כל הזכויות שמורות ©
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הוא ערכאה משפטית חשובה המטפלת בסכסוכי עבודה באזור הצפון. הבנה מדויקת של גבולות סמכותו המקומית חיונית לעובדים ומעסיקים המבקשים להגיש תביעות בתחום דיני העבודה. מאמר זה מסביר באופן מפורט את הכללים המשפטיים הקובעים מתי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מוסמך לדון בתביעות עבודה.
סמכות מקומית מתייחסת לשאלה באיזה בית דין אזורי לעבודה יש להגיש תביעה, בהתבסס על הזיקה הגיאוגרפית של הסכסוך. בישראל פועלים מספר בתי דין אזוריים לעבודה, וחשוב לפנות לבית הדין בעל הסמכות המקומית הנכונה כדי למנוע דחיית התביעה על הסף.
הבסיס החוקי לסמכות המקומית של בתי הדין לעבודה נקבע בתקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הקובעת:
"מקום השיפוט הוא – בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה"
מהוראה זו עולה כי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מוסמך לדון בתביעה באחד משני מקרים:
הפסיקה הבהירה כי קיים הבדל משמעותי בין שני המונחים:
בפסק הדין סעש (תל אביב) 67631-07-20 חוסין סדה נגד יצחק שטרן ושות בע"מ (ניתן ב-03/05/2021) נקבע:
"הלכה פסוקה היא כי המונח 'מקום העבודה' אינו זהה למונח 'מקום ביצוע העבודה'."
במקרים רבים, עובד עשוי לבצע את עבודתו במספר מקומות שונים. במצב כזה, התובע רשאי לבחור להגיש את תביעתו בכל אחד מבתי הדין שבאזור שיפוטם בוצעה העבודה.
בפסק הדין סעש (חיפה) 13062-11-20 מראד הדהד נגד יוסף מימון (ניתן ב-31/01/2022) הוכרה זכות בחירה זו:
"על פי תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה, מקום השיפוט בתובענה בין עובד למעסיקו שעילתה ביחסי עובד-מעסיק, יהא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה."
חשוב להדגיש כי הצדדים אינם יכולים להסכים ביניהם על מקום שיפוט שונה מזה הקבוע בתקנות, אפילו בהסכמה הדדית.
בפסק הדין סעש (חיפה) 37938-07-23 אנדרי בורובוי נגד אודיוה ארט בע"מ (ניתן ב-13/02/2024) נקבע:
"הצדדים אינם סוברנים להחליט על מקום השיפוט בנסיבות בהן אין לבית דין מסוים סמכות מקומית לדון בתביעה ואינם רשאים – אף לא בהסכמה – לסטות מהתנאים הקבועים בתקנות"
במקרה של מחלוקת לגבי הסמכות המקומית, חשוב להציג ראיות ברורות המוכיחות את מקום העבודה או מקום ביצוע העבודה. נטל ההוכחה מוטל על הצד הטוען לחוסר סמכות מקומית.
עם העלייה בעבודה מרחוק בשנים האחרונות, עולות שאלות חדשות לגבי סמכות מקומית. במקרה של עובד המבצע את עבודתו מהבית הנמצא בתחום השיפוט של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ניתן לטעון כי לבית דין זה סמכות מקומית, גם אם משרדי המעסיק נמצאים במקום אחר.
לסיכום, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מוסמך לדון בתביעה כאשר:
כן, אם חלק מהעבודה בוצע בתחום השיפוט של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ניתן להגיש שם את התביעה.
הסכם כזה אינו תקף. כפי שנקבע בפסיקה, הצדדים אינם רשאים להתנות על כללי הסמכות המקומית הקבועים בתקנות.
לא, מקום מגורי העובד אינו שיקול רלוונטי לקביעת הסמכות המקומית, אלא רק מקום העבודה או מקום ביצוע העבודה.
הבנת כללי הסמכות המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה חיונית לכל מי שמתכוון להגיש תביעה בתחום דיני העבודה באזור הצפון. הכללים מבוססים על תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, וקובעים כי הסמכות נתונה לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום ביצוע העבודה.
חשוב לזכור כי לא ניתן להתנות על כללים אלה, וכי במקרה של עבודה במספר מקומות, התובע רשאי לבחור את בית הדין המתאים מבין האפשרויות החוקיות.
התייעצות עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה יכולה לסייע בהבנת הסמכות המקומית הנכונה במקרה הספציפי שלכם ולמנוע טעויות העלולות לגרום לדחיית התביעה.
מאמר זה נכתב למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. יש להתייעץ עם עורך דין לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי ניתן להתעייץ עם עורכי דין דיני עבודה חיפה מומחה.
סעש (תל אביב) 5914-09-17- שלום אלבז נגד דשא נוי אגרונומים בעמ
שמות השופטים: מרב חבקין
עניינה של החלטה זו הוא בקשות הדדיות של הצדדים לגילוי מסמכים ספציפיים. הרקע לבקשה בתמצית 1. התובע עבד אצל הנתבעת בתקופה שתחילתה שנויה במחלוקת כאשר לטענת התובע עבד מחודש 10/2006 ואילו לגרסת הנתבעת מחודש 5/2007. 2. התובע היה אחראי על הכנת כרי הדשא באיצטדיוני כדורגל בחיפה. 3. התובע פוטר מעבודתו אצל הנתבעת ותקופת ההעסקה באה לסיומה בחודש 6/2014. 4. בין הצדדים מחלוקת לגבי צו ההרחבה החל על יחסי העבודה, כאשר לשיטת התובע חל במקרה זה צו ההרחבה בענף החקלאות ועל כן הוא עותר לתשלום זכויות שונות הנובעות מצו זה. 2 5. כמו כן, התובע טוען כי על הנתבעת לשלם לו גמול שעות נוספות שכן בהתאם למתכונת עבודתו עבד מידי יום כשעתיים וחצי שעות נוספות. 6. הנתבעת הכחישה טענה זו. לשיטתה לא חל על הצדדים חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951, התובע קבע לעצמו את סדר יומו ובפועל עבד פעמים רבות שעות ספורות בלבד. 7. כמו כן התובע עותר לפיצוי בגין אופן פיטוריו ואילו הנתבעת מכחישה את זכאותו לפיצוי. בקשת התובע לקבלת מסמכים ספציפיים 8. התובע ביקש כי הנתבעת תמציא לו את המסמכים הבאים: א. הסכם העסקה. ב. תלושי שכר חסרים לחודשים מסוימים. ג. דוחות נוכחות. ד. פנקס חופשה. ה. דוח מפורט לתשלום דמי הבראה. ו. פנקס שעות עבודה. ז. הפקדות בפועל לקרן פנסיה. ח. זימון לשימוע ופרוטוקול שימוע. ט. הסכמי התקשרות, הזמנת עבודה ומכרזים עם חברת אתוס ועיריית חיפה. י. חשבוניות וקבלות שהוצאו לאתוס ולעיריית חיפה. יא. דוחות וחיובים שנשלחו לאתוס או עיריית חיפה. יב. כרטסת הנהלת חשבונות למול חברת אתוס ועיריית חיפה. 9. התובע טען לגבי מסמכים הנוגעים לאתוס ולעיריית חיפה כי הם דרושים להוכחת עבודתו בפועל ומההסכמים ניתן ללמוד על הגדרת עבודתו לרבות ימי עבודה ושעות עבודה.
החלטה |25/07/2018 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 5914-09-17- שלום אלבז נגד דשא נוי אגרונומים בעמ
שמות השופטים: מרב חבקין
התובע טען לגבי מסמכים הנוגעים לאתוס ולעיריית חיפה כי הם דרושים להוכחת עבודתו בפועל ומההסכמים ניתן ללמוד על הגדרת עבודתו לרבות ימי עבודה ושעות עבודה. עוד צוין כי התובע מסכים להשחיר את הסכומים בהסכמים. הנתבעת התנגדה לבקשה בכל הנוגע למסמכים הקשורים לאתוס ולעיריית חיפה. 3 ולהכרעתי: 10. לגבי הסכם עבודה, זימון שימוע ופרוטוקול שימוע – אלה צורפו ולא נדרש להכריע. 11. לגבי תלושי שכר, הנתבעת התנגדה לגילוי תלושים חסרים מעבר לתקופת ההתיישנות ולכאורה הצדק עמה ואין רלבנטיות למסמכים הללו. עם זאת קיימת מחלוקת לגבי תקופת העבודה. על כן, ככל שמדובר בתלושים חסרים לתקופה השנויה במחלוקת על הנתבעת להמציא תלושים או לחלופין תצהיר מטעמה כי אין ברשותה תלושים לתקופה האמורה וזאת יעשה עד 6/9/18. 12. אשר לדוחות נוכחות ופנקס שעות עבודה – הנתבעת ציינה כי אין ברשותה מסמכים אלה אולם לנוכח הרלבנטיות הברורה שלהם עליה להגיש תצהיר המציין כך במפורש עד ליום 6/9/18. 13. לגבי פנקס חופשה הנתבעת ציינה כי הנתונים מופיעים בתלוש ודי בתגובה זו. 14. אשר לדוח תשלום דמי הבראה – שעה שהנתבעת לא אוחזת במסמך כזה ואין מדובר במסמך שחובה להנפיק על פי חוק, הרי שאין לחייב את הנתבעת לייצר עבור התובע מסמכים שאינם קיימים והבקשה בנושא זה נדחית. 15. לגבי דוח הפקדות לקרן פנסיה, צורפו מסמכים שהיו ברשות הנתבעת וממילא באפשרות התובע לבקש מידע מסוג זה מקרן הפנסיה. לכן נראה כי הנושא בא על פתרונו. 4 16. אשר לכל המסמכים הקשורים לחברת אתוס או עיריית חיפה אשר התקשרו למול הנתבעת לצורך קבלת שירותי אחזקת מגרשי הדשא – אין לטעמי צורך להמציא את כל המסמכים שנקב בהם התובע. מדובר בהכבדה יתירה וגם לא שוכנעתי כי המסמכים הללו במלואם רלבנטיים.
החלטה |25/07/2018 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ד"מ (תל אביב) 59052-09-16- מודיעין אזרחי בע"מ נגד יעקב יזראילוב
שמות השופטים: רוית צדיק
. יעקב: מה יוסי: סניף חיפה. . . יעקב: מה חיפה יוסי: את העבודה שאמרנו לך שם 33,35 משרד ה. . . יעקב: אני בכלל. . . למה שאני יעבוד בחיפה אם אני גר בחדרה תגיד לי יוסי: ברור. . . דיבר איתך זה. . שאדי בערב, דיברנו איתך ממשרד התעסוקה וכאלה, נכון דיברנו על הזה אחי. . "(עמ' 2 לתמליל). 9 28. לאחר שבחנתי את המשך הדברים אשר נאמרו בתמליל השיחה אותו הגיש הנתבע, מצאתי כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי אכן נמסרו לנתבע הצעות עבודה קונקרטיות. התובעת לא הבהירה באופן סדור ולא פרטה מה היו ההצעות אשר נמסרו לשיטתה לנתבע, ותנאי ההעסקה בהצעות החדשות אשר לטענתה הוצעו על ידה. 29. התובעת אף לא הפריכה את טענת הנתבע כי התבקש להפחית את שכרו. אין בידי לקבל את טענת התובעת, כי בסעיף 17 להסכם, נקבע כי הייתה רשאית להעסיק את התובע בפרויקט אחר בכל שכר אשר עולה על שכר המינימום , וזאת שעה שככל שמדובר בפגיעה מוחשית בתנאי שכרו של הנתבע, התובעת אינה יכולה לכפות זאת על הנתבע. 30. שלישית, על האמור לעיל אוסיף, כי התובעת לא מצאה לנכון לזמן לעדות את מר דניאלי, מנהל היחידה אשר שוחח עם הנתבע ונפגש עמו. יש לזקוף לחובת הנתבעת את הימנעותה מלזמן לעדות עד זה, אשר יש לו נגיעה ישירה ומשמעותית לסוגיות אשר במחלוקת. 31. לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי הציעה לנתבע הצעות עבודה קונקרטיות. להתרשמותי, לתובעת לא היה רצון אמיתי וכנה להמשיך ולהעסיק את הנתבע בפרויקטים נוספים. בנסיבות מקרה זה, אף לא הוכח בפניי כי הנתבע הוא שהוביל לפיטוריו בפרט שעה שהנתבע שב והביע את רצונו להמשיך ולעבוד בתובעת, בשיחות השונות אותן ניהל עם נציגי התובעת.
פסק דין |05/11/2018 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
צו (חיפה) 55930-06-18- יורם בן שושן נגד מובילי שוהם בעמ
שמות השופטים: מירי שי
לאור כל האמור אני קובעת שלבית הדין האזורי לעבודה בחיפה מוקנית סמכות לדון בתובענה. 18. סוף דבר: הבקשה נדחית. 19. הנתבעת תישא בהוצאות התובע ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,000 ש"ח. 20. הוראות בנוגע להמשך ההליך המשפטי: ב"כ הצדדים יבואו ביניהם בדברים, בתוך 7 ימים מהיום, ויתאמו מועד להמצאת המסמכים שהוצגו לבית הדין במעמד הדיון: – דו"חות לשנים 2012 עד 2017 המפרטים את רכיבי השכר: שכר יסוד, תוספת מקצועית, דמי הבראה, דמי חופשה, הפקדות מעסיק לתגמולים ולפיצויים. – טפסי 106 לכל אחת מהשנים. – ריכוזי משכורות לכל שנות העבודה. – טופס הודעה לעובד בדבר פירוט תנאי העסקה. – דו"חות פירוט מחזור המשאיות שעליהן נהג התובע. 6 21. לא יאוחר מיום 18.2.19 יגיש התובע הודעה המבהירה האם הומצאו לו כל המסמכים האמורים, והאם נותרה מחלוקת בנוגע למסמך כלשהו. 22. מעקב ביום 19.2.19 אחר הודעת התובע.
החלטה |04/02/2019 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
סעש (תל אביב) 17378-12-19- אלה גראף נגד חנה הכט
שמות השופטים: אסנת רובוביץ ברכש
1. לפניי בקשת הנתבעת להעברת התביעה לבית הדין האזורי חיפה רקע וטענות הצדדים 2. ביום 6.12.19 הגישה התובעת את תביעתה כנגד הנתבעת. במסגרתה טענה התובעת כי עבדה בשירות הנתבעת בעבודות משק בית, בביתה בחיפה. 3. ביום 23.1.20 הוגשה בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה חיפה, נוכח העובדה כי בית הדין האזורי תל אביב נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה. לטענת הנתבעת, מקום ביצוע העבודה היה בביתה הקודם של הנתבעת בחיפה בלבד. 4. בתגובתה לבקשה טענה התובעת כי לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב הסמכות מכיוון שמענה של הנתבעת הינו בתל אביב. דיון והכרעה 5. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות), קובעת: "מקום השיפוט הוא – בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 6. אין חולק כי התובענה שהגישה התובעת היא בגדר סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. 7. הלכה פסוקה היא כי המונח "מקום העבודה" אינו זהה למונח "מקום ביצוע העבודה". יש מקרים שבהם "מקום העבודה" שונה מהמקום שבו בוצעה העבודה (ר' דב"ע 3-106 שילוח בע"מ-אנייס, פד"ע כח 237). על כן, בהתאם להלכה הפסוקה, מי שמגיש תובענה מעין זו במצב שבו "מקום העבודה" היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחד, ואילו המקום שבו בוצעה העבודה היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחר – זכאי לבחור את בית הדין האזורי הנוח לו, על פי החלופה המתאימה לו. 2 8. עוד נקבע כי יש לפרש את המונח "מקום שבו בוצעה העבודה" פירוש תכליתי כדי לאפשר לעובד לממש את זכויותיו במקום העבודה בלי שיאולץ ללכת למקום מגוריו של הנתבע (ר' ד"ר לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק ב').
החלטה |12/04/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ע"ע 1031-08-15- אר.אס.אל אלקטרוניקה נגד ארז ריהוט תעשייה בעמ
שמות השופטים: ורדה וירט ליבנה,רועי פוליאק,חני אופק גנדלר,יוסי רחמים,דן בן חיים
משאלו הם פני הדברים עמדת המדינה היא כי כל שתוכל הוא להניח את התשתית הנורמטיבית והעובדתית הרלבנטית לסוגיה שהניחו הצדדים לפתחו של בית דין זה, אך מבלי להביע עמדה לגופם של דברים. כתוצאה מכך מבקשת המדינה לאפשר לבית דין זה להגיע "לכל הכרעה שימצא לנכון לקבל בנסיבות העניין ובשים לב לטענות שמניחים מכלול הצדדים המתדיינים בפניו" (שם). 35. אחר דברים אלו, הועבר התיק למתן פסק דין. דיון והכרעה 36 36. כאמור לעיל, הליך זה מעורר את שאלת פרשנותה של התיבה "טיפול ביחסי עבודה" המופיעה בסעיף הפטור (פעמיים) – האם כל עיסוק ביחסי עבודה מספיק לשם עמידה בתנאי סעיף הפטור, או רק עיסוק ביחסי עבודה קיבוציים נוסף על כך עלינו להכריע במסגרתו של הליך זה גם בשאלת מאפייניו של ארגון מעסיקים לצורך חוק הסכמים קיבוציים ותקנות דמי הטיפול הארגוני, משנמצא כי גם ביחס לשאלה זו הדין אינו נהיר דיו. 37. נקדים ונאמר כי לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועמדותיהם כפי שהובאו לפנינו בכתב ובעל פה ועיינו בכל חומר התיק, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את שני הערעורים בחלקם, כמפורט להלן בהמשך דברינו. מהלך הדיון יהיה כדלקמן: ראשית עלינו לדון בשאלה המקדמית בדבר פרשנותו של סעיף הפטור הקבוע בתקנה 3(11) לתקנות ובעיקר המונח "טיפול ביחסי עבודה" המופיע שם. בשים לב למסקנותינו בשאלה זו נפנה לדון בשאלת מעמדה של לשכת המסחר חיפה כארגון מעסיקים לצורך חוק הסכמים קיבוציים ותקנות דמי הטיפול. לאחר מכן וככל שיהיה בכך צורך נדון בסוגיית התקיפה העקיפה של סעיף הפטור. לבסוף נעסוק בקצרה בשאלת סיווגם הענפי של המעסיקים שהם צד לדיון זה. א. פרשנות סעיף הפטור – "טיפול ביחסי עבודה" 38.
פסק דין |26/04/2020 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
סעש (חיפה) 51111-07-19- כרמית פלגי כהן נגד דובדבן ליווי טיולים בעמ
שמות השופטים: טל גולן
ארן ה ח ל ט ה 1. מבוא וטענות הצדדים – לפני בקשה מטעם הנתבעת בהליך, חברת דובדבן ליווי טיולים בע"מ (להלן: (להלן: "הנתבעת") לצירוף עיריית חיפה (להלן: "העירייה") כנתבעת נוספת בהליך, או לחילופין – למשלוח הודעה לצד שלישי כנגדה. המשיבה לבקשה, שהיא התובעת – הגב' כרמית פלגי כהן (להלן: "התובעת"), מתנגדת לבקשה. 2. בפתח הדברים אציין כי התובעת היא עובדת לשעבר של הנתבעת, אשר עבדה בנתבעת כחובשת, והוצבה מטעמה בחופי העירייה. בתביעתה טוענת התובעת כי הנתבעת פיטרה אותה מהעבודה, בגין תלונה על הטרדה מינית שהיא הגישה כנגד עובד של העירייה. בין היתר, התובעת טוענת כי היא זכאית לפיצוי ללא ממוני בשל מעשי ומחדלי הנתבעת, ובשל סירובה להציב אותה לעבודה. התובעת אף שבה ומדגישה כי אין המדובר בתביעה שעילתה הטרדה מינית. 3. מנגד, הנתבעת טוענת כי כלל מעשיה והחלטותיה כלפי התובעת היו בהנחיית העירייה, כאשר האחרונה – הגם שלא היתה מעסיקתה של התובעת, הנחתה את הנתבעת שלא לשבץ את התובעת לעבודה; סירבה לכך שהיא תועסק כחובשת בחופים המצויים בשטחה; הורתה שלא לשבץ את התובעת לעבודה עד שתתקבל החלטה סופית של העירייה, וכיו"ב. 2 4. מבוא להכרעת בית הדין – לאחר שעיינתי בטענות ובעמדות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה העיקרית להתקבל, וכי יש לצרף את העירייה כצד מעורב בהליך ואשר יוגדר כנתבעת מס' 2, ואשר לא מתבקש סעד כלשהו כנגדו על ידי התובעת. ביחס לכך, לאחר סקירת כלל המסמכים בהליך וטענות הצדדים, אני סבור כי צירוף העירייה להליך יאפשר לבית הדין לרדת לשורש המחלוקת שבין הצדדים, ולהגיע להכרעה צודקת ונכונה יותר. 5. אדגיש ואזכיר, כי חלק גדול מטענותיה של התובעת (הגם שלא הסעדים עצמם), מופנים כנגד עובדים של העירייה.
החלטה |20/06/2020 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
סעש (תל אביב) 67631-07-20- חוסין סדה נגד יצחק שטרן ושות בעמ
שמות השופטים: אסנת רובוביץ ברכש
1. לפניי בקשת הנתבעת להעברת התביעה לבית הדין האזורי בחיפה רקע וטענות הצדדים 2. ביום 29.7.20 הגיש התובע את תביעתו כנגד הנתבעת. במסגרתה טען התובע כי עבד בעבודות בניין אצל הנתבעת, משך כשנה וחצי, עד לפיטוריו בניגוד לדין. 3. במקביל להגשת כתב הגנה מטעמה, הוגשה בקשת הנתבעת להוספת נתבע והפקדת ערובה. וביום 26.1.21 הוגשה בקשתה להעברת מקום הדיון לבית הדין לעבודה בחיפה. לטענתה בית הדין האזורי תל אביב נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה שכן מקום ביצוע העבודה היה בחריש. 4. התובע לא הגיב לבקשה זו (ואף לא לבקשות הנוספות), הגם שניתנה לו ארכה. דיון והכרעה 5. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות), קובעת: "מקום השיפוט הוא – בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 6. אין חולק כי התובענה שהגישה התובעת היא בגדר סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. 2 7. הלכה פסוקה היא כי המונח "מקום העבודה" אינו זהה למונח "מקום ביצוע העבודה".
החלטה |02/05/2021 |
סעש (תל אביב) 13062-11-20- מראד הדהד נגד יוסף מימון
שמות השופטים: שרון חגג
1. לפני בקשת הנתבע להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, מחמת סמכות מקומית 2. הנתבע הגיש בקשתו במסגרת תגובה לביטול פסק דין מיום 26.3.2021 בהעדר הגנה וביום 8.5.2021 ניתנה החלטה בדבר ביטול פסק הדין וכן מתן הוראות, להגשת כתב הגנה ולקביעת דיון קדם, כאשר "במועד דיון קד"מ תתברר שאלת הסמכות המקומית". 3. ביום 30.1.2022 נערך הדיון המקדמי, אשר במסגרתו השלימו הצדדים את טענותיהם. 4. התובע, אינו תושב ישראל, עבד בעבודות בנייה בתקופה 5.2018-6.2020 אצל הנתבע והגיש תביעה בגין רכיבים מכח הוראות חוק המגן במשפט העבודה ופיצויי בגין נסיבות סיום העסקה, כגון טענה להפרת חובת השימוע. 5. הנתבע, במסגרת כתב הגנתו, טוען כי התובע מעולם לא פוטר על ידי הנתבע וכי דיווח העסקתו בוצע באמצעות מדור התשלומים ובהתאם לדין. 6. התובע טוען, כי היות ורוב העבודה בוצעה באזור המרכז ורק תקופה קצרה באזור הצפון אזי הסמכות המקומית מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה, תל אביב. התובע מוסיף, כי הנתבע לא עמד בחובותיו הרישומיות כמעסיק. 7. הנתבע טוען, כי אכן לנתבע מספר אתרים אך במקרה דנן, העבודה בוצעה באזור השיפוטי של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ונוסף על כך, כל הצדדים לתביעה מתגוררים בצפון. 2 8. על פי תקנה 3 (א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (להלן: "התקנות") , מקום השיפוט בתובענה בין עובד למעסיקו שעילתה ביחסי עובד-מעסיק, כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 יהא "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 9. בעניינו, התובע אינו תושב ישראל והשיב במהלך הדיון המוקדם מיום 30.1.2022 כך: "התובע (בתרגום ב"כ): לשאלת בית הדין היכן עבדתי, אני משיב, התחלתי את עבודתי בפ"ת ליד הרכבת, אחרי פ"ת בהתנחלות ליד פ"ת, אחר כך רמת השרון, אחר כך בנהריה.
החלטה |30/01/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
בר"ע 41211-05-14- ישראל שיינברג נגד כנפי משק תור בעמ
שמות השופטים: לאה גליקסמן,אילן איטח,סיגל דוידוב מוטולה,יוסף קרא,מעבידים אמנון גדעון
מכאן, שמקום מושבם של הלקוחות בהם טיפל התובע אינה רלוונטית לסוגיית קביעת הסמכות המקומית במקרה דנן. משקבעתי כי הן מקום העבודה והן מקום ביצוע עיקר העבודה מצויים שניהם בתל אביב – הרי ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה חסר סמכות מקומית לדון בתובענה (תקנה 3(א)(2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991). על סמכות מקומית זו לא ניתן להתנות. משכך, אני מורה על העברת התובענה לביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב, לו מסורה הסמכות המקומית לדון בתובענה. 4 התובע ישא בהוצאות הנתבעת בגין בקשתה, בסך כולל של 1,000 אשר ישולמו לידי הנתבעת תוך 30 ימים מהיום". החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור שלפנינו. טענות הצדדים: 8. בבקשת רשות הערעור טוען המערער כי בית הדין המוסמך לדון בתובענה הוא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה; המערער אמנם עבד כ-5 שנים במשרדה הראשי של המשיבה בתל אביב, אולם מיום 4.5.2010 בו נחנך סניף החברה בקריון קריית ביאליק עבר המערער לעבוד רק שם, וזאת במשך כשנתיים וחמישה חודשים; שגה בית הדין האזורי ביישום הילכת שילוח ; במקרה הנדון, מקום "ביצוע העבודה" ו"מקום העבודה" חד הם במשך תקופה כה ארוכה, ובמיוחד נוכח העובדה שבעת מעברו של המבקש לחיפה, עברה איתו גם "האופרציה"; בית הדין האזורי לא הדריך את עצמו בהתאם ל"רציו" של פסק הדין שילוח ובמיוחד לא על פי האמור בסעיף 9 לפסק הדין ועל פיו נועדו החלופות "להקל על התובע". לפיכך, מוטעית היא פרשנות בית הדין האזורי אשר לא לקחה בחשבון את הכוונה להקל על התובע, ובענייננו המערער שמקום עבודתו היה בחיפה למעלה משנתיים; חישובו המתמטי של בית הדין האזורי בהשוואת תקופות העבודה הוא שגוי ואינו נדרש לבחינת הסמכות המקומית. 5 9. בתגובה לבקשת רשות הערעור טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות; מתחילת העסקתו של המערער בשנת 2004 היה משרדו של המערער במשרדי המשיבה בתל אביב, ושם בוצע עיקר עבודתו במשך כשבע שנים.
פסק דין |29/06/2014 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
המד 56765-12-12- יניב אדרי נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: נילי ארד
במסגרת שיקול הדעת בקביעת מקום שיפוט בהליך של איחוד דיון בתובענות "יש ליתן הדעת לנסיבות הענין ולכללי הסמכות המקומית בבתי הדין לעבודה" . כאשר נקודת המוצא היא, כי הערכאה הדיונית אליה הוגשה התובענה היא בעלת הסמכות המקומית. על בסיס זה תידון הבקשה להעברת מקום דיון, או יקבע מקום הדיון בהליך איחוד דיון. . מן הכלל אל הפרט 12. בהליך שנועד בבית הדין האזורי בחיפה, ביקש ב"כ התובעים למחוק את התביעות תוך שהודיע על שמירת זכותו להגיש תובענות ל"בתי הדין המוסמכים ולהגיש בקשה להעברת הדיון בתיקים השונים למקום אחד". ולא בכדי. כפי שציין בטיעוניו, בבית הדין האזורי והוסיף לפנינו, אף אחד מן התובעים לא הועסק, או לא ביצע עבודתו, בתחום השיפוט של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה;ולגבי שבעה מתוך שלושה עשר התובעים, הסמכות המקומית הינה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. נמצא, כי אף לשיטתו, לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה אין סמכות מקומית לדון באילו מן התובענות, ועל אחת כמה וכמה בתובענות המאוחדות. לאור זאת, הוגשו התביעות מחדש בבתי הדין האזוריים שלהם סמכות מקומית, בהתאם למקום מגוריו, או מקום עבודתו, של כל אחד מהתובעים, כנדרש בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה ובהתאם התגבשה זיקת הסמכות המקומית הספציפית . 13. בנסיבות אלה, משקביעת מקום השיפוט באיחוד התובענות נעשית בזיקה לכללי הסמכות המקומית, ומשמרבית התביעות הוגשו בפועל לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מן הראוי הוא כי כלל התביעות תתבררנה במאוחד בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב . לא תשמע טענת מניעות כוללת של בית דין מלדון בהליך 14. טוענים התובעים כי "מן הראוי כי חוקרי הביטוח הלאומי – המופיעים תדיר בפני בית הדין לעבודה באזורם -לא יופיעו כבעלי דין בעצמם בפני אותו בית דין"; וכי "לא ראוי שמותב המכיר היטב את בעלי הדין יהא זה שידון בעניינם".
החלטה |05/02/2013 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
– עורך דין מחאגנה מחמוד קאסם נגד עמותת מרכז הדמוקרטיה וזכויות העובדים
שמות השופטים: סטיב אדלר,נילי ארד,רונית רוזנפלדנציג עובדים שלום חבשוש,נציג מעבידים אורן צבי שחור
בית הדין אף קבע כי אפילו הופיע המערער בבתי משפט או בבתי דין בישראל כחלק מתפקידו בעמותה, אין די בכך כדי לקבוע שמקום העבודה או מקום ביצוע העבודה הינם בישראל. 18. שלא כמו בית הדין האזורי, אנו סבורים כי משקנה בית הדין בישראל סמכות בינלאומית לדון בתביעה, נתונה לבית דין בישראל הסמכות המקומית לדון בה, וזאת על פי ההסדר המפורט כפי שנקבע בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב- 1991 (להלן: תקנות בית הדין). אכן, בבסיס ההסדר בדבר סמכותו המקומית של בית דין אזורי עומדת הוראת תקנה 3 (א) (1)) לתקנות בית הדין, הקובעת כך: "תובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;" משסבור היה בית הדין האזורי כי מקום העבודה ומקום ביצועה היו מחוץ לתחום שיפוטו של בית דין אזורי, קבע כי אין לבית הדין סמכות מקומית לדון בה. אלא שלמקרה כזה, נקבעה בתקנה 3(ב) לתקנות בית הדין שורה של אפשרויות חלופיות לפיהן תקבע הסמכות המקומית של בית דין אזורי. בין השאר נקבע בתקנה כי אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה, כי אז נתונה הסמכות המקומית ל"בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד . . . " . לפי כתבי בי דין שבתיק, כתובתו של המערער בעיר אום אל פחם. מכאן שאם אמנם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לתחום ישראל, כי אז נתונה הסמכות המקומית לבית הדין האזורי בחיפה לדון בתביעה. 19. בכך לא מתמצה דיוננו בשאלת הסמכות המקומית. מהסכם העבודה שבין המערער לבין העמותה עולה, כי אחד התנאים המרכזיים שבו הוא התנאי בדבר היותו של המערער מוסמך להופיע בבתי משפט ישראליים. מסתבר, ואין על כך מחלוקת, כי המערער ייצג תובעים תושבי הרשות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה בישראל.
פסק דין |05/07/2009 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 4187-07-23- בנייני יוקרה א.מ בע"מ נגד חוסאם מלאלחה
שמות השופטים: לאה גליקסמן
משלא הגיעו הצדדים להסכמה, ניתנת החלטה בבקשה. דיון והכרעה 16. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה ובחומר הרלוונטי בתיק בית הדין האזורי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט נימוקיי. הסמכות המקומית 17. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 קובעת, כי מקום השיפוט בתובענות לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 כבעניינו, יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 18. את המונח "מקום העבודה" המוזכר בתקנה האמורה, פירשה הפסיקה באופן רחב: "הביטוי 'מקום העבודה' מקפל בתוכו לא רק את מקום העבודה במובן הצר – שעשוי לחפוף את החלופה האחרת של מקום ביצוע העבודה, אלא גם את מובנו הרחב – קרי, את מרכז מפעלו של המעביד או המקום שבו מצוי משרדו הרשום" בר"ע (ארצי) 51704-06-15 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ – וסאם אבו הדיל ( 27.7.2015 ), בפסקה 7). 19. משהוברר כי המונח "מקום עבודה" כולל בתוכו גם את מענו הרשום של משרד המעסיק, היא המבקשת; ומשאין חולק כי משרד המבקשת מצוי בעיר אום אלפאחם (ראו: אישור המסירה של כתב התביעה לידי המבקשת, אשר צורף להודעת המשיב כפי שהוגשה לבית הדין האזורי ביום 22.5.2023 ), הרי שלבית הדין האזורי חיפה מסורה הסמכות המקומית לדון בהליך. עיכוב ההליכים בבית הדין האזורי 20. כאמור בהחלטתי מיום 19.7.2023 , טרם הוכרעה בפסיקת בית דין זה שאלת תוקפו המחייב של הסדר עיכוב הליכים הנכלל במסגרת ההסכם הקיבוצי ושתכליתו להביא את הצדדים לבירור המחלוקת ביניהם בוועדה פריטטית. מחד, מדובר בהסדר שנועד להיטיב עם בעלי הדין ולהביא פתרון למחלוקת ביניהם באופן יעיל ובפרק זמן קצר יחסית.
החלטה |29/08/2023 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 24822-09-23- צעד קדימה טיולים בע"מ נגד רוני לוין
שמות השופטים: רועי פוליאק
פ), כך ש"ככל שאין חפיפה בין 'מקום העבודה' לבין 'מקום ביצוע העבודה', רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה" (בר"ע (ארצי) 41211-05-14 שיינברג – כנפי משק תור בע"מ. פסקה 16 ( 30.6.2014 ) וראו את האסמכתאות המפורטות בפסק הדין). 10. בנסיבות העניין, "מקום העבודה" הוא בפארק התעשייה בעמק חפר ואילו מקום ביצוע העבודה או המקום שבו אמורה היתה העבודה להתבצע הוא כפר הנוער כנות. בהתאם להוראת שעה מחודש ספטמבר 2021, אשר תוקפה לארבע שנים, הועבר תחום המועצה האזורית עמק חפר מאזור שיפוטו של בית הדין האזורי תל אביב לאזור שיפוטו של בית הדין האזורי חיפה (ראו: צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים) (הוראת שעה), התשפ"ב – 2021, ק"ת 9619, עמ' 29 התשפ"ב). התביעה הוגשה אפוא מלכתחילה לבית דין נטל סמכות שיפוט מקומית, מאחר שלמשיב הוקנתה "זכות הבחירה" בין הגשתה בבית הדין האזורי חיפה ("מקום העבודה") לבין הגשתה בבית הדין האזורי באר שבע (מקום ביצוע העבודה או המקום שהיה מיועד לביצועה). יוער, במענה לטענות המבקשת לעיתוי ולאופן העלאת סוגית הסמכות, כי בבתי הדין לעבודה לא ניתן להתנות על הסמכות המקומית וכי בית הדין מוסמך להעלות את הסוגיה מיוזמתו (יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק שלישי עמ' 20 (מהדורה חמישית, 2016)). 11. הנה כי כן, גם אם הנימוק להעברת הדיון שגוי וההחלטה התקבלה במותב חסר וללא שמיעת בעלי הדין, התוצאה היא כי הדיון הועבר מבית דין נטול סמכות מקומית לבית דין שמסורה לו סמכות מקומית. יצוין, כי המשיב, אשר זכות הבחירה מסורה לידיו, לא הגיש השגה על החלטת ההעברה לבאר שבע דווקא ולא לחיפה. בקשת הביטול 12.
החלטה |17/09/2023 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
סע"ש (חיפה) 17777-03-25- חיה סבח, נגד ' ולאחיו בית שמש 2. הרב שמעון ביטון
שמות השופטים: רים כלדאוי סרוגי
על כן, לעמדת התובעת לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה מסורה הסמכות המקומית לדון בתובענה זו מכוח הוראות סע' 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה. 6. בד בבד, הוסיפה התובעת וטענה שככל שבית הדין סבור שלא מסורה לו הסמכות המקומית לדון בתובענה זו, אזי מתבקש להורות על העברת התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ולא לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים. דיון והכרעה 7. המחלוקת שעומדת להכרעה בבקשה זו, היא האם כטענת התובעת מדובר ב"תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה" (סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה), שאז סמכות השיפוט מסורה ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו" (תקנה 3(א)(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, (להלן-"התקנות") (ההדגשה אינה במקור-ר. כ. ס). 8. או שמא, עסקינן "בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה" (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה), שאז סמכות השיפוט מסורה ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה" (תקנה 3(א)(1) לתקנות). 9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בכלל החומר שבתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וכי לא מסורה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה סמכות מקומית לדון בתביעה זו. הפרת חובה חקוקה 10. בכל סכסוך שמקורו ובסיסו ביחסי עבודה בין עובד לבין מעסיק, ניתן יהיה לכלול עילות תביעה שונות, כגון בגין הפרת חובה חקוקה. תביעה לפיצוי מכוח חוק הגנה על עובדים עשויה להיחשב תביעה בגין הפרת חובה חקוקה.
החלטה |09/04/2025 |בית דין אזורי לעבודה – חיפהמאזכרים – 0 |עמודים – 6
סעש (חיפה) 10335-09-22- אשטרום אנרגיה מתחדשת בע"מ ח.פ 516409539 נגד אסף גבעון
שמות השופטים: סאוסן אלקאסם
תקנה 3(א)(2) קובעת כי הסמכות המקומית- "בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה". 9. ברירות הסמכות המקומית לגבי שני המקרים הן – מקום העבודה או מקום ביצוע העבודה (או שבו הייתה אמורה להתבצע העבודה), ולכן אין צורך להכריע אם עסקינן בעילה הנובעת מיחסי עבודה, או מתקופה שטרם נוצרו יחסים כאלו. 10. מקום העבודה ומקום ביצוע העבודה יכולים להיות חופפים, היינו, אותו המקום, אך אפשר ויהיו מקומות שונים. 11. לפי הפסיקה – "ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה; ככל שמדובר במקרה בו העבודה בוצעה במספר אזורים, "מקום ביצוע העבודה" הוא המקום בו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; ככלל, הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית הדין הוא מקום עבודתו האחרון עובר לסיום קשר העבודה. " בר"ע (ארצי) 41211-05-14 ישראל שיינברג – כנפי משק תור בע"מ ( 30.06.2014 ) (יובהר כי דברים אלו נאמרו לגבי החלופה לסע' 24(א)(1) לחוק). 12. וכן "את המונח 'מקום עבודה' ניתן לפרש גם כמרכז מפעלו של המעביד, או במקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק" (ראו הציטוט שם, פס' 12). 13. לא נעלם מעינינו כי לא הצהירה המבקשת כי אין לה פעילות עסקית בתחום שיפוטו של בית הדין בחיפה (להבדיל מהצהרתה כי אין לה סניף בחיפה), אולם המשיב עצמו לא פירט בכתב התביעה את העובדות המבססות את הסמכות המקומית כפי שהעלה בתגובתו. ורק פירט בכלליות כי הנתבעת עוסקת בתחום אספקת חשמל בכל הארץ, וכי התקבל לתפקיד מנהל תחום אספקת החשמל.
החלטה |24/11/2022 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
סע"ש (ירושלים) 40098-03-24- עידו דדון נגד ' החברה הדרומית לשווק בע"מ
שמות השופטים: אסתר שחור
תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") קובעת את כללי הסמכות המקומית בתביעה המוגשת לבית הדין לעבודה: "(א) מקום השיפוט הוא-(1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה"; 6. לגבי מקום העבודה, משרדה של הנתבעת הינו בהוד השרון. בעניין מקום ביצוע העבודה בית הדין הארצי חזר ושנה כי מה שקובע הוא המקום האחרון בו בוצעה העבודה. כך בר"ע (ארצי) 495/09 יורי נובש נ' פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ (ניתן ביום 13.12.09 ) נקבע בזו הלשון: "מבקש 1 הועסק בשנה האחרונה עובר לסיום העסקתו בסניף החברה באזור הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. משכך הוא וכאשר הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית-הדין הוא "מקום עבודתו האחרון של העובד, עובר לפיטוריו, במועד שבו קמו עילות תביעותיו" [דב"ע נא/108-3 ישעיהו פוקס-אלסינט בע"מ, פד"ע כג 300, 303], ברי כי אף בעניינו התגבשה סמכות מקומית לבית הדין האזורי בתל אביב. " 7. אף בבר"ע (ארצי) 41211-05-14 ישראל שיינברג נ' כנפי משק תור בע"מ (ניתן ביום 30.6.14 ) הבהיר בית הדין הארצי את חשיבות מקום העבודה האחרון: "כללו של דבר: ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה; ככל שמדובר במקרה בו העבודה בוצעה במספר אזורים, "מקום ביצוע העבודה" הוא המקום בו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; ככלל, הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית הדין הוא מקום עבודתו האחרון עובר לסיום קשר העבודה. " (ההדגשה האחרונה שלי, א. א. ) וכן: "לפיכך, בנסיבות המקרה לא היה מקום לקבוע את "מקום ביצוע העבודה" על בסיס מבחן של ביצוע עיקר העבודה תוך בחינה והשוואה של מספר שנות עבודתו של המערער בכל אחד מסניפי המשיבה.
החלטה |20/11/2024 |בית דין אזורי לעבודה – ירושלים
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום; (10) בהליך לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע; (11) בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
24. (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון-(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחו זה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרק עין, התשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה"-מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 5. מקום שיפוט במקרים אחרים
5. תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין.
צו בתי-דין לעבודה (הקמת בתי-דין אזוריים), תשכ"ט-1969
סעיף: 2. הקמת בתי דין אזוריים
2. מוקמים בזה בתי דין אזוריים לעבודה כדלהלן: בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה
תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969
סעיף: 1א. מקום השיפוט
1א. מקום השיפוט בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "בית דין אזורי" , "בית דין ארצי" ו "רשם" – כמשמעותם בחוק; "בית דין" – בית דין אזורי או בית דין ארצי, לפי הענין, לרבות שופט בבית הדין כשהוא דן בענין לבדו, וכן רשם הפועל על-פי סעיף 27(ב) ו-(ג) לחוק; "החלטה" – פסק דין וכל החלטה אחרת של בית הדין; "הליך" – תובענה וכל ענין אחר המובא בידי בעל דין לפני בית דין; "טופס" – שנוסחו ניתן בתוספת; "כתב בי-דין" – כל מסמך שניתן למסרו או להמציאו על פי תקנות אלה, לרבות החלטה או הודעה, פסיקתה, דרישה והזמנת בעל דין או עד; "מספר זהות" – (1) לגבי חברה הרשומה בישראל – מספר הרישום; (2) לגבי חברה הרשומה מחוץ לישראל – המדינה שבה היא רשומה ומספר הרישום, אם יש לה מספר רישום; (3) לגבי תאגיד אחר שיש לו מספר רישום על–פי דין – מספר הרישום שלו; (4) לגבי יחיד תושב ישראל – מספר זהותו במרשם האוכלוסין; (5) לגבי יחיד שאינו תושב ישראל – המדינה שבה הוצא הדרכון ומספר הדרכון; (6) לגבי יחיד תושב האזור – מספר הזהות על פי מרשם האוכלוסין הפלסטיני שבאזור כמשמעותו בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. "מען" , לענין המצאת כתבי בי-דין – שם הישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספר הטלפון והפקסימיליה באותו מען, אם ישנו; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר; "פסול דין" – לרבות "קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה" – תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית הדין באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור, ולרבות הצהרת אימות הניתנת בפני רשם; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 4. תובענה נגד המדינה
4. תובענה של עובד נגד המדינה תוגש לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מקום עבודתו של העובד.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 29. סמכות למתן סעד
29. (א) בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי. (ב) בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון.
תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) (הוראת שעה), התשע"ד-2013
סעיף: 4. דרכי מינוי עובדים ונושאי משרה
4. (א) על מינוי עובדים ונושאי משרה לפי תקנות 2 ו–3, יחולו דיני קבלת עובדים במועצות המקומיות, בשינויים אלה: (1) ראשי המועצות יפרסמו מכרז פנימי לגבי המשרות, לאחר שקיבלו לכך את אישורו של ראש מינהל השירות; (2) לא נמצא מועמד מתאים במכרז הפנימי, יפורסם לגבי המשרה מכרז פומבי. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו–(2) לא תחול חובת מכרז פנימי או פומבי על – (1) סוגי משרות הפטורות ממכרז לפי דיני קבלת עובדים במועצות המקומיות; (2) עובד שהתקבל כדין לעבודה ברשות המאוחדת, שאושרה נחיצות משרתו באחת המועצות המקומיות, ושמתח הדרגות המרבי של המשרה במועצה המקומית כאמור אינו עולה על 9 בדירוג המינהלי; עובדים כאמור ישובצו במועצות המקומיות לפי רשימה שיכין הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים (להלן – הממונה על מחוז חיפה) ויחולו על מעברם כאמור, ההוראות הקבועות בסעיף 9(א) לחוק. (ג) בתקנה זו, "מכרז פנימי” – מכרז שיוכלו לגשת אליו עובדים אשר התקבלו כדין לעבודה ברשות המאוחדת, והועברו לעבוד באחת מן המועצות המקומיות לפי החלוקה שנקבעה בצו הפירוק. (ד) אין בצו זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 108 לצו נוהל קבלת עובדים. (ה) עובדים אשר התקבלו שלא כדין לעבודה ברשות המאוחדת או שלא שובצו בידי הממונה על מחוז חיפה כאמור בצו הפירוק או שלא נבחרו במכרז באחת מן המועצות המקומיות, תופסק העסקתם לא יאוחר מיום כ”ח בטבת התשע”ד (31 בדצמבר 2013); תשלום תנאי פרישתם יהיה לפי הוראות הממונה על מחוז חיפה.
צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), התשכ"ב-1962
סעיף: 1. תפקידים בשירות המשפטי
ות, תביעה, סניגוריה, יעוץ, חקיקה והדרכה משפטית בצבא-הגנה לישראל; (7) תביעה במשטרת ישראל; (8)-(12) (נמחקו); (13) ממונה ראשי על יחסי עבודה; (14) עורכי-הדין המועסקים בנציבות תלונות הציבור; (15) ראש המחלקה המשפטית, ראש ענף קבילות וראש ענף פניות של נציבות קבילות חיילים; (16) (נמחקה); (17) היועץ המשפט י או בעל תפקיד משפטי אחר ברשות התחרות וכן הממונה על התחרות אם הוא חבר הלשכה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק, בעל ותק של חמש שנים; (18) (נמחקה); (19) שפיטה בבית משפט צבאי שכונן לפי הוראות הצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), התש"ל-1970; (20) (נמחקה); (21) עובד משרד המשפטים המשמש כיושב ראש ועדת משנה כהגדרתה בסעיף 6(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, שלה אצלה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ((להלן – המועצה), את סמכויותיה לגבי הדיון וההחלטה בערר בפני המועצה לפי סעיף 6(א)(3) לחוק האמור, או עובד משרד המשפטים המשמש כיושב ראש ועדת משנה שנבחרה לפי סעיף 6(ג) לחוק האמור (ב) ברשויות מקומיות – הייעוץ המשפטי בכל עיריה.
תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים), התשמ"א-1981
סעיף: 3. עניינים שבהם יקויימו הליכים
3. (א) בבית משפט או לשכה שעליהם חלות תקנות אלה למעט בית הדין הארצי לעבודה ובית דין אזורי לעבודה יקויימו הליכים בענינים אלה: (1) מעצר ושחרור בערובה; (2) חקירת סיבות מוות; (3) ענין פלילי כשהנאשם או המערער מוחזק במעצר או במאסר; (4) עבירות לפי פקודת התעבורה, או התקנות לפיה; (5) משפטים בבית משפט לנוער; (6) עניני המעמד האישי; (7) סעדים זמניים בענינים אזרחיים; (8) צווי ביניים בבית המשפט הגבוה לצדק; (9) סוגי עניינים אחרים שהחליט עליהם נשיא בית המשפט או מנהל מערכת ההוצאה לפועל והודעה על כך נתפרסמה בשני עתונים יומיים; (10) כל ענין אחר אשר בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל החליט לדון בו, בין מיוזמתו ובין על-פי בקשת בעל-דין, ובלבד שהודע מראש לבעלי הדין או לבאי-כוחם, בכל דרך שהיא, על קיום ההליך באותו ענין. (ב) בבית הדין הארצי לעבודה ובבית דין אזורי לעבודה יקוימו הליכים בענינים אלה: (1) סכסוכים קיבוציים; (2) צווים זמניים בענין הגבלת חופש העיסוק; (3) לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994; (4) שיש לשמוע בהם עדות של אדם העומד לצאת לחו"ל; (5) סעדים זמניים בענינים אזרחיים; (6) בכל ענין אחר אשר בית הדין החליט לדון בו, בין מיוזמתו ובין על פי בקשת בעל דין, ובלבד שהודע מראש לבעלי הדין או לבאי כוחם, בכל דרך שהיא, על קיום ההליך באותו ענין.
חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963
סעיף: 43. ערעור על החלטת בית-הדין
43. (א) פסק הדין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור, של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין כדן יחיד, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו. (ב) החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או על העברה מיידית למשרה אחרת או למקום עבודה אחר כאמור בסעיף 40(ב), רשאי שופט בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה -להורות על החזרה למשרתו; החליט השופט לעכב הביצוע, רשאי הוא לצוות על השעיית העובד מתפקידו. (ג) החליט השופט לבטל החלטה בדבר פיטורי עובד, או בדבר העברתו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, יהיה הביטול, לכל דבר, בר-תוקף למפרע מיום ביצוע הפיטורים או ההעברה. (ד) בבואו להכריע בערעור רשאי השופט לעשות אחת מאלה: (1) לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין או לבטלו ולתת אחר במקומו, או להחזיר את הדיון עם הוראות לבית הדין; (2) לדחות את הערעור; (3) ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין היה מוסמך לתתה. (ה) השופט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עוות דין. (ו) לענין הערעור, הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק-הדין. (ז) אב בית הדין מוסמך למנות לעובד המערער או שברצונו לערער עורך דין לייצגו בהליכי הערעור בנסיבות ובתנאים שבהם הוא רשאי למנות לעובד סניגור לפי סעיף 37. (ח) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערעור וכן בבקשות לעיכוב ביצוע והחזרה למשרה לפי סעיף זה.
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949
סעיף: 23. זכות ערעור
23. (א) על כל החלטה ועל כל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ((להלן – בית-דין אזורי) תוך עשרים ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע. (ב) זכות הערעור ניתנת: (1) לתובע; (2) לנתבע; (3) לארגון העובדים שהתובע נמנה עמו; (4) לארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעלו של הנתבע; (5) לארגון נותני העבודה שהנתבע נמנה עמו. (ב1) כל מי שהיה צד להליך לפי סעיף 21 ואינו המערער יהיה משיב בערעור – למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי סעיף 41א(ב) או סעיף 41א2(ו) או (ז), בתקופת תוקפו של הסעיף – גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5). (ג) אין להתחיל בדיון בפני בית-דין אזורי לפני תום תקופת הערעור, ואם הוגשו בענין אחד יותר מערעור אחד, יאוחדו כל הערעורים הנוגעים לאותו ענין ויישמעו כאחד. (ד) בית-דין אזורי צריך, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל ערעור תוך חמישה-עשר יום מתום תקופת הערעור.
כל הזכויות שמורות ©