כל הזכויות שמורות ©
עורכי דין מסחריים בתל אביב מהווים חלק מרכזי במערכת המשפט והעסקים הישראלית. מאמר זה סוקר את היבטי העיסוק של עורכי דין מסחריים באזור תל אביב, בהתבסס על פסיקות משפטיות רלוונטיות ומידע מעשי שיסייע לבחירת עורך דין מסחרי מתאים.
תל אביב מהווה את המרכז העסקי והמשפטי של מדינת ישראל, עם ריכוז גבוה של משרדי עורכי דין מסחריים מובילים. מיקום זה אינו מקרי – בתי המשפט המסחריים, מטות החברות הגדולות במשק, ומרכזי העסקים העיקריים ממוקמים באזור זה, מה שהופך את תל אביב לבחירה אסטרטגית עבור עורכי דין המתמחים בתחום המסחרי.
ליטיגציה מסחרית מהווה חלק משמעותי מעבודתם של עורכי דין מסחריים בתל אביב. פסק הדין בתיק תא (תל אביב) 5451-10-19 שחר ברוטשילד בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו (ניתן ב-14/06/2023) ממחיש את המורכבות של הליכים משפטיים מסחריים המתנהלים בעיר, לרבות הצורך במינוי מומחים וההתמודדות עם סוגיות מקצועיות מורכבות.
עורכי דין העוסקים בליטיגציה מסחרית בתל אביב נדרשים להפגין מיומנויות גבוהות בניהול הליכים משפטיים, הכנת כתבי טענות, ייצוג בבית המשפט וניהול משא ומתן מורכב.
תחום נוסף המאפיין את פעילות עורכי הדין המסחריים בתל אביב הוא דיני חברות ותאגידים. בפסק הדין תא (תל אביב) 14580-09-18 Sabros International Corp נ' תל-סאן בע"מ (ניתן ב-08/09/2019), ניתן לראות את המורכבות של סכסוכים תאגידיים והצורך במומחיות משפטית מעמיקה בדיני חברות.
עורכי דין המתמחים בתחום זה עוסקים בהקמת חברות, ניסוח תקנונים, הסכמי בעלי מניות, מיזוגים ורכישות, וליווי שוטף של פעילות תאגידית.
הממשק בין דיני העבודה לעולם המסחרי מהווה תחום התמחות חשוב נוסף. פסק הדין בתיק סעש (תל אביב) 6802-05-17 מאיר הוד נ' ב.ב. נגד .מ.א. סחר והשקעות בע"מ (ניתן ב-06/01/2020) ממחיש את המורכבות של סכסוכי עבודה בהקשר המסחרי.
עורכי דין מסחריים בתל אביב המתמחים בתחום זה מספקים ייעוץ בנושאי העסקת עובדים, הסכמי העסקה, אופציות לעובדים, סכסוכי עבודה והליכי שימוע ופיטורין.
עורכי דין מסחריים בתל אביב נדרשים למומחיות בניהול הליכים משפטיים מורכבים. פסק הדין תפ (תל אביב) 60386-06-14 מדינת ישראל נ' נוחי דנקנר (ניתן ב-04/07/2016) מדגים את רמת המורכבות של תיקים מסחריים בתל אביב והצורך במומחיות משפטית מעמיקה לצד הבנה פיננסית ועסקית.
יתרון משמעותי של עורכי דין מסחריים בתל אביב הוא ההיכרות המעמיקה עם בתי המשפט המסחריים באזור. פסק הדין תא (תל אביב) 30644-01-14 א.ל נ' עורך דין א.ה (ניתן ב-15/10/2017) מדגים את חשיבות ההיכרות עם הפרקטיקה המשפטית הספציפית בבתי המשפט בתל אביב.
מיקום משרדי עורכי הדין בתל אביב מספק מספר יתרונות משמעותיים:
בבחירת עורך דין מסחרי בתל אביב, חשוב להתייחס לתחומי ההתמחות הספציפיים:
גורמים נוספים שיש לשקול בבחירת עורך דין מסחרי בתל אביב:
עורכי דין מסחריים בתל אביב ממלאים תפקיד מרכזי במערכת המשפט והעסקים הישראלית. הם נדרשים להתמודד עם מגוון רחב של סוגיות משפטיות מורכבות, תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה והיכרות מעמיקה עם הפרקטיקה המשפטית המקומית.
המיקום האסטרטגי בתל אביב מספק יתרונות משמעותיים מבחינת נגישות לבתי המשפט, ללקוחות ולמרכז העסקים של ישראל. בבחירת עורך דין מסחרי, חשוב להתייחס לגורמים כמו תחומי התמחות ספציפיים, ניסיון קודם בתיקים דומים, מוניטין מקצועי והיכרות עם התעשייה הרלוונטית.
לסיכום, עורך דין מסחרי מיומן בתל אביב מהווה נכס אסטרטגי לכל עסק הפועל בישראל, בזכות המומחיות המשפטית, ההבנה העסקית והיכרות מעמיקה עם המערכת המשפטית המקומית. באמצעות בחירה מושכלת של עורך דין מסחרי המתאים לצרכים הספציפיים של העסק, ניתן להבטיח ייצוג משפטי אפקטיבי וליווי עסקי מקצועי.
ת"פ (תל אביב) 60386-06-14- מדינת ישראל נגד נוחי דנקנר
שמות השופטים: חאלד כבוב
בכר ו/או מאור ברדיצ'בסקי רחוב מנחם בגין 154, תל אביב 6492107 טלפון: 073-3736100; פקס: 073-3736085 נגד הנאשמים 1. נוחי דנקנר באמצעות ב"כ עוה"ד גיורא אדרת ו/או יפעת מנור-נהרי ממשרד אדרת-שמחוני משרד עורכי דין רחוב ויצמן 2, תל אביב 6423902 טלפון: 03-6932020; פקס: 03-6932021 2. איתי אהרן שטרום באמצעות ב"כ עוה"ד איריס ניב סבאג ו/או נוית נגב ו/או אלון ביכלר, ממשרד שינמן-נגב-ניב עורכי דין רחוב ויצמן 2, תל אביב 6423902 טלפון: 03-6099914; פקס: 03-6099915 3. אי די בי חברה לאחזקות בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד משה ישראל ו/או אלימלך קורצוויל רחוב שאול המלך 8, תל אביב 64733 טלפון: 03-6966777; פקס: 03-6966005 4. קלוס טריידינג בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד פנחס רובין ו/או ארז הראל ו/או הילה שמעון ממשרד גורניצקי ושות', עורכי דין שדרות רוטשילד 45, תל אביב טלפון: 03-7109191; פקס: 03-5606555 הכרעת דין פתח דבר 2 1. בפנינו פרשה שעניינה פעילות מסחר אינטנסיבית בהיקף משמעותי במניית חברת אי. די. בי, בשלושת ימי המסחר הסובבים הנפקה משנית קריטית לחברה. פעילות המסחר נוהלה על ידי איש עסקים, מומחה פיננסי, המקורב לבעל השליטה בחברה, תוך שבעל השליטה הכיר את הפעילות, היה מודע לה ומעורב בה. 2. יודגש כי אינני נדרש במסגרת הכרעת דין זו לבחון את תקינות הליכי קבלת ההחלטות בחברת אי. די. בי וגם לא את סוגיית איתנותה הפיננסית של הקבוצה. הכרעת הדין נוגעת לסוגייה אחת ויחידה – האם בסמוך לאותה הנפקה פעלו הנאשמים באופן מכוון, בניגוד לדין, כדי להשפיע על שער המניה של החברה.
הכרעת דין |03/07/2016 |
ת"א (תל אביב) 30644-01-14- א.ל נגד עורך דין א.ה
שמות השופטים: אביים ברקאי
11 ואולם כפי שהוכח התובעים פנו באופן ספציפי לנושא התשריט והיקף המושכר. כפי שהוכח – התובע 1 פנה בדוא"ל ישירות אל מנכ"ל החברה המשכירה ורושם כך: "אנחנו מבקשים את ההבנה שאם יפנו אותנו מחלקים מהשטח שאמורים לעבור לעירייה – השכירות תשתנה באופן יחסי" כלומר – עלה על הפרק הנושא לפיו "חלקים מהשטח" עוברים לעיריית תל אביב ועל כך עוד ידובר. לענייננו כעת יש להפנות לכך שהתובע 1 פונה ישירות למנכ"ל החברה המשכירה בפניה שמתייחסת למהות המושכר. הפניה התייחסה לדבר שהטריד אותו אולי יותר מכל – ואשר בגינו אף הוגשה התביעה שבפני. פניה זו לא נעשתה על ידי בעל מקצוע, עו"ד, הוא הנתבע – אלא על ידי התובע 1. במהלך החקירה הנגדית גיבש לעצמו התובע 1 גרסה חדשה לפיה הוא פנה אל מנכ"ל החברה המשכירה כשהוא יושב במשרדו של הנתבע והפניה נעשתו על ידו בעצמו מכיוון שנמסר לו שמדובר בסעיפים מסחריים. גרסה זו שנשלפה בין רגע אינה ברורה. הרי לטענת התובעים הגיעו במיוחד את הנתבע על מנת שיברר מה נכלל במושכר. לכן לא סביר שכאשר ביקשו ממנו לפנות ולטפל בכך השיב להם שמדובר בעניינים מסחריים ולכן לא יפנה השלימו עם התשובה. אך לא רק זאת. גם ההתנהלות לאחר תשובת מנכ"ל החברה המשכירה מוכיחה כי התובעים לא ראו בנתבע כבא כוחם להסכם זה. תשובתו של מנכ"ל החברה המשכירה היתה חדה וברורה (סימני הקריאה במקור): "לא רלבנטי אלינו וכפי שהובהר מס' פעמים זה לא חלק מהמושכר" והנה – גם כאשר מתקבלת תשובה חד משמעית והנוגעת למהות ההסכם לא פונים התובעים אל הנתבע, שכביכול נטען כי ייצג אותם. התובע 1 הודה בחקירתו הנגדית במפורש כך: "אני לא חושב ששלחתי לו עותק של התשובה". 12 ואם לא די בכל אלה, התובע 1 טען לפתע בחקירתו הנגדית כי מי ש"הרגיע" אותו היה מנכ"ל החברה המשכירה.
פסק דין |14/10/2017 |שלום – תל אביב
ת"א (תל אביב) 14580-09-18- sabros international corp נגד תל- סאן בעמ
שמות השופטים: חאלד כבוב
שניהם ע"י ב"כ עו"ד בעז בן צור ו/או תומר שקרצי מרחוב ברקוביץ 4 תל אביב טל': 03-6075001; פקס: 03-6075029 נגד נתבעים 1. תל – סאן בע"מ 2. דוד לוי 3. יחזקאל לוי 4. זהבה לוי ע"י ב"כ עו"ד איל רוזובסקי ו/או מור פינגרר ו/או תומר פוקס ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', עורכי דין מדרך אבא הלל סילבר 16, רמת-גן 5250608 טל': 03-6103100; פקס: 03-6103111 החלטה פתח דבר 1. לפניי שלוש בקשות – האחת לסילוקה של התביעה על הסף, והשנייה והשלישית לתיקון כתב התביעה ולהוספת תובע. שלוש בקשות אלה הוגשו במסגרת תובענה שהוגשה מטעם חברת sabros international corp. (להלן: "סברוס") בה נטען כי הנתבע 2 נטל שלא כדין את המניות שהחזיקה בנתבעת 1, העבירן על שמו, ובהמשך העבירן על שמו של בנו, הנתבע 3. 2 2. ההחלטה בבקשה לסילוק התביעה על הסף מחייבת התייחסות בו בזמן לבקשות לתיקון כתב התביעה ולהוספת תובע נוסף, ועל כן ההכרעה בשלוש בקשות אלה ניתנת יחדיו. הצדדים בהליך העיקרי 3. על פי כתב התביעה התובעת, סברוס, הינה חברה זרה הרשומה בפנמה תחת מספר רישום 75999995. עוד נטען כי בעלי המניות הנהנים בתובעת הם האחים מאיר וניסים לוי (להלן בהתאמה: "מאיר" ו-"ניסים") וכן בני משפחותיהם. יצוין כי התובעת לא צירפה כל מסמך לכתב התביעה המבסס פרטים אלה. 4. הנתבעת 1, חברת תל-סאן בע"מ (להלן: "החברה" או "תל סאן"), הינה חברה הרשומה בישראל ויעודה במקור היה לעסוק בתחום הנדל"ן בארץ. בהתאם לתדפיס רשם החברות הנוגע לחברה, הון מניותיה שהוקצו עומד על 2,100 מניות בנות 1 ש"ח ע. נ. ; בעל המניות היחיד בה הוא יחזקאל לוי, הנתבע 3, אשר מכהן בה גם כדירקטור; ודוד לוי, הנתבע 2, וכן זהבה לוי, הנתבעת 4, מכהנים גם הם כדירקטורים בחברה (תדפיס רשם החברות של החברה – נספח 1 לכתב התביעה).
החלטה |07/09/2019 |מחוזי – תל אביב
סעש (תל אביב) 6802-05-17- מאיר הוד נגד ב.ב. נגד .מ.א. סחר והשקעות בעמ
שמות השופטים: חנה טרכטינגוט,משה כהנא,מנחם אקרמן
כעת, התובע מבקש לסתור התנהגות מוסכמת רבת שנים, על פיה היחסים בין הצדדים לא היו יחסי עובד ומעסיק, ולכן עליו נטל הראיה . יתרה מכך, במשך כל התקופה לא קיבל התובע כל תמורה מן הנתבעת, ואף לא טען לזכאות כלשהי לתמורה. 16. נקדים ונאמר, משבחר התובע להגיש תביעתו כנגד הנתבעים, בנפרד מחברות הקבוצה, הטענות והדוגמאות לפעילותו בקבוצה אינן בלב העניין. לפיכך, נמקד ככל הניתן את הניתוח לפעילותו של התובע בנתבעת. 8 מבחן ההשתלבות – הפן החיובי – 17. התובע טוען כי הפעולות הבאות שבוצעו על ידו מצביעות על היותו עובד ה"מפעל" של הנתבעת- א. ליווי משא ומתן לרכישת משרדי הנתבעת (במסגרתו רכש גם את משרדו שלו), ניהול נכסי המקרקעין של הנתבעת, כולל חתימה מטעמה על הסכמי הרכישה, הסכמי שכירות, איתור שוכרים, גביית דמי שכירות, הוצאת חשבונות וקבלות, טיפול בשמאות, כולל מגעים מול השמאי והצגת הנכס. לראייה צירף התובע העתק עמוד ראשון ואחרון של הסכם הרכישה משנת 1998, חשבונית לרכישת הנכס על ידי מ. הוד בע"מ מהמוכר, הסכם לרכישת חצי קומה בשנת 2012 (עותק שאינו חתום על ידי המוכרת), התכתבות עם שמאי משנת 2012, והתכתבות עם עיריית תל אביב בנושא ארנונה משנת 2012. לדברי התובע, מרבית המסמכים המאמתים את דבר הטיפול הנ"ל נמצאים אצל הנתבעת ולא סופקו על אף דרישותיו; ב. ניהול ספרי הנתבעת והנהלת חשבונות של הנתבעת, כולל מאזנים, הוצאת חשבוניות וקבלות. צורף דו"ח כספי של הנתבעת בחתימת התובע; ג. טיפול ברכישת חברת השילוח פאל (חברת בת של הנתבעת), לרבות מו"מ, פגישות, התייעצויות וכן מינויו לדירקטור פאל עד לפירוק השותפות. צורפה התכתבות אחת של התובע בנושא וטיוטת הסכם לא חתומה; ד.
פסק דין |05/01/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ת"א (תל אביב) 5451-10-19- שחר ברוטשילד בע"מ נגד עיריית ת"ל אביב-יפו
שמות השופטים: גרשון גונטובניק
המומחה ציין כי גם לאחר שקרא את המסמכים במלואם הוא התייחס בחוות דעתו לנטען בחוות הדעת של המומחים שהגישו הצדדים. במקרים שבהם חוות הדעת העלו טענות בעלות אופי משפטי, המומחה פנה לכתבי הטענות כדי שהתשובה השמאית תהיה מלאה. אין יסוד לטענה בדבר הפרת אמון. גם אין מקום להאשמה כי המומחה קיבל לעיונו מסמכים שלא הועברו לצדדים אחרים. המומחה שב והבהיר כי הוא מעניק שירותים לוועדות מחוזיות ומקומיות, וכן עבור בנקים, חברות ציבוריות, חברות פרטיות, יזמים ואנשי עסקים. היקף הפעילות מאזן בין הרשויות השונות; אין לו תלות בעיריית תל-אביב-יפו, והדבר הובהר מראש. המומחה ציין כי אין בחוות הדעת שהגיש כדי להכריע במחלוקות משפטיות או עובדתיות והדבר הודגש. חוות הדעת התייחסה לטענות בעלות אופי משפטי רק אם אלה עלו בחוות דעת המומחים מטעם הצדדים. חוות דעת המומחה מטעם התובעת לא כוללת טענות משפטיות, אך חוות דעת הנתבעות כן. על רקע זה נדרשה התייחסות. חוות הדעת לא דנה בקיומה של רשלנות, והיא מציינת כי מתן פיצוי מחייב החלטה של בית המשפט. מכל מקום שומת התביעה אינה קובעת דבר בדבר שווי המקרקעין. אומדן הנזק מחושב כפונקציה של עלות הרכישה. מכאן שחוות דעת המומחה נסמכה על חוות דעת קיימות בחומר הראיות, ולא דרשה מענה בטבלאות, נספחים ורכיבים חישוביים מסוג זה. ככל שלדעת התובעת חסר נתון שמאי הרי שיכלה לדרוש לקבלו במסגרת שאלות הבהרה. המומחה הדגיש כי חוות דעתו היא אובייקטיבית לחלוטין ומשקפת את הבנתו המקצועית. 11. עד כאן הפרוזדור ומכאן לטרקלין. דיון והכרעה 12. לאחר עיון מצאתי לדחות את הבקשה. פסילת חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט היא עניין נדיר, ולעולם יש לבחון האם יש לה מקום או שמא ניתן להסתפק בצעדים מתונים יותר.
החלטה |13/06/2023 |מחוזי – תל אביב
רע"א 7818/11- אברהם בבזדה ואח נגד עיריית גבעת שמואל
שמות השופטים: א רובינשטיין,ע פוגלמן,א שהם
בהתאם לאמות מידה אלה, כפי שיושמו בפסיקתו של בית משפט זה, רשות ערעור תנתן במקרים חריגים, כאשר הבקשה מגלה שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית או כאשר התערבותו של בית משפט זה נדרשת למניעת אי צדק או עיוות דין" (רע"א 3564/13 עיריית תל אביב-יפו נ' הורקנוס מרכז מסחרי חדש בע"מ ( 12.6.2013 ), וראו גם, רע"א 2181/13 דרור חרזי נ' טיב הכרמל אחזקות בע"מ ( 24.7.2013 ); רע"א 2259/13 ק. נ. מ. אחזקות 1998 בע"מ נ' טולדנו ( 17.7.2013 )). סבורני, כי לא מתעוררת, בנידון דידן, כל שאלה משפטית או ציבורית רחבת היקף החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה, וגם אין לומר כי שיקולי צדק או מניעת עיוות דין, מצדיקים ליתן רשות ערעור, על-מנת לדון בנושא ב"גלגול שלישי". הטעם העיקרי, אם לא הבלעדי, לדחיית התובענה נעוץ בהתנהלותם של המבקשים עצמם, אשר נמנעו, מטעמיהם, מלהציג חוות דעת שמאית הרלבנטית לתביעה, ולפיכך אין להם אלא להלין על עצמם.
החלטה |05/10/2013 |בית המשפט העליון
דנג"צ3660/17- התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית נגד ש"ר הפנים
שמות השופטים: א רובינשטיין
עיריית תל אביב – יפו 5. ראש עיריית תל אביב – יפו 6. חברת אוצר מפעלי ים בע"מ 7. הרשות לפיתוח כלכלי תל אביב יפו בע"מ 8. רשות מקרקעי ישראל 9. מוריס ברמר 10. יעקב ברמר 11. אדי ויזאום 12. מוטי מעוז 13. דוד חיימוב 14. אליהו מילר 15. יצחק אלקוסר 16. פנחס צליק 17. גינדי החזקות ייזום 2009 בע"מ המבקשת להצטרף: קואליציית שבת שוויון בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון (הנשיאה מ' נאור והשופטות א' חיות וד' ברק ארז) בבג"ץ 1322/14 מיום 19.4.17 בשם המבקשים: עו"ד ד' שוב; עו"ד ע' פיינגולד; עו"ד א' בוני בשם המשיבים 3-1: עו"ד ד' בריסקמן; עו"ד ר' רוזנברג בשם המשיבה 4: עו"ד ד"ר י' לשם; עו"ד י' כדיר-פז; עו"ד ע' לרון בשם המשיבה 6: עו"ד י' ריינהרץ בשם המבקשת להצטרף: עו"ד א"י פז 2 החלטה * א. החלטתי ליתן דיון נוסף בפסק הדין בבג"ץ 1322/14 ואחרים ( 19.4.17 ), בהרכב שייקבע על ידי הנשיאה. ב. נוכח רגישותו הציבורית של הנושא, רואה אני לנכון לנמק בקצרה את הכרעתי, שבאה לא בלי התלבטות, ולשם כך להציג בתמצית את הנושא ועמדות הצדדים. אכן, הנמקה לגבי הבקשה לדיון נוסף אשר הוחלט לקבלה אינה שגרתית; עם זאת ראו דנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שבס, החלטת השופט (כתארו אז) מ' חשין ( 6.4.03 ) (להלן עניין שבס). "הנימוקים להנמקה" יעלו מן האמור להלן. רקע ועובדות ג. עסקינן מעיקרא בעתירות כנגד שני תיקונים לחוק עזר לתל-אביב-יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות), תש"מ-1980 (להלן חוק העזר). הנושא שעל הפרק הוא פתיחת עסקים בתל-אביב בשבת. בפסק הדין בעע"מ 2462/12 ברמר נ' עיריית תל-אביב-יפו (2013) (להלן ענייןברמר), שנדרש למדיניות האכיפה בנושא זה הנהוגה בעיריית תל-אביב וקבע כי זו אינה אפקטיבית, הורה בית המשפט להחזיר את הסוגיה לעיריה, כדי שתפעיל שיקול דעת לעניין אופן הפעלתן של סמכויות האכיפה, וככל שמבקשת היא לשנות מדיניות בעניין זה, לא יהא הדבר על-ידי אי אכיפה.
החלטה |11/07/2017 |בית המשפט העליון
ע"א 831-76-1. יוסף י לוי נגד פקיד השומה
שמות השופטים: ויתקון י כהן,שמגר,אשר,בן פורת
בשכירות מוגנת) חוק הגנת הדייר 19(ב) חוק הגנת הדייר 19 חוק הגנת הדייר (א) חוק הגנת הדייר 20(א) חוק הגנת הדייר 49 חוק הגנת הדייר 110 אזכורי פסיקה: פסקי-דין של בית-המשפט העליון שאוזכרו : ע"א 308/57 פקיד השומה תל-אביב, צפון נ' שבתאי מנחם וערעור שכנגד, פ "ד יב 881, 885 ; פ"ע לד 292. ע"א 352/57 מנהל מס שבח מקרקעים נ' רחל דביר, פ"ד יג 60 ; פ"ע לז 229. ע"א 25/57, 31/57 "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' פקיד השומה, חיפה ; "הלל" מרכז לרפואות בע"מ נ' פקיד השומה, חיפה, פ"ד יב 544 ; פ"ע לג 319. ע"א 522/63 חברת בית זכאי בע"מ נ' פקיד השומה; רמת-גן, פ"ד יח (2) 548. ע"א 213/67 חברה לנכסים ולבנין בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד כא(2) 229. ע"א 340/63 "סהר" חברה לביטוח בע"מ נ' פקיד השומה, למפעלים גדולים, פ"ד יז 2842. בג"צ 298/70 ה' ג' פולק בע"מ נ' שר המסחר והתעשיה, ואח', פ"ד כה(2) 3, 8. בג"צ 123/64 סאיסנאס טאני קליופי, ואח' נ' הוועדה המקומית לבניה ולתכנון עיר, תל-אביב-יפו, ואח', פ"ד יח (3) 533. בג"צ 117/67 יצחק וצפרירה גור-אל, ואח' נ' המועצה המקומית קרית אונו, פ"ד כא (2) 477. בג"צ 11/63 יפו סן (מוצרי הדר) בע"מ נ' שר המסחר והתעשיה, ואח', פ"ד יז 737, 744. בג"צ 135/75, 321/75 סאי-טקס קורפוריישן בע"מ, ואח' נ' שר המסחר והתעשיה, פ"ד ל(1) 673.
פסק דין |28/12/1977 |בית המשפט העליון
בש"א 1168/24- יוסף פרץ נגד אס קפיטל בעמ
שמות השופטים: י כשר
באשר לזהות הפורום שיקיים את הדיון המאוחד, המבקש סבור כי יש לקיים את הדיון המאוחד בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. לטענת המבקש, מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת קיום הדיון בערכאה זו, שכן מקום מושבם של מרבית בעלי הדין, בשתי התובענות, נמצא במחוז תל אביב. 7. בתגובתן מיום 25.2.2024 , הביעוהמשיבותאת התנגדותן לבקשה. בתגובתן, טענו המשיבות כי מדובר בתובענות שונות במהותן, אשר הצדדים בהן שונים, נתבעים בהם סעדים שונים, על בסיס מסכת עובדתית שונה הכוללת עסקאות נפרדות ועילות משפטיות שונות. נטען, בנוסף לכך, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, כשמונה חודשים מאז שהחל ההליך השני. כן טענו המשיבות כי ההליכים מצויים בשלבים דיוניים שונים, במובן זה שההליך הראשון מצוי בשלב של הגשת תצהירי עדות ראשית ונקבע בו מועד לדיון הוכחות ואילו ההליך השני עודנו מצוי בשלבי בירור מקדימים. על כן, לשיטת המשיבות אין כל הצדקה לאיחוד הדיון בתובענות, אשר עלול לגרום לסרבול ההליכים ולעיכובם. 8.
החלטה |10/03/2024 |בית המשפט העליון
סעש (תל אביב) 48635-11-22- רם רמי גרשון נגד מדינת ישראל- משרד העבודה והכלכלה
שמות השופטים: דפנה חסון זכריה
אין בעובדה שבמטרופולין של תל אביב מתרכזים עסקים רבים, ובכלל זה רשתות מזון, בנקים, חברות דלק, חנויות נוחות, חברות ביטוח ועוד, אשר משרדם הראשי ממוקם במטרופולין, כדי להוות טעם מיוחד בשלו יש להתיר לכל עובד ועובדת, המועסקים בתחנת דלק אי שם בצפון או דרום הארץ, למשל, להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כנגד המעסיקה שמשרדיה הראשיים בתל אביב אף שהיא מנהלת עשרות תחנות דלק הפזורות על פני כל הארץ. 16. מתן אפשרות לעובדת ועובד לבחור, חרף זיקתם הברורה למקום העבודה הממוקם בתחום השיפוט של בית דין אחר, את מקום השיפוט הנוח להם אף שאינו תואם את תחום השיפוט של בית הדין האזורי בו מצוי מקום העבודה, חותרת תחת יסודות תקנות סדר הדין בבית הדין לעבודה אשר אינן מתירות לצדדים להתנות על מקום השיפוט. 17. זאת ועוד. קיימת ידיעה שיפוטית (לענין זה ר' מאמרם של צ' פרנקל ודוד א' פרנקל "ידיעה שיפוטית" ו"מן המפורסמות" בבתי המשפט הכלליים ובערכאות בעלות סמכויות ייחודיות: הדוגמה של בתי הדין לעבודה קרית המשפט 11 (2018)) ולפיה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוא בית הדין העמוס ביותר (ר' דו"ח שנתי 2018 שהוצא על ידי הנהלת בתי המשפט עמ' 31 https://www. gov. il/blobfolder/reports/statistics_annual_2018/he/2018. pdf), בין היתר, בשל תחום שיפוטו הנרחב. 18. בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (שתכנסנה לתוקף ביום 6.9.2020 ) נקבע, כי אחד מעקרונות היסוד המנחים את בית המשפט הוא, שעליו לאזן, "לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי".
החלטה |26/12/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
חבר (תל אביב) 27307-06-23- פלוני נגד שירותי בריאות כללית מחוז דן
שמות השופטים: דפנה חסון זכריה
אין בעובדה שבמטרופולין של תל אביב מתרכזים עסקים רבים, ובכלל זה רשתות מזון, בנקים, חברות דלק, חנויות נוחות, חברות ביטוח ועוד, אשר משרדם הראשי ממוקם במטרופולין, כדי להוות טעם מיוחד בשלו יש להתיר לכל עובד ועובדת, המועסקים בתחנת דלק אי שם בצפון או דרום הארץ, למשל, להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כנגד המעסיקה שמשרדיה הראשיים בתל אביב אף שהיא מנהלת עשרות תחנות דלק הפזורות על פני כל הארץ. 16. מתן אפשרות לעובדת ועובד לבחור, חרף זיקתם הברורה למקום העבודה הממוקם בתחום השיפוט של בית דין אחר, את מקום השיפוט הנוח להם אף שאינו תואם את תחום השיפוט של בית הדין האזורי בו מצוי מקום העבודה, חותרת תחת יסודות תקנות סדר הדין בבית הדין לעבודה אשר אינן מתירות לצדדים להתנות על מקום השיפוט. 17. זאת ועוד. קיימת ידיעה שיפוטית (לענין זה ר' מאמרם של צ' פרנקל ודוד א' פרנקל "ידיעה שיפוטית" ו"מן המפורסמות" בבתי המשפט הכלליים ובערכאות בעלות סמכויות ייחודיות: הדוגמה של בתי הדין לעבודה קרית המשפט 11 (2018)) ולפיה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוא בית הדין העמוס ביותר (ר' דו"ח שנתי 2018 שהוצא על ידי הנהלת בתי המשפט עמ' 31 https://www. gov. il/blobfolder/reports/statistics_annual_2018/he/2018. pdf), בין היתר, בשל תחום שיפוטו הנרחב. 18. בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (שתכנסנה לתוקף ביום 6.9.2020 ) נקבע, כי אחד מעקרונות היסוד המנחים את בית המשפט הוא, שעליו לאזן, "לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי".
החלטה |20/06/2023 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ת"א (תל אביב) 12055-12-17- מידרוג בע"מ נגד איפקס הנפקות בעמ
שמות השופטים: חאלד כבוב
ושות', עורכי דין מרחוב יגאל אלון 98, תל אביב 6789141 טל': 03-6078607; פקס: 03-6078666 ועל ידי ב"כ ממשרד יורם סמואל ושות', עורכי דין מרחוב יגאל אלון 155, תל אביב 6744363 טל': 03-6858216; פקס: 03-6070666 2. alan saskin 3. philip gales על-ידי ב"כ עו"ד בעז בן צור ו/או תומר שקרצי מרחוב ברקוביץ 4, תל אביב 64238 טל': 03-6075001; פקס: 03-6075029 נגד 2 משיבים 1. איפקס הנפקות בע"מ על-ידי ב"כ ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', עורכי דין מרחוב ברקוביץ 4 (מגדל המוזיאון) תל אביב 6423806 טל': 03-7770111; פקס: 03 2. doreen saskin על ידי ב"כ עו"ד יהודה רוזנטל ו/או אסף דהן ממשרד גולדפרב זליגמן ושות', עורכי דין מרחוב יגאל אלון 98, תל אביב 6789141 טל': 03-7101616; פקס: 03-7101617 3. tcc/urbancorp bay atadium lp. 4. the webster tust. 5. urbancorp management inc. 6. urbancorp holdco unc. על-ידי ב"כ ד"ר רוי בר-קהן ממשרד בר-קהן, צינגאלוב ושות', עורכי דין עזריאלי 5, קומה 26, תל אביב 6702501 טל': 03-6962999; פקס: 03-6966191 7. יעקב שפילגמן 8. terra firma capital corporation (נמחקה בהסדר פשרה) 9. דב מאייר (נמחק בהסדר פשרה) 10. janterra real estate advisiors inc. על-ידי ב"כ ממשרד ליפא מאיר ושות', עורכי דין מרחוב ויצמן 2, תל אביב 6423902 טל': 03-6070600; פקס: 03-6070666 11. aig europe limited 12. aig europe (services) limited על-ידי ב"כ עו"ד אלקס הרטמן ו/או נועם זמיר ממשרד ש.
החלטה |02/01/2021 |מחוזי – תל אביב
עת"מ (תל-אביב-יפו) 27307-01-11- אפרים לביא נגד אגף השיקום מדינת ישראל- משרד הביטחון
שמות השופטים: מרים סוקולוב
(לעניין זה ראה עא 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' ידידיה גורן, עו"ד (מיום 12.08.09 ): "במקרה שלפנינו ובהינתן העובדה שהלקוח בו עסקינן הוא רשות ציבורית, חלה על יחסי הצדדים ועל ההתקשרות ביניהם בנוסף לדיני החוזים גם מערכת כללים ועקרונות מן המשפט המנהלי (גבריאלה שלו חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית 13, 44/42 (1999) (להלן: שלו, חוזים ומכרזים)). מערכת כללים ועקרונות זו משמיעה לנו חובה מוגברת המוטלת על הרשות לנהוג ביושר, בהגינות ובסבירות בכל הליכותיה (ראו: עע"ם 8582/05 מועצה מקומית סאגור נ' המרכז לטניס בישראל, פסקה ו(2) (טרם פורסם, , 13.12.2006 ); בג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר, פ"ד נב(1) 289, 321-315, 347-345 (1998); אהרון ברק שיקול דעת שיפוטי 491-478 (1987); מנחם מאוטנר "תום לב ותנאים מכללא" דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ג 313, 341 (2003)). ". ראה גם בג"צ 4422/92 שלמה עפרן נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד מז( 3) 853,: "הפרת חובת ההגינות: חובתה של הרשות המינהלית לנהוג בתום-לב בהתקשרויותיה החוזיות נגזרת הן מן המשפט האזרחי, המטיל חובת תום-לב על כל מתקשר, והן מן מהמשפט הציבורי, המחייב רשות ציבורית לנהוג בהגינות וביושר כלפי אזרחיה בכל מגעיה עמם. ואולם חובת ההגינות המינהלית – שיסודה במעמדה של הרשות כנאמנה כלפי הציבור – מחמירה יותר מחובת תום הלב הנדרשת מן הפרט. המידה המחמירה חלה בין אם פועלת הרשות בתחום המשפט האזרחי ובין אם פועלת היא בתחום המשפט הציבורי (בג"צ 262/62 פרץ ואח' נ' המועצה המקומית כפר שמריהו , בעמ' 2155; בג"צ 294/75 בן חיים נ' מינהל מקרקעי ישראל , בעמ' 415; בג"צ 135/75, 321סאי טקס בע"מ ואח' נ' שר המסחר והתעשיה , בעמ' 676; בג"צ 840/79, המ' 830/79, 860, בעמ' 747; בג"צ 376/81 , בעמ' 456, 470וראה גם ג' שלו, דיני חוזים (דין, תש"ן) 660-661 ".
פסק דין |03/07/2012 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
סעש (תל אביב) 55811-01-19- דימטרי קולשוב נגד בנק דיסקונט לישראל
שמות השופטים: יפית זלמנוביץ גיסין
אין בעובדה שבמטרופולין של תל אביב מתרכזים עסקים רבים, ובכלל זה רשתות מזון, בנקים, חברות דלק, חנויות נוחות, חברות ביטוח ועוד, אשר משרדם הראשי ממוקם במטרופולין, כדי להוות טעם מיוחד בשלו יש להתיר לכל עובד ועובדת, המועסקים בתחנת דלק אי שם בצפון או דרום הארץ, למשל, להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כנגד המעסיקה שמשרדיה הראשיים בתל אביב אף שהיא מנהלת עשרות תחנות דלק הפזורות על פני כל הארץ. 16. מתן אפשרות לעובדת ועובד לבחור, חרף זיקתם הברורה למקום העבודה הממוקם בתחום השיפוט של בית דין אחר, את מקום השיפוט הנוח להם אף שאינו תואם את תחום השיפוט של בית הדין האזורי בו מצוי מקום העבודה, חותרת תחת יסודות תקנות סדר הדין בבית הדין לעבודה אשר אינן מתירות לצדדים להתנות על מקום השיפוט. 17. זאת ועוד. קיימת ידיעה שיפוטית (לענין זה ר' מאמרם של צ' פרנקל ודוד א' פרנקל "ידיעה שיפוטית" ו"מן המפורסמות" בבתי המשפט הכלליים ובערכאות בעלות סמכויות ייחודיות: הדוגמה של בתי הדין לעבודה קרית המשפט 11 (2018)) ולפיה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוא בית הדין העמוס ביותר (ר' דו"ח שנתי 2018 שהוצא על ידי הנהלת בתי המשפט עמ' 31 (https://www. gov. il/blobfolder/reports/statistics_annual_2018/he/2018. pdf, בין היתר, בשל תחום שיפוטו הנרחב. 18.
החלטה |19/12/2019 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6.
תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (בקשה לרשיון, בחינות, התמחות ואגרות), התשנ"ז-1997
סעיף: [תיקון התשס"ו (מס' 2)]
של פרט מטעה בתשקיף, פרט מטעה בדוח תקופתי או בדוח מיידי. ב. אחריות פלילית של דירקטורים, נושאי משרה בחברה ומומחים. 8. אחריות אזרחית: א. אחריות אזרחית של בעל שליטה, דירקטור, מנהל כללי ומומחה. ב. תובענה ייצוגית. ב. מושגי יסוד בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, ובתקנות לפיו 1. קרן נאמנות – מהותה ואופן הקמתה. 2. הנאמן ועיקרי הנאמנות. 3. אחריותו של מנהל קרן. 4. פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו. 5. קרן נאמנות פתוחה וקרן נאמנות סגורה, שינוי סיווגן ופירוקן. 6. דוחות מיידיים, דוח חודשי, דוח על החזקת יחידות ודוח על הצבעה באסיפה כללית. 7. פרסום מחירי קניה ומכירה, פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה, פרסום מחיר יחידה ושוויה בקרן סגורה. ג. מושגי יסוד בדיני חברות ובכללם: 1. תזכיר, תקנון ושינויים. 2. סמכויותיהם ותפקידיהם של דירקטורים. 3. אחריותם של נושאי משרה. 4. אישור התקשרויות של נושאי משרה עם החברה. 5. אסיפות בעלי המניות. 6. הון המניות ושינויו. ד. חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 ובתקנות לפיו 1-7. (נמחקו). ה. חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, וחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2004, והתקנות שלפיהם. חלק ב' – אתיקה מקצועית א. עבירות ניירות ערך לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 1. תרמית בניירות ערך, ובכלל זה תיאום הוראות, השפעה מלאכותית על שערי ניירות ערך, פיצול פקודות וכו'. 2. איסור שימוש במידע פנים. 3.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), התשכ"ב-1962
סעיף: 1. תפקידים בשירות המשפטי
1. אלה הם תפקידי השירות המשפטי לענין סעיף 29(א)(5) לחוק – (א) בשירות המדינה: (1) יעוץ משפטי בכל משרד ממשלתי; (2) במשרד המשפטים – בעל תפקיד משפטי ביחידה מהיחידות המפורטות להלן: (א) לשכת היועץ המשפטי לממשלה; (ב) ייעוץ וחקיקה; (ג) הלשכה המשפטית; (ד) פרקליטות המדינה; (ה) הסניגוריה הציבורית; ( ו) הסיוע המשפטי; (ז) האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; (ח) הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין; (ט) הממונה כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות שבחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007; (י) רשות התאגידים; (יא ) רשות הפטנטים; (יב) מחלקת החנינות; (יג) הרשות להגנת הפרטיות; (יד) נציבות תלונות הציבור על שופטים; (טו) בית הדין לעררים כמשמעותו בסעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (טז) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; (יז) נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ; (יח) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; (יט) היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם; (כ) הממונה על נותני שירות עסקי; (כא) בתי הדין השרעיים; (2א) ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית של הכנסת; (3) יעוץ משפטי במשרד מבקר המדינה; (4) רשמות בבית-המשפט; (4א) רשמות בהוצאה לפועל; (5) (נמחקה); (6) פרקליט ות, תביעה, סניגוריה, יעוץ, חקיקה והדרכה משפטית בצבא-הגנה לישראל; (7) תביעה במשטרת ישראל; (8)-(12) (נמחקו); (13) ממונה ראשי על יחסי עבודה; (14) עורכי-הדין המועסקים בנציבות תלונות הציבור; (15) ראש המחלקה המשפטית, ראש ענף קבילות וראש ענף פניות של נציבות קבילות חיילים; (16) (נמחקה); (17) היועץ המשפט
צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים – הקמה והסמכה), התשמ"ג-1983
סעיף: 1. הקמת בתי משפט לעניינים מקומיים, מקום מושבם ואזורי שיפוטם
1. (א) מוקמים בזה בתי משפט לענינים מקומיים אלה: באר שבע כפר סבא בני-ברק נתניה בת-ים פתח-תקוה חדרה קרית-ביאליק חיפה רמת גן ירושלים תל-אביב-יפו באר שבע כפר סבא בני-ברק נתניה בת-ים פתח-תקוה חדרה קרית-ביאליק חיפה רמת גן ירושלים תל-אביב-יפו (ב) מקום מושבו של כל אחד מהם הוא בתחום הרשות המקומית שעל שמה הוא נקרא. (ג) אזור שיפוטו של כל אחד מבתי המשפט לעניינים מקומיים, פרט לבתי המשפט לענינים מקומיים בחדרה, קרית ביאליק ובכפר סבא, הוא תחום הרשות המקומית שעל שמה הוא נקרא. (ד) (1) אזור שיפוטו של בית המשפט לעניינים מקומיים קרית-ביאליק הוא תחום הרשויות המקומיות: טירת הכרמל יקנעם עילית נשר עתלית טירת הכרמל יקנעם עילית נשר עתלית קרית-אתא קרית-ים קרית-ביאליק קרית-מוצקין קרית-טבעון רכסים קרית-אתא קרית-ים קרית-ביאליק קרית-מוצקין קרית-טבעון רכסים (2) נשיא בית משפט השלום בחיפה יהיה בעל הסמכות לגבי בית משפט לעניינים מקומיים קרית-ביאליק. (ה) אזור שיפוטו של בית המשפט לעניינים מקומיים כפר סבא הוא תחום הרשויות המקומיות כפר סבא, רעננה, הוד השרון, דרום השרון וטירה. (ו) (בוטל). (ז) אזור שיפוטו של בית המשפט לענינים מקומיים בחדרה הוא תחום הרשויות המקומיות אור עקיבא, בנימינה, גבעת עדה, ג'סר א–זרקא, זכרון יעקב, חדרה, פוריידיס, פרדס חנה-כרכור, ומרחב התכנון המקומי עירון כהגדרתו בצו התכנון והבניה (עירון), התשמ"ג-1983.
תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010
סעיף: 12. בקשה לאישור הסדר פשרה
מונה על הגבלים עסקיים (5) 5 הרשות לניירות ערך (6) 6 המשרד להגנת הסביבה (7) 8 נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה (8) 9 נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (9) 10 הממונה הראשי על יחסי עבודה (ה) המען להמצאת הבקשה לאישור הסדר הפשרה וצרופותיה ליועץ המשפטי לממשלה יהיה משרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית המשפט ה דן בתובענה.
תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "בית המשפט" – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי משרדה הרשום של החברה או מקום עסקיה העיקרי; "בעל תפקיד" – מי שבית המשפט מינה אותו לביצוע התפקידים האמורים בתקנה 14; "בקשה לפשרה או להסדר" – בקשה לפשרה או להסדר על פי סעיף 350(א) לחוק; "בקשה להקפאת הליכים" – בקשה למתן צו הקפאת הליכים על פי סעיף 350(ב) לחוק; "החברה" – חברה שבגין פשרה או הסדר בינה לבין נושיה או בעלי מניותיה, או בינה לבין סוג פלוני שבהם, הוגשה בקשה לפשרה או להסדר על פי תקנות אלה; "המבקש" – אם לא נאמר אחרת בתקנות אלה, מי שהגיש בקשה לפשרה או להסדר לפי תקנה 7; "זיקה" – קיום יחסי עבודה, קשרים עסקיים או מקצועיים, דרך כלל או באופן חד פעמי, שליטה וכהונה כנושא משרה; "בלא דיחוי" – בתוך פרק זמן שאינו עולה על עשרים וארבע שעות; "נושה מהותי" – נושה מובטח וכן נושה מהותי כהגדרתו בתקנות החברות (מיזוג), התש"ס-2000; בבקשה לפשרה או להסדר שמטרתה הבראת החברה – נושה מובטח, נאמן על תעודות התחייבות וכן נושה מהותי כהגדרתו בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981; "פרסום" – אם לא קבע בית המשפט אחרת – (1) פרסום בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, שניים מהם בשפה העברית והאחד בשפה הערבית; (2) 2 לענין בקשה המוגשת לפי תקנה 7 והודעה על כינוס אסיפות לפי תקנה 25(ב) – פרסום גם בעיתון יומי בעל תפוצה רחבה בישראל בשפה הרוסית; (3) בחברה שרוב הנושים המהותיים שלה בחו"ל – גם בעיתון נפוץ במדינה בחו"ל שבה מספר הנושים המהותיים הגדול ביותר שלה או באתר האינטרנט של החברה, ובחברה אשר הציעה תעודות התחייבות – גם בעיתון נפוץ במדינה שבה הציעה לציבור תעודות התחייבות; "צד מעוניין" – החברה, בעל מניות בחברה, נושה של החברה, ערב לחובות החברה ונאמן לתעודות התחייבות; "תביעה לתיקון מרשם בעלי המניות" – תביעה המוגשת על פי תקנות אלה על ידי כל בעל מניות בחברה או על ידי אדם הרשום במרשם בעלי המניות בלא שהוא זכאי להיות רשום, או שאינו רשום במרשם האמור אף שהיא זכאי לכך, או שלטענתו המרשם אינו מלא או מדויק בענינו, לשם קביעת זכותו להצביע באסיפה הכללית, לשם קביעת כוח הצבעתו ולצורך גיבוש הפשרה או ההסדר בלבד; "תביעת חוב" – תביעה המוגשת על פי תקנות אלה בידי נושה של החברה לשם קביעת זכותו להצביע באסיפות וקביעת כוח הצבעתו בהן ולצורך גיבוש הפשרה או ההסדר בלבד; "תעודות התחייבות" – כמשמעותן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
כפר סבא כפר סבא או פתח תקווה תחומי הרשויות המקומיות האלה: כפר סבא, פתח תקווה, טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא, אלעד, קלנסווה, רעננה, ראש העין, הוד השרון, המועצה האזורית דרום השרון, יהוד-מונוסון, גבעת שמואל, גני תקווה, כוכב יאיר צור יגאל, זמר וסביון 9. אשקלון אשקלון אשדוד, אשקלון, קריית גת, שדרות, קריית מלאכי, המועצה האזורית באר טוביה, המועצה האזורית חוף אשקלון, המועצה האזורית לכיש, המועצה האזורית שפיר, המועצה האזורית יואב והמועצה האזורית שער הנגב 10. חדרה חדרה חדרה, אום אל-פחם, המועצה האזורית חוף כרמל, באקה אל-ר'רבייה, חריש, ערערה, אור עקיבא, כפר קרע, ג'יסר א-זרקאא, פרידיס, ג'ת, זיכרון יעקב, בנימינה-גבעת עדה, מעלה עירון, פרדס-חנה-כרכור, המועצה האזורית מנשה, בסמ"ה, אליכין והמועצה האזורית אלונה 11. נתניה נתניה נתניה, המועצה המקומית עמק חפר, כפר יונה, המועצה האזורית לב השרון, קדימה-צורן, המועצה האזורית חוף השרון-למעט היישוב גליל ים המשתייך לאזור השיפוט של מחוז תל אביב שבפרט 2, אבן יהודה, תל מונד ופרדסייה טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 12.
תקנות סימני המסחר, 1940
סעיף: [תיקונים: התשנ"ב (מס' 2), התשס"א, התשס"ב (מס' 2), התשס"ט, התשע"ב (מס' 2), התשע"ו, התשע"ז, התשע"ח, התשע"ט, התש"ף, התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד]
סוג 32-בירה; משקאות לא כוהליים; מים מינרליים ומים מוגזים; משקאות מפירות ומיצי פירות; עסיסים ותכשירים אחרים להכנת משקאות שאינם אלכוהוליים. סוג 33-משקאות כוהליים (למעט בירה); תכשירים כוהליים להכנת משקאות. סוג 34-טבק ותחליפי טבק; סיגריות וסיגרים; סיגריות אלקטרוניות ומאדים פומיים למעשנים; צורכי מעשנים; גפרורים. קפה, תה, קקאו ותחליף בעבורם; אורז, פסטה ואטריות; טפיוקה וסגו; קמח ומוצרים העשויים מדגנים; לחם, דברי מאפה וממתקים; שוקולד; גלידות; סורבה וקרחונים אחרים למאכל; סוכר, דבש; נופת; שמרים, אבקת אפייה; מלח, תיבול, תבלינים, עשבי תיבול משומרים; חומץ, רטבים ונותני טעם אחרים; קרח (מים קפואים). שירותים סוג 35-פרסומת; ניהול טיפול ומנהל עסקים; פעולות משרדיות. סוג 36-שירותי ביטוח; שירותי מימון, כספים ובנקאות; שירותי נכסי דלא ניידי. סוג 37-שירותי בנייה; שירותי התקנה ותיקון; מיצוי כרייה, קידוח שמן וגז. סוג 38-שירותי תקשורת-רחק (טלקומוניקציה).
צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958
סעיף: פטורים
התקיימו תנאים אלה: (א) התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; (ב) עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; (ג) התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; (ד ) המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; (ה) שר הפנים אישר למועצה האזורית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור בסעיף 63(א)(11) לצו זה; (ו) לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: (1) אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; (2) אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, וב לבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; (14) חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר. (15) התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: (א) השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם; (ב) ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי-מזכיר המועצה האזורית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה האזורית והיועץ המשפטי למועצה האזורית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לער וך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה האזורית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות; (ג) החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; החלטות
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
סעיף: 42ב. עניין כלכלי
42ב. (א) עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה-(1) עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן: (א) חוק ניירות ערך, למעט הליכים לפי סעיפים 56א(ב), 56א1(ב), 56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו–(ט), 56ב1 (ב) ו–56ג1 לחוק האמור; (ב) חוק ההשקעות למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק ההשקעות; (ג) חוק הייעוץ למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק הייעוץ; (ד) הוראות חוק החברות המנויות בסעיף 40(5), למעט עניין אזרחי לפי פרק ראשון א' לחלק התשיע י וסעיף 362 לחוק האמור ועניין אזרחי לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה; (ה) סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד); (ו) פרק ג' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013; ( ז) פרק ו'1 לפקודת השותפויות. (2) תביעה נגזרת כהגדרתה בחוק החברות וכן תביעה נגזרת כאמור בסעיף 65מא לפקודת השותפויות; (3) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר; (3א) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות ככאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה, "מחזיק
כל הזכויות שמורות ©