ת"א (ירושלים) 24289-11-13- כהן מרדכי נגד א.ג.א. למדי נדלן בעמ
שמות השופטים: משה בר עם
הנתבעים: 1. א. ג. א. למדי נדל"ן בע"מ 2. גבריאל אדלר 3. דורון לנגה, עו"ד על-ידי ב"כ עו"ד דורון לנגה 4. בנק ירושלים על-ידי ב"כ עו"ד שרון בן עמי פסק דין כללי: 1. פסיקה על-דרך הפשרה על-פי הקבוע בסעיף 79א(א) לחוק בתי-המשפט , התשמ"ד-1984. רקע עובדתי ודיוני: 2 2. במועדים הרלוונטיים לתובענה היה התובע הבעלים הרשום של מחצית מהזכויות בנכס המהווה מחסן בשטח של 1.10 מ"ר, אליו צמוד גג בשטח של 320.60 מ"ר וזכויות בניה, הנמצא ברחוב שמגר 5 ירושלים והידוע כגוש 30077, חלקה 92, תת חלקה 7 (להלן – הנכס). כמו כן, היה התובע הבעלים של מחצית מהזכויות בדירת מגורים בת שני חדרים, הנמצאת ברחוב שמגר 5 והידועה גם כגוש 30077, חלקה 92, תת חלקה 4 (להלן – הדירה). יוער כי התובע לא התגורר בדירה, אלא זכאי היה לקבל את חלקו בדמי השכירות בהתאם לזכויותיו בדירה. 3. הנתבעת 1 (להלן – החברה) הנה חברה פרטית שהתקשרה עם התובע במערכת הסכמים להלן שכללו, בין היתר, הסכם מכר חלקי, לרכישת חלק מזכויות התובע בנכס. הנתבע 2 הנו בעל מניות בחברה, ומוסמך לפעול מטעמה ובמועדים הרלבנטיים ניהל עם התובע משא ומתן לרכישת הנכס והדירה. הנתבע 3, עו"ד לנגה, בעל מניות בחברה ומוסמך לייצגה במשא ומתן עם התובע עובר לכריתת ההסכמים. 4. ביום 31.1.2008 התקשרו התובע והחברה בהסכם מכר למכירת חלק מזכויות התובע בנכס (להלן – הסכם המכר). לעניין הגדרת הנכס, נקבע בהסכם המכר כי ". . . הואיל וברצון המוכר להותיר בידיו חלק בנכס כדי שתהיה לו אפשרות לבנות דירה בת שלושה חדרים, מטבח ושירותים בשטח של 75 מ"ר ברוטו כולל ממ"ד, הנכס למעט הזכות ל-75 מ"ר הנו הממכר בהסכם זה".
פסק דין |04/08/2015 |מחוזי – ירושלים
ת"א (ירושלים) 36388-01-22- שלמה יששכר נגד איתמר רואי
שמות השופטים: אלעד לנג
אברהם זיני 5. עזרא נפתלי 6. יפעת נפתלי 7. עיריית ירושלים – אגף הרווחה 8. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים 9. לשכת רישום מקרקעין – ירושלים (נמחק) החלטה 1. לפני בקשות לסילוק תובענה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, התיישנות, מניעות, היעדר יריבות והיעדר עילה והיותה טורדנית, כמו גם מכח כך שלא קוימו תנאים שנקבעו להגשת התביעה בפסק-דין קודם שניתן בין חלק מהצדדים. 2. עניינה של התביעה שבפניי בדרישת התובע להורות על ביטול היתר בנייה שניתן לנתבעים 1-2 (שכנים בבית משותף בו לתובע זכויות בעלות בשתי יחידות דיור); ביטול תיקון שנערך לצו הבית המשותף על יסוד היתר הבנייה שניתן לנתבעים 1-2; הריסה והתאמת בנייה שנערכה על ידי נתבעים 1-2 ו-3-6 (שכנים נוספים בבית המשותף) וסילוק ידם של כל אלה מ"רכוש משותף" אשר חלקו נכלל בשטח שתוקן בצו הבית המשותף, כמו גם חיוב הנתבעים 1-6 בתשלום דמי שכירות ראויים בגין השימוש האמור שנעשה על ידם ברכוש המשותף. עוד עותר התובע לחייב את הנתבעים 1-2 ואת הנתבעים 5-6 בתשלום פיצוי בגין שימוש בדירתם כ"דירה מפוצלת" ולחילופין לחייבם בתשלום דמי איזון על כל ה"הרחבות" שביצעו המנצלות את "השטח העודף" על שטח דירתם המקורי. 3. התובע עותר לקבלת הסעדים האמורים לעיל על יסוד טענותיו לפיהן, בתמצית, בשנות ה-90 של המאה הקודמת ובשנת 2003 בנו הנתבעים 1 ו-2 הרחבות לדירתם, בין היתר, על יסוד היתר בנייה "מפוקפק" (כלשון התובע) אשר ביחד עם תשריט מטעה שהוגש מטעמם הביא לתיקון צו הבית המשותף על ידי המפקח על הבתים המשותפים ול"סיפוח" שטחים משותפים לבעלותם. בתוך כך, טוען התובע כי רשם המקרקעין הוטעה לחשוב כי התשריט שהוגש למפקח על בתים משותפים תואם את היתר הבנייה שניתן לנתבעים 1-2 (ראה פרק א' לכתב התביעה ובפרט ס' 6 לכתב התביעה).
החלטה |06/02/2023 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 72444-07-19- דורית אנקרי נגד דליה דוד
שמות השופטים: דורית פיינשטיין
1. לפניי שתי תביעות אזרחיות שעניין בסכסוך בין שכנות, שלמרבה הצער לא השכילו להגיע להבנות שהיו מצמצמות את עוגמת הנפש וההוצאות לשני הצדדים התובעת והנתבעת הן בעלות דירות המתגוררים בבית משותף ברחוב יוסף בן יועזר 65 בירושלים, וידוע כחלקה 68 בגוש 30143 (להלן: הבניין). הבניין הינו בית משותף הרשום בפנקס הבתים המשותפים ונרשם לו תקנון מצוי (כפי שניתן ללמוד מתמצית רישום המקרקעין שהוגש בהליך זה). 2. התביעה הראשונה במסגרת הליך זה הוגשה על ידי דליה דוד ביום 8.11.2016 (ת"א 32778-12-15). התביעה שכנגד הוגשה ביום 29.11.2017 על ידי אנקרי דוד (ת"א 29355-06-16). יודגש, ששתי התביעות נסגרו על דרך של פשרה לפי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984, בפני השופט גורדון, אך לאחר ערעור בבית המשפט המחוזי- הוחלט שבית משפט זה ידון בתביעות והן אוחדו תחת מספר תיק (72444-07-19). רקע והשתלשלות העניינים: 3. התובעת בתביעה הראשונה, דליה דוד (להלן: התובעת ו/או הנתבעת שכנגד) היא בעלת זכויות החכירה של הדירה בקומת הקרקע בבניין הידועה כתת חלקה 2 (להלן: דירת התובעת). 2 4. הנתבעת, דורית אנקרי (להלן: הנתבעת ו/או התובעת שכנגד), רכשה ביום 7.4.2014 את זכויות החכירה באחת משתי הדירות בקומה א' באותו בניין הידועה כתת חלקה 4(להלן: דירת הנתבעת). 5. הבית המשותף הינו בניין בעל 4 דירות שהיו במקור כ-29 מ"ר כל אחת, ולחלקה של הבית המשותף יש זכויות בנייה שמאפשרות להגדיל כל אחת מהדירות בעוד 118.58 מ"ר. 6. דירת התובעת הורחבה בשנת 1994 בשטח כולל של 154 מ"ר. התובעת הגישה וקיבלה בשנת 1993, היתר לבנייה תוספת לדירה קיימת של סה"כ 132.5 מ"ר כולל הקיים.
פסק דין |15/03/2023 |שלום – ירושלים
רע"א 7265/23- עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נגד פלוני
שמות השופטים: נ סולברג
הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 12.6.2023 , בע"א
47689-09-22 ו-ע"א 56020-10-22, שניתן על-ידי כבוד השופטים: מ' ברעם, ח' מ' לומפ ו-א' נחלון בשם המבקשת: עו"ד ישראל בלום; עו"ד ענת אלבק בשם המשיבים 2-1: עו"ד חנוך ברונזניק בשם המשיבה 3: עו"ד יפעת פנקס פוליטי; עו"ד שאול איבצן בשם המשיבים 4: עו"ד טליה רג'ואן החלטה 1. בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 12.6.2023 , בע"א 47689-09-22 וע"א 56020-10-22 (השופטים מ' בר-עם, ח' מ' לומפ ו-א' נחלון) שבגדרו חויבה המבקשת, עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן: עמידר), בתשלום פיצויי נזיקין בגין מסירת מידע שגוי על אודות מצבו המשפטי של נכס, כפי שיפורט להלן. רקע עובדתי 2. במהלך שנת 2010, התעניינו המשיבים 2-1 (להלן: הרוכשים), ברכישת דירת מגורים בשכונת מורשה (מוסררה) בירושלים (להלן: הדירה). הזכויות בדירה הוחזקו אותה שעה בשווה אצל אימם של המשיבים 4 (להלן: המוכרת), ואצל אדם אחר. המוכרת, שהחזיקה כאמור ב-50 בדירה 'במושע' (חלק בלתי-מסוים), רכשה את חלקה זמן לא רב לפני כן, ביום 28.7.2010 , מידי רשות הפיתוח, באמצעות עמידר. 3. הרוכשים שכרו את שירותיה של המשיבה 3, עורכת דין במקצועה (להלן: עוה"ד). לצורך קידום העסקה, פנתה עורכת הדין לעמידר, הגורם האחראי על רישום הזכויות בדירה, לצורך בירור מצב הזכויות בה. בין המסמכים שהגיעו לידי עורכת הדין, נפלה סתירה בשאלת מצב הזכויות בדירה: בעוד בהסכם המכר המקורי שבין המוכרת לרשות הפיתוח (להלן: הסכם המכר המקורי), צוין כי הועברו למוכרת 50 מהזכויות בדירה, הרי שבאישור הזכויות שנמסר מעמידר, שנועד לציין את מצב הזכויות העדכני (להלן: אישור הזכויות), צוין כי למוכרת 100 מהזכויות בדירה.
החלטה |03/03/2024 |בית המשפט העליון
רע"א 5278/18- רבקה ממון נגד אוסטיס בעמ
שמות השופטים: י וילנר
בירושלים (כב' השופט ר' וינוגרד) בת"א 23178-10-10 מיום 11.6.2018 ומיום 12.6.2018 בשם המבקשת: עו"ד ראובן יהושע החלטה 1. בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט מחוזי בירושלים (כב' השופט ר' וינוגרד) מיום 11.6.2018 ומיום 12.6.2018 בת"א 23178-10-10, בגדרן דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה ולצירוף נתבעים נוספים. רקע והליכים קודמים 2 2. בבית המשפט המחוזי מתנהלת מאז שנת 2010 תביעת המבקשת כנגד המשיבים לאכיפת הסכם מכר שנכרת בין הצדדים ביום 31.12.1989 לרכישת דירה בבניין דירות, ולתשלום פיצויים מוסכמים ופיצויים בגין ירידת ערך הדירה. בתביעה טענה המבקשת כי המשיבים הפרו את הסכם המכר בכך שלא קיימו את התחייבויותיהם על-פי ההסכם לרשום בלשכת רישום המקרקעין את הבניין כבית משותף ואת המבקשת כבעלת הזכויות בדירה. בכתב הגנתם טענו המשיבים כי נבצר מהם למלא אחר התחייבותם לרישומו של הבניין כבית משותף, וזאת משום שלאחר שניתן לבניין טופס 4 בנו דיירי הבניין (להלן: הדיירים האחרים) ברכוש המשותף תוספות בנייה ללא היתר בנייה, באופן שאינו מאפשר את רישום הבניין כבית משותף. עם הגשת כתב ההגנה הגישו המשיבים בקשה לצירופם של הדיירים האחרים כנתבעים נוספים בתובענה, או לחלופין כצדדים שלישיים. המבקשת התנגדה לצירוף הדיירים האחרים כנתבעים וטענה כי עילת תביעתה, המבוססת על הפרת הסכם המכר, היא נגד המשיבים בלבד וכי אין לה כל יריבות עם הדיירים האחרים. 3. מאז ועד היום התקיימו בין הצדדים הליכים רבים בניסיון לסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, שלא ראיתי לפרטם, ואשר במסגרתם, בין היתר, הסכימו הצדדים על צירופם של הדיירים האחרים כנתבעים בתובענה.
החלטה |06/08/2018 |בית המשפט העליון
רע"א 5208/14- יצחק קלינמן נגד יפעת נדב
שמות השופטים: ד ברק ארז
המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.7.2014 בעש"א 51445-06-14 שניתנה על ידי השופט י' נועם בשם המבקש 1: המבקש בעצמו בשם המבקשים 5-2: עו"ד אסתי וייסלר החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.7.2014 (עש"א 51445-06-14, השופט י' נועם). בהחלטה זו נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע של החלטת המפקח על רישום המקרקעין בירושלים (להלן: המפקח) מיום 15.5.2014 (תיק 234/11), שהוגשה על-ידי המבקשים שבפני. בנוסף לכך, הגישו המבקשים גם בקשה לעיכוב ביצועה של החלטת המפקח, כך שתעוכב המשך שמיעת הראיות הצפויה לפניו ביום 3.8.2014 . 2. המבקשים הם בעלי דירות בבית משותף בירושלים שבו 7 דירות. המשיבה 1 שהייתה בעלת הזכויות באחת הדירות בבניין מכרה אותן למשיב 2 בהסכם מכר שנערך בניהם ביום 1.12.2013 . 2 3. ביום 8.12.2011 הגישו המבקשים תביעה כנגד המשיבה 1 למפקח בשל מחלוקת שהתגלעה ביניהם בעניין תב"ע מספר 13347 (להלן: התב"ע) שיזמה המשיבה 1 ושמאפשרת בנייה ברכוש המשותף. במסגרת תביעתם עתרו המבקשים לקבלת שני סעדים: צו קבוע שיאסור על המשיבה 1 לקדם את התב"ע וצו קבוע נוסף שיאסור עליה כל בנייה ברכוש המשותף. ביום 28.12.2011 , במסגרת דיון שהתקיים בפני המפקח בבקשה שהגישו המבקשים לקבל סעד זמני, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הם יאפשרו למשיבה 1 להמשיך בהליך התכנוני בכפוף לכך שלתב"ע יתווסף תנאי הקובע כי "התוכנית תפקע מאליה ככל שתוך 3 שנים מרגע אישור התוכנית לא יתקבל היתר בנייה, או ככל שיתקבל פסק דין חלוט הקובע כי למשיבה אין את הרוב הדרוש בפן הקנייני" (להלן: ההסכמה בהליך הביניים). בעקבות הסכמה זו התקיים דיון בוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים וזו הסכימה לכלול את התנאי בתב"ע.
החלטה |28/07/2014 |בית המשפט העליון
תמ"ש (ירושלים) 21760/07- ד י ואח נגד י י ואח
שמות השופטים: איתי כץ
זוהי הדירה (לרבות הקרקע עליה היא בנויה ) אשר לגביה נתבע הסעד במסגרת התביעה דנן (להלן: "הבית "). 6. הנכס רשום בלשכת רישום המקרקעין בירושלים ע"ש הקרן הקיימת לישראל. הורי האיש רשומים כחוכריו לדורות. 7. התובעת עותרת בכתב התביעה למתן הסעדים כדלקמן: א. ליתן פסק דין המצהיר על זכויות בני הזוג- התובעת והנתבע בבית ולהורות לכל מוסד/רשות רלוונטית לרשום את בני הזוג כבעלי הזכויות בשטח /או בשיעור יחסי כפי שייקבע על ידי בית המשפט. ב. ליתן פסק הדין המורה לנתבעים להשלים את רישום הזכויות בבית על שם בני הזוג. ג. להורות על פירוק השיתוף במקרקעין בין בני הזוג לבין ההורים ובין בני הזוג עצמם על דרך של חלוקתם בעין ו/או על דרך של מכירתם וחלוקת התקבולים בין הצדדים (ההורים ובני הזוג) על פי חלוקה שתקבע על ידי בית המשפט במהלך ההתדיינות ו/או על דרך של איזון ערכו. ד. לחילופין-לחייב את הנתבעים, האיש והוריו, לשלם לתובעת מחצית שווי הבית ולכל הפחות-את מחצית עלות הבית. ה. למנות את ב"כ התובעת ככונס נכסים לצורך ביצוע פסק הדין שיינתן. 8. על פי הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה הופטרה הנתבעת 3 מהגשת תצהיר עדות ראשית מטעמה ומהתייצבות לדיון עקב מצבה הרפואי. טענות הצדדים טענות התובעת 9. התובעת טוענת כי הזכויות בבית ברח' xx ניתנו לה ולנתבע במתנה על ידי הוריו כבר במועד בו נישאו כפי ששני אחיו הנוספים של הנתבע קבלו כל אחד דירה כאשר לשאר האחים הובטח כי יקבלו את בית ההורים . 10. התובעת מעלה טענה חלופית לפיה הורי הנתבע התחייבו כלפיה וכלפי בנם-הנתבע לתת להם במתנה את הבית. לדבריה, הורי הנתבע אינם יכולים לחזור בהם מהתחייבותם זו הואיל והיא והנתבע שינו את מצבם בהסתמך על אותה התחייבות בין היתר בכך שהשקיעו כספים רבים לצורך השלמת בניית הבית והחזירו הלוואות שנטלו לצורך כך (עמ' 6 לתצהיר עדותה הראשית) .
פסק דין |29/08/2010 |משפחה – ירושלים
ערר 85029/14- דינה וציון כהנים נגד ירקוני בלה ושמואל
שמות השופטים: גילת אייל,מיכאל גופר,אדריכל ומתכנן ערים,גב דורית רגב
בסוגייה זו נכריע וזאת מבלי להביע עמדה באשר לסוגיות נוספות וקשורות כגון עסקאות בין בעלי זכויות בבניין משותף במצב מעין זה. מימוש זכויות מוגדר בתוספת השלישית כאחד מבין שלושת האירועים הבאים: קבלת היתר בניה או היתר לשימוש במקרקעין; התחלת השימוש בהם בפועל; והעברת הבעלות או החכירה לדורות בהם. מועד העברת הבעלות הוא הרלוונטי לענייננו ולפיכך נביא במלואה את הגדרתו בתוספת השלישית: "העברתם או העברת החכירה לדורות בהם, בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו;. " על הקשר בין זכויות הבנייה לזכות הקנין בהיבט של עסקאות בזכויות הבנייה עמד לאחרונה בית המשפט המחוזי בירושלים בה"פ 39992-11-13 מבשרת תקשורת ועיתונות בע"מ נ' כלכלית ירושלים בע"מ, פורסם בנבו. במסגרת זו ניתח בית המשפט המחוזי את הפסיקה העדכנית בהקשר זה: 14 "זכויות הבניה במקרקעין אינן אלא "הגבלה ש'יורדת' על בעל המקרקעין מטעם הרשות" (ע"א 151/87 ש. ארצי, חברה להשקעות בע"מ נ' רחמני, פ"ד נג(3) 489, 504 (1989), להלן: הלכת ש. ארצי; יהושע ויסמן דיני קניין – בעלות ושיתוף 416 (התשנ"ז), להלן: ויסמן). נתפסות הן כהיקף האפשרות לנצל את הקרקע לבניה בהתאם לתכנית המתאר החלה (ע"א 11965/05 עזבון קליין נ' שרון, מיום 27.8.09 , בפסקה 43 לפסק-דינה של כבוד השופטת מ' נאור; להלן: הלכת קליין; ע"א 3451/07 קאופמן נ' כהן, מיום 18.2.10 , בפסקה 9 לפסק-הדין; ע"א 2427/11 מפעל חסד תורה ירושלים, ת"ו נ' פליישמן, מיום 11.3.14 , בפסקה 14 לפסק-הדין, להלן: הלכת מפעל חסד תורה); ע"א 6283/12 עמית צדוק נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, מיום 26.3.14 , בפסקה 14 לפסק-הדין, להלן: הלכת עמית צדוק).
החלטה |05/09/2015 |ועדות ערר – תו"ב
ת"א (ירושלים) 29079-01-14- רמי ברהום נגד עדנאן גולאני
שמות השופטים: יעל ייטב
תובעים 2-3 טענו שהיתר בניה לבניין ניתן לבניין זה מכבר, ואולם היתר כאמור לא הוצג לי. יחד עם זאת הוצג במהלך שמיעת הראיות תשריט המחלק את המקרקעין, או חלק מהם למגרשים, תשריט המוסכם לכאורה על בעלי הזכויות במקרקעין, והמהווה לכאורה יסוד להליך התכנוני הננקט ביוזמת עיריית ירושלים. להליך תכנוני זה יש משמעויות, לכל הפחות באשר לחזקה ולשימוש במגרשים ובבניינים, למרות שהזכויות במקרקעין הן כאמור זכויות במושע. 18 62. ראוי להזכיר לעניין זה כי לצד סעיף 27 בחוק המקרקעין, אשר הוזכר בפסק הדין שניתן בתביעת הפינוי, קיימת בחוק המקרקעין הגנה גם למחזיק במקרקעין, בין אם הוא מחזיק בהם בזכות, בין אם הוא מחזיק בהם שלא בזכות, כפי שנקבע בסעיפים 16/19 בחוק המקרקעין. במיוחד יש להזכיר לעניין זה את הוראת סעיף 17 בחוק המקרקעין, המגן על המחזיק בפועל, ובלבד שלצד השני אין "זכות עדיפה" על פני זכותו (ראו לעניין זה גם רע"א 5518/98 יוסף נ' עוקשי, פ"ד נה(3) 294). כאמור בענייננו, זכותם של תובעים 2 ו-3 עדיפה על פני זכותו של נתבע 1. נוכח זכויותיהם של התובעים בנכס, זכויות השונות מאלו שהיו לנתבע 2, יתכן כאמור שתוצאות התדיינות עתידית בין הצדדים יהיו שונות מתוצאות ההתדיינות שהייתה בין נתבע 1 לבין נתבע 2 בגדרה של תביעת הפינוי. 63. לא למותר לציין כי לעיתים לרכישת הזכויות במקרקעין מתלוות טענות בדבר טיבן של הזכויות, האם הועברו כדין, האם הוקנו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, ולא פעם מועלות אף טענות באשר לזיוף ולמרמה, ואולם בהליך שבפני לא הובאו ראיות באשר למרמה או לזיוף. 64. לסיכום נקודה זו, הואיל וזכויותיהם של תובעים 2 ו-3 במקרקעין לא הועברו אליהם מנתבע 2, אלא זכויותיהם עצמאיות, ונרכשו ממקור שונה מזה שממנו נרכשו זכויותיו של נתבע 2, אין הם בגדר חליפיו של נתבע 2.
פסק דין |30/10/2018 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 36388-01-22- שלמה יששכר נגד איתמר רואי
שמות השופטים: אלעד לנג
אברהם זיני 5. עזרא נפתלי 6. יפעת נפתלי 7. עיריית ירושלים – אגף הרווחה 8. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים 9. לשכת רישום מקרקעין – ירושלים (נמחק) החלטה 1. לפני בקשות לסילוק תובענה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, התיישנות, מניעות, היעדר יריבות והיעדר עילה והיותה טורדנית, כמו גם מכח כך שלא קוימו תנאים שנקבעו להגשת התביעה בפסק-דין קודם שניתן בין חלק מהצדדים. 2. עניינה של התביעה שבפניי בדרישת התובע להורות על ביטול היתר בנייה שניתן לנתבעים 1-2 (שכנים בבית משותף בו לתובע זכויות בעלות בשתי יחידות דיור); ביטול תיקון שנערך לצו הבית המשותף על יסוד היתר הבנייה שניתן לנתבעים 1-2; הריסה והתאמת בנייה שנערכה על ידי נתבעים 1-2 ו-3-6 (שכנים נוספים בבית המשותף) וסילוק ידם של כל אלה מ"רכוש משותף" אשר חלקו נכלל בשטח שתוקן בצו הבית המשותף, כמו גם חיוב הנתבעים 1-6 בתשלום דמי שכירות ראויים בגין השימוש האמור שנעשה על ידם ברכוש המשותף. עוד עותר התובע לחייב את הנתבעים 1-2 ואת הנתבעים 5-6 בתשלום פיצוי בגין שימוש בדירתם כ"דירה מפוצלת" ולחילופין לחייבם בתשלום דמי איזון על כל ה"הרחבות" שביצעו המנצלות את "השטח העודף" על שטח דירתם המקורי. 3. התובע עותר לקבלת הסעדים האמורים לעיל על יסוד טענותיו לפיהן, בתמצית, בשנות ה-90 של המאה הקודמת ובשנת 2003 בנו הנתבעים 1 ו-2 הרחבות לדירתם, בין היתר, על יסוד היתר בנייה "מפוקפק" (כלשון התובע) אשר ביחד עם תשריט מטעה שהוגש מטעמם הביא לתיקון צו הבית המשותף על ידי המפקח על הבתים המשותפים ול"סיפוח" שטחים משותפים לבעלותם. בתוך כך, טוען התובע כי רשם המקרקעין הוטעה לחשוב כי התשריט שהוגש למפקח על בתים משותפים תואם את היתר הבנייה שניתן לנתבעים 1-2 (ראה פרק א' לכתב התביעה ובפרט ס' 6 לכתב התביעה).
החלטה |06/02/2023 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 72444-07-19- דורית אנקרי נגד דליה דוד
שמות השופטים: דורית פיינשטיין
1. לפניי שתי תביעות אזרחיות שעניין בסכסוך בין שכנות, שלמרבה הצער לא השכילו להגיע להבנות שהיו מצמצמות את עוגמת הנפש וההוצאות לשני הצדדים התובעת והנתבעת הן בעלות דירות המתגוררים בבית משותף ברחוב יוסף בן יועזר 65 בירושלים, וידוע כחלקה 68 בגוש 30143 (להלן: הבניין). הבניין הינו בית משותף הרשום בפנקס הבתים המשותפים ונרשם לו תקנון מצוי (כפי שניתן ללמוד מתמצית רישום המקרקעין שהוגש בהליך זה). 2. התביעה הראשונה במסגרת הליך זה הוגשה על ידי דליה דוד ביום 8.11.2016 (ת"א 32778-12-15). התביעה שכנגד הוגשה ביום 29.11.2017 על ידי אנקרי דוד (ת"א 29355-06-16). יודגש, ששתי התביעות נסגרו על דרך של פשרה לפי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984, בפני השופט גורדון, אך לאחר ערעור בבית המשפט המחוזי- הוחלט שבית משפט זה ידון בתביעות והן אוחדו תחת מספר תיק (72444-07-19). רקע והשתלשלות העניינים: 3. התובעת בתביעה הראשונה, דליה דוד (להלן: התובעת ו/או הנתבעת שכנגד) היא בעלת זכויות החכירה של הדירה בקומת הקרקע בבניין הידועה כתת חלקה 2 (להלן: דירת התובעת). 2 4. הנתבעת, דורית אנקרי (להלן: הנתבעת ו/או התובעת שכנגד), רכשה ביום 7.4.2014 את זכויות החכירה באחת משתי הדירות בקומה א' באותו בניין הידועה כתת חלקה 4(להלן: דירת הנתבעת). 5. הבית המשותף הינו בניין בעל 4 דירות שהיו במקור כ-29 מ"ר כל אחת, ולחלקה של הבית המשותף יש זכויות בנייה שמאפשרות להגדיל כל אחת מהדירות בעוד 118.58 מ"ר. 6. דירת התובעת הורחבה בשנת 1994 בשטח כולל של 154 מ"ר. התובעת הגישה וקיבלה בשנת 1993, היתר לבנייה תוספת לדירה קיימת של סה"כ 132.5 מ"ר כולל הקיים.
פסק דין |15/03/2023 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 29748-10-22- חיים לויק נגד ' משה אינדיג ז"ל (המנוח)
שמות השופטים: שושנה ליבוביץ
עוה"ד 2. נאוה אינדיג ז"ל (המנוח) ע"י ב"כ עוה"ד 3. דביר אריה דב אינדיג ע"י ב"כ עוה"ד 4. רוברט ברן ע"י ב"כ עוה"ד 5. רות ברן ע"י ב"כ עוה"ד 6. אליהו גבאי ע"י ב"כ עוה"ד 7. מרים גבאי ע"י ב"כ עוה"ד 8. חזי בינה ע"י ב"כ עוה"ד 9. יסכה בינה ע"י ב"כ עוה"ד נתבע שכנגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה ירושלים (פורמלי) פסק דין 1. תביעה ותביעה שכנגד בעניין רישום בניין כבית משותף ורישום הדירות שבו על שם בעלי הזכויות. ייאמר כבר עתה כי דין התביעות להימחק, פרט לפסק דין חלקי שניתן במסגרת ההליך, אשר יעמוד בתוקפו בכפוף למגבלה, כפי שיפורט בהמשך. 2. התובעים והנתבעים 8-5 הם בעלי זכויות בבניין (להלן: הדיירים) ברחוב שרירא גאון 4 בירושלים במקרקעין הידועים כגוש 30162 חלקה 54 (להלן: המקרקעין). הנתבע 3 הוא מנהל עיזבון המנוחים משה ונאווה אינדיג ז"ל (להלן: אנידיג) שרשומים כבעלי המקרקעין. הבניין כולל שלוש דירות. התובעים, חיים ופנינה לויק (להלן: התובעים) הם בעלי הזכויות בחלק מקומת המרתף, קומת קרקע וקומה א'. הנתבעים 5 ו-6, אליהו ומרים גבאי (להלן: הזוג גבאי) הם בעלי הזכויות בחלק מקומת הקרקע, קומה א' וקומה ב'. הנתבעים 7 ו-8, יסכה וחזי בינה היו בעלי זכויות בקומה ג' ובגג הבניין, וכיום זכויות אלה הם בבעלות חזי בינה בלבד (להלן: בינה). 3. התובעים הגישו תביעה נגד העיזבון, מנהל העיזבון, רוברט ורותי ברן (שמהם רכשו את הזכויות בדירתם) (להלן: הזוג ברן), הזוג גבאי וחזי ויסכה בינה, שבה עתרו לסעדים שונים ובכללם: להצהיר כי אינדיג הפר את התחייבותו לרישום הבניין כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים ולרישום דירת התובעים על שמם; ליתן צו עשה המחייב את אינדיג לרשום את הבניין בפנקס הבתים המשותפים ואת הדירות על שמם של התובעים והנתבעים ולהורות על מינוי כונס נכסים שיבצע את רישום הבית המשותף ואת רישום הזכויות; לקבוע ולהצהיר כי כל זכויות הבנייה שקיימות או שייוצרו שייכות לבלי הזכויות באופן שווה ולמנות את ב"כ התובעים ככונס נכסים לצורך ביצוע הרישום.
פסק דין |13/10/2024 |מחוזי – ירושלים
ת"א (ירושלים) 51601-02-18- גונה גיי לובל נגד יהודה אסרף
שמות השופטים: חיה זנדברג
עוה"ד עובדיה גבאי א. י. נופי ירושלים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יוסף בן-דור פסק דין תביעה כספית בסך 3,000,000 בטענה לליקויי בניה. תמצית המחלוקת 1. התובע הוא אזרח ותושב ארצות-הברית. התובע רכש את זכויותיו של נתבע 1 (להלן – הנתבע) בדירת פנטהאוז בבניין מגורים בירושלים, שנבנה על ידי נתבעת 2, שהיא חברה קבלנית (להלן – החברה). התובע טען לליקויי בנייה בדירת המגורים, ומכאן תביעתו. 2. הנתבע ביקש לדחות את התביעה. הנתבע, תושב מונקו, טען שהוא אדם פרטי ולא קבלן או יזם, והוא העביר את כל זכויותיו לידי התובע. לכן לטענתו ככל שנגרמו ליקויי בנייה, על התובע להפנות טענותיו בעניין לחברה. 3. החברה אף היא ביקשה לדחות את התביעה. לטענתה, ליקויי הבנייה הנטענים אירעו מחמת שינויים שערך התובע עצמו בדירה ולבקשתו, ומכל מקום החברה הציעה לתקנם אך התובע סירב לכך, ולכן לטענתה הוא אינו יכול לתבוע את שווים מהחברה. 4. להכרעה במחלוקות אלו אדרש להלן. העובדות רכישת הזכויות בנכס על-ידי הנתבעים 5. ברחוב בן מימון 24 בירושלים, הידוע כגוש 30026 חלקה 18, ניצב בזמנו בניין מגורים ישן בן 3 קומות מעל לקומת קרקע. הבניין, שיועד לשימור, היה רשום כבית משותף והיו בו 7 דירות: דירה אחת בקומת המרתף; שלוש דירות בקומת הקרקע; שתי דירות בקומה הראשונה; ודירה אחת בקומה השנייה (פסקה 5 ועמ' 6, 15 לנספח 1 לתצהיר הנתבע). 6. על המקרקעין חלה תכנית משביחה (תב"ע 12828) לפיה על המקרקעין מיועד היה לקום, במקום הבניין הישן (שייהרס תוך שימור שתי חזיתות), בניין מגורים חדש בן 5 קומות מעל קומת קרקע ובו 7 דירות: דירת גן (דופלקס) בקומת הקרקע; חמש דירות עם מרפסות; ודירת פנטהאוז דו-מפלסית (עמ' 17/15 לנספח 1 לתצהיר התובע).
פסק דין |29/05/2023 |מחוזי – ירושלים
עת"מ (ירושלים) 40900-10-16- שלום עמית נגד ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים
שמות השופטים: ארנון דראל
לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים ע"י עו"ד תומר פרידמן, פרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי 2. ועדת המשנה של הועדה המקומית לתכנון ולבנייה י-ם ע"י עוה"ד הדס יצחקי, סטפני שילה עיריית ירושלים, הלשכה המשפטית 3. אברהם אורבך 4. חגית דנה 5. אידל סיגל 6. ראובן עברוני 7. רחמים בכר ע"י עוה"ד אורי לומברוזו ובני גאנוניאן המשיבים פסק דין הרקע העובדתי 1. העותרים והמשיבים 3-7 (להלן ייקראו משיבים אלה, אלא אם תידרש התייחסות נפרדת, יחד: השכנים) מתגוררים יחד בבית משותף ברחוב אינו שאקי 10 בירושלים. דירתם של העותרים היא בת 5 חדרים והיא ממוקמת בקומה השנייה. דירתו של המשיב 6 (להלן: עברוני), גם היא בת 5 חדרים וממוקמת מעל דירת העותרים. דירת המשיב 7 (להלן: בכר) ממוקמת מעל דירת עברוני. דירות השכנים האחרים הן בנות 3 חדרים. 2 2. בשנים 2011-2012 הגישו העותרים ואחרים לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, (להלן: הוועדה המקומית) בקשה למתן היתר בנייה להוספת מרפסות וממ"דים לדירות בבניין. התנגדויות שהוגשו לבקשה על ידי חלק מהשכנים נדחו על ידי המשיבה מס' 2, ועדת המשנה להתנגדויות שליד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים (להלן: ועדת המשנה להתנגדויות) והבקשה אושרה. 3. על החלטה זו הגישו חלק מהשכנים ערר למשיבה 1, ועדת הערר לתכנון ולבנייה – מחוז ירושלים (להלן: ועדת הערר). ועדת הערר דנה בערר והחליטה לקבל אותו, לבטל את ההיתר שניתן תוך שקבעה את הדברים הבאים: "מדובר בבקשה לתוספת ממ"דים ומרפסות לבניין קיים. . . . . . . אנו מקבלים את טענות העוררים כי הבקשה להיתר כפי שהוגשה מהווה פגיעה אדריכלית משמעותית בבניין אשר הינו בניין שאינו מופר בעל חזית נקייה.
פסק דין |22/04/2017 |בימ"ש לעניינים מינהליים – ירושלים
תקנות הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (דיור בהישג יד להשכרה), התשע"ה-2015
סעיף: 12. רישום הערה בפנקסי המקרקעין וברשות מקרקעי ישראל
12. (א) אם זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות תקנות אלה, רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה: (1) מיום מתן היתר מכוח תכנית, עד תום התקופה הקבועה בתקנה 2, כל עסקה במקרקעין, ביחידות הדיור המיועדות לשכירות בהישג יד להשכרה, טעונה אישור של המנהל; (2) לא ייתן המנהל אישור לעסקה במקרקעין, אלא אם כן מצא שהעסקה אינה סותרת את הוראות תקנות אלה; (3) תנאי להיתר מכוח תכנית שייעדה קרקע לדיור בהישג יד להשכרה יהיה רישום הערה בפנקסי המקרקעין בדבר הצורך באישור המנהל לעסקה במקרקעין; (4) תמה התקופה הקבועה בתקנה 2, ייתן המנהל לבעלים אישור כי אין עוד צורך באישורו לעסקה במקרקעין וכי ניתן למחוק את ההערה מפנקסי המקרקעין; (5) בתקנה זו, "עסקה” – למעט משכנתה ועסקה בין בעלים לזוכה לפי תקנות אלה. (ב) לא היו זכויות החכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל שתקנות אלה חלות עליה רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות סעיף 7 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה לעניין רישום והעברת זכויות, בשינויים המחויבים. (ג) לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור בסעיף קטן (א), רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לפי סעיף קטן (א), ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לפי תקנה 2. (ד) לבקשת בעל זכות כאמור בסעיף קטן (ב), רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור בסעיף 7 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לפי תקנה 2.
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר: (א) בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, "בנייה רוויה"-בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ-4 דירות-דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדר תו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, או ראויות להירשם כבית משותף לפי סעיף 142 לחוק האמור ; (ב) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שניתנה לגביו הודעה של רשות מקרקעי ישראל על כך שהוקנו זכויות הבעלות בו לפי סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (ג) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שנרכשו לגביו, במסגרת הליך של מכ רז פומבי, מלוא זכויות הבנייה הקיימות וכן שולמה מלוא התמורה בעד אפשרויות תכנוניות עתידיות בנכס; בפסקה זו, "נכס מקרקעין"-כהגדרתו בסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (7) אין בפסקאות (4) או (6) כדי לגרוע מזכותה של רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין, לרבות הזכות לגבות תמורה בעד הבנייה או השימוש בקרקע. (ו) בתקנות אלה, "בעל זכות במקרקעין"-אחד מאלה: (1) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ((להלן-בית משותף)-הבעל הרשום או חוכרו; (2) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף והם בבעלות משותפת או חכורים ל כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס
חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "בית משותף", "בעל דירה", "דירה", "רכוש משותף" – כהגדרתם בסעיף 52 לחוק המקרקעין; "החלטה לאשר בקשה להיתר בתנאים" – החלטה בדבר אישור בקשה להיתר בתנאים, שהתקבלה במוסד תכנון, לאחר שהתקיימו כל אלה או החלטה לפי סעיף 145(ב1) או 145א1 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), כי הבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בסעיף 145(ב1) האמור: (1) מוסד התכנון מצא כי הבקשה תואמת לתכנית החיזוק וכן לתכניות תקפות אחרות ולתכניות מופקדות, ולתנאים לפי סעיף 78 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ככל שנקבעו; (2) מוסד התכנון מצא כי הבנייה המבוקשת משתלבת במערכות התשתית הקיימות והמתוכננות בסביבתה; (3) הוגשו התנגדויות לבקשה להיתר לפי הוראות חוק התכנון והבנייה – מוסד התכנון החליט בהן; "היתר בניה" – היתר לפי חוק התכנון והבניה, או החלטה לאשר בקשה להיתר בתנאים; "הרחבה" – הגדלה של שטח דירה קיימת; "חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; "חוק פינוי ובינוי" – חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006; "מפקח" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק המקרקעין; "מתחם פינוי ובינוי" – כהגדרתו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016; "עסקה לפי תוכנית החיזוק" – כהגדרתה בחוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017; "עסקה ראשונה לפי תוכנית החיזוק" – עסקה לפי תוכנית החיזוק שנחתמה על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף, שלא קדמה לה עסקה לפי תוכנית החיזוק בין אותו יזם ובין בעל דירה אחר באותו בית משותף; "תכנית החיזוק" – כל אחת מאלה: (1) תכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38), כפי שתהיה בתוקף מזמן לזמן; (2) תכנית שבין מטרותיה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה שהוכנה לפי הוראות תכנית המיתאר הארצית האמורה בפסקה (1), הכוללת הוראות שמאפשרות מתן היתר מכוחה, לפי חוק התכנון והבנייה, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר, למעט תכנית כאמור החלה במתחם פינוי ובינוי; (3) תכנית החלה על מבנה הטעון חיזוק, כהגדרתו בסעיף 70א לחוק התכנון והבנייה, שמתנה את מימושה בחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה בדרך של הריסה ובנייה מחדש או בדרך של חיזוק לפי תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה כהגדרתו בסעיף האמור, למעט תכנית כאמור החלה במתחם לפינוי ובינוי.
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
(ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), היו המקרקעין מקרקעי ישראל, יחולו לעניין הסכמת רשות מקרקעי ישראל הוראות אלה: (1) במקרקעי ישראל לא יינתן היתר אלא בהסכמת רשות מקרקעי ישראל לפי תקנת משנה זו; (2) עורך הבקשה יפנה לרשות מקרקעי ישראל לקבלת הסכמתה למתן היתר בצירוף מסמכי הבקשה להיתר והחלטת רשות הרישוי כאמור בתקנה 42(א) או החלטת הוועדה המקומית כאמור בתקנה 109, לפי העניין; (3) רשות מקרקעי ישראל תשיב לעורך הבקשה בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה, ואם יש צורך תפרט את הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים לצורך קבלת הסכמתה למתן היתר ורשאית היא להתנות את הסכמתה בתנאים; (4) לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו–(3), יראו זאת כאילו לא נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר; (5) לא ניתנה תשובת רשות מקרקעי ישראל בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה כאמור בתקנת משנה (3), יחל מניין 90 הימים כמשמעותם בפסקה (4), ולגבי המקרים המפורט ים בפסקה (6) יחל מניין 90 הימים כמשמעותם באותה פסקה; (6) על אף האמור בפסקה (4), לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים, כמשמעותם בסעיף 145א(א) לחוק, מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו–(3), יראו זאת, לגבי בקשה להיתר שרשות מקרקעי ישראל הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר: (א) בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, "בנייה רוויה"-בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ-4 דירות-דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדר
תקנות פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (כינוס בעלי הדירות ומסמך עיקרי הצעה), התשפ"ב-2022
סעיף: 2. כינוס בעלי הדירות
2. (א) לפני חתימה על עסקת פינוי ובינוי ראשונה יקיים היזם כינוס של בעלי הדירות בבית המשותף או ישתתף בכינוס כאמור; בכינוס יפרט היזם לפני בעלי הדירות את כל אלה: (1) סוג העסקה שמציע היזם, ובכלל זה פירוט אם היא עסקת פינוי ובינוי או עסקה לפי תוכנית חיזוק בדרך של חיזוק או בדרך של הריסה ובנייה מחדש, וכן פירוט של אבני הדרך העיקריות הנדרשות לקידום הפרויקט; (2) ניסיונו של היזם בתחום הבנייה או ההתחדשות העירונית, בפירוט שמות פרויקטים שביצע, כתובתם ושלב ביצועם; (3) פירוט הגורמים הפועלים מטעמו של היזם בקרב בעלי הדירות לקידום העסקה, לרבות עורך הדין, והבהרת העובדה שעורך דין היזם אינו מייצג את בעלי הדירות בעסקה; (4) הבתים המ שותפים שבכוונתו לכלול במתחם הפינוי ובינוי, אם העסקה היא עסקת פינוי ובינוי; (5) זכויותיהם של קשישים ושל בעלי מוגבלויות בהתחדשות עירונית לפי הדין; (6) זכותם של בעלי הדירות לדרוש את תרגום טופס עיקרי ההצעה לערבית, רוסית או אמהרית, כאמור בתקנה 3(ב); (7) בבית משותף שחלק מהדירות בו הן דירה ציבורית כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998, יפנה היזם את דיירי אותן דירות לחברות לדיור ציבורי, לבירור זכויותיהם בהליך; (8) מסירת מידע על המינהלת העירונית הפועלת ברשות המקומית שבתחומה נמצא הבית המשותף ופרטי הקשר שלה, וכן יפנה היזם אל המידע המצוי באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (ב) יזם ייחשב כמי שעמד בחובת כינוס בעלי הדירות, אם התקיימו כל אלה: (1) 10 ימים לפחות בטרם מועד האסיפה, פורסמה הודעה הכוללת את מועד הכינוס, מיקומו, מטרתו ושם היזם, כמפורט להלן: (א) ההודעה הוצגה במקום בולט על גבי הבית המשותף או בתוכו, ובבית משותף הכולל מספר כניסות – בכל אחת מהכניסות; (ב) ההודעה
חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
סעיף: 265. ביצוע ותקנות
ואגרות לקבלת העתקי תכנית ואישורה; (18) דרכי עריכתן של תכניות מיתאר ושל תכניות מפורטות בכל שלביהן והמסמכים, התעודות האחרות והידיעות שיש להמציא עם תכנית; (19) דרכי הביצוע של תכניות; (20) שיטת החישוב, לענין תכניות מיתאר, של יכולת קליטת האוכלוסיה בשטחים הנכללים בתכניות כאמור; (21) דרכי ההקניה של קרקע משל ימה לפי סעיף 70 ודרכי רישום ההקניה בפנקסי המקרקעין; (22) הטפסים וסדרי הנוהל בכל הליך לפי חוק זה למעט הליך בבית משפט או בבוררות; (22א) טופסי הודעה על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה; (22ב) הוראות לענין צורת הפרסום של הודעות על הליכי תכנון והפקדת תכנית ואישורה, ובין השאר, הוראות לענין פרסום הודעה על גבי שלט לפי סעיף 89א לרבות צורת השלט, הכיתוב עליו, מידותיו, אופן הצבתו, דרכי הסרתו וכן הוראות לענין דרכי פרסום חלופיות לפי הסעיף האמור; (23) מניעת הביצוע של עבודה או שימוש במקרקעין, ללא היתר או שלא בהתאם להיתר; (24) בדיקת חמרים המשמשים או שנועדו לשמש לבנין, בין שנקבע להם תקן רשמי ובין שלא נקבע, וכן בדיקת הקרקע לביסוס המבנים; (25) הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלים, שוכרים ותופשים בני-מצרא במקרקעין, בדבר התקנתם של קירות משותפים, קירות חיצוניים ויסודותיהם של קירות אלה, תיקונם, החזקתם וניקוים, וכן קביעת דרכי הבירור של חילוקי דעות בדבר זכויות וחובות אלה; (26) דרכי מסירתם של הודעות , מסמכים ותעודות אחרות לפי חוק זה או התקנות על פיו לרבות באופן מקוון, בדואר אלקטרוני או באמצעים אלקטרוניים אחרים, למעט הודעות ומסמכים בהליכים משפטיים; (27) הריסתם וסילוקם של בנינים שהם רעי מראה ושאין להם תובעים זולת המדינה; (28) הסדרת הקשר בין הועדה המחוזית והועדה המקומית להבטחת קיום הוראות הועדה המחוזית לפי חוק זה; (29) גביית ההוצאות
כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע"ח-2017
סעיף: 2. הגדרות
הליך כאמור מסר הודעה על כוונתו לנקוט הליך כאמור; (ג) הוצגה בקשה להיתר מטעם בעל הנכס, המציגה את אותו שטח בנייה כשטח קיים שאין עליו היתר או כשטח שהוקם כקירוי חניה סולרי ומבוקש לגביו היתר לשימוש חורג, ומפרטת את גודלו כבא במניין השטח המותר לבנייה לפי תקנות חישוב שטחים; "בנייה קיימת"-בנייה בהית ר בנכס, שביצועה החל לפני הוצאת דרישה לתשלומי הקמה לגבי אותו נכס; "בעל נכס"-(1) בנכסים שהם מקרקעי ציבור-החוכר לדורות, בין שבדין ובין שביושר, ובהעדר חוכר לדורות כאמור-מי שניתנה לו הרשאה להשתמש בנכס, שניתן לראותה מבחינת תוכנה כבעלות או כחכירה לדורות; ובהעדר חוכר לדור ות או מי שניתנה לו הרשאה כאמור-בעליו של הנכס; (2) בנכסים שאינם מקרקעי ציבור-מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל או כחוכר לדורות, ובהעדר רישום כאמור-בעליו או החוכר לדורות של הנכס מכוח הסכם או מסמך מחייב אחר, ובהעדר הסכם או מסמך כאמור-מי שזכאי להירשם כבעל הנכס, ובהעדר זכאי כאמור-מי שזכאי להפיק הכנסה מהנכס; "בקשה לבירור"-בקשה לפי סעיף 17; "גוף עתיר שטח"-בעל נכס המחזיק נכס או נכסים ששטחם הכולל 70 דונם לפחות המרוכזים במתחם אחד, ובנה או שבכוונתו לבנות בהם בנייה ששטחה הוא 20,000 מטרים רבועים לפחות, והקים או שבכוונתו להקים בעצמו את מערכות המים ומערכות הביוב בנכסים שבמתחם בלי להעבירן למועצה האזורית; "גורם מפתח"-משרד ממשלתי או רשות מקרקעי ישראל שהתקשרו בהסכם עם המועצה האזורית לגבי פיתוח מתחם; "דמי פיתוח"-תשלומים ששולמו בשל נכס למינהל מקרקעי ישראל או לרשות מקרקעי ישראל או למי מטעמם למימון עלות ההקמה של מערכת מים או מערכת ביוב, ובלבד שמי
תקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה-1974
סעיף: [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התש"ע (מס' 2), (מס' 3), התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ה, התשע"ו, התשע"ו (מס' 2), התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד]
(3) ביטול חכירה לדורות והקניית בעלות לחוכר כאמור על פי תקנה 63 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011-פטורים מכל אגרה. (ב) תיקון צו רישום-(1) בעד הבקשה לתיקון צו רישום-159 שקלים חדשים; (2) עם הגשת טענות-159 שקלים חדשים; (3) לגבי כל דירה שהוספה בצו התיקון-96 שקלים חדשים. (ג) ביטול הרישום בפנקס הבתים המשותפים-(1) בעד הבקשה לביטול-159 שקלים חדשים; (2) עם הגשת טענות-159 שקלים חדשים; (3) בוטל הרישום ותוך שבועיים מיום מתן צו הביטול הוגשה בקשה לרישום הבית מחדש בפנקס הבתים המשותפים, והוכח להנחת דעתו של מפקח כי הביטול והרישום מחדש קשורים בביצוע הוראה של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה או נובעים ממנה, יהיו הבקשה לרישום מחדש והרישום פטורים מאגרה; המפקח רשאי להאריך את תקופת השבועיים האמורה אם נוכח כי מן הצדק לעשות כן. (ד) רישום תקנון מוסכם-(1) בעד רישום תקנון מוסכם כאמור בסעיף 62 לחוק-159 שקלים חדשים; (2) בעד רישום תיקון בתקנון שנרשם-159 שקלים חדשים. (ה) הכרעה בסכסוכים-בהליכים להכרעה בסכסוך לפי סימן ד' לפרק ו' של החוק יחולו ההוראות החלות על אגרות המשתלמות בבית משפט השלום בהליכים בתביעה אזרחית. (ו) בקשה למנות נציגות ומינוי נציגות-פטור מאגרה. 7. נסחים והעתקים מפנקסים ומסמכים ומידע ממוחשב אחר-(א) בעד העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו-85 שקלים חדשים. (א1) בעד נסח מרוכז של הדירות בבית משותף-150 שקלים חדשים; (א2) בעד כל נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות לרבות נסח מרוכז של דירות בית משותף, שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת; בפרט משנה זה, "מסר אלקטרוני" ו"חתימה אלקטרונית מאובטחת"-כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001-17 שקלים חדשים.
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
