביקורת שיפוטית, שומה על בית משפט זה לנקוט מידת ריסון בהתערבותו בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאת המשמעת המקצועית (עמל"ע 37392-03-10 עו"ד אליהו מאור נ' הועד המחוזי לשכת עורכי הדין חיפה ( 13.1.11 )). בהתבסס על הרציונל האמור, חזרה הפסיקה לא אחת על ההלכה לפיה, בשל אופיים המקצועי של בתי הדין לא בנקל יתערב בית המשפט בקביעותיהם, בייחוד עת נוגעות הן ל"גרעין הקשה" של האתיקה המקצועית. בתי הדין המשמעתיים הם המופקדים על שמירת כללי האתיקה ההולמים עורכי דין, הם היוצקים תוכן וקביעת נורמות בדבר ההתנהגות הראויה והם המתווים את גבולות המותר והאסור בהתנהגותו של עורך הדין (עמל"ע (י-ם) 48233-08-11 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין, מחוז תל-אביב והמרכז נ' אליעד שרגא עו"ד ( 15.2.12 )). סבורני, כי יש מידה רבה של צדק בקביעות אליהן הגיע בית הדין המשמעתי הארצי, ובנותני את הדעת גם למושכלות יסוד אלו המצוינות לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בקביעותיו המשפטיות והעובדתיות במקרה דנא, ואף לא מצאתי לנכון לדון בפעם השלישית בהוראות סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין ובתכליתו, לאחר שאלו נסקרו בהרחבה בערכאות קמא. 16 19. מוסכם על הצדדים שלא מיוחסת להתנהלותו הקלוקלת של המשיב כוונת זדון אלא רק רשלנות וחוסר מקצועיות גרידא. על פניו, היחסים המקצועיים בין המשיב למתלונן החלו בשנת 1998 בהעברת תיקים ושיקים לגבייה בהוצאה לפועל. כנטען, ביום 15.5.01 פנה המתלונן לראשונה למשיב בבקשה לקבל לידיו חזרה את תיקיו ונענה למחרת בטענת עיכבון. ביום 12.6.01 , בתוך התקופה הקצובה לכך בחוק, הגיש המשיב את תביעתו כנגד המתלונן לבית המשפט לתביעות קטנות, כשנושא שכר הטרחה כרוך בין עילות נוספות שנטענו.
פסק דין |17/05/2015 |מחוזי – ירושלים
עבי (ירושלים) 18661-01-21- חאזם מחאגנה עי נגד לשכת עורכי הדין- מחוז חיפה עי
שמות השופטים: עבאס עאסי
חידר זועבי נגד משיבה לשכת עורכי הדין – מחוז חיפה ע"י ב"כ עו"ד שי כהן פסק דין לפניי ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי המשמעתי של לשכת עורכי הדין (עו"ד אורלי בן-ארי גינזברג, עו"ד מירב עמר, עו"ד אמיר ארבל כיטוב), (להלן: "בית הדין הארצי"), בגדרו דחה בית הדין הארצי ערעור וערעור נגדי שהגישו הצדדים על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה (עו"ד פאדי ג'ובראן, עו"ד רון כהנא, עו"ד מלי קובה), (הכרעת הדין מיום 8.1.2020 וגזר הדין מיום 28.7.2020 ) (להלן: "בית הדין המחוזי"). רקע כללי 1. ביום 5.8.2018 הגישה המשיבה כתב קובלנה כנגד המערער שבגדרו הואשם המערער במספר עבירות משמעת הכוללות: שליחת יד בכספי פיקדון – התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק הלשכה"); מתן המחאה ללא כיסוי – התנהגות שאינה הולמת, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק הלשכה; עיכוב כספי לקוח שלא כדין – עבירה לפי כלל 40 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשנ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה"), וסעיף 61(2) לחוק הלשכה; אי כיבוד החלטה שיפוטית – התנהגות שאינה הולמת, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק הלשכה; חוסר נאמנות ומסירות ללקוח – עבירה לפי סעיפים 54 ו-61 (1) לחוק הלשכה; אי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיפים 53 ו-61(3) לחוק הלשכה. 2 2. בעובדות כתב האישום צוין כי, בזמנים הרלוונטיים לקובלנה שימש המערער עורך דין בישראל; בשנת 2014 פנה אליו לקוח בשם מחמיד איאד (להלן: "המתלונן"), על מנת לשכור שירותיו לטיפול בתביעת נזיקין כנגד חברת ביטוח, לא נערך הסכם שכר טרחה בין הצדדים.
פסק דין |13/10/2021 |מחוזי – ירושלים
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 37. מגע עם עדים
37. (א) עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו. (ב) לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בענין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג – בהסכמת בא כוחו. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו כאשר עומד עורך הדין להזמין לעדות מטעם לקוחו (להלן – הלקוח) אדם שהוזמן להעיד מטעם צד אחר, אם נתקיים בו אחד מאלה: (1) העד הוא הלקוח, ואם הלקוח הוא תאגיד – יושב ראש הדירקטוריון, יושב ראש ההנהלה או המנהל הכללי מטעמו; (2) בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר; (3) במשפט אזרחי – העד פעל מטעמו של הלקוח בענין נושא המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6. רמלה רמלה או רחובות תחומי הרשויות המקומיות האלה: רמלה, רחובות, מודיעין-מכבים-רעות, לוד, יבנה, גדרה, באר יעקב, המועצה האזורית גזר, שוהם, המועצה האזורית שדות דן, מזכרת בתיה, קריית עקרון, המועצה האזורית נחל שורק, המועצה האזורית ברנר, המועצה האזורית גן רווה והמועצה האזורית חבל מודיעין טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 7. עכו עכו תחומי הרשויות המקומיות האלה: עכו, נהרייה, כרמיאל, טמרה, סח'נין, עראבה, מעלות-תרשיחא, ג'דידה-מכר, כפר מנדא, כאבול, אעבילין, נחף, דיר חנא, כפר יאסיף, ראמה, שפרעם, המועצה האזורית מטה אשר, המועצה האזורית משגב, יירכא, אבו סנאן, דיר אל-אסד, בית ג'ן, המועצה האזורית מעלה יוסף, כיסרא-סמיע, בענה, שעב, שלומי, יאנוח-ג'ת, ג'וליס, חורפיש, פקיעין (בוקייעה), כפר ורדים, סאג'ור, מזרעה, כווכב אבו אל-היג'א, מעליא, מג'ד אל-כרום, פס וטה, מהמועצה האזורית מרום הגליל רק יישובים אלה: עין אל-אסד ושזור, ומהמועצה האזורית עמק יזרעאל רק יישובים אלה: עדי וסוואעד חמריה 8. כפר סבא כפר סבא או פתח תקווה תחומי הרשויות המקומיות האלה: כפר סבא, פתח תקווה, טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא, אלעד, קלנסווה, רעננה, ראש העין, הוד השרון, המועצה האזורית דרום השרון, יהוד-מונוסון, גבעת שמואל, גני תקווה, כוכב יאיר צור יגאל, זמר וסביון 9.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 16. איסור על טיפול נגד לקוח
16. (א) עורך דין לא יטפל נגד לקוח – (1) בענין או בקשר לענין שטיפל בו למען אותו לקוח; (2) בענין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו. (ב) הועד המחוזי, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להחליט, לפי פניית עורך דין, כי מתן חוות דעת או קיום התייעצות גרידא, או פעולה במקרה פלוני, לא היה בהם משום טיפול בענין למען לקוח, או כי מידע מסויים אין לו זיקה של ממש לענין, או כי אין במידע שהתקבל כדי למנוע מעורך הדין לטפל בענין, ובלבד שהחלטה כאמור תינתן לפני שעורך הדין יקבל על עצמו את הטיפול בענין האמור.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 37יא. חובת הודעה
37יא. חוקר הוצאה לפועל יודיע לועדה הממליצה – (1) על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו ואת פרטי התיק; (2) על פתיחת חקירה נגדו בחשד לביצוע עבירה, למעט עבירת תעבורה כמשמעה בסעיף 1 לפקודת התעבורה; (2א) על פתיחת חקירה נגדו בשל חשד לביצוע עבירת משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, או על פתיחת חקירה נגדו לפי סעיף 12 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955; (3) אם הפך להיות לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981; (3א) אם הוכרז פושט רגל או פסול דין; (4) אם חל שינוי במענו האישי או במען משרדו ואת המען החדש; (5) על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים בין חובותיו כחוקר הוצאה לפועל לבין ענייניו האישיים או ענינים שהיו בטיפולו במסגרת מקצועו או עיסוקיו האחרים.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
כל הזכויות שמורות ©