עורך דין ברמת גן פלילי| עורך דין פלילי מומלץ ברמת גן

עו"ד פלילי ברמת גן – סקירת פסיקה וחשיבות הייצוג המשפטי

מבוא: מדוע ייצוג פלילי מקצועי חשוב?

הליך פלילי יכול להיות חוויה מלחיצה ומורכבת, הדורשת הבנה מעמיקה של דיני הראיות, המשפט הפלילי ופסיקות עדכניות. כאשר אדם עומד בפני אישום פלילי, בין אם מדובר בעבירות אלימות, עבירות רכוש, עבירות תעבורה או עבירות מין, הוא זקוק לליווי משפטי מיומן שיגן על זכויותיו וימזער את הסיכון להטלת עונש חמור.

עורך דין ברמת גן פלילי — עו"ד פלילי רמת גן

ניתוח פסיקה: תיקים פליליים ברמת גן

בתי המשפט ברמת גן מטפלים במגוון רחב של עבירות פליליות, כולל עבירות אלימות, עבירות מין, עבירות תעבורה ועבירות איומים. ניתוח הפסיקה ממחיש כיצד מתמודדת מערכת המשפט עם סוגיות פליליות שונות.

עבירות אלימות ותקיפה:

תפ (ת"א) 60212-08-16 מדינת ישראל נ' אמנון פדאל (ניתן ב-02/01/18)
הנאשם, יליד 1943, הגיע למשרדי עיריית רמת גן והתפרץ על עובד ציבור באיומים חמורים כגון "אם אתה גבר ואם יש לך דם בוא איתי לרחוב ביאליק ואעקור לך את שתי העיניים". פסק הדין ממחיש את היחס המחמיר כלפי עבירות איומים כנגד עובדי ציבור.

עבירות תעבורה:

תתע (ת"א) 5997-02-18 מדינת ישראל נ' שגיא גבעול (ניתן ב-27/11/18)
הנהג ביצע עבירת תנועה חמורה כאשר נהג בניגוד להוראות חצים על נתיב הנסיעה ברחוב ארלוזורוב. המקרה מדגים את אכיפת דיני התעבורה וחשיבות הקפדה על חוקי הנהיגה ברמת גן.

עבירות מין:

מת (ת"א) 67241-02-23 מדינת ישראל נ' ישראל אור (ניתן ב-21/06/23)
תיק חמור שעסק במספר אישומים בעבירות מין, ובו בחן בית המשפט את עוצמת הראיות ואת עילות המעצר. פסק הדין ממחיש את רגישות הטיפול בתיקים מסוג זה ואת ההשלכות החמורות לנאשמים.
שיקולים משפטיים ברמת גן

1. מיקום גיאוגרפי:

בתי המשפט הרלוונטיים ממוקמים באזור המרכז, מה שמקל על גישה מהירה לעורכי דין, לקוחות ולמוסדות אכיפת החוק.

2. סוגי תיקים נפוצים:

עבירות אלימות ותקיפה – תיקים שבהם בתי המשפט מתייחסים בחומרה למעשים הכוללים פגיעה פיזית באנשים אחרים.
עבירות תעבורה – עבירות כגון נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון בתוקף, וסיכון חיי אדם.
עבירות מין – תיקים הדורשים טיפול משפטי מיוחד עקב רגישותם והשלכותיהם המשפטיות והחברתיות.
עבירות רכוש – גניבה, שוד, מרמה והונאה, שבהם יש חשיבות רבה להגנת הנאשם בשל עונשים כבדים.
עבירות איומים – תיקים בהם מעשי איומים מילוליים עשויים להוביל להליך פלילי משמעותי.

3. מורכבות משפטית:

תיקים פליליים ברמת גן דורשים מומחיות משפטית גבוהה, היכרות מעמיקה עם דיני הראיות, וכן ניסיון בניהול תיקים בבתי המשפט.
רמת גן, כעיר הנמצאת בלב מטרופולין תל אביב, מתמודדת עם אתגרים משפטיים מגוונים ועם עומסי עבודה גבוהים במערכת המשפט.

חשיבות עורך דין פלילי ברמת גן

אם אתה עומד בפני הליך פלילי, אל תנסה להתמודד עם המערכת לבדך. עו"ד פלילי ברמת גן יעניק לך הגנה משפטית מותאמת אישית, יבנה עבורך אסטרטגיה משפטית מנצחת, ויפעל למזער את הנזקים הפוטנציאליים.

מה כולל הייצוג המשפטי?

ייעוץ וליווי בשלבי החקירה – הכנה לשאלות חקירה, מניעת הפללה עצמית, והתמודדות עם הלחץ המשטרתי.
ניהול תיק פלילי בבית המשפט – ניתוח הראיות, חקירות נגדיות, והצגת טיעונים משפטיים מקצועיים.
משא ומתן מול רשויות התביעה – ניסיון להשגת הסדרי טיעון והפחתת אישומים.
ערעור והקלה בעונש – אם הורשעת, עורך הדין יפעל למיצוי כל האפשרויות לערעור ולהקלה בעונש.

סיכום: בחירת עו"ד פלילי ברמת גן

תיקים פליליים מחייבים ייצוג משפטי מקצועי ומנוסה, במיוחד בעיר כמו רמת גן, שבה נפוצים תיקים פליליים בתחומים שונים. בחירת עו"ד פלילי ברמת גן בעל ניסיון והצלחות מוכחות יכולה להוביל לתוצאות משפטיות טובות יותר, בין אם מדובר בזיכוי, בהפחתת עונש או בהשגת הסדר טיעון מיטבי.
אם אתה זקוק לייעוץ משפטי פלילי עם עורך דין פלילי ברמת גן , אל תמתין! פנה עוד היום לעורך דין פלילי מקצועי, והגן על זכויותיך בצורה הטובה ביותר!

סימוכין

ת"פ (תל אביב) 60212-08-16- מדינת ישראל נגד אמנון פדאל

שמות השופטים: שאול אבינור

הנאשם, יליד שנת 1943, מתגורר בתחומי העיר רמת-גן. כתב האישום שהוגש נגדו אוחז חלק כללי ואישום אחד, שתמציתם כלהלן: חלק כללי מזה כשנה מגיע הנאשם, כמעט מדי יום ביומו, למשרדים שונים של עיריית רמת-גן (להלן – העירייה) ומטריד את עובדי העירייה בהגשת מכתבים אין-ספור לנושאי תפקידים בעירייה בבקשות שיטפלו בענייניו בלא דיחוי, תוך שצועק, מקלל ועולב בעובדים שונים בעירייה. העובדות ביום 24.7.16 , בשעה 11:00 בקירוב, הגיע הנאשם למשרדי העירייה, ברחוב ביאליק 35 ברמת-גן, וביקש להיכנס למשרדים ולמסור מעטפות שונות. כאשר מר חיים מנחם, המאבטח במקום, מנע מהנאשם להיכנס והורה לו לשים את המעטפות בתיבת דואר המיועדת לכך, או להביאן לידיו, קילל אותו הנאשם ואיים עליו באמרו: "חתיכת זבל, סמרטוט, אפס, אם אתה גבר ואם יש לך דם בוא איתי לרחוב ביאליק ואעקור לך את שתי העיניים, אם אתה גבר או אני חי או אתה מת", וכן "השומר הזה אני אטפל בו". בהמשך קילל הנאשם גם את סמנכ"ל העירייה, מר יואב רוזן, ואיים עליו באמרו: "אתה זבל, כמו שעצרו את הסמנכ"ל הקודם, אני אדאג שיעצרו אותך, עוד לפני שבאת לעירייה אני הרגתי אנשים וזה מה שאני אעשה גם לך". הוראות החיקוק איומים – עבירה לפי הוראות סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין). 3 2. כפי שהתברר במהלך המשפט, לנאשם דין ודברים עם גורמים שונים בעירייה מזה תקופה ממושכת. לפיכך יש להדגיש, כבר בפתח הדברים, שכתב האישום שלפניי עניינו אך ורק באירוע ספציפי, שאירע ביום 24.7.16 , ושבו, על פי הנטען בעובדות כתב האישום, הנאשם איים על מר מנחם ועל מר רוזן. פשיטא, אפוא, כי במסגרת הדיון בתיק שלפניי אין כל מקום, או אפשרות משפטית, לעסוק במכלול העניינים שבין הנאשם לבין העירייה, עניינים שחלקם נדונו במסגרת הליכים משפטיים אחרים, לרבות הליך אזרחי בפני כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס (את ההחלטה שניתנה בהליך זה הציג הנאשם במסגרת חקירתו במשטרה.

הכרעת דין |01/01/2018 |שלום – תל אביב

תת"ע (תל אביב) 5997-02-18- מדינת ישראל נגד שגיא גבעול

שמות השופטים: שרית קריספין

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 16.10.17 , בסמוך לשעה 10:28, נהג הנאשם ברכב ברמת גן, בנתיב השמאלי שברחוב ארלוזורוב, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו לצומת עם רחוב ז'בוטינסקי, נצפה על ידי עד התביעה, כאשר הוא ממשיך בנסיעה ישר, בניגוד לשלושה חצים, המסומנים על גבי נתיב הנסיעה ומורים על פניה שמאלה בלבד וחץ נוסף, המורה בהתאם ומסומן אחרי קו העצירה. העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" אני לא שמתי לב". העד ציין כי עמד ברחק של כ-40 מטרים, מצפון לצומת האמור, על אי תנועה בנוי. על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך בהגיעו לצומת, לא יכול היה לראות את החצים, שכן כלי רכב שעמדו לפניו, הסתירו אותם וכן, החצים היו דהויים. עוד טען הנאשם, כי מדובר בצומת אותו הוא מכיר היטב ותמיד ניתן היה לנסוע ישר, מהנתיב בו נסע. לגרסת הנאשם, בשל עבודות הרכבת הקלה, הצומת עובר שינויים רבים ולא הוצבו תמרורים מתאימים על הרמזורים בצומת. לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים: 1. עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום, כפי שפורט לעיל. העד ציין את מקום עמידתו, המרחק מהצומת, התייחס לחצים המסומנים, מיקומם ומספרם וכן, רשם את תגובת הנאשם, כפי שאושרה על ידי הנאשם עצמו, שיש בה משום "ראשית הודיה". 3 2. עדותו של עד התביעה הייתה עניינית ועקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית. 3. גרסת הנאשם נסמכה, ברובה, על התמונות שהגיש.

הכרעת דין |26/11/2018 |בית המשפט לתעבורה – תל אביב

מ"ת (תל אביב) 32676-01-22- מדינת ישראל נגד דורון זהבי

שמות השופטים: שמואל מלמד

1. לפני בקשה לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן:"חוק המעצרים") למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו במסגרת תיק פלילי 32767-01-22 2 ביום 08/02/2022 התקיים בעניינו של המשיב (להלן: "נאשם 1 בכתב האישום") דיון בראיות לאישום שהוגש כנגדו באישום בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, וניסיון חטיפה. 3. על פי עובדות כתב האישום: א. ביום 04/01/2022 בסמוך לשעה 15:44, במסעדת "מפגש גרונר" ברחוב ז'בוטינסקי 127, רמת גן (להלן "המסעדה"), הגיעו הנאשמים ושניים אחרים ברכבו של נאשם 1, רכב מסוג מאזדה מ. ר: 80-485-54 (להלן: "הרכב" ו"האחרים" בהתאמה) למסעדה. הכל כפי שיפורט. ב. בהמשך למתואר לעיל, החנה נאשם 1 את הרכב במפרץ חניה סמוך למסעדה, נאשם 2 והאחרים נכנסו למסעדה בכוונה להתעמת ולתקוף שלא כדין את זייאת אוביידה, תושב האזור (להלן "המתלונן"), בעוד נאשם 1 ממתין ברכב במושב הנהג. 2 ג. בהמשך, סמוך לשעה 15:45, נכנסו נאשם 2 והאחרים למסעדה ועל רקע שאינו ידוע למאשימה, ביקשו מהמתלונן לצאת אל מחוץ למסעדה או אז תקפו אותו שלא כדין, בצוותא חדא, בכך שהיכו אותו בגופו תוך שהם מקללים אותו, מגדפים אותו ושואלים אותו "אתה רוצה למות היום". ד. בתכוף לכך, כעבור כדקה יצאו נאשם 2, האחרים והמתלונן, בשנית, מהמסעדה אל חזית המסעדה, עמדו סמוך לרכב והמשיכו בדין ודברים ביניהם. נאשר 2 והאחרים שבו לתקוף את המתלונן, נאשם 1 יצא מהרכב ובצוותא חדא עם נאשם 2 והאחרים היכו את המתלונן מכות נמרצות בגופו ובראשו, חנקו אותו, בעטו בו והיכו בו באגרופיהם.

החלטה |14/03/2022 |מחוזי – תל אביב

מ"ת (תל אביב) 63415-01-22- מדינת ישראל נגד יוסף סלחוב

שמות השופטים: שמואל מלמד

1. לפני בקשה לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן:"חוק המעצרים") למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו במסגרת תיק פלילי 32767-1-22 2 ביום 08/02/2022 התקיים בעניינו של המשיב (להלן: "נאשם 2" בכתב האישום) דיון בראיות לאישום שהוגש כנגדו באישום בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, וניסיון חטיפה. 3. על פי עובדות כתב האישום: א. ביום 04/01/2022 בסמוך לשעה 15:44, במסעדת "מפגש גרונר" ברחוב ז'בוטינסקי 127, רמת גן (להלן "המסעדה"), הגיעו הנאשמים ושניים אחרים ברכבו של נאשם 1 (בכתב האישום), רכב מסוג מאזדה מ. ר: 80-485-54 (להלן: "הרכב" ו"האחרים" בהתאמה) למסעדה. הכל כפי ישפורט. ב. בהמשך למתואר לעיל, החנה נאשם 1 את הרכב במפרץ חניה סמוך למסעדה, נאשם 2 והאחרים נכנסו למסעדה בכוונה להתעמת ולתקוף שלא כדין את זייאת אוביידה, תושב האזור (להלן "המתלונן"), בעוד נאשם 1 ממתין ברכב במושב הנהג. 2 ג. בהמשך, סמוך לשעה 15:45, נכנסו נאשם 2 והאחרים למסעדה ועל רקע שאינו ידוע למאשימה, ביקשו מהמתלונן לצאת אל מחוץ למסעדה או אז תקפו אותו שלא כדין, בצוותא חדא, בכך שהיכו אותו בגופו תוך שהם מקללים אותו, מגדפים אותו ושואלים אותו "אתה רוצה למות היום". ד. בתכוף לכך, כעבור כדקה יצאו נאשם 2, האחרים והמתלונן, בשנית, מהמסעדה אל חזית המסעדה, עמדו סמוך לרכב והמשיכו בדין ודברים ביניהם. נאשר 2 והאחרים שבו לתקוף את המתלונן, נאשם 1 יצא מהרכב ובצוותא חדא עם נאשם 2 והאחרים היכו את המתלונן מכות נמרצות בגופו ובראשו, חנקו אותו, בעטו בו והיכו בו באגרופיהם.

החלטה |14/03/2022 |מחוזי – תל אביב

ת"פ (טבריה) 28591-04-22- מדינת ישראל נגד פלוני

שמות השופטים: ניר מישורי לב טוב

משלא פתחו את הדלת, עזב המשיב את המקום ושב לאחר מספר דקות כאשר המשטרה כבר הוזעקה למקום. 3 לפיכך הורשע המשיב בעבירות תקיפת בת זוג ואיומים כלפי המתלוננת ואחיה א'. טיעוני הצדדים: טיעוני ב"כ המשיב: א. מדובר במשיב ללא עבר פלילי אשר לקח אחריות מלאה על מעשיו. ב. חומרתו של כתב האישום ברף התחתון. ג. יש למשיב ולמתלוננת תינוק משותף ומוטל על המשיב נטל כלכלי לפרנסתם. ד. עברו כארבעה חודשים ולכן יש לבחון את המסוכנות מחדש. ה. יש לאפשר למשיב ולמתלוננת לחזור לביתם בטבריה ובכך לשקם את המשפחה ולשוב לשגרה ולעבודה. ו. עוד נטען כי שירות המבחן הגיש בקשה לדחייה והוגשה בקשה נוספת לדיון לאחר הפגרה ולאור המצב בית המשפט יכול להתרשם בעצמו מהמשיב ולבחון את בקשתו ללא תסקיר. טיעוני ב"כ המשיבה: א. חזקת החפות לא עומדת למשיב משהודה בכתב האישום המתוקן הכולל עבירות לא פשוטות כנגד המתלוננת. ב. המשיב לא קיבל טיפול קונקרטי וטרם נשלח לשירות המבחן לקבל אבחנה וטיפול. ג. המתלוננת עברה לרמת גן ביחד אתו, אך לא ניתן לאפשר לטענת ב"כ המשיה מצב בו יהיו בריחוק ממשפחתה בטרם קיבל המשיב טיפול כלשהו ומכאן התנגדותה לחזרתם לטבריה. המתלוננת מסרה בדיון יום 17.7.22 כי המשפחה עברה מטבריה לרמת גן, למרות שמשלמים על הדירה שכירות והמצב הכלכלי שלהם קשה. המשיב חיפש עבודה ברמת גן, ועד שקיבלנו הסכמה מהמעביד שיסכים להעסיקו כבר נתפסו עבודות. לדבריה המשיב היה במצב נפשי לא קל אך היו ביחד ואי אפשר להמשיך כך ולדרדר את המצב. המשיב מטופל והולך לפסיכיאטר ומה שצריך הוא עושה וכי ההורים שלה לוקחים אותו והיא לא יודעת מה הטיפול אך מרגישה שיש שינוי בהתנהגות שלו.

החלטה |20/07/2022 |שלום – טבריה

מ"ת (תל אביב) 67241-02-23- מדינת ישראל נגד ישראל אור

שמות השופטים: העמית ציון קאפח

בעמוד שלאחר מכן, מתארת המתלוננת את תחושותיה לגבי משקלו של המשיב, זיפי הזקן, גניחותיו, היותה משותקת ודברי המשיב למתלוננת בזמן אמת בדבר היותה "רטובה". כללם של דברים, נמצאה תשתית ראייתית לכאורית לבסס את הנטען כלפי המשיב. סיכום הדברים עד כה בשלושת האישומים הראשונים הינו כדלקמן: קיים פער גילאים ניכר בין המשיב לבין המתלוננות. המשיב הקפיד "לכבד" את המתלוננות בסם משנה תודעה, יהא שמו אשר יהא, שעה שהוא עצמו הקפיד שלא ליטול מאותו סם. אישום רביעי: בסד הזמנים שנוצר ומשום הדחיפות במתן ההחלטה, לא אדרש לאישום זה. ב"כ המשיב מיקד את עיקר טיעוניו באישום זה. אין בעובדה שאינני מתייחס לאישום זה משום משמעות כלשהי. אני בוחר להתייחס לאישום החמישי משום שהאירועים הקודמים התרחשו בשנים 2016-2019 ויש חשיבות רבה בסקירת האירוע באישום בחמישי שאירע בשנת 2021. אישום 5: העובדות : 1. בתאריך 18.7.2021 הכירו ר. ע ילידת 2001 (להלן באישום זה: "המתלוננת") והנאשם, באמצעות חברה משותפת (להלן: "א. א"). באותו יום המתלוננת והנאשם נדברו להיפגש בביתו של הנאשם ברמת גן, יחד עם א. א. 2. המתלוננת הגיעה לביתו של הנאשם וסמוך לכך נכנסה לבריכה. בעת שהמתלוננת רחצה במי הבריכה, הגיש לה הנאשם כוס משקה אלכוהולי ובתוכה סם, שסוגו המדויק אינו ידוע למאשימה והמתלוננת לגמה מן המשקה. 3. סמוך לאחר שלגמה המתלוננת מהמשקה, היא חשה ערפול חושים, סחרחורת ותחושת כבדות בגוף. 4. בנסיבות אלה, נכנס הנאשם לבריכה, וכשהמתלוננת במצב המונע לתת הסכמה חופשית, נצמד אל גופה, הסיר ממנה את החלק העליון של בגד הים שלבשה והסיט את תחתון בגד הים.

החלטה |20/06/2023 |מחוזי – תל אביב

פיסקה רלוונטית

רע"פ 2487/15- אייל אבולפיה נגד עיריית רמת גן

שמות השופטים: א שהם

ביום 29.12.2014 , הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן את המבקש בעבירות שיוחסו לו בארבעת כתבי האישום, לאחר שדחה את טענת ההתיישנות שהעלה המבקש, וכן טענות נוספות, בקובעו כי: "אין מחלוקת כי לנאשם הומצאו הודעות קנס בגין העבירות שביצע בתוך שנה ממועד ביצוען אמנם, כתב האישום הוגש בחלוף למעלה משנה, אך זאת בגין הגשת הבקשה להישפט שהגיש הנאשם בחלוף הזמן לאחר שבקשתו לביטול הדו"חות נדחתה אין הוראות החוק קובעות כפי שביקש הנאשם לקרוא לתוכן כי על ההליך כולו להסתיים בתוך שנה ממועד ביצוע העבירה". 3. באותו מועד, גזר בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן את דינו של המבקש. בגזר דינו, נתן בית המשפט דעתו לטענות המבקש, לפיהן קיימת מצוקת חנייה קשה באזור מגוריו, וכי יש מקום להקל עימו נוכח העובדה כי מדובר בעבירות קנס שההודעות בגינן הומצאו בשנת 2011, אך העבירות התבררו רק בשנת 2014. בהתאם לכך, הושת על המבקש קנס בסך 800 , בגין כל עבירות החנייה בהן הורשע. 4. המבקש ערער על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ערעורו של המבקש הצטמצם לטענת חלוף הזמן, כפי שהועלתה בפני בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש בציינו, כי "נימוקו של בית משפט קמא עומד במבחן הביקורת, ובמקרה זה, מאחר שכתב האישום הוגש אמנם למעלה משנה לאחר ביצוע העבירות, אולם הוגש בתוך המועד שלאחר דחיית בקשתו של המערער לבטל את הדו"ח, ההתיישנות אינה חלה במקרה זה וניתן היה לדון את המערער ". הבקשה לרשות ערעור 5. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשת רשות ערעור שהגיש נטען, כי שגה בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן, עת הרשיעו בעבירות שיוחסו לו, וזאת נוכח העובדה כי מדובר בעבירות שהתיישנו.

החלטה |05/05/2015 |בית המשפט העליון

רע"פ 1878/20- איתן כוכבי נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ג קרא

של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק עפמ"ק 1953-01-20 ותיק עפמ"ק 27027-02-20 מיום 23.2.2020 שניתן על ידי כב' השופט אברהם הימן בשם המבקש: בעצמו החלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' הימן) בעפמ"ק 1953-01-20 ועפמ"ק 27027-02-20 מיום 23.2.2020 שנדונו במאוחד, בהם נדחה ערעור המבקש על פסק דינו (הכרעת דין וגזר דין) של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן בחע"מ 64908-03-18 מיום 18.11.2019 ועל פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (כב' השופט מ' בן חיים) בחע"מ 33290-11-18 מיום 30.12.2019 . רקע והליכים קודמים 1. נגד המבקש הוגשו 10 כתבי אישום, במסגרתם הואשם כי, בעשרה מועדים שונים הוא החנה את רכבו שהינו גרור (להלן: הגרור), במקום חניה בתחום העיר רמת גן, כאשר הגרור (שהיה מנותק מהגורר או התומך) אינו שייך לסוגי הרכב שחנייתם הותרה שם, וזאת בניגוד לסעיף 5(ג)(1)לחוק העזר לרמת גן (העמדת רכב וחנייתו) התש"מ-1980 (להלן: חוק העזר). 2 המבקש לא כפר בעובדות כתב האישום, ובית המשפט לעניינים מקומיים הרשיעו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, לאחר שדחה את טענות ההגנה שהעלה המבקש. בקצרה, המבקש טען כי חוק העזר מפנה לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) ולשיטתו תיקון מספר 9 משנת 1970 לתקנה 69(ו) לתקנות התעבורה, הקובע כי אין להחנות גרור אלא בעת ביצוע עבודות ציבוריות, "לא קיים ולא פורסם" ולפיכך לא החנה את רכבו בניגוד לחוק. המשיבה טענה כי תיקון מספר 9 לתקנות התעבורה פורסם ברשומות מיום 1.1.1970 ותוקפו הוא מאותו מועד. בית המשפט לעניינים מקומיים קיבל את טענת המשיבה וקבע כי מכל מקום המבקש החנה את רכבו בניגוד לסעיף 5(ג)(1) לחוק העזר שכן חניית הגרור לא נעשתה בעת ביצוע עבודות ציבוריות בהתאם לתקנה 69(ב)(3).

החלטה |04/04/2020 |בית המשפט העליון

ע"פ 5376-09- תמיר חמד נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: א רובינשטיין,ס גובראן,ח מלצר

בדיון חזר בא כוח המערער שטען כל הניתן והדגיש כי בית המשפט לא הביא בחשבון לקולה את העובדה שבשנתיים הקודמות לאירוע נשוא כתב האישום (בפועל היו אלה ארבעה עשר חודש), לא עבר המערער כל עבירה; לא ניתנה, כנטען, תשומת לב דיה לנסיבות האישיות המנויות בתסקיר. נטען כי העונש כבד, ונתבקש "אשנב של תקוה". באת כוח המדינה ציינה כי המערער מעולם לא למד נהיגה, וכי והמרדף התנהל לאורך כ-50 ק"מ, בתי המשפט ניסו ללכת לקראת המערער במקרים קודמים, אולם ללא הועיל. אשר לתיקים התלויים ועומדים, נאמר כי המערער הודה בהם, ועל כן לא היתה מניעה כי הפרקליטות תציגם בפני בית המשפט. הכרעה י. בטרם נכריע, עיינו בגיליון הרשעותיו הקודמות של המערער, שלמרבה הצער, הספיק לעמוד לפני תיק זה חמש פעמים לפני בתי המשפט (כולן בבית המשפט לנוער), בעיקר בעבירות רכוש, ברובן אך לא כולן קשורות ברכב, אולם גם בעבירות אלימות. לאחר התיק הנוכחי נדון המערער (ביום 10.6.09 ) בתיק נוסף ישן יותר בעבירות קרובות במהות של שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה פוחזת של כלי רכב, ואי-ציות לרמזור אדום, ל-12 חודשי מאסר שמהם 5 חודשים במצטבר לעונש שבתיק דנא, וזאת לאחר שצורפו שני כתבי אישום נוספים, האחד בגין גניבה והיזק בזדון, והאחר נסיון פריצה לרכב ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. בנסיבות לא היתה לטעמנו מניעה להצגת אותו תיק בפני בית המשפט בתיקנו שלנו, כיון שהמדובר היה בכתב אישום שהוגש עוד ב-2007, לפני העבירות נשוא כתב האישום דנא, והוא הדין לכתבי אישום אחרים; לא היה המדובר במב"ד שאין ככלל מקום להציגו, אלא בכתבי אישום "שעברו כבר מסננת תביעתית לעניין ראיות לכאורה, ושלגביהם המבחן מטבעו גמיש יותר, אף שגם כאן יפה זהירות" (בש"פ 6718/06 פלונים נ' מדינת ישראל (לא פורסם).

פסק דין |21/02/2010 |בית המשפט העליון

בש"פ 1731/07- אברהם ממן נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ס גובראן

בפניי ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ד' רוזן), בתיק ב"ש 90137/07 מיום 28.1.07 , לפיה הוארך מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. כנגד העורר הוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום בת. פ 40013/07 הכולל שלושה אישומים, המייחסים לו עבירת שוד בנסיבות מחמירות (איומים ואלימות), לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירת סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק; שתי עבירות של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב(א) לחוק; עבירת התפרצות לבנין לצורך גניבה, לפי סעיף 407(ב) לחוק; עבירת נהיגה בקלות ראש וברשלנות שגרמה לתאונה בה נחבל אדם חבלה של ממש, לפי סעיף 62(2) בצירוף סעיף 38(3) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961; וכן עבירת נהיגה באור אדום, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. כתב האישום מייחס לעורר מספר רב של עבירות, שנעברו בפרק זמן קצר. כמו כן חומרת העבירות כפי שזו עולה מכתב האישום, הלכה וגברה החל מעבירות רכוש של גניבת רכב ופריצה למכולת תוך גניבת סיגריות ועובר לעבירות שוד אלים וסיכון חיי אדם תוך הימלטות מהמשטרה. שרשרת העבירות נפסקה רק כאשר התנגש העורר ברכב אחר תוך גרימת חבלה לנהג הרכב השני, ולאחר שהעורר נפגע מנהיגתו הוא, פונה לבית חולים ונעצר על ידי המשטרה. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית-משפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. ביום 28.1.07 , דן בית המשפט המחוזי בבקשה והחליט לקבל אותה.

החלטה |05/03/2007 |בית המשפט העליון

פל (תל אביב) 2851-09-13- מדינת ישראל נגד אלירן אוקנין

שמות השופטים: דלית ורד

פי הודעתו בעבירות הבאות: 1. נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים, עבירה על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן – פקודת התעבורה), בקשר עם סעיף 39א לפקודת התעבורה, בקשר עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה, בקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן – תקנות התעבורה). 2. נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה. 3. נהיגה בפסילה, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה. 4. נהיגה ללא רישיון תקף, עבירה על סעיף 10(א) ו- 38(1) לפקודת התעבורה. 5. נהיגה ללא ביטוח תקף, עבירה על סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי. 6. מסירת פרטים כוזבים, עבירה על סעיף 62(4) לפקודת התעבורה. האירוע היה ביום 28.9.13 שעה 04:45, כשהנאשם נהג רכב שמספרו 5425305 ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן ונעצר על ידי שוטרים לביקורת. הנאשם נהג כאמור כשהוא שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים. התנדנד בהליכה, כשל במבחן הבאת אצבע לאף במסגרת בדיקת המאפיינים שנערכה לו, ועל פי בדיקת הנשיפה, נמדד בגופו של 420 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. בתאריך 18.8.10 נפסל הנאשם בנוכחותו מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה למשך 4 שנים, בעקבות הרשעתו בתיק 44090-07-10 (בימ"ש השלום באילת). משכך, נהיגתו באירוע בוצעה בעוד הפסילה בתוקף. הנאשם לא הוסמך מעולם לנהיגה, ומשכך נהיגתו הייתה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. 2 משנעצר לביקורת, מסר הנאשם פרטים כוזבים בכך שהזדהה בפני השוטרים בשם אביחי (אחיו). הנאשם נתון במעצר מיום האירוע, 28.9.13 , היינו מזה כ-7.5 חודשים.

גזר דין |11/05/2014 |בית המשפט לתעבורה – תל אביב

ת"פ (תל אביב) 68846-07-19- מדינת ישראל נגד שוקי קוסטיקה

שמות השופטים: יוסי טופף

כך גם עם תחילת המשפט, במענה מטעם הנאשמים לכתב האישום, כפר הנאשם 1 בביצוע העבירות שיוחסו לו וטען שלא ביצע את המעשים המתוארים (למעט העובדה כי נתנאל חייב לו כספים). הנאשם 2 אף הוא כפר במיוחס לו וטען שבמועד האירוע אשר באישום השני, הוא שהה באותן שעות רלוונטיות בעיר רמת גן. 136. יש לציין כי נוכח עמדת הנאשמים, ובהתאם לנטלי ההוכחה הרובצים על שכם התביעה, נשמעה פרשת תביעה ארוכה, מרובה בעדויות ורוויה בראיות, הגם שחלקן נתקבלו בהסכמת ההגנה, ללא צורך במסירת עדות נלווית. כתוצאה מכך, זימנה המאשימה עדים רבים לצורך שמיעת עדותם והצגת ראיות באמצעותם, בין היתר, בנוגע למסלול נסיעתם הנטען של הנאשמים על גבי האופנוע שהיה בשימושו של הנאשם 1, ובכלל זאת נתונים שהתקבלו מחברת איתוראן בנוגע לתנועת האופנוע במועדים הרלוונטיים, סרטוני מצלמות אבטחה בבניין מגוריו של הנאשם ולכל אורך מסלול הנסיעה המשוער לדירה שהוצתה ובחזרה, נתוני מחקרי תקשורת של מכשירי הטלפון של הנאשמים, שיחות ותכתובות בינם לבין אחרים ועוד ועוד. במשך כל פרשת התביעה אחזו הנאשמים בעמדתם כי הם לא היו במקום ואין לקשור אותם לאירועים האלימים המפורטים בכתב האישום. במהלך כל פרשת התביעה ההגנה אחזה בדעה כי אין לייחס לנאשמים את האמור בכתב האישום וביקשה לערער על נכונות נתוני איתוראן בדבר מיקום האופנוע על ציר הזמן ביום קרות אירוע ההצתה מושא האישום השני, בשל כך שתועדה בפלט הנתונים מחברת איתוראן "קפיצה" בת 8 דקות, לפיה במועד הרלוונטי האופנוע עמד ליד בית מגוריו של הנאשם 1 ברחוב נגבה ברמת גן מ-20:25 ועד 20:33, ואילו בשעה 20:35 "הופיע" האופנוע ביציאה לכביש 44 באזור, דבר שלכאורה אינו מתאפשר בטווח זמנים שכזה.

הכרעת דין |22/06/2021 |מחוזי – תל אביב

ת"ד (תל אביב) 10444-11-18- מדינת ישראל נגד אליצור רפאל בן שמעון

שמות השופטים: אלעד שור

2 גזר דין על פי עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם ע"י בא כוחו, עולה כי ביום 14/5/18 נהג הנאשם את רכבו בעיר רמת גן, נהג בקלות ראש, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, איבד שליטה והתהפך עם רכבו. כתוצאה מהתאונה נחבלו הנוסעים ונגרם נזק לרכב הנאשם ולרכב נוסף פרט לרכבו של הנאשם, עוד על פי העובדות, הנאשם עזב את מקום התאונה תוך שמשאיר את רכבו במקום ובהמשך אותר ע"י המשטרה. המאשימה ביקשה בין היתר את פסילתו של הנאשם לתקופה של 4 חודשים תוך ציון החומרה שבעזיבת מקום תאונה. ב"כ הנאשם ביקש אותי להסתפק בפסילה המנהלית של 60 הימים אשר רצה הנאשם במסגרת אירוע זה. לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי את טענותיו של ב"כ הנאשם מצאתי כי אין מקום להסתפק ב- 60 ימי הפסילה המנהלית. אמנם מסכים אני עם ב"כ הנאשם שאין מדובר במקרה קלאסי של עזיבת מקום תאונה, קרי, הנאשם השאיר את רכבו הרשום על שמו במקום התאונה ונס מהמקום, השארת רכבו במקום מלמדת על התנהגות שקשורה בלחץ ודחק ולאו דווקא בניסיון להתחמק מן הדין, שכן כאמור, הרכב רשום על שמו של הנאשם ואיתורו ע"י המשטרה הנו וודאי. ברם, עבירות הקשורות בעזיבת מקום תאונה הנן עבירות אשר יש עמן פגם חמור המצביע על פגם בערכיות של עוברן. ביהמ"ש גם אם יכול להבין שבמקרה זה עזיבת המקום קשורה בהתנהלות פזיזה הנובעת מלחץ חייב להעביר מסר שההתנהגות פסולה ויש לעקרה מן היסוד. אני סבור שהאיזון הנכון במקרה זה הנו בהטלת הפסילה המינימלית הקבועה בחוק לצד עבירה על תקנה 144 לתקנות התעבורה ולו רק לאור נסיבות ביצוע העבירה והנסיבות האישיות אותן ציין בטיעוניו ב"כ הנאשם. מתחם הענישה ההולם בעבירות מסוג העבירות הללו נע בין -3 חודשי פסילת רישיון הנהיגה ועד פסילות שיכולות להגיע אף לתקופות שמעל שנה.

גזר דין |18/02/2019 |בית המשפט לתעבורה – תל אביב

ת"פ (תל אביב) 8084-07- מדינת ישראל נגד אורי עובדיה

שמות השופטים: הדסה נאור

התגלעו בין הנאשם למתלוננת סכסוכים וחיכוכים, אשר הביאו להגשת תלונות הדדיות במשטרה, שהובילו בסופו של יום להגשת כתב האישום שלפניי, המכיל ארבעה אישומים שעיקרן עבירות אלימות פיסית ומילולית. האישום הראשון: מייחס לנאשם ביצוע עבירות של הסגת גבול פלילית, עפ"י סעיף 447 (א) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין"), עבירה של איומים, עפ"י סעיף 192 לחוק העונשין ועבירה של תקיפה סתם – בן זוג, עפ"י סעיף 379 ביחד עם סעיף 382(ב) לחוק העונשין, על כך שבתאריך 14.08.06 בשעה 16:30 לערך, נכנס לדירת המתלוננת למרות התנגדותה, דחף אותה ואיים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה, לעיני שני ילדיה הקטינים, וזאת על מנת להפחידה או להקניטה. האישום השני: מייחס לנאשם ביצוע של עבירת איומים, עפ"י סעיף 192 לחוק העונשין, על כך שבתאריך 9.08.06 סמוך לשעה 14:50, בשיחת טלפון בינו לבין המתלוננת, איים הנאשם על המתלוננת על מנת להפחידה או להקניטה. האישום השלישי: מייחס לנאשם עבירה של תקיפה סתם – בן זוג, עפ"י סעיף 379 ביחד עם סעיף 382(ב) לחוק העונשין, על כך שכשנתיים עובר לתאריך 14.08.06 , תקף את המתלוננת בכך שנופף באגרופיו לעבר פניה ותוך כדי כך פגע אגרופו במצחה. האישום הרביעי: מייחס לנאשם עבירה נוספת של תקיפה סתם – בן זוג, עפ"י סעיף 379 ביחד עם סעיף 382(ב) לחוק העונשין, על כך שבתאריך 16.05.07 , סמוך לשעה 17:30, ברחוב ביאליק ברמת גן, עת שהתה המתלוננת ברכבה, תקף אותה, בכך שפתח בחוזקה את דלת הרכב, לקח את תיקה והשליכו עליה, התיק פגע בפניה ובצווארה של המתלוננת וכתוצאה מכך היא סבלה מסחרחורות.

הכרעת דין |24/01/2010 |שלום – תל אביב

ת"פ (תל אביב) 39990-04-16- מדינת ישראל נגד שגיב בן משה טיירי

שמות השופטים: מרדכי לוי

כשהגיע הרכב ובו הנאשמים לצומת הרחובות יבנה וצמרות ברמת השרון, נהג נאשם 2 את הרכב במהירות רבה ופנה ימינה תוך כדי חריקת בלמים. שני שוטרים הורו להם לעצור באופן מיידי את הרכב. הם נמנעו מלציית להוראות השוטרים לעצור ותחת זאת האיץ נאשם 2 את מהירות נסיעתו, תוך שהוא נמלט במהירות מהמקום. בהמשך הם עצרו את הרכב ונמלטו בריצה מהמקום. 5. מטעם המאשימה הוגשו לבית המשפט הרישומים הפליליים של נאשמים 1, 2, 5, 6 ו-7. הרישום הפלילי של נאשם 1 הוא מכביד ולחובתו 10 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, איומים ואלימות. לעומת זאת, האישומים הפליליים של נאשמים 2, 5, 6 ו-7 אינם מכבידים ואילו ליתר הנאשמים אין רישום פלילי. 6. כאמור, הסדר הטיעון התייחס גם לענישה המוסכמת, כפי שיפורט להלן. למעשה, מדובר בהסדר טיעון "סגור" לעניין העונש. כמו כן, בפסקה ד' להסדר הטיעון בכתב, החתום על ידי כל הנאשמים ובאי כוחם, צוין תחת הכותרת "הסכמה בין התביעה וההגנה", כי התביעה הסכימה להסדר הטיעון לאור התחייבות הנאשמים לפיה יהיו מנועים מלהגיע למתחם בית המלון, ברחוב רוזנבלום 4 בתל אביב, ו/או להתקרב מרחק אשר יפחת מ-100 מ' ממתחם בית המלון, וזאת למשך 3 שנים מיום מתן גזר הדין. 7. ב"כ הצדדים עתרו לכבד את הסדר הטיעון, בהיותו סביר בנסיבות העניין, כפי שיצוין להלן. 7 8. ב"כ המאשימה הטעים, בין היתר, כי חרף חומרת העובדות והעבירות אשר בכתב האישום המתוקן, המאשימה הגיעה להסדר הטיעון לנוכח חיסכון בזמן שיפוטי רב, נטילת אחריות על ידי הנאשמים על מעשיהם, חיסכון מעשרות עדים להעיד בסיטואציה לא נוחה, כאשר לגבי שני הנאשמים המרכזיים, שהם נאשמים 1 ו-2, הוסכם כי יוענשו בענישה כבדה יותר מיתר הנאשמים, לאור מהות מעשיהם.

גזר דין |20/03/2017 |מחוזי – תל אביב

ת"פ (תל אביב) 40108-08- פרקליטות מחוז תא- פלילי נגד 1 . וותד תאאר

שמות השופטים: יהודית שיצר

למרדף הצטרפו ניידות נוספות ברחובות מרכזיים של העיר רמת גן, כשהנאשם עצר לבסוף רק אחרי שני רכבים שעמדו ברמזור אדום. משהתבקש על ידי השוטר לצאת מן הרכב התנגד ורק כשהגיע שוטר נוסף יצא מהרכב ונעצר ואז התברר כי הוא נהג בזמן פסילה והחזיק ברשותו סכין ללא הסבר הגיוני. ב"כ המאשימה עתרה למאסר ממושך, מאסר על תנאי, פסילה ופסילה על תנאי וכן קנס. היא הדגישה, את חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם. ציינה שאמנם אין לו עבר פלילי אך מאידך יש לו עבר תעבורתי נכבד למרות גילו, בין היתר, בעבירות חמורות כגון עקיפה או חציית קו הפרדה רצוף, אי ציות לתמרור עצור, אי ציות לתמרור ב'44, נהיגה בזמן פסילה, חוסר ביטוח, חציית שטח הפרדה ע"י רכב ועוד. רק לאחרונה הורשע בבית משפט לתעבורה בנהיגה בפסילה ותחת השפעת משקאות משכרים וזאת שלא בנוכחותו. עוד מפנה ב"כ המאשימה לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי למרות שלא היה מעורב בעבריינות של ממש והוא ממשפחה נורמטיבית, הוא נוטה לצמצם את האשמות המיוחסות לו, לבחון אותם ונוטה לטשטש את מעשיו. מסקנת שירות המבחן היא כי קיימת חשיבות בענישה משמעותית. ב"כ המאשימה איבחנה בין הנאשם 1 לבין הנאשם 2 כאשר היא מדגישה כי נאשם 2 עצר כאשר הבחין בניידות ואילו נאשם 1 המשיך בנהיגתו הפרועה ובחציית צמתים באור אדום. כמו כן היא מבחינה לפסיקה אשר קובעת רף גבוה ומצווה להחמיר בעבירות בשל המצב הקשה בכבישים. הסניגור לעומת זאת ער לחומרת העבירות, אך מדגיש כי מדובר באדם נורמטיבי שעבד, אין לו עבר פלילי. לטענתו ביצע את העבירה כדי שחברו בעל הרכב שהיה שתוי לא ינהג ולא יסכן חיים. הסניגור משווה בין הנאשם 1 לנאשם 2.

גזר דין |04/01/2009 |מחוזי – תל אביב

חקיקה רלוונטית

תקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974

סעיף: 44. הזמנה תכופה

44. (א) בעבירות המנויות בתקנת משנה (ב), מותר לקיים את המשפט סמוך לאחר המצאת ההזמנה למשפט, ובלבד שתינתן שהות מספקת לנאשם להגיע לבית המשפט; ביקש הנאשם לדחות את המשפט כדי למנות לעצמו סניגור או להביא עדי ההגנה או מטעמים מוצדקים אחרים, תינתן לו שהות מספקת, לפי הענין, אולם מותר לקיים את משפטו לפי המועד האמור בתקנה 20א. (ב) ואלה העבירות לענין תקנת משנה (א): (1) עבירה לפי פקודת התעבורה או התקנות שלפיה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש; (2) עבירות לפי סעיפים 152, 170 עד 172, 174, 186, 189, 191 עד 196, 214 עד 216, 223, 225 עד 228, 273, 275, 334, 357, 379 עד 381, 384, 401, 409, 452 ו-490 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; (3) 6 עבירה לפי סעיפים 20(א)(1) ו-21 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, על צו שניתן לפי סעיפים 21(ב) או 27 לחוק האמור וכן עבירה לפי סעיף 6 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה), התשמ"ה-1985; הוראת פיסקה זו תחול רק לגבי כתב אישום שהוגש לבית משפט שלום. (ג) הזמנה למשפט לגבי עבירות המנויות בתקנת משנה (ב)(1) תהיה לפי טופס 8ג שבתוספת, והיא תימסר בידי שוטר, לרבות עובד ציבורי אחר ששר הפנים או שר התחבורה הסמיך לכך לפי סעיף 222 לחוק, דרך כלל או לענין מסויים. (ד) הזמנה למשפט לגבי עבירות המנויות בתקנת משנה (ב)(2) תהיה לפי טופס 8ד שבתוספת. (ה) 6 הזמנה למשפט לגבי עבירות המנויות בתקנת משנה (ב)(3) תהיה לפי טופס 8ד שבתוספת, והיא תימסר ביד שוטר, לרבות ביד עובד ציבור אחר ששר המשפטים הסמיכו לכך בכתב.

צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש"ע-2009

סעיף: 186א. הגדרות

186א. לעניין סימן זה: “בן זוג" – לענין מי שהעבירה גרמה למותו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ובלבד שערב מותו גר עמו וניהל עמו משק בית משותף במשך שנתיים לפחות; “בן משפחה" – בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות; “הגוף החוקר" – משטרת ישראל; “חשוד" – מי שחשוד בביצוע העבירה שפגעה בנפגע; “נאשם" – מי שנאשם בעבירה שפגעה בנפגע; “נידון" – מי שנגזר דינו בשל העבירה שפגעה בנפגע; “נפגע עבירה" – מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון; “עבירה" – עבירה, למעט עבירת תעבורה שמתקיימים בה כל אלה: (1) היא עבירה שעונשה שלושה חודשי מאסר או יותר. (2) היא נעברה באזור, ואם נעברה מחוץ לאזור בית משפט צבאי דן בה; (3) חקירתה תעשה בידי הגוף החוקר והתביעה בה תנוהל בידי תובע; “עבירת מין או אלימות" – עבירה מן העבירות המנויות בתוספת החמישית; “עבירת מין או אלימות חמורה" – עבירת מין או אלימות המנויה בחלק א׳ או בחלק ב׳ בתוספת החמישית א׳; “עבירת תעבורה" – כמשמעותה בצו בדבר תעבורה [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1805), התשע"ט-2018; “תובע" – כמשמעותו בסעיף 75; “הקצין הממונה" – כמשמעותו בסעיף 136א; “הרשויות" – רשויות החקירה, התביעה וכל רשות ציבורית אחרת שהטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה; “אדם עם מוגבלות" – אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגנטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.

תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו-240 לחוק), התשכ"ו-1966

סעיף: 1. חיקוקים לענין סעיף 239

1. על עבירות לפי החיקוקים שלהלן יחול סעיף 239 לחוק: (1) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (השכרת רכב פרטי), התשי"ט-1959; (2) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הולכת סיור ברכב פרטי), התש"ך-1960; (3) חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א-1960; (4) חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961; (5) חוק-עזר של עיריה או מועצה מקומית שהותקן לפי פקודת העיריות או פקודת המועצות המקומיות; (6) חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, והתקנות לפיו; (7) תקנות-שעת-חירום (רישום ציוד וגיוסו), התשי"ז-1956; (8) חוק גנים לאומיים ושמורות-טבע, התשכ"ג-1963 וחוקי-עזר ותקנות לפיו; (9) חוק הטיס, 1927, וצווים ותקנות לפיו; (10) דיני ההתגוננות האזרחית כמשמעותם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; (11) חוק חגורות בטיחות ברכב, התשל"ג-1973; (12) סעיפים 152, 170 עד 172, 174, 186, 189, 191 עד 196, 214 עד 216, 223, 225, עד 228, 267, 273, 275, 334, 357, 379 עד 381, 384, 401, 409, 452, ו-490 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; (13) סעיפים 20(א)(1) ו-21 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, צו שניתן לפי סעיף 21(ב) או 27 לחוק האמור וכן סעיף 6 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה), התשמ"ה-1985; הוראה זו תחול רק לגבי עבירות שנכללו בכתב אישום לבית משפט שלום. (14) תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע"א-2011.

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)

כפר סבא כפר סבא או פתח תקווה תחומי הרשויות המקומיות האלה: כפר סבא, פתח תקווה, טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא, אלעד, קלנסווה, רעננה, ראש העין, הוד השרון, המועצה האזורית דרום השרון, יהוד-מונוסון, גבעת שמואל, גני תקווה, כוכב יאיר צור יגאל, זמר וסביון 9. אשקלון אשקלון אשדוד, אשקלון, קריית גת, שדרות, קריית מלאכי, המועצה האזורית באר טוביה, המועצה האזורית חוף אשקלון, המועצה האזורית לכיש, המועצה האזורית שפיר, המועצה האזורית יואב והמועצה האזורית שער הנגב 10. חדרה חדרה חדרה, אום אל-פחם, המועצה האזורית חוף כרמל, באקה אל-ר'רבייה, חריש, ערערה, אור עקיבא, כפר קרע, ג'יסר א-זרקאא, פרידיס, ג'ת, זיכרון יעקב, בנימינה-גבעת עדה, מעלה עירון, פרדס-חנה-כרכור, המועצה האזורית מנשה, בסמ"ה, אליכין והמועצה האזורית אלונה 11. נתניה נתניה נתניה, המועצה המקומית עמק חפר, כפר יונה, המועצה האזורית לב השרון, קדימה-צורן, המועצה האזורית חוף השרון-למעט היישוב גליל ים המשתייך לאזור השיפוט של מחוז תל אביב שבפרט 2, אבן יהודה, תל מונד ופרדסייה טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 12.

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)

טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6.

צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז), התשס"ז-2007

סעיף: 3. תחילת פעולה והוראות מעבר

3. (א) בית המשפט המחוזי מרכז יחל לפעול ביום י"ט באלול התשס"ז (2 בספטמבר 2007) (להלן – היום הקובע). (ב) ערעור שבתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי מרכז לפי סעיף 4 לצו בתי משפט (הוראות מעבר) (אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים) (תיקון), התשס"ז-2007 (להלן – צו אזורי השיפוט), אשר הוגש לפני היום הקובע לבית המשפט המחוזי בתל–אביב–יפו וטרם נשמעו או החלו להישמע בו טענות הצדדים לגופן, לרבות בדיון מקדמי בערעור, יידון בבית המשפט המחוזי מרכז. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ערעור פלילי בהרכב שלושה שבתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי מרכז לפי סעיף 4 לצו אזורי השיפוט, שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לפני היום הקובע, יידון בבית המשפט המחוזי בתל–אביב–יפו; ערעור כאמור, שעד יום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007), טרם נשמעו או החלו להישמע בו טענות הצדדים לגופן, יידון בבית המשפט המחוזי מרכז. (ד) עד 1,500 תביעות אזרחיות שיקבע מנהל בתי המשפט, בין לפרטיהן ובין לסוגיהן, אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל–אביב–יפו עד ליום פרסומו של צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז) (תיקון), התשס"ז-2007, יידונו בבית המשפט המחוזי מרכז; הודעה על התביעות שיידונו כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט, בכתובת www.court.gov.il . (ה) ערעור על פסק דין בעבירות ששופט תעבורה מוסמך לדון בהן לנוי סעיף 25 לפקודת התעבורה, אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בתל–אביב–יפו לפני היום הקובע, וטרם נשמעו בו טענות הצדדים לגופן, יידון בבית המשפט המחוזי מרכז. (ו) כל עניין שבתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי מרכז לפי סעיף 4 לצו אזורי השיפוט, שלא נקבע לגביו אחרת בסעיף זה, אשר הוגש לפני היום הקובע לבית המשפט המחוזי במחוז תל–אביב–יפו וטרם הסתיים הדיון בו, יידון בבית המשפט המחוזי בתל–אביב–יפו. י"ד באייר התשס"ז (2 במאי 2007)

חוק העונשין, התשל"ז-1977

סעיף: 490. עבירת רחוב

490. העושה אחת מאלה בלי עילה כשרה, דינו – מאסר חודש ימים, ובעבירות לפי פיסקאות (1), (4), (5) או (9) – גם תשלום ההוצאות הכרוכות בהסרת המכשול או בתיקון הנזק: (1) חוסם את המעבר החפשי בדרך ציבורית, על-ידי שהוא מניח או משאיר שם כל דבר, או שם או מרשה לשים כל דבר הבולט מעליה ומפריע לבטיחות ולחופש המעבר, או חופר בה חפירות או פולש אליה באופן אחר; (2) לאחר שחפר חפירות או הקים מבנים או הניח כל דבר בדרך ציבורית כדין – איננו מציג מנורה או מאור על גל עפר או אבנים או חומר אחר או על תעלה או על צינור או חפירה, או אינו עושה באופן אחר להגן על עוברים ושבים או להזהירם; (3) מכבה מנורה או פנס המשמשים להארת דרך ציבורית או מסיר או מכבה מאור שהוצג כדי להראות על מציאותם של חפירה או כל דבר אחר בדרך ציבורית; (4) מניח או משאיר בדרך ציבורית זוהמה, אשפה, פסולת או כל דבר פוגעני אחר; (5) מוציא לדרך ציבורית אשפה או דברים אחרים באופן שיש בו כדי לגרום פגיעה או אי-נוחות לעובר ושב; (6) עוזב או קושר חיה באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית, או מניח לחיה המשמשת למשיכה, למשא או לרכיבה שתתעה בדרך ציבורית, או נותן לרכב שיימצא באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית שעה ארוכה מן הדרוש לשם טעינה או פריקה או לשם העלאה או הורדה של נוסעים; (7) אינו מתקן או אינו הורס בנין או מבנה הנמצא במצב של סכנה או התמוטטות, לאחר שקיבל מן הרשות המקומית הוראה בכתב לעשות כן; (8) אינו מנקה או אינו מתקן תנור או ארובת עשן של בית, סדנה או בית חרושת; (9) מפעיל זיקוקים בדרך ציבורית כשהם עלולים לגרום נזק או אי-נוחות; (10) מקים שאון או מהומה המפריעים את מנוחת הציבור.

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982

סעיף: 239א. מסירת הודעה בעבירות תעבורה

239א. (א) עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי פקודת התעבורה או לפי התקנות לפיה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניניה הזמנה למשפט לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה; אולם, אם הוכיח בעל הרכב החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה למשפט למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה. (ב) היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודת התעבורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה למשפט, אלא אם כן הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה בתוך התקופות כמפורט בסעיף 225א(א1)(1) או (2) או התקיים האמור בסעיף קטן (א2).

הודעה על פקודת משטרה: 14.01.01 – הטיפול בתלונה ובתיק חקירה

סעיף: 5. עילות גניזה וסגירה

5. להלן העילות לגניזה ולסגירה של תיקי חקירה, לרבות גניזה וסגירה כנגד חשודים: א. אין אשמה פלילית 1) אם התברר, בכל שלב שהוא, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל איננו מהווה עבירה. 2) אם התברר, כי המעשה מהווה עבירה, אך אין שמץ של ראיות, כי נעברה בידי החשוד. ב. חוסר ראיות – כשחומר הראיות, שנאסף, מעורר ספק בדבר אשמתו של החשוד, ואין בו די כדי להעמידו לדין. ג. העבריין לא נודע – כשלא ידוע, מי ביצע את העבירה. ד. מות החשוד או הנאשם – כשהוכח, כי החשוד או הנאשם נפטר. ה. התיישנות העבירה – כשחלפו תקופות ההתיישנות הקבועות בחוק. ו. החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין 1) מטעמי גיל – כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים. 2) מטעמי בריאות הנפש – כשהוכח, על פי צו בית משפט או על פי תעודה של רופא מוסמך, על פי דין, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי. ז. רשות אחרת מוסמכת לחקור – כשרשות אחרת מוסמכת, על פי דין, לחקור בעבירה. ח. אין עניין לציבור – קביעת העניין לציבור תהיה על פי מדיניות המשטרה (החלטות הפיקוד ברמת המטא"ר, המחוז, המרחב והתחנה), ועל פי התבחינים שיפורטו להלן, ותוך התייחסות לשיקולים הרלוונטיים לנסיבות המקרה. התבחינים הם: 1) חומרת העבירה א) העונש על עבירה זו הקבוע בחוק. ב) הנסיבות לביצוע העבירה. ג) היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו. ד) שכיחותה של התנהגות עבריינית מסוג זה. ה) השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים. ו) משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית. ז) משך הזמן שחלף, מאז שבוצע המעשה. 2) החשוד א) גילו ומצבו הבריאותי. ב) עברו הפלילי וניסיונות לשקמו. ג) כל הקורות אותו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן. ד) שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות החוקרות. ה) הליכים מינהליים ואחרים שהתנהלו נגדו בעבר ועונשים שהוטלו עליו. 3) קרבן העבירה א) מידת הפגיעה בו. ב) תיקון הנזק שנגרם לו או האפשרות לתיקונו. ג) עמדה סלחנית של הקרבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקרבן. 4) אינטרסים של המדינה א) קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום. ב) פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי. ג) שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט (עסקאות טיעון ועדי מדינה). ד) סדר עדיפויות של בתי המשפט (בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם).

חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952

סעיף: 12א. הסעה שלא כדין

(ג3) על איסור שימוש ברכב לפי סעיפים קטנים (ג1) ו-(ג2) יחולו ההוראות האלה לפי פקודת התעבורה בהתאמה ובשינויים המחוייבים: (1) סעיף 57א(ב)(2) ו-(3) בשינוי זה: בסעיף 57א(ב)(3) במקום "בפסקאות (1) ו-(2)" יבוא "בפסקה (2)"; (2) סעיף 57א(ג); (3) סעיפים 57(ב), 57ג( ב) עד (ו) ו-57ד עד 57ז, בשינויים אלה: (א) (נמחקה); (ב) בסעיף 57ב(א), במקום "מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "מבית משפט השלום"; (ב1) בסעיף 57ב(ב)(2), במקום "בסעיף 57א(א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952"; (ב2) בסעיף 57ג(ג)(2), במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952"; (ג) (נמחק); (ד) בסעיף 57ד, במקום "בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "בית משפט השלום". (ג4) (1) (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג6), רשאי הוא לדרוש מהמסיע להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה שלו. (ב) הוראות סעיפים 47(ג), (ד), (ו) ו–(ז) עד (יא) ו-48 עד 50 לפקודת התעבורה יחולו לעניין פסקת משנה (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) במקום סעיף 47(ה) לפקודת התעבורה יחולו הוראות אלה: היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה כאמור בפסקת משנה (א), ינהג כלהלן, לפי העניין: (1) בעבירה לפי סעיף קטן (ג)(1)-רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 20 ימים; (2) בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6)-רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים; (2) בסעיף 49 לפקודת התעבורה,

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982

סעיף: 62א. סגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוג

62א. (א) בסעיף זה – "בן זוג", "המרכז" , "המתלונן" – כהגדרתם בסעיף 59א(א); "עבירת מין או אלימות" 7 – כהגדרתה בסעיף 59א(א) וכן עבירה מסוג פשע לפי סעיפים 203, 305, 327, 329, 330, 332, 333, 335, 336 בנסיבות מחמירות, 345, 346(א), 347(א) ו-(ג), 348(א), (ב) ו-(ד), 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 377 בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5), 381(א), 382(ב) בצירוף ל-379, 382(ג) בצירוף ל-380, 402, 404, 427, 428, לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ב) בקשת המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 62(א) שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין. (ג) ביקש המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות שלא להעמיד לדין, רשאי תובע, בטרם יחליט כאמור בסעיף 62(א), להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמת כל אחד מהם למרכז, ויחולו, לענין קבלת ההחלטה, הוראות סעיף 59א(ג)(3) עד (5), בשינויים המחויבים. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות תובע להחליט לפי סעיף 62(א).

לא נמצאו עורכי דין בתחום העו"ד.

עורך דין ברמת גן פלילי