כל הזכויות שמורות ©
מבוא: מדוע הבנת דיני התעבורה בתל אביב חיונית?
תל אביב, לב הפועם של המטרופולין הישראלי, מאופיינת בעומסי תנועה כבדים ובמורכבות תחבורתית ייחודית. עבור נהגים, רוכבי אופניים, קורקינטים והולכי רגל, הבנה מעמיקה של דיני תעבורה בתל אביב אינה מותרות, אלא צורך חיוני. היכרות עם החוקים והפסיקה העדכנית יכולה למנוע קנסות כבדים, שלילת רישיון, נקודות תעבורה ואף הליכים פליליים במקרים חמורים. מאמר זה מספק סקירה משפטית מקיפה לשנת 2024, המשלבת את המסגרת החוקית עם דוגמאות מהפסיקה והמלצות מעשיות לניווט בטוח וחוקי בסבך התחבורתי של העיר הגדולה.
המסגרת החוקית: הבסיס המשפטי לדיני תעבורה בישראל ובתל אביב
דיני התעבורה בישראל נשענים על מספר רבדים חוקיים, כאשר כולם רלוונטיים לנהיגה בתל אביב:
פקודת התעבורה [נוסח חדש]: זהו דבר החקיקה המרכזי המסדיר את כללי הנהיגה, רישוי כלי רכב ונהגים, אחריות במקרה תאונה ועוד. [אפשר להוסיף קישור חיצוני לפקודה באתר ממשלתי]
תקנות התעבורה, תשכ"א-1961: תקנות אלו מפרטות באופן מקיף את החובות והאיסורים החלים על משתמשי הדרך, החל ממתן זכות קדימה ועד לשימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה.
חוקי עזר עירוניים (תל אביב-יפו): עיריית תל אביב-יפו מוסמכת להתקין חוקי עזר ייחודיים הנוגעים להסדרי תנועה וחניה בשטחה המוניציפלי. אלו כוללים הסדרי חניה בכחול-לבן, נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים), אזורים מוגבלי כניסה ועוד. [אפשר להוסיף קישור לאתר עיריית תל אביב בנושא חניה ותנועה]
הבנת כל רבדי החקיקה הללו חיונית לכל מי שנוהג או משתמש בדרך בתחומי תל אביב.
סוגיות מרכזיות בדיני תעבורה בתל אביב – ניתוח ופסיקה עדכנית
הפסיקה בבתי המשפט לתעבורה מספקת תובנות חשובות לגבי האופן שבו נאכפים דיני התעבורה בתל אביב. להלן מספר סוגיות מרכזיות:
1. חובת הזהירות המוגברת בצמתים בתל אביב
צמתים עירוניים סואנים, כמו רבים בתל אביב, דורשים רמת זהירות גבוהה במיוחד. בתי המשפט נוטים להחמיר עם נהגים שלא נהגו בזהירות מספקת בצמתים אלו. בפסק דין תתע (תל אביב) 2064-05-13 מדינת ישראל נ' בר אלי, הודגשה חשיבות עבודת התיעוד של שוטרי התנועה בזירה. בית המשפט ציין לחיוב את מקצועיות השוטרת, דבר המחזק את הצורך בזהירות מרבית, שכן כל פעולה מתועדת ועשויה לשמש כראיה.
טיפ מעשי לנהגים בתל אביב: גם כשיש לכם זכות קדימה בצומת תל אביבי, האטת מהירות משמעותית וסריקה קפדנית של כל הכיוונים (כולל הולכי רגל ודו-גלגלי) הן חובה למניעת תאונות.
2. אחריות בתאונות שרשרת באזור תל אביב
כבישי הגישה לתל אביב והכבישים בתוך העיר (כמו נתיבי איילון) מועדים לתאונות שרשרת, בעיקר בשעות העומס. קביעת האחריות במקרים אלו מורכבת. בפסק דין רעפ 4771/12 קיריל חייט נ' מדינת ישראל, נדון מקרה של נהג שהואשם במספר עבירות חמורות לאחר תאונה, כולל נהיגה בשכרות ועזיבת מקום התאונה. מקרה זה מדגיש את החומרה שבה מתייחסים בתי המשפט להתנהגות נהגים לאחר תאונה.
המלצה חמה: במקרה של מעורבות בתאונת שרשרת בתל אביב או בסביבתה, עצרו במקום בטוח, הפעילו אורות מצוקה, וודאו שאין נפגעים הזקוקים לעזרה. דווחו מיידית למשטרה ולמד"א במידת הצורך, והחליפו פרטים עם כל המעורבים. אל תעזבו את המקום ללא אישור משטרתי (אלא אם יש צורך בפינוי רפואי דחוף).
3. זכות קדימה ותחבורה ציבורית בתל אביב
עם ריבוי נתיבי התחבורה הציבורית והאוטובוסים בעיר, סוגיות של זכות קדימה הן שכיחות. נהגי תחבורה ציבורית מחויבים לכללי הזהירות, אך גם על נהגים אחרים מוטלת החובה לתת להם זכות קדימה בהתאם לחוק (למשל, ביציאה מתחנה). בפסק הדין רעפ 8952/15 בדר עומרי נ' מדינת ישראל, הורשע נהג אוטובוס שלא ציית לתמרור "עצור" בצומת.
תזכורת חשובה: שימו לב לתמרורים ולסימונים על הכביש, במיוחד בקרבת נתיבי תחבורה ציבורית וצמתים. מתן זכות קדימה כחוק חיוני למניעת תאונות עם כלי רכב כבדים אלו.
4. עבירות חמורות: גרימת מוות ברשלנות בתל אביב
תאונות דרכים קטלניות הן טרגדיה, והן נבחנות בקפידה יתרה בבתי המשפט, במיוחד באזורים אורבניים צפופים כמו תל אביב. עבירת גרימת מוות ברשלנות נושאת עונשים כבדים. בפסק דין גמר (תל אביב) 165-08-18 מדינת ישראל נ' בר ציון, נאשם בתאונה קטלנית טען לחוסר זיכרון רגעי. בית המשפט בוחן במקרים אלו את כלל הנסיבות, כולל מהירות הנסיעה, שמירת מרחק ותשומת הלב של הנהג לדרך.
אזהרה חמורה: הדרך הטובה ביותר להימנע ממעורבות בתאונות קשות היא נהיגה אחראית: שמרו מרחק, הימנעו מהיסחי דעת (בעיקר טלפון נייד), התאימו את מהירות הנסיעה לתנאי הדרך והיו ערניים לסביבה בכל רגע.
מדריך מעשי: התמודדות עם תאונת דרכים בתל אביב
מעורבות בתאונת דרכים, קלה כחמורה, היא אירוע מלחיץ. ידיעת הצעדים הנכונים יכולה לסייע רבות:
פעולות מיידיות לאחר תאונה בתל אביב:
עצירה ובדיקת נפגעים: עצרו את הרכב במקום בטוח (אם אפשר) והפעילו אורות מצוקה. בדקו אם יש נפגעים והזעיקו עזרה רפואית (מד"א 101) ומשטרה (100) במידת הצורך.
דיווח למשטרה: חובה לדווח למשטרה על כל תאונה עם נפגעים. גם בתאונות נזק בלבד, דיווח (גם אם לא מיידי) יכול להיות חשוב להמשך.
החלפת פרטים: החליפו פרטים מלאים עם כל הנהגים והרכבים המעורבים: שם, ת.ז., כתובת, טלפון, מספר רישיון נהיגה, מספר רכב, פרטי חברת הביטוח וסוכן הביטוח.
איסוף פרטי עדים: אם יש עדים לתאונה, בקשו את פרטיהם (שם וטלפון). עדותם יכולה להיות מכרעת.
תיעוד זירת התאונה: עוד לפני הזזת הרכבים (אם בטוח לעשות זאת), צלמו את הזירה מכל זווית אפשרית.
חשיבות התיעוד הנכון של התאונה:
תיעוד מדויק הוא קריטי להוכחת טענותיכם בהמשך, בין אם מול חברת הביטוח או בבית המשפט:
צילום נזקים: תעדו את הנזקים לכל הרכבים המעורבים, מקרוב ומרחוק.
צילום מיקום הרכבים: צלמו את מיקום הרכבים ביחס לכביש, לצומת, לתמרורים ולסימונים על הכביש.
צילום הסביבה: תעדו תמרורים רלוונטיים, רמזורים (אם פעלו), סימוני כביש, תנאי מזג אוויר ותאורה.
רישום: רשמו את שעת התאונה, המיקום המדויק ותיאור קצר של האירוע כפי שאתם זוכרים אותו.
מסמכים רפואיים: במקרה של פציעה, שמרו את כל המסמכים הרפואיים מחדר המיון או מהרופא המטפל.
יידוע חברת הביטוח: דווחו לחברת הביטוח שלכם על התאונה בהקדם האפשרי.
הליכים משפטיים בתיקי תעבורה בתל אביב
אם קיבלתם דו"ח תנועה, הזמנה לדין או שהייתם מעורבים בתאונה שהובילה להליך משפטי, חשוב להבין את השלבים הצפויים:
הגשת כתב אישום/בקשה להישפט: התביעה המשטרתית מגישה כתב אישום, או שנהג המקבל דו"ח יכול לבקש להישפט.
איסוף ראיות והכנה למשפט: שלב זה כולל איסוף כל הראיות הרלוונטיות (תיעוד מהזירה, עדויות, חוות דעת מומחים אם צריך).
ייצוג משפטי: מומלץ בחום לפנות ל עורך דין המתמחה בדיני תעבורה, במיוחד בתל אביב, שם המורכבות המשפטית והעומס בבתי המשפט דורשים מומחיות ספציפית. [קישור פנימי לדף שירותי עורך דין תעבורה באתר]
ניהול המשפט: דיונים בבית המשפט לתעבורה, הצגת ראיות, חקירת עדים וסיכומים.
הכרעת דין וגזר דין: קביעת האשמה או החפות על ידי השופט, ובמקרה של הרשעה – קביעת העונש.
סיכום: המלצות מפתח לנהיגה בטוחה וחוקית בדיני תעבורה בתל אביב
התמודדות עם דיני תעבורה בתל אביב דורשת ערנות, אחריות והיכרות עם החוק. להלן נקודות מפתח:
זהירות יתרה: נהגו במשנה זהירות, במיוחד בצמתים, בקרבת מעברי חציה ובאזורים עם תנועה ערה של הולכי רגל ורכבים דו-גלגליים.
היכרות עם החוק המקומי: שימו לב לחוקי העזר העירוניים של תל אביב בנושאי חניה, נת"צים ואזורים מיוחדים.
תיעוד מקיף: במקרה של תאונה או אפילו "כמעט תאונה" משמעותית, תיעוד יכול להיות ההבדל בין ניצחון להפסד בבית המשפט.
שמירת מרחק וריכוז: הימנעו מהיסחי דעת ושמרו מרחק בטוח מהרכב שלפניכם – אלו כללי הזהב למניעת תאונות.
ייעוץ משפטי מקצועי: אם קיבלתם דו"ח משמעותי, הזמנה לדין או הייתם מעורבים בתאונה, אל תהססו לפנות לייעוץ של עורך דין מומחה לדיני תעבורה בתל אביב. טיפול נכון ומקצועי מהשלב הראשון יכול לחסוך לכם עוגמת נפש רבה והוצאות כבדות. [קישור פנימי לדף יצירת קשר/ייעוץ ראשוני]
זכרו: נהיגה בתל אביב היא אתגר, אך הקפדה על כללי דיני התעבורה ונהיגה סבלנית ואחראית יבטיחו את בטיחותכם וימנעו הסתבכויות מיותרות עם החוק.
רע"פ 4771/12- קיריל חייט נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ר' בן-יוסף) בתיק עפ"ת 4392-05-12 מיום 25.03.2012 בשם המבקש: עו"ד דוד גולן החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' בן יוסף) בתיק עפ"ת 4392-05-12, מיום 17.5.2012 . בפסק הדין דחה בית המשפט את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו, (כב' השופטת ש' קריספין-אברהם), בתיק ת"ד 11946/09 מיום 25.3.2012 . הליכים קודמים 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום בעבירות שלהלן: א. נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) וסעיף 39א בקשר עם סעיף 64ב לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"). ב. נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה. ג. עזיבת מקום התאונה, לפי תקנה 144(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן:"תקנות התעבורה"), וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה. ד. אי הגשת עזרה לנפגע, לפי תקנה 144(א)(2) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה. ה. אי מסירה פרטים, לפי תקנה 144(א)(3) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה. ו. אי דיווח למשטרה, לפי תקנה 144(א)(4) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה. 3. בכתב האישום נטען כי בתאריך 13.5.2009 , בשעה 23:20 לערך, נהג המבקש ברכבו, ברח' אלי כהן בבת-ים מכיוון צפון לכיוון דרום. בהגיע רכבו של המבקש לצומת עם סמטת התבור, פנה המבקש שמאלה, וזאת מבלי לתת זכות קדימה לרכב מסוג סיטרואן שנסע אותה עת, בכיוון המנוגד לכיוון נסיעתו של המבקש, ושני הרכבים התנגשו.
החלטה |23/06/2012 |בית המשפט העליון
תת"ע (תל אביב) 2064-05-13- מדינת ישראל נגד גד ב"ר אלי
שמות השופטים: רועי פרי
היות והתובעת השאירה הדבר לשיקול דעת בית המשפט, נעתרתי, חרף השלב המאוחר, והתרתי לנאשם להגיש המכתב (נ/3). בו יש למעשה חזרה על טענותיו. בסיכומיהם חזרו הצדדים על עיקרי הדברים והטענות שעלו במהלך ההוכחות והשתלשלות התיק, ובין היתר טענו זה כנגד זה באשר למשמעות אי הבאתו של השוטר הנוסף לעדות, כאשר התובעת מדגישה כי זה לא ראה דבר והנאשם וידא זאת במקום האירוע, ואילו הנאשם אומנם מסכים כי השוטר לא ראה את העבירה אך היה ראוי כמצוות הפסיקה להביא מזכר מטעמו אם לא להעיד אותו ומדובר לדידו במחדל של התביעה תוך שהפנה לעפ"ת 34653-03-13 בר נ' מדינת ישראל, מיום 2.5.13 . דיון והכרעה 10. בפני גרסה מול גרסה. מחד גיסא השוטרת טוענת כי הבחינה באופנועו של הנאשם מגיע מרחוב ז'בוטינסקי ופונה ימינה לרחוב ה' באייר בתל אביב, תוך שלא אפשר להולך רגל שהיה על המעבר להשלים חצייתו, ואילו הנאשם טוען כי הגיע לצד מספר כלי רכב, ובחובם 4 דו גלגליים לצומת, עת חלף על פני המעבר לא היה במקום הולך רגל, נעצר נוכח סימון השוטרת, למען הזהירות, הגם שהתעורר בו הספק, שמא הסימון אינו מכוון כלפיו. 6 11. כבר אציין ואקבע, השוטרת הותירה בי רושם חיובי. התרשמתי שביקשה לבצע עבודתה, במסגרת פעולת אכיפה תעבורתית במקום האירוע. השוטרת ערכה דו"ח מפורט, רשמה דברי הנאשם, כמיטב יכולתה, אף ערכה תרשים וגרסתה לא נסתרה בחקירה הנגדית. לא מצאתי כי השוטרת ביקשה להוסיף או להעצים מהדברים. 12. יחד עם זאת, לאחר ששמעתי הראיות בתיק זה, האזנתי בקשב רב לשוטרת ולנאשם, קראתי דפי פרוטוקול ועיינתי במוצגים, התעורר בליבי ספק באשר לאשמתו של הנאשם בעבירה המיוחסת לו, וזאת מכמה היבטים: א.
הכרעת דין |27/01/2014 |בית המשפט לתעבורה – תל אביב
רע"פ 8952/15- בדר עומרי נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ח מלצר
של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ר בן-יוסף) מתאריך 26.11.2015 ב-עפ"ת 7102-09-15 בשם המבקש: עו"ד מוחמד עומרי החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ר' בן-יוסף) בעפ"ת 7102-09-15, מתאריך 26.11.2015 , בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופט א' זרזבסקי) ב-ת"ד 4180-08-13, מתאריך 16.07.2015 . אביא להלן בתמצית את הנתונים הדרושים להכרעה במכלול. רקע עובדתי 2. כנגד המבקש הוגש כתב אישום אשר ייחס לו את העבירות הבאות: אי ציות לתמרור 302 (עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשנ"א-1961, ביחד עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה)); ונהיגה בקלות ראש (עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה ביחד עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה). 2 3. לפי עובדות כתב האישום, בתאריך 07.06.2012 , המבקש נהג באוטובוס ציבורי בחניון רידינג בעיר תל אביב-יפו מכיוון מזרח לכיוון מערב, תוך שהוא מתקרב להצטלבות עם כביש היציאה מהחניון לעבר שדרות רוקח (להלן: ההצטלבות). בסמוך להצטלבות הנ"ל, מוצבים משני צדי הדרך בכיוון נסיעת המבקש תמרור 302 ("עצור ותן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה"). עוד עולה מכתב האישום, כי המבקש נהג בקלות ראש, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, נכנס לצומת מבלי שנתן זכות קדימה לאוטובוס נוסף שנכנס להצטלבות מימינו, ושני כלי הרכב התנגשו. כתוצאה מההתנגשות, האוטובוס הנוסף נהדף לעבר אוטובוס אחר אשר חנה לימינו בהצטלבות, וכלי הרכב המעורבים ניזוקו. 4. בתאריך 14.07.2015 , בית משפט השלום הנכבד הרשיע את המבקש, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
החלטה |02/02/2016 |בית המשפט העליון
גמר (תל אביב) 165-08-18- מדינת ישראל נגד גדי ב"ר ציון
שמות השופטים: ענת יהב
זאת הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שיש אישה בזירה הזאת, מעורבת. לא ראיתי אותה לפני זה, לא ראיתי אותה חוצה. אני הייתי בתחושה של נסיעה, של כביש פנוי ושנוסעים. . . הייתי בהלם טוטאלי" (עמ' 104 ו- 105 ש' 20/21 ו- 1-3, בהתאמה). 26 לאחר שהגיעו גופים מטפלים, מד"א והמשטרה למקום, רק לאחר כשעה וחצי פנה אליו שוטר וחקר אותו בזירה, "שאל מה קרה וסיפרתי לו, זה רשום בעדות" (ת/29). שאל לשלומה של הולכת הרגל והשוטר, טולדנו "ניסה להרגיע אותי ושלפי מה שהוא רואה, אז יהיה בסדר ושהיא תהיה בסדר, כי היא דיברה" (עמ' 105 ש/ 23/31). לא זוכר שהיה לרכב לפניו אורות בלם ומניח שלו היה רואה היה מגיב מהר יותר וממשיך ומעיד "יש לי שתי נקודות זיכרון, אני בנסיעה נורמאלית אחרי הבנאדם ופתאום הוא מולי" (עמ' 106 ש' 18/24). בחקירתו הנגדית, מסכים שלא היה דבר שהפריע לשדה הראייה שלו, לפניו היה רכב. לא זוכר שהכביש היה משובש ומכיר את המקום, למרות שאינו תל אביבי (עמ' 107 ש' 1-17). לא זוכר שראה תמרורים, ייתכן שראה, זה לא נחקק בזיכרונו. את מעבר החצייה ראה , אם כי במהלך עדותו הסתייג מדברים אלה, אמר שלאור כך, שידע שמתקרב לצומת, העריך שיש במקום מעבר חצייה. לאחר עימותו עם הדברים שאמר בחקירתו לחוקר בסמוך לתאונה (ת/29), שב וציין שאמר אמת ואם אמר שראה את מעבר החצייה, כך היה (עמ' 108 ש' 2-27). מעיד שבעת שנסע הסתכל "קדימה" ולשאלה למה מתכוון, ענה: "זה לא הצידה ולא אחורה, זה קדימה". תוך כדי כך, עורכי דינו התנגדו תוך השמת תשובה בפיו והנאשם שינה את תשובתו (לאחר שבא בטרוניה למאשימה שמנסה "לקבור אות"), וענה שכמובן שהכוונה היא הסתכלות רחבה , גם לצדדים ושעל נהג סביר להיות ערני לסביבת נהיגתו, תוך התאמת מהירות נהיגתו לתנאי הדרך (עמ' 109 ו- 110 ש' 17/32 ו- 1-13, בהתאמה).
הכרעת דין |17/10/2020 |בית המשפט לתעבורה – תל אביב
ע"פ 2619/14- חיים שעשוע נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: י דנציגר,א שהם,ד ברק ארז
בגין העבירות של נהיגה בקלות ראש וחבלה חמורה 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 4 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור המערער, בתוך 3 שנים מתום המאסר, עבירה של נהיגה בקלות ראש שגרמה לחבלה של ממש או עבירה של חבלה חמורה; 12 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל; 12 חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי, למשך שנתיים מתום המאסר, כאשר התנאי הוא כקבוע בפקודת התעבורה; כמו כן, חויב המערער בתשלום פיצויים לנפגעת העבירה בסך 7,500 . עוד נקבע, כי חודש אחד מתוך ארבעת חודשי המאסר שהושתו על המערער יצטבר ל-20 חודשי המאסר בפועל שהוטלו עליו, כך שעל המערער לרצות עונש מאסר בפועל לתקופה של 21 חודשים. עונשי פסילת הרישיון יהיו חופפים, ובסה"כ יישא המערער עונש של פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 7 שנים. 4. בהחלטה מיום 28.5.2014 , עיכב השופט נ' הנדל את ביצוע עונש המאסר שהושת על המערער, עד להכרעה בערעור שהוגש על-ידו. עובדות כתב האישום שהוגש נגד המערער 5. בכתב האישום נטען, כי ביום 28.1.2012 סמוך לשעה 19:30, נהג המערער ברכב מונית מסוג פיאט בעלת לוחית זיהוי מספר 74-160-25 (להלן: המונית), ברחוב ה' באייר בכיכר המדינה בתל אביב, מכיוון מערב לכיוון מזרח "והחל לפנות ימינה לכיוון מזרח, לרחוב ז'בוטינסקי". עוד נמסר, כי בצומת הרחובות ה' באייר וז'בוטינסקי לכיוון מזרח (להלן: הצומת) מצוי מעבר חצייה להולכי רגל (להלן: מעבר החצייה). כעולה מכתב האישום, שררו במקום ובשעת הנסיעה התנאים הבאים: 3 א. האירוע היה בשעת חשיכה, כאשר שרר במקום מזג אוויר חורפי, המלווה בטפטופים קלים לפרקים. ב. קיימת תאורת רחוב תקינה והראות טובה. ג. במעבר החצייה מצוי תמרור ה-8 "אשר ניתן לראותו ממרחק של לפחות 60 מטר".
פסק דין |29/11/2014 |בית המשפט העליון
ע"פ 7478/14- פלוני נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ס גובראן,ח מלצר,ע פוגלמן
ת התעבורה; עבירת ההפקרה); מעשה פזיזות לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; הדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין; שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון ובזמן פסילה לפי סעיפים 10(א) ו-67 לפקוד ת התעבורה; נהיגה בשכרות לפי סעיפים 62(3), ו-39א לפקודת התעבורה; נהיגה תחת השפעת משקה משכר לפי סעיפים 62(3), 64ב(א)(4) ו-39א לפקודת התעבורה; נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; סטייה מנתיב נסיעה לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, התשכ" א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) בצירוף סעיפים 62, 68 ו-38(2) לפקודת התעבורה; נהיגה במהירות בלתי סבירה לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה בצירוף סעיפים 62, 68 ו-32(2) לפקודת התעבורה; חציית צומת ברמזור אדום לפי סעיף 64(ה) לתקנות התעבורה; נסיעה בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית לפי 34(א) לתקנו ת התעבורה; נהיגה נגד כיוון התנועה לפי סעיפים 37 ו-36(א) לתקנות התעבורה; ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקף לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי תש"ל-1970. 4. ביום 21.9.2014 גזר בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון נתנאל) את עונשו של המערער כמפורט ברישה לפסק דין זה. בית המשפט עמד על כך שרצף העבירות שבהן הורשע המערער עולה כדי "מצבור" חמור ומתמשך של מעשים שסיכנו חיי אדם, רכוש, ואת בטיחות המשתמשים בדרך; וכי הם בבחינת "אירוע" אחד כמשמעו בסעיף 40יג(א) שיש לגזור בגינו עונש יחיד.
פסק דין |08/06/2015 |בית המשפט העליון
רע"פ 3157/13- דב קרפ נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
עוד נטען בכתב האישום, כי למראה השוטרים, האיץ המבקש את מהירות נסיעתו, עבר אל הנתיב הנגדי, עד שאותו שוטר, אשר עמד במקום, נאלץ לקפוץ הצידה כדי להימנע מפגיעה. לאחר זאת, ברח המבקש מהמקום בנסיעה מהירה ופרועה. 4. ביום 18.3.2012 , הרשיע בית-המשפט לתעבורה את המבקש, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בהכרעת דינו קבע בית-המשפט, כי אמנם קיים ספק אם המבקש הוא זה שנהג ברכב, בעת האירוע מושא כתב האישום, ואולם, מכיוון שלא היה חולק, כי המבקש הוא האחראי על הרכב, שבו בוצעו המעשים המפורטים בכתב האישום, הרי שבהתאם להוראת סעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה, חזקה עליו שהוא נהג ברכב באותה העת. על-יסוד האמור לעיל, הרשיע בית-המשפט לתעבורה את המבקש בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום (להלן: הכרעת הדין הראשונה). 5. באותו מעמד, גזר בית-המשפט לתעבורה את עונשו של המבקש (להלן: גזר הדין הראשון). בית המשפט קבע, כי חרף הסכנה הטמונה במעשים המיוחסים למבקש, היות שבנסיבות דנן, בחרה המשטרה שלא לפעול למעצרו, מיד לאחר קרות האירוע, והיות שהרשעתו בדין נעשתה מכוח חזקת האחריות הקבועה בסעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה, הרי שאין מקום להשית על המבקש עונש של מאסר לריצוי בפועל. לפיכך, ולאחר ששקל את עברו המקל יחסית של המבקש, השית עליו בית-המשפט לתעבורה עונש של 3 חודשי פסילת רישיון נהיגה; וכן 21 ימי מאסר על-תנאי, לבל יעבור, במשך שלוש שנים, עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בפזיזות, ואי-ציות להוראות שוטר. כמו כן, חייב בית-המשפט לתעבורה את המבקש בתשלום קנס בשיעור של 10,000 , או עשרה ימי מאסר תחתיו.
החלטה |04/05/2013 |בית המשפט העליון
רע"פ 2200/14- יורם רוט נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
בבקשה נטען, כי זכותו של המבקש להליך הוגן נפגעה כתוצאה מכך שבית המשפט לתעבורה לא הציע לו "ברחל בתך הקטנה" למנות לעצמו סנגור, ו"לא הוסבר לו האמור בחוק לעניין משכה של הפסילה". עוד נטען, כי יש מקום לקביעת הלכה מנחה בשאלה מהם המקרים שבהם תאפשר ערכאת הערעור לנאשם לחזור בו מהודאתו. 4. הלכה מושרשת וידועה היא, כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן בצמצום, ורק במקרים מיוחדים אשר כרוכה בהם שאלה משפטית רחבה או סוגיה כבדת משקל, וכן במקרים נדירים ביותר בהם מתגלה חוסר צדק כלפי המבקש או עיוות דין כלפיו (רע"פ 1704/14 סדן נ' עיריית תל אביב ( 13.4.2014 ); רע"פ 1648/14 יפרח נ' מדינת ישראל ( 8.4.2014 ); רע"פ 1623/14 גבארה נ' מדינת ישראל ( 1.4.2014 )). לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי, נחה דעתי כי היא איננה עומדת באמות המידה האמורות. הטענות שמפנה המבקש כנגד אופן עריכת הדיונים בבתי המשפט לתעבורה, הן טענות כוללניות, לא מבוססות, ועל כל פנים אין בהן דבר אשר מגלה טעם לפגם או עילה לקיומו של דיון בפני בית משפט זה. כמו כן, בנסיבות המקרה, לא מצאתי כי נפגעה זכותו של המבקש להליך הוגן, או לייצוג על-ידי עורך דין. לפיכך דין הבקשה להדחות. 5. למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לגופו של עניין. המבקש הועמד לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות. פעמים רבות חזר בית משפט זה על חומרתה של נהיגה בשכרות, ועל הסכנה הממשית הכרוכה בכך לחיי אדם, והדברים ידועים (ראו, למשל, רע"פ 861/13 פנאדקה נ' מדינת ישראל ( 6.2.2013 )). הענישה בעבירה זו צריכה להלום את חומרתה, וכאמור בגזר דינו של בית משפט השלום "מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני ביצוע עבירות תנועה נוספות ולהעביר מסר באמצעות ענישה מחמירה על מי שבהתנהגותו מסכן את משתמשי הדרך".
החלטה |23/04/2014 |בית המשפט העליון
רע"פ 4771/12- קיריל חייט נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: א שהם
של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ר' בן-יוסף) בתיק עפ"ת 4392-05-12 מיום 25.03.2012 בשם המבקש: עו"ד דוד גולן החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' בן יוסף) בתיק עפ"ת 4392-05-12, מיום 17.5.2012 . בפסק הדין דחה בית המשפט את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו, (כב' השופטת ש' קריספין-אברהם), בתיק ת"ד 11946/09 מיום 25.3.2012 . הליכים קודמים 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום בעבירות שלהלן: א. נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) וסעיף 39א בקשר עם סעיף 64ב לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"). ב. נהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה. ג. עזיבת מקום התאונה, לפי תקנה 144(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן:"תקנות התעבורה"), וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה. ד. אי הגשת עזרה לנפגע, לפי תקנה 144(א)(2) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה. ה. אי מסירה פרטים, לפי תקנה 144(א)(3) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה. ו. אי דיווח למשטרה, לפי תקנה 144(א)(4) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה. 3. בכתב האישום נטען כי בתאריך 13.5.2009 , בשעה 23:20 לערך, נהג המבקש ברכבו, ברח' אלי כהן בבת-ים מכיוון צפון לכיוון דרום. בהגיע רכבו של המבקש לצומת עם סמטת התבור, פנה המבקש שמאלה, וזאת מבלי לתת זכות קדימה לרכב מסוג סיטרואן שנסע אותה עת, בכיוון המנוגד לכיוון נסיעתו של המבקש, ושני הרכבים התנגשו.
החלטה |23/06/2012 |בית המשפט העליון
ע"פ (ירושלים) 348/96- מדינת ישראל נגד מאיר סרגובי
שמות השופטים: ר אור,ע קמא,אצ בן זמרה
המחוקק הישראל נזקק לקביעת מרבית עבירות התעבורה כעבירות קלות ועבירות מסוג "אחריות קפידה" או "איסורים מוחלטים". כך גם נטיית בתי המשפט לפרש את החוק ואת התקנות שלפיו, בדרך שתגן על הציבור מפני תקלות התעבורה בדרכים, תוך הסרת הגנות מסוימות שמעניק המשפט הפלילי לנאשם המובא לדין בעבירה פלילית רגילה. השאלה אם יש הצדקה להוציא את עבירת התעבורה או עבירות "קלות" אחרות מתחום המשפט הפלילי, ואם יש הצדקה להנהיג סדרי דין והליכים מיוחדים בעבירות אלה ואף לפטור את ההליך מסדרי דין ודיני ראיות רגילים – נתונה לדיונים רעיוניים ומעשיים כאחד. אין לנו צורך לדון בשאלה זו, ומכל מקום לא לצורך משפט זה, לנוכח העובדה שהמחוקק ראה, בתחילת שנות החמישים, ליצור את "עבירת הקנס" במקום שפיטה בבית משפט, בעבירות תעבורה. רשימת עבירות הקנס בעבירות תעבורה הלכה ותפחה, גדלה והקיפה עבירות תעבורה רבות. הדוגמה של עבירות קנס בעבירות תעבורה, אומצה בחיקוקים אחרים. המחוקק גם קבע את ההסדר של "ברירת משפט" – לגבי עבירות תעבורה ועבירות אחרות בחיקוקים שונים. קביעת עבירות התעבורה ועבירות לפי חיקוקים אחרים כעבירות קנס ועבירות של "ברירת משפט", הביאה לניתוק עבירות אלה מתחום ההליך הפלילי הרגיל והסבתן ל"עבירות מינהליות". מכאן גם נגזרו סדרי אישום והזמנה למשפט וסדרי דין מיוחדים, שאינם קשורים, כלל ועיקר, להליכים הפליליים הרגילים. 6. אמת נכון הדבר, שהכלל נקבע בסעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי, כדלהלן: "אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט". גם קובלנה שהגיש קובל ופרקליט המחוז הגיש הודעה לפי סעיף 72 לחוק שפרקליט מטעמו ינהל את התביעה – תוחלף, כאמור בסעיף 73, בכתב אישום מטעם תובע.
פסק דין |25/12/1996 |חוזי – ירושלים
ע"פ (תל-אביב-יפו) 70230/02- פרקליטות מחוז תא- פלילי נגד סולטן שמעון
שמות השופטים: ברוש שרה
דין 1. לפני ערעורה של המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב – יפו, (השופט אלי ספיר), מיום 16.1.02 בת"ע (ת"א) 13451/01. המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירה של אי ציות לתמרור "עצור" ונהיגה רשלנית, עבירה לפי תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961 (להלן – "התקנות") ובסעיף 62(2) ביחד עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה נוסח חדש תשכ"א – 1961 (להלן – "פקודת התעבורה"), ונגזר עליו עונש של שלושה חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים וקנס כספי בסך 1,500 . הערעור נסב על קולת העונש בכלל, ועל הימנעות בית משפט קמא מלהשית על המשיב עונש של פסילה בפועל, בפרט. 2. בית משפט קמא מצא שלא להטיל על המשיב עונש של פסילה בפועל מנסיבות מיוחדות אלה: המשיב הודה באשמה, החבלה הינה חבלה מינורית ולא חבלה של ממש, והמשיב, הנוהג מזה שלושים שנה, לא הורשע מעולם בגרם תאונה ברשלנות. 3. ב"כ המדינה טוען בערעורו, כי לחובת המשיב עבר תעבורתי מכביד הכולל שלושים ושמונה עבירות תעבורה שונות, רובן עבירות בטיחות: שתי הרשעות בגין נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה ברמזור אדום וארבע הרשעות קודמות, בגין אי ציות לתמרור עצור ועוד. לטענתו, עברו התעבורתי של המשיב, אופי העבירה בה הורשע, הוראות סעיף 38(2) לפקודת התעבורה ומדיניות הענישה המרתיעה, שנועדה לבער את נגע תאונת הדרכים, כל אלה, מחייבים הטלת פסילה בפועל, לפחות לתקופת פסילת החובה הקבועה, לצד הטלת פסילה על תנאי וקנס. עוד מדגיש ב"כ המדינה, כי העבירה בה הורשע המשיב, מחיבת פסילה בפועל לתקופה של שלושה חודשים וניתן לסטות ממנה, רק בהתקיים טעמים מיוחדים לכך.
פסק דין |15/01/2003 |מחוזי – תל אביב
בפ"ת (תל אביב) 490-05-24- מדינת ישראל ע"י ב"כ נגד ' אלי יחזקאל ע"י
שמות השופטים: צפורה משה
הוראות החוק אשר יוחסו למשיב בכתב האישום: המשיב הואשם בעבירה גרימת מוות בנהיגה רשלנית בניגוד לסעיפים 64 ו-40 לפקודת התעבורה כאמור לעיל. 3. טיעוני הצדדים (מפנה לפרטוקולים מיום 16.6.24 ו- 23.6.24 וכן לפסיקה התומכת אליה הפנה כל צד בטיעוניו). הההגנה חולקת על המבקשת בשתי שאלות עיקריות: האחת, נוגעת להיעדר אחריות המשיב לתאונה בשל נסיבות קרות התאונה, זאת גם בשל רשלנות תורמת של נהג מונית השירות, והשנייה, נוגעת להיעדר קשר סיבתי בין התאונה לסיבת המוות של המנוח. טיעוני המבקשת: ב"כ המבקשת המלומדת הפנתה לבקשה בכתב וחזרה על האמור בה. התשתית הראייתית-אחריות המשיב לתאונה והקשר הסיבתי בין נהיגתו הרשלנית ומות המנוח: על פי הבקשה, כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום בדמות: תיעוד מצולם מלא של תאונת הדרכים ממצלמות עיריית תל אביב; דוחות צפייה מפורטים של בוחן את"ן המנתח את התאונה לאור התיעוד שקיים; דו"ח מסכם של בוחן את"ן, הקובע בין יתר מסקנותיו כי המשיב הוא הגורם לתאונה ולתוצאתה הקשה, עת המשיך בנסיעה בצומת כאשר אור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו; גרסת המשיב בהודעותיו במשטרה; הודעות עדי ראייה; תרשים זירת תאונת הדרכים וכן חוות דעת רפואית. מסוכנות המשיב: לטענת המבקשת, אופן נהיגתו של המשיב, אשר נהג ברכבו ברשלנות, ותוך הפרת חובותיו כלפי המשתמשים האחרים בדרך, יש בהם כדי להעיד כי המשך נהיגתו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך, וכי המשיב אינו מודע לאחריות הכבדה שמוטלת על מי שאוחז בהגה. בעברו של המשיב 28 הרשעות תעבורה קודמות, הכוללות בין היתר, עבירות של סטייה מנתיב הנסיעה תוך הפרעה לתנועה, מהירות בלתי סבירה, אי מתן זכות קדימה להולך רגל, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים את חצייתו, אי ציות לתמרור, הפרעה לתנועה, פניה לכביש חד סטרי, נהיגה ברכב לא תקין.
החלטה |07/07/2024 |בית המשפט לתעבורה – תל אביב
ת"פ (מרכז) 12513-10-18- מדינת ישראל נגד עמרם מזרחי
שמות השופטים: עמי קובו
1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן: א מעשי פזיזות ורשלנות ברכב, עבירה לפי סעיף 338(א)(1) בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). ב. ניסיון לתקיפת שוטר, עבירה לפי סעיף 273 ביחד עם סעיף 25 בחוק. ג. אי ציות להוראות שוטר, עבירה לפי תקנה 23(א)(1) בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"). 2 ד. נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה לפי סעיף 2 בפקודת ביטוח רכב מנועי , תש"ל-1970. ה. נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 בפקודת התעבורה , תשכ"א-1961. ו. אי ציות לתמרור "הכניסה אסורה", עבירה לפי תקנה 22(א) בתקנות התעבורה וסעיף 62(8) בפקודת התעבורה (ריבוי עבירות). 2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 28.9.18 בשעת צהרים, נהג הנאשם בכלי רכב מתוצרת קרייזלר (להלן: "הרכב") בכביש 402 מצפון לדרום בצומת הכבישים 402 ו-531. הנאשם נהג באותה עת כשהוא פסול מלנהוג – בהתאם להחלטת בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב מיום 27.5.18 וללא פוליסת ביטוח בת תוקף. הנאשם עמד עם הרכב בנתיב השמאלי וביצע פניית פרסה על כביש 402 לכיוון העיר כפר סבא כשהאור ברמזור בכיוון נסיעתו – אדום. באותו המועד שהו במקום שוטרים במהלך סיור שגרתי. השוטרים אשר הבחינו ברכב, החלו בנסיעה אחריו וכאשר הנאשם עצר ברמזור אדום בצומת הסמוך לתחנת משטרת כפר סבא, ירד אחד השוטרים מהניידת וניגש אל הנאשם, דרש ממנו להזדהות ולאחר שהנאשם מסר לידי השוטר תעודה מזהה, הורה לו השוטר להיכנס לתחנת המשטרה.
גזר דין |06/11/2019 |מחוזי – מרכז
גמר (תל אביב) 10933-11-16- מדינת ישראל נגד ש א
שמות השופטים: אהרן האוזרמן
תל אביב (פלילי) המאשימה נגד ש א ע"י ב"כ עוה"ד חמאדה מסרי ואח' הנאשם גזר דין כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אחריותו לתאונת דרכים בנסיבות של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ביחד עם סעיפים 40 ו-64 לפקודת התעבורה , התשכ"א-1961 ונהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב ו-64ד, לפקודת התעבורה. על פי עובדות כתב האישום, ביום 25.08.16 נהג הנאשם רכב ברחוב ההסתדרות בחולון, בטבורה של עיר, במהירות מופרזת (המוערכת בלפחות 64.5 קמ"ש, מקום בו המהירות המקסימלית המותרת 50 קמ"ש), התקרב ל-2 מעברי החצייה המופרדים באי תנועה בנוי ביניהם, בצומת עם רחוב גאולים, ופגע בהולך הרגל גואל צובארי ("המנוח") לאחר שהמנוח סיים לחצות את מעבר החצייה הראשון (באור ירוק) והיה במהלך חציית מעבר החצייה השני, במרחק כ-3 מטר מאי התנועה. המנוח חצה כמתואר, בניגוד לאור אדום ברמזור להולכי הרגל. 2 זאת ועוד, אותה עת נהג הנאשם ברכב כאמור כשהוא שיכור, כאשר שכרותו נלמדת מכוח סירובו לדרישת השוטרים במקום התאונה כי ימסור דגימת שתן לבדיקת שכרות, בהתאם לחזקה הקבועה בסעיף 64ד לפקודת התעבורה. הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום בתאריך 06.11.17 , זאת במסגרת הסדר טיעון לעונש ונשלח בהסכמת הצדדים לממונה על עבודות שירות בשב"ס, לבדיקת התאמתו לריצוי עונש מאסר במסגרת עבודות שירות. על פי הסדר טיעון שנחתם בין הצדדים לעונש, בקשו הצדדים כי אטיל על הנאשם בהתאם להסדר הטיעון ביניהם את העונשים הבאים: 1. 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, בכפוף למציאת הנאשם מתאים לכך על פי בדיקת הממונה על עבודות השירות בשב"ס.
גזר דין |18/07/2018 |בית המשפט לתעבורה – תל אביב
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 25. סמכותו של שופט תעבורה
25. (א) מי שנתמנה שופט תעבורה לענין פקודה זו מוסמך לדון בעבירות אלה: (1) עבירות תעבורה; (2) עבירות לפי הסעיפים 2, 17, 39, 40, 41 ו-46 לפקודת הביטוח, ולפי סעיף 48 לפקודה האמורה במידה שהוא מתייחס לעבירות שפורטו בפיסקה זו; (3) עבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, ועל התקנות והצווים שניתנו על פיו, הנוגעים לתעבורה ולכלי רכב; (4) עבירות על החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), התשכ"ד-1964; (5) עבירות על חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, והתקנות לפיו, אם העבירות נוגעות לכלי רכב; (6) עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה תוך כדי שימוש ברכב; (7) עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; (8) עבירה לפי סעיף 23(ב)(5) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; (9) עבירות לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, אם העבירות נוגעות לרכב מנועי; (10) עבירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016; (11) עבירות לפי סעיפים 59ו ו-59יח לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971; (12)5 ערעור על החלטת בית דין לתעבורה לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות. (ב) (בוטל). (ג) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות שופטים שאינם שופטי תעבורה לדון בעבירות תעבורה. (ד) לגבי העבירות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ולגבי סמכויותיו האחרות לפי פקודה זו דין שופט תעבורה כדין שופט בית משפט שלום ויהיו לו כל הסמכויות המסורות לשופט בית משפט שלום.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 61ט. סמכויות פיקוח ואכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית
61ט. (א) לשם אכיפת עבירות כאמור בסעיף 61ז, רשאי מפקח – (1) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו; (2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (3) אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור – להיכנס לרכב מסוג כמפורט להלן, כשהוא נייח: (א) רכב ציבורי; (ב) רכב מסחרי; (ג) אוטובוס שאינו רכב ציבורי; (ד) רכב פרטי שמספר המושבים בו עולה על שמונה מלבד הנהג; (4) למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אם נוכח כי אדם עבר עבירה מהעבירות כאמור בסעיף 61ז. (ב) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) בעת ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה, הוא לובש מדי מפקח בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; (3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.
תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו-240 לחוק), התשכ"ו-1966
סעיף: 1. חיקוקים לענין סעיף 239
1. על עבירות לפי החיקוקים שלהלן יחול סעיף 239 לחוק: (1) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (השכרת רכב פרטי), התשי"ט-1959; (2) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הולכת סיור ברכב פרטי), התש"ך-1960; (3) חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א-1960; (4) חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961; (5) חוק-עזר של עיריה או מועצה מקומית שהותקן לפי פקודת העיריות או פקודת המועצות המקומיות; (6) חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, והתקנות לפיו; (7) תקנות-שעת-חירום (רישום ציוד וגיוסו), התשי"ז-1956; (8) חוק גנים לאומיים ושמורות-טבע, התשכ"ג-1963 וחוקי-עזר ותקנות לפיו; (9) חוק הטיס, 1927, וצווים ותקנות לפיו; (10) דיני ההתגוננות האזרחית כמשמעותם בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; (11) חוק חגורות בטיחות ברכב, התשל"ג-1973; (12) סעיפים 152, 170 עד 172, 174, 186, 189, 191 עד 196, 214 עד 216, 223, 225, עד 228, 267, 273, 275, 334, 357, 379 עד 381, 384, 401, 409, 452, ו-490 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; (13) סעיפים 20(א)(1) ו-21 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, צו שניתן לפי סעיף 21(ב) או 27 לחוק האמור וכן סעיף 6 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (יציבות מחירים – הוראת שעה), התשמ"ה-1985; הוראה זו תחול רק לגבי עבירות שנכללו בכתב אישום לבית משפט שלום. (14) תקנות מסילות הברזל (החלת תקנות התעבורה לעניין רכבת מקומית), התשע"א-2011.
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
סעיף: 12א. הסעה שלא כדין
(ג3) על איסור שימוש ברכב לפי סעיפים קטנים (ג1) ו-(ג2) יחולו ההוראות האלה לפי פקודת התעבורה בהתאמה ובשינויים המחוייבים: (1) סעיף 57א(ב)(2) ו-(3) בשינוי זה: בסעיף 57א(ב)(3) במקום "בפסקאות (1) ו-(2)" יבוא "בפסקה (2)"; (2) סעיף 57א(ג); (3) סעיפים 57(ב), 57ג( ב) עד (ו) ו-57ד עד 57ז, בשינויים אלה: (א) (נמחקה); (ב) בסעיף 57ב(א), במקום "מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "מבית משפט השלום"; (ב1) בסעיף 57ב(ב)(2), במקום "בסעיף 57א(א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952"; (ב2) בסעיף 57ג(ג)(2), במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף 12א(ג) או (ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952"; (ג) (נמחק); (ד) בסעיף 57ד, במקום "בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "בית משפט השלום". (ג4) (1) (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג6), רשאי הוא לדרוש מהמסיע להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה שלו. (ב) הוראות סעיפים 47(ג), (ד), (ו) ו–(ז) עד (יא) ו-48 עד 50 לפקודת התעבורה יחולו לעניין פסקת משנה (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) במקום סעיף 47(ה) לפקודת התעבורה יחולו הוראות אלה: היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה כאמור בפסקת משנה (א), ינהג כלהלן, לפי העניין: (1) בעבירה לפי סעיף קטן (ג)(1)-רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 20 ימים; (2) בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6)-רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים; (2) בסעיף 49 לפקודת התעבורה,
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 77ד. מינוי פקחים וסמכויותיהם
77ד. (א) על אף האמור בכל דין, ראש רשות מקומית רשאי להסמיך פקחים, מבין עובדיה של הרשות המקומית, לעניין חוקי עזר והסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב. (ב) לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן – (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של ראש הרשות המקומית אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי; (2) הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוקי העזר שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה המנהל הכללי של משרד הפנים, בהסכמת ראש אגף התנועה במטה הארצי של משטרת ישראל. (ג) הודעה על מינוי פקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. (ד) פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה. (ה) אדם חייב לציית להוראות פקח שניתנו מכוח סמכויותיו כדין לפי סעיף זה. (ו) היה לפקח יסוד סביר להניח כי תנועת כלי רכב אסורה או מוגבלת לפי חוקי עזר או הסדרי תנועה שנקבעו לפי סעיף 77ב, רשאי הוא למנוע כניסת רכב לאזור שבו חלים איסור או הגבלה כאמור, להורות לנוהג ברכב לפנותו מאזור כאמור או לעכב רכב, ובלבד שהודיע לנוהג ברכב את העילה בשלה פעל כאמור. (ז) עיכב פקח רכב, רשאי הוא לדרוש מהנוהג ברכב למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו את תעודת הזהות שלו או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב לשאתה על פי דין, וכן את רישיון הרכב. (ח) סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראת פקח שניתנה לו כדין, רשאי הפקח לגרום לפינוי הרכב.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 70א. אחריות לחניה
70א. (א) (בוטל). (ב) רכב העומד במקום שהעמדתו אסורה על פי חיקוק או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה, או שלדעת שוטר דרושה הרחקתו לשם הסדרת תנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור, רשאי שוטר להורות למי שהרכב ברשותו אותה שעה להרחיקו או לגררו. (ג) לא מילא מי שהרכב ברשותו אותה שעה אחרי הוראת שוטר כאמור, או אינו נמצא במקום, רשאי שוטר, בין בעצמו ובין על ידי מי שאישר אותו ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל (להלן – גורר מורשה), להרחיק את הרכב, לגררו ולהחסינו, או לנעול את גלגליו, או חלק מהם, בנעלי חסימה המונעות את תנועת הרכב, ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הסבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב. (ד) האגרות בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי משטרת ישראל, או התשלום שנקבע בעד הרחקת רכב והחסנתו או נעילת רכב ושחרורו בידי גורר מורשה, יהיו מוטלים על בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב, זולת אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; רכב שאגרות או תשלום מוטלים על בעלו כאמור לא יוחזר או ישוחרר מנעילתו אלא אם הם שולמו. (ה) רכב שננעל כאמור בסעיף קטן (ג) – (1) ישוחרר מנעילתו לא יאוחר מתום 48 שעות לאחר שבעל הרכב ביקש את השחרור ושילם את האגרות או התשלומים החלים עליו, ואולם אם לאחר 24 השעות הראשונות מתחיל יום מנוחה, פגרה או שבתון על-פי חיקוק (להלן – יום מנוחה) – ישוחרר לפני יום המנוחה; (2) קצין משטרה בדרגה שאינה פחותה מדרגת מפקח רשאי, מטעמים של בטחון, בטיחות או סילוק מפגע, להורות על שחרורו מנעילתו גם אם לא נתקיימו התנאים האמורים בסעיף זה. (ו) המוציא רכב ממקום החסנתו או המשחרר רכב מנעילתו לפני ששולמו האגרות או התשלום כאמור בסעיף קטן (ד), דינו – מאסר שנה. (ז) קבע בית משפט במשפטו של בעל רכב על עבירה לפי סעיף זה, על סמך ראיות שהובאו לפניו, כי הרכב היה אותה שעה ברשותו של אדם אחר, רשאי בית המשפט הדן במשפטו של האחר להסתמך על הממצאים העובדתיים שנקבעו במשפט הראשון, על פי הראיות שהוגשו באותו משפט, ואין צורך לחזור ולהגישן. לא היה האחר צד במשפט הראשון, יתן לו בית המשפט אפשרות לסתור את העדויות שנגבו במשפט הראשון. (ח) על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יינעל רכב, אלא אם כן עמד באחד המקומות המנויים להלן, שהעמדת הרכב בו אסורה: (1) מקום חנייה לרכב של נכה משותק רגליים; (2) תחום תחנת אוטובוסים, כאמור בתקנה 72(12) לתקנות התעבורה; (3) שטח הפרדה, כהגדרתו בתקנות התעבורה; (4) מקום חנייה המיועד לרכב דיפלומטי.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 77. סמכות רשות מקומית להתקין חוקי עזר
שנקבעו לפי סעיף זה; (4) חיוב בעל הרכב הרשום ברשיון הרכב לשלם אגרות או תשלומים בעד הרחקת הרכב, גרירתו, החסנתו או שחרורו מנעילתו; (5) להסמיך לענין חוק עזר כאמור בפסקה (3) גוררים מורשים באישור ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ופקחים באישור המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך (6) כשרם של כלי רכב הנגררים על ידי בהמות, מספרן, כשרן ורתמן של הבהמות הגוררות אותם כלי רכב וסילוקן של בהמות שלא יצלחו; (7) רישום של אופניים ותלת-אופן, למעט אופנוע ותלת-אופנוע, והאגרות שישולמו בעד הרשיונות ובלבד שלא יעלו על הסכום שקבע השר בהתייעצות עם שר הפנים; בעת מתן הרשיון תסדיר הרשות המקומית בדיקת בטיחותם של האופניים ותלת-האופן. (א1) לעניין רשות מקומית שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין הוא 120,000 ומעלה, לא תקבע מועצה של עירייה או של מועצה מקומית פטור מתשלום עבור חניה לתושבי הרשות המקומית רק בשל היותם תושביה, אלא אם כן קבעה אזורים מוגדרים בתחומה שבהם לא תחול חובת תשלום כאמור על תושבי הרשות המתגוררים באותם אזורים (בסעיף זה-אזורי חניה מוסדרים); פטור כאמור יינתן רק לתושבים המתגוררים באזור שנקבע כאזור חניה מוסדר, ולגביו בלבד; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הרשות המקומית לתת פטור מתשלום עבור חניה בתחומה בהתאם להוראות לפי כל דין.
פקודת התעבורה [נוסח חדש]
סעיף: 71. תקנות מיוחדות בדבר רכב מנועי ציבורי
71. בנוסף על סמכותו הכללית לפי סעיף 70, רשאי השר להתקין תקנות בקשר לרכב מנועי ציבורי בענינים אלה: (1) הסדר והגבלה למתן רשיונות רכב, הפיקוח עליהם, מספרם בכלל ובכל אזור, קו או סוג של שירות; (2) הסדר והגבלה לשימוש ברכב והפיקוח עליו; (3) הסדר והגבלה למתן רשיונות או היתרים להסעת נוסעים או להפעלת שירות הסעה (בסעיף זה – שירות), לרבות תנאי רשיונות והיתרים, ביטולם והפסקת תקפם; (4) קביעת קווי שירות, איחודם והפרדתם וכל הסדר אחר של קווי שירות, תעריפי שכר נסיעה ולוחות זמנים לפיהם יופעל הרכב, לרבות דרך פרסומם ומקומם, הסדר הוצאת הכרטיסים והכרטיסיות למיניהם, לרבות לענין שימוש משותף בכרטיסים ובכרטיסיות של בעלי רשיונות שונים לקווי שירות ודרכי ההתחשבנות ביניהם בשל השימוש כאמור, הדפסתם ומכירתם, וכן מספר כלי הרכב שיופעלו, סוגיהם וכל הכרוך בכך; (5) קביעת החובות המוטלות על הרכב, על האדם המפעיל אותו או העובד בו, על מי שהשליטה עליו בידו, ועל הנותן שירות בו, לרבות עובדיו, סוכניו ושליחיו ומי שפועל מכוחו במתן השירות ועל הנוסע או על המבקש לנסוע בו, וכל הסדר הכרוך בכך, ובלבד שכל החובות האלה לא יחולו אלא בקשר למתן השירות או השימוש ברכב; (6) חיוב להפעיל רכב או שירות ואיסור להפסיק שירות או מקצתו; (7) ריתוקו של רכב לקו, לאזור או לסוג שירות מסויים, לשם הבטחת התחבורה הדרושה לציבור ותכנונה היעיל; (7א) איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה בקו שירות; לענין זה יתחשב השר ככל שניתן במסורת ישראל בכל הנוגע לאיסור תנועת כלי רכב בימי מנוחה; בפסקה זו, "ימי מנוחה" – כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (8) כל ענין אחר הכרוך בסדרי הפעלת שירות ואופן נתינתו והעשוי לשפר את ההסעה ברכב או הכרוך בהפעלת שירות לתקנת הציבור.
חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024
סעיף: 2. הטלת קנס בשל הפרת תעבורה וחריגים להליך המינהלי
2. (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה (בחוק זה – מפר), רשאי הוא להטיל על המפר קנס בשל הפרת התעבורה, לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – קנס בשל הפרת תעבורה); לעניין זה, "אדם" שהוא יחיד – מי שמלאו לו 12 שנים . (ב) אין בקביעתה של הוראה מהוראות לפי פקודת התעבורה כהפרת תעבורה כדי לגרוע מהיותה עבירת תעבורה; ואולם, הליך פלילי בשל עבירת תעבורה המהווה הפרת תעבורה ייפתח רק בהתקיים אחד מאלה: (1) התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה לפי הוראות סעיף קטן (ג); (2) התקיימו נסיבות המצדיקות זאת לדעת תובע, לפי הוראות סעיף קטן (ד). (ג) (1) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרת תעבורה ונוכח כי התקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע הפרת התעבורה, יודיע השוטר לאותו אדם כי יוגש נגדו כתב אישום ותימסר לו הזמנה למשפט לפי חוק סדר הדין הפלילי. (2) ראש מחלקת תנועה של משטרת ישראל, באישור השר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע בהוראות מהן נסיבות מחמירות לעניין סעיף קטן זה. (3) הוראות כאמור בפסקה (2) יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, בעברית ובערבית. (ד) (1) ביצע אדם הפרת תעבורה וסבר תובע שהתקיימו נסיבות המצדיקות את בירור המשפט, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להגיש כתב אישום לפי חוק סדר הדין הפלילי בהתאם להוראות נוהל שנקבע לפי פסקה (2), ובלבד שטרם הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס. (2) בנוהל יפורטו הנסיבות המצדיקות הגשת כתב אישום והשיקולים שיש לשקול בקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום, ובכלל זה נסיבות מחמירות מיוחדות, מידת ההרתעה הנדרשת בנסיבות מסוימות, הפרות תעבורה קודמות או עבירות קודמות שביצע המפר ואי-תשלום קנסות שהוטלו על המפר לפי חוק זה. (3) נוהל לפי פסקה (2) ייקבע כמפורט להלן: (א) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם משטרת ישראל – על ידי ראש חטיבת התביעות של משטרת ישראל; (ב) לעניין הגשת כתב אישום על ידי תובע מטעם רשות מקומית או תובע שהוא עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 29 – על ידי ראש המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה. (4) נהלים לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משטרת ישראל או של משרד המשפטים, לפי העניין, בעברית ובערבית.
תקנות התעבורה, התשכ"א-1961
סעיף: 23. ציות לשוטר, לפקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע"מ
23. (א) עובר דרך חייב לציית – (1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני); (1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה; (2) לאותות הניתנים על-ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע"מ או על ידי עובד נת"א במדים. (ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על-ידי כל רשות מוסמכת לכך. (ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על-ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין.
כל הזכויות שמורות ©